חרדה | תסמינים, סוגים, אבחון, טריגרים והתמודדות (2024)

חרדה_ הגדרות, תסמינים, סוגים, אבחון, מחקרים ודרכי התמודדות

 

מה חשוב לדעת על הפרעות חרדה?

 

1. הגדרה של חרדה

2. סוגי חרדות

3. תסמינים של חרדה

4. אבחון חרדה 

5. טריגרים לפריצת חרדה

6. חרדה בגישה פסיכודינמית

7. חרדה ובעיות בריאות

8. חרדה בתפקוד גבוה

9. חרדה וקבלת החלטות

10, החלמה מחרדה

11.טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה

12. מניעה: איך מפחיתים את ההסתברות לחוות חרדה?

 

  

״החרדה נולדה ממש באותו רגע בו נולדה האנושות.

מכיוון שלעולם לא נוכל לשלוט בה, נצטרך ללמוד לחיות איתה -

ממש כמו שלמדנו לחיות עם סערות... ״ 

 

-- פאולו קואלו

 

  

מה ההגדרה של חרדה?

 

חרדה מוגדרת כהפרעה נפשית שכתוצאה ממנה סובל האדם מכמה קשיים, שמתבטאים בתסמינים גופניים, פסיכולוגיים, קוגניטיביים ואחרים, שבבסיסם תחושת פחד עזה ומשתקת

 

חרדה שונה מפחד. היא כוללת תסמינים שמופיעים בהיעדר כל איום מבחוץ, או כאשר הסימנים של החרדה מוגזמים במידה רבה לנוכח האיום המציאותי. הסימפטומים מגבילים את מהלך חייו התקין של האדם ופוגעים בו. החרדה עלולה להיות מלווה במחשבות מטרידות, ולרוב היא יוצרת מודעות מוגברת לסכנה גופנית או פסיכולוגית.

 

אנשים החשים חרדה כללית מניחים הנחות המובילות אותם לפרש טווח רחב של מצבים כמאיימים.

החרדה ממקדת את תשומת לבם בהיבטים של העולם אותם הם תופסים כמסוכנים וכך מתחזקת התשתית החרדתית.

למרות שמטרתה המקורית של החרדה היא לשרת צרכים הישרדותיים, העניינים משתבשים כשמנגנון ההתרעה מודיע על סכנת שווא, כאשר מבחינה אובייקטיבית הסכנה אינה קיימת, או שהיא קיימת במידה מועטה. 

 

במאמר זה נדון בתיאור הפרעות החרדה, סוגים, סימפטומים ואבחון.

 

ניתן לקרוא מאמר נפרד על טיפול בחרדות, בו אנו מתמקדים בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), שנחשב לטיפול קו ראשון להתמודדות עם הפרעות חרדה.

 

סוגים של הפרעות חרדה לפי DSM-5

 

הפרעות חרדה

 

מבחינת סיווג אבחוני, DSM-5 ו-DSM-5-TR (העדכון של 2022) מתייחס למספר הפרעות חרדה

 

  • הפרעת חרדה כללית (GAD) - הפרעת חרדה כללית / מוכללת מאופיינת בדאגה מתמשכת ומוגזמת מגורמים שונים. המתמודדים/ות עם GAD נוטים לחזות קטסטרופות עתידיות ולהיות מודאגים מדי מכסף, בריאות, משפחה, עבודה או נושאים אחרים, תוך שהם מתקשים לשלוט בדאגתם.

 

  • הפרעת פאניקה - הפרעת פאניקה (Panic disorder) מאופיינת בפחד מתמשך מפני התקף חרדה נוסף לאחר פריצת התקף, עם לפחות חודש (או יותר) של דאגה מתמשכת או טורדנות לגבי התקפי פאניקה נוספים, או השלכות ההתקפים, אשר חוזרים על עצמם. 

 

  • אגורפוביה - אנשים עם אגורפוביה חוששים וחרדים לגבי שניים או יותר מהמצבים הבאים: שימוש בתחבורה ציבורית, שהות בשטחים פתוחים או במקומות סגורים, עמידה בתור או בתוך קהל, או שהייה לבד מחוץ לבית במצבים אחרים.

 

  • המתמודד עם אגורפוביה חושש ממצבים אלה בגלל מחשבות על הקושי להימלט או שלא תהיה לו עזרה זמינה במקרה של פיתוח תסמינים דמויי פאניקה או סימפטומים אחרים, בלתי נמנעים או מביכים. מצבים אלה כמעט תמיד מעוררים פחד או חרדה והם נמנעים לעיתים קרובות מהם או דורשים את הנוכחות של אדם נוסף.

 

  • חרדת נטישה / פרידה אצל ילדים ומבוגרים - הפרעת חרדת פרידה (SAD- Separation Anxiety Disorder) היא הפרעת חרדה בה אדם חווה חרדה מוגזמת ביחס לפרידה מהבית ו / או מאנשים עמם יש לו קשר רגשי חזק (למשל, הורה, מטפל, אחר משמעותי או אחים).

 

  • הפרעת חרדה חברתית - המתמודד/ת עם הפרעת חרדה חברתית (Social anxiety disorder) חושש, מודאג או נמנע מאינטראקציות חברתיות ומצבים הכרוכים באפשרות שיעמוד תחת עין בוחנת. מצבים אלה כוללים אינטראקציות חברתיות, כגון מפגש עם זרים, מצבים בהם האדם נתון לתצפית של אחרים (למשל: כאשר הוא אוכל או שותה) ומצבים בהם הפרט מופיע מול אחרים. ההיבט הקוגניטיבי של החרדה החברתית מתבטא בכך שהאדם חושש שהוא עלול להיות מוערך באופן שלילי על ידי אחרים, כך יביכו, ישפילו, ידחו או יפגעו בו באחרים.

     

  • אילמות סלקטיבית (Selective Mutism) - הפרעה זו מאופיינת בכישלון עקבי לדבר במצבים חברתיים בהם קיימת ציפייה לדבר. למשל, אילמות בין כותלי בית הספר, בעוד שהילד מדבר במצבים אחרים. לכישלון הדיבור יש השלכות משמעותיות על הישגים במסגרת אקדמיות או תעסוקתיות והוא גם פוגע בתקשורת החברתית הנורמלית. 

