חרדה | תסמינים, סוגים, גורמים, אבחון וטיפולים מומלצים 2019

דרג פריט זה
(96 הצבעות)
הפרעות חרדה - טיפולים, גורמים, סימפטומים הפרעות חרדה - טיפולים, גורמים, סימפטומים Ėdvard Munk, The Scream

חרדה

סוגי חרדות, טיפול פסיכולוגי, סימפטומים,

אבחון,  גורמים, מטפלים, המלצות ומחקרים

 

חרדה 

 

1. הגדרה של חרדה

 

2. סוגי חרדות

 

3. תסמינים של חרדה

          > הבדלים בין פחד לחרדה

 

4. אבחון חרדה 

         > שאלונים לאבחון חרדה

 

5. חרדה בגישה פסיכודינמית

          > חרדה קיומית

 

6. מה הסיבות לחרדה?

         > קשב

         > נוירולוגיה

         > ביוכימיה

 

7. חרדה וקבלת החלטות

 

8. חרדה ותוקפנות

 

9. חרדה ואינטיליגנציה

 

10.טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה

 (קראו מאמר מורחב על טיפול בחרדות)

 

11. איך מפחיתים את ההסתברות לחוות חרדה?

 

 

מה זה חרדה?

חרדה מוגדרת כהפרעה נפשית שכתוצאה ממנה סובל האדם מכמה קשיים חלקם מתבטאים כתסמינים פסיכולוגיים ואחרים כתסמינים גופניים של חרדה, שבבסיסם תחושת פחד עזה ומשתקת.

הדרך המתאימה ביותר לטפל בהפרעות חרדה היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי. אם אתם מעוניינים לשוחח עמנו להכוונה וקבלת המלצות על מטפלים קוגניטיביים-התנהגותיים בתל אביב ובקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ, אנא צרו קשר. 

תסמינים, או סימפטומים, של חרדה מופיעים בהיעדר כל איום מבחוץ, או מוגזמים במידה רבה לנוכח האיום הקיים.

הסימפטומים מגבילים את מהלך חייו התקין של האדם ופוגעים בו ועלולים להיות מלווים במחשבות מטרידות ובמעשים מוגזמים. החרדה יוצרת מודעות מוגברת לסכנה גופנית או פסיכולוגית.

 

אנשים החשים חרדה כללית מניחים הנחות המובילות אותם לפרש טווח רחב של מצבים כמאיימים.

החרדה ממקדת את תשומת לבם בהיבטים של העולם שהם תופסים אותם כמסוכנים וכך מתחזקת התבנית החרדתית.

הפרעת חרדה היא בטבעה פחד או חרדה לא מציאותיים ולא רציונאליים, בעלי עוצמה משתקת. 

למרות שמטרתה המקורית של החרדה היא לשרת צרכים השרדותיים, העניינים משתבשים כשמנגנון ההתרעה מודיע על סכנה, כאשר מבחינה אובייקטיבית היא אינה קיימת. 

 

סוגים של חרדות

DSM-V מזהה שלוש קטגוריות מרכזיות של הפרעות חרדה , עליהן ניתן להרחיב את הקריאה בקישורים המפורטים כאן: 

 

מאמר קצר זה ידון בתיאור של הפרעות חרדה, סימפטומים ודרכי טיפול, יחד הפניות לטקסטים ספציפיים ונרחבים יותר באתר מכון טמיר -  גם על קשיים נפשיים אחרים שקשורים לחרדה: חרדה כלכליתחרדה מהורותפחד מאינטימיות ונישואיםפחדים מהצלחהחרדת בליעהחרדה ממבחן תיאוריה או ממבחן טסט של משרד הרישוי, חרדת נהיגה  או חרדת בחינות הפרעות שליטה בדחפים  ועוד.

נדון בקצרה גם בטיפול התנהגותי קוגניטיביCBT, שנחשב כטיפול קו ראשון להתמודדות עם הפרעות אלה.

ניתן לקרוא כאן מאמר נפרד על טיפול בחרדות

Anxiety Disorders

 

תסמינים של חרדה

הפרעות חרדה כוללות גם הפרעות המאופיינות בעיקר בפחד וגם הפרעות המאופיינות בעיקר בחרדה.

לא ברור עד כמה פחד וחרדה שונים אחד מהשני, אין גם הסכמה גורפת על הטרמינולוגיה, אבל עדיין יש הבדל מרכזי: 

פחד מתייחס לתגובה לסכנה מיידית וממשית (איום מוגדר, ברור ואמיתי), כמו פחד מאש שפרצה בבית, בעוד ש חרדה היא חשש ודאגה בציפייה לאירועים עתידיים.

חרדה מבטאת רגש כללי של חשש לקראת איום עמום או פוטנציאלי, שאינו בהכרח ממשי (Strongman, 1995),  נניח, חשש לגבי מה יהיה בעתיד, עד כמה אצליח, האם יקרה לי משהו רע (איום שאינו מוגדר היטב, לעומת פחד, שבו מישהו רודף אחרי).

פחד הוא רגש חשוב, סיגנל שמופיע במצבים רבים בחיי היומיום. 


תגובת פחד כולל 4 רכיבים: 

  • אפקטיבי (רגשי)- תחושת בהלה, בעתה, פניקה.
  • קוגניטיבי (מחשבתי)- אתה מעריך שאתה הולך להיפגע מאיום ספציפי שהולך לפגוע בך.
  • סומטי (גופני)- שינויים פנימיים וחיצוניים (סקירה של סומטיקה בהמשך)
  • שינוי חיצוני- שינוי בצבע עור, הזעה מוגברת ועוד סימניפ שמבטאים התגובות פנימיות של fight or flight, שכוללות קצב לב מוגבר, שחרור מוגבר של אדרנלין.
  • התנהגותי- פעולות שנוקטים בתגובה לפחד, למשל- לברוח, להימנע, להילחם.

