דיסתימיה | דיכאון כרוני | תסמינים, אבחון טיפול ומחקרים 2019

דרג פריט זה
(24 הצבעות)
דיסתימיה דיסתימיה

 

דיסתימיה - דיכאון מתון / כרוני

תסמינים, טיפולים, מחקרים

 

מה זה דיסתימיה?

דִּיסְתִימְיָה היא הפרעת דיכאון מתונה או כרונית, שמתייחסת להפרעת מצב רוח בה האדם חווה אפיזודה דיכאונית מתמשכת, או דכדוך מתמשך, אך בניגוד לדיכאון קליני, מידת החומרה שלה מתונה יחסית. 

הדכדוך שחווים הסובלים מההפרעה הדיסתימית מוגדר ככרוני ונמשך לרוב מעל לשנתיים.

 

 

שכיחות והמלצה לטיפול נפשי

דיסתימיה היא אחת ההפרעות הנפוצות מבין הפרעות מצב הרוח, על אף היותה פחות מוכרת.

היא פוגעת ב-3%-6% מהאוכלוסיה, יותר בנשים בהשוואה לגברים.

 

אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחת טלפון להכוונה למטפל CBT מומלץ בתל אביב, במסגרת מכון טמיר בעיר, או לעמיתים שלנו בכל הארץ. 

 

 

 

צפו בסרטון קצר של צעירה מקסימה המתארת את התמודדותה עם דיסתימיה,

וההבדלים בינה לבין דיכאון קליני (מג'ורי):

 

 

במהלך חיינו, כולנו עוברים תקופות קלות יותר ופחות, המלוות לעיתים בקשיים רגשיים ובמצב רוח ירוד. כולנו מתנסים גם במשברים, צפויים או מפתיעים, ויודעים להיעזר, לשנס מותניים ולהמשיך הלאה.

אלה הם החיים...

אבל יש אנשים פגיעים יותר מאחרים למצבי רוח ירודים, אשר במקרים מסוימים, כאשר הם מתבטאים כאפיזודות ארוכות המלוות באובדן הנאה, דימוי עצמי נמוך והפרעות בתפקוד התקין -  מעידים על קיומו של דיכאון

 

כפי שנקרא בהמשך, קיימות דרכים מגוונות ויעילות לטפל בדיכאון כרוני, מתון או מתמשך. בין הדרכים הללו נתייחס לטיפולים תרופתיים, טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים מבוססי ראיות וטיפולים פסיכודינמיים, שנכנסים הרבה יותר לעומק. 

 

HIDDEN DEPRESSION IN MEN 

מהו דיכאון כרוני?

אבחון דיסתימיה

למרות שמרבית הקלינאים והפסיכולוגים משתמשים עדיין במונח דיסתימיה, המונח הוחלף במהדורה האחרונה של ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, ה-DSM-5, והיא נקראת כיום הפרעת דיכאון מתמשכת (Persistent depressive disorder (PDD.

קצת מסורבל לנו... מרבית הקלינאים בעולם נותרו נאמנים למילה דיסתימיה. 

 

אבחון דיסתימיה מחייב תחילה שלילה של בעיות רפואיות אחרות שיכולות להסביר את התסמינים הנפשיים, למשל, תת-פעילות של בלוטת התריס. 

מבחינה אבחונית, אין כיום בדיקת דם, צילום רנטגן או אמצעי רפואי מהימן אחר שמצביע על קיום ההפרעה.

ברוב המקרים מתבסס האבחון על ראיון קליני מובנה עם פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. 

 

סימפטומים של דיסתימיה

  • היעדר אנרגיות - רוב הזמן התחושה היא של עייפות קשה, הרגשה  שאתה 'גמור' אחרי ביצוע פעילות שאינה עד כדי כך מתישה בימים כתיקונם, או שדורשת מאחרים סביבך פחות אנרגיה. 
  • חוסר ריכוז - קושי רציני להתרכז במיילים, בקריאת ספר או עיתון, אבל אפילו קושי לעקוב אחרי העלילה בסרט משעמם בטלוויזיה. 
  • חוסר תקווה - תחושה קשה של חוסר ישע שגוררת אותנו לא אחת להתנהגויות לא יעילות, כמו שימוש בחומרים, או נסיגה להרגלים שהצלחנו להיפטר מהם כבר בעבר. 
  • נרגנות - חוסר סבלנות כלפי האנשים היקרים לנו, כולל נטיה להיפגע ולהיקלע לקונפליקטים במערכות יחסים חשובות, עם בני משפחה ועם חברים קרובים. 
  • אינסומניה (קשיי שינה) 
  • הערכה עצמית נמוכה שכוללת ביקורת עצמית מופרזת
  • תחושות אשם
  • דאגה לגבי העבר והעתיד - מחשבות טורדניות ודאגות חזרתיות לגבי העבר והעתיד, שכוללות חוסר שליטה ורומניציות. 
  • פסימיות - קושי לראות איך יוצאים כבר מהמצוקה הנוכחית - 
  • אובדן הנאה (אנ-הדוניה) - וגם חוסר מוטיבציה לעשות דברים שבדרך כלל אוהבים. 
  • התבודדות - נטיה להסתגרות, הזנחה של קשרים חברתיים.