 

  • פוביה ספציפית - אנשים עם פוביה ספציפית (Specific Phobia) חוששים, מודאגים או נמנעים מאובייקטים או מצבים מסוימים. תפיסה קוגניטיבית ספציפית אינה מובחנת בהפרעה זו, כפי שהיא נמצאת בהפרעות חרדה אחרות. הפחד, החרדה או ההימנעות כמעט תמיד נגרמים מיידית כתגובה למצב הפובי, האבחנה ניתנת במידה והיא מתמשכת וחסרת פרופורציה לסיכון האמיתי הנשקף. קיימים סוגים שונים של פוביות ספציפיות, כמו בעלי חיים; סביבה טבעית; דם; פוביה מצבית ועוד.

 

 

  • הפרעת חרדה כתוצאה ממצב רפואי אחר - כאשר אדם סובל מהפרעת חרדה עקב מצב רפואי אחר, קיומו של אותו מצב רפואי מוביל ישירות לחרדה ומחזק אותה. אבחנה זו תינתן כאשר החרדה היא המאפיין הדומיננטי בתמונה הקלינית והיא עשויה ללבוש צורה של התקפי חרדה, התנהגות כפייתית או חרדה כללית.

 

 

 

הפרעות הקשורות לטראומה ואירועי סטרס / דחק אחרים

 

ה-DSM-5 הוציא את תחום הפסיכוטראומה מהסיווג של הפרעות חרדה, תוך שהקדיש קטגוריה אבחונית חדשה - טראומה והפרעות לחץ קשורות (Trauma and Stressor-related Disorders).

 

  • הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) - PTSD היא הפרעה נפשית כרונית שמתפתחת לאחר חשיפה לאירוע מזעזע, מפחיד או מסוכן. טבעי לחוש פחד במהלך ואחרי סיטואציה טראומטית. היום ידוע כי פחד עוצמתי גורם לשינויים פיזיולוגיים רבים תוך שברירי שניות, בהם מתגייס הגוף בתגובת חירום כדי לסייע בהתגוננות מפני סכנה או להימנע ממנה.

 

  • הפרעת לחץ אקוטית (ASD) - הפרעת דחק חריפה היא תגובה אינטנסיבית, קשה ולא תפקודית, שמתחילה זמן קצר לאחר חשיפה לאירוע טראומטי ונמשכת פחות מחודש. אם הסימפטומים נמשכים יותר מחודש, המתמודדים מאובחנים כסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

 

  • הפרעת התקשרות תגובתית (RAD) -  ה- DSM-5 מתייחס להפרעת התקשרות תגובתית כמצב בו אדם (בד״כ ילד) מראה דפוס כרוני של נסיגה ועיכוב רגשי, שמתבטא בהמנעות מחיפוש נחמה רגשית בעת מצוקה.

 

  •  הפרעת הסתגלות - Adjustment disorder - מקבץ תסמינים המצביע על קשיי הסתגלות, כמו לחץ, תחושת עצב או חוסר תקווה, לצד תסמינים גופניים המופיעים לאחר התמודדות עם אירוע חיים סטרסוגני. התסמינים מופיעים לאור הקושי להתמודד, כתגובה חזקה מהצפוי לסוג האירוע שהתרחש. 

 

  • הפרעת התקשרות נסוגה רגשית/מעוכבת (DSED) - הפרעת חרדה התנהגותית זו מופיעה אצל ילדים צעירים. זוהי הפרעת התקשרות המקשה על הילד ליצור קשר רגשי עם ילדים מקבוצת השווים, למרות שיש לו יכולת ליצור חיבור בקלות עם זרים.

 

 

הפרעות אובססיביות-קומפולסיביות והפרעות קשורות (OCRDs)

 

כמו בטראומה, ה-DSM-5 הוציא את ההפרעות האובססיביות-קומפולסיביות (OC) מהסיווג של הפרעות חרדה, אולם הקדיש להן קטגוריה אבחונית חדשה. 

הפרעות אובססיביות-קומפולסיביות והפרעות קשורות כוללות:

 

  • הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)- המתמודדים עם OCD, או הפרעת טורדנות-כפייתית, חווים מחשבות, רעיונות או תחושות חוזרות ונשנות (אובססיות), אשר גורמות להם ל להתנהג באופן חוזר ונשנה (קומפולסיות) במטרה להירגע. 

 

  • הפרעת גוף דיסמורפית (BDD)  - דיסמורפיה גופנית היא מצב נפשי בו אדם מקדיש זמן רב לדאגה לגבי פגמים במראה החיצוני שלו, שאינם מורגשים לרוב על ידי אחרים.  הפרעת BDD נפוצה ביותר בקרב בני נוער ובוגרים צעירים, אבל היא יכולה להופיע בכל גיל ולהשפיע על גברים ונשים כאחד.

 

  • הפרעת אגרנות - הפרעת אגירה כפייתית (Hoarding disorder) מתבטאת בכך שאדם רוכש כמות מופרזת של פריטים ומאחסן אותם בצורה כאוטית, מה שגורם בדרך כלל לכמויות בלתי ניתנות לאחסון. הפריטים יכולים להיות בעלי ערך כספי מועט, ערך אספני, או ללא ערך כלל.

 

  • טריכוטילומניה  - תלישת שיער כפייתית - הפרעה זו מתבטאת בקושי ניכר לעמוד בפני דחף לתלוש שיער. המתמודדים עשויים לתלוש שערות מהראש או מאיברים אחרים, כמו הגבות או הריסים. ההפרעה שכיחה יותר בקרב בני נוער ובוגרים צעירים.

 

  • דרמטילומניה - חיטוט כפייתי בעור, או  Excoriation (skin-picking) disorder, היא הפרעה נפשית המתאפיינת בכפייתיות גופנית. המתמודדים מגרדים ומחטטים בעורם באופן חוזר ונשנה בעור עד להיווצרות נגעים עוריים הגורמים לקשיים משמעותיים בחיי האדם.

 

 

קראו מאמר מורחב על גורמים וסיבות לחרדה <

  

* המהדורה המעודכנת של DSM-5-TR הוסיפה את ה- Obsessive-Compulsive and Related Disorders -  OCRD, שזכה בז׳רגון המקצועי לשם הפרעות הספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי.  

 

 

 

תסמינים של חרדה

 

תסמינים גופניים 

 

לא תמיד קיימת מודעות מלאה לתסמינים הגופניים של חרדה ולעיתים חלקם מורגשים ואחרים פחות.