חרדה מובחנת מפחד ב- 

  • הבדל קוגניטיבי- מחשבות דיפוזיות ולא ספציפיות. פחד מערב אובייקט או מצב ספציפי ממשי, למשל פוביה ספציפית מאופיינת יותר בפחד, כך נוכחות נחש למשל תעורר פחד. בחרדה, המצב או האירוע המסוכן הוא רק פוטנציאלי, כך שגם הקוגניציות הן שונות, מפוזרות, לא מוגדרות. ישנן מחשבות שמבטאות דאגה שמא משהו רע יקרה (לא בהכרח יודע מה), תחושת אי שקט.
  • הבדל רגשי- אוסף מורכב של רגשות שליליים.  חרדה היא שילוב של רגשות לא נעימים, מצב רוח שלילי, דאגה, עיסוק בעצמי, חוסר יכולת לצפות את העתיד.
  • הבדל התנהגותי- ללא איום ספציפי, אין ממה לברוח/להימנע. 
  • הבדל סומטי -  מנגנוני התמודדות כמו דריכות יתר-  מתח שריר גבוה, עוררות, מחכה לראות מה יגיע מעבר לפינה. בחרדה אין הפעלה של מערכת fight or flight אלא מחפשים ומנסים לזהות איומים כל הזמן, ולכן כל הזמן קצת דרוכים ומעוררים. תגובת חרדה נמוכה יותר מבחינת העוצמה מ-fight or flight. היא כרונית ולא אקוטית. 

 

 

הפרעות חרדה שמתבטאות בפחד

פוביות ספציפיות- פחד ממוקד, לא-פרופורציונלי, מאובייקט או סיטואציה ספציפיים, המלווה בבריחה/הימנעות. פחד אשר מלווה בתגובה לא פרופורציונאלית למידת האיום של אובייקט ספציפי. אדם הסובל מפוביה יעשה הכל כדי להימנע, מלהיתקל במצב/באובייקט שמפחיד אותו, למשל- לא להגיע לבית שיש בו כלב\לא לטוס.

לפוביות יכולות להיות השפעות משמעותיות על החיים של האדם, בעיקר שהאובייקט שאתה מפחד ממנו מאוד נפוץ וקשה להימנע ממנו. עם זאת, ישנן פוביות שלא משפיעות ומנתבות את החיים, למשל- אישה שמפחדת מגו'ק וכל פעם שנתקלת בג'וק בבית הולכת לישון אצל אחותה. אצל אישה כזו, הפוביה לא משפיעה לה על החיים באופן דרסטי- ביומיום שלה בסה"כ הכל תקין ורגיל. 

הפרעות חרדה שמתבטאות בחרדה 

התקפי חרדה – התקפים חוזרים של חרדה אינטנסיבית ותחושה עמוקה של פחד להשתגע ואפילו למות. ההתקף נוראי - הוא יכול להימשך בין כמה דקות לחצי שעה ורבים מקבילים אותו לתחושה של התקף לב. התרחשות של התקפים רבים, תחושות גופניות בהן האדם פתאום מרגיש פחד משתק, או שמרגיש חנוק או חלש, אך קשה לומר ממה.

הפרעת חרדה מוכללת (GAD) – דאגת יתר בלתי נשלטת שאינה פוסקת, חרדה כרונית, חשש תמידי מהגרוע ביותר. 

 

 

 

 

אבחון חרדה 

 

אם הגעתם למסקנה שאתם סובלים מחרדות, או שאתם שומעים את הרעיון הזה מהסביבה הקרובה, מומלץ לפנות לרופא המשפחה כדי לשקול יחד טיפול מתאים. הרופא יבחן יחד אתך את התסמינים ויסקור את ההיסטוריה הרפואית לאורך החיים.

למרות שאין בדיקות מעבדה ספציפיות שיודעות לאבחן הפרעות חרדה, סביר שתעברו כמה בדיקות בסיסיות, שמטרתן לשלול מחלות גופניות שעלולות להיות המקור לתסמיני החרדה. 

 

  

שאלונים לאבחון חרדה 

 

  • Generalized anxiety disorder: GAD-7: מדד של שבעה פריטים, מהימנות גבוהה, יכולת הבחנה בין סימפטומים של GAD וסימפטומים של דיכאון. 
  • Severity Measure for Generalized Anxiety Disorder עבור מבוגרים, ועבור ילדים בנפרד. מדד של 10 פריטים. 
  • (Panic disorder: PDSS (Panic disorder severity scale: מדד של 10 פריטים, בוחן את דרגת החומרה של מחשבות, רגשות והתנהגויות קשורות PD. 
  • (Specific phobia: SMSP (severity measures for specific phobia: מדד של 10 פריטים הבוחן את דרגת החומרה של מחשבות, רגשות והתנהגויות הקשורות ל-SP.
  • שאלונים ספציפיים עבור פוביות שונות תחת פוביות ספיציפיות, כמו AQ- Acrophobia questionnaire, BISS – Blood-Injection symptom scale, CGCQ – Claustrophobia Situation questionnaire ועוד.

 

חרדה בגישה הפסיכואנליטית

הראשון שהתייחס לניסיון להסביר חרדה וגם טבע את המושג הוא פרויד: הוא ראה בחרדה סוג של נוירוזה; התגובות הרגשיות מבחינתו חולקו לנוירוזה ופסיכוזה וביטאו קונפליקט לא מודע. 

