חרדה | תסמינים, סוגים, גורמים, אבחון, מטפלים וטיפולים מומלצים

דרג פריט זה
(118 הצבעות)
הפרעות חרדה - טיפולים, גורמים, סימפטומים הפרעות חרדה - טיפולים, גורמים, סימפטומים Ėdvard Munk, The Scream

הפרעות חרדה

סוגי חרדות, טיפול פסיכולוגי, סימפטומים,

אבחון,  גורמים, מטפלים, המלצות ומחקרים

 

 

כתיבה: 

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

 

סקירה מקצועית:

רון ישי Phd פסיכולוג קליני מומחה

ד״ר רון ישי, מכון טמיר

פסיכולוג קליני מומחה, 

MA בהצטיינות בפסיכולוגיה קלינית של הילד אונ׳ ת״א

בוגר לימודי היפנוזה בביה״ס לרפואה אונ׳ ת״א,

בוגר לימודי CBT ו DBT;

בעל דוקטורט (PhD) בתחום קונפליקטים ו-AI בטכניון

 

  

עריכה אחרונה:

17 לנובמבר 2020 ☑️


עזרו בכתיבת המאמר:  

  • עדי נבו, פסיכולוגית בהתמחות קלינית

 

פנו לשאלה ממוקדת

לאיש מקצוע מהמכון:

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

חרדה 

1. הגדרה של חרדה

2. סוגי חרדות

3. תסמינים של חרדה

          > הבדלים בין פחד לחרדה

4. אבחון חרדה 

         > שאלונים לאבחון חרדה 

5. חרדה בגישה פסיכודינמית

          > חרדה קיומית 

6. מה הסיבות לחרדה?

         > קשב

         > נוירולוגיה

         > ביוכימיה

7. חרדה וקבלת החלטות

8. חרדה ותוקפנות

9. חרדה ואינטיליגנציה

10.טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה

 (קראו מאמר מורחב על טיפול בחרדות

11. מניעה: איך מפחיתים את ההסתברות לחוות חרדה?

 

״החרדה נולדה ממש באותו רגע בו נולדה האנושות.

מכיוון שלעולם לא נוכל לשלוט בה, נצטרך ללמוד לחיות איתה -

ממש כמו שלמדנו לחיות עם סערות... ״ 

 

-- פאולו קואלו

 

מילת פתיחה על חרדה בקורונה

למרות שאנחנו כבר חודשים ארוכים בתוך משבר הקורונה, קשה לחשוב היום על חרדות של בני אדם מבלי להתייחס לקשר בין חרדות ומגיפת הקורונה.

ובאמת, בתקופה זו רבים הסיכויים שכולנו נפגוש מידה זו או אחרת של חרדה סביב מציאות חיים שאינה מוכרת. במרחב חוסר הודאות, בו חרדות משגשגות ופורחות. 

העובדות חקוקות במגיפות העבר בן-זמננו, למשל נגיף האבולה, ה-SARS ונגיף זיקה, יצרו שיעור חרדה גבוה אצל מרבית בני האדם באיזורי העולם בהם פרצו. 

חרדות מופיעות במשברים גלובליים בשלל גוונים: למשל, התקפי פאניקה עקב המכה הכלכלית שניחתה על שווקים מקומיים ובינלאומיים;אגורפוביה וחרדה חברתית, בשל ההנחיות להישאר בבתים בבידוד ועוד. 

כאשר אדם כבר מתמודד מראש עם אחת מהפרעות החרדה, מגפה עלולה להוסיף מתח נפשי עצום, אך אפילו אדם שלא חווה מעולם משבר נפשי חמור עלול, בנסיבות הללו, למצוא עצמו סובל מחרדה קיצונית לבריאותו שלו ולבריאות היקרים לו.

למעשה, בשל העלייה המהירה בשיעור ההדבקה והמוות, רבים לא רק חשים חרדים אלא גם חסרי ישע, מה שמעורר תנאים פסיכולוגיים להתפתחות של דיכאון.

 

אם אתם חווים חרדה קשה, אל תהססו לפנות לעזרה ממומחה בבריאות הנפש. זה נכון במיוחד אם יש לך היסטוריה של חרדה.

 

שנעבור את תקופת היציאה בשלום,

 

צוות מכון טמיר

 

מה ההגדרה של חרדה?

חרדה מוגדרת כהפרעה נפשית שכתוצאה ממנה סובל האדם מכמה קשיים, שמתבטאים בתסמינים גופניים, פסיכולוגיים, קוגניטיביים ואחרים, שבבסיסם תחושת פחד עזה ומשתקת.

חרדה כוללת תסמינים של חרדה מופיעים בהיעדר כל איום מבחוץ, או כאשר הסימנים של החרדה מוגזמים במידה רבה לנוכח האיום המציאותי.

הסימפטומים מגבילים את מהלך חייו התקין של האדם ופוגעים בו ועלולים להיות מלווים במחשבות מטרידות ובמעשים מוגזמים, ולרוב יוצרת מודעות מוגברת לסכנה גופנית או פסיכולוגית. 

 

אנשים החשים חרדה כללית מניחים הנחות המובילות אותם לפרש טווח רחב של מצבים כמאיימים.

החרדה ממקדת את תשומת לבם בהיבטים של העולם אותם הם תופסים כמסוכנים וכך מתחזקת התשתית החרדתית.

למרות שמטרתה המקורית של החרדה היא לשרת צרכים השרדותיים, העניינים משתבשים כשמנגנון ההתרעה מודיע על סכנת שווא, כאשר מבחינה אובייקטיבית הסכנה אינה קיימת, או שהיא קיימת במידה מועטה. 

 

 

הדרך המתאימה ביותר לטפל בהפרעות חרדה

היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

אם אתם מעוניינים לשוחח עמנו להכוונה

וקבלת המלצות על מטפלים קוגניטיביים-התנהגותיים בתל אביב

ועם עמיתינו  בחיפה, בבאר שבע, בירושלים 

וביישובים נוספים בכל הארץ,

אנא צרו קשר.

עלות מפגש טיפולי היא 330 ש״ח.

 

 

מהם הסוגים של הפרעות חרדה?

DSM-V מזהה שלוש קטגוריות מרכזיות של הפרעות חרדה :

 

 

* המהדורה המעודכנת של DSM הוסיפה את ה- Obsessive-Compulsive and Related Disorders -  OCRD, שזכה בז׳רגון המקצועי לשם הפרעות הספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי 

 

במאמר זה נדון בתיאור הפרעות החרדה, בסימפטומים ובאבחון.

