25 סוגי דיכאון | הגדרות, תסמינים והבדלים שכדאי להכיר

כתיבה: איתן טמיר, MA בפסיכולוגיה, ראש מכון טמיר, עם מומחי מכון טמיר עודכן לאחרונה: ספטמבר 2026

---

מהם סוגי הדיכאון?

דיכאון הוא קבוצה של מצבים בעלי מאפיינים שונים. במדריך האבחוני DSM-5-TR, פרק הפרעות הדיכאון כולל שבע קבוצות אבחנה: דיכאון קליני (מז'ורי), דיסתימיה, הפרעת ויסות מצב רוח משבשת (DMDD), הפרעה דיספורית קדם-וסתית (PMDD), דיכאון הנגרם מחומר או מתרופה, דיכאון עקב מצב רפואי אחר, והפרעת דיכאון אחרת או לא ספציפית. לצידן קיימים מפרטים (specifiers) שמתארים את אופי האפיזודה, כמו דיכאון פסיכוטי, אחרי לידה ועונתי, ומונחים קליניים כמו דיכאון דו-קוטבי ודיכאון עמיד.

במאמר ריכזנו 25 סוגים, בשלוש קבוצות:

• הפרעות הדיכאון ב-DSM-5-TR (סעיפים 1-7)
• מפרטים של אפיזודה דיכאונית (סעיפים 8-14)
• מונחים קליניים ומחקריים (סעיפים 15-25)

ההבחנה בין הסוגים עוזרת לבחור טיפול מתאים, להעריך את המהלך הצפוי ולייצר שפה משותפת בין אנשי המקצוע המעורבים.

---

---

8 סוגי הדיכאון הנפוצים במבט אחד

• דיכאון קליני (מז'ורי): מצב רוח ירוד או אובדן הנאה, רוב היום, במשך שבועיים לפחות, עם פגיעה בתפקוד.
• דיסתימיה: דיכאון מתון ו"שקט" שנמשך שנתיים ויותר, ולרוב האדם ממשיך לתפקד כלפי חוץ.
• דיכאון אחרי לידה: דיכאון שמתחיל בהיריון או בחודשים שאחרי הלידה, עמוק ומתמשך יותר מ"בייבי בלוז".
• דיכאון עונתי: דיכאון שחוזר בכל שנה באותה עונה, לרוב בסתיו ובחורף.
• דיכאון מלנכולי: דיכאון עמוק שבו כמעט שום דבר אינו משמח, עם החמרה בבוקר והתעוררות מוקדמת.
• דיכאון פסיכוטי: דיכאון חמור הכולל הזיות או מחשבות שווא.
• דיכאון אטיפי: מצב הרוח משתפר כשקורה משהו טוב, לצד שינה ואכילה מוגברות.
• דיכאון דו-קוטבי: תקופות דיכאון לצד תקופות של מאניה או היפומאניה.

---

מה זה דיכאון, ומה ההבדל בין עצבות לדיכאון?

דיכאון הוא מצב מתמשך של מצב רוח ירוד או אובדן עניין והנאה, שמשפיע על הרגש, החשיבה, הגוף וההתנהגות ופוגע בתפקוד. עצבות היא תגובה רגשית חולפת, לרוב לאירוע מסוים, ומתמתנת עם הזמן.

אדם בדיכאון לא תמיד בוכה, ולפעמים גם אינו מתאר את עצמו כעצוב. הוא עשוי לתאר ריקנות, עייפות, רגזנות או תחושה ש"שום דבר לא מזיז לי". בשפה היומיומית המילה "דיכאון" משמשת גם לתיאור ירידות רגילות במצב הרוח, אבל האבחנה נקבעת לפי מספר התסמינים, משכם ומידת הפגיעה בחיים.

---

מה התסמינים של דיכאון?

• עצבות, ריקנות או בכי תכוף
• אנהדוניה: אובדן עניין או הנאה מפעילויות שהיו מהנות
• תחושות חוסר ערך, חוסר תקווה ואשמה
• נדודי שינה או שינת יתר
• עייפות, חוסר אנרגיה וירידה במוטיבציה
• שינויים בתיאבון ובמשקל
• אי-שקט או האטה בתנועה ובדיבור
• קשיי ריכוז וקושי בקבלת החלטות
• מחשבות על מוות או על פגיעה עצמית

לפי DSM-5-TR, אבחנה של אפיזודה דיכאונית מז'ורית דורשת לפחות חמישה מתסמינים אלה, רוב היום, כמעט כל יום, במשך שבועיים לפחות. אחד מהם חייב להיות מצב רוח ירוד או אובדן עניין והנאה, והתסמינים צריכים לגרום למצוקה או לפגיעה בתפקוד.

---

דרגות חומרה: קל, בינוני, חמור

DSM-5-TR מדרג כל אפיזודה של דיכאון קליני לפי מספר התסמינים, עוצמתם ומידת הפגיעה בתפקוד:

• דיכאון קל: מספר התסמינים קרוב למינימום הנדרש. המצוקה מורגשת, אבל עדיין אפשר לתפקד, במאמץ.
• דיכאון בינוני: יותר תסמינים, בעוצמה גבוהה יותר, ופגיעה ממשית בעבודה, בלימודים או בקשרים.
• דיכאון חמור: רוב התסמינים קיימים בעוצמה גבוהה, והתפקוד נפגע באופן ניכר. לעיתים מופיעים מאפיינים פסיכוטיים, ולעיתים נדרש אשפוז.

לדרגת החומרה יש השלכה ישירה על הטיפול: בדיכאון קל עד בינוני פסיכותרפיה לבדה יעילה פעמים רבות, ובדיכאון חמור מקובל לשלב טיפול תרופתי והערכה פסיכיאטרית.

---

כמה אנשים סובלים מדיכאון?

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), בשנת 2023 חיו בעולם כ-322 מיליון אנשים עם דיכאון, כ-4% מאוכלוסיית העולם ו-5.2% מהמבוגרים. דיכאון שכיח פי 1.5 בערך אצל נשים לעומת גברים.

---

חלק א': 7 הפרעות הדיכאון ב-DSM-5-TR

1. דיכאון קליני (הפרעת דיכאון מז'ורי, MDD)

מוכר גם בשם: דיכאון מז'ורי, דיכאון עמוק, דיכאון חד-קוטבי

אם במשך שבועיים לפחות אתם מרגישים ירודים או מאבדים עניין כמעט בכל דבר, והמצב פוגע בעבודה, בשינה ובקשרים, ייתכן שמדובר בדיכאון קליני.

דיכאון קליני הוא הפרעה המתבטאת באפיזודות של מצב רוח ירוד או אובדן הנאה, הנמשכות שבועיים לפחות ופוגעות בתפקוד.

• אפיזודה יכולה להימשך שבועות עד חודשים, ועלולה לחזור אחרי תקופת רגיעה.
• כל אפיזודה מדורגת כקלה, בינונית או חמורה.
• לפי ה-NIMH, בשנת 2021 כ-21 מיליון מבוגרים בארה"ב (8.3%) חוו לפחות אפיזודה מז'ורית אחת.
• לפי האגודה האמריקאית לחרדה ודיכאון (ADAA), בהסתמך על נתוני ה-NIMH, גיל ההתפרצות החציוני הוא 32.5, ודיכאון קליני הוא הגורם המוביל למוגבלות בארה"ב בגילאי 15–44.
• ההפרעה שכיחה יותר בקרב נשים.

2. דיסתימיה (הפרעה דיכאונית מתמשכת, PDD)

מוכר גם בשם: הפרעה דיכאונית מתמשכת, דיכאון כרוני, "דיכאון בתפקוד גבוה"

אם כבר שנים אתם מרגישים "על אש קטנה", עייפים וחסרי חשק, אבל ממשיכים לעבוד ולתפקד, ייתכן שזו דיסתימיה.

דיסתימיה היא דיכאון מתון וכרוני, שבו מצב הרוח ירוד רוב היום, ברוב הימים, במשך שנתיים לפחות.

• תסמינים נלווים: תיאבון ירוד או מוגבר, קשיי שינה, עייפות, ביטחון עצמי נמוך, קשיי ריכוז ותחושת ייאוש.
• מכיוון שהתפקוד נשמר, ההפרעה נשארת פעמים רבות סמויה. עם הזמן היא עלולה לפגוע בנישואים ובקשרים מקצועיים.
• לפי ה-ADAA, דיסתימיה פוגעת בכ-1.5% מהמבוגרים בארה"ב בכל שנה. היא נלווית לעיתים קרובות להפרעות אחרות, ובהן הפרעות שימוש בחומרים, עד כמחצית מהמקרים לפי חלק מהסקירות.
• מול דיכאון קליני: העוצמה מתונה יותר, והמשך ארוך יותר. היא קשורה לעיתים לדפוסים שהתפתחו מוקדם, כמו דימוי עצמי נמוך ונטייה לאשמה.
• טיפול: בדיסתימיה קלה עד מתונה מקובל להתחיל בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), ולשקול טיפול תרופתי כשאין שיפור משמעותי.

➜ להרחבה: דיסתימיה | "דיכאון לייט" | תסמינים, טיפול, מטפלים והמלצות

3. הפרעת ויסות מצב רוח משבשת (DMDD)

מוכר גם בשם: הפרעת ויסות מצב רוח, DMDD

אם ילדכם כועס או רגזן כמעט כל הזמן, ומתפרץ בזעם חריף כמה פעמים בשבוע, בבית ובבית הספר, כדאי לבדוק אפשרות של DMDD.

DMDD היא הפרעת דיכאון של ילדות, שבה הילד רגזן או כועס רוב היום, כמעט כל יום, ויש לו התפרצויות זעם חמורות וחוזרות. היא נוספה כהפרעה עצמאית ב-DSM-5.

• ההתפרצויות חריפות ביחס למצב ולגיל, ומופיעות שלוש פעמים בשבוע או יותר.
• התסמינים נמשכים 12 חודשים לפחות ומופיעים ביותר ממסגרת אחת.
• האבחנה ניתנת בגילאי 6–18, והתסמינים מתחילים לפני גיל 10.
• האבחנה נוספה בין היתר כדי לצמצם אבחון יתר של הפרעה דו-קוטבית בילדים.

➜ להרחבה: DMDD | הפרעה מתפרצת בוויסות מצב רוח אצל ילדים ובני נוער

4. הפרעה דיספורית קדם-וסתית (PMDD)

מוכר גם בשם: PMDD, תסמונת קדם-וסתית חמורה

אם בכל חודש, בשבוע שלפני הווסת, אתן חוות מצב רוח ירוד, רגזנות או חרדה חריפים, שחולפים כמה ימים אחרי תחילת הווסת, ייתכן שמדובר ב-PMDD.

PMDD היא הפרעת דיכאון שבה תסמינים רגשיים חריפים מופיעים בשבוע שלפני הווסת, מתחילים להשתפר תוך ימים ספורים מתחילתה, ונעלמים כמעט לגמרי בשבוע שאחריה. גם היא נוספה כהפרעה עצמאית ב-DSM-5.

• תסמינים אופייניים: תנודתיות רגשית, רגזנות, מצב רוח ירוד וחרדה.
• הקשר הקבוע למחזור החודשי הוא המאפיין המבחין.

➜ להרחבה: הפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD)

5. דיכאון שנגרם עקב שימוש בחומר או תרופה

מוכר גם בשם: דיכאון על רקע חומרים, דיכאון הנגרם מתרופות

אם הדיכאון התחיל בזמן שימוש באלכוהול, בסמים או בתרופה מסוימת, או בזמן גמילה מהם, ייתכן שהחומר הוא הגורם.

זהו דיכאון שתסמיניו מופיעים במהלך שימוש בחומר או בתרופה, או מעט אחריו, או בזמן גמילה מהם.

• מתאפיין בשינוי בולט ומתמשך במצב הרוח, או בירידה ניכרת בעניין ובהנאה.
• לפי DSM-5, שכיחותו לאורך החיים באוכלוסייה הכללית בארה"ב היא כ-0.26%.

6. דיכאון עקב מצב רפואי אחר

מוכר גם בשם: דיכאון משני למחלה גופנית; דוגמה מוכרת: דיכאון אחרי שבץ (PSD)

אם הדיכאון הופיע יחד עם מחלה גופנית, למשל אחרי שבץ או בבעיה בבלוטת התריס, ייתכן שהוא תוצאה ישירה של המחלה.

דיכאון עקב מצב רפואי מאובחן כשהתסמינים הם תוצאה פיזיולוגית ישירה של מחלה גופנית.

• דיכאון אחרי שבץ מוחי הוא הסיבוך הנוירו-פסיכיאטרי השכיח ביותר לאחר אירוע מוחי. כשליש מהמטופלים חווים דיכאון אחרי שבץ (Hackett & Pickles, 2014).
• הוא עלול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי, בשיקום ובחזרה לשגרה, ולכן חשוב לזהות אותו מוקדם.

➜ להרחבה: דיכאון בגלל מצב רפואי אחר

7. הפרעת דיכאון אחרת או לא ספציפית

מוכר גם בשם: Other specified / Unspecified depressive disorder

אם יש לכם תסמיני דיכאון שפוגעים בחיים, אבל הם אינם עונים במדויק על הגדרה אחרת, המאבחן עשוי להשתמש באבחנה זו.

אבחנות אלה משמשות כשיש תסמיני דיכאון משמעותיים שפוגעים בתפקוד, אך אינם עומדים במלוא הקריטריונים של הפרעה ספציפית.

• הפרעת דיכאון אחרת: המאבחן מציין את הסיבה, למשל אפיזודה קצרה מדי או מעט מדי תסמינים.
• הפרעת דיכאון לא ספציפית: משמשת כשאין מספיק מידע לאבחנה מדויקת.
• גם כאן המצוקה ממשית, ופנייה לטיפול רלוונטית.

---

חלק ב': מפרטים של אפיזודה דיכאונית

מפרט (specifier) הוא תיאור שמוסיפים לאבחנה של דיכאון קליני או דו-קוטבי, כדי לפרט את אופי האפיזודה.

8. דיכאון פסיכוטי (עם מאפיינים פסיכוטיים)

מוכר גם בשם: דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים

אם לצד דיכאון חמור מופיעות אמונות שאינן תואמות את המציאות, למשל תחושה שאתם רקובים מבפנים או שמגיע לכם עונש, או שאתם שומעים קולות, מדובר במצב שמחייב הערכה פסיכיאטרית דחופה.

דיכאון פסיכוטי הוא אפיזודה של דיכאון חמור הכוללת הזיות, מחשבות שווא או פגיעה חריפה אחרת בבוחן המציאות.

• שכיחותו גבוהה במיוחד בקרב מאושפזים: יותר מ-25% מהמבוגרים המאושפזים בשל דיכאון מז'ורי, ועד 45% מהמאושפזים בגיל המבוגר (Meyers, 2014).
• מצריך טיפול משולב והערכה פסיכיאטרית.

➜ להרחבה: דיכאון פסיכוטי | איך לזהות, לאבחן ולטפל במצב קליני מורכב

9. דיכאון אחרי לידה (עם הופעה סביב הלידה)

מוכר גם בשם: דיכאון פרינטלי, דיכאון בהיריון, Major Depressive Disorder (MDD) with Peripartum Onset

אם בהיריון או בחודשים שאחרי הלידה אתן מרגישות ירודות, חרדות ואשמות, ומתקשות להרגיש קשר לתינוק, לאורך יותר מכמה ימים, ייתכן שמדובר בדיכאון אחרי לידה.