חרדה, על פי המודל הפסיכואנליטי של פרויד, היא סימפטום לקונפליקט פנימי לא מודע, חרדה מפני פריצה של חומר רגשי – דחפים מיניים או תוקפניים – אל המודע, אל האגו. על האנליטיקאי, לפי פרויד, לחפש את החרדה - מציאתה היא הזדמנות טיפולית להפוך את הלא מודע למודע ולקדם ריפוי אנליטי. 

המתח בין הצרכים שהוא הגדיר, בא לידי ביטוי בשיתוק היסטרי. לדוגמא, יש דיסוציאציה שמאפיינת חלק מהמטופלים שראה, אשר באה לידי ביטוי בסימפטום היסטרי המתבטא בשיתוק היד. על פי פרויד זו נחשבת "התקה", הזזה, של הקונפליקט מחומר רגשי בלתי ניתן להכלה לסימפטום גופני היסטרי.  על פי הגישה הדינמית, הפחד מהאיסור על צרכים מיניים והצורך ההתנהגותי לאונן מתנגשים זה בזה ואז זה מועתק אל היד ומשתק אותה. האיבר בגוף בו יש את השיתוק או הפגיעה הוא זה שיכול לרמוז לנו על התכנים הנמצאים באדם. על פי פרויד, זה לא סתם שהאדם יפתח הפרעת חרדה כללית לעומת פוביה ספציפית מחיות. ההסבר למנגנון הוא אותו הסבר ואותו מנגנון. נוכל להבין את מקור החרדה אם ננסה לצלול לתוך הקונפליקטים המעסיקים את האדם.

על פי גישת יחסי אובייקט , חרדה נובעת מהעדר או חסך בסביבה מגדלת, מזינה ומיטיבה. מלאני קליין התייחסה לחרדה כהיבט המרכזי ביותר בחיינו הנפשיים: עם הולדת התינוק נולדת גם החרדה, שנוכחותה אימננטית לדחפים התוקפניים שאנו חווים מבפנים. הקלייניאנים אינם שואלים אם יש או אין חרדה, אלא באיזה סוג חרדה מדובר וכיצד אנחנו מתמודדים איתה. החרדה היא אפקט מרכזי. גם פסיכופתולוגיה, הפרעות נפשיות, מבחינתה של קליין אינה עניין של איכות אלא של כמות- כולנו סובלים מאותם קשיים, השאלה היא באיזו 'כמות חרדות' ואיזה ארסנל של יכולות יש לנו כדי להתמודד. 

דונלד ויניקוט טען כי חסך סביבתי כזה משפיע על הדיאדה של אם-תינוק: "אם לא טובה דיה" מתקשרת עם תינוק שלא הפנים דמות מרגיעה שתנסוך בו ביטחון קיומי יציב. כתוצאה מהחסך, לא הופנמה אצלו היכולת הקריטית להרגעה עצמית. הטיפול, בגישה זו, יתמקד בקשר בין המטפל למטופל באמצעות הפנמת המטפל כדמות מרגיעה.

בגישות הטיפול הדינמיות , קיימות אבחנות שונות מה- DSM. למעשה, הגישה הפסיכואנליטית מתארת ארבעה מקורות לחרדה (Feigelson, 1993):

  • חרדה מפני התפרקות, חרדה מפני שגעון – פחד מפני פירוק העצמי. כשמתחילים בטיפול נפשי לגעת בחלקים הפגועים בנפש עולה פעמים רבות גם פחד מהתפרקות. יש תאורטיקנים פסיכואנליטיים, כמו דונלד ויניקוט , הטוענים שחשוב להוביל את הטיפול למקומות רגרסיביים, עד כדי פחד מפירוק, ומשם להתחיל בתיקון. אחרים, כמו היינץ קוהוט סבורים שצריך לעצור רגע לפני, בנקודה האחרונה שהעצמי יציב, כשעדיין קיים מבנה פנימי. 
    בחרדת התפרקות, האדם חש שהקיום שלו תלוי על חוט השערה, הוא אינו מוגן דיו להתמודד עם החיים.
  • חרדה מפני אובדן האובייקט – מוכרת גם כחרדה נטישה. מופיעה אצל אנשים שלא השיגו 'קביעות אובייקט' וכל עזיבה נחווית כאובדן והרס מוחלט של הקשר. כשאין קביעות אובייקט, האדם זקוק לנוכחות פיזית של הדמות המשמעותית ולא יכול לחוש את הידיעה או הבטחון שהם יחזרו, שהם נמצאים גם כשלא רואים אותם. זה מתבטא בתלות, בהצמדות, וגם בקנאה.
  • חרדה מפני אובדן אהבה – יש קביעות אובייקט והפחד אינו מאובדן האובייקט עצמו, אלא את אהבתו, מה שמעורר אשמה כרונית ורצון לתיקון אינסופי.
  • חרדה שמקורה בסופר אגו – פחד מעונש ומביקורת עצמית. חרדת סופר אגו יכולה להגיע למצב שאדם מרגיש מאוד אשם ולא בסדר אם הוא שומר לעצמו מחשבות ורגשות. הוא לא יכול להרשות לעצמו לשמור פנים נפרד וחוץ, פיו וליבו חייבים להיות שווים כל הזמן. קשה מאד לחיות ככה, אין אזור נפשי פרטי בו אפשר להיות אותנטיים. אפשר לראות חרדת סופר-אגו אצל אנשים 'דוגריים', הנשענים על הגנה של מורליזציה