 

הסימנים הסומטיים של חרדה מתבטאים באקטיבציה מהירה ועוררות-יתר מתמשכת של המערכת הסימפתטית וההורמונלית:

 

  • הזעה.

  • הסמקה.

  • האצת דופק ונשימה.

  • כאבי ראש.

  • חוסר תאבון.

  • פעילות מעיים מוגברת.

  • אי נוחות בבטן.

  • אנרגיה גבוהה.

  • דריכות.

  • כאבי שרירים.

  • קשיי שינה.

 

בהפרעות פאניקה או פוביות ספציפיות, התגובה המיידית תתבטא בעוררות של המערכת הסימפטטית.

בהפרעת GAD תהיה עוררות יתר ארוכת-טווח כולל פעילות הורמונלית מוגברת קבועה (למשל, עודף קורטיזול).

 

 

תסמינים קוגניטיביים

 

  • עיסוק מוגבר באיום (עם הזמן האיום הופך להיות גם החרדה עצמה).

  • דאגנות.

  • הטיות קוגניטיביות.

  • הטיות קשב.

  • עיוותי חשיבה.

  • מחשבות טורדניות וחזרתיות.

  • מחשבות קשות לגבי העתיד.

  • נטייה לקטסטרופיזציה.

 

 

תסמינים רגשיים וחוויתיים 

 

  • עלייה במצוקה הרגשית.

  • הרגשה כללית רעה.

  • חוסר אונים.

  • חוויית חוסר יכולת.

  • תחושת חוסר שליטה.

  • איום.

  • בדידות.

 

 

תסמינים התנהגותיים

 

 

חרדה מתבטאת בתגובות התנהגותיות לא אדפטיביות, כמו:

 

 

קצת על חרדות במספרים ניתן ללמוד בטבלה זו, ו/או לדלג למאמר מיוחד שלנו על נתונים ושכיחות של הפרעות חרדה:

    

Anxiety Disorders Onset Epidemiology and Comorbidity 

 

סיבוכים אפשריים של חרדה

 

הפרעת חרדה מסבה דאגה ודריכות מתמדת, אבל היא עלולה גם לפתח או להחמיר מצבים נפשיים וגופניים אחרים.

 

הנה כמה סיבוכים של חרדה שאוששו במחקרים:

 

  • דיכאון.

  • התמכרות.

  • בעיות שינה.

  • בעיות עיכול או מעיים.

  • כאבי ראש וכאבים כרוניים אחרים.

  • בדידות ובידוד חברתי.

  • בעיות בתפקוד בבית הספר או בעבודה.

  • איכות חיים ירודה.

  • אובדנות.

 

 

 

איך מאבחנים הפרעות חרדה?

 

אם הגעתם למסקנה שאתם סובלים מחרדות, או שאתם שומעים זאת מהסביבה הקרובה, מומלץ לפנות לרופא המשפחה כדי לשקול יחד טיפול מתאים.

הרופא יבחן יחד אתכם את התסמינים ויסקור את ההיסטוריה הרפואית לאורך החיים.

 

למרות שאין בדיקות מעבדה ספציפיות שיודעות לאבחן הפרעות חרדה, סביר שתעברו כמה בדיקות רפואיות בסיסיות, שמטרתן לשלול מחלות גופניות שעלולות להיות המקור לתסמיני החרדה.  לאחר מכן יועברו שאלונים, ראיון קליני ואולי גם אבחון פסיכודיאגנוסטי. 

 

 

שאלונים לאבחון חרדה 

 

  • Generalized anxiety disorder: GAD-7: מדד של שבעה פריטים, מהימנות גבוהה, יכולת הבחנה בין סימפטומים של GAD וסימפטומים של דיכאון

  • Severity Measure for Generalized Anxiety Disorder עבור מבוגרים, ועבור ילדים בנפרד. מדד של 10 פריטים. 

  • (Panic disorder: PDSS (Panic disorder severity scale: מדד של 10 פריטים, בוחן את דרגת החומרה של מחשבות, רגשות והתנהגויות קשורות PD. 

  • (Specific phobia: SMSP (severity measures for specific phobia: מדד של 10 פריטים הבוחן את דרגת החומרה של מחשבות, רגשות והתנהגויות הקשורות ל-SP.

  • שאלונים ספציפיים עבור פוביות שונות תחת פוביות ספיציפיות, כמו AQ- Acrophobia questionnaire, BISS – Blood-Injection symptom scale, CGCQ – Claustrophobia Situation questionnaire ועוד.

 

 

האם חרדה מחמירה עם הגיל?

 

 

ילדים, מתבגרים ובני הגיל השלישי סובלים יותר מתסמינים גופניים של חרדה. 

אבל בהתייחסות רחבה יותר על חרדה, ידוע שאנשים נוטים לחוות רמות נמוכות יותר של חרדה ככל שהם מתבגרים.

 

התופעה של הפחתת החרדה עם התקדמות הגיל הוסברה עד לאחרונה במעורבות נמוכה יותר של מבוגרים ברגש שלילי בגלל הפחתה קוגניטיבית.

לפי הסבר אחר, בני אדם מפתחים עם השנים מיומנויות יעילות יותר בוויסות רגשות.

 

כיום הכיוון קצת יותר נוירולוגי ומייחס הפחתה בחרדה נטייתית לתהליכים אוטומטיים:

למשל, מחקר הדמיית מוח מצא כי אנשים מבוגרים מהירים יותר לזהות, לעבד ולהגיב לרגשות שליליים (Chaudhary et al, 2023).

   

 

האם בכי הוא ביטוי של חרדה? 

 

בעקבות חרדה יכולים להופיע סימפטומים של דאגה, חוסר מנוחה ומתח.

לעתים קרובות חרדה מגיעה ביחד עם דיכאון, למרות שמדובר בשתי בעיות נבדלות.

 

בכי, בעיקר כאשר הוא מופיע על רקע שגרתי ומופרז עשוי להיות סממן לדיכאון.

  

בואו נשמע מה יש לפרדי והנטשות להציע על הבוקר:

 

 

 

 

טריגרים שמעוררים חרדה

 

בעיות בריאות

 

אבחנה בריאותית מדאיגה או קשה, כמו סרטן, בעיות לב או מחלה כרונית, יכולים להיות טריגר לחרדה וגם להחמיר אותה.