דיכאון אחרי לידה הוא אפיזודה דיכאונית שמתחילה במהלך ההיריון או בשבועות שאחרי הלידה. לפי DSM-5 ההופעה היא בהיריון או עד ארבעה שבועות אחרי הלידה, ובפרקטיקה הקלינית מתייחסים לרוב לשנה הראשונה.

• לפי ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-10% מהנשים בהיריון ואחרי לידה חוות דיכאון.
• מול "בייבי בלוז": תנודות רגשיות קלות בימים שאחרי הלידה שכיחות מאוד וחולפות מעצמן. דיכאון אחרי לידה עמוק וממושך יותר.
• תסמינים: קשיי ריכוז ושינה, חרדה מוגברת, תחושת חוסר יכולת, מחשבות חוזרות ופחדים, קושי בתחושת הקשר עם התינוק ורגשות אשם קשים.
• דיכאון בהיריון נקשר במחקרים לסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך (Grote et al., 2010), ולכן חשוב לאתר ולטפל בו כבר בזמן ההיריון.

דיכאון אחרי לידה אצל גברים: לפי מטא-אנליזה של 74 מחקרים, כ-8.4% מהאבות חווים דיכאון בהיריון בת הזוג או בשנה שאחרי הלידה (Cameron et al., 2016). מחקר ישראלי מ-2023, שבדק אבות הומוסקסואלים שהפכו להורים בפונדקאות, מצא ש-12% דיווחו על תסמיני דיכאון אחרי לידה, ושביעות רצון גבוהה יותר מתמיכת המשפחה נקשרה לפחות תסמינים (Adler et al., 2023).

➜ להרחבה: הפרעת Major Depressive Disorder (MDD) with Peripartum Onset

                  הפרעת דיכאון אחרי לידה אצל גברים

 

10. דיכאון עונתי (עם דפוס עונתי)

מוכר גם בשם: דיכאון חורף, SAD (Seasonal Affective Disorder)

אם בכל שנה, בסתיו או בחורף, אתם שוקעים, ישנים ואוכלים יותר, וחוזרים לעצמכם באביב, ייתכן שמדובר בדיכאון עונתי.

דיכאון עונתי הוא דיכאון שאפיזודות שלו מתחילות ומסתיימות בקביעות באותה עונה בשנה, לרוב בסתיו ובחורף.

• לפי DSM-5, נדרשות לפחות שתי אפיזודות עונתיות בשנתיים האחרונות, והאפיזודות העונתיות רבות יותר מהלא-עונתיות לאורך החיים.
• הדפוס אמור להיות לא מוסבר על ידי גורם דחק עונתי ברור, כמו אבטלה קבועה בחורף.
• טיפול באור (light therapy) הוא טיפול מרכזי: חשיפה יומית, לרוב בבוקר, ל"קופסת אור" המדמה אור שמש, לפי הנחיה קלינית.

➜ להרחבה: מה ההבדל בין דיכאון חורף לבין דיכאון קליני לא עונתי?

11. דיכאון מלנכולי / עם מאפיינים מלנכוליים

מוכר גם בשם: מלנכוליה, דיכאון עם מאפיינים מלנכוליים

אם כמעט שום דבר אינו משמח אתכם, גם לא חדשות טובות, הבקרים הם השעות הקשות ביותר, ואתם מתעוררים שעות לפני השעון, ייתכן שמדובר בדיכאון מלנכולי.

דיכאון מלנכולי הוא אפיזודה של דיכאון קליני שבה ההנאה אובדת כמעט לגמרי, ומצב הרוח כמעט אינו מגיב גם לאירועים טובים. ב-DSM-5 מלנכוליה היא מפרט של דיכאון מז'ורי.

לצד אובדן ההנאה מופיעים לפחות שלושה מאלה:

• מצב רוח ירוד באיכות שונה מעצב רגיל
• החמרה קבועה בשעות הבוקר
• התעוררות מוקדמת, שעתיים לפחות לפני הרגיל
• האטה או אי-שקט מוטורי בולטים
• ירידה משמעותית בתיאבון ובמשקל
• אשמה מופרזת

➜ להרחבה: דיכאון מלנכולי

12. דיכאון אטיפי (לא טיפוסי)

מוכר גם בשם: דיכאון לא טיפוסי, דיכאון עם מאפיינים אטיפיים

אם אתם בדיכאון אבל מתעודדים כשקורה משהו טוב, ובמקביל ישנים הרבה, אוכלים יותר, מרגישים "כבדים" ורגישים מאוד לדחייה, ייתכן שמדובר בדיכאון אטיפי.

דיכאון אטיפי הוא דיכאון שבו מצב הרוח משתפר בתגובה לאירועים חיוביים, לצד תסמינים "הפוכים" לדיכאון הקלאסי, כמו שינה ואכילה מוגברות.

לצד תגובתיות מצב הרוח מופיעים לפחות שניים מאלה:

• שינת יתר
• תיאבון מוגבר או עלייה במשקל
• תחושת כובד או שיתוק בגפיים
• רגישות גבוהה לדחייה, שפוגעת בקשרים חברתיים ובעבודה

מחקרים קושרים דיכאון אטיפי לסמני דלקת גבוהים יותר ולסיכון מוגבר לתסמונת מטבולית ולתחלואה לבבית, יותר מדיכאון מלנכולי (Penninx et al., 2013).

➜ להרחבה: דיכאון אטיפי / לא טיפוסי

13. דיכאון קטטוני (עם קטטוניה)

מוכר גם בשם: דיכאון עם קטטוניה

אם אדם בדיכאון כמעט אינו זז, אינו מדבר ואינו מגיב לסביבה לאורך שעות, מדובר במצב חירום רפואי.

דיכאון קטטוני הוא אפיזודה דיכאונית הכוללת הפרעה בולטת בתנועה ובתגובתיות, כמו קיפאון, שתיקה ממושכת, תנוחות קבועות או חיקוי תנועות.

• ב-DSM-5 קטטוניה היא מפרט שיכול להופיע בדיכאון, בהפרעה דו-קוטבית, בסכיזופרניה ובמצבים רפואיים.
• מצב שדורש הערכה רפואית דחופה.

➜ להרחבה: דיכאון קטטוני

14. דיכאון עם מאפיינים מעורבים או מצוקה חרדתית

מוכר גם בשם: Mixed features; Anxious distress

אם בתוך הדיכאון יש גם תקופות של מחשבות מהירות ואנרגיה עודפת, או מתח ודאגה שאינם מרפים, המאבחן יוסיף לאבחנה אחד משני המפרטים שנוספו ב-DSM-5.

דיכאון עם מאפיינים מעורבים: אפיזודה דיכאונית שבה מופיעים גם כמה תסמינים מאניים או היפומאניים, בלי לעמוד בקריטריונים המלאים של מאניה.

דיכאון עם מצוקה חרדתית: אפיזודה דיכאונית המלווה במתח, אי-שקט, קשיי ריכוז בגלל דאגה ופחד שמשהו נורא יקרה. נוכחות החרדה משפיעה על הפרוגנוזה ועל בחירת הטיפול, ולכן יש להעריך אותה בכל אבחון של דיכאון.

➜ להרחבה: דיכאון עם חרדה

---

חלק ג': מונחים קליניים ומחקריים

המונחים הבאים שכיחים בשיח המקצועי ובמחקר. חלקם שייכים לפרקים אחרים ב-DSM-5-TR, וחלקם אינם אבחנות רשמיות.

15. דיכאון דו-קוטבי (ביפולרי) לעומת דיכאון חד-קוטבי

מוכר גם בשם: מאניה דיפרסיה, הפרעה ביפולרית, הפרעה אפקטיבית דו-קוטבית

אם לצד תקופות הדיכאון היו לכם גם תקופות של אנרגיה מופרזת, צורך מועט בשינה ומחשבות גרנדיוזיות, חשוב לספר על כך למאבחן.

דיכאון חד-קוטבי מתבטא בגלים של דיכאון בלבד. דיכאון דו-קוטבי הוא הקוטב הדיכאוני של הפרעה ביפולרית, שבה מופיעות גם אפיזודות של מאניה או היפומאניה. ב-DSM-5-TR ההפרעות הדו-קוטביות מופיעות בפרק נפרד מהפרעות הדיכאון.

• הפרעה ביפולרית מסוג I מופיעה בכ-1% מהאוכלוסייה במהלך החיים. יש בה רכיב גנטי חזק, והיא מתפרצת לרוב בגיל ההתבגרות או בבגרות הצעירה.
• אפיזודה מאנית: התרוממות רוח, דברנות, פעלתנות יתר, מחשבות גרנדיוזיות, צורך מועט בשינה וקשיי קשב. במאניה חריפה עלולה להופיע פסיכוזה, ולעיתים נדרש אשפוז.
• אפיזודה מאנית נמשכת שבוע לפחות, ולעיתים שבועות עד חודשים. האפיזודה הדיכאונית יכולה להגיע מיד אחריה או אחרי תקופה ארוכה.
• ציקלותימיה היא צורה מתונה יותר: תנודות היפומאניות ודיכאוניות קלות שנמשכות שנתיים לפחות.
• הטיפול התרופתי בדיכאון דו-קוטבי שונה מהטיפול בדיכאון חד-קוטבי, ולכן ההבחנה ביניהם קריטית.

➜ להרחבה: דיכאון דו-קוטבי

16. דיכאון עמיד לטיפול (TRD)

מוכר גם בשם: דיכאון עמיד, TRD

אם ניסיתם שתי תרופות נוגדות דיכאון או יותר, במינון ובמשך מתאימים, והשיפור חלקי בלבד, מדברים על דיכאון עמיד.

דיכאון עמיד הוא דיכאון שאינו מגיב באופן מספק לשני ניסיונות לפחות של תרופות נוגדות דיכאון, במינון ובמשך מתאימים.

• התופעה שכיחה: במחקר STAR*D, כמחצית מהמטופלים הגיבו לתרופה הראשונה, וכשליש הגיעו להפוגה מלאה (Rush et al., 2006).
• האפשרויות כוללות שילוב פסיכותרפיה, החלפת תרופה, תוספת תרופתית וטיפולים נוירו-מודולטוריים.

➜ להרחבה: דיכאון עמיד לטיפול

17. דיכאון תגובתי (מצבי) לעומת דיכאון אנדוגני

מוכר גם בשם: דיכאון מצבי / דיכאון תגובתי; דיכאון אנדוגני / דיכאון פנימי

אם הדיכאון התחיל אחרי אירוע קשה, כמו פרידה, פיטורים או אובדן, מדברים על דיכאון תגובתי. אם הוא הופיע "משום מקום", מדברים לעיתים על דיכאון אנדוגני.

ההבחנה מתייחסת לגורם הדומיננטי בהתפרצות הדיכאון: אירוע חיצוני או נטייה פנימית. ברוב המקרים הדיכאון נובע משילוב של השניים.

דיכאון תגובתי מתפתח בעקבות אירוע חיים קשה, כמו גירושים, פרידה, טראומה, מערכת יחסים פוגענית, תאונה, אובדן, פיטורים, מחלה או כאב כרוני.

• בעוצמה מתונה הוא מאובחן לעיתים כהפרעת הסתגלות.
• בדרך כלל מגיב היטב לפסיכותרפיה, ולעיתים לטיפול תרופתי.

דיכאון אנדוגני הוא מונח היסטורי לדיכאון שמקורו העיקרי פנימי. תסמיניו חופפים במידה רבה לדיכאון מלנכולי (סעיף 11):

• דיכאון עמוק עם היעדר תגובה רגשית הולמת והיעדר הנאה
• האטה פסיכומוטורית או אי-שקט
• אשמה מופרזת וירידה בהערכה העצמית
• נדודי שינה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל ובחשק המיני

➜ להרחבה: דיכאון אנדוגני

18. דיכאון ראשוני לעומת דיכאון משני

מוכר גם בשם: דיכאון משני, דיכאון נלווה (תחלואה נלווית)

אם אתם מתמודדים עם OCD, פוסט-טראומה או הפרעת אכילה, ובעקבותיהם התפתח גם דיכאון, מדברים על דיכאון משני.

דיכאון ראשוני הוא דיכאון שהוא ההפרעה המרכזית. דיכאון משני מתפתח בעקבות הפרעה אחרת או מצב רפואי.

• דיכאון משני שכיח ב-OCD, בפוסט-טראומה, בהפרעות אכילה ובהפרעות התנהגות, ולרוב פוחת כשמטפלים ביעילות בהפרעה הראשונית.
• גם דיכאון ראשוני יכול לגרור קשיים משניים. ילדים בדיכאון, למשל, עלולים לפתח בעיות התנהגות, חרדה וקשיי למידה.

19. דיכאון כפול

מוכר גם בשם: Double depression

אם אתם חיים שנים עם דיסתימיה, ובתקופה מסוימת המצב מחמיר משמעותית, ייתכן שמדובר בדיכאון כפול.

דיכאון כפול הוא מצב שבו אפיזודה של דיכאון קליני מופיעה על גבי דיסתימיה קיימת. ב-DSM-5 הוא נכלל בהפרעה הדיכאונית המתמשכת.

גורמי סיכון:

• הופעת דיסתימיה בגיל צעיר
• הפרעת חרדה קיימת
• היסטוריה של דיכאון קליני בקרבה ראשונה
• קשר מוקדם פגוע עם האם
• היסטוריה של פגיעה מינית
• הפרעת אישיות

אצל ילדים, האפיזודה המז'ורית בדיכאון כפול נוטה להיות קצרה יותר. דיסתימיה בילדות עלולה לפגוע בהישגים לימודיים וחברתיים ולהעלות את הסיכון לשימוש בחומרים ולאובדנות, ולכן היא מצריכה טיפול: פסיכותרפיה, תרופות או שילוב ביניהן.

➜ להרחבה: דיכאון כפול

20. דיכאון סמוי (תפקודי)

מוכר גם בשם: דיכאון סמוי, דיכאון מוסווה, depressive equivalent

אם נער מתחיל להיעדר מבית הספר, לשתות או להתנהג בסיכון, בלי לדבר על עצב, ייתכן שזו הדרך שבה הדיכאון שלו מתבטא.

דיכאון מקביל הוא מצב שבו הדיכאון מתבטא בעיקר בהתנהגות, ולא במצב רוח מדווח. אצל בני נוער, היעדרות מבית הספר, שתייה מופרזת והתנהגות מינית מסוכנת עשויות להיות ביטוי כזה.

➜ להרחבה: דיכאון סמוי 

21. דיכאון קיומי

מוכר גם בשם: דיכאון אקזיסטנציאלי

אם אתם שקועים שוב ושוב בשאלה מה הטעם, מה משמעות החיים ולאן כל זה הולך, עד שזה פוגע במצב הרוח ובתפקוד, ייתכן שמדובר בדיכאון קיומי.

דיכאון קיומי הוא מצב דיכאוני הקשור לעיסוק מתמשך בשאלות של משמעות, כמו מה משמעות החיים, מהו חופש ומהי אמת.

• אינו מופיע כאבחנה בספרות הפסיכיאטרית, אך מוכר היטב במסגרות קליניות, בכתיבה ובאמנות.
• נראה אצל מי שממשיכים להתמודד עם שאלות שרוב האנשים מניחים בצד אחרי גיל ההתבגרות.
• ההשלכות עלולות להיות קשות, ולכן גם דיכאון "פילוסופי" מצריך התייחסות טיפולית.

➜ להרחבה: דיכאון קיומי

22. דיכאון קוגניטיבי לעומת דיכאון סומטי

מוכר גם בשם: דיכאון גופני (סומטי); דיכאון מחשבתי (קוגניטיבי)

אם הדיכאון שלכם מורגש בעיקר בגוף, בעייפות, בכאבים ובבעיות עיכול, או בעיקר בראש, במחשבות שליליות ובקשיי ריכוז, החלוקה הזו מתארת את ההבדל.

החלוקה מבחינה בין תסמיני דיכאון במישור המחשבה לבין תסמינים במישור הגוף. אצל רוב המתמודדים עם דיכאון קליני שני הסוגים מופיעים יחד, במינונים שונים.

• דיכאון קוגניטיבי: קשיי ריכוז, זיכרון וקבלת החלטות, פסימיות, תחושת חוסר ערך ואשמה, וחשיבה שלילית על העצמי, העתיד והעולם. במצבים חמורים עלולות להופיע מחשבות אובדניות.
• דיכאון סומטי: עייפות מתמשכת, הפרעות שינה, שינויים בתיאבון ובמשקל, כאבי ראש ושרירים והפרעות עיכול. רבים אינם מזהים את הקשר למצב הנפשי ופונים לבירור רפואי בלבד.

23. דיכאון אנקליטי לעומת דיכאון מופנם (סידני בלאט)

מוכר גם בשם: דיכאון תלותי (אנקליטי); דיכאון אינטרוג'קטיבי (מופנם)

אם הדיכאון שלכם סובב בעיקר סביב פחד מנטישה ובדידות, או בעיקר סביב ביקורת עצמית ותחושת כישלון, החלוקה של בלאט מתארת את ההבדל.

החוקר סידני בלאט הבחין בין שני סגנונות של דיכאון:

• דיכאון אנקליטי: חששות בין-אישיים מופרזים, בדידות, חולשה, חוסר אונים ופחד מנטישה.
• דיכאון מופנם: ביקורת עצמית חזקה וקבועה, פרפקציוניזם והערכה עצמית נמוכה.

➜ להרחבה: דיכאון אנקליטי ודיכאון מופנם לפי בלאט

24. דיכאון סוער (אגיטטיבי)

מוכר גם בשם: דיכאון אגיטטיבי, דיכאון נסער, Agitated depression

אם בדיכאון שלכם אתם חסרי מנוחה, לא מצליחים לשבת במקום, המחשבות רצות והרגזנות גבוהה, ייתכן שמדובר בדיכאון סוער.

דיכאון סוער הוא דיכאון המלווה באי-שקט ובעוררות גבוהה: מחשבות מהירות, רגזנות, קושי לשבת במקום וקשיי שינה.

• בעבר נטו לבלבל בינו לבין הפרעה דו-קוטבית. כיום רוב הקלינאים מתייחסים אליו כתת-סוג של דיכאון.
• ב-DSM-5 חלק מהמקרים יאובחנו כדיכאון עם מאפיינים מעורבים (סעיף 14).

➜ להרחבה: דיכאון סוער | דיכאון אג׳יטטיבי

25. דיכאון וסקולרי

מוכר גם בשם: Vascular depression, דיכאון בגיל מאוחר על רקע כלי דם

אם דיכאון מופיע לראשונה בגיל מבוגר, לצד גורמי סיכון לבביים וקשיי ריכוז, כדאי לבדוק גם אפשרות של דיכאון וסקולרי.

דיכאון וסקולרי הוא דיכאון שמופיע לראשונה בגיל מבוגר וקשור לנזק בכלי הדם הקטנים במוח.

• בדימות MRI נראים לרוב נגעים בחומר הלבן ושינויים מיקרו-וסקולריים תת-קורטיקליים.
• גריה מגנטית של המוח (TMS) נחקרת כאחת מאפשרויות הטיפול.

---

סוגי דיכאון לפי סריקות מוח: ששת הביוטיפים של סטנפורד

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד זיהו שישה "ביוטיפים" של דיכאון וחרדה, שלכל אחד מהם דפוס ייחודי של פעילות במעגלים מוחיים (Tozzi et al., 2024).

• תת-סוג אחד הגיב טוב יותר לתרופה נוגדת דיכאון מסוימת, ואחר הגיב טוב יותר לטיפול התנהגותי.
• הממצא עשוי לאפשר בעתיד התאמה אישית של טיפול, במקום חיפוש התרופה המתאימה בניסוי וטעייה.
• השימוש הקליני בשיטה עדיין בשלבי מחקר.

---

איך לדעת אם זה דיכאון?

שאלו את עצמכם:

• האם מצב הרוח הירוד או חוסר ההנאה נמשכים יותר משבועיים, רוב היום, כמעט כל יום?
• האם השינה, האכילה, האנרגיה או הריכוז השתנו באופן ניכר?
• האם יש פגיעה בעבודה, בלימודים, בזוגיות או בקשרים?
• האם אנשים קרובים אומרים לכם שהשתניתם?

תשובה חיובית לכמה מהשאלות מצדיקה פנייה לאבחון. שאלוני סינון מקובלים, כמו PHQ-9, עוזרים להעריך את עוצמת התסמינים, אבל האבחנה עצמה נעשית בשיחה עם איש מקצוע: פסיכולוג קליני, פסיכיאטר או רופא משפחה. חשוב לשלול גם גורם גופני, למשל בעיה בבלוטת התריס, באמצעות בדיקות דם.

פנו לעזרה מיידית אם יש מחשבות על מוות או על פגיעה עצמית: ער"ן בטלפון 1201, סה"ר בצ'אט, או מוקד 101 במצב חירום.

---

איך לעזור לאדם קרוב בדיכאון?

• הקשיבו בלי לשפוט. משפטים כמו "תתאפס" או "יש אנשים שיותר קשה להם" מגבירים בדרך כלל את הבדידות ואת האשמה.
• בררו "איך אני יכול לעזור?" ותנו עזרה מעשית: להכין אוכל, לעזור בסידורים, להצטרף להליכה קצרה.
• עודדו פנייה לטיפול ועזרו בצעדים המעשיים: חיפוש מטפל, קביעת שיחת ייעוץ, ליווי לפגישה הראשונה.
• שאלו ישירות על מחשבות אובדניות אם אתם מודאגים. מחקרים מראים ששאלה ישירה אינה מגבירה סיכון (Dazzi et al., 2014), והיא מאפשרת לאדם לדבר על מה שעובר עליו.
• שמרו גם על עצמכם. ליווי של אדם בדיכאון שוחק, ותמיכה לבני משפחה היא חלק מהטיפול.

---

שאלות נפוצות על סוגי דיכאון

כמה סוגי דיכאון יש?

בפרק הפרעות הדיכאון של DSM-5-TR יש שבע קבוצות אבחנה: דיכאון קליני, דיסתימיה, DMDD, PMDD, דיכאון הנגרם מחומר או מתרופה, דיכאון עקב מצב רפואי אחר, והפרעת דיכאון אחרת או לא ספציפית. לצידן יש מפרטים כמו דיכאון פסיכוטי, אחרי לידה ועונתי, ומונחים קליניים כמו דיכאון דו-קוטבי ודיכאון עמיד. במאמר זה מפורטים 25 סוגים.

מהו סוג הדיכאון הנפוץ ביותר?

דיכאון קליני (הפרעת דיכאון מז'ורי) הוא הנפוץ ביותר. לפי ה-NIMH, כ-8.3% מהמבוגרים בארה"ב חוו אפיזודה מז'ורית בשנת 2021.

מה ההבדל בין דיכאון קליני לדיסתימיה?

דיכאון קליני מתבטא באפיזודות חריפות של שבועיים ומעלה. דיסתימיה מתונה יותר ונמשכת שנתיים לפחות, ולרוב האדם ממשיך לתפקד כלפי חוץ.

האם אפשר לסבול מיותר מסוג אחד של דיכאון בו-זמנית?

כן. דיכאון כפול, למשל, הוא מצב שבו אפיזודה של דיכאון קליני מופיעה על רקע דיסתימיה. גם מפרטים יכולים להצטבר, כמו דיכאון עם מאפיינים מלנכוליים ומצוקה חרדתית.

אילו סוגי דיכאון קשורים לסיכון אובדני גבוה יותר?

כל סוגי הדיכאון קשורים לסיכון מוגבר למחשבות אובדניות. דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים, דיכאון במסגרת הפרעה דו-קוטבית ודיכאון עם מאפיינים מעורבים נחשבים בספרות המקצועית לבעלי סיכון גבוה במיוחד. מחשבות על מוות או פגיעה עצמית מצריכות פנייה מיידית לעזרה: ער"ן בטלפון 1201, סה"ר בצ'אט, או מוקד 101 במצב חירום.

כמה זמן נמשך טיפול בדיכאון?

משך הטיפול תלוי בסוג הדיכאון, בחומרתו ובתגובה לטיפול. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד בדיכאון נמשך לרוב 12–20 מפגשים, כלומר כ-3–6 חודשים. אחרי הקלה בתסמינים, ההנחיות של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי ממליצות להמשיך טיפול 4–9 חודשים נוספים כדי למנוע חזרה. בדיכאון חוזר או כרוני הטיפול ארוך יותר, לעיתים שנה ומעלה.

האם אפשר לטפל בדיכאון בלי תרופות?

כן, בעיקר בדיכאון קל עד בינוני. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול דינמי וטיפול בינאישי נמצאו יעילים, ובדיכאון קל עד בינוני CBT יעיל בדומה לטיפול תרופתי (Cuijpers et al., 2013). בדיכאון חמור, פסיכוטי או דו-קוטבי נדרשת הערכה פסיכיאטרית.

מתי כדאי לפנות לאבחון?

כשמצב רוח ירוד או אובדן הנאה נמשכים יותר משבועיים ופוגעים בעבודה, בלימודים, בקשרים או בשינה. אבחון מקצועי עוזר לזהות את סוג הדיכאון ולהתאים את הטיפול.

---

שיחת ייעוץ

מכון טמיר מציע שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון או עם מומחה ספציפי, בזום או פנים אל פנים (140 ש"ח), להתאמת טיפול ומטפל.

---

מקורות