 

 

חרדה קיומית 

רולו מיי, פסיכולוג מהגישה האקזיסטנציאליסטית, הבחין בין חרדה קיומית לבין חרדה נורמלית:

  • חרדת קיומית: חרדת כיליון, הפחד מלהפסיק להיות. המחשבה שיום אחד נפסיק להתקיים. חרדה חסרת פרופורציות המערבת קונפליקט והדחקה - זה כל כך מאיים עלינו שאנו מנסים להדחיקה.
  • חרדה נורמלית: פרופורציונלית לאיום. לא מערבת קונפליקט והדחקה. ניתן להתמודד איתה

 

  

Fear VS Anxiety

גורמים להפרעות חרדה 

הפרעות חרדה מתפתחות מתוך שילוב של גורמי סיכון: גנטיקה, ביוכימיה, מאפייני אישיות ואירועי חיים.

תפקידם של גורמים גנטיים בהפרעות חרדה עדיין לא ברור עד הסוף, אם כי ניתן לראות בברור זיקה משפחתית בה חרדה עוברת מדור לדור. למעשה, לילד עם הורה הסובל מהפרעת חרדה (ע"פ DSM-IV) יש סיכוי גבוה פי 7 לפתח הפרעת חרדה בהשוואה לילדים להורים ללא הפרעת חרדה.

יתרה מכך, מחקרי תאומים העלו כי בכמה מהפרעות החרדה, הפרעת פאניקה או פוביות, גורמים גנטיים פחות משפיעים מגורמים משפחתיים. התפקודים המוחיים בבסיס של חרדה ודיכאון עוברים בירושה - כך עולה ממחקר חדש שבחן קופי רזוס - אך עדיין קיימת השפעה ניכרת לתפקידי הסביבה כדי להפחית או להגביר את הסיכון להפרעה נפשית מלאה. 

השפעת הנטיה הגנטית על חרדה ניכרת יותר בגיל צעיר -  מחקר מעלה שכאשר הפרעת חרדה פורצת לפני גיל 20,  גבוהים הסיכויים שלפחות קרוב משפחה אחד סובל אף הוא מחרדה.

 

קשב

תהליך הפרשנות אדם הסובל מחרדה מוטה מראש ל"חיפוש" הגורמים והסימנים המעוררים את החרדה. במילים אחרות, הקשב מלכתחילה מוסט לרמזים חרדתיים: 

המחקרים מלמדים אותנו על קיומה של הטייה קוגניטיבית וקשבית – בשתי המשימות של dot-probe task (משימה שמעבירים כל מיני מילים או פרצופים ובין לבין נקודות וצריכים לזהות את הנקודות במאית השנייה) ו-stroop (זיהוי מילה של צבע שצבועה בצבע אחר) רוב האנשים יודעים לתפקד בטווח הנורמה במשימות ואילו אנשים הסובלים מחרדה חרדה מראים תפקוד מאוד איטי בשתי המשימות כאשר מוצג להם גירוי מעורר לחרדה (למשל, פרצוף כועס, מילים שיש בהם גוון שמעורר חרדה, תמונה של מחט/ דם וכו').

בחרדה חברתית האנשים שסובלים ממנה שמים לב בסביבה החברתית שלהם לסימנים והבעות ושפת גוף שאנשים רגילים לא ישימו לב אליהם, אותו דבר במשימות עצמן. למשל, במשימת הסטרופ נראה פרצוף כועס ונכתוב ליד "שמח" אז אנשים שסובלים מחרדה יעבדו בצורה איטית יותר תכנים חרדתיים. אצל אותם אנשים תהליך עיבוד המשימה הקשורה לתכנים בעלי חרדה הוא תהליך יותר בסיסי, מורכב ואף ראשוני (כלומר מוטמע עמוק בטופוגרפיה של המוח).

 

Amygdala and Anxiety

 

נוירולוגיה


הנוירו-ביולוגיה של חרדה כוללת גוף מחקר עשיר למדי:

האזורים המוחיים הקשורים לחרדה שונים מאזורים הקשורים לפחד.

היום אנו יודעים שהאזור של הקורטקס הפרה-פרונטלי קשור לעיבוד מידע וקבלת החלטות.

בנוסף לקורטקס הפרה-פרונטלי, האזורים הפעילים הם האמיגדלה וההיפוקמפוס.

תהליך הפחד עובר דרך 2 מסלולים:

  • המסלול הראשוני יותר הוא המסלול שעובר ישירות לאמיגדלה והוא יותר אינסטינקטיבי. 
  • לאמיגדלה ומשם המשך לקורטקס הפרה-פרונטלי שמחזיר לאמיגדלה ולשרירים בתהליך של קבלת החלטות (המסלול הגבוה שמסביר למה אנו מזינים את עצמנו בפחד של החרדה ולא מסוגלים לעזור לעצמנו לצאת מהמצב – כי אנחנו נמצאים בלופ במסלול הזה, בטיפולי CBT מלמדים כיצד לפרש בצורה שונה את המצב).

מחקר מעניין מ-2019, בו נמצא כי השמנת יתר מגדילה את רמת תאי הזדקנות (Senescent Cells) רדומים למחצה במוח, שמעוררים התנהגותיות חרדתיות. נוירונים מזדקנים אלו מפסיקים להתחלק. הקשר בין השמנה לבין הגברת כמותם וחרדה מעניין וחדשני. 