 

ניתן לקרוא גם מאמר נפרד על טיפול בחרדות בו אנו מתמקדים בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), שנחשב לטיפול קו ראשון להתמודדות עם הפרעות חרדה.

 

תסמינים של חרדה

הפרעות חרדה כוללות גם הפרעות המאופיינות בעיקר בפחד וגם הפרעות המאופיינות בעיקר בחרדה.

לא ברור עד כמה פחד וחרדה שונים אחד מהשני, אין גם הסכמה גורפת על הטרמינולוגיה, אבל עדיין יש הבדל מרכזי:

פחד מתייחס לתגובה לסכנה מיידית וממשית (איום מוגדר, ברור ואמיתי),כמו פחד מאש שתפרוץ בבית, בעוד ש חרדה היא חשש ודאגה בציפייה לאירועים עתידיים, פחות ספציפיים כמו חרדה ממשהו כללי ומעורפל שיקרה בעתיד.

חרדה מבטאת רגש כללי של חשש לקראת איום עמום או פוטנציאלי, שאינו בהכרח ממשי (Strongman, 1995), נניח, חשש לגבי מה יהיה בעתיד, עד כמה אצליח, האם יקרה לי משהו רע פחד הוא רגש חשוב, סיגנל שמופיע במצבים רבים בחיי היומיום ומזהיר אותנו מפעולה מסוכנת. החרדה אמנם הופכת אותנו לדרוכים יותר, אך היא לא מזהירה אותנו מפעולה ספציפית.

קצת על חרדות במספרים ניתן ללמוד בטבלה זו, ו/או לדלג למאמר מיוחד שלנו על נתונים ושכיחות של הפרעות חרדה:

 


 

Anxiety Disorders Onset Epidemiology and Comorbidity

 

מה ההבדל בין חרדה לפחד?

 

תגובת פחד כוללת לפחות 4 רמות:

  • אפקטיבית (רגשית)- תחושת בהלה, בעתה ופניקה
  • קוגניטיבית (חשיבתית)- הערכה לגבי מצב חירום מתקרב
  • סומטית (גופנית)- שינויים פנימיים וחיצוניים הנובעים מפעילות המערכת הסימפטטית במערכת העצבים המרכזית כגון שינוי בצבע העור, הזעה מוגברת ועוד סימנים המבטאים תגובות פנימיות של fight or flight, וכוללות קצב לב מוגבר כמו גםשחרור מוגבר של אדרנלין.
  • התנהגותית - פעולות שננקטות בניסיון להפחית את הפחד -  למשל, בריחה מהאירוע, המנעות, קפיאה או חיפוש מקלט.

 

Difference Between Fear and Anxiety 

 

״סאליבן מבחין בין פחד לבין חרדה.

אם נשמע קול חזק, אם רעב נותר ללא מענה,

אם מתחים מכל סוג גוברים, התינוקת הופכת נפחדת.

למעשה, הפחד פועל כנטייה ממזגת;

משום שהוא מבוטא באמצעות בכי וסערת נפש,

הוא מושך את המטפל לתוך אינטראקציה

שתרגיע את התינוקת ותתייחס לבעייתה.

חרדה, מנגד, הינה חסרת מיקוד

ואינה נובעת ממתח גובר בקרב התינוקת.

חרדה נאספת מתוך אנשים אחרים".

 

- סטיבן מיטשל. פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המוכרת לנו

 

הפרעות חרדה שמתבטאות בפחד

 

פוביות ספציפיות

פחד ממוקד, לא-פרופורציונלי, מאובייקט או מסיטואציה ספציפיים, שמלווה בבריחה/הימנעות.  אדם שסובל מפוביה ספציפית יעשה הכל כדי להימנע מלהיתקל במצב או באובייקט שמפחידים אותו.

למשל- נער שסובל מפחד מכלבים, לא יגיע למסיבה שנערכת בבית שיש בו כלב; איש עסקים שסובל מחרדה מטיסות, יימנע מהרשמה לכנס מקצועי שההגעה אליו כרוכה בטיסה. 

לפוביות יכולות להיות השפעות משמעותיות על החיים של האדם, בעיקר כשהאובייקט שאתה מפחד ממנו מאוד נפוץ וקשה להימנע ממנו.

עם זאת, ישנן פוביות שאינן משפיעות ומנתבות את החיים, למשל- אצל גבר שפוחד מחרקים, החיים אינם מושפעים באופן דרסטי. 

 

 

הפרעות חרדה שמתבטאות בחרדה 

 

התקפי חרדה

התקפים חוזרים של חרדה אינטנסיבית ותחושה עמוקה של פחד להשתגע ואפילו למות. ההתקף נוראי - הוא יכול להימשך בין כמה דקות לחצי שעה. רבים מבלבלים בין התקף חרדה לתחושה של התקף לב. התרחשות של התקפים רבים, תחושות גופניות בהן האדם פתאום מרגיש פחד משתק, או שמרגיש חנוק או חלש, אך קשה לומר ממה.

הפרעת חרדה מוכללת (GAD) 

דאגת-יתר בלתי נשלטת שאינה פוסקת, חרדה כרונית שכוללת חשש תמידי מהגרוע ביותר. 

 

 

 

 

איך מאבחנים הפרעות חרדה?

 

אם הגעתם למסקנה שאתם סובלים מחרדות, או שאתם שומעים את הרעיון הזה מהסביבה הקרובה, מומלץ לפנות לרופא המשפחה כדי לשקול יחד טיפול מתאים.

הרופא יבחן יחד אתכם את התסמינים ויסקור את ההיסטוריה הרפואית לאורך החיים.

למרות שאין בדיקות מעבדה ספציפיות שיודעות לאבחן הפרעות חרדה, סביר שתעברו כמה בדיקות רפואיות בסיסיות, שמטרתן לשלול מחלות גופניות שעלולות להיות המקור לתסמיני החרדה.  לאחר מכן יועברו שאלונים, ראיון קליני ואולי גם אבחון פסיכודיאגנוסטי. 

