טיפול בדיכאון בחיפה

חיפה עיר נהדרת. 

ובאמת, עיר הכרמל טומנת בחובה שפע הזדמנויות לאושר.

נעים פה, עם היער והים, עם המגוון האנושי והתרבותי, עם האוניברסיטה והטכניון.

אבל כמו בכל מקום, יש בחיפה גם הרבה בדידות, ועמה שכיחה עליה בשיעור הדיכאון. 

מטרת דף זה היא לכוון אותך למענה הפסיכולוגי הכי מתאים, מדויק ואישי שיש לטיפול בדיכאון בחיפה, במסגרת הפעילות הקלינית של מכון טמיר בכרמל, בהדר, בנווה שאנן, בדניה, בחוף הכרמל ובקריות, או אצל עמיתים שאנחנו סומכים על פעילותם הקלינית.

צרו עמנו קשר להתאמת פסיכולוג/ית בחיפה, לטיפול בדיכאון עם ילדים, בני נוער, או מבוגרים, לטיפול בדיכאון באינטרנט או פנים אל פנים.

ספציפית להפרעות דיכאון, טיפול CBT הוא המענה המוכח והמתאים ביותר, אבל חשוב לשקול יחד ולבחור טיפול מותאם אישית. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

איך מטפלים בדיכאון?

לעתים קרובות מכונה פסיכותרפיה ״טיפול בשיחות״ כי היא כוללת פגישות שבהן המטפל והמטופל משוחחים. אבל טיפול פסיכותרפי צופן בחובו הרבה מעבר לכך. 

לפסיכותרפיסט מוסמך, פסיכיאטר, פסיכולוג קליני או עו״ס קליני שעבר הכשרה ייעודית בפסיכותרפיה, יש הכשרה במגוון טכניקות, בהן הוא משתמש כדי לסייע למטופלים להחלים ולהשתחרר מדיכאון, לפתור בעיות אישיות ובין-אישיות, להשיג מטרות ולייצר שינויים רצויים בחיים.

פסיכותרפיה עשויה להיות יעילה כטיפול לדיכאון מכיוון שהיא יכולה לעזור למטופל לרדת אל שורש הסיבות העמוקות שמאפיינות דיכאון וללמוד מיומנויות התמודדות חדשות. 

לשיטות פסיכותרפיה עכשוויות יש ראיות התומכות ביעילות שלהן לטיפול בדיכאון, ואולם מחקרים שונים מציעים שהשילוב של תרופות נוגדות דיכאון ופסיכותרפיה הוא הגישה הטיפולית הטובה ביותר, וזאת בשל המקור הביופסיכוסוציאלי של מרבית הפרעות מצב הרוח. 

איך ניתן להחלים מדיכאון?

כדאי להיות אקטיביים בטיפול ולקחת אחריות עליו, כדרך לחוש שוב שליטה.

כמה טיפים:

• להיצמד לטיפול, מכיוון שיכולים לחלוף שבועות עד שנוגדי דיכאון וטיפול שיחתי יתחילו לעבוד, או שהרופא יזדקק לכמה ניסיונות של שילובי תרופות.

• ליטול בזמן את התרופות שנרשמו ולא להפסיק בטיפול ללא אישור הרופא.

• לבצע שינויים חיוביים בסגנון החיים - לאכול בריא יותר, לצרוך פחות אלכוהול, לעשות ספורט, להפחית מתח ולישון מספיק. מטה-אנליזה של 15 מחקרים על דיכאון מצביעה על יתרונות משמעותיים של פעילות גופנית על בריאות הנפש (Pearce et al, 2022).

• להיות כן ופתוח עם המטפל.

• לא להתייאש גם נוכח תחושת חוסר אונים.

איזה טיפול מומלץ לדיכאון?

ישנם סוגים רבים של טיפול פסיכולוגי שנמצאו והוכחו כיעילים מאוד להפחתת תסמיני דיכאון.

לכל אחד יתאים יותר טיפול מסוים, לפי גורמים כמו חומרת התסמינים, העדפות אישיות, ומטרות הטיפול. כמובן שגם מחיר וגם מיקום גאוגרפי משחקים תפקיד חשוב.

הנה הסוגים העיקריים של טיפולים פסיכולוגיים לדיכאון קליני: 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול זה, שנקרא בקצרה CBT, מתמקד במתן מענה הן לדפוסי החשיבה השליליים והן להתנהגויות התורמות לדיכאון. 

בטיפול cbt המטפל עשוי לבקש מהמטופל לנהל יומן תיעוד למחשבות ולאירועים המתרחשים במהלך השבוע ולציין בו כל תגובה שלילית או כזו שיש בה משום תבוסתנות עצמית ביחס לאירועים הרשומים. תגובה שלילית אוטומטית לאירועים היא רק דפוס מחשבה אחד שבו יכול לטפל ה-CBT.

עיוותי חשיבה הם, למשל, חשיבה של ״הכל או כלום״ והכללת יתר. מרגע שהמטופל לומד לזהות את סוגי התגובות הללו, הוא יתחיל לעבוד עם המטפל על למידת דפוסי חשיבה חדשים ודרכי תגובה חדשות ואולי אף יתרגל דיבור-עצמי חיובי. 

גם ה-CBT הוא לרוב קצר ומכוון-מטרה ובדרך כלל כולל 5-20 מפגשים מובנים המרוכזים בנושאים ספציפיים ושיעורי בית כמו ניהול רישום, תרגול פעילויות הירגעות ועוד. מחקרים הראו ש-CBT יכול להיות יעיל בטיפול בדיכאון ועשוי להיות לו אפקט מתמשך שימנע התדרדרות עתידית לתסמינים דיכאוניים. 

השילוב הטיפולי שנקרא היום טיפול קוגניטיבי-התנהגותי התפתח מתוך שני חלקים נפרדים - טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי.

כאשר נמצא ששניהם עובדים מצוין ביחד, בעיקר במקרים של דיכאון וטיפול בהפרעות חרדה, פותחה גישה מאוחדת.

בואו נסתכל על כל אחד מהרכיבים של CBT בנפרד: 

טיפול התנהגותי 

טיפול התנהגותי מתמקד בשינוי התנהגויות שמשפיעות על הרווחה הנפשית של ילדים, נוער ומבוגרים. למעשה, בהיותו מבוסס על התניות (קלאסיות ואופרנטיות), הוא נחשב לטיפול המוכח ביותר בפסיכולוגית קלינית. 

התמקדות שכיחה של מטפלים התנהגותיים במקרה של דיכאון תהיה בהפעלה (אקטיבציה) התנהגותית, שיטה שמסייעת למטופל להשתתף בפעילויות שיגבירו את רווחתו הנפשית, הגופנית והחברתית. 

טיפול קוגניטיבי 

בבסיס של טיפול קוגניטיבי שוכן הרעיון שמחשבותינו יכולות להשפיע לרעה על רגשותינו.

כך, למשל, אם נבחר לראות את הטוב בכל חוויה, נרגיש טוב יותר מאשר אם נתמקד בשלילי ונתקע בלולאה של מחשבות שליליות, שעלולות בתורן לתרום לדיכאון ולהחריפו.

טיפול קוגניטיבי עוזר למטופלים ללמוד לזהות עיוותי חשיבה והטיות קוגניטיביות ולהפוך אותם לדפוסים חיוביים, המשפרים את מצב הרוח. 

טיפול קוגניטיבי הוא בדרך כלל קצר וממוקד מטרה, עם מפגשים שמתפרשים על פני 6-18 שבועות הכוללים עם תכנית ספציפית למטופל. בין המפגשים המטופל מקבל שיעורי בית לתרגול. 

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT)

טיפול DBT הוא בעצם סוג של CBT שפותח במקור כדי להתמודד עם הפרעות נפשיות די קשות, אבל התפתח עם השנים אחרי שנמצא יעיל לטיפול במגוון מצבים הכוללים קשיים בוויסות רגשי. 

שמטרתו העיקרית היא ללמד אנשים עם דיכאון מיומנויות התמודדות עם לחץ, ויסות רגשי ושיפור מערכות יחסים עם אחרים. 

סוג זה של טיפול נפשי משלב טכניקות מיינדפולנס מהמסורת הבודהיסטית ושימוש באימון במצבי משבר רגשיים, בו המטופל מוזמן להתקשר טלפונית אל המטפל כדי לקבל הכוונה בניהול סיטואציות שעלולות להחמיר. 

מילת המפתח בטיפול דיאלקטי התנהגותי בדיכאון הוא יעילות: 

כאשר המטופל מתרגל שוב ושוב את המיומנויות ההתנהגותיות הללו, הוא לומד לנהל בצורה יעילה יותר סיטואציות כאלה בעצמו.

ה-DBT הוכח כיעיל לטיפול בהפרעות נפשיות, כולל דיכאון. 

טיפול דינמי (פסיכודינמי) 

טיפול דינמי, שנקרא גם פסיכותרפיה פסיכואנליטית, מבוסס על הנחת העבודה שהמקורות של דיכאון קליני טמונים בקונפליקטים בלתי-פתורים ולרוב גם לא-מודעים שפעמים רבות מקורם בילדות. 

הטיפול הדינמי בהפרעות דיכאון מכוון לכך שהמטופל יהפוך מודע יותר לטווח רחב יותר של רגשותיו, כולל רגשות סותרים ובעייתיים, לעזור לו לשאת את הרגשות הללו בצורה נכונה ומותאמת יותר ולהציב אותם בפרספקטיבה שתטיב עמו. בניגוד לטיפולים אחרים בדיכאון, גישה זו נוטה להיות פחות ממוקדת ויותר ממושכת. היא עשויה לסייע למציאת קשרים עם חוויות מן העבר, להבנה כיצד הן יכולות לתרום לתחושות הדיכאון ולבניית מודעות עצמית והגדלת יכולות הכלה רגשיות מסוימות. 

טיפול בינאישי (IPT)

פסיכותרפיה בין-אישית פחות מיושמת בישראל, למרות שהיא נחשבת לאחת משיטות הטיפול הכי יעילות בדיכאון. הרציונל של IPT  הוא בררו והגיוני: קונפליקטים בינאישיים ותמיכה חברתית דלה עלולים לתרום לתחושות של דיכאון. 

טיפול בינאישי מתמקד בנושאים הללו על ידי פנייה לתפקידים חברתיים של המטופל בעבר ובהווה ולאינטראקציות הבינאישיות שלו. 

המטפל יבחר בכל פגישה תחום בעייתי או שניים בחייו העכשוויים של המטופל ויתמקד בהם. הפרוטוקול של הטיפול הוא קצר ומערב בחינה של קשרים חברתיים עם אנשי מפתח בחיי המטופל – בני זוג, חברים, משפחה, קולגות לחיי העבודה. 

המטרה היא לזהות את התפקיד שהקשרים הללו משחקים בחייו ולמצוא דרכים לפתור קונפליקטים קיימים. המטפל עשוי להשתתף עם המטופל במשחק תפקידים שיכלול תסריטים שונים במטרה לתרגל ולשפר תקשורת ומתוך תקווה שהמטופל יישם את האסטרטגיות הללו בקשריו ויבנה מערכת תמיכה חברתית חזקה יותר.

טיפול אישי, קבוצתי או אונליין?

טיפולים פסיכותרפיים בדיכאון יכולים להינתן בכמה דרכים, כאשר לעתים ישלב המטופל בין פגישות אישיות, למשל, לפגישות קבוצתיות לשם תרגול מיומנויות. 

הצורות הנפוצות ביותר של Setting בטיפול בדיכאון הן:

טיפול פסיכולוגי אישי

 עבודה אחד-על-אחד עם מטפל. מאפשרת למטופל תשומת לב מלאה, אך מן העבר השני מגבילה את אפשרותו של המטפל לצפות במטופל בקשריו החברתיים והמשפחתיים. 

טיפול משפחתי וזוגי 

דיכאון גורם לקצרים תדירים בתקשורת בין בני זוג ובין הורים לילדים. יש בו אשמה, בושה, התכנסות וחרדה. 

טיפול משפחתי יעיל בעיקר כאשר יש צורך לעבוד על הדינמיקה בתוך המשפחה, ובמקרה של ילדים ובני נוער. 

טיפול זוגי מכוון לזוגות שמבקשים לשפר את תפקודם כזוג, בעיקר כאשר אחד מבני הזוג מתמודד עם דיכאון או דיסתימיה (דיכאון מתון ותפקודי).

טיפול קבוצתי

טיפול בקבוצה הוא אחד הכלים היעילים ביותר לטיפול בהפרעות של יחסים, ודיכאון היא לעיתים קרובות כזו. 

קבוצת טיפולית כוללת 6-12 משתתפים/ות, להם מוצע מרחב לתת ולקבל תמיכה קבוצתית בהתמודדות עם סבך הדיכאון. טיפול תמיכתי הקבוצה מאפשר למטפל לצפות ב״כאן ועכשיו״ באופן בו המשתתפים מתקשרים זה עם זה בקבוצה ועשוי להוות אלטרנטיבה זולה יותר מטיפול אישי. 

איך בוחרים מטפל מתאים לטיפול בדיכאון?

או, זאת שאלה טובה…

מצד אחד, המלצה של אנשים שאתם סומכים עליהם עשויה להיות דרך טובה לבחירת מטפל/ת, אך בסופו של דבר רק המטופל ״יודע״ להחליט אם קיים החיבור החשוב כל כך שעובד לו, זה שעליו מתבססת הברית הטיפולית.  

במכון טמיר תוכלו לקיים שיחת ייעוץ טלפונית כדי להתאים את המטפל/ת שילווה אתכם מחוץ לדיכאון. 

טיפול חינם במסגרת מחקר באוניברסיטת חיפה

אם את/ סבור/ה שאת/ה סובל/ת מדיכאון ואינך נמצא/ת כעת בטיפול פסיכולוגי, את/ה עשוי/ה להימצא מתאימ/ה למחקר:

היכנסו לפרטים

מקורות:

Pearce M, Garcia L, Abbas A, et al. Association Between Physical Activity and Risk of Depression: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Psychiatry. Published online April 13, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2022.0609

מטפלים בדיכאון ביישובים אחרים

תל אביב 

ירושלים

באר שבע

אשקלון

אשדוד

רחובות נס ציונה

ראשון לציון

מודיעין מכבים רעות

חולון

רמת גן

פתח תקווה

ראש העין

אריאל

קריית אונו

הרצליה

כפר סבא

רעננה

נתניה

חדרה, קיסריה ופרדס חנה

זכרון יעקב

צפון הארץ וכרמיאל

נהריה

ובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית, פנים אל פנים או אונליין.

שמחים שאתם כאן.

המטרה של הטקסט היא להבהיר מה שחשוב לגבי חרדה והטיפול בה ולוודא שאתם מגיעים לכתובת המתאימה ביותר.

בארה״ב, לא פחות מ-17% מהמבוגרים ו-26% מבני הנוער חיים עם חרדות, כאשר ל-6% מהמבוגרים ול-7% מהמתבגרים יש הפרעת חרדה שעומדת בקריטריונים של אבחון קליני.

ריטה רוזמרין, MSW, מטפלת בהפרעות חרדה בתל אביב, מכון טמיר

טיפול בהפרעות חרדה

כשמדברים על טיפול בחרדה מתכוונים למונח גג שמתאר מגוון טיפולים פסיכותרפיים שונים להפרעות חרדה, באמצעות ייעוץ באינטרנט או טיפול אישי במפגשים פנים אל פנים.