 

  

השפעת חרדה על נוירוטרנסמיטורים במוח 


שלוש המערכות של הנוירוטרנסמיטורים החשובים- סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין- נחקרו רבות הן במצבים פתולוגיים והן במצבים לא פתולוגיים.
חשיבותם של שלושת המוליכים העצביים הללו בהפרעות חרדה התבהרה יותר ויותר עם השנים, לאור העובדה שטיפול תרופתי משפיע עליהן. אולם, הפרעות חרדה אינן רק הפחתה באותם נוירוטרנסמיטורים; למערכות המאורגנות על ידם יש מכניזמים שונים ומורכבים. אותה מורכבות עוזרת להסביר את התגובות הפרדוקסליות והבלתי צפויות לתרופות.

 

סרוטונין

המעגלים הסרוטונרגיים משחקים תפקיד בסיסי ברגולציה של מצבים נפשיים, כולל בחרדה. נמצא כי סרוטונין מוגבר מקושר להפחתה בחרדה. אולם, המכניזמים הנחים תחת הקשר הזה אינם כה ברורים. זאת משום שלא כל תתי הסוגים של רצפטורי הסרוטונין קשורים לחרדה. לעומת זאת, ידוע לכל כי תרופות אשר עוצרות את הספיגה מחדש של סרוטונין בסינפסות עוזרות בהפחתת החרדה אצל רבים מהחולים.

 

חומצת גאמא אמינובוטירית (GABA)

גאבא הוא המוליך העצבי המעכב המרכזי במערכת העצבים המרכזית. תרופות לחרדה אינן קשורות לרצפטורים הגאבארגיים, אולם במקום זאת, תרופות (כגון בנזודיאזפינים) ממתנות פעולות עצביות גבוהות ולכן תורמות להפחתת החרדה. למרות שמודולציה (שינוי) של דרכים גאבארגיות עשויה להפחית חרדה כמעט מיידית, מכניזמים מפצים מקושרים עם אותן מעגלים ועל כן עשויה להתרחש עמידות לתרופות.

 

דופמין

תפקידו של הדופמין, הן במצבים פתולוגיים והן במצבים לא פתולוגיים, מורכב למדי. הדרכים הדופמינרגיות עשויות להשפיע על מצבי חרדה במספר דרכים. תרופות שעובדות על דופמין שומשו רבות בטיפול בחרדה. עלייה דופמינרגית קשורה לעלייה בתחושות כגון יעילות עצמית וביטחון עצמי, מה שעשויה להפחית חרדה. אך כפי שתואר קודם, נמצא כי קיימים חולים שהגיבו טוב לתרופות הללו, אך מהצד השני קיימים חולים שהגיבו בחרדה גבוהה יותר לאחר מתן התרופות.

 


נוראפינפרין

כמו דופמין, נוראפינפרין (נוראדרנלין) הינו קתקולאמין שעליה בו מקושרת להגברה סימפטומטית פיזיולוגית בחרדה. אולם, יש לו תפקיד דו-כיווני ומורכב בתיווך של חרדה מצבית "נורמלית" וחרדה פתולוגית. לדוגמא, תרופה בשם פרופראנול, אשר מפחיתה נוראפינפרין, נמצאה יעילה בהפחתת הסימפטומים הפיזיולוגים של חרדה, אולם היא אינה אפקטיבית בהפחתת האספקטים הרגשיים והקוגניטיביים של חרדה פתולוגית ועל כן לא משתמשים בה בטיפול בהפרעות החרדה למיניהן.

 


גלוטמט

גלוטמט הוא הנוירוטרנסמיטור המעורר הראשי במערכת העצבים המרכזית אשר מעורב בכמעט כל המעגלים הנוירונליים, כולל אלו המעורבים במצבי חרדה נורמלית ופתולוגית. הרצפטור NMDA (תת סוג של הנוירוטרנסמיטור) משחק תפקיד חשוב בהפרעות חרדה. אקטיבציה שלו מעוררת סינתזה של חלבון, וזו בתורה מחזקת את הקשרים הנוירונליים שגורמים לביסוס החרדה. לכן, ניתן לומר כי המעגלים הגלוטמטרגיים מעורבים הן בביסוס והן בהכחדה, שני מצבים המעורבים בהתפתחות ובטיפול בחרדה, בהתאמה. בנוסף, נמצא כי תרופות גלוטמטרגיות כגון ממנטין אינן יעילות בהפרעת חרדה מוכללת (GAD), מה שמעיד על אופן פעולה נוירונלי שונה בהפרעות החרדה השונות.

קיימים נוירוטרנסמיטורים נוספים שמשפיעים על חרדות

מחקרים שבחנו נוירוטרנסמיטורים אחרים הניבו מידע חדש על תפקידם בהעלאה ובהפחתת בחרדה, אך לא הצליחו עדיין לבסס טיפולים חדשים עבורה. נוירוטרנסמיטורים רבים מעורבים במכניזמים הביולוגיים של פחד וחרדה כגון נוירופפטידים וקנאבינואידים. אולם, אף אחד מהתרופות שמערבות אותם לא הצליחה לקבל את האישור של ה-FDA. הקריטריון לאישור, כמו גם תגובות פלסיבו אשר קיימות בניסויים בחרדה, עשויים להיות ההסבר לכך.

 

 

חרדה ונטיה למחלות

על פי סקר רחב היקף שנערך בארצות הברית, נמצא כי אנשים הלוקים בחרדה הם בעלי סיכון גבוה יותר ללקות במחלות גופניות. בנוסף, חומרת הסימפטומים הגופניים הנלווים לחרדה, מתגברים כאשר קיימת גם מחלה גופנית. זאת ועוד, ישנו קשר בינה לבין נשירה מטיפול רפואי וסיבוכים אפשריים בניתוח. יתירה מכך, מחקר חדש העלה כי אצל אנשים הסובלים מחרדה כרונית מתגברת פעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית בעת התמודדות עם לחצים. 