 

  

שאלונים לאבחון חרדה 

 

  • Generalized anxiety disorder: GAD-7: מדד של שבעה פריטים, מהימנות גבוהה, יכולת הבחנה בין סימפטומים של GAD וסימפטומים של דיכאון
  • Severity Measure for Generalized Anxiety Disorder עבור מבוגרים, ועבור ילדים בנפרד. מדד של 10 פריטים. 
  • (Panic disorder: PDSS (Panic disorder severity scale: מדד של 10 פריטים, בוחן את דרגת החומרה של מחשבות, רגשות והתנהגויות קשורות PD. 
  • (Specific phobia: SMSP (severity measures for specific phobia: מדד של 10 פריטים הבוחן את דרגת החומרה של מחשבות, רגשות והתנהגויות הקשורות ל-SP.
  • שאלונים ספציפיים עבור פוביות שונות תחת פוביות ספיציפיות, כמו AQ- Acrophobia questionnaire, BISS – Blood-Injection symptom scale, CGCQ – Claustrophobia Situation questionnaire ועוד.

 

 

האם חרדה מחמירה עם הגיל?


חרדה קיימת עלולה להחמיר על הגיל,

בעיקר בשל מתחים הקשורים לבעיות בריאות,

אובדנים ואירועי לחץ משמעותיים הנצברים בחיים.

 

מחקרים מראים כי בממוצע,

1 מכל 5 מבוגרים סובל מסימפטומים

של חרדה שדורשים טיפול

  

Fear VS Anxiety

 

 

גורמים להפרעות חרדה 

הפרעות חרדה מתפתחות מתוך שילוב של גורמי סיכון: גנטיקה, ביוכימיה, מאפייני אישיות ואירועי חיים. 

האטיולוגיה של הפרעות חרדה נחשבת מורכבת, חלקם מהגורמים עשויים לקרות יחד, חלקם יובילו זה לזה וחלקם לא יובילו לחרדה ללא נוכחות גורם אחר.

הסיבות השכיחות לחרדה כוללות מתחים סביבתיים (קשיים בעבודה, בעיות במערכות יחסים, בעיות משפחתיות), גנטיקה (אנשים עם קרובי משפחה הסובלים מחרדה נמצאים בסבירות גבוהה יותר ללקות בה), גורמים רפואיים (תסמינים של מחלות אחרות, השפעת תרופות, מתח לקראת ניתוח חשוב או החלמה ארוכה), קשב, נוירולוגיה וביוכימיה מוחית (הפרעות חרדה רבות מוגדרות כליקויים הורמונליים או ליקויים בסיגנלים חשמליים וכימיים במוח) וגמילה מחומרים אסורים (השפעות הגמילה עשויות להגביר את השפעתם של גורמים אפשריים אחרים).

 

מודל שלוש הפְּגִיעוּיות (Triple Vulnerability Model),

אותו פיתחו הפסיכולוג דיויד בארלו ועמיתיו,

מספק מסגרת התייחסות אטיולוגית רחבה

למקורות ולסיבות להתפתחותן של הפרעות חרדה:

 

Triple Vulnerability Model David Barlow

 

גנטיקה

תפקידם של גורמים גנטיים בהפרעות חרדה עדיין לא ברור עד הסוף, אם כי ניתן לראות בברור זיקה משפחתית בה חרדה עוברת מדור לדור. 

למעשה, לילד עם הורה הסובל מהפרעת חרדה (ע"פ DSM-IV) יש סיכוי גבוה פי 7 לפתח הפרעת חרדה בהשוואה לילדים להורים ללא הפרעת חרדה.

יתרה מכך, מחקרי תאומים העלו כי בכמה מהפרעות החרדה, הפרעת פאניקה או פוביות, גורמים גנטיים פחות משפיעים מגורמים משפחתיים. התפקודים המוחיים בבסיס של חרדה ודיכאון עוברים בירושה - כך עולה מסקירת מחקרים מקיפה  - אך עדיין קיימת השפעה ניכרת לסביבה בהפחתת או בהגברת הסיכון להפרעה נפשית מלאה.

השפעת הנטיה הגנטית על חרדה ניכרת יותר בגיל צעיר -  מחקר מעלה שכאשר הפרעת חרדה פורצת לפני גיל 20,  גבוהים הסיכויים שלפחות קרוב משפחה אחד סובל אף הוא מחרדה.

 

קשב

תהליך הפרשנות אדם הסובל מחרדה מוטה מראש ל"חיפוש" הגורמים והסימנים המעוררים את החרדה.

במילים אחרות, הקשב מלכתחילה מוסט לרמזים חרדתיים: 

המחקרים מלמדים אותנו על קיומה של הטיה קוגניטיבית וקשבית – בשתי המשימות של dot-probe task (משימה שמעבירים כל מיני מילים או פרצופים ובין לבין נקודות וצריכים לזהות את הנקודות במאית השנייה) ו-stroop (זיהוי מילה של צבע שצבועה בצבע אחר) רוב האנשים יודעים לתפקד בטווח הנורמה ואילו אנשים הסובלים מחרדה מראים תפקוד מאוד איטי בשתי המשימות כאשר מוצג להם גירוי מעורר חרדה (למשל, פרצוף כועס, מילים שיש בהן גוון שמעורר חרדה, תמונה של מחט/ דם וכו').

אנשים שסובלים מחרדה חברתית שמים לב לסימנים, הבעות ושפת גוף בסביבה החברתית שלהם, שאנשים רגילים לא ישימו לב אליהם, אותו הדבר במשימות עצמן. למשל, כאשר במשימת הסטרופ נראה פרצוף כועס ונכתוב לידו "שמח" הרי שאנשים הסובלים מחרדה יעבדו בצורה איטית יותר תכנים חרדתיים. אצל אותם אנשים תהליך עיבוד המשימה הקשורה לתכנים מעוררי חרדה הוא תהליך יותר בסיסי, מורכב ואף ראשוני (כלומר מוטמע עמוק בפעילות המוח).

 

Amygdala and Anxiety

 

נוירולוגיה וחרדה

הנוירו-ביולוגיה של הפחד והחרדה כוללת גוף מחקר עשיר למדי:

האזורים המוחיים הקשורים לחרדה שונים מהאזורים הקשורים לפחד.

היום אנו יודעים שבפחד ובחרדה מעורבים האזורים המכונים 'פרה-פרונטלי', אמיגדלה והיפוקמפוס:

האזור הפרה-פרונטלי קשור לעיבוד מידע ולקבלת החלטות, בעוד שהאמיגדלה וההיפוקמפוס קשורים לרגשות ולזכרון. 