 

מהלך הדיכאון הדיסתימי 

לאדם המתמודד, וגם לאוהביו, יש משהו מתעתע, תנודתי ואולי אפילו מבלבל בדיכאון כרוני: 

המתמודדות והמתמודדים עם ההפרעה יכולים לחוות שבועות בהם הם מרגישים טוב מבחינה נפשית, ומעת לעת אפילו רגעים של הנאה, אופטימיות ושמחה. אולם בדרך כלל מצב הרוח הטוב אינו נמשך פרק זמן ממושך מעבר לימים או שבועות בודדים. 

מאפייני ההפרעה והאופן בו היא מתוארת מזכירים מאוד את התיאור של דיכאון קליני, ומתבטאים בתסמינים מגוונים שהזכרנו לעיל. 

 

דיכאון כפול

הסובלים מדיסתמיה עלולים לעבור לאורך הזמן תקופות של החמרת המצוקה הנפשית, עדי כדי דיכאון קליני של ממש.

מצב זה מכונה דיכאון כפול (Double depression) ומתאר מעברים בין דיכאון מתון לבין דיכאון מז׳ורי, חמור. 

 

 

דיסתימיה ואובדנות

דיסתימיה מתוארת לרוב כדיכאון מתון אך הנתונים מציגים לנו תמונה הרבה יותר מורכבת:

לעיתים קרובות מדובר בהפרעה רצינית וחמורה שמחייבת קבלת עזרה מקצועית, שכן דווקא בקרב מתמודדים עם דיכאון מתון, מחשבות אובדניות מופעלות בשכיחות רבה יותר נוכח תנודות במצב הרוח.

תהליכים קוגניטיביים כאלה הופכים עם הזמן ליותר ויותר שכיחים ותדירים, והנטיה למצבי רוח דיספוריים הולכת וגוברת.

 

טיפולים בדיסתימיה

 

טיפולי CBT

על פי הספרות המקצועית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), פסיכותרפיה בין אישית ואקטיבציה התנהגותית הם טיפולי הבחירה היעילים ביותר לטיפול בדיסתימיה. 

האתגר הטיפולי הכי חשוב הוא להתמודד עם דפוסי מחשבה שליליים, רומינציות, שיש בכוחן לשמר ולהעצים את מצב הרוח הדיספורי.

עיוותים חשיבתיים כאלה מחוללים מעגלים של עיבוד קוגניטיבי אשר מזינים את עצמם, מסלימים ומחמירים ועלולים להוביל בסופו של דבר לפריצתה של אפיזודה דיכאונית מלאה. 

המעגל הכרוני יכול להתחיל במצב רוח ירוד, שבתגובה אליו מתעוררת ביקורת עצמית כמו "הנה אני שוב נופל לזה, אני פשוט בן אדם עלוב", מה שמעיב עוד יותר על מצב הרוח. כשמצב הרוח מחמיר מתעוררות מחשבות מייאשות כמו "זה לעולם לא יגמר" שמדרדרות את מצב הרוח עוד יותר, וכך הלאה.

טיפול CBT בדיסתימיה מתמקד באתגור משותף של המחשבות הבלתי-מסתגלות ובאימוץ דפוסי התנהגות בריאים יותר. אנשים עם דיכאון כרוני מפתחים התנהגויות נמנעות, כגון דחיינות, אשר תורמות לשימור הסימפטומים וגורמי הלחץ.

על כן, בטיפול CBT, המטפל מסייע למטופל לנקוט בגישה אקטיבית של פתרון בעיות והשגת מטרות. המטופלים לומדים כלים פסיכולוגיים שבאמצעותם יוכלו לשפר את חייהם ולהתמודד בצורה יעילה יותר עם מצבי לחץ ומתח.

חשוב גם לציין כי מטופלים המתמודדים עם שילוב בין דיכאון דיסתימי לבין כאבים כרוניים, עשויים להיעזר ב-CBT כמענה מקביל לשתי הבעיות. 

 

טיפול דינמי קצר מועד

טיפול פסיכודינמי יעיל במיוחד במקרים של דיכאון כרוני הוא טיפול דינמי קצר מועד.

טיפול מסוג זה הוא מוגבל בזמן ולרוב ממוקד בקושי ספציפי עימו מתמודד המטופל.

מטרת הטיפול היא הקניית כלים להתמודדות עצמאית בפרק זמן קצר יחסית, במעורבות ואקטיביות של המטפל ובחתירה לסוגיות הנפשיות שמעוררות שוב ושוב כאב נפשי. 

במהלך טיפול דינמי קצר מועד, אשר מתנהל לרוב על בסיס מפגשים קליניים שבועיים, מתקדם המטופל בשלבים שונים:

בשלב הראשון לרוב יחווה תחושת אופוריה, אופטימיות באשר לסיכוייו "להחלים" מאפיזודת הדיכאון.

עם התקדמות המפגשים הטיפוליים, תחושת האופוריה שוככת ובמקומה צפות דאגות באשר לתחושת המסוגלות של המטופל לפתור את בעיותיו. 

אם הטיפול הפסיכולוגי קצר המועד מתקדם כהלכה, אמור המטופל להיחלץ אט אט מהעמדה הפסיבית המאפיינת אפיזודות דיכאוניות ולנוע באקטיביות לעבר גיוס כוחות ומשאבים נפשיים להתמודדות וליצירת שינוי.

טיפול דינמי קצר מועד בדיכאון אמור לייצר בראש ובראשונה שיפור משמעותי ויציב במצב הרוח, שיהיה עמיד לפרק זמן בלתי מבוטל.

באופן צפוי, גם קרוביו של המטופל (ילדים, בני זוג, הורים) יבחינו בשינוי המיוחל שעבר. 

 

טיפול תרופתי

אנשים המתמודדים עם דיסתימיה משנים את סגנון החיים שלהם אך הדיכאון אינו חולף.

למרבה המזל, מצבם משתפר באופן משמעותי באמצעות טיפול תרופתי אנטי-דיכאוני (SSRI, SNRI, tricyclics, MAO).

חלק מאנשי המקצוע ממליצים ליטול את התרופות במשך כשנתיים ולהפחית באופן הדרגתי  את המינון תחת מעקב פסיכיאטרי אדוק.

במידה והמטופל מהסס או מסרב להיעזר בתרופות, מומלץ לנסות תחילה פסיכותרפיה אך אם לא חל שיפור כעבור מספר חודשים יתכן וטיפול תרופתי יהיה הכרחי.

 

  

התקשרו  לשיחת הכוונה במכון טמיר

ופגשו פסיכולוג או פסיכותרפסיסט מומלץ לטיפול קצר מועד,

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ

אנו מתחייבים לשקול יחד אתכם את הפתרון המתאים:

1-800-509-809

נשתמע !

צוות המטפלים

מכון טמיר

 

 

כתבו: איתן טמיר, יעל טל, לאה מרקו, שיר אינדיג וצוות מכון טמיר 

מקורות:

 

Adler, D. A., Lerner, D., Visco, Z. L., Greenhill, A., Chang, H., Cymerman, E., … Rogers, W. H. (2015). Improving Work Outcomes of Dysthymia (Persistent Depressive Disorder) in an Employed Population. General Hospital Psychiatry, 37(4), 352–359.

Cuijpers P, van Straten A, Schuurmans J, van Oppen P, Hollon SD, Andersson G. Psychotherapy for chronic major depression and dysthymia: A meta-analysis. Clinical Psychology Review. 2010;30:51–62.

Crane, C., Barnhofer, T., Duggan, D. S., Hepburn, S., Fennell, M. V., & Williams, J. M. G. (2008). Mindfulness based cognitive therapy and self-discrepancy in recovered depressed patients with a history of depression and suicidality. Cognitive Therapy and Research, 32, 775-787.

Fennell, M. J. V. (2004). Depression, low self-esteem and mindfulness. Behviour, Research and Therapy, 42, 1053-1067.

Ishizaki, J., & Mimura, M. (2011). Dysthymia and Apathy: Diagnosis and Treatment. Depression Research and Treatment, 2011, 893905. 

Klein, D. N. and Santiago, N. J. (2003), Dysthymia and chronic depression: Introduction, classification, risk factors, and course. J. Clin. Psychol., 59: 807-816. doi:10.1002/jclp.10174

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G. (1995). How does cognitive therapy prevent depressive relapse and why should attentional control (mindfulness) training help?. Behaviour, Research and Therapy, 33(1), 25-39.

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G., Ridgway, V. A., Soulsby, J. M., & Lau, M. A. (2000). Prevention of relapse/ recurrence in major depression by mindfulness-based cognitive therapy. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 68(4), 615-623.

https://psychcentral.com/lib/a-current-look-at-chronic-depression/

השאר תגובה

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il