באופן כללי המחקרים מלמדים אותנו כי הפרעות חרדה נוטות להופיע בשילוב עם בעיות פיזיות:  בלוטת התריס, בעיות נשימה, מחלות קיבה ומעיים, דלקת פרקים, מיגרנות ואלרגיות. ניתן לומר שלאנשים עם אחד או יותר מהקשיים הסומטיים קיימת נטיה מוקדמת לפתח הפרעת חרדה, אבל לא לסבול מהפרעה פסיכולוגית אחרת. מה גם שהפרעת החרדה מתחילה לרוב לפני הופעת הבעיות הגופניות. 

אנשים הסובלים מהפרעת חרדה נמצאים בסיכון גבוה פי 3-5 להגיע לבדיקה אצל רופא ולסיכוי גבוה פי 6 להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי בהשוואה למי שאינם סובלים מהפרעות חרדה.

בנוסף, לפעמים סימנים וסימפטומים גופניים יכולים להעיד על חרדה: כאבים בבטן ובחזה שמקורם במתח נפשי, מחלות פסיכוסומטיות והפרעות שמושפעות מחוזקה של המערכת החיסונית.

 

חרדה בתפקוד גבוה 

חשוב לציין כי קיימת גם חרדה בתפקוד גבוה, מצב קליני לא מאובחן, וכנראה נסבל.

מדובר באנשים מתפקדים, עובדים ואוהבים, שמרחיקים את החרדה והדאגות באופן יעיל יחסית. אנשים כאלה חיים עם תחושה מעורפלת ותמידית של דאגה לצד סימפטומים גופניים של חרדה כמו כאב ראש, בעיות עיכול, עייפות כרונית וכאבי שרירים.

  Cognitive distortion Anxiety

 

 

חרדה וקושי בקבלת החלטות

 קושי בקבלת החלטות יכול להיות קשור אף הוא חרדה, כמו גם להפרעות אחרות, כמו OCD ודיכאון. אצל אנשים המתמודים עם חרדות קיים לעיתים קרובות פחד מפני קבלת החלטה שגויה, מהתמודדות עם תוצאותיה או ןתחושת החרטה האפשרית על בחירותיהם. הם מוטרדים ממה יחשבו עליהם אנשים אחרים במידה והחלטתם תתברר כשגויה.  כולנו מקבלים המון החלטות בכל יום, מקניית מוצר באינטרנט ועד הצעת נישואים. על מנת לקבל את ההחלטה, כל החלטה שהיא, נדרשת בחירה באפשרות אחת על פני אפשרות אחרת.

הפחד מטעות עלול לגרום לדחיינות קיצונית, להישענות פסיבית על אחרים שיחליטו בשבילי או על הנסיבות ש"יובילו כבר לתוצאה". הרבה פעמים רואים חרדה מקבלת החלטה על פרידה ביחסים זוגיים, כאשר כל אחד מבני הזוג מצפה להחלטה של השני על סיום הקשר. 

 

חרדה ותוקפנות

הפרעות חרדה מקושרות לרוב למופנמות, המנעות ביישנות, זהירות או חשש של הפרט ממעורבות חברתית אך אצל אנשים מסוימים החרדה עלולה לעורר תגובות אלימות ותוקפניות היות והיא גורמת לעלייה במתח ובלחץ הנפשי.

מבחינה אבולוציונית, החרדה גורמת כידוע לתגובה של לחימה או בריחה (Fight or Flight) במטרה לסייע לפרט להתמודד עם מצב של סכנה ולשמור על בטחונו. לפיכך, אנשים אשר נוטים למצב של 'לחימה' עשויים לחוש כעס ועצבנות ולהתנהג באגרסיביות בעת חרדה. קיימת השערה כי באופן כללי אנשים בעלי נטיות אגרסיביות או מזג חם הם בעלי סבירות גבוהה יותר להגיב באופן הזה.

במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי חרדה חברתית ופחד מנטישה עוררו תגובות אלימות מצד גברים במערכות היחסים שלהם.

כאשר עולות תגובות תוקפניות של מטופלים חשוב לפנות קודם לטיפול פסיכולוגי לשליטה בכעסים , לפני הטיפול בחרדה עצמה: בשלב הראשוני מומלץ לאדם להתרחק פיזית מהסיטואציה ככל הניתן עד אשר הוא נרגע, ולאחר מכן לנסות ולהתמקד בפתרון בעיות ובשליטה עצמית.

לקריאה נוספת על טיפול בשליטה וניהול כעסים:  https://www.tipulpsychology.co.il/cbt/anger-management-training.html

 

 

 

חרדה ואינטיליגנציה

האם יש קשר בין חרדה לאינטליגנציה? Howard Liddell כינה את החרדה "צילה של האינטליגנציה" - היכולת לתכנן את אירועי העתיד לפרטי פרטים היא יתרון אנושי מדהים, אבל כפי שכתב שלמה המלך בקהלת: "יוֹסִיף דַּעַת - יוֹסִיף מַכְאוֹב", והוסיף ג'ון לנון החכם: "Genius is pain".