הסוג הזה של טריגר הוא מאוד חזק בגלל התחושות המידיות והאישיות שהוא מייצר.

אחרי הכל, אנחנו נוטים להאמין יותר למראה עיניים ומה שנחווה אצלנו כגופני מתחבר להתנסות אמיתית ממקור ראשון.

אפשר לעזור להפחיד חרדה שנגרמת מבעיות בריאות ע״י גישה פרואקטיבית והוליסטית מול הרופא המטפל. אפשר גם לדבר עם איש/ת מתחום בריאות הנפש כדי ללמוד לנהל את הרגשות והתחושות שקשורים לאבחון.

 

 

תרופות

 

חלק מתרופות המרשם והתרופות ללא מרשם יכולות להיות טריגרים לסימפטומים של חרדה, כי הרכיבים הפעילים שלהן עלולים לגרום למטופל להרגיש מוטרד או חולה. התחושות האלה יכולות להפעיל סדרה של אירועים בנפש ובגוף שעלולים להוביל לסימפטומים נוספים של חרדה. בין התרופות שיכולות לעורר חרדה: גלולות למניעת הריון, תרופות לשיעול וגודש ותרופות להורדת משקל.

דברו עם הרופא שלכם ולמדו מה עושות לכם התרופות,  ובמקביל חפשו אלטרנטיבה שלא מעוררת חרדה או מחריפה את הסימפטומים.

 

 

שימוש בחומרים מעוררים

 

הרבה אנשים מסתמכים על כוס הקפה של הבוקר כדי להתעורר, אבל קפאין יכול להיות טריגר לחרדה או גורם להתקף חרדה.

אנשים עם התקפי פאניקה והפרעת חרדה חברתית  רגישים במיוחד לאפקטים מייצרי החרדה של קפאין. חשוב לציין שכל החומרים עם הסיומת ״אין״ נחשבים למעוררים ועלולים להוות טריגר למי שרגיש לחרדה, בעיקר חרדה גופנית (ריטלין, ניקוטין, קוקאין ועוד).

צמצמו את צריכת הקפאין וגוונו עם מדי פעם תחליפים.

 

 

דילוג על ארוחות

 

כשאנחנו רעבים, רמת הסוכר בדם צונחת וזה מוביל לרעד בידיים ולבטן מקרקרת, מה שעשוי להיות גם טריגר לחרדה. 

ארוחות מאוזנות חשובות מהרבה סיבות, והן מספקות אנרגיה ומזינות, אבל אם אתם לא יכולים לפנות זמן ל-3 ארוחות ביום, חטיף בריא הוא דרך מצוינת למנוע ירידת סוכר, תחושת עצבנות או חרדה. תזכרו שאוכל יכול להשפיע על מצב הרוח. 

 

 

חשיבה שלילית

 

הנפש והגוף אחד הם וזה נכון גם במקרה של לחרדה. כשאתם מודאגים או מתוסכלים, המילים שאתם אומרים לעצמכם יכולות להיות טריגר לתחושות מועצמות של חרדה. אם אתם נוטים להשתמש בהרבה מילים שליליות כשאתם חושבים על עצמכם, יועיל לכם ללמוד איך למקד את השפה והתחושות מחדש. עבודה עם מטפל יכולה להיות מועילה להפליא בתהליך הזה.

 

 

דאגות כלכליות

 

פחדים כלכליים לגבי הלוואות, השקעות ופרנסה יכולה לעורר חרדה. 

גם חשבונות לא צפויים שנוחתים עלינו הם טריגר. 

כדי ללמוד איך לנהל את הסוג הזה של טריגרים אולי תצטרכו אולי עזרה מקצועית פיננסית, שיעזור לכם להכניס את החיים הכלכליים לתוך קובץ אקסל מוקפד. התחושה שיש לכם ליווי והדרכה בתהליך יכולה להקל על הדאגות.

 

 

מפגשים חברתיים

 

אם חדר מלא באנשים זרים לא נשמע לכם כיף, אתם לא לבד. אירועים שדורשים סמול טוק או אינטראקציה עם אנשים שאתם לא מכירים עלולים להיות טריגר, מה שיכול להיות מאובחן כחרדה חברתית. כדי לעזור להקל על הדאגות או אי-הנוחות, אפשר להגיע יחד עם מישהו שאתם מכירים, אבל גם חשוב לעבוד עם איש מקצוע כדי לאמץ מנגנוני התמודדות שיעזרו לנהל את האירועים האלה בטווח הארוך.

 

 

קונפליקט בין-אישי

 

בעיות במערכות יחסים, ויכוחים או אי-הסכמות יכולים להיות טריגר לחרדה או להחמיר אותה.

אם עצם העימות הוא הטריגר, כדאי ללמוד אסטרטגיות לפתרון קונפליקטים. כדאי גם לדבר עם מטפל כדי ללמוד לנהל את התחושות שהקונפליקטים מסבים.

 

 

לחץ נפשי

 

סטרסורים יומיומיים, כמו פקק תנועה או להחמיץ את הרכבת, יכולים לגרום חרדה לכל אחד.

אבל מתח כרוני או ארוך טווח יכול להוביל לחרדה ארוכת טווח ולהחמיר סימפטומים ובעיות בריאות אחרות.

מתח יכול גם להוביל להתנהגויות כמו דילוג על ארוחות, צריכת אלכוהול ושינה מועטה, שגם כל אחד מהם יכול להיות טריגר או להחמיר חרדה.

טיפול ומניעת מתח דורש לעתים קרובות ללמוד מנגנוני התמודדות.

מטפל יכול לעזור לכם ללמוד ולזהות את מקורות המתח שלכם ואיך להתמודד איתם כשהם מציפים או בעיתיים. 

 

 

אירועים ציבוריים או הופעות

 

מצגת בעבודה או שיחה עם הבוס, הופעה, תחרות או סתם להקריא בקול זה טריגר נפוץ של חרדה.

אם העבודה או התחביבים שלכם דורשים כאלה, הרופא או המטפל יכול לעבוד אתכם על לימוד דרכים שיעזרו לכם להרגיש יותר בנוח בסיטואציות כאלה. גם חיזוק חיובי מחברים או קולגות יכול לעזור להרגיש יותר נינוחים ובטוחים בעצמכם.

 

 

טריגרים כסיגנלים אישיים

 

לפעמים יהיה קשה לזהות את הטריגרים האלה, אבל מומחה לבריאות הנפש ידע לעזור לכם בזה. הטריגרים האלה יכולים להתחיל אפילו בריח, במקום או בשיר מסוים. טריגרים אישיים מזכירים לכם במודע או שלא במודע זיכרון רע או מאורע טראומטי שקרה לכם. אנשים עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) הרבה פעמים חווים טריגרים לחרדה מהסביבה. זיהוי טריגרים אישיים יכול לקחת זמן אבל זה חשוב כדי שתוכלו ללמוד להתגבר עליהם.

 

 

הסבר פסיכואנליטי לחרדה

 

הראשון שהתייחס לניסיון להסביר חרדה וגם טבע את המושג הוא פרויד: הוא ראה בחרדה סוג של נוירוזה; התגובות הרגשיות מבחינתו חולקו לנוירוזה ופסיכוזה וביטאו קונפליקט לא מודע. 

 

חרדה, על פי המודל הפסיכואנליטי של פרויד, היא סימפטום לקונפליקט פנימי לא מודע, חרדה מפני פריצה של חומר רגשי – דחפים מיניים או תוקפניים – אל המודע, אל האגו. על האנליטיקאי, לפי פרויד, לחפש את החרדה - מציאתה היא הזדמנות טיפולית להפוך את הלא מודע למודע ולקדם ריפוי אנליטי. 

 

המתח בין הצרכים שהוא הגדיר, בא לידי ביטוי בשיתוק היסטרי. לדוגמא, יש דיסוציאציה שמאפיינת חלק מהמטופלים שראה, אשר באה לידי ביטוי בסימפטום היסטרי המתבטא בשיתוק היד. על פי פרויד זו נחשבת "התקה", הזזה, של הקונפליקט מחומר רגשי בלתי ניתן להכלה לסימפטום גופני היסטרי.  על פי הגישה הדינמית, הפחד מהאיסור על צרכים מיניים והצורך ההתנהגותי לאונן מתנגשים זה בזה ואז זה מועתק אל היד ומשתק אותה. האיבר בגוף בו יש את השיתוק או הפגיעה הוא זה שיכול לרמוז לנו על התכנים הנמצאים באדם. על פי פרויד, זה לא סתם שהאדם יפתח הפרעת חרדה כללית לעומת פוביה ספציפית מחיות. נוכל להבין את מקור החרדה אם ננסה לצלול לתוך הקונפליקטים המעסיקים את האדם.

 

על פי גישת יחסי אובייקט , חרדה נובעת מהעדר או חסך בסביבה מגדלת, מזינה ומיטיבה. מלאני קליין התייחסה לחרדה כהיבט המרכזי ביותר בחיינו הנפשיים: עם הולדת התינוק נולדת גם החרדה, שנוכחותה אימננטית לדחפים התוקפניים שאנו חווים מבפנים. הקלייניאנים אינם שואלים אם יש או אין חרדה, אלא באיזה סוג חרדה מדובר וכיצד אנחנו מתמודדים איתה. החרדה היא אפקט מרכזי. גם פסיכופתולוגיה, הפרעות נפשיות, מבחינתה של קליין אינה עניין של איכות אלא של כמות- כולנו סובלים מאותם קשיים, השאלה היא באיזו 'כמות חרדות' ואיזה ארסנל של יכולות יש לנו כדי להתמודד. 

 

דונלד ויניקוט טען כי חסך סביבתי כזה משפיע על הדיאדה של אם-תינוק: "אם לא טובה דיה" מתקשרת עם תינוק שלא הפנים דמות מרגיעה שתנסוך בו ביטחון קיומי יציב. כתוצאה מהחסך, לא הופנמה אצלו היכולת הקריטית להרגעה עצמית ולהתמודדות עם החרדה. הטיפול, בגישה זו, יתמקד בקשר בין המטפל למטופל באמצעות הפנמת המטפל כדמות מרגיעה.

 

בגישות הטיפול הדינמיות קיימות אבחנות שונות מה- DSM. למעשה, הגישה הפסיכואנליטית מתארת ארבעה מקורות לחרדה (Feigelson, 1993):

 

  • חרדה מפני התפרקות, חרדה מפני שגעון – פחד מפני פירוק העצמי. כשמתחילים בטיפול נפשי לגעת בחלקים הפגועים בנפש עולה פעמים רבות גם פחד מהתפרקות. יש תאורטיקנים פסיכואנליטיים, כמו דונלד ויניקוט , הטוענים שחשוב להוביל את הטיפול למקומות רגרסיביים, עד כדי פחד מפירוק, ומשם להתחיל בתיקון. אחרים, כמו היינץ קוהוט סבורים שצריך לעצור רגע לפני, בנקודה האחרונה שהעצמי יציב, כשעדיין קיים מבנה פנימי.  בחרדת התפרקות, האדם חש שהקיום שלו תלוי על חוט השערה, הוא אינו מוגן דיו להתמודד עם החיים.

  • חרדה מפני אובדן האובייקט – מוכרת גם כחרדה נטישה. מופיעה אצל אנשים שלא השיגו 'קביעות אובייקט' וכל עזיבה נחווית כאובדן והרס מוחלט של הקשר. כשאין קביעות אובייקט, האדם זקוק לנוכחות פיזית של הדמות המשמעותית ולא יכול לחוש את הידיעה או הבטחון שהם יחזרו, שהם נמצאים גם כשלא רואים אותם. זה מתבטא בתלות, בהצמדות, וגם בקנאה.

  • חרדה מפני אובדן אהבה – יש קביעות אובייקט והפחד אינו מאובדן האובייקט עצמו, אלא את אהבתו, מה שמעורר אשמה כרונית ורצון לתיקון אינסופי.