שיטות שונות של טיפול פסיכולוגי התפתחו עם השנים ונמצאו יעילות להקלת תסמיני חרדה תוך פרק זמן קצר וסביר, בתנאי שהמטופל משקיע ונותן את חלקו בהשגת המטרות. 

מרבית סוגי הטיפול כוללים שיעורי בית, באמצעותם לומד המטופל כיצד ליישם את מיומנויות ההתמודדות שרכש בטיפול.

בין סוגי החרדות שבהן ניתן לטפל באמצעות טיפול בשיחות, או טיפול פסיכולוגי, הן הפרעת פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, פוביות, הפרעת חרדה מוכללת, הפרעת חרדה חברתית והפרעה פוסט טראומטית.

לא משנה מהו סוג ההפרעה הספציפי, לעתים קרובות הסיבות השוכנות בבסיסן הן בעלות דפוסים דומים. אנשים הלוקים בחרדה נוטים להגיב למחשבות, לרגשות ולמצבים לא-נעימים בצורה קיצונית יותר ועשויים לנסות לנהל את התגובות הללו על ידי הימנעות מטריגרים.

דר׳ איה גולן, מומחית לטיפול בחרדות, מכון טמיר תל אביב  

למרבה הצער, סוג זה של הימנעות רק מעצים את הפחדים. סוגי התרפיה החדישים ביותר, בין אם הם ניתנים אחד-על-אחד ובין אם בקבוצה, מתמקדים בחשיבה שלילית ובהימנעות, ומטרתם לסייע למטופל ללמוד כיצד להתגבר על פחדיו ולהרגיע את תגובותיו הרגשיות.

לקראת למפגש טיפולי ראשון עם מטפל/ת CBT בת״א, 

 פסיכולוגי/ת או פסיכותרפיסט/ית מומחה/ית בתל אביב

לטיפול בחרדה במכון טמיר:

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

איילת בורוכוב, מטפלת בחרדות בתל אביב, מכון טמיר 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול CBT נמצא יעיל למגוון הפרעות חרדה.

השיטה מניחה שבחינת המחשבות והתפיסות השליליות של המטופל וזיהוי הטיות עשוי לעזור לניהול חרדה, כלומר מה שאדם חושב על סיטואציה ישפיע על הרגשתו יותר מאשר מה שמתרחש בפועל. מחשבות שליליות מגבירות פחדים וחרדות והמטרה של CBT היא לתקן את המחשבות הלא-רציונאליות השליליות ולהחליפן בתפיסות חיוביות וריאליסטיות יותר.

דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת בהפרעות חרדה, מכון טמיר ת״א

באמצעות המטפל יזוהו דפוסי החשיבה השליליים, אך עם הזמן והתרגול המטופל יוכל לזהות בעצמו את החרדות ואת הטריגרים ולהחיל עליהם את מיומנויות ההתמודדות שלמד.  

מטרה חשובה של הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי בחרדה, היא ללמד את המטופל להיות המטפל של עצמו. 

כבר בתחילת הטיפול המטפל שואל את המטופל מה הוא יודע על הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי, מתקן במידת הצורך, ומרחיב את ידיעותיו על המודל הקוגנטיבי, באמצעות דוגמאות של המטופל.

 דר׳ נועם זילברמן, מטפלת בחרדה,

פסיכולוגית שיקומית, מכון טמיר ת״א

טיפול בחשיפה

טיפול בחשיפה הוא רכיב אינהרנטי בטיפול CBT בחרדה, או שנעשה בו שימוש נפרד במקביל, לצד טיפול מרכזי בגישה אחרת.

הרציונל הקליני של טכניקת החשיפה לטיפול בפוביות וחרדות די פשוט: 

הגישה מניחה כי הימנעות מסיטואציות מעוררות חשש רק מגבירה את החרדה. 

במהלך חשיפה הדרגתית, יתבקש המטופל לדמיין דבר מה שממנו הוא פוחד (חשיפה בדימיון) או אפילו לעשות את הדבר ממש (חשיפה במציאות). תחילה מתרגלים פעולה שמעוררת את החרדה במידה הנמוכה ביותר ומשם מתקדמים בהדרגה, תוך כדי למידה של טכניקות הירגעות ויצירת רשימה של מצבים מפחידים, ואז עובדים על הרשימה, צעד-צעד.

החשיפה ההדרגתית מתבצעת במקביל ללמידת טכניקות הירגעות.

היא בעצם עוזרת להצמיד את השניים זה לזה במוח (ליצור אסוציאציה אוטומטית בין פוביה ורגיעה) ומפחיתה את הפחד בפעם הבאה בה ייחשף המטופל אל הגורם המפחיד. 

הנה הסבר פשוט של שלבי החשיפה ההדרגתית, שמפיגה את האסוציאציה המרידה מהגירוי (במקרה זה פוביה מכלבים):

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT)

DBT היא שיטה טיפולית שהחלה את דרכה ככלי לטיפול בהפרעת אישיות גבולית. עם השנים התרחבו ההפרעות והבעיות להן נמצאה השיטה יעילה, ביניהן הפרעות חרדה (למעט  OCD והפרעות נוספות).

דר׳ נאווה צביאלי, מטפלת CBT בחרדות, נאות אפקה, ת״א

הסובלים מהפרעת אישיות גבולית סובלים מקושי ניכר וכרוני בניהול תגובותיהם הרגשיות, בעיקר ביחסים בינאישיים.

תגובותיהם הרגשיות ״נדלקות״ מהר מאוד ולוקח להם זמן רב לחזור לרמות הוויסות הרגשי הסטנדרטיות.

עם זאת, לאורך השנים, שיטת DBT נמצאה יעילה להפליא גם עבור הפרעות ואתגרים אחרים, כמו חרדות ודחק פוסט טראומטי, שכן היא מלמדת מיומנויות התמודדות הכוללות הסתמכות על חוזקות המטופל, זיהוי מחשבות מזיקות, תרגול רגיעה עצמית, ויסות רגשי ומיינדפולנס. 

תרפיית קבלה ומחויבות (ACT)

טיפול ACT שייך לטיפולים מהגל השלישי ב-CBT.

השיטה נמצאה יעילה למגוון הפרעות חרדה וכוללת זיהוי של הערכים בחיי המטופל ופעולה בדרך שתעלה איתם בקנה אחד.

סוג טיפול זה מערב גם לימוד ותרגול מיינדפולנס דרך דימויים, למשל לדמיין שהמחשבות השליליות הן נוסעים ברכבת שהמטופל הוא נהג הקטר בה, כאשר הנוסעים הללו אומרים דברים שהמטופל מתקשה לשאת. יחד עם הקושי, הוא ממשיך לנהוג תוך שהוא מקבל אותם כחלק הכרחי בחוויה. 

טיפול באמנות

תרפיה בהבעה ויצירה איך דרך פסיכותרפויטית נהדרת לטיפול בחרדות, למרות שנדרשים יותר מחקרים שיבססו את יעילותה. 

בטיפול באמנות עושים שימוש ביצירה בחדר הטיפול  - ציור, פיסול, שירה, מוסיקה, תנועה, גינון ועוד - כדי לבטא ולעבד את הרגשות הקשורים במושא החרדה. 

טיפול משפחתי

טיפול משפחתי מערכתי יכול לעזור כאשר אחד מבני המשפחה, ילד, נער או מבוגר,  סובל מהפרעת חרדה המשפיעה על חייו ועל חיי בני משפחה אחרים.

במהלך הטיפול לומדים גם בני המשפחה כיצד לסייע למטופל להתמודד נכון וביעילות.

טיפול דינמי

טיפול דינמי הוא מונח כללי שמתייחס למשפחה הוותיקה ביותר של טיפולים פסיכותרפיים, כאלה שהתפתחו מתוך הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד.  

מטפלים בגישה דינמית מתעכבים ובוחנים חוויות עבר וחותרים לתיקון של האופן בו הן משפיעות על החרדה העכשווית.

נקודת המוצא הבסיסית של הגישה הפסיכודינמית היא כי חרדה היא תוצר של מתח בין צרכים פנימיים, אשר יוצר קונפליקט נוירוטי המתבטא בחרדה.

בטיפול זה המטפל יסייע לזהות, לעבד ולהתיר את החוויות הללו ובסופו של יום הפחית את החרדה. 

רותם יערי, MSW , מטפלת בחרדה במבוגרים ומתבגרים בת״א, מכון טמיר

פסיכותרפיה בינאישית (IPT)

טיפול IPT עשוי להתאים אם החרדה קשורה בעיקר ליחסי המטופל עם אחרים, למשל במקרה של הפרעת חרדה חברתית. 

השיטה פותחה במקור כטיפול בדיכאון, אולם הורחבה במהלך השנים ונמצאה יעילה לטיפול בהפרעות אחרות, כמו הפרעות חרדה. 

משך הטיפול ידוע מראש, הוא קצר מועד, תוצאתי ומבוסס על מחקרים קליניים מבוקרים. 

ביבליותרפיה

שימוש בספרות לשיפור חיי המטופל על ידי אספקת מידע, תמיכה והנחייה בצורת פעילויות קריאה של ספרים וסיפורים. טיפול בחרדה, אם כן, יכלול למידה של טכניקות הירגעות,

ראיית סיטואציות מזווית אחרת, זיהוי הזמנים בהם מתעוררת החרדה, כיצד לגשת בצורה הטובה ביותר למצבים שמהם מפחדים ומיומנויות למידה ופתרון בעיות.

רותם לבא בן קיקי, MSW, מטפלת בהפרעות חרדה, מכון טמיר צפון ת״א

לסיכום, טיפול בשיחות יכול להיות קצר או ממושך יותר, בהתאם לחומרת תסמיני החרדה מהם סובל המטופל. 

ישנם אנשים שמצבם יכול להשתפר לאחר 8-10 טיפולים, בעיקר ב-CBT.

לעתים כחלק מהשינוי הטיפול יגרום למטופל לחוש רע יותר לפני שמצבו ישתפר, אך מי שיתמיד עשוי לצאת נשכר ממנו. להצלחת הטיפול, מומלץ לתרגל Self care לדאוג למערכת תמיכה חברתית, לקחת החלטות לסגנון חיים בריא ולהפחית מתח שמחמיר את החרדה. הזמן לפנות למומחה לצורך אבחנה הוא כאשר נחווית חרדה המשבשת תחומי חיים שונים, שכן לא סביר שהפרעת חרדה תחלוף מעצמה.

הדס אורינגר וייס, MA, מטפלת בחרדות, מכון טמיר ת״א

הפסיכולוגים והמטפלים בחרדות בצוות מכון טמיר ת״א פוגשים מטופלים במכון שלנו במרכז תל אביב (נחלת יצחק 32א׳), ובקליניקות בדרום תל אביב, ביפו ובצפון תל אביב.

טיפול בחרדות בת״א והמרכז - טיפולים ציבוריים

טיפול חדשני בחרדה בתל אביב - המרפאה לנויורו-מודולציה - מכון סגול לתפקודי המוח, המרכז הרפואי איכילוב

מרפאת חרדה לילדים ונוער בבי״ח שניידר

מרפאת חרדה במרכז לבריאות הנפש שלוותה

מרפאת חרדה לילדים בבי״ח שיבא תל השומר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

יעל קוזי, MSW, מטפלת CBT בהפרעות חרדה, מכון טמיר בצפון תל אביב

מטפלים בחרדות בתל אביב-יפו

הכירו את צוות מכון טמיר בתל אביב

מומחים לטיפול בחרדות בת״א יפו - מכון טמיר

ענבל בן שימול

MA

מכון טמיר תל אביב

צופית טסלר

MA

מכון טמיר תל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

Phd

מכון טמיר תל אביב

רבקה זוהר

MA

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

ריטה רוזמרין

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה תפוח

MSW

מכון טמיר תל אביב

נדב פלוטקין

MA

מכון טמיר תל אביב

לירון שניר

MSW

מכון טמיר תל אביב

שיבולת שקד

MA

תל אביב

אורן שפר

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

ד״ר חווה גולדברג

Phd

תל אביב

אפרת לוי

MA

תל אביב

אסף צבי

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

ארי אהרונסון

MSW

מכון טמיר תל אביב

עדנה טמיר

MA

מכון טמיר תל אביב

שירלי לייכנר

MSW

תל אביב

יעל לשם

MSW

תל אביב

רותם יערי

MSW

תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

כרמי לחיאני

MSW

תל אביב

אלה אלקין

MA

מכון טמיר תל אביב

דנה כהן

MA

מכון טמיר תל אביב

דניאל שפילמן

M.A.

מכון טמיר תל אביב

דנה פיינר

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

יעל קוזי

MSW

מכון טמיר תל אביב

לורה בורס-אזולאי

MSW

מכון טמיר תל אביב

לינור פלדמן

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר נאווה צביאלי רפופורט

Phd

מכון טמיר תל אביב

אורלי ספטון

MSW

מכון טמיר תל אביב

ניצן ויץ

MA

מכון טמיר תל אביב

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

עדי גודלמן

MA

מכון טמיר תל אביב

ענת יפת

MA

מכון טמיר תל אביב

יעל כושר

BA

מכון טמיר תל אביב

רונה משולם

MA

מכון טמיר תל אביב

רותם לבה-בן קיקי

MA

מכון טמיר תל אביב

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

רינה צור

MA

מכון טמיר תל אביב

איגור ביטנסקי

MA

מכון טמיר תל אביב

כרמית דולב

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

 

הלוצינציות

דמיינו את עצמכם לרגע רואים דברים שאינם קיימים.

חשבו על חוויה בה אתם שומעים קולות פרי דימיונכם. 

הלוצינציות הן הזיות חושיות שנראות אמיתיות לחלוטין, אך נוצרות על ידי התודעה של החווה אותן.

הן יכולות להשפיע על כל חמשת החושים.

למשל, שמיעת קול שאף אחד אחר בחדר לא שומע או מחזה של תמונה שאינה אמיתית.

הזיות הן תופעה תפיסתית מפחידה ביותר, שמעוררת חוסר אונים עצום.

מנקודת ראות זו אמפתית זו נתחיל את המאמר, שמתמקד בהלוצינציות בפסיכופתולוגיה, וספציפית, בהתמודדות עם פסיכוזה. 

מה ההגדרה של הָלוּצִינַצְיָה (Hallucination)?

מקור המילה ״הלוצינציה״ בלטינית, ופירושה שוטטות מנטלית״. 

הלוצינציה מוגדרות כ״תפיסה של אובייקטים או אירועים שאינם קיימים״ או כ״חוויות חושיות שאינן נגרמות מגירוי של איברי החישה הרלוונטיים״. 

במילים אחרות, הלוצינציות הן תפיסה של גרויים שאינם קיימים, באמצעות אחד או יותר מהחושים שלנו: שמיעה, ראייה, תחושה, הרחה ואפילו טעימה של גירויים שאינם אמיתיים. 

שמיעת קולות ורעשים שאין להם מקור פיזי היא הסוג הנפוץ ביותר של הלוצינציות.  

מהם 5 הסוגים של הלוצינציות?

קיימים 5 סוגים של הלוצינציות: 

• שמיעתיות – הסוג הנפוץ ביותר. 