מחקרים מראים כי קיים מתאם חיובי בין חרדה לאינטיליגנציה, כאשר משמעות הדבר היא שסביר להניח שאנשים הסובלים מחרדה יותר אינטליגנטים, ולהפך. כנראה עקב קיומה של עוררות גבוהה יותר בחלקים מוחיים שונים כמו האמיגדלה, האזור במוח שאחראי על תפיסת פחד.

מחקר שפורסם בשנה האחרונה בכתב העת Trends in Cognitive Sciences ניסה לשפוך אור על הקשר הקיים בין נוירוטיות, תכונת אישיות אשר קשורה בחרדה ובנטייה לחוות רגשות שליליים, לבין יצירתיות וחרדה. המאמר מציע כי הקשר מתווך ע"י מנגנון מוחי המייצר מחשבות (SGT- self generated thought), אשר הינו מרכיב חשוב ביצירתיות, אך גם מרכיב חשוב בזיהוי איומים ומצבי סיכון כשאלה אינם נמצאים באופן ממשי. 

אצל אנשים הגבוהים בנוירוטיות ושסובלים מחרדה, מנגנון התגובה הספונטנית באמיגדלה מעביר את התודעה למצב פאניקה הרבה יותר מהר מאנשים לא חרדים.  מנגנון זה אחראי, לפחות בחלקו, על כך שאנשים הסובלים מחרדה מזהים סכנה גם כשזו אינה קיימת, כיוון שמוחם מייצר אוטומטית מחשבות במהירות ובעוצמה, לא רק בתגובה לגירויים ממשיים במציאות. אותו מנגנון מוחי קשור גם ביצירתיות, כך שקיים קשר משולש בין יצירתיות, דאגנות ואינטיליגציה גבוהה.  

 

 

טיפול CBT בהפרעות חרדה

קיימים ממצאים אמפיריים רבים המעידים על יעילותו של CBT בטיפול במגוון הפרעות חרדה, כמו הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה כללית (GAD), חרדה חברתית, פוביות, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית והפרעה פוסט-טראומטית (PTSD).

יעילות הטיפול נובעת משילובים של טכניקות:

  • פסיכואדוקציה אודות פחד וחרדה
  • ויסות עצמי של סימפטומים
  • תרגולים גופניים
  • הבניה קוגניטיבית מחודשת
  • חשיפה בדמיון ובמציאות
  • גמילה מ"סימני בטחון" לא יעילים
  • מניעת נסיגה

 

למרות שנדרשת עבודה והשקעה, חשוב לדעת שככל שמשנסים מותניים, מקבלים את עצמנו כפי שאנחנו ורואים בחרדה כוח ולא חולשה, ניתן לפתח שביל זהב לבניית עצמי חדש ובטוח יותר, בעל מסוגלות מתפתחת שנבנה מתוך אתגרי החיים ואינו נכנע להם בקלות. 

חשובות כאן סבלנות, קבלה ועקביות – למרות ש-CBT עובד מהר, מדובר בתהליך מתמשך שבמהותו נמשך כל החיים. תמיד ישנן דרכים להשתפר, להרגיש טוב יותר, להתייחס לעצמך ולאחרים נכון יותר. על כן, היה סבלני. הזכר לעצמך שאין באמת קו סיום, התייחס ל"מעידות" כמרכיב הכרחי במסע שלך ותן לעצמך קרדיט על השקעת המאמץ בהתמודדות עם קשייך. 

 

מניעת חרדה

ישנן דרכים בהן ניתן להפחית את הסיכוי ללקות בהפרעת חרדה.

בנקודה זו נזכיר שוב כי תחושות חרדה הן תופעה טבעית בחיינו ואינן מעידות בהכרח על קיומה של הפרעה נפשית.

 

צעדים שעשויים למתן רגשות של חרדה הם:

 

  • הפחתת צריכה של קפאין, תה, קולה ושוקולד
  • התייעצות עם רופא המשפחה לפני נטילת תרופות ללא מרשם להפחתת חרדה, כמו תרופות צמחיות, זאת על מנת לוודא שהן לא מכילות רכיבים שעלולים דווקא להחמיר תסמינים של חרדה
  • שמירה על תזונה בריאה
  • הקפדה על דפוסי שינה קבועים
  • צמצום אלכוהול והימנעות קנאביס וחומרים פסיכואקטיביים אחרים.

 

אם פעולות יומיומיות שפעם נראו קלות הפכו למטלות מייצרות-חרדה, יתכן שהאינסטינקט הבריא של פחד מפני סכנה חצה כבר את הקו הנורמטיבי לכיוון של  בעיה נפשית.

צריך לבדוק, וחשוב לזכור שאפשר לטפל.

 

התקשרו אלינו ונפנה אתכם

למטפל/ת הכי מתאים/ה,

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ

 

1-800-509-809

צוות מכון טמיר 

 

 

 

 

 כתיבה: אופיר ברגמן, איתן טמיר, גיא פינקלשטיין, שייקו ברודווין, דפנה אברמוביץ', שיר אינדיג, שני אלון,  מכון טמיר

 

 

 

 

 

 

 מקורות: 

 

Aydin, M. A., Salukhe, T. V., Wilke, I., & Willems, S. (2010). Management and therapy of vasovagal syncope: A review. World Journal of Cardiology, 2(10), 308–315. http://doi.org/10.4330/wjc.v2.i10.308

 

Andrew S. Fox, Jonathan A. Oler, Alexander J. Shackman, Steven E. Shelton, Muthuswamy Raveendran, D. Reese McKay, Alexander K. Converse, Andrew Alexander, Richard J. Davidson, John Blangero, Jeffrey Rogers, Ned H. Kalin. Proceedings of the National Academy of Sciences Jul 2015, 201508593

 

Bandelow, B., Michaelis, S., & Wedekind, D. (2017). Treatment of anxiety disorders. Dialogues in Clinical Neuroscience, 19(2), 93–107.