  • חרדה שמקורה בסופר אגו – פחד מעונש ומביקורת עצמית. חרדת סופר אגו יכולה להגיע למצב שאדם מרגיש מאוד אשם ולא בסדר אם הוא שומר לעצמו מחשבות ורגשות. הוא לא יכול להרשות לעצמו לשמור פנים נפרד וחוץ, פיו וליבו חייבים להיות שווים כל הזמן. קשה מאד לחיות ככה, אין אזור נפשי פרטי בו אפשר להיות אותנטיים. אפשר לראות חרדת סופר-אגו אצל אנשים 'דוגריים', הנשענים על הגנה של מורליזציה

 

 

חרדה בהקשר הקיומי 

 

רולו מיי, פסיכולוג מהגישה האקזיסטנציאליסטית, הבחין בין חרדה קיומית לבין חרדה נורמלית:

  • חרדת קיומית: חרדת כיליון, הפחד מלהפסיק להיות. המחשבה שיום אחד נפסיק להתקיים. חרדה חסרת פרופורציות המערבת קונפליקט והדחקה - זה כל כך מאיים עלינו שאנו מנסים להדחיקה.

  • חרדה נורמלית: פרופורציונלית לאיום. לא מערבת קונפליקט והדחקה. ניתן להתמודד איתה.

 

 

חרדה ונטיה למחלות

 

על פי סקר רחב היקף שנערך בארצות הברית, נמצא כי אנשים הלוקים בחרדה הם בעלי סיכון גבוה יותר ללקות במחלות גופניות. בנוסף, חומרת הסימפטומים הגופניים הנלווים לחרדה, מתגברים כאשר קיימת גם מחלה גופנית. זאת ועוד, ישנו קשר בינה לבין נשירה מטיפול רפואי וסיבוכים אפשריים בניתוח.

 

יתירה מכך, מחקר חדש העלה כי אצל אנשים הסובלים מחרדה כרונית מתגברת פעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית בעת התמודדות עם לחצים. 

באופן כללי המחקרים מלמדים אותנו כי הפרעות חרדה נוטות להופיע בשילוב עם בעיות פיזיות: 

בלוטת התריס, בעיות נשימה, מחלות קיבה ומעיים, דלקת פרקים, מיגרנות ואלרגיות. ניתן לומר שלאנשים עם אחד או יותר מהקשיים הסומטיים קיימת נטיה מוקדמת לפתח הפרעת חרדה, אבל לא לסבול מהפרעה פסיכולוגית אחרת. מה גם שהפרעת החרדה מתחילה לרוב לפני הופעת הבעיות הגופניות. 

אנשים הסובלים מהפרעת חרדה נמצאים בסיכון גבוה פי 3-5 להגיע לבדיקה אצל רופא ולסיכוי גבוה פי 6 להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי בהשוואה למי שאינם סובלים מהפרעות חרדה.

בנוסף, לפעמים סימנים וסימפטומים גופניים יכולים להעיד על חרדה: כאבים בבטן ובחזה שמקורם במתח נפשי, מחלות פסיכוסומטיות והפרעות שמושפעות מחוזקה של המערכת החיסונית.

 

 

חרדה בתפקוד גבוה 

 

חשוב לציין כי קיימת גם חרדה בתפקוד גבוה, מצב קליני לא מאובחן, וכנראה נסבל.

מדובר באנשים מתפקדים, עובדים ואוהבים, שמרחיקים את החרדה והדאגות באופן יעיל יחסית. אנשים כאלה חיים עם תחושה מעורפלת ותמידית של דאגה לצד סימפטומים גופניים של חרדה כמו כאב ראש, בעיות עיכול, עייפות כרונית וכאבי שרירים.

 

 

חרדה וקושי בקבלת החלטות

 

קושי בקבלת החלטות יכול להיות קשור אף הוא חרדה, כמו גם להפרעות אחרות, כמו OCD ודיכאון.

אצל אנשים המתמודדים עם חרדות קיים לעיתים קרובות פחד מפני קבלת החלטה שגויה, מהתמודדות עם תוצאותיה או עם תחושת חרטה אפשרית על בחירותיהם. הם מוטרדים ממה יחשבו עליהם  אחרים במידה והחלטתם תתברר כשגויה. 

כולנו מקבלים המון החלטות בכל יום, מקניית מוצר באינטרנט ועד הצעת נישואים. על מנת לקבל את ההחלטה, כל החלטה שהיא, נדרשת בחירה באפשרות אחת על פני אפשרות אחרת.

הפחד מטעות עלול לגרום לדחיינות קיצונית, להישענות פסיבית על אחרים שיחליטו בשבילי או על הנסיבות ש"יובילו כבר לתוצאה". הרבה פעמים רואים חרדה מקבלת החלטה על פרידה ביחסים זוגיים , כאשר כל אחד מבני הזוג מצפה להחלטה של השני על סיום הקשר. 

 

 

 

האם אפשר ״להחלים״ מחרדה?

 

אפשר.

 

 מחקרים מראים כי בממוצע, 1 מכל 5 מבוגרים סובל מסימפטומים של חרדה שדורשים טיפול.

 

המתמודדים/ות עם חרדה יכולים ללמוד לנהל את התסמינים ולהפחית את התחושה הכללית של מועקה וחוסר שקט המאפיינים חרדה, בליווי עזרה מקצועית מתאימה, של טיפול פסיכולוגי ו/או תרופות.

 

זה לא אומר שהתסמינים בהכרח יעלמו לתמיד או שלא ישובו להטריד בהמשך החיים, אבל כאשר מנצחים פעם אחת, ממשיכים עם התחושה המתוקה של הניצחון הזה גם להמשך.

 

מיפוי הדרך לרגיעה הוא ההישג המרכזי של מי שמצליח להתמודד באפיזודת חרדה, ובהמשך נחזור לבחון מה עזר לנו בעבר. 

 

המציאות היא שחרדה אינה נעלמת מעצמה.

 

המתמודדים/ות עמה זקוקים לתמיכה ולעיתים גם לעזרה מקצועית, אשר מקלה על התסמינים באופן יעיל יותר.

 

 

 

איך עובד טיפול CBT בהפרעות חרדה?

 

קיימים ממצאים אמפיריים רבים המעידים על יעילותו של פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, CBT, כטיפול במגוון הפרעות חרדה, כאשר יעילות הטיפול נובעת משילובים של טכניקות:

  • ויסות עצמי של סימפטומים.

  • תרגילים גופניים - כמו הרפיית שרירים, מיינדפולנס, נשימה סרעפתית ועוד. 

  • ׳גמילה׳ מהתנהגויות בטחון לא יעילות.

  • מניעת נסיגה לאחר סיום התהליך הטיפולי.

  

למרות שנדרשת עבודה והשקעה, חשוב לדעת שככל שמשנסים מותניים, מקבלים את עצמנו כפי שאנחנו ורואים בחרדה כוח ולא חולשה, ניתן לפתח שביל זהב לבניית עצמי חדש ובטוח יותר, בעל מסוגלות מתפתחת שנבנה מתוך אתגרי החיים ואינו נכנע להם בקלות. 

חשובות כאן סבלנות, קבלה ועקביות – למרות ש-CBT עובד מהר יחסית, מדובר בתהליך מתמשך שבמהותו נמשך כל החיים.

תמיד ישנן דרכים להשתפר, להרגיש טוב יותר, להתייחס לעצמך (וגם לאחרים) נכון יותר ולהבין אתה המציאות באופן בטוח, רגוע ושלו יותר. 

על כן, היו סבלניים.

הזכר/י לעצמך שאין באמת קו סיום, התייחס/י ל"מעידות" כמרכיב הכרחי במסע שלך לטיפול בחרדה ותן/י לעצמך קרדיט על השקעת המאמץ בהתמודדות עם קשייך. 

 

 

רני (שם בדוי) משתף: 

 

״בגיל בן 29 הסתבר לי שאני מתמודד עם שילוב של כמה הפרעות חרדה.

אובחנתי עם חרדה כללית, חרדה והפרעת פאניקה.

זה אומר חרדה מתמדת וללכת כל היום (וגם בלילה) על חבל דק מאוד. מצאתי את עצמי נמנע ממצבים חברתיים ולא אחת אפילו יצאתי מהעבודה יותר מוקדם, פשוט לא יכולתי לגמור את היום.

 

בהתחלה ניסיתי לנהל את החרדה שלי בעצמי אבל בסוף הבנתי שאני חייב עזרה מקצועית. שמחתי להכיר במכון את שני, שעבדה איתי כמה חודשים כמטפלת קוגניטיבית התנהגותית (CBT). היא עזרה לי להבין שהחרדה שלי מופעלת ממחשבות ואמונות לא רציונליות. למשל, האמנתי שאני חייב להיות מושלם בכל תחום בחיים ולהימנע בכל מחיר משיפוטיות או ביקורת של אחרים. שני זיהתה ואתגרה את האמונה הזאת ועזרה לי להבין שכולם עושים טעויות ושבסוף גם אני בנאדם.

 

למדתי גם טכניקות הרפיה, כמו נשימה סרעפתית והרפיית שרירים מתקדמת. השתמשתי בטכניקות האלה על בסיס יומי והן הרגיעו את הסימפטומים הגופניים שלי של החרדה אצלי. שני עזרה לי להתמודד בהדרגה עם הפחדים שלי בכך שחשפה אותי לרשימה של מצבים שבדרך כלל הייתי עושה הכל כדי לברוח מהם. התהליך הזה היה קשה, אבל אני מרגיש שהצלחתי. עם הזמן למדתי להחליף את דפוסי החשיבה השליליים שלי בדפוסי חשיבה יותר מציאותיים וחיוביים. למדתי גם לאתגר ולבחון מחדש אמונות לא רציונליות, מה שממש עזר לי להפחית את רמות החרדה שלי.

 

היום אני מסוגל לנהל את החרדה שלי בעצמי והחיים שלי הרבה יותר מספקים. אני אסיר תודה על העזרה של שני ועל טכניקות ה-CBT שהיא לימדה אותי וממליץ בחום על טיפול CBT לכל מי שמתמודד עם חרדה או מצבים נפשיים אחרים. זו הייתה חוויה שהצילה לי את החיים.  רק אציין שטיפול CBT לא מתאים לכולם. הוא דורש משמעת עצמית ומחויבות אקטיבית. בנוסף, כמו בכל טיפול פסיכולוגי, גם הטיפול הזה תלוי במציאת מטפל שמתאים לכם ויש כימיה.״

 

 

מניעת חרדה

 

ישנן דרכים בהן ניתן להפחית את הסיכוי ללקות בהפרעת חרדה.

בנקודה זו נזכיר שוב כי תחושות חרדה הן תופעה טבעית בחיינו ואינן מעידות בהכרח על קיומה של הפרעה נפשית.

 

 

צעדים שעשויים למתן רגשות של חרדה הם: 

 

  • הפחתת צריכה של קפאין, תה, קולה ושוקולד

  • התייעצות עם רופא המשפחה לפני נטילת תרופות ללא מרשם להפחתת חרדה, כמו תרופות צמחיות, זאת על מנת לוודא שהן לא מכילות רכיבים שעלולים דווקא להחמיר תסמינים של חרדה

  • שמירה על תזונה בריאה

  • הקפדה על דפוסי שינה קבועים

  • צמצום אלכוהול והימנעות מקנאביס ומחומרים פסיכואקטיביים אחרים.

 

אם פעולות יומיומיות שפעם נראו קלות הפכו למטלות מייצרות-חרדה, יתכן שהאינסטינקט הבריא של פחד מפני סכנה חצה כבר את הקו הנורמטיבי לכיוון של  בעיה נפשית.

צריך לבדוק, וחשוב לזכור שאפשר לטפל.

  

אנחנו שמחים להמליץ בפניכם על מאמרים ספציפיים ונרחבים יותר באתר מכון טמיר.

כל אחד מהם מתמקד בקשיים נפשיים ספציפיים שקשורים לחרדה, למשל:

 

  

 

הדרך המתאימה ביותר לטפל בהפרעות חרדה

היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

אם אתם מעוניינים לשוחח עמנו להכוונה

וקבלת המלצות על מטפלים קוגניטיביים-התנהגותיים בתל אביב

ועם עמיתינו  בחיפה, בבאר שבע, בירושלים 

וביישובים נוספים בכל הארץ.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

כתיבה:

 

דפנה אברמוביץ', MA,

פסיכולוגית קלינית מומחית

 

קרין אמיתי, MSW,

עו״ס קלינית

 

שייקו ברנדווין, MA,

פסיכולוג חינוכי מומחה

 

עדי נבו, MA,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית

    

 

עריכה מקצועית:

 

ד״ר רון ישי, מכון טמיר,

פסיכולוג קליני מומחה מדריך,

מוסמך להדרכה בפסיכותראפיה ובפסיכדיאגנוסטיקה,

בהסמכה להוראה ולמחקר מדעי בהיפנוזה

וסגן יו"ר האגודה הישראלית להיפנוזה

  

 

עדכון אחרון:

 

29 בדצמבר 2023 

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה 

 

מקורות: 

 

אציל, ד. (2006). טיפול בהפרעות חרדה באמצעות פעילות גופנית. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1051

 

Aydin, M. A., Salukhe, T. V., Wilke, I., & Willems, S. (2010). Management and therapy of vasovagal syncope: A review. World Journal of Cardiology, 2(10)

 

Andrew S. Fox, Jonathan A. Oler, Alexander J. Shackman, Steven E. Shelton, Muthuswamy Raveendran, D. Reese McKay, Alexander K. Converse, Andrew Alexander, Richard J. Davidson, John Blangero, Jeffrey Rogers, Ned H. Kalin. Proceedings oftheNational Academy of Sciences Jul 2015, 201508593

 

Bandelow, B., Michaelis, S., & Wedekind, D. (2017). Treatment of anxiety disorders. Dialogues in Clinical Neuroscience, 19(2), 93–107

 

Barlow, D. (2002). Anxiety and Its Disorders: The Nature and Treatment of Anxiety and Panic. Guliford Press

 

Bubier, J. L., & Drabick, D. A. G. (2009). Co-occurring Anxiety and Disruptive Behavior Disorders: The Roles of Anxious Symptoms, Reactive Aggression, and Shared Risk Processes. Clinical Psychology Review, 29(7), 658–669

 

Bystritsky, A., Khalsa, S. S., Cameron, M. E., & Schiffman, J. (2013). Current Diagnosis and Treatment of Anxiety Disorders. Pharmacy and Therapeutics, 38(1), 30–57

 

Chaudhary, S., Zhang, S., Zhornitsky, S., Chen, Y., Chao, H. H., & Li, C.-S. R. (2023). Age-related reduction in trait anxiety: Behavioral and neural evidence of automaticity in negative facial emotion processing. NeuroImage, 276, 120207. https://doi.org/10.1016/j.neuroimage.2023.120207

  

Clark D. M. (1999). Anxiety disorders: why they persist and how to treat them. Behav. Res. Ther. 37, 5–27

 

El-Mallakh RS, Hollifield M. Comorbid anxiety in bipolar disorder alters treatment and prognosis. Psychiatr Q. 2008;79:139–150

 

Fanselow, M. S. (2013). Fear and anxiety take a double hit from vagal nerve stimulation. Biological Psychiatry, 73(11), 1043–1044

 

Feigelson, C. (1993). Personality death, object loss, and the uncanny. The International journal of psychoanalysis. 74 ( Pt 2). 331-45

 

Adam Felman (2018). What to know about anxiety?  in Medical News Site: https://www.medicalnewstoday.com/articles/323454.php

 

Gelenberg, A. J. (2000). Psychiatric and Somatic Markers of Anxiety: Identification and Pharmacologic Treatment. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 2(2), 49–54

 

Goldsmith HH., Lemery KS. Linking temperamental fearfulness and anxiety symptoms: a behavior-genetic perspective. Biol Psychiatry. 2000;48:1199–1209

 

Hartley, C. A., & Phelps, E. A. (2012). Anxiety and Decision-Making. Biological Psychiatry, 72(2)

 

Juergen Hoyer, Andrew T. Gloster. (2009) Psychotherapy for Generalized Anxiety Disorder: Don't Worry, It Works!. Psychiatric Clinics of North America 32:3, pages 629-640

 

Kelm Z, Klapchar K, Kieliszak CR, Selinsky C. Psychogenic Dizziness: An Important but Overlooked Differential Diagnosis in the Workup of the Dizzy Patient. J Am Osteopath Assoc 2018;118(5):e22–e27

 

Koen, N., & Stein, D. J. (2011). Pharmacotherapy of anxiety disorders: a critical review. Dialogues in Clinical Neuroscience, 13(4), 423–437

 

Neumann, I. D., Veenema, A. H., & Beiderbeck, D. I. (2010). Aggression and Anxiety: Social Context and Neurobiological Links. Frontiers in Behavioral Neuroscience, 4, 12

 

Nuss, P. (2015). Anxiety disorders and GABA neurotransmission: a disturbance of modulation. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 11, 165–175

 

Group Cognitive-Behavioral Therapy of Anxiety: A Transdiagnostic Treatment Manual. Peter J. Norton, 2012. Guilford press

 

Perkins, Adam M. et al. (2015). Thinking too much: self-generated thought as the engine of neuroticism. Trends in Cognitive Sciences , Volume 19 , Issue 9 , 492 - 498

 

Shechner, T.,  et al (2012). Attention biases, anxiety, and development: Toward or away from threats or rewards? Depression and Anxiety, 29(4), 282–294

 

Ströhle, A., Gensichen, J., & Domschke, K. (2018). The Diagnosis and Treatment of Anxiety Disorders. Deutsches Arzteblatt international, 155(37), 611–620. https://doi.org/10.3238/arztebl.2018.0611

 

Strongman KT. The Psychology of Emotion. Theories of Emotion in Perspective. Chichester, UK: John Wiley & sons; 1996

 

Thibaut, F. (2017). Anxiety disorders: a review of current literature. Dialogues in Clinical Neuroscience, 19(2), 87–88

 

Weissman MM. (1993(. Family genetic studies of panic disorder. J Psychiatr Res.; 27 Suppl 1:69-78

 

Zarrindast, M.R., & Khakpai, F. (2015). The Modulatory Role of Dopamine in Anxiety-like Behavior. Archives of Iranian medicine, 18 9, 591-603

 

https://www.mentalhelp.net/articles/the-new-dsm-5-anxiety-disorders-and-obsessive-compulsive-disorders

 

/https://www.calmclinic.com/panic/fainting

 

https://www.calmclinic.com/panic/nausea

 

https://adaa.org/learn-from-us/from-the-experts/blog-posts/consumer/overcoming-irritable-bowel-syndrome-ibs

 

https://www.turnaroundanxiety.com/35617-2/

 

https://www.calmclinic.com/anxiety/signs/vertigo

 

http://www.cell.com/trends/cognitive-sciences/fulltext/S1364-6613(15)00154-0

 

http://www.anxietycentre.com/anxiety-symptoms/diarrhea-anxiety.shtml

 

 

  

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024