• ויזואליות – הסוג השני בשכיחותו. ראיית אנשים, צבעים צורות או חפצים שאינם קיימים. 

• מישושיות – תחושות שווא של מגע, למשל של חרק שזוחל על או מתחת לעור (הלוצינציות טקטיליות). 

• של חוש הריח – סוג נפוץ פחות משני הראשונים. הכוונה להרחת דברים שאף אחד אחר אינו מריח ושאין להם מקור חיצוני. 

• של חוש הטעם – טעם בפה ללא מקור חיצוני. זהו הסוג הנדיר ביותר. 

באילו מצבים נפשיים וגופניים מופיעות הזיות?

לעתים קרובות הלוצינציות קשורות לסכיזופרניה, אך הן יכולות להתרחש גם כחלק מהפרעה דו-קוטבית, כשלדיכאון או למאניה יש מאפיינים או סימפטומים פסיכוטיים, הכוללים הלוצינציות ודלוזיות.

הן מופיעות גם במצבים גופניים ופסיכולוגיים אחרים, למשל:

• הפרעה סכיזואפקטיבית.

• מיגרנה.

• אפילפסיה.

• תהליך גמילה מאלכוהול או סמים (הרחבה בהמשך).

• מחלה או דלקת של האוזן התיכונה או הפנימית; תהליך אובדן שמיעה.

• אירוע מוחי.

• תסמונת פוסט-טראומטית.

• הפרעה דיסוציאטיבית.

• הפרעות ומחלות נוירולוגיות.

• מחלות עצביות דלקתיות (למשל, למרות שנדיר, הזיות יכולות להופיע בטרשת נפוצה).

• גידול מוחי (בעיקר כאשר לוחץ על עצב הראייה). 

• סטרס קיצוני.

• גלאוקומה ומחלות עיניים.

• חסך קיצוני בשינה.

• חום גבוה.

• שימוש בסמים הלוצינוגניים.

• נרקולפסיה.

• מצבי דליריום או דמנציה.

• רמה נמוכה של הלוצינציות עלולה לבשר על השלבים הראשונים של מחלת פרקינסון. 

הלוצינציות נחשבות לקריטריון אבחנתי של סכיזופרניה, כאשר הן מופיעות בקרב כ- 60% –70% מהסובלים מהפרעה זו.

הזיות שמיעה הן השכיחות ביותר.

הלוצינציות כתוצאה משימוש בסמים

אנשים יכולים לחוות הלוצינציה כאשר הם משתמשים בסמים לא חוקיים, כמו אמפטמינים, קוקאין, LSD או אקסטזי.

מראות שווא יכולים להתרחש גם במהלך גמילה מסמים או בהפסקה מיידית של השימוש.

הזיות שמקורן בחומרים ותרופות הן בדרך כלל ויזואליות, אבל עשויות להשפיע גם על חושים אחרים.

הלוצינציות כתופעת לוואי של תרופות פסיכיאטריות

תרופות פסיכיאטריות כמו זיפרקסה, סרקוול, והלדול, נקשרו כולם לגרימת הזיות.

גם אמביאן רפרינול (רקוויפ), לוריבן, קלונקס, זופיקלון (נוקטורנו) וכמה תרופות נוגדות פרכוסים, נמצאו קשורות לתופעות לוואי פסיכוטיות. 

הלוצינציות עקב שתיית אלכוהול

הלוצינציה עלולה להתפתח גם כתוצאה של הרעלת אלכוהול.

היא מתפתחת כ- 12 עד 24 שעות ויכולה להימשך ימים. 

הלוצינציות שנגרמות מאלכוהול מתבטאות לרוב בהזיות שמיעה וראייה, לרוב בקולות שמאשימים או מאיימים.

הלוצינציות בגלל התייבשות

התייבשות מתרחשת כאשר לגוף אין מספיק נוזלים. היא זה יכולה לקרות במהירות, בתנאי חום קיצוני או במהלך פעילות גופנית ממושכת.

תסמיני התייבשות יכולים לכלול כאבי ראש, עייפות והזיות.

במקרים קיצוניים, התייבשות עלולה לגרום גם למוות.

הלוצינציות בהפרעה ביפולרית

לעתים קרובות, מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית מאובחנים בשוגג כסובלים מסכיזופרניה. 

הלוצינציות הן תסמין ספציפי אפשרי להפרעה דו-קוטבית סוג I, גם במהלך מאניה וגם במהלך דיכאון, כאשר בהפרעה דו-קוטבית סוג II הן עשויות להופיע רק במהלך דיכאון. 

ציקלותימיה, שגם היא הפרעת מצב רוח בעלת מאפיין דו-קוטבי, שוללת בהגדרה נוכחות הלוצינציות. לכן, לאדם הסובל מהלוצינציות ו/או דלוזיות, ישנו סיכוי גבוה להיות מאובחן כלוקה בהפרעה דו-קוטבית עם מאפיינים פסיכוטיים. 

הלוצינציות במהלך השינה (הלוצינציות היפנוגג׳יות)

סוג זה של הלוצינציות קשור לעתים קרובות בהפרעת שינה שנקראת נרקולפסיה.

הזיות אלו שכיחות יחסית בקרב בני נוער ומבוגרים צעירים ומופיעות בשלב ההירדמות.

חשוב להבחין בינן לבין חלומות צלולים, שזה משהו אחר. 

מעניין שהרבה אנשים חווים הלוציצנות כחלק מחיים נורמטיביים.

למשל, בסקר הולנדי מקוון, בו השתתפו למעלה מ-10,000 מתנדבים מעל גיל 14, התגלו ממצאים מפתיעים:

• כ-80% מהמשתתפים דיווחו על הלוצינציות לפחות פעם אחת במהלך החיים.

• כ-50% הזו במהלך החודש האחרון.

• 32% במהלך השבוע האחרון.

כצפוי, הלוצינציות אודיטוריות היו השכיחות ביותר (30%), אחריהן הלוצינציות ויזואליות (21.5%), מישוש (כ-20%) והזיות ריח (כ-17%).

תלמוס מוקטן עשוי להסביר הלוצינציות שמיעתיות

מחקר אורך שוויצרי שפורסם ביוני 2020 פותח צוהר חדש להבנת הפתופיזיולוגיה של סכיזופרניה, תוך אפשרות לזיהוי הסמנים שמבשרים על התפתחות המחלה.

המחקר מציע יעדים חדשים לפעולה באמצעות תרופות ספציפיות להגנה עצבית.

החוקרים מצאו כי נבדקים שסובלים מהלוצינציות שמיעתיות, מראים קישוריות-יתר בין גרעיני התלמוס לבין אזורים קורטיקליים שאחראים לעיבוד ראשוני של השמיעה, כמו גם לאזור ורניקה, שהוא משמעותי ביותר להבנת השפה.

משתתפי המחקר סבלו מתסמונת די-ג'ורג' (deletion syndrome), שמשלבת תסמינים של הזיות אודיטוריות, והממצאים העלו כי גודלו של גרעין ה-MGN בתלמוס, שמעורב בעיבוד חושי, שמיעתי וחזותי, וזיכרון עבודה מצומצם יותר בקרב אנשים עם תסמונת די-ג'ורג' בהשוואה לאוכלוסיה נורמטיבית.

איך מטפלים בהלוצינציות? 

הטיפולים הספציפיים בהלוצינציות זהים לרוב לטיפול בהתקף פסיכוטי. כאשר מדובר בהזיות שקשורות בהפרעות / מחלות נפש, חובה להתייעץ עם פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, והטיפול יתבסס על אבחנה של אותם מומחים. 

הטיפול התרופתי הנפוץ ביותר בהזיות הוא שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות לטיפול בפסיכוזה, במידה והתסמינים חמורים ומסבים מצוקה משמעותית. 

דרכים למניעת הישנות של פסיכוזה כוללות הפסקת שימוש בחומרים פסיכדליים, קנאביס ותרופות סטימולנטיות (כמו ריטלין), הקניית מיומנויות של אורח חיים בריא ושינה נכונה. בכל המקרים של הלוצינציות יש לפנות לטיפול מקצועי ולדווח על התסמינים והסימנים הספציפיים של המטופל. 

אנא -

אם אדם יקר לכם חווה הזיות, הישארו איתו כל הזמן והגיעו יחד איתו לפסיכיאטר. 

במקרים קשים, פחד ופרנויה שמקורם בהזיות עלולים להוביל לפעולות או התנהגויות מסוכנות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

ויקיפדיה, הערך הזיות

Bernasconi, F., Pagonabarraga, J., Bejr-Kasem, H. et al. Theta oscillations and minor hallucinations in Parkinson’s disease reveal decrease in frontal lobe functions and later cognitive decline. Nat. Mental Health 1, 477–488 (2023). https://doi.org/10.1038/s44220-023-00080-6

Kumar, S., Soren, S., & Chaudhury, S. (2009). Hallucinations: Etiology and clinical implications. Industrial psychiatry journal, 18(2), 119–126. https://doi.org/10.4103/0972-6748.62273

Linszen, M.M.J., de Boer, J.N., Schutte, M.J.L. et al. Occurrence and phenomenology of hallucinations in the general population: A large online survey. Schizophr 8, 41 (2022). https://doi.org/10.1038/s41537-022-00229-9

Pierre JM. Hallucinations in nonpsychotic disorders: toward a differential diagnosis of "hearing voices". Harv Rev Psychiatry. 2010 Jan-Feb;18(1):22-35. doi: 10.3109/10673220903523706. PMID: 20047459.

מהי הפרעה סכיזופרניפורמית?

הפרעה סכיזופרניפורמית היא הפרעה פסיכוטית שמערערת את הדרך בה אנשים פועלים, חושבים, מתייחסים לאחרים, מביעים רגשות ותופסים את המציאות.

ההפרעה נקראת גם הפרעה פסיכוטית חריפה דמוית סכיזופרניה (Acute Schizophrenia like Psychotic Disorder) והיא חלק מקשת ההפרעות הסכיזופרני (Schizophrenia Spectrum).

אבחנה של הפרעה סכיזופרניפורמית ניתנת כאשר התסמינים הפסיכוטיים נמשכים חודש עד חצי שנה: 

בטווח של יממה עד חודש האבחנה הרלוונטית היא הפרעה פסיכוטית קצרה. לאחר 6 חודשים הכיוון הוא הפרעה סכיזואפקטיבית וסכיזופרניה. 

מלבד משך הזמן, הסימפטומים של הפרעה סכיזופרניפורמית זהים לאלו של סכיזופרניה.

בשל משכי הזמן שעליהם נשענת האבחנה, אדם יכול להיות מאובחן תחילה בהפרעה פסיכוטית קצרה ולאחר מכן בהפרעה סכיזופרניפורמית, ולהפך – אדם שאובחן בסכיזופרניה יכול להתברר ככזה שלקה, בסופו של דבר, בהפרעה סכיזופרניפורמית זמנית. 

תסמינים של הפרעה סכיזופרניפורמית

הסימפטומים של הפרעה סכיזופרניפורמית כוללים:

1. סימפטומים פסיכוטיים חיוביים – הלוצינציות (חוויה של גירויים שאינם באמת קיימים, למשל בראייה, בשמיעה או במגע), דלוזיות (אמונות קשיחות מאוד שאינן נכונות ולעתים קרובות ביזאריות), התנהגות מבולבלת באופן חמור או קטטוניה (התנהגות טפשית ולא פרודוקטיבית או תקיעות בתנוחות קפואות) ודיבור מבולבל (אסוציאציות תלושות מאוד או דיבור סתום).

2. סימפטומים פסיכוטיים שליליים – הבעת רגשות מצומצמת, היעדר מוטיבציה, קושי לחוות עונג ואִילְמות.

3. אפיזודה של פסיכוזה הנמשכת יותר מחודש ופחות מ-6 חודשים.

4. היעדר צורות אחרות של הפרעות נפשיות שיכולות לייצר פסיכוזה.

5. היעדר מצבים גופניים שיכולים לייצר פסיכוזה.

6. פסיכוזה שאינה נגרמת מהשפעה ישירה של תרופות או שימוש בסמים (ראו בהמשך).

מי שמאובחן בהפרעה חייב להפגין לפחות אחד מהסימפטומים הפסיכוטיים החיוביים ולפחות שני סימפטומים פסיכוטיים מתוך אלה החיוביים והשליליים.

לשם אבחנה, הסימפטומים צריכים להימשך על פני תקופת זמן של חודש לפחות, אלא אם כן ההפרעה טופלה בתרופות.

הפרעה סכיזופרניפורמית נדירה מאוד והרבה פחות נפוצה מסכיזופרניה.

כשליש מהמאובחנים עם הפרעה סכיזופרניפורמית יחלימו תוך 6 חודשים ויחדלו להפגין תסמיני פסיכוזה, בעוד שלאחר 6 חודשים שני שלישים מהמאובחנים יאובחנו בסכיזופרניה.

איך הפרעה סכיזופרניפורמית קשורה לשימוש בסמים?

איש המקצוע המאבחן חייב לשלול אפשרות שההתנהגות הפסיכוטית היא תוצר של שימוש בסמים.

לשם כך, האבחנה של הפרעה סכיזופרניפורמיות תינתן במצב בו המטופל אינו סובל מתסמיני גמילה מחומרים.

במידה והסימפטומים הפסיכוטיים נגרמו על רקע שימוש בסמים, האבחנה תהיה הפרעה פסיכוטית כתוצאה משימוש בסמים. יחד עם זאת, בגלל שקיים הבדל מצומצם בין ביטוי של פסיכוזה בתוצאה משימוש בסמים לבין זו של סכיזופרניה, הדרך היעילה ביותר להבחין בין השתיים היא באמצעות בדיקות מעבדה ואיסוף מידע מבני משפחה וחברים קרובים.

זאת ועוד, המאבחן נדרש לצפות בהתנהגותו של המטופל, גם כאשר השפעת הסם פגה.

מחקרים רבים נעשו סביב השאלה האם שימוש בסמים או באלכוהול יכול להביא להתנהגות פסיכוטית מאוחר יותר או לאבחון של הפרעה פסיכוטית.

אחד מהקשרים החזקים ביותר שנמצאו בין שימוש בחומרים לבין פיתוח של הפרעה פסיכוטית כמו סכיזופרניה נמצא באנשים המשתמשים במוצרי קנאביס.

ישנן עדויות לכך שמשתמשים בקנאביס על בסיס קבוע נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הפרעה פסיכוטית בהמשך חייהם, אך אין כל ראיה לכך שהשימוש בקנאביס הוא הגורם הסיבתי לפיתוח ההפרעה הפסיכוטית. למשל, יתכן שמעשני קנאביס שמפתחים הפרעות פסיכוטיות מתמודדים עם גירויים נוירולוגיים שונים מאלה הנגרמים משימוש בחומרים פסיכואקטיביים אחרים.

מהכיוון השני, מכיוון שלוקים בהפרעה סכיזופרניפורמית חוזרים לתפקוד מלא תוך 6 חודשים, אין זה נכון להניח שההפרעה גורמת לבעיות משמעותיות הקשורות לשימוש בחומרים אם לא היו כאלה לפני התפרצותה וישנן מעט ראיות לכך שפריצת סימפטומים פסיכוטיים גורמת לסיכון מוגבר לשימוש בסמים.