 

Barlow, D. (2002). Anxiety and Its Disorders: The Nature and Treatment of Anxiety and Panic. Guliford Press. 

 

Bubier, J. L., & Drabick, D. A. G. (2009). Co-occurring Anxiety and Disruptive Behavior Disorders: The Roles of Anxious Symptoms, Reactive Aggression, and Shared Risk Processes. Clinical Psychology Review, 29(7), 658–669. 

 

Bystritsky, A., Khalsa, S. S., Cameron, M. E., & Schiffman, J. (2013). Current Diagnosis and Treatment of Anxiety Disorders. Pharmacy and Therapeutics, 38(1), 30–57.

 

Clark D. M. (1999). Anxiety disorders: why they persist and how to treat them. Behav. Res. Ther. 37, 5–27

 

El-Mallakh RS, Hollifield M. Comorbid anxiety in bipolar disorder alters treatment and prognosis. Psychiatr Q. 2008;79:139–150.

 

Fanselow, M. S. (2013). Fear and anxiety take a double hit from vagal nerve stimulation. Biological Psychiatry, 73(11), 1043–1044

 

Feigelson, C. (1993). Personality death, object loss, and the uncanny. The International journal of psycho-analysis. 74 ( Pt 2). 331-45. 

 

Gelenberg, A. J. (2000). Psychiatric and Somatic Markers of Anxiety: Identification and Pharmacologic Treatment. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 2(2), 49–54.

  

Goldsmith HH., Lemery KS. Linking temperamental fearfulness and anxiety symptoms: a behavior-genetic perspective. Biol Psychiatry. 2000;48:1199–1209.

 

Hartley, C. A., & Phelps, E. A. (2012). Anxiety and Decision-Making. Biological Psychiatry, 72(2)

 

Juergen Hoyer, Andrew T. Gloster. (2009) Psychotherapy for Generalized Anxiety Disorder: Don't Worry, It Works!. Psychiatric Clinics of North America 32:3, pages 629-640.

 

Kelm Z, Klapchar K, Kieliszak CR, Selinsky C. Psychogenic Dizziness: An Important but Overlooked Differential Diagnosis in the Workup of the Dizzy Patient. J Am Osteopath Assoc 2018;118(5):e22–e27

 

Koen, N., & Stein, D. J. (2011). Pharmacotherapy of anxiety disorders: a critical review. Dialogues in Clinical Neuroscience, 13(4), 423–437.

 

Neumann, I. D., Veenema, A. H., & Beiderbeck, D. I. (2010). Aggression and Anxiety: Social Context and Neurobiological Links. Frontiers in Behavioral Neuroscience, 4, 12

 

Nuss, P. (2015). Anxiety disorders and GABA neurotransmission: a disturbance of modulation. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 11, 165–175

 

Group Cognitive-Behavioral Therapy of Anxiety: A Transdiagnostic Treatment Manual. Peter J. Norton, 2012. Guilford press

 

Perkins, Adam M. et al. (2015). Thinking too much: self-generated thought as the engine of neuroticism. Trends in Cognitive Sciences , Volume 19 , Issue 9 , 492 - 498

 

Shechner, T., Britton, J. C., Pérez-Edgar, K., Bar-Haim, Y., Ernst, M., Fox, N. A., … Pine, D. S. (2012). Attention biases, anxiety, and development: Toward or away from threats or rewards? Depression and Anxiety, 29(4), 282–294.

 

Strongman KT. The Psychology of Emotion. Theories of Emotion in Perspective. Chichester, UK: John Wiley & sons; 1996

 

Thibaut, F. (2017). Anxiety disorders: a review of current literature. Dialogues in Clinical Neuroscience, 19(2), 87–88. 

 

Weissman MM. (1993(. Family genetic studies of panic disorder. J Psychiatr Res.; 27 Suppl 1:69-78.

 

Yuan, Q., Yu, L., Shi, D., Ke, X., & Zhang, H. (2015). Anxiety and Depression Among Patients With Different Types of Vestibular Peripheral Vertigo. Medicine, 94(5), e453

 

Zarrindast, M.R., & Khakpai, F. (2015). The Modulatory Role of Dopamine in Anxiety-like Behavior. Archives of Iranian medicine, 18 9, 591-603.

 

https://www.mentalhelp.net/articles/the-new-dsm-5-anxiety-disorders-and-obsessive-compulsive-disorders

/https://www.calmclinic.com/panic/fainting

https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%95%D7%90%D7%96%D7%95-%D7%95%D7%90%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_-_Vasovagal_syncope

https://www.calmclinic.com/panic/nausea

https://draxe.com/cognitive-behavioral-therapy/

https://adaa.org/understanding-anxiety/related-illnesses/irritable-bowel-syndrome-ibs#

https://www.healthyplace.com/blogs/anxiety-schmanxiety/2017/06/we-have-a-negativity-bias-that-causes-anxiety/

https://www.turnaroundanxiety.com/35617-2/

https://www.calmclinic.com/anxiety/signs/vertigo

https://psychcentral.com/blog/seeing-through-the-cloud-of-high-functioning-anxiety

https://www.calmclinic.com/anxiety/symptoms/aggression-violence

http://www.cell.com/trends/cognitive-sciences/fulltext/S1364-6613(15)00154-0

http://www.anxietycentre.com/anxiety-symptoms/diarrhea-anxiety.shtml

 

 

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר