טיפולים התנהגותיים באוטיזם | שיטות טיפול התנהגותיות ל-ASD

דרג פריט זה
(1 הצביע)
טיפול התנהגותי לאוטיזם טיפול התנהגותי לאוטיזם Image by Jonathan Alvarez from Pixabay

 

שיטות טיפול התנהגותיות באוטיזם (ASD)

 

כתיבה: 

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר, פסיכותרפיסט (MA),

ראש מכון טמיר

הנחה לאורך שנים קבוצות הורים

לילדים אוטיסטים,

במסגרת עמותת אלו"ט,

בית לורן ברמת גן וחיפה

טוויטר | פייסבוק | בלוגQuara

עריכה אחרונה:

29 לאוגוסט 2020 ☑️

 

המלצה על ייעוץ פסיכולוגי באוטיזם במכון טמיר

 

נכון להיום, אוטיזם היא הפרעה התפתחותית שאיננה ניתנת לריפוי.

ועם זאת, הורים, חשוב לדעת שיש הרבה טיפולים שמפחיתים את הסימפטומים, לפעמים אפילו בצורה משמעותית מאוד.

בגלל שאתגרים חברתיים ותקשורתיים הם חלק מהאבחנה של אוטיזם, טיפולים התנהגותיים וטיפולים של קלינאית תקשורת בדרך כלל יהיו הבסיס לתכנית הטיפול. 

בדרך כלל תרפיה התנהגותית אינה ההתערבות היחידה שילד עם אוטיזם צריך והיא משולבת עם קלינאות תקשורת,

ריפוי בעיסוק ותמיכה לימודית ומשפחתית. ועדיין, טיפול התנהגותי הוא הבסיס לבניית מיומנויות עבור רוב הילדים האוטיסטים.

 

הרבה פעמים הורים מבולבלים ולא יודעים איזו גישה של טיפול התנהגותי לבחור, ואנחנו כאן על מנת לעשות קצת סדר.

 

נסקור כאן כמה טיפולים התנהגותיים מובילים ל-ASD:

שיטת ABA,  טיפול מילולי התנהגותי (VBT), שיטת DIR (שנקראת גם Floortime) או טיפול בשיטת גרינספן, התערבות לפיתוח מערכות יחסים (RDI) וקבוצות לכישורים חברתיים.

האתגר הגדול עבור מטפלים ומקור התסכול המרכזי של הורים לילדים אוטיסטים הוא שאין הסכמה לגבי תכנית טיפולית אחת שעובדת עבור כל הילדים ולעתים קרובות נדרש תהליך של ניסוי ותעיה בדרך לשינוי התנהגותי.

 

 

טיפול התנהגותי באוטיזם - היעיל ביותר

הגישה הכי מוצלחת לטיפול עבור ילדים עם אוטיזם היא טיפול התנהגותי, אין על כך עוררין. ככלל, הן נחשבות לשיטות הטיפול המוכחות ביותר בפסיכולוגיה ובפסיכותרפיה. 

במאמר זה נדבר על גישות הטיפול ההתנהגותיות להתמודדות עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, שמכונות ASD. 

הרבה אנשים סבורים שצריך התערבות התנהגותית רק במקרים של ילדים מופרעים במיוחד, אבל זה לא נכון.

טיפולים באוטיזם הם כלי עיקרי לפיתוח מיומנויות חברתיות. 

לעתים קרובות בתי ספר מעבירים אוטיסטים לכיתות רגילות בשלב מוקדם מדי.

למרות שזו המטרה הסופית, אם משנים לילד לפני הזמן מתכנית התנהגותית אינטנסיבית שתומכת בצמיחה החברתית שלו, עלול להיגרם עיכוב בהתקדמות שלו.

לילדים שמקבלים טיפול מתמשך יש סיכוי הרבה יותר גבוה לשנות את האבחנה לגמרי, אפילו אם  הם נמצאים בהתחלה פחות זמן במסגרות הרגילות.

טיפול משמעותי יותר בהווה יכול להביא למיומנויות תואמות גיל מפותחות יותר בעתיד ומאפשר שילוב קל יותר במסגרות הרגילות.

 

קדימה, בואו נתחיל להסתכל על כל אחד מהטיפולים ההתנהגותיים לאוטיזם:

 

ניתוח התנהגות יישומי (ABA)

השיטה הכי נחקרת לטיפול באוטיזם, שמשתמשים בה כבר 50 שנה. זאת גישה מאוד מובנית ומדעית, שמלמדת מיומנויות משחק, תקשורת, טיפול עצמי, לימוד וחיי חברה, ומפחיתה התנהגויות בעייתיות. הרבה מחקרים הראו שהיא משפרת את התוצאות של ילדים עם אוטיזם. ב-ABA המטפל מפרק מיומנויות לרכיבים, ועל ידי חזרה, העצמה ועידוד הוא עוזר לילד ללמוד אותן. המטפל צופה ביכולות של הילד ומגדיר מה יועיל לו, אפילו כשהילד לא רוצה ללמוד מיומנויות מסוימות. למשל, אם הילד לא רוצה לברך אחרים לשלום או לתרגל הליכה לשירותים, המטפל בכל זאת יכול להתמקד במיומנויות האלה, כי הוא מזהה ערך לטווח הארוך הרבה לפני שהילד מזהה אותו. בדרך כלל ABA הוא נקודת ההתחלה לילדים שיש להם סימפטומים חמורים. מטפלים ממליצים אפילו על 40 שעות טיפול בשבוע, שהרבה פעמים ניתנות כתכנית לימודים מלאה במסגרת כיתתית. אפילו כשהמיומנויות משתפרות והילד מתחיל לרכוש חברים ולצמוח חברתית, הרבה פעמים ה-ABA ממשיך לשחק תפקיד מועיל. 

 

טיפול מילולי התנהגותי (VBT)

טיפול מילולי התנהגותי באוטיזם הוא שיטת טיפול התנהגותי יישומי, שמלמד ילדים לא-קוליים איך לתקשר בצורה תכליתית. הילד לומד איך להשתמש במילים פונקציונלית כדי להשיג את התגובה שהוא רוצה. זה לא מספיק שהילד יודע שעוגייה נקראת ״עוגייה״, או להצביע על העוגייה שהוא רוצה. VBT שואף להזיז את הילד מעבר לסיווג, כצעד ראשון ללימוד שפה ולהבעת רצון בקול: ״אני רוצה פרוסת עוגה״.

במפגש טיפוסי של VBT  המטפל יציג גירויים, למשל אוכל, פעילויות או צעצועים, לפי ההעדפה של הילד, ישתמש בהם כדי למשוך את תשומת הלב שלו ויעודד אותו, על ידי חזרה, להבין שתקשורת מביאה לתוצאות חיוביות ושככה הוא משיג את מה שהוא רוצה, בגלל שהוא השתמש בשפה להבעת הרצון שלו. 

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

שיטת הטיפול הקוגניטיבית התנהגותית, שנקראת בקיצור טיפול CBT, נמצאת איתנו כבר משנות ה-60 של המאה הקודמת ולא מפסיקה להתפתח.

בדרך כלל מומלצת פסיכותרפיה בגישת CBT עבור ילדים עם תסמינים קלים יותר של אוטיזם, שכן היא מכוונת להגדיר את הטריגרים להתנהגויות מסוימות,במטרה ״צנועה״ שהילד יתחיל לזהות אותם בעצמו.

דרך תרגול המטפל מציג תגובות מעשיות, כלומר הילד לומד לזהות כשהוא עומד להפגין התנהגות שגרתית (״אני תמיד מתחרפן במבחנים״) ולתרגל התנהגות אחרת במקומה (״אני הולך לעשות את תרגיל ההרפיה הזה שלמדתי״).

CBT עוזרת גם בנושאים שמשיקים לאוטיזם, כמו פחד או חרדה מוגזמים. 

 

מודלים התנהגותיים אחרים לאוטיזם, שמתמקדים יותר בפיתוח מיומנות שכבר יש לילד ובעבודה על לקויות בצורה יותר עדינה: 

 

Floortime - טיפול בשיטת גרינספן- DIR

טיפול בגישת סטנלי גרינספן (DIR - Developmental and Individual Differences Relationship), שמכונה גם Floortime.

בטיפול הזה המטפל וההורים מעסיקים את הילד בפעילויות שהוא נהנה מהן וככה יש לו מוטיבציה לשתף איתם פעולה.

המטפל נותן לילד להוביל בעבודה על מיומנות חדשה. 

 

התערבות לפיתוח מערכות יחסים (RDI)

טיפול בגישת (RDI (Relationship Development Intervention הוא טיפול התנהגותי משפחתי המתייחס לתסמיני הליבה של אוטיזם.

הוא מתמקד בבניית כישורים חברתיים ורגשיים, כולל ביסוס מערכות יחסים משמעותיות יותר, עם יכולת לעצב קשר רגשי ולשתף בחוויות.  ההורים עוברים ב-RDI הדרכה כמטפלים עיקריים. 

בשיטה זו קובעים מטרות להתפתחות מיומנויות שקשורות לקשרים בינאישיים, כמו אמפתיה ומוטיבציה כללית לתקשר עם אחרים.

המטרות הגדולות ב-RDI מפורקות לצעדים שבהם מבוגרים משתמשים כדי לזרז את ההתפתחות, למשל בניית קשר עין. 

 

טיפול וחינוך לילדים אוטיסטים ובעלי מוגבלות תקשורתית (TEACCH)

גישת TEACCH היא תכנית טיפולית כיתתית הוליסטית שמתאימה את ההוראה האקדמית ואת ההתפתחות החברתית לחוזקות האישיות של כל ילד.  

הגישה מסתכלת על הכישורים והחוזקות שיש לילדים שכבר קיימת והיא נועדה לבנות על אלה לקידום התפתחות.

 

קבוצות של מיומנויות חברתיות

עוזרות לילדים להשתמש בשפה פרגמטית ולנהל קשיים בעולם האמיתי מול החברים שלהם. למרות שמבדקים תצפיתיים הראו שהקבוצות האלה אפקטיביות, עד עכשיו פחות מחקרים תומכים בהצלחה שלהם.

בגלל שבדרך כלל ילדים עם אוטיזם מרגישים יותר בנוח לדבר עם מבוגרים מאשר עם ילדים אחרים, קבוצות של מיומנויות חברתיות מציפות את הקשיים שקורים עם בני גילם.

בקבוצות כאלה המנחה קובע מצבים מסוימים שמדמים את החיים האמיתיים ומדריך את הילד לפתח התנהגויות תואמות לסיטואציה.

הרבה פעמים הקבוצה משתמשת בטקסט, בציור ובתמונות כדי להדגים תסריטים חברתיים ולרכוש מיומנויות חברתיות שייתנו לילד את השפה הנדרשת לניהול מצבים קשים.

 

 

איזה טיפול התנהגותי מתאים לילד שלי?

אתגר מרכזי להורים הוא לקבוע איזה סוג טיפול התנהגותי מתאים לילד הספציפי.

אי אפשר לדעת באמת מה יתאים לכל אחד, אבל אפשר להכין תכנית הגיונית, להיות גמישים במעקב אחרי ההתקדמות ולעשות התאמות כשצריך.

המחקרים האחרונים לא עונים באופן מלא על השאלה איזה טיפול הכי טוב, אלא רק שטיפול התנהגותי מתמשך מועיל לילד.

מה שטוב בטיפול התנהגותי זה שהוא יעיל ובטוח, ומה שפחות טוב בו זה הצורך בעבודה אינטנסיבית, ושהוא יקר.

בגלל שיש הרבה סגנונות של טיפול התנהגות, כשצריך לבחור אחד יש תחושה לא נוחה של ניחוש.

אבל לא משנה אם מחליטים להשקיע את הזמן והמאמץ בתוך או מחוץ לבית הספר, טיפול התנהגותי הוא תמיד האופציה הכי אמינה לפיתוח מיומנויות בילדים אוטיסטים.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020