בנוסף על קנאביס וטבק, שימוש לרעה באלכוהול נפוץ אף הוא בקרב מתמודדים עם הפרעות פסיכוטיות.

למרות ששיעור השימוש בחומרים ממכרים גבוה יותר בהפרעות נפשיות אחרות שלעיתים קשורות לפסיכוזה (למשל הפרעה דו-קוטבית או דיכאון קליני), ההפרעות הללו לא יאובחנו בנוכחות הפרעה סכיזופרניפורמית בגלל שהאפיונים האבחוניים מצביעים על כך שהסימפטומים של הפרעה סכיזופרניפורמית אינם יכולים להיות מוסברים טוב יותר באמצעות הפרעה נפשית אחרת.

לסיכום, ברור וידוע שאנשים החווים אפיזודה פסיכוטית עשויים להימצא בסיכון גבוה יותר לשימוש בסמים או באלכוהול, אבל יש מעט ראיות אמינות לכך ששימוש בסמים ואלכוהול יכול לגרום להפרעה סכיזופרניפורמית או שהפרעה סכיזופרניפורמית יכולה לגרום לאדם לפתח שימוש כרוני בחומרים אסורים.

טיפול

כמו בהפרעות דומות, הטיפול בהפרעה סכיזופרניפורמית מושתת על שילוב בין פסיכותרפיה לטיפול תרופתי קבוע.

המטרה של פסיכותרפיה היא לעזור למטופל להכיר את המחלה וללמוד עליה, לקבוע מטרות ולנהל בעיות יומיומיות הקשורות בה.

טיפול רגשי יתמקד בניהול המצוקה הקשורה בסימפטומים ובהשלכות שלהם על החיים. טיפול CBT יאתגר מחשבות ואמונות שאולי אינן מבוססות במציאות.

טיפול משפחתי יכול לעזור למשפחות של המתמודדים להתמודד בצורה יעילה יותר ולהדריך אותם כיצד לתרום לתוצאה טובה יותר.

תרופות פסיכיאטריות אנטי פסיכוטיות (טיפוסיות לא טיפוסיות) משמשות לטיפול בסימפטומים הפסיכוטיים של הפרעה סכיזופרניפורמית - כגון דלוזיות, הלוצינציות. האתגר הוא להגיע לאיזון ולעיתים קרובות ההמלצה היא לחיות חיים ראויים בשילוב הטיפול התרופתי.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת במתמודדים/ות עם הפרעות הספקטרום הסכיזופרני,

מכון טמיר חיפה

מקורות:

Cleveland Clinic. (ND). Schizophreniform Disorder. Retrieved from https://my.clevelandclinic.org/health/diseases/9571-schizophreniform-disorder

Khokhar, J. Y., Dwiel, L. L., Henricks, A. M., Doucette, W. T., & Green, A. I. (2018). The link between schizophrenia and substance use disorder: A unifying hypothesis. Schizophrenia research, 194, 78–85. https://doi.org/10.1016/j.schres.2017.04.016

מהי הפרעה פסיכוטית קצרה (Brief Psychotic Disorder)?

הפרעה פסיכוטית קצרה מתאפיינת באפיזודה פתאומית וזמנית של פסיכוזה, שאורכת יום אחד עד חודש ימים, וכוללת הזיות (הלוצינציות), מחשבות שווא (דלוזיות) ופגיעה ניכרת בבוחן המציאות. 

היא פורצת לרוב לראשונה בשנות ה-20 או ה-30 לחיים, מגיעה עם או בלי סטרסור מקדים ונפוצה פי 2 בקרב נשים.

הפרעה פסיכוטית קצרה מגיעה עם מועד פג תוקף:

היא רלוונטית רק בפרק הזמן של עד חודש מהופעת הפסיכוזה. אם הסימפטומים נמשכים יותר מחודש, תינתן אבחנה של הפרעה סכיזופרניפורמית, אם יותר מ-6 חודשים תינתן אבחנה של סכיזופרניה. 

השכיחות של הפרעה פסיכוטית קצרה היא 5% לאורך החיים (Perälä et al, 2007).

בבחינת הפרוגנוזה לאורך זמן נמצא כי למעלה ממחצית ממי שאובחנו עם אפיזודה פסיכוטית קצרה נשארו עם האבחנה המקורית, בעוד ש-44% מהם התקדמו אחרי חצי שנה לאבחנות אחרות, בעיקר סכיזופרניה (Provenzani et al, 2021).

הפרעה פסיכוטית קצרה אינה ניתנת לרוב למניעה מוקדמת, אך אבחון מוקדם עשוי לסייע למטופל לשוב לחייו התקינים במהירות האפשרית.

אילו תסמינים מאפיינים את ההפרעה?

הסימפטומים הברורים ביותר כוללים הלוצינציות (שמיעת קולות וראיית מראות שאינם קיימים באמת, או תחושות בעור בהיעדר מגע) ודלוזיות (אמונות שווא שהאדם דובק בהן גם לנוכח עובדות סותרות).

סימפטומים נוספים כוללים חשיבה כאוטית, דיבור לא-הגיוני, התנהגות ולבוש יוצאי דופן, בעיות זיכרון, אובדן זמן, דיסאוריינטציה או בלבול, שינויים קיצוניים בהרגלי האכילה והשינה, ברמות האנרגיה או במשקל וחוסר יכולת לקחת החלטות. 

אגב בעיות שינה, נמצא כי אצל אנשים עם פסיכוזה מוקדמת (מי שעברו רק אפיזודה חד פעמית של פסיכוזה) וחווים בעיות שינה מתמשכות יש סיכויים גבוהים כמעט פי 14 לדווח על מחשבות אובדניות, זאת בהשוואה למי שעברו  פסיכוזה מוקדמת ואינם חווים בעיות שינה. 

מה גורם לפסיכוזה קצרה ומוגבלת בזמן?

הגורמים להפרעה פסיכוטית קצרה אינם ברורום במלואם.

יתכן קשר גנטי מכיוון שהמצב נפוץ יותר אצל בעלי היסטוריה משפחתית של הפרעות פסיכוטיות או הפרעות מצב רוח, כמו דיכאון והפרעה דו-קוטבית. גם מתמודדים/ות עם הפרעת אישיות אנטיסוציאלית ו/או הפרעת אישיות פרנואידית מצויים בסיכון גבוה יותר ללקות בה.

תיאוריה אחרת מציעה כי מיומנויות התמודדות דלות עלולות לעורר את ההפרעה, כתוצר של הגנה או בריחה ממצבים מפחידים או מלחיצים במיוחד. 

לרוב, הטריגר להפרעה יהיה תגובה למאורע טראומטי מלחיץ מאוד (אצל נשים האירוע עשוי להיות לידה).

מצב כזה מתואר ב-DSM כ-Brief reactive psychosis. 

איך מאבחנים את ההפרעה?

הפרעות פסיכוטיות אקוטיות וחולפות (ATPD) הופיעו לראשונה ב-ICD-10 אולם לסיווג של פסיכוזה חריפה יש היסטוריה ארוכה.

האבחון מתבצע על ידי פסיכיאטר, שיבחן את ההיסטוריה הרפואית והנפשית של המטופל. הוא עשוי גם לערוך בדיקה גופנית קצרה ולבצע בדיקות דם או שתן על מנת לשלול גורמים אפשריים אחרים, כמו שימוש בסמים. 

אם הבדיקה הגופנית תעלה חשד לאנומליה במבנה המוח, תתכן בדיקת דימות מוחי, למשל MRI.

אם לא יימצא הסבר גופני לסימפטומים, הרופא עשוי להפנות את המטופל לבדיקה פסיכיאטרית או פסיכולוגית, בה יעשה שימוש בראיון קליני ובכלי הערכה לאבחון פסיכודיאגנוסטי של הפרעה פסיכוטית. 

ההפרעה הפסיכוטית הקצרה יכולה להופיע עם או בלי אירוע טראומטי מקדים. 

במצבים בהם קיים גורם לחץ ניכר, הסימפטומים מופיעים בתגובה לאירועים, שביחד או לחוד, יהיו מלחיצים כמעט עבור כל אדם בנסיבות דומות.  

למשל, בפסיכוזה קצרה לאחר הלידה (postpartum onset) ההפרעה פורצת במהלך היריון או במהלךי 4 השבועות לאחר הלידה.

במצבים ללא גורם לחץ נראה לעין, מןפיעים התסמינים שלא בתגובה לאירועים כאלה. 

מהי אפיזודה פסיכוטית בטיפול נמרץ? (ICU psychosis)

פסיכוזה של טיפול נמרץ היא מצב פסיכוטי אקוטי, בו מטופלים ביחידה לטיפול נמרץ, המאושפזים בבית חולים, נכנסים למצב של חרדה עזה.

חרדה זו עלולה להחמיר לכדי דלריום הכולל חשיבה פרנואידית, שמיעת קולות וראייה הלוצינטורית, תוך דיסאוריינטציה של זמן ומקום והתנהגות סוערת, לעיתים אלימה.

איך מטפלים בפסיכוזה קצרה?

מי שאובחן כלוקה בהפרעה פסיכוטית קצרה יקבל לרוב טיפול תרופתי כנגד התסמינים ויופנה במקביל לפסיכותרפיה, שתסייע לו להתמודד עם המצב או המאורע שהיוו את הטריגר להפרעה. במקרה של סימפטומים חמורים או סיכון לפגיעה עצמית או פגיעה באחרים, תיתכן תקופת אשפוז. 

ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר, כך יהיו התוצאות טובות יותר. 

טיפול תרופתי

בהיעדר התוויה ספציפית להפרעה, תירשמנה תרופות אנטי-פסיכוטיות לטיפול בסכיזופרניה, ובכלל זה תרופות חדשות יותר המכונות אנטי-פסיכוטיות לא-טיפוסיות (אטיפיות).

מטופל שסובל גם מחרדות או בעיות שינה, עשוי לקבל תרופות הרגעה.  

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכותרפי / פסיכולוגי במצבים פסיכוטיים מספק תמיכה, הדרכה, ליווי וקשר חיוני ביותר במצב מנטלי בו המטופל לא בטוח האם מה שהוא רואה ושומע אמיתי או דמיוני.

לצד העבודה הרגשית והקוגניטיבית, המטפל ידגיש את החשיבות של דבקות בטיפול התרופתי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מה ההבדל בין פסיכוזה לסכיזופרניה? < 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Ali, M., & Cascella, M. (2022). ICU Delirium. In StatPearls. StatPearls Publishing.

Ayers, N., McCall, W. V., & Miller, B. J. (2023). Sleep Problems, Suicidal Ideation, and Psychopathology in First-Episode Psychosis. Schizophrenia Bulletin. Advance online publication. https://doi.org/10.1093/schbul/sbad045

Farooq, S. (2012). Is acute and transient psychotic disorder (ATPD) mini schizophrenia? The evidence from phenomenology and epidemiology. Psychiatria Danubina, 24(Suppl 3), S311-S315. PMID: 23114808.

Nolan Ayers, William V McCall, Brian J Miller, Sleep Problems, Suicidal Ideation, and Psychopathology in First-Episode Psychosis, Schizophrenia Bulletin, 2023;, sbad045, https://doi.org/10.1093/schbul/sbad045

Perälä, J., Suvisaari, J., Saarni, S. I., et al. (2007). Lifetime Prevalence of Psychotic and Bipolar I Disorders in a General Population. Archives of General Psychiatry, 64(1), 19–28. https://doi.org/10.1001/archpsyc.64.1.19.

Provenzani, U., Salazar de Pablo, G., Arribas, M., Pillmann, F., & Fusar-Poli, P. (2021). Clinical outcomes in brief psychotic episodes: a systematic review and meta-analysis. Epidemiology and psychiatric sciences, 30, e71. https://doi.org/10.1017/S2045796021000548

Stephen A, Lui F. Brief Psychotic Disorder. [Updated 2022 Dec 22]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK539912/

What Is Brief Psychotic Disorder? Written by WebMD Editorial Contributors. Medically Reviewed by Jennifer Casarella, MD on September 07, 2022. In webmd website: https://www.webmd.com/schizophrenia/guide/mental-health-brief-psychotic-disorder

טיפול בנזעי חשמל (ECT) הוא אחת השיטות הוותיקות והמשפיעות ביותר בתחום הפסיכיאטריה, ולמרות זאת הוא מצליח עדיין לעורר דעות קדומות ורגשות חזקים.

למרות מיתוסים ודימויים קולנועיים שהשפיעו על דעת הקהל, ECT ממשיך להוכיח את יעילותו כטיפול בהפרעות נפשיות קשות, במיוחד במקרים של דיכאון עמיד.

עם שיעור הצלחה מרשים של עד 90%, הטיפול זוכה לתשומת לב מחודשת ומחקרים עדכניים מנסים לפענח את המנגנון המורכב שבבסיסו.

המאמר לפניכם מציע מבט על הטיפול בנזעי חשמל, בוחן את ההיסטוריה שלו, את האפקטיביות הקלינית, את מנגנוני הפעולה המשוערים וגם את הסוגיות המוסריות והאתיות הנלוות. כל זאת לצד השוואה עם שיטות טיפול חדשות, כמו גרייה מגנטית, ושאלה לגבי יעילות הטיפול בקרב ילדים ובני נוער.

אנחנו מעדכנים כל העת במחקרים חדשים. מוזמנים.ות. לקרוא ולהגיב. 

תוכן העניינים

מהו טיפול בנזעי חשמל (ECT)?

ההיסטוריה של טיפול בחשמל

למי מתאים הטיפול?

סוגים של ECT

תופעות לוואי וסיכונים בטיפול בנזעי חשמל

איך עובד טיפול ECT? מנגנון הפעולה 

ECT לעומת טיפול בגרייה מגנטית: הבדלים ודימיון

טיפול בנזעי חשמל בילדים ומתבגרים

בעד ונגד טיפול בנזעי חשמל: נקודת מבט מוסרית ואתית

מהו טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive therapy)?

טיפול בנזעי חשמל (ECT) הוא שיטת טיפול יעילה ביותר במקרים של הפרעות נפשיות מסוימות. 

בגרסתו העכשווית, הטיפול מתבסס על זרמים חשמליים שנשלחים דרך המוח על מנת לגרום לפרכוס מבוקר, שאינו גורם לכאב. 

ההליך מועיל בעיקר לאנשים הסובלים מדיכאון קליני ולעתים קרובות נעשה בו שימוש לטיפול עבור מי שאינם מגיבים לתרופות או לטיפול פסיכולוגי.  

הסיבות שפסיכיאטר עשוי להציע ECT כטיפול בדיכאון כוללות:

• היעדר תגובה לתרופות סטנדרטיות ולטיפול בשיחות.

• הפרעת דיכאון חמורה המפריעה לפעילויות היומיום.

• סירוב לאכול.

• פסיכוזה קשה.

• חוסר יכולת לנוע כרגיל, כמו יציבה נוקשה במקום או תנועתיות חריגה.

ההיסטוריה של טיפול פסיכיאטרי בחשמל

ההיסטוריה של טיפול פסיכיאטרי באמצעות חשמל מתחילה בשנות ה-30 של המאה ה-20, כאשר הנוירופסיכיאטר ההונגרי לסלו מדונה הציג אותו לראשונה ב-1935.

בתחילת דרכו, הטיפול גרם לפציעות קשות, כמו עצמות שבורות, עקב היעדר חומרי הרפיה לשרירים.

השיטה צומדה עם דימויים מיתיים על שפיות ושיגעון והופיעה שוב ושוב בסרטים כמו "קן הקוקייה" משנות ה-70 או כטיפול חירום בדמויות מנהיגותיות, כמו יצחק רבין בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים (לטענת ההיסטוריון ד"ר אורי מילטשטיין).

אולם טיפול ECT רחוק מאוד בימינו מהתיאורים הקולנועיים. הוא מיושם בצורה מבוקרת הרבה יותר, עם שימוש בחומרי הרדמה והרפיה להפחתת הסיכון לפציעה.

זמן ההתאוששות אחרי הטיפול ירד משמעותית, מ-6-8 שעות בעבר ל-10 דקות כיום.

למרות ההתקדמות, פחות מאחוז אחד מהמטופלים המתמודדים עם דיכאון עמיד מקבלים ECT, מה שמדגיש את הצורך בהמשך מחקר והסברה לגבי יעילות הטיפול ובטיחותו המשופרת.

עבור אילו הפרעות ECT יעיל?

פסיכיאטרים משתמשים בטיפול אלקטרוקונבולסיבי לטיפול בדיכאון קשה. 

לפעמים, נעזרים בטיפול גם במצבים נפשיים אחרים כמו הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה.

טיפול ECT נחשב יעיל ביותר. אחת הדרכים המהירות והיעילות ביותר להקל על התסמינים והסימנים הקליניים אצל מטופלים אובדניים, מאניים, פסיכוטיים או קטטוניים (או מתמודדים עם קשיים פסיכו-מוטוריים אחרים).

שיעור המטופלים שטיפול בנזעי חשמל משפר את מצבם עומד על 70-90%, זאת ביחס ל-50-60% הצלחה של טיפול תרופתי. 

מחקר קנדי העלה כי טיפול במאושפזים עקב דיכאון באמצעות טיפול בנזעי חשמל מפחית את הסיכון להתאבדות בכמעט 50% למשך שנה אחת לפחות. ממצאים אלו הגיעו מניתוח מפורט של כמעט 70,000 רישומי בתי חולים ממטופלים ביחידות אשפוז פסיכיאטריות באונטריו, קנדה (Kaster et al, 2022).

האם ניתן לסרב לטיפול במכות חשמל?

למרות האיסור בחוק על טיפולי המרה ברבות ממדינות העולם המערבי, דו״ח מצער של ארגון Human Rights Watch מ-2017, מדווח על שימוש בטיפול באמצעות חשמל מטעם ממשלת סין, לאוכלוסיית להבט״ק במדינה.  

ואצלנו, להבדיל, בפברואר 2020 התקיים ערעור מיוחד בבית המשפט העליון:

אשה בת 32, אם לארבעה, סירבה לקבל טיפול בנזעי חשמל, למרות שהצוות הרפואי בבית החולים הפסיכיאטרי בו אושפזה עמד על דעתו כי עליה לקבל את הטיפול חרף סירובה.

לפני כן, בית המשפט המחוזי פסק שיש לקבל את חוות הדעת של המומחים ולאלצה לעבור טיפול בחשמל.

באופן מפתיע, בית המשפט העליון דחה את הערעור והחליט אף הוא שהמטופלת מחויבת לקבל את דין הפסיכיאטרים המטפלים.

מהם הסוגים של טיפולים בשוק חשמלי?

קיימים שני סוגים עיקריים של טיפול בנזעי חשמל: 

• טיפול יונילטרלי - משפיע רק על ההימספרה הימנית של המוח.

• טיפול בילטרלי - פועל על שתי ההמיספרות.

 יש מחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים, בהן משתמשים בפולסים קצרים מאוד של פחות מחצי מילי-שנייה, בהשוואה לפולסים הסטנדרטיים בני מילי-שנייה, וזאת משום שכיום סבורים שפולסים קצרים יותר עוזרים למנוע אובדן זיכרון. 

אובדן זיכרון מתמשך מדווח על ידי 12% עד 55% מהמטופלים ב-ECT. 

תופעות לוואי של ECT

לרוב, לטיפול בנזעי חשמל יש פחות תופעות לוואי ביחס לתרופות. הוא פועל מהר להקלה בסימפטומים פסיכיאטריים, ודיכאון או מאניה עשויים להיפתר לאחר טיפול או שניים בלבד, בעוד שתרופות רבות דורשות שבועות עד שהן מתחילות להשפיע. 

תופעות לוואי אינן נפוצות בטיפול בנזעי חשמל ולרוב הן קלות, ביניהן עצבנות, כאבי ראש ושרירים בשעות שלאחר הטיפול, בלבול, בחילה ו/או הקאה זמן קצר לאחר הטיפול, אובדן זיכרון לטווח קצר או ארוך ופעימות לב לא סדירות (תופעת לוואי נדירה). 

דיווחים סובייקטיביים על תסמינים קוגניטיביים היו שכיחים, בעיקר תלונות על פגיעה בזיכרון לטווח קצר.

במקרים מסוימים דווח על מאניה כתוצאה מהטיפול ועל התקפים ממושכים.

הפסקת הטיפול עקב תופעות לוואי התרחשה ב-1.5% מהמקרים.

הוא בטוח לשימוש גם אצל נשים בהריון וחולי לב ויש מחקר שמציע כי ECT טומן בחובו יתרון נוסף, הפחתת סיכון להתאבדות (Kaster et al, 2021).

מכניזם הפעולה של ECT

כשיש איזון טוב יותר בפעילות המוחית, אנשים מרגישים פחות דיכאון.

אבל זו אמירה כללית מדי, במציאות הסיבה לכך שהטיפול הזה מצליח לא ברורה עד הסוף. 

האניגמטיות מוסיפה חרדה להשלכות שלנו כלפי גישת הטיפול, שהן בלאו הכי מורכבות. לכן טוב לדעת שבשנים האחרונות עולות השערות יותר בהירות, שגורמות לערפל להתפזר בהדרגה: 

• טיפול ECT עוזר לתקן חוסר איזון במערכת המוליכים העצביים במוח.

• הפרכוס ״מאפס״ איכשהו את המוח.

• צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהה ב-2021 את מכניזם הפעולה של ECT במוח. הם הצביעו על התפקיד של תאי מיקרוגלייה ביצירת ההשפעה נוגדת הדיכאון.

• מחקרים חדשים יותר מוסיפים כי טיפול בחשמל מגביר פעילות עצבית א-תקופתית במוח, מה שמוביל להגברת הפעילות המעכבת ולהאטה של המוח. דימוי שממחיש את התהליך יתייחס למוח כמו למכונית: אצל דיכאוניים הבלמים של הרכב לא עובדים טוב וטיפול בנזעי חשמל ״מתקן״ אותם. הוא עוזר למוח להאט ולהירגע קצת, תוך החזרת האיזון בין מנגנוני העוררות והעיכוב במוח.

איך נראה סשן של טיפול ECT?

לפני טיפול בנזעי חשמל מחויב המטופל לצום של מספר שעות ולעתים אף שינוי בתרופות. ביום בו מתבצע התהליך, יינתנו הרדמה כללית וסמי הרפית שרירים, כך שהמטופל יירדם לפני תחילת התהליך וכשיתעורר לא יזכור אותו.   

שני החומרים הנפוצים ביותר בהרדמה לקראת טיפול ECT הם מתוהקסיטל ופרופנול, שניהם מתחילים לפעול במהירות ומשך השפעתם קצר. יתר על כן, שניהם שומרים על פעילות EEG מתאימה בכדי לעורר השפעות נוגדות דיכאון מיטביות בתהליך.  

שתי אלקטרודות מונחות על קרקפת המטופל וביניהן מועבר זרם חשמלי מבוקר, שגורם למוח לפרכוס יזום, אשר משנה זמנית את הפעילות החשמלית בו.  

הטיפול עצמו נמשך 30-60 שניות, ובמהלכו ינוטרו קצב הלב ולחץ הדם. 

לרוב ישוחרר המטופל לביתו באותו היום. 

הטיפול יועיל למרבית המטופלים והמטופלות, תוך 6-8 מפגשים בלבד, שיתפרשו על תקופה של 3-6 שבועות. 

חלק מהמטופלים יזדקקו לתחזוקה חודשית ואחרים לטיפולי תחזוקה שוטפים בתדירויות משתנות, או לטיפול המשך באמצעות תרופות, בהתאם להערכת ההתקדמות האישית על ידי הרופא. 

טיפול ECT לעומת טיפול בגרייה מגנטית

סקירה מ-2024 שופכת אור על הדמיון והשוני בין שתי שיטות הטיפול לדיכאון עמיד:

טיפול בנזעי חשמל (ECT) וטיפול בגרייה מגנטית (MST). 

שתי השיטות מעוררות התקף מבוקר במוח, ושתיהן מגבירות פעילות א-תקופתית במוח, מה שמרמז על מנגנון פעולה דומה. 

יחד עם זאת ECT מבוססת על הפעלת זרם חשמלי ומשפיעה על אזורים מוחיים עמוקים, בעוד MST מפעילה שדה מגנטי ומתמקדת בקורטקס. 

למרות שב-MST מדווחות פחות תופעות לוואי, ECT נותר הטיפול היעיל מבין השניים, עם שיעור הצלחה של עד 80%, לעומת 30-60% ב-MST. 

ECT לילדים ומתבגרים

אין עד היום ניסויים מבוקרים על יעילות ECT לטיפול בילדים ובני נוער עם דיכאון מג'ורי. 

החוקרים מציעים כי ECT בטוח ויעיל לטיפול בהפרעות מצב רוח באוכלוסיות ילדים ומתבגרים ויש לשקול זאת במקרים חמורים ועמידים לטיפול.

החוקרים מכירים במגבלה של הנתונים שכן רוב הספרות הייתה סדרת מקרים, לכן יש צורך בחקירה נוספת של היעילות של ECT עבור הפרעות מצב רוח עמידות לטיפול בילדים ובני נוער.

סקירה שיטתית עדכנית בחנה את היעילות ופרופיל תופעות לוואי של ECT עבור הפרעות מצב רוח עמידות לטיפול בילדים ובני נוער (Castaneda-Ramirez et al, 2022).

הסקירה כללה 41 מחקרים (20 סדרות מקרים, 2 מחקרים מבוקרים אקראיים ו-19 דיווחי מקרה), כאשר מתוך כ-600 מטופלים, 320 אובחנו עם הפרעת דיכאון חד קוטבית.

המטופלים קיבלו בממוצע 12 טיפולי ECT. רוב המחקרים השתמשו ב-Clinical Global Impression Scale כמדד לשיפור ודיווחו על שיעורי תגובה לדיכאון שנעו בין 52% ל-78%.

בעד ונגד טיפול ECT

מחקר שפורסם ביוני 2020 בכתב העת Ethical Human Psychology and Psychiatry, מעלה מסקנה חריפה וקשה:

יש להפסיק לאלתר את השימוש בטיפול בנזעי חשמל, עד שתתקיים סדרת מחקרים עם מערכי מחקר מבוקרים, אקראיים עם קבוצות ניסוי ופלצבו, כדי לבדוק האם יש בהם באמת יתרונות משמעותיים שעמם ניתן לשקול את הסיכונים המוכחים.

הכותבים מצאו כי האיכות של מרבית מחקרי הערכה של שיטת ה- simulated ECT (SECT) כה נמוכה, עד שהמטה-אנליזות אינן יכולות להסיק דבר אודות היעילות, הן במהלך תקופת הטיפול והן לאחריה. לדבריהם, אין שום עדות לכך ש- ECT יעילה עבור קהל המטופלים הדמוגרפי שלה - נשים מבוגרות, אנשים בדיכאון קשה, מטופלים אובדניים, אנשים שניסו טיפולים אחרים לפני כן ללא הועיל, מאושפזים בכפייה ומתבגרים.

בהתחשב בסיכון הגבוה לאובדן זיכרון קבוע והסיכון לתמותה, נדרשת לטענתם עצירה גורפת של טיפול זה.

ומאידך...

מחקר שפורסם ביולי 2021 ב- The Lancet Psychiatry מלמד כי טיפול ECT עשוי להפחית את הסיכון להתאבדות אצל מתמודדים עם דיכאון קליני.

לדברי החוקרים, נראה כי טיפול בנזעי חשמל אינו מעלה באופן משמעותי את הסיכון לאירועים רפואיים חמורים בקרב מבוגרים המאושפזים בגלל דיכאון.

מחקר שפורסם קצת אחר כך, בספטמבר 2021, מלמד כי בקרב מאושפזים פסיכיאטריים, בני 65 ומעלה, שקיבלו טיפול ECT, נמצא שיעור תמותה נמוך יותר בשנה לאחר שחרורם.

זאת בהשוואה למאושפזים בעלי מאפיינים דומים שלא קיבלו ECT בזמן האשפוז.

תיעוד של טיפול בחשמל, מתוך YNET:

מקורות: 

רשימת היחידות הקליניות שמטפלות באמעות נזעי חשמל - הדף הרשמי של משרד הבריאות: 

https://www.health.gov.il/hozer/mtl51-005.pdf

מילשטיין, א'. (2014, ינואר 3). הרמטכ"ל במחלקה פסיכיאטרית. News1. https://www.news1.co.il/ShowArticles.aspx?docId=389124&subjectId=8&areaId=23

Brauser, D. (2024, August 7). Electroconvulsive therapy works, now scientists believe they know how. https://www.medscape.com/viewarticle/electroconvulsive-therapy-works-now-scientists-believe-they-2024a1000ei2

Castaneda-Ramirez, S., Becker, T. D., Bruges-Boude, A., et al. (2022). Systematic review: Electroconvulsive therapy for treatment-resistant mood disorders in children and adolescents. European Child & Adolescent Psychiatry. Advance online publication. https://doi.org/10.1007/s00787-021-01853-1

Kaster, T. S., Blumberger, D. M., Gomes, T., Sutradhar, R., Wijeysundera, D. N., & Vigod, S. N. (2022). Risk of suicide death following electroconvulsive therapy treatment for depression: A propensity score-weighted, retrospective cohort study in Canada. The Lancet Psychiatry. Advance online publication. https://doi.org/10.1016/S2215-0366(22)00077-3

Kaster, T. S., Vigod, S. N., Gomes, T., Sutradhar, R., Wijeysundera, D. N., & Blumberger, D. M. (2021). Risk of serious medical events in patients with depression treated with electroconvulsive therapy: A propensity score-matched, retrospective cohort study. The Lancet Psychiatry, 8(8), 686-695. https://doi.org/10.1016/S2215-0366(21)00168-1

Muhammad, N., Brooks, I. N. III, Chatham, L., Chatham, A., & Muthukanagaraj, P. (2023). Efficacy of electroconvulsive therapy for the treatment of movement disorders: A literature review. Cureus, 15(3), e36634. https://doi.org/10.7759/cureus.36634

Rimmerman, N., Verdiger, H., Goldenberg, H., Naggan, L., Robinson, E., Kozela, E., Gelb, S., Reshef, R., Ryan, K. M., Ayoun, L., Refaeli, R., Ashkenazi, E., Schottlender, N., Ben Hemo-Cohen, L., Pienica, C., Aharonian, M., Dinur, E., Lazar, K., McLoughlin, D. M., Zvi, A. B., & Yirmiya, R. (2021). Microglia and their LAG3 checkpoint underlie the antidepressant and neurogenesis-enhancing effects of electroconvulsive stimulation. Molecular Psychiatry. Advance online publication. https://doi.org/10.1038/s41380-021-01338-0

Smith, S. E., Kosik, E. L., van Engen, Q., et al. (2023). Magnetic seizure therapy and electroconvulsive therapy increase aperiodic activity. Translational Psychiatry, 13, Article 347. https://doi.org/10.1038/s41398-023-02631-y

Trifu, S., Sevcenco, A., Stănescu, M., Drăgoi, A. M., & Cristea, M. B. (2021). Efficacy of electroconvulsive therapy as a potential first-choice treatment in treatment-resistant depression (Review). Experimental and Therapeutic Medicine, 22(5), 1281. https://doi.org/10.3892/etm.2021.10716

רבים מאיתנו נהנים מקרח צונן, בקרטיב או כתוספת למשקה שלהם. רובנו מרגישים רעננים יותר להתקרר עם קרח  - בפיצוציות ובתחנות דלק מוכרים שקיות קרח במתקן ייעודי ויש מקררים ביתיים שמגיעים מהמפעל עם מכונת קרח מובנית. 

בנוסף, מי שסובל מיובש בפה, נהנה מלעיסה ויניקה של קוביות קרח, שעוזרות למצוא הקלה.

בכלל, קרח זה חיובי. 

אלא שכמו עם כל דבר בחיים, ברגע שנסחפים וצורכים יותר מדי, נוצרת בעיה, ובמקרה שלנו הפרעה נפשית - פגופאגיה, תת סוג של תסמונת פיקה (Pica Syndrome).

המנעות מאוכל מזין, צריכה כפייתית ותשוקה קבועה לקרח או שתיית משקאות עם קרח, הם התסמינים השכיחים ביותר של פגופגיה. 

בטווח הקצר, רצון ללעוס או לאכול הרבה קרח אינו מעיד על  בעיה, אולם אם התשוקה הקומפולסיבית נמשכת יותר מחודש, יתכן שתאובחן כסובל מפיקה. פגופגיה קשורה לאנמיה של מחסור בברזל.

מהי הפרעת פיקה (Pica Syndrome)?

פגופאגיה היא תת-סוג של תסמונת פיקה, הפרעת אכילה שהמתמודד/ת עמה מנשנש באופן קבוע פריטים שאינם מזון.

ילדים עם פיקה אוכלים באופן כפייתי פריט אחד או יותר, ללא תוספות מזינות, כמו חימר, נייר טואלט, נייר מסוגים שונים, אפר ואפילו לכלוך. 

במקרה שלנו מדובר באכילה כפייתית של קרח, שלג או את הקרח שהצטבר במקפיא.  

ה-DSM מגדיר כמה קריטריונים לאבחנה של הפרעת פיקה, ששכיחה במיוחד אצל פעוטות וילדים:

• אכילה מתמשכת ועקבית של חומרים לא מזינים, בתקופה שאורכת חודש לפחות

• אכילת החומרים אינה תואמת לשלב ההתפתחותי של הילד

• ההתנהגות אינה רכיב בקוד התרבותי

• התנהגות האכילה אינה מתקיימת בהקשר של הפרעה נפשית נפרדת, כמו הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, סכיזופרניה, או הפרעה התפתחותית אחרת

איך מאבחנים פגופאגיה?

יש לציין כי כדי לקבל אבחנה קלינית של פיקה, האדם הסובל מהבעיה אינו נאלץ לאכול קרח בגלל הפרעה פיזיולוגית, כמו אנמיה.

הסימפטומים עלולים להחמיר בחלוף הזמן, מצריכה של קוביות קרח בודדות ביום לכמה עשרות. 

יש מקרים בהם התופעה כרוכה במחסור בברזל או בסידן, חסרים שעלולים להביא לסימפטומים נוספים, ביניהם עייפות, חיוורון, ציפורניים פריכות, התנפחות של הלשון, קשיי קשב ריכוז, סחרחורת, חולשה, כאב ראש, כפות ידיים ורגליים קרות, חוסר תחושה, נימול, עוויתות וחרדה. 

מרבית מקרי הפיקה מאובחנים אצל ילדים צעירים ונשים בהריון. ההתנהגות לא נחשבת בדרך כלל להפרעה אלא אם כן הילד בוגר מגיל שנתיים.

צפו בסרטון הסבר קצר על ההפרעה:

מה הבעיה עם אכילת קרח?

 אכילת קרח אינה גורמת לבעיות עיכול או להפרעות גסטרו, אולם הסיכון העיקרי בפגופאגיה הוא שההרגל הבלעדי יגרום לחסרים תזונתיים, או יחמיר כאלה שכבר קיימים. 

קרח הוא מקור תזונתי דל ואינו יכול להחליף את הרכיבים החיוניים שקיימים במזון.

לכן, במקרים חמורים בהם אנשים אוכלים הרבה מאוד קרח ומעט מוצרים אחרים - ההפרעה עלולה להיות מזיקה. 

ללא טיפול, החסכים התזונתיים עלולים להוביל למצבים רפואיים חמורים, ומשם גם ליצירה או החמרה של קשיים פסיכולוגיים. אנמיה מחוסר ברזל, למשל, עלולה להוביל לדיכאון, לבעיות לב, לזיהומים, לבעיות בשיניים, לבעיות התפתחותיות אצל ילדים ולסיבוכים בהיריון, כמו לידה מוקדמת.

מה הגורמים לפגופאגיה?

כיוון שמדובר במצב רפואי נדיר, לא פורסמו די מחקרים כדי לקבוע את הגורמים לו. 

מלבד המחסור בברזל או בסידן, גורמי סיכון עיקריים נוספים להפרעה הם חוסר שביעות רצון ממראה הגוף, הפרעות חרדה, דיכאון, חוויה של איומים או טראומה, היסטוריה משפחתית של הפרעות אכילה - בעיקר פיקה, הערכה עצמית נמוכה, היריון והיסטוריה של דיאטות - בעיקר קיצוניות או ״טרנדיות״. 

הגורמים לפגופאגיה אינם ידועים אך לחוקרים ישנן היפותזות קליניות שונות, ביניהן: 

מחסור במזיני קורט 

מזיני קורט הם מיקרומינרלים, חומרים מזינים כמו ברזל, אבץ, נחושת, מנגן, יוד וכרום, הנמצאים בכמות מזערית ביצורים חיים וחיוניים לתפקודם. 

אנמיה כתוצאה ממחסור בברזל יכולה להיות אחת הסיבות לפגופאגיה, כמו גם מחסור בסידן. 

למרות שמחקר הראה ש-16% מהסובלים מאנמיה מחוסר ברזל לוקים גם בפגופאגיה, קרח מכיל מעט מאוד יסודות קורט ולכן הסבר זה מותיר את מקור התופעה בערפל. 

הסבר מעניין נוסף הוא שקרח הוא דרך עקיפה להפחתת נפיחות בלשון, שהיא אחד התסמינים של אנמיה מסוג זה. 

בעיות נפשיות של ״פסיכיאטריה רכה״

מתח וחרדה, למשל, יכולים לעורר פגופאגיה. במקרים כאלה, תרופות נוגדות דיכאון וטיפול CBT עשויים לעזור. 

זיהום או גנטיקה

ישנם חוקרים הסבורים כי פגופאגיה נגרמת כתוצאה מזיהום חיידקי או השפעה גנטית, אך התיאוריות הללו טרם נחקרו דיין ומצויות עדיין בחיתוליהן.  

טיפול בפגופאגיה

הטיפול בפגופאגיה משתנה ותלוי בשאלה האם הרופא אבחן גורם אטיולוגי מוגדר.

אם הגורם הוא מחסור בברזל, יינתנו תוספי מזון. לרוב אין צורך בתוספים תעשייתיים,  אכילה מוגברת של ירקות עם עלים או בשר אדום מעלים בטבעיות את רמת הברזל. וכאשר רמות הברזל בדם יעלו, הפגופאגיה אמורה להיעלם.

במקרה של מחסור בסידן, התהליך דומה, שינויים בתזונה, כמו מוצרי חלב ושעועית יהוו מקור טוב למילוי החוסר ואמורים לתקן את חוסר האיזון. 

אולם קיימים מצבים בהם למצב הנפשי יש תפקיד משמעותי יותר בהתפתחות ושימור ההפרעה.

במקרים כאלה מומלץ לפנות ל- CBT, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, שעשוי להתבסס על חיזוקים חיוביים או שליליים במטרה לשלוט בחשק העז לקרח, לצד זיהוי ושינוי של אמונות ומחשבות שליליות שקדמו ותרמן להתנהגות הייחודית. 

טיפול פסיכולוגי יכול גם לעזור לאדם להבין מה גרם מלכתחילה להתנהגותו ואיך להתמודד איתה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

23 ביולי 2023

מקורות:

Achebe, M. O., Mandell, E., Jolley, K., Park, H. S., Freedman, R., Ren, S., Neuberg, D., & Auerbach, M. (2023). Pagophagia and restless legs syndrome are highly associated with iron deficiency and should be included in histories evaluating anemia. American journal of hematology, 98(1), E8–E10. https://doi.org/10.1002/ajh.26775https://doi.org/10.1002/ajh.26775

Ganesan, P. R., & Vasauskas, A. A. (2023). The Association Between Pica and Iron-Deficiency Anemia: A Scoping Review. Cureus, 15(4), e37904. https://doi.org/10.7759/cureus.37904

מהו זעם כבישים?

זעם כבישים הוא מצב בו נהיגה אגרסיבית מסלימה להתנהגות מאיימת המכוונת כלפי אחרים. צורה קיצונית זו של נהיגה עשויה לכלול מחוות בוטות, ניבול פה, אלימות או סימנים חיצוניים אחרים של תוקפנות.

זעם בדרכים עלול להוביל למריבות מילוליות, קטטות פיזיות, נזק לרכוש, תקיפה והתנגשויות שגורמות לפציעות גופניות חמורות או אפילו למוות.  

לרוב, התופעה כוללת עבירות תנועה, סיכון של נהגים, הולכי רגל או רכוש; תקיפה ברכב מנועי או בכלי נשק מסוכן אחר על ידי הנהג או נוסע ברכב אחד, על נהג או נוסעים בכלי רכב אחר. 

זעם בנסיעה הוא כעס נפיץ שנגרם כתוצאה מאירועים שמתרחשים בנהיגה. לרוב הוא מתבצע בצורה נקמנית - הנהג המשתולל מאמין שנעשה לו עוול כלשהו, ​​הכעס משתלט עליו והם מחפשים דרך לפרוע את העוול הנתפס ולבוא חשבון עם הנהג האחר. 

הצורות הנפוצות ביותר של זעם בדרכים כוללות צעקות, צפירות, הבהוהים, אי-שמירת מרחק ועקיפות אלימות.

הנהג הוא בד״כ אדם שמתמודד עם חוסר היכולת לשלוט בעצמו וברגשותיו, מה שהופך את התנהגותו לפחות צפויה.

הטריגרים יכולים להיות עומסי תנועה כבדים, איחור צפוי בגללם, התנהגות מסוכנת של נהג אחר, ״צורך לחנך״ ועוד. 

בלי קשר לגורמים, נהיגה אגרסיבית עלולה להיות מסוכנת ונחשבת לעבירת תנועה, ואף לעבירה פלילית, כיוון שלנהג הפוגעני יש כוונה לגרום נזק.

2 דקות צפייה (סרטון חתוך):

רמזי מקבל מריקי את הבשורה,

המתועדת בווידאו לגבי התמודדותו

עם ׳הפרעת זעם כבישים׳,

וכן את תגובתו רבת הפאתוס: 

אשליית האנונימיות על הכביש

למרות שגם בתור בסופרמרקט אנשים יכולים להילחץ ולהשתלהב, כאילו מדובר בקרב על חייהם, ההבדל הוא שבסיטואציה כזו העומדים בתור נתפסים כ״בני אדם״ – האישה עם הילדים שעוצרת באמצע הכביש  להוריד רגע ילד בחוג היא אמא, הקשישה שמתעקשת לספר לרוקח מה קורה בחייה ומעכבת אותנו בבית המרקחת היא סבתא עם נכדים אמיתיים.  

בכביש אין זיהוי פרסונלי - יש מכוניות צבעוניות שמובלות על ידי אנשים שיושבים ליד ההגה. הנהג שנמצא בתוכן ״מוחפץ״, נוצרת אשליה שאין לו סובייקטיביות משלו, הוא נתפס זמנית כאובייקט שמשפיע על תכנון הזמנים שלנו. זה אפילו לא אישי - בוחן הגבולות בין מציאות לאשליה מטשטש באופן דרמטי. 

כולנו מכירים את זה גם בלי להתנהג באלימות: שימו לב איך נוסעים באוטובוס מאפשרים לעצמם לבהות בכם ברמזור, מה שלא היה מתאפשר בשום מקום אחר (המקום שמייצר תגובה הפוכה, הכי מנומסת, הוא דקותיים של שימוש משותף במעלית). 

אפקט ההחפצה הזה בדרכים מאיץ את הצתת הדחף התוקפני בקרב המתמודדים והמתמודדות עם זעם בלתי נשלט בכביש. הם אינם רואים את הנהגים והנוסעים במכוניות לצדם כ״בני אדם אמיתיים״,  עם הורים אמיתיים, ילדים אמיתיים וצרכים דומים לשלהם ואינם שוקלים לעומק את ההשלכות של התנהגותם. 

שירה היא אחות חדר ניתוח, רעיה ואם, מתנדבת בקהילה וחולקת מערכות יחסים חבריות לאורך שנים רבות. היא הגיעה לטיפול פסיכולוגי בגלל סיבה אחת: לשירה עף הפיוז כשהיא נכנסת לקונפליקט על הכביש. התקף הזעם שלה יכול להתרחש רק כשהיא מתעצבנת כנהגת על נהגים אחרים. אף פעם לא מול הולכי רגל, אף פעם לא כאשר היא הולכת רגל בעצמה. ההחלטה שלה לפנות לפסיכולוג הגיעה בעקבות מקרה בו זעם הכביש השתולל בדרכה הביתה, במקביל לנהג שנתקף זעם דומה. הוא דיבר בטלפון הנייד וסטה לרגע מהנתיב שלו והיא, אחרי יום עבודה מתיש, פשוט נטרפה מרוב זעם. היא החליטה לרדוף אחריו ולהטיח בו האשמה על הבהלה שאחזה בה כשנאלצה לבלום בגללו בפתאומיות. השניים, שירה והנהג, השתוללו בקרב מסוכן על הכביש, שנמשך מעל חצי שעה, עד שמצאה את עצמה במרחק של 60 ק״מ מהבית, אז התעשתה ואמרה ״די״. 

שאלות ששאלתם:

מה גורם לי לחשוב שאנשים רוצים לפגוע בי כשאני כועס? 

מהי השכיחות של התקפי זעם בכביש?

סקר לאומי מעניין שבוצע בארה״ב בסוף ,2019 מלמד כי 82% מהנהגים מודים כי לפחות פעם אחת במהלך שנה האחרונה התמודדו עם התקף זעם בכביש או שנהגו בפראות עקב כעס. 59% מהנהגים האמריקאים שיתפו את החוקרים שצפרו כביטוי של כעס כלפי נהגים אחרים בכביש. 7% עצרו את המכונית כדי לרדת ולהתעמת עם נהג שהדליק אותם. 6% השליכו חפץ על נהג אחר ו-5% חתכו רכב שנהג בצורה פרובוקטיבית.  

רבים מדווחים כי בניגוד להתנהגותם בהקשרים אחרים, נהיגה מעוררת בהם לעיתים אנוכיות, רעב לכוח, כעס סדיסטי ונקמנות. 

מחקרים שבדקו את המאפיינים האפידמיולוגיים של המתמודדים עם זעם בכביש.מלמדים כי מדובר לרוב בבוגרים צעירים (גיל 33 בממוצע) ורובם גברים (מעל 90%).

רק אם אתם רגועים עכשיו...

מוזמנים/ות לצפות בסרטון של לואי סי קי,

בו הוא מספר איך הוא מאבד את זה לגמרי בנהיגה:

מה הגורמים?

מעבר לצפיפות שבכביש, ישנה גם מעין ״שאלת הביצה והתרנגולת״: ראשית כל, ״הנהג הזועם״ עלול להיות אלים גם באזורים נוספים בחייו, ולהפך – הזעם בכביש עלול להחמיר התנהגות אלימות שהוא מפגין במקומות אחרים, למשל בבית. 

שנית, הנהג עלול להיות ״מוצת״ עקב נהיגה פזורת דעת של נהגים, כמו הנהג של שירה, ששוחח בטלפון תוך כי נהיגה.

גורמים לזעם בכבישים כוללים משתנים סביבתיים, כמו עומסי תנועה, כבישים צפופים ופקקים, לצד גורמים פסיכולוגיים, כמו כעס עצור, ייחוס חיצוני ומתח נפשי גבוה. 

ד״ר אודי דוד, MSW, מטפל בהתקפי זעם במבוגרים בתל אביב

איך מתמודדים?

צעדים שניתן לנקוט על מנת להתמודד עם זעם בכביש: 

• מנוחה מספקת – מחסור בשינה קשור לאיבוד שליטה.

• יציאה מוקדמת יותר אל היעד, כך שעיכובים קטנים לא יצרו לחץ גדול - קחו טווח ביטחון וסעו ברוגע.

• האזנה למוזיקה מרגיעה.

• שימו לב לדפוסים – מה מכעיס אתכם בנהיגה? כמה זמן נמשך הכעס עד שאתם חוזרים לבייסליין? אם אתם כועסים על הנהג שלפניכם, אמרו לעצמכם ״זאת לא הייתה אשמתו אלא אשמת הנהג שלפניו״. 

• הדביקו תמונות משפחתיות על לוח המחוונים. זה יעזור לכם לזכור מיהם האנשים שאתם רוצים לחזור אליהם בריאים בסוף היום. התבוננו במחשבות, ברגשות ובדחפים שלכם מבלי להגיב, לשפוט או להסיק מסקנות לגבי משמעותם. נשמו עמוק כדי להרגיע את מערכת העצבים ומיד אחרי הפאוזה הזו, אחרי הנהיגה, רשמו מה עבר עליכם בטלפון הניד.בד״כ  כעס הוא רגש שניוני, הוא מכסה על רגשות עמוקים ופגיעים יותר, כך שהנהג המעצבן הוא רק טריגר לבעיה לגמרי שונה. 

• אם מישהו מחפש אותך, תן לו להמשיך, הימנע מקשר עין וסגור את החלון.

• שמן מנטה נמצא יעיל בהפחתה של נהיגה אגרסיבית. שווה להחזיק בתא כפפות. מוציאים ומריחים בפקקים (Moss et al, 2023).

זכרו שהתנהגות זועמת בכביש יכולה לגבות מחירים רבים.

גם בלי נפגעי גוף מחכים לנהג הזועם דו״חות, בתי משפט וכל ההוצאות הכרוכות בכך. למשל, תאונות מעלות את העלות של פוליסת הביטוח.

מה לעשות אם נהג בהתקף זעם מאיים עליכם?

אדם כזה עשוי לקלל, לצעוק, לחתוך אתכם במתכוון ואפילו לדרוס או לשלוף נשק. הוא יוצא משליטה.

קורבן הזעם על הכביש עשוי מצדו לשלוט בסיטואציה באופנים הבאים: להחליף נתיב במקרה של אי-שמירת מרחק; לא להגיב במחוות תוקפניות דומות; להישאר עם הרכב מאחורי הנהג הזועם, בכל מחיר - מה שמפחית את תרחישי הנזק האפשריים; במידת הצורך יש לרדת מהכביש או לפנות ביציאה כלשהי לשם התחמקות; לא ליצור קשר עין. 

ברמה הרגולטורית, קיימים רעיונות יפים להתמודדות עם זעם בכביש, על אף שהם לא מהווים פתרון מיידי: 

למשל, סלילת כבישים נוספים או הרחבת השירותים בתחבורה הציבורית, שינוי מודולרי בתזמון הרמזורים, הגברת כמות כיכרות התנועה והתקנת מצלמות וידאו במכוניות, שתתעדנה את כל מהלך הנסיעה, מתחילתה ועד לדימום המנוע. 

ברמה האישית, טיפול לשליטה וניהול כעסים, לצד פיתוח גישה חיובית ואימוץ תרבות נהיגה מתחשבת, הן הדרך הזמינה ביותר להתמודדות עם התופעה.

פנו אלינו למכון טמיר, לטיפול פסיכולוגי אינטרנטי או פנים אל פנים, בעיקר בגישת CBT, בכל הארץ וגם סדנה לניהול כעסים בזום.

כך תצטיידו בכלים יעילים להתמודדות נכונה. 

מטפלי CBT בכעסים בתל אביב

מטפלי CBT בכעסים בחיפה

מטפלי CBT בכעסים בירושלים  

מטפלי CBT בכעסים ברמת גן

מטפלי CBT בכעסים בגבעתיים

מטפלי CBT בכעסים בפתח תקווה

מטפלי CBT בכעסים בהרצליה

מטפלי CBT בכעסים במודיעין

מטפלי CBT בכעסים ברעננה וכפר סבא

מטפלי CBT בכעסים בבאר שבע

מטפלי CBT בכעסים בראשון לציון

מטפלי CBT בכעסים ברחובות

מטפלי CBT בכעסים בחולון ובת ים

מטפלי CBT בכעסים בחדרה, כרכור ופרדס חנה

מטפלי CBT בכעסים בזכרון יעקב

מטפלי CBT בכעסים בעכו, נהריה, נצרת, כרמיאל, עפולה והצפון

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Moss, M., Ho, J., Swinburne, S., & Turner, A. (2023). Aroma of the essential oil of peppermint reduces aggressive driving behaviour in healthy adults. Human Psychopharmacology: Clinical and Experimental, 38( 2), e2865. https://doi.org/10.1002/hup.2865

הפרעת אישיות

אובססיבית-קומפולסיבית

(OCPD)

מה זה OCPD?

הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית (OCPD), שנקראת גם הפרעת אישיות אננקסטית, היא מבנה אופי פסיכולוגי, שמתבטא בנוקשות ניכרת,  צורך מופרז בסדר, פרפקציוניזם ושליטה מנטלית ובינאישית.

אדם עם הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית יהיה בעל צורך אובססיבי לציית לחוקים, הנחיות ותקנות, כמו גם קודים מוסריים ואתיים שמהם לא יסטה. אמונה אופיינית ללוקה בהפרעה היא שהוא תמיד צודק ושאם כולם יפעלו בהתאם לחוקים שבהם הוא דוגל, ״הכל יהיה בסדר״. 

שיעור ה-OCPD באוכלוסיה הוא  7.9% ולפי NESARC ומחקר איווה היא נחשבת להפרעת האישיות הכי שכיחה בארה״ב. 

מטופלים עם OCPD עשויים לשפר את איכות חייהם באמצעות הטיפול הנפשי הנכון, אך לרוב לא יימצא מענה לבעיה, משום שבניגוד ל-OCD, אדם עם OCPD אינו תופס את מצבו הנפשי כבעיייתי ולכן והמוטיבציה שלו לפנות לעזרה נפשית נמוכה יחסית.

איך מאבחנים הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית?

לא תמיד קל לזהות שאדם לוקה ב-OCPD.

OCPD מסווגת כהפרעת אישיות, קבוצה של הפרעות התנהגות שמתפתחות בגיל הנעורים המאוחר ונשארות יציבות בבגרות.

אבחנה של ההפרעה תיעשה באמצעות שיחה עם איש מקצוע, פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, שעשוי לתשאל גם קרובים כדי להבין טוב יותר את הפעילויות והאינטראקציות היומיומיות של הנבדק.

לרוב לא ניתן לאבחן את ההפרעה באופן מיידי, לרוב ידרשו לשם כך מספר פגישות, ולעיתים אבחון מקיף להערכת אישיות. 

אין צורך בכל התסמינים לשם אבחון ההפרעה. ההתנהגויות הללו יפגמו בדרך כלל בחיי החברה, המשפחה והעבודה של החולה ויהיה קשה מאוד לעבוד או לנהל איתו מערכת יחסים, משום שייטה לראות דברים רק בדרך אחת. 

קריטריונים לאבחנה:

דפוס של עיסוק בסדר, פרפקציוניזם, שליטה מנטאלית בין אישית על חשבון גמישות, פתיחות, יעילות, המתחיל בבגרות מוקדמת וקיים במגוון הקשרים כמצוין בארבעה (או יותר) מהבאים:

1. עיסוק מופרז בפרטים, חוקים, סדר, ארגון ולוח זמנים מוקפד, עד למצב בו תכלית הפעילות מטשטשת והולכת לאיבוד. הקושי להבחין בין עיקר לטפל מתבטא בקיבעון מוגזם על עריכת רשימות, עם ירידה לרזולוציה של הפרטים הכי מינוריים.

2. פרפקציוניזם ברמה שפוגעת בהשלמת משימה. לעיתים קרובות האדם אינו מצליח לסיים פרויקט או מטלה בגלל סטנדרטים אינדיבידואליים גבוהים וקשיחים מדי שאינם מושגים. מצב מנטלי זה מוביל לעיתים גם לנטיה לדחיינות. 

3. מסירות קיצונית לעבודה ולתפוקה עד שהאדם אף מוותר על פעילויות פנאי וחברה, ללא תלות בצורך כלכלי ממשי.

4. מצפון ומוסר גבוהים ללא גמישות בנושאי אתיקה וערכים, בלי קשר לאמונה דתית, עם ציות נוקשה לקודים מוסריים, אידיאולוגיים ואתיים, עם מעט מאוד מקום לגמישות וחיפוש דרך האמצע בהבנת אחרים.

5. קושי ניכר לזרוק לפח ולהיפטר מחפצים בלויים חסרי ערך, גם כאשר לא קיים ערך סנטימנטלי כלפיהם. לעיתים תופיע אגרנות יתר, שגורמת לנטל משמעותי לאדם ולמי שחי עמו. 

6. ויתור על שיתוף פעולה עקב קושי לבצע משימות עם אחרים, או להאציל סמכויות, אלא אם יעשו את המטלות בדיוק על פי דרך ראיייתו. למרות שזה נראה כמו דפוס של חוסר רצון להאציל או לחלוק משימות, מדובר בחוסר אונים שכופה על האובססיבי לתפקד בבדידות רבה. 

7. סגנון חסכני כלפי עצמו והזולת. האדם נתפס על ידי הסביבה כלא-נדיב כלכלית ורגשית ואפילו כקמצן.

8. נוקשות מחשבתית ועקשנות שמופיעות במערכות יחסים, כולל נטיה להיכנס לזירה במאבקים שאינם הכרחיים.

(Salzman (1980 מתאר יפה את המבנה האישיותי של האובססיבי-קומפולסיבי:

״האופי האובססיבי אופיין ע"י פרויד כשיטתי, עקשן וכילאי; תאוריטיקנים אחרי פרויד תארו את האובססיבים כפרפקציוניסטים, מדוייקים, קפדנים ודקדקנים, חסכנים עד קמצנים ונוטים לאינלקטואליזציה ולדיונים קונפליקטואליים קשים. Pierre Janet מתאר אותם כנוקשים, לא גמישים אישיותית, מתקשים להתאים את עצמם למצבים, מצפוניים באופן קיצוני, נאמנים לסדר ולמשמעת ודובקים במטרה באופן בלתי נלאה, גם מול מכשולים. כללית, ניתן לסמוך עליהם. הם אמינים, מהימנים ובעלי סטנדרטים וערכים אתיים מפותחים. הם מעשיים, מדויקים, ומחמירים בדרישות מוסריות. במצבי לחץ או דרישות קיצוניות, איפיונים אובסססיביים יכולים לקפוא אל תוך התנהגות סימפטומטית שתהפוך לטקסית (קומפולסיבית)״.

ההיסטוריה האבחונית של OCPD

פייר ז׳נה טבע ב- 1903 את המושג "פסיכסטניה" (Psychesthenia), שמתאר אישיות עם תכונות כמו פרפקציוניזם, חוסר החלטיות, נטיה מופרזת לסדר, סמכותנות והבעה רגשית מוגבלת.

OCPD נכללה במהדורה הראשונה של ה-DSM, מדריך האבחוני הסטטיסטי להפרעות נפשיות, בשנת 1952 (DSM-I)

שמה הקודם של ההפרעה הוגדר ע״י על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (APA)  כ״אישיות כפייתית״ (Compulsive Personality).

ההפרעה תוארה שם כעיסוק כרוני ומוגזם בתודעה שמתבססת על כללים וסטנדרטים מוקפדים.

מה ההבדל בין OCPD לבין OCD?

OCD הוא מצב קליני בו אדם מתמודד עם מחשבות טורדניות (אובססיות, כמו חרדה מזיהום) וטקסים (קומפולסיות, כמו פעולות רפטטיביות של שטיפת ידיים תכופה) בהם הוא מתקשה לשלוט, תוך שהוא חש דחף לחזור עליהן פעם אחר פעם.

המתמודדים עם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) מודעים לכך שדחפיהם אינם הגיוניים, אנשים עם OCPD אינם מודעים לכך, מה שהפריע להם לעיתים קרובות ליצור ולשמר מערכות יחסים בין-אישיות.

להלן מספר דוגמאות לשוני בין OCD ל-OCPD:

א. מי שלוקה ב-OCD אינו יכול לשלוט במחשבותיו ופעמים רבות היה רוצים להפסיק את רכבת המחשבות אך אינו מצליח לעשות זאת. לאדם עם OCPD, לעומת זאת, אין בעיה עם מחשבותיו, מבחינה זו שהוא מרגיש עמן בנוח ואף סבור שהן תורמות.

ב. מכיוון שאדם עם OCPD אינו רואה בעיה בתוכן וצורת חשיבתו, הסיכוי שיחפש טיפול מצומצם יותר בהשוואה לאדם עם OCD שחש דאגה ואשמה ולכן נכון יותר לקבלת טיפול.

ג. אדם עם OCPD ייתפס לעתים קרובות כביקורתי ביותר וחסר פשרות עד לרמה של חוסר היגיון, מה שיוצר קונפליקטים תדירים עם הסביבה. מנגד, קשריו של אדם עם OCD נתונים לפגיעה מסיבה אחרת, למשל אם מחשבותיו והתנהגותו מפריעים ליכולתו לעבוד או לתקשר עם אחרים.

