טיפול פסיכולוגי בגישה פמיניסטית | עקרונות, סוגים ופרקטיקה

 

 

פסיכותרפיה פמיניסטית

 

מאיה לוי, תלמידת MA בפסיכולוגיה קלינית, המרכז האקדמי רופין,

בוגרת התכנית הרב-תחומית במדעי הרוח

בדגש על לימודי פסיכואנליזה, נשים ומגדר, אוניברסיטת תל אביב

 

 

מהי פסיכותרפיה פמיניסטית?

 

פסיכותרפיה פמיניסטית, או טיפול פמיניסטי, הינה גישה טיפולית השוזרת עקרונות פמיניסטיים במסגרת המרחב הטיפולי.

 

הטיפול הפמיניסטי מהווה חלק מתפיסה אידיאולוגית, המבקשת להנכיח ולהכיל רעיונות העומדים בבסיס הגישה הפמיניסטית כמו מודעות ליחסי כוח, הכרה בחוסר שוויון חברתי והשאיפה ליצירת מרחב רגיש תרבותית.

מתוך כך, טיפול זה רואה את המטופלת ואת קשייה כמתהווים ונובעים משני מוקדים - גורמים "פנימיים", הנובעים מאישיותה הייחודית של המטופלת, וגורמים חיצוניים, הנובעים מהשפעות החברה והתרבות.

 

על כן, גישה זו מתמקדת בבחינת הסיפור האישי והקשיים של כל מטופלת במסגרת ההקשר החברתי-תרבותי שבו היא חיה. 

 

נדון כאן על הגישה ועל תרומתה הייחודית לעולם הפסיכותרפיה.

 

הכתיבה בלשון נקבה, אך מכוונת לכלל הקוראים והקוראות. 

 

 

היסטוריה וטיפול פמיניסטי כיום

 

העמדה הטיפולית הפמיניסטית התפתחה במהלך הגל השני של הפמיניזם בארה"ב בשנות ה-60 של המאה ה-20, והיוותה במובנים רבים תנועת נגד המבקשת לאתגר את עקרונות הטיפול המסורתי, אשר ראה בפתולוגיות נפשיות של נשים תוצר של גורמים פנימיים בלבד תוך התעלמות מההקשר החברתי-תרבותי-פוליטי.

 

תנועה זו התהוותה על רקע ביקורות הולכות וגוברות על תיאוריות פסיכואנליטיות רווחות באותה העת.

דוגמה בולטת לכך הייתה המודל הפסיכואנליטי של פרויד, שהיווה אבן יסוד בהבנת ההתפתחות הפסיכולוגית של נשים וגברים כאחד.

מודלים אלו ביססו תפיסה הרואה בגבר כייצוג לנורמה, ובאישה כחריגה ממנה.

 

מתוך כך, מאז ועד היום הגישה הפמיניסטית שואפת לאתגר תפיסות סטריאוטיפיות, ולעתים שוביניסטיות וסקסיסטיות, אשר אפיינו רבות מהתיאוריות הפסיכולוגיות שהיו מקובלות בקרב הקהילה הטיפולית באותה העת.

 

כיום, לצד ההתפתחויות שחלו בתיאוריות הפמיניסטיות ובעולם הטיפול, הגישה הטיפולית הפמיניסטית מבקשת להכיר בהצטלבויות ובמורכבויות שכל אישה חווה באופן ייחודי.

במילים פשוטות, הטיפול מכיר בכך שחוויתה וקשייה של אישה חרדית שונה מהותית מאלו של אישה חילונית, של אישה לבנה משל אישה שחורה, של אישה לסבית משל אישה סטרייטית וכן הלאה.

 

ניתן לומר שהגישה הפמיניסטית נובעת משתי הנחות מנוגדות לכאורה, אשר משלימות זו את זו -

 

• הטיפול בגישה זו מכיר בכך שנשים אכן שונות מגברים, וחוויתן בעולם שונה ומצריכה מרחב טיפולי מותאם.

• מנגד גישה זו מדגישה גם את קווי הדמיון בין המינים וגורסת כי ההבדלים בין גברים לנשים אינם אוניברסליים או קבועים כפי שסברו בעבר וכי קיים פוטנציאל מימוש עצמי זהה.

 

שתי ההנחות הללו מתקיימות בחדר הטיפולים בעת ובעונה אחת ומהוות את נקודת המוצא לפסיכותרפיה פמיניסטית.

 

 

מאפייני הטיפול הפמיניסטי

 

קידום תקשורת אסרטיבית

 

במסגרת טיפול פמיניסטי בנשים נראה לא פעם שילוב של רכישת מיוימנויות אסרטיביות, המשולבת במסגרת העבודה הקלינית שנעשית.

צעד זה נועד לתת למטופלת עזרה יותר ממוקדת ומעשית, תוך הקניית כלים קונקרטיים באמצעותן תלמד להביע את הרצונות והצרכים שלה במרחבים השונים בחייה- מערכות היחסים שלה, משפחתה, העבודה שלה ועוד.

 

 

העצמה ויחסים שוויוניים בחדר הטיפולים

 

בניגוד למצב הרווח בחברה בו אנו נתקלים על בסיס יום יומי ביחסים היררכיים (לדוגמא בין גבר לאישה, בין רופא למטופל, בין מרצה לתלמיד), הטיפול הפמיניסטי פועל לצמצום והשטחת ההיררכיה תוך חיזוק התפיסה שלמטופלת יש ידע וניסיון בעלי משמעות וערך לתהליך הטיפולי לא פחות מאשר למטפלת.

 

מתוך כך, המטפלת מייצרת שיח שקוף ובגובה העיניים, בו המטופלת מוזמנת להביא תכנים ולעצב את השיח כרצונה.

במקרים רבים המטפלת תדאג להסביר למטופלת פרטים על התהליך המחשבתי שלה, על הפרשנויות שהיא נותנת, על התובנות שעולות לה במהלך הפגישה ועל שיטת הטיפול עצמה, כל אלו חוברים יחדיו במטרה לקדם תהליך טיפולי משותף. 

 

אתגור הנחות יסוד מגדריות 

 

הטיפול הפמיניסטי מבקש לאתגר קריטריונים של בריאות נפשית שהיו, ולעתים עודם, מבוססים על הנחות, מחקרים וערכים מגדריים סטריאוטיפיים.

במקום זאת, המטפלת מבקשת להתבונן בסימפטומים שהמטופלת מציגה בהקשר של תמונה רחבה יותר, הכוללת בין היתר השפעות חברתיות-תרבותיות.

כך למשל, מטופלת הסובלת מחרדה סביב ביצועים בעבודה, עשויה לגלות שחרדה זו הינה נגזרת של נורמות פטריארכליות בחברה.

 

מתוך נקודת מוצא זו ניתן לבחון תחומים רבים אליהן נשים וגברים "מוסללים" כבר מילדות - בחירות קריירה, שאיפות מקצועיות, תכונות אופי ואישיות, מערכות יחסים, חלוקת תפקידים מגדריים במשפחה ועוד.

 

על כן, במסגרת הגישה הפמיניסטית פתולוגיות נפשיות רבות נבחנות מחדש מנקודת מבט רחבה ומורכבת יותר.

בתהליך זה המטופלת לומדת להפחית הסתכלות ביקורתית על עצמה ולבחון את רגשותיה וחוויות חייה במסגרת המציאות החברתית-תרבותית בה חיה.

 

 

טיפול פמיניסטי לכולם.ן

 

בהמשך למהפכת הגל השלישי בפמיניזם, שהדגיש את החוויה האישית והייחודית של כל אדם, גם הטיפול הפמיניסטי התפתח במהלך השנים האחרונות והפך למודל אינטגרטיבי פוסט-מודרני.

 

מודל זה שם דגש על הבנת קשיי האדם המגיע לטיפול גם בהקשר מגדרי, אך גם בהקשר של מיקום חברתי, של תרבות, מוצא אתני, יחסי כוחות, מעמד סוציו-אקונומי ועוד.

 

למשל, עבודותיה של הפסיכותרפיסטית הפמיניסטית מריה רוט, שפיתחה את הרעיון של טראומה ערמומית (Insidious trauma).

ההיבט הפמיניסטי במושג זה מתבטא בהתייחסות להשפלה המצטברת המופנית כלפי אנשים שהזהות שלהם, כמו מגדר, צבע עור ומעמד, שונה ממה שמוערך על ידי בעלי הכוח.

ההשפעות הללו לא חייבות להיות בוטות או אלימות, שכן מעצם היותן הן מאיימות על הרווחה הבסיסית של האדם הסובל מהן.

ההמשגה של רוט מספקת מסגרת שימושית להבנת ההשלכות ארוכות הטווח של סקסיזם, גזענות ואפליה מעמדית ממוסדת, שפוגעות באופן שיטתי בערך העצמי של הזולת ומביא אותו להיות שקוף וחסר קול.

 

אם כך, עמדה זו נכונה ורלוונטית לטיפול בגברים ובנשים כאחד, וכן לאוכלוסיות רבות נוספות.

באופן זה טיפול פמיניסטי יכול לסייע גם לגברים הפונים לטיפול, תוך ביסוס מרחב בו ניתן לבחון את האופנים בהם תפקידים וציפיות מגדריות משפיעה עליהם, מקבעת, מצמצמת ומשתיקה חלקים בעצמם.

 

על כן טיפול זה אינו מיועד לנשים בלבד, זוהי פרקטיקת התערבות שיכולה להתאים עבור אנשים בכל זהות מגדרית ומינית, וכן לזוגות, ילדים ומשפחות.

 

 

הגישה הפמיניסטית כפרקטיקה טיפולית

 

התרפיה הפמיניסטית הינה השקפה או גישה טיפולית ולא מהווה שיטה.

 

גישה זו מרחיבה גישות ושיטות טיפול קיימות (דוגמת הטיפול הדינמי) ומאופיינת במודעות גבוהה להשפעות הסביבתיות, החברתיות והתרבותיות, על ההתפתחות הרגשית והאישית של בני אדם - נשים וגברים כאחד.

להבדיל משיטות טיפול אחרות בהן המטפל עשוי לתפוס עמדה יותר הדרכתית ולהוביל את התהליך, אחד מעקרונות הליבה של הטיפול הפמיניסטי הוא יצירת מערכת יחסים שוויונית בין המטפלת למטופלת.

בנוסף, התפיסה העומדת בבסיס הטיפול היא שהמטופלת היא המומחית לחייה ולא המטפלת ולכן "האמת" אודות חווייתה של המטופלת מצויה בידיה ולא אמורה להתגלות על ידי המטפלת. 

 

על כן, בדומה לשיטות טיפול נוספות, דוגמת הטיפול ההתייחסותי, הטיפול ההומניסטי וגישתו של סאליבן לטיפול בין אישי, במסגרת טיפול זה המטפלת תבצע צעדים במטרה לבסס תהליך ומרחב טיפולי משותפים, בו מתאפשר למטפלת ולמטופלת לחקור יחדיו את צמתי הזהויות של המטופלת, ולראות כיצד אלו באים לידי ביטוי במרחבים השונים בחייה - מערכות היחסים שלה, הבחירות שלה, השאיפות שלה, הקשיים שלה וכן הלאה.

 

 

ראיון עם עינת שחר - פסיכותרפיה בגישה פמיניסטית

 

עינת שחר, עו״ס קלינית ופסיכותרפיסטית באשדוד, היא מטפלת עמיתה של מכון טמיר

 

 

מראיינת:

 

אסתר מכלוף,

פסיכולוגית בהתמחות חינוכית

 

 

 

מה זה טיפול בנשים? במה שונה טיפול בנשים מטיפול אחר, או בעצם למה צריך את הדגש על טיפול בנשים?

באופן היסטורי תחום הפסיכולוגיה שעליו בוסס המודל הפסיכואנליטי הומצא והוגדר בראשיתו על ידי גברים, ועל כן בוסס על נקודת מבט גברית שהסביר והגדיר את ההתפתחות הפסיכולוגית של נשים וגברים כאחד.
הדגש בטיפול בנשים נובע מתוך המחשבה כי הבעיות של האנשים אינן משקפות רק את הסוגיה הפרטית, הייחודית להם, אלא יש לראות את ההקשר החברתי, פוליטי, היסטורי והערכים המיוחדים של כל חברה, כמשקפים תפקיד חשוב בכלל ובפרט מתי תיחשב התנהגות "נורמלית" לעומת "בעייתית" וכיצד יש לנהוג או לטפל בה.
נקודת מבט זו מדגישה כי קיים קשר בין העולם החיצוני בו אנו חיות ומתפקדות ובין העולם הפנימי שלנו. לפיכך ההנחה שחלק מהבעיות הנפשיות מהן סובלות נשים רבות אינן רק בעיה אינדיבידואלית של אישה מסוימת, אלא הן מבטאות, בנוסף להיבטים האישיים של כל אישה ואישה, גם קשיים בהתמודדות עם עולם חיצוני וערכיו המרכזיים.
כך למשל הצביעה ננסי חודרו, תיאורטיקנית פמיניסטית של יחסי אובייקט, על ההבדלים שבין המשימות ההתפתחותיות של בנים ובנות ביחס לאם הממלאת את התפקיד ההורי הדומיננטי בחברה שלנו. את הבנים מעודדים להתנתק מזהות הראשונית שלהם עם האם, בעוד שאת הבנות מעודדים לשמור על יחסים אלו. כתוצאה מכך הבנים לומדים לראות את עצמם כנפרדים, שונים מהאם, ואילו הבנות רואות קשר וקווי דימיון עם האם ולומדות להגדיר את עצמן יותר בדרך של קשרים עם אחרים.

ישנן עוד פסיכואנליטיקאיות כותבות שתרמו רבות לתחום הפסיכותרפיה בגישה הפמיניסטית, כמו ג׳סיקה בנג׳מין, ז'וליה קריסטבה ואחרות.

 

 

מהו הדגש בטיפול פמיניסטי?

 

לדעתי, הדגש בטיפול בנשים ובטיפול בכלל, צריך להתבסס על התרפיה הפמיניסטית, שכן מדובר בהשקפה טיפולית ולא בשיטה.

היא מתאפיינת במודעות גבוהה להשפעה שיש להתנסויות השונות בחיים ולציפיות החברתיות על ההתפתחות. הטיפול כרוך במחויבות לבדיקת המצב הקיים על מנת לקבוע אילו ערכים מקדמים או עוצרים את ההתפתחות הרגשית של האדם, זאת באופן שיותאם לו אישית.

משום כך מתמקדת המטפלת הפמיניסטית בעולם הפנימי של המטופלת ומעודדת אותה להבין טוב יותר את עצמה.

הטיפול רואה בבעיות נפשיות של האדם, ובפרט של האישה, תוצר של אישיותה הייחודית בשילוב עם ההקשר החברתי, הפוליטי והערכי של החברה שבה חיה.

כמו כן, טיפול זה פועל לצמצום ההיררכיה ולחיזוק התפיסה שנשים חולקות ניסיון חיים דומה ואתגרים דומים, ולכל אשה, בין אם היא מטפלת ובין אם היא מטופלת, יש ידע וניסיון בעלי משמעות.
כך, המטפלת אינה נתפסת כמומחית היודעת- כל, אלא ניתן יחס של כבוד לפרשנות גם לידע של המטופלת על חייה.

 

 

מהן הבעיות הפסיכולוגיות הנפוצות עימן מתמודדות נשים?

 

גורמי הלחץ בחיים של נערות ונשים מביאים לטווח רחב מאוד של קשיים:

דיכאון אחרי לידה, דיכאון, שכול, אלימות, טראומות ופגיעות מיניות, דימויי מדיה לא-ריאליים שפוגעים בדימוי הגוף, הפרעות אכילה, עומס יתר מריבוי התפקידים, קושי בשילוב קריירה ומשפחה וקשיים על רקע משאבים כלכליים מוגבלים.

בנוסף, ישנן בעיות ספציפיות הקשורות לתופעות ותהליכים ביולוגיים ייחודיים לנשים, להן קיימת השפעה פסיכולוגית משמעותית, כגון המחזור החודשי, הריון, לידה, הפרעת תסמונת קדם-ויסתית, בעיות פוריות, הפלות ולידה שקטה.

כמו כן, נשים מתנסות לעיתים קרובות יותר מגברים בטראומות שקשורות ליחסים כמו אונס, אלימות בזוגיות ועוד.

טראומות אלה חושפות נשים לסוג מסוים של פגיעוּת נפשית.

הסטטיסטיקות אכן מראות כי נשים סובלות מדיכאון פי שתיים יותר מגברים, ונערות סובלות פי שבע יותר מנערים. נשים פגיעות פי 2 או פי 3 יותר להפרעות חרדה לעומת גברים.

 

 

יש תחום ספיציפי בטיפול בנשים שתרצי להרחיב עליו?

 

אני חושבת שמעניין לדבר על דיכאון לאחר לידה בהקשר של הטיפול בנשים.

הספרות המקצועית המסורתית מתייגת פעמים רבות דיכאון לאחר לידה כתופעה חריגה ופתולוגית, זאת במקום לראות בו מצב מובן וצפוי בעקבות השינויים הדרמטיים באורח החיים.

נשים היום נדרשות לקחת חלק שווה יותר בנטל הכלכלי, כמו גם להמשיך להחזיק בנטל של אחזקת הבית וגידול הילדים.

למעשה, עדיין ברוב המשפחות האישה היא זו שנשארת בבית בחופשת הלידה, נטל גידול הילדים נופל בעיקר עליה, והיא זאת שנקרעת ממעגל העבודה, החברים והבילויים ונאלצת להשקיע את מרבית זמנה בטיפול בילדים.

בנוסף, החברה הישראלית גורמת לרגשות אשם אצל אמהות המבקשות לשלב בין קריירה ואימהות, זאת בזמן ששוק העבודה מקשה עליהן במלאכת שילוב זו. לחצים אלה ונוספים עשויים משפיעים גם על הזוגיות וחיי המין.

 

 

איך הגעת לתחום ומה את אוהבת בו במיוחד?

 

את הידע שלי בתחום זה אני רוכשת מתוך עניין וסקרנות אישית, והוא מעודד ומאתגר אותי לבחינה מחודשת של יחסים בין אישיים ומקצועיים, ובאופן אישי את התפקידים בחיי כאמא, אישה, בת, אשת קריירה, אחות וחברה.

הכלים והחשיבה בטיפול הנשי משרתים אותי ביכולת להתקרב יותר אל המטופלת ואל עולמה הרגשי והחוויתי.

למעשה, כך אני יכולה להעניק לנשים המטופלות מרחב שהוא מיטיב, מכוון לעבר גילוי עצמי, מאפשר התחברות לכוחות הפנימיים, מעודד חופש בחירה ואותנטיות, כמו גם מימוש עצמי- ובשל כך מרפא.

העקרונות של התפיסה הפמיניסטית הם העקרונות של דמוקרטיה וזכויות אדם.

למרות שאלו יכול להיראות כמושגים אידיאליסטיים ומופשטים, אני מאמינה שיש להם משמעות מאוד קונקרטית בחיי היומיום של נשים וגברים כאחד.

הטיפול בנשים מהווה "מרחב מעבר" בתוכו ניתן להתנתק מהמציאות היומיומית בה אנו חיות בתוך חברה גברית, מציאות שבתוכה נשים חיות כזרות לעצמן.

בתוך מרחב מעבר זה נשים יכולות למצוא מחדש את השפה הנשית, ולהתחבר מחדש לכוחותיהן ויכולותיהן האישיים.

 

 

השלכות מגדריות של מלחמת חרבות ברזל

 

איתן טמיר

 

תחום המגדר והפסיכולוגיה החברתית תופסים מלחמה כ"זמן גברים":

 

מה שראינו, לפחות עד התקופה האחרונה, זה שתפיסות מגדריות מסורתיות מתחדדות, כאשר גברים מוצגים כלוחמים ונשים כאחראיות על הבית והמרחב הפרטי. 

תמונה כזו חיזקה את החלוקה המגדרית המסורתית של "החוץ" כשדה הגברים ו"הפנים" כשדה הנשים והרחיקה סוגיות חברתיות ופוליטיות, ובכלל זה נושאי שוויון מגדרי.

מסורתית, תקופות מלחמה הובילו לדחיקת נשים לשוליים, הן במרחב הפוליטי והן במרחב הציבורי והתקשורתי, מה שהקשה עוד יותר על השגת שוויון מגדרי והעמיק את פערי השכר וההזדמנויות בין גברים לנשים.

 

אבל נראה שהמלחמה בעזה והצפון דווקא פותחת אפשרויות לשינוי חיובי. זה כולל הגברת המודעות לאלימות נגד נשים, פרידה סופית מהתפיסה הפטריאכלית המיושנת לגבי המוגבלות של תפקוד נשים כלוחמות, הדגשת חשיבות השוויון המגדרי בעבודות השקופות ובתמיכה בנשים שבני זוגן משרתים בצבא וקידום שוויון מגדרי בצורה רחבה יותר בחברה.

 

 

 

עדכון אחרון:

 

1 באוקטובר 2025

 

 

מקורות:

 

ג'נט באומגולד לנד, הילרי מילגרום, ד"ר דינה וישוגורד, מבוא לתרפיה פמיניסטית, בתוך: פסיכו-אקטואליה, רבעון הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, ינואר 2007, עמ' 48-53.

 

Wolf, J. (2017).The importance of psychotherapists’ feminist identification. Psychotherapy Bulletin, 52(2), 34-38.

 

לקריאה נוספת:

 

קרומר נבו, מ. וקומם, מ. (2012). הצטלבות מיקומי שוליים: מסגרת מושגית לפרקטיקה של עבודה סוציאלית פמיניסטית עם נערות. חברה ורווחה, רבעון לעבודה סוציאלית, לב (3), 347-374

 

Brown, L. S. (2010). Feminist therapy. Washington, DC, US: American Psychological Association.

 

Enns, C. Z., Williams, E. N., & Fassinger, R. E. (2013). Feminist multicultural psychology: Evolution, change, and challenge. In C. Z. Enns & E. N. Williams (Eds.), The Oxford handbook of feminist multicultural counseling psychology (pp. 3-26). New York, NY, US: Oxford University Press.

 

Enns, Carolyn Zerbe (1997). Feminist theories and feminist psychotherapies. New York: Haworth Press.

 

Hare-Mustin, Rachel, and Maracek, Jeanne (1988). The meaning of difference: Gender theory, postmodernism, and psychology. American Psychologist, June

 

Liss, M., Hoffner, C., & Crawford, M. (2000). What do feminists believe? Psychology of Women Quarterly, 24(4), 279-284.

 

Root, M. P. (1992). Reconstructing the impact of trauma on personality. In Brown, L. S., Ballou, M. (Eds.), Personality and psychopathology: Feminist reappraisals (pp. 229-265). New York: Guilford.

 

Williams, E. N., & Barber, J. S. (2004). Power and responsibility in therapy: Integrating feminism and multiculturalism. Journal of Multicultural Counseling and Development, 32, 390-401.

 

Lerner, Harriet Goldhor (1988). Women in therapy. New York: Jason Aronson Inc.