תהליך הפחד עובר דרך 2 מסלולים:

  • מסלול אינסטינקטיבי בו המידע החדש מגיע ישירות לאמיגדלה ונצבע בפחד.
  • מסלול מווסת בו המידע עובר אומנם דרך האמיגדלה אך נשלח קורטקס הפרה-פרונטלי שם המידע עובר עיבוד ('מקבל משמעות') ותהליך של קבלת החלטות ומוחזר לאמיגדלה ולשרירים. המסלול השני מסביר כיצד אנו צובעים שוב ושוב את המידע בצבעים של חרדה ופחדולא מסוגלים לעזור לעצמנו לצאת ממצבים ('לופ' של חרדה) בטיפולי CBT מתבססים על המסלול השני ומלמדים כיצד לפרש בצורה שונה את המצב ולהתמודד כך עם החרדה.

מחקר מעניין מ-2019 העלה כי השמנת-יתר מגדילה את כמותם של תאים 'זומבים' רדומים שמשתתפים בתהליך ההזדקנות (Cellular senescence) ומעוררים באופן זה התנהגותיות חרדתיות. הקשר בין השמנה, כמות התאים הזומבים וחרדה מעניין וחדשני. 

 

  

חרדה וביוכימיה: נוירוטרנסמיטורים במוח 

המוח בנוי מתאי עצב בהם מועבר חשמל.

בין תאי העצב קיים מרווח המכונה סינאפסה.

במרווח זה עוברים בין תא עצב למשנהו חומרים המכונים נוירוטרנסמיטורים.

הנוירוטרנסמיטורים הינם מרכיב חיוני ברגש ובמחשבה.

יודגש כי לאחר שחרור נוירוטרנסמיטור לסינפסה והעברת המידע לתא העצב הבא, נשאב הנוירוטרנסמיטור בחזרה לתא העצב ששחרר אותו לצורך שימוש מחדש.

שלושה נוירוטרנסמיטורים חשובים ממשפחת הקטכולאמינים- סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין -  נחקרו רבות בהקשרים של פחד וחרדה, וחשיבותם התבהרה יותר ויותר עם השנים, לאור העובדה שטיפול תרופתי משפיע על רמתם במוח: 

 

סרוטונין

הנוירוטרנסמיטור סרטונין משחק תפקיד מרכזי בוויסות מצבים נפשיים, לרבות בחרדה.

נמצא כי כמות גדולה של סרוטונין בסינפסה מקושרת להפחתה בחרדה. מאחר ומולקולת הסרטונין גדולה ולא ניתן להחדירה באופן מלאכותי דרך נימיות הדם הייחודיות שמגיעות למח, פותחו תרופות שמעכבות את הספיגה המחודשת של הסרטונין (Reuptake) לתא העצב ששחרר אותו לסינפסה. עצם עיכוב הסרטונין בסינפסה מפחית את רמת החרדה.

אולם המכניזמים העומדים בבסיס הקשר הזה עדיין לא ברורים עד הסוף, שכן לא כל תתי-הסוגים של קולטני הסרוטונין קשורים לחרדה.

 

חומצת גאמא אמינובוטירית (GABA)

גאבא הוא נוירוטרנסמיטור שמשמש כמעכב במערכת העצבים המרכזית.

תרופות (כגון בנזודיאזפינים) שמשפיעות על רמת הגאבא ממתנות פעולות עצביות גבוהות ותורמות להפחתת החרדה.

ההשפעה אמנם מהירה אולם בשל מכניזמים מפצים נוצרת גם עמידות מהירה לתרופות אלו.

 

דופמין

תפקידו של הדופמין, הן במצבים פתולוגיים והן במצבים לא פתולוגיים, מורכב למדי.

שינויים ברמת נוירוטרנסמיטור זה משפיעים על מצבי חרדה במספר דרכים.

תרופות שעובדות על דופמין שומשו רבות לטיפול בחרדה. עלייה דופמינרגית קשורה לעלייה בתחושות כגון חווית יעילות עצמית וביטחון עצמי, מה שעשוי להפחית חרדה.

אך כפי שתואר קודם, נמצא כי קיימים מטופלים שהגיבו טוב לתרופות הללו, אך מהצד השני קיימים חולים שחרדתם עלתה לאחר מתן התרופות. 


נוראפינפרין

כמו דופמין, נוראפינפרין (נוראדרנלין) הינו קתקולאמין שעליה בו מקושרת להגברה סימפטומטית פיזיולוגית בחרדה. אולם, יש לו תפקיד דו-כיווני ומורכב בתיווך של חרדה מצבית "נורמלית" וחרדה פתולוגית. לדוגמא, תרופה בשם פרופראנול, אשר מפחיתה נוראפינפרין, נמצאה יעילה בהפחתת הסימפטומים הפיזיולוגים של חרדה, אולם היא אינה אפקטיבית בהפחתת האספקטים הרגשיים והקוגניטיביים של חרדה פתולוגית ועל כן לא משתמשים בה בטיפול בהפרעות החרדה למיניהן.


גלוטמט

גלוטמט הוא הנוירוטרנסמיטור המעורר הראשי במערכת העצבים המרכזית אשר מעורב בכמעט כל המעגלים הנוירונליים, כולל אלו המעורבים במצבי חרדה נורמלית ופתולוגית. הרצפטור NMDA (תת סוג של הנוירוטרנסמיטור) משחק תפקיד חשוב בהפרעות חרדה. אקטיבציה שלו מעוררת סינתזה של חלבון, וזו בתורה מחזקת את הקשרים הנוירונליים שגורמים לביסוס החרדה. לכן, ניתן לומר כי המעגלים הגלוטמטרגיים מעורבים הן בביסוס והן בהכחדה, שני מצבים המעורבים בהתפתחות ובטיפול בחרדה, בהתאמה. בנוסף, נמצא כי תרופות גלוטמטרגיות כגון ממנטין אינן יעילות בהפרעת חרדה מוכללת (GAD), מה שמעיד על אופן פעולה נוירונלי שונה בהפרעות החרדה השונות.

קיימים נוירוטרנסמיטורים נוספים שמשפיעים על חרדות

מחקרים שבחנו נוירוטרנסמיטורים אחרים הניבו מידע חדש על תפקידם בהעלאה ובהפחתת בחרדה, אך לא הצליחו עדיין לבסס טיפולים חדשים עבורה. נוירוטרנסמיטורים רבים מעורבים במכניזמים הביולוגיים של פחד וחרדה כגון נוירופפטידים וקנאבינואידים. אולם, אף אחת מהתרופות שמערבות אותם לא הצליחה לקבל את האישור של ה-FDA.

הקריטריון לאישור, כמו גם תגובות פלסיבו אשר קיימות בניסויים בחרדה, עשויים להיות ההסבר לכך.

 

 

האם בכי הוא ביטוי של חרדה?

 

בעקבות חרדה יכולים להופיע סימפטומים של דאגה, חוסר מנוחה ומתח.

לעתים קרובות חרדה מגיעה ביחד עם דיכאון,

למרות שמדובר בשתי בעיות נבדלות.

בכי, בעיקר כאשר הוא מופיע על רקע שגרתי ומופרז

עשוי להיות סממן לדיכאון.

 

 

 

הסבר פסיכואנליטי לחרדה

הראשון שהתייחס לניסיון להסביר חרדה וגם טבע את המושג הוא פרויד: הוא ראה בחרדה סוג של נוירוזה; התגובות הרגשיות מבחינתו חולקו לנוירוזה ופסיכוזה וביטאו קונפליקט לא מודע. 

חרדה, על פי המודל הפסיכואנליטי של פרויד, היא סימפטום לקונפליקט פנימי לא מודע, חרדה מפני פריצה של חומר רגשי – דחפים מיניים או תוקפניים – אל המודע, אל האגו. על האנליטיקאי, לפי פרויד, לחפש את החרדה - מציאתה היא הזדמנות טיפולית להפוך את הלא מודע למודע ולקדם ריפוי אנליטי. 

המתח בין הצרכים שהוא הגדיר, בא לידי ביטוי בשיתוק היסטרי. לדוגמא, יש דיסוציאציה שמאפיינת חלק מהמטופלים שראה, אשר באה לידי ביטוי בסימפטום היסטרי המתבטא בשיתוק היד. על פי פרויד זו נחשבת "התקה", הזזה, של הקונפליקט מחומר רגשי בלתי ניתן להכלה לסימפטום גופני היסטרי.  על פי הגישה הדינמית, הפחד מהאיסור על צרכים מיניים והצורך ההתנהגותי לאונן מתנגשים זה בזה ואז זה מועתק אל היד ומשתק אותה. האיבר בגוף בו יש את השיתוק או הפגיעה הוא זה שיכול לרמוז לנו על התכנים הנמצאים באדם. על פי פרויד, זה לא סתם שהאדם יפתח הפרעת חרדה כללית לעומת פוביה ספציפית מחיות. נוכל להבין את מקור החרדה אם ננסה לצלול לתוך הקונפליקטים המעסיקים את האדם.

על פי גישת יחסי אובייקט , חרדה נובעת מהעדר או חסך בסביבה מגדלת, מזינה ומיטיבה. מלאני קליין התייחסה לחרדה כהיבט המרכזי ביותר בחיינו הנפשיים: עם הולדת התינוק נולדת גם החרדה, שנוכחותה אימננטית לדחפים התוקפניים שאנו חווים מבפנים. הקלייניאנים אינם שואלים אם יש או אין חרדה, אלא באיזה סוג חרדה מדובר וכיצד אנחנו מתמודדים איתה. החרדה היא אפקט מרכזי. גם פסיכופתולוגיה, הפרעות נפשיות, מבחינתה של קליין אינה עניין של איכות אלא של כמות- כולנו סובלים מאותם קשיים, השאלה היא באיזו 'כמות חרדות' ואיזה ארסנל של יכולות יש לנו כדי להתמודד. 

דונלד ויניקוט טען כי חסך סביבתי כזה משפיע על הדיאדה של אם-תינוק: "אם לא טובה דיה" מתקשרת עם תינוק שלא הפנים דמות מרגיעה שתנסוך בו ביטחון קיומי יציב. כתוצאה מהחסך, לא הופנמה אצלו היכולת הקריטית להרגעה עצמית ולהתמודדות עם החרדה. הטיפול, בגישה זו, יתמקד בקשר בין המטפל למטופל באמצעות הפנמת המטפל כדמות מרגיעה.

 

בגישות הטיפול הדינמיות קיימות אבחנות שונות מה- DSM. למעשה, הגישה הפסיכואנליטית מתארת ארבעה מקורות לחרדה (Feigelson, 1993):

 

  • חרדה מפני התפרקות, חרדה מפני שגעון – פחד מפני פירוק העצמי. כשמתחילים בטיפול נפשי לגעת בחלקים הפגועים בנפש עולה פעמים רבות גם פחד מהתפרקות. יש תאורטיקנים פסיכואנליטיים, כמו דונלד ויניקוט, הטוענים שחשוב להוביל את הטיפול למקומות רגרסיביים, עד כדי פחד מפירוק, ומשם להתחיל בתיקון. אחרים, כמו היינץ קוהוט סבורים שצריך לעצור רגע לפני, בנקודה האחרונה שהעצמי יציב, כשעדיין קיים מבנה פנימי. 
    בחרדת התפרקות, האדם חש שהקיום שלו תלוי על חוט השערה, הוא אינו מוגן דיו להתמודד עם החיים.
  • חרדה מפני אובדן האובייקט – מוכרת גם כחרדה נטישה. מופיעה אצל אנשים שלא השיגו 'קביעות אובייקט' וכל עזיבה נחווית כאובדן והרס מוחלט של הקשר. כשאין קביעות אובייקט, האדם זקוק לנוכחות פיזית של הדמות המשמעותית ולא יכול לחוש את הידיעה או הבטחון שהם יחזרו, שהם נמצאים גם כשלא רואים אותם. זה מתבטא בתלות, בהצמדות, וגם בקנאה.
  • חרדה מפני אובדן אהבה – יש קביעות אובייקט והפחד אינו מאובדן האובייקט עצמו, אלא את אהבתו, מה שמעורר אשמה כרונית ורצון לתיקון אינסופי.
  • חרדה שמקורה בסופר אגו – פחד מעונש ומביקורת עצמית. חרדת סופר אגו יכולה להגיע למצב שאדם מרגיש מאוד אשם ולא בסדר אם הוא שומר לעצמו מחשבות ורגשות. הוא לא יכול להרשות לעצמו לשמור פנים נפרד וחוץ, פיו וליבו חייבים להיות שווים כל הזמן. קשה מאד לחיות ככה, אין אזור נפשי פרטי בו אפשר להיות אותנטיים. אפשר לראות חרדת סופר-אגו אצל אנשים 'דוגריים', הנשענים על הגנה של מורליזציה

 

 

חרדה בהקשר הקיומי

 

רולו מיי, פסיכולוג מהגישה האקזיסטנציאליסטית, הבחין בין חרדה קיומית לבין חרדה נורמלית:

  • חרדת קיומית: חרדת כיליון, הפחד מלהפסיק להיות. המחשבה שיום אחד נפסיק להתקיים. חרדה חסרת פרופורציות המערבת קונפליקט והדחקה - זה כל כך מאיים עלינו שאנו מנסים להדחיקה.
  • חרדה נורמלית: פרופורציונלית לאיום. לא מערבת קונפליקט והדחקה. ניתן להתמודד איתה.

 

חרדה ונטיה למחלות

על פי סקר רחב היקף שנערך בארצות הברית, נמצא כי אנשים הלוקים בחרדה הם בעלי סיכון גבוה יותר ללקות במחלות גופניות. בנוסף, חומרת הסימפטומים הגופניים הנלווים לחרדה, מתגברים כאשר קיימת גם מחלה גופנית. זאת ועוד, ישנו קשר בינה לבין נשירה מטיפול רפואי וסיבוכים אפשריים בניתוח. יתירה מכך, מחקר חדש העלה כי אצל אנשים הסובלים מחרדה כרונית מתגברת פעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית בעת התמודדות עם לחצים. 

באופן כללי המחקרים מלמדים אותנו כי הפרעות חרדה נוטות להופיע בשילוב עם בעיות פיזיות:  בלוטת התריס, בעיות נשימה, מחלות קיבה ומעיים, דלקת פרקים, מיגרנות ואלרגיות. ניתן לומר שלאנשים עם אחד או יותר מהקשיים הסומטיים קיימת נטיה מוקדמת לפתח הפרעת חרדה, אבל לא לסבול מהפרעה פסיכולוגית אחרת. מה גם שהפרעת החרדה מתחילה לרוב לפני הופעת הבעיות הגופניות. 

אנשים הסובלים מהפרעת חרדה נמצאים בסיכון גבוה פי 3-5 להגיע לבדיקה אצל רופא ולסיכוי גבוה פי 6 להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי בהשוואה למי שאינם סובלים מהפרעות חרדה.

בנוסף, לפעמים סימנים וסימפטומים גופניים יכולים להעיד על חרדה: כאבים בבטן ובחזה שמקורם במתח נפשי, מחלות פסיכוסומטיות והפרעות שמושפעות מחוזקה של המערכת החיסונית.

 

חרדה בתפקוד גבוה 

חשוב לציין כי קיימת גם חרדה בתפקוד גבוה, מצב קליני לא מאובחן, וכנראה נסבל.

מדובר באנשים מתפקדים, עובדים ואוהבים, שמרחיקים את החרדה והדאגות באופן יעיל יחסית. אנשים כאלה חיים עם תחושה מעורפלת ותמידית של דאגה לצד סימפטומים גופניים של חרדה כמו כאב ראש, בעיות עיכול, עייפות כרונית וכאבי שרירים.

  Cognitive distortion Anxiety

 

 

חרדה וקושי בקבלת החלטות

קושי בקבלת החלטות יכול להיות קשור אף הוא חרדה, כמו גם להפרעות אחרות, כמו OCD ודיכאון.

אצל אנשים המתמודדים עם חרדות קיים לעיתים קרובות פחד מפני קבלת החלטה שגויה, מהתמודדות עם תוצאותיה או עם תחושת חרטה אפשרית על בחירותיהם. הם מוטרדים ממה יחשבו עליהם  אחרים במידה והחלטתם תתברר כשגויה. 

כולנו מקבלים המון החלטות בכל יום, מקניית מוצר באינטרנט ועד הצעת נישואים. על מנת לקבל את ההחלטה, כל החלטה שהיא, נדרשת בחירה באפשרות אחת על פני אפשרות אחרת.

הפחד מטעות עלול לגרום לדחיינות קיצונית, להישענות פסיבית על אחרים שיחליטו בשבילי או על הנסיבות ש"יובילו כבר לתוצאה". הרבה פעמים רואים חרדה מקבלת החלטה על פרידה ביחסים זוגיים, כאשר כל אחד מבני הזוג מצפה להחלטה של השני על סיום הקשר. 

 

חרדה ותוקפנות

הפרעות חרדה מקושרות לרוב למופנמות, המנעות ביישנות, זהירות או חשש של הפרט ממעורבות חברתית אך אצל אנשים מסוימים החרדה עלולה לעורר תגובות אלימות ותוקפניות היות והיא גורמת לעלייה במתח ובלחץ הנפשי.

מבחינה אבולוציונית, החרדה גורמת כידוע לתגובה של לחימה או בריחה (Fight or Flight) במטרה לסייע לפרט להתמודד עם מצב של סכנה ולשמור על בטחונו. לפיכך, אנשים אשר נוטים למצב של 'לחימה' עשויים לחוש כעס ועצבנות ולהתנהג באגרסיביות בעת חרדה. קיימת השערה כי באופן כללי אנשים בעלי נטיות אגרסיביות או מזג חם הם בעלי סבירות גבוהה יותר להגיב באופן הזה.

במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי חרדה חברתית ופחד מנטישה עוררו תגובות אלימות מצד גברים במערכות היחסים שלהם.

כאשר עולות תגובות תוקפניות של מטופלים חשוב לפנות קודם לטיפול פסיכולוגי לשליטה בכעסים , לפני הטיפול בחרדה עצמה: בשלב הראשוני מומלץ לאדם להתרחק פיזית מהסיטואציה ככל הניתן עד אשר הוא נרגע, ולאחר מכן לנסות ולהתמקד בפתרון בעיות ובשליטה עצמית.

לקריאה נוספת על טיפול בשליטה וניהול כעסים:  https://www.tipulpsychology.co.il/cbt/anger-management-training.html

 

מה הקשר בין דיסוציאציה לחרדה?

על אף העובדה שכמחצית מהאנשים עשויים לחוות אירוע של דיסוציאציה במהלך חייהם, רק כ -2% מאובחנים למעשה כסובלים מהפרעה דיסוציאטיבית.

הדיסוציאציה בדרך כלל מתרחשת כתגובה לאירוע חיים טראומטי, ומכאן שבדרך כלל ההפרעה קשורה לטראומה ולהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). החוויה היא של ניתוק מעצמי, או מחלק של עצמי, עם הרגשה של 'לא להיות מחובר'.

ניתוק יכול להתרחש גם בהקשר של תסמיני חרדה והפרעות חרדה.

פעמים רבות, תחושת ניתוק המתרחשת עקב לחץ קיצוני או פאניקה מיוחסת לסיבות אחרות כמו בעיות בריאותיות, ומכאן שאדם הסובל מהפרעת פאניקה עשוי לפנות לטיפול רפואי בתופעות אלה. כלומר, תחושת הניתוק מקשה על האבחנה, ומכאן גם להביא להאטה או למניעת ההתגברות על טראומה.

תהליך הניתוק מתרחש בדרך כלל מחוץ למודעות האדם, אם כי ייתכן שהוא יבין שזה קורה, במיוחד אם זה מתרחש בהקשר של חרדה. זה כרוך בניתוק בין הזיכרון, התודעה, הזהות והמחשבות של האדם, כאשר המוח מעבד את כל אלו ביחד, וכאשר נוצר מצב של ניתוק החלקים הללו מתפצלים ומשאירים אצל האדם תחושת ניתוק. 

במצב של דה-פרסונליזציה, המוח מרגיש מנותק מהמחשבות, הרגשות, הפעולות או הגוף של האדם עצמו, ומביא לתחושה כאילו האדם צופה על עצמו מהצד. חלק מהתסמינים כוללים את הדברים הבאים:

  1. שינויים בתפיסות האדם.
  2. תחושת זמן מעוותת.
  3. תחושות שהאדם אינו עצמו, אינו מציאותי או נעדר.
  4. קהות רגשית או פיזית.

תחושת דיסוציאציה נמצאת במתאם עם הפרעות במצב הרוח והחרדה, ובנוסף, מדובר גם באמצעי להתמודדות עם טראומה. נראה כי דיסוציאציה מתרחשת במהלך טראומה מכיוון שהמוח מנסה להגן על האדם מפני כל חוויה שלילית שאין האדם פנוי להתמודד עמה. כאשר דיסוציאציה קשורה לחרדה או לבהלה, היא נוטה להתרחש לפרק זמן קצר יותר מאשר כשהיא נובעת מטראומה או התעללות. במקרה של חרדה, מדובר בלחץ קבוע ברמה נמוכה שמעמיס את מערכת העצבים ובסופו של דבר עלול לגרום להתנתקות (על מנת להגן על האדם). יש לזכור- כל זה קורה בעיקר ברמת הלא-מודע.

חשוב לשים לב- לא קיימת אבחנה קלינית של חרדת דיסוציאציה, אם כי ניתוק עשוי להיות סימפטום הקשור להפרעות חרדה. 

הפרעות החרדה העיקריות שעלולות להיות קשורות לניתוק כוללות: הפרעת פאניקה, הפרעת חרדה כללית, פוביות ספציפיות והפרעת חרדה חברתית.

טיפול בניתוק הקשור לחרדה כרוך בדר"כ בטיפול רגשי ו/או תרופתי. במהלך פגישה טיפולית, במידה ומטופל חווה תחושת דיסוציאציה, המטפל עשוי לנקוט באחת מהפעולות הבאות בכדי לגרום לך לצאת מהתקופה של דיסוציאציה:

  1. יצירת קשר עין.
  2. פנייה למטופל:  "אתה נראה מרוחק, מה קרה?".
  3. פנייה למטופל: "אפשר לבדוק על מה דיברנו כשהתרחקת".
  4. בקשה לציון חמישה דברים שהמטופל רואה, שומע ומרגיש.
  5. באמצעות ניחוח מסוים (למשל: לבנדר).
  6. בקשה מהמטופל לאכול חתיכת ממתק כדי לנסות להתפקס.
  7. בקשה מהמטופל לקום ולהסתובב קצת.

במידה ודיסוציאציה עולה בזמן טיפול חשוב להתמקד בה באותו הרגע משום שהדיסוציאציה יכולה להפריע ליעילות הטיפול בהפרעות חרדה. 

במצב דיסוציאטיבי אפשר לעשות דמיון מודרך של 'קרקוע' (grounding), למשל לדמיין את הרגליים באדמה ומהן בוקעים שורשים הנכנסים לאדמה (כמובן לא מתאים לפרה-פסיכוטים..). לחלופין לעבוד במצב של הרפיה או של היפנוזה על רגליים שחופרות באדמה לחה בים ועוד.

תחושה של דיסוציאציה נפסקת כאשר המוח מפסיק להרגיש צורך בהגנה. המפתח לניהול דיסוציאציה הקשורה לחרדה הוא לתרגל טכניקות קרקוע שיחזירו את האדם לכאן ועכשיו, כך ניתן יהיה להפחית את הסבירות שהדיסוציאציה תתרחש. 

מספר צעדים בהם ניתן לנקוט כדי לנהל דיסוציאציה הקשורה לחרדה:

  1. פעילות גופנית סדירה כל יום.
  2. שינה מספקת בכל לילה.
  3. תרגול טכניקות קרקוע.
  4. הפחתת מתח יומיומי וטריגרים.

יש להבין כי אסטרטגיות הטיפול וההתמודדות יהיו שונות בהתאם לסוג הניתוק שהאדם חווה, ומכאן שיש צורך בפנייה לגורם מקצועי.

אם אינך מבחין בניתוק בעצמך, אך נראה כי אחרים מודאגים מהתנהגותך, עדיין ייתכן ששווה לפנות לעזרה (מיוחד אם עברתם סיטואציה טראומטית בעברכם האחרון או אפילו בעבר הרחוק) . לא תמיד ניתוק מוכר במודעות, ולכן ייתכן שאינך חווה זאת.

 

 

חרדה ואינטיליגנציה

האם יש קשר בין חרדה לאינטליגנציה? Howard Liddell כינה את החרדה "צילה של האינטליגנציה" - היכולת לתכנן את אירועי העתיד לפרטי פרטים היא יתרון אנושי מדהים, אבל כפי שכתב שלמה המלך בקהלת: "יוֹסִיף דַּעַת - יוֹסִיף מַכְאוֹב", והוסיף ג'ון לנון החכם: "Genius is pain".

מחקרים מראים כי קיים מתאם חיובי בין חרדה לאינטיליגנציה, כאשר משמעות הדבר היא שסביר להניח שאנשים הסובלים מחרדה יותר אינטליגנטים, ולהפך. כנראה עקב קיומה של עוררות גבוהה יותר בחלקים מוחיים שונים כמו האמיגדלה, האזור במוח שאחראי על תפיסת פחד.

מחקר שפורסם בשנה האחרונה בכתב העת Trends in Cognitive Sciences ניסה לשפוך אור על הקשר הקיים בין נוירוטיות, תכונת אישיות אשר קשורה בחרדה ובנטייה לחוות רגשות שליליים, לבין יצירתיות וחרדה. המאמר מציע כי הקשר מתווך ע"י מנגנון מוחי המייצר מחשבות (SGT- self generated thought), אשר הינו מרכיב חשוב ביצירתיות, אך גם מרכיב חשוב בזיהוי איומים ומצבי סיכון כשאלה אינם נמצאים באופן ממשי. 

אצל אנשים הגבוהים בנוירוטיות ושסובלים מחרדה, מנגנון התגובה הספונטנית באמיגדלה מעביר את התודעה למצב פאניקה הרבה יותר מהר מאנשים לא חרדים.  מנגנון זה אחראי, לפחות בחלקו, על כך שאנשים הסובלים מחרדה מזהים סכנה גם כשזו אינה קיימת, כיוון שמוחם מייצר אוטומטית מחשבות במהירות ובעוצמה, לא רק בתגובה לגירויים ממשיים במציאות. אותו מנגנון מוחי קשור גם ביצירתיות, כך שקיים קשר משולש בין יצירתיות, דאגנות ואינטיליגציה גבוהה.  

 

האם אפשר "להחלים" מחרדה?

אפשר.

אנשים שמתמודדים עם חרדה, יכולים ללמוד לנהל את התסמינים ולהפחית את התחושה הכללית של מועקה וחוסר שקט המאפיינים חרדה, בעזרת עזרה מקצועית מתאימה, של טיפול פסיכולוגי ו/או תרופות. זה לא אומר שהתסמינים בהכרח יעלמו לתמיד או שלא ישובו להטריד בהמשך החיים, אבל כאשר מנצחים פעם אחת, ממשיכים עם התחושה המתוקה של הניצחון הזה גם להמשך. מיפוי הדרך לרגיעה הוא ההישג המרכזי של מי שמצליח להתמודד באפיזודת חרדה, ובהמשך נחזור לבחון מה עזר לנו בעבר. 

המציאות היא שחרדה אינה נעלמת מעצמה והמתמודדים עמה זקוקים לתמיכה ולעיתים גם לטיפול פסיכולוגי / תרופתי מקצועי. אנשים מוצאים לעצמם דרכי התמודדות מסתגלות יותר או פחות, אך סיוע מקצועי רלוונטי עשוי להקל על התסמינים באופן יעיל ואפקטיבי יותר.

 

 

איך עובד טיפול CBT בהפרעות חרדה?

קיימים ממצאים אמפיריים רבים המעידים על יעילותו של CBT בטיפול במגוון הפרעות חרדה, כאשר ייעילות הטיפול נובעת משילובים של טכניקות:

  • פסיכואדוקציה אודות פחד וחרדה - פשוט מתן מידע מוכח לגבי חרדות - מה גורם להן וכיצד הן מהוות תגובה נורמלית במציאות שנחווית כלא נורמלית. הנה כמה סרטונים על חרדה
  • ויסות עצמי של סימפטומים
  • תרגילים גופניים - כמו הרפיית שרירים, מיינדפולנס, נשימה סרעפתית ועוד. 
  • הבניה קוגניטיבית מחודשת
  • חשיפה בדמיון ובמציאות
  • ׳גמילה׳ מהתנהגויות בטחון לא יעילות 
  • מניעת נסיגה לאחר סיום התהליך הטיפולי

  

למרות שנדרשת עבודה והשקעה, חשוב לדעת שככל שמשנסים מותניים, מקבלים את עצמנו כפי שאנחנו ורואים בחרדה כוח ולא חולשה, ניתן לפתח שביל זהב לבניית עצמי חדש ובטוח יותר, בעל מסוגלות מתפתחת שנבנה מתוך אתגרי החיים ואינו נכנע להם בקלות. 

חשובות כאן סבלנות, קבלה ועקביות – למרות ש-CBT עובד מהר יחסית, מדובר בתהליך מתמשך שבמהותו נמשך כל החיים.

תמיד ישנן דרכים להשתפר, להרגיש טוב יותר, להתייחס לעצמך (וגם לאחרים) נכון יותר ולהבין אתה המציאות באופן בטוח, רגוע ושלו יותר. 

על כן, היו סבלניים.

הזכר/י לעצמך שאין באמת קו סיום, התייחס/י ל"מעידות" כמרכיב הכרחי במסע שלך לטיפול בחרדה ותן/י לעצמך קרדיט על השקעת המאמץ בהתמודדות עם קשייך. 

 

מניעת חרדה

ישנן דרכים בהן ניתן להפחית את הסיכוי ללקות בהפרעת חרדה.

בנקודה זו נזכיר שוב כי תחושות חרדה הן תופעה טבעית בחיינו ואינן מעידות בהכרח על קיומה של הפרעה נפשית.

 

צעדים שעשויים למתן רגשות של חרדה הם:

 

  • הפחתת צריכה של קפאין, תה, קולה ושוקולד
  • התייעצות עם רופא המשפחה לפני נטילת תרופות ללא מרשם להפחתת חרדה, כמו תרופות צמחיות, זאת על מנת לוודא שהן לא מכילות רכיבים שעלולים דווקא להחמיר תסמינים של חרדה
  • שמירה על תזונה בריאה
  • הקפדה על דפוסי שינה קבועים
  • צמצום אלכוהול והימנעות מקנאביס ומחומרים פסיכואקטיביים אחרים.

 

אם פעולות יומיומיות שפעם נראו קלות הפכו למטלות מייצרות-חרדה, יתכן שהאינסטינקט הבריא של פחד מפני סכנה חצה כבר את הקו הנורמטיבי לכיוון של  בעיה נפשית.

צריך לבדוק, וחשוב לזכור שאפשר לטפל.

 

 

אנחנו שמחים להמליץ בפניכם על מאמרים ספציפיים ונרחבים יותר באתר מכון טמיר - שכל אחד מהם מתמקד בקשיים נפשיים ספציפיים שקשורים לחרדה, למשל:

חרדה כלכלית

חרדת נהיגה

חרדת בחינות

חרדה מהורות

פחד מאינטימיות ונישואים

פחדים מהצלחה

חרדת בליעה

חרדה ממבחן תיאוריה או ממבחן טסט של משרד הרישוי

הפרעות שליטה בדחפים ועוד.

התקשרו אלינו ונפנה אתכם

למטפל/ת הכי מתאים