מי שחי עם אדם הלוקה ב-OCPD לרוב מוצא זאת כאתגר, ובדרך כלל חש שאינו מצליח לעמוד בציפיות החולה או שהוא נתון לביקורת מתמדת. לעתים קרובות אנשים עם OCPD עובדים נהדר לבדם, אך חווים קשיים בעבודת צוות - הם נתפסים כנוקשים וביקורתיים ועלולים לאבד את מקום עבודתם בעקבות קונפליקט. מכיוון שאינם מכירים בבעייתם, קשה לשכנע חולים ב-OCPD לחפש טיפול, אך אם מצבם מתחיל להפריע לעבודה ולחיים האישיים שלהם, הם עשויים להיות פתוחים יותר לאפשרות.

מה גורם ל-OCPD?

הסיבות המדויקות ל-OCPD אינן ידועות, אך יש מספר תיאוריות, ביניהן: גורמים גנטיים המשחקים תפקיד בהתפתחות המחלה (אנשים בעלי קרוב משפחה הלוקה בה הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתחה),

ילדות עם הורה שולט מאוד או מגונן מדי.

הסבר אבולוציוני מכיר בפוטנציאל ההשרדותי של נטיות אובססיביות-קומפולסיביות. התנהגויות כאלה עשויות לשפר את הסיכוי של נושאי הגנים אלו לשרוד, למשל ע״י זהירות והקפדה על כללים. 

הפסיכולוג האבולוציוני סטיבן הרטלר מתייחס ליתרון כזה כ"אסטרטגיית חיים איטית", המגבירה את הסבירות כי הגנים השומרים הללו יועברו לצאצאים (Hertler, 2015). 

אישיות OCPD מתפתחת כמנגנון פסיכולוגי שמשליט סדר בחיים, בעיקר בכדי להתמודדות עם רגשות שקשה לשאת.

ואנשים שהוריהם לא היה זמינים דיים בילדותם, נמצאים לעתים קרובות  בסיכון גבוה יותר לפיתוח OCPD.

לבסוף, כדי לסבך את התמונה, אדם עשוי ללקות בהפרעה גם בהיעדר הגורמים הללו. 

טיפול בהפרעת אישיות טורדנית כפייתית

הטיפולים הרלוונטיים להפרעת אישיות טורדנית-כפייתית הם פסיכותרפיה (טיפול בדיבור) בגישה הדינמית או הקוגניטיבית התנהגותית או/בשילוב עם טיפול תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון. 

הטיפול יכול לעזור לאנשים עם OCPD לזהות כיצד הסימפטומים שלהם משפיעים על אחרים, מה שעשוי לשפר את מערכות היחסים שלהם.8 הצלחת הטיפול תלויה במידת המחויבות של האדם לקבל עזרה.

פסיכותרפיה

מחקר שבחן את הקשר בין OCPD לבין מאפיינים אישיותיים פרפקציוניסטים זיהה עדות חדשה לתפקיד של OCPD בפרפקציוניזם וכן מדגים את היעילות של ׳טיפול מכוון פרפקציוניזם׳ עבור מתמודדים עם ההפרעה (Redden et al, 2023).

טיפול CBT הוא גישה טיפולית שיכולה לסייע לאדם לזהות את התנהגותו הנוקשה ולשפר את יכולותיו להסתדר עם אחרים.

טיפול RO-DBT יעיל במיוחד ל-OCPD. מדובר בגרסה ייחודית של DBT שנועדה עבור מתמודדים עם שליטת-יתר אישיותית, שעוזרת למטופלים לפתוח את עצמם בפני אחרים, דרך מיומנויות התנהגויות וקוגניטיביות שנרכשות בתהליך. 

גם טיפול דינמי עשוי להיות מתאים, במטרה להתיר קונפליקטים עמוקים יותר ולהתחקות אחר הסיבות שההגנות האוובססיביות התפתחות מלכתחילה. 

הגישה הדינמית הצליחה לייצר הסברים יצירתיים באשר למורכבות של האישיות וההגנות האובססיביות, אולם בפרקטיקה הקלינית הם פחות מוכחים בהשוואה לטיפולים התנהגותיים וקוגניטיביים.

רבים מהפסיכולוגים בגישה הדינמית מבינים אובססיביות כמצב תודעתי בו מחשבות מורגשות כקונקרטיות מדי ומאיימות לצאת משליטה.

חשיבה אובססיבית היא סוג של תחפושת הגנתית, שנראית ומרגישה כמו חשיבה אמיתית, אך למעשה מורכבת מסדרה מאורגנת למדי של פעולות מנטליות שתפקידן לפקח, לנטר ולשלוט בתכנים נפשיים קשים, מפריעים וחודרניים שמטרידים את האדם. 

טיפול תרופתי 

תרופות מקבוצת SSRI עשויות לעזור לאדם להפחית את קבעונותיו על חוקים וסדר על ידי העלאת רמות הסרוטונין במוח, מה שגורם (בין היתר) להשפעה חיובית על מצב הרוח, הרגשות ואיכות השינה.

כמו בטיפול פסיכיאטרי בכל הפרעות האישיות, הפתרון התרופתי נותן מענה חלקי וזמני בלבד, ולכן מומלץ להיעזר בו בשילוב עם טיפול פסיכולוגי. 

טיפול עצמי 

תרגילי הירגעות – מיינדפולנס, מדיטציה ונשימות עמוקות הן דוגמאות לטכניקות הירגעות שיכולות להוריד את רמות המתח הגורמות לאדם לבצע התנהגויות אופייניות ל-OCPD.

עם התקדמות הטיפול, רבים הלוקים בהפרעה ימצאו מוטיבציה לייצר שינוי בחייהם. 

מומלץ לאדם לפנות לרופא אם מאפיינים אותו משפטים כמו ״הדרך שלי היא הנכונה״ או ״דבר אינו נכון אם אינו קורה בדרך הזו״, אם הוא מקבל מהסביבה פידבק לפיו הוא עקשן, נוקשה או פרפקציוניסט באופן מוגזם, אם הוא חווה קונפליקטים חוזרים ונשנים או בעיות אם אנשים עמם הוא עובד על רקע אמונתו שהם אינם עושים את הדברים ״בדרך הנכונה״ או אם הוא חווה כעס או סערת רגשות אם מישהו קורא תיגר על החוקים והתהליכים שלו. לעתים קרוביו של החולה יצטרכו לעודד אותו לחפש טיפול.

מהי הפרוגנוזה של OCPD?

למתמודדים/ות עם OCPD יש ארגון אישיותי פנימי גבוה יותר בהשוואה להפרעות אישיות אחרות.

סיבוכים כגון שימוש בסמים (ששכיחים בהפרעות אישיות אחרות) שכיחים פחות עם OCPD. יתכן שהסיבה לכך היא שהנוקשות והשליטה של ​​OCPD מונעות סיבוכים אלה. 

כמה סיבוכים שעלולים להתרחש אם OCPD אינה מטופלת כראוי:

• חרדה ו/או דיכאון שמועצמות ע״י בידוד חברתי או קושי להתמודד עם כעסים מושתקים. 

• פספוס הזדמנויות בקריירה  - הנוקשות המאפיינת את ההפרעה, המתבטאת למשל בהתמקדות בפגמים של אחרים וכו' יכולה להפריע לקידום או הצלחה במצבי עבודה, בעיקר קבוצתיים וצוותיים. 

• קשיים מתמשכים בזוגיות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

International OCD Foundation. Obsessive-compulsive personality disorder (OCPD).

Fineberg NA, Reghunandanan S, Kolli S, Atmaca M. Obsessive-compulsive (anankastic) personality disorder: toward the ICD-11 classification. Rev Bras Psiquiatr 2014; 36 (Suppl 1): 40–50

MedlinePlus. Obsessive-compulsive personality disorder. https://medlineplus.gov/ency/article/000942.htm

Hertler, S. (2016). The Biology of Obsessive-Compulsive Personality Disorder Symptomatology: Identifying an Extremely K-Selected Life History Variant. Evolutionary Psychological Science, 2, 1-15. 

Redden SA, Mueller NE, Cougle JR. The impact of obsessive-compulsive personality disorder in perfectionism. Int J Psychiatry Clin Pract. 2023 Mar;27(1):18-24. doi: 10.1080/13651501.2022.2069581. Epub 2022 May 4. PMID: 35507830.

Rowland, T. A., Jainer, A. K., & Panchal, R. (2017). Living with obsessional personality. BJ Psych bulletin, 41(6), 366–367

חרדה / פחד ממגע 

הָפֵפוֹבְּיָה

מהי פוביה ממגע (הָפֵפוֹבְּיָה / Haphephobia)?

פחד קיצוני ממגע אנושי עשוי לבטא פוביה ספציפית נדירה יחסית שנקראת הָפֵפוֹבְּיָה (Haphephobia) ומתאפיינת בפחד, המנעות ורתיעה ממגע פיזי עם אחרים, או מצד אחרים. 

מגע גופני זר או מגע ללא הסכמה עלולים להיות בלתי-נעימים לכל אחד, אולם כאשר הפחד עז, מופיע גם בסביבה בטוחה וכאשר הוא מתלווה במתח נפשי משמעותי – ייתכן ומדובר בפוביה. 

מצב זה שונה מרגישות -יתר למגע, המכונה אלודיניה (allodynia), שבמסגרתה אדם עשוי להימנע ממגע, אך זאת משום שהדבר גורם לו לחוש כאב ולא פחד (למשל, תחושת כאב שעולה בעקבות משב רוח, או מגע עם בד). 

מה התסמינים של פוביה ממגע?

פחד ממגע יאובחן כפוביה של ממש כאשר הסימפטומים מטרידים כמעט בכל פעם בה המאובחן נוגע באדם, כאשר הם נמשכים יותר מחצי שנה ובמצב בו הם פוגמים במערכות יחסים בין-אישיות. 

הסימפטומים הבאים עשויים להצביע על הפוביה:

• פחד מיידי או חרדה בהתרחשות מגע או ממחשבה על מגע

• התקפי חרדה, העשויים לכלול דפיקות לב מואצות, הזעה, גלי חום, עקצוצים וצמרמורות

• הימנעות מסיטואציות שבהן קיים חשש ממגע אנושי

• מודעות לכך שהפחד  אינו רציונאלי ולא-מידתי

• חרדה כללית (GAD), דיכאון ואיכות חיים ירודה כתוצאה מפוביה

במצב כזה חשוב לפנות לרופא המשפחה או לפסיכולוג קליני מומחה. 

ילדים עשויים להפגין תסמינים נוספים כאשר נוגעים בהם: בכי, קפיאה במקום, התקף זעם או הצמדות לאדם המטפל בהם.

הפוביה עלולה להיות קשורה לאגורפוביה נגרמת לעיתים לאחר אירוע טראומטי בו מעורב מגע, כמו הטרדה או פגיעה מינית.

המטופל, ילד, נער או מבוגר, עשוי שלא לזכור את האירוע הספיציפי שגרם לפוביה, בעיקר אם זה התרחש בגיל צעיר מאוד. 

פוביות יכולות גם להיות עניין משפחתי, כאשר אדם עשוי ״ללמוד״ פחד ממגע, אם דרך צפייה באדם אהוב החווה פחד, או הימנעות גלויה ממגע. 

מהי התחלואה הנלווית של פחד ממגע?

למרות שההפרעה יכולה להופיע בנפרד, פוביה ממגע מתלווה לרוב יחד עם מצבים נפשיים אחרים: 

• מיזופוביה - פחד מופרז מזיהום, לכלוך, וירוסים וחיידקים-  – מתוך חשש מהדבקה או התלכלכות

• בעת קהל – מתוך חשש ממגע על ידי זרים בתוך קהל

• הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) – מתוך חשש שהסיטואציה תצא משליטה 

• תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) – מתוך חוויית עבר טראומטית שעירבה מגע, כמו ניצול או תקיפה מינית

מה הגורמים להָפֵפוֹבְּיָה?

אין גורם יחיד ידוע הפפוביה.

יש חוקרים סבורים כי אנשים נולדים עם הרגישות זו או שהיא נובעת משינוי בתפקוד המוח. עובדתית, היסטוריה משפחתית (סביבתית או גנטית) של הפוביה או של הפרעות חרדה אחרות, פוביות אחרות שכיחות הרבה יותר אצל המתמודדים והמתמודדות עם חרדה ממגע. 

אחרים מאמינים שההפרעה נגרמת כתור שלחוויות עבר טראומטיות שכוללות מגע, – 75% מהסובלים מפוביה ספציפית סובלים מפוביה נוספת, הפרעה נפשית נוספת, למשל הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, תסמונת דחק פוסט-טראומטית והפרעת חרדה מוכללת, מגדר – פוביות מצביות כמו הפוביה נפוצות פי שתיים בקרב נשים, וסוג אישיות - אישיות נוירוטית או נטייה לעכבות התנהגותיות.

פחדים ספציפיים עשויים להיות קיצוניים, בעיקר אצל ילדים, אבל לרוב הם חולפים ללא טיפול רפואי.

למעשה, פוביות הן נפוצות יחסית, כאשר כ-12.5% מהמבוגרים בארה״ב יחוו פוביה בשלב כלשהו של חייהם.  

הפחד ממגע קשה במיוחד להתמודדות עקב הציפיות החברתיות ביחס למגע (חיבוק, נניח) אך לשמחתנו פוביות ספציפיות מגיבות היטב לטיפול.

הטיפול מכוון לעזור למתמודד להפחית את הפוביה ולהתגבר בהדרגה על הפחד. 

מהם הטיפולים היעילים ביותר לפוביה ממגע?

ישנן כמה שיטות של טיפול פסיכולוגי שבכוחן לעזור לאדם לנהל או להתגבר על פוביה ממגע, שהמובילה בהן היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. 

המטופל לומד התנהגויות ותהליכי חשיבה חדשים במטרה להתמודד עם החרדה שהוא חש במגע. 

הטיפול כולל שימוש בחשיפה, בה המטופל חווה בהדרגה את המצב המאיים, בסביבה בטוחה ומבוקרת, על פני שבועות או חודשים.

אפשר להתחיל, למשל, בחשיבה על מגע ולהתקדם עד למגע מוחשי או לעמידה בתוך קהל אנושי צפוף.

גם טיפול בחשיפה באמצעות מציאות מדומה (VR), מאפשר חשיפה מבוקרת ורגועה לאובייקטים ולמצבים מעוררי חרדה. 

טיפול תרופתי

תרופות נוגדות חרדה כמו חוסמי בטא או נוגדי דיכאון עשויות להביא להקלה מידית של תסמיני פאניקה וחרדה. לעתים קרובות נוטלים אותן בשילוב עם פסיכותרפיה. 

רכישת מנגנוני התמודדות לטיפול עצמי

תרגילי נשימה וטכניקות הירגעות אחרות יכולות לסייע לניהול חרדה והתקפי פאניקה ועשויות להפחית את הסימפטומים המידיים של חרדה כאשר נוגעים באדם.

תרגול מיינדפולנס יכול לעזור להבנת תהליכי חשיבה והתנהגויות ולפתח דרכים טובות יותר להתמודדות עם חרדה ודיכאון. התעמלות, הירגעות ושינה מספקת הן דרכים עוצמתיות לקידום בריאות נפשית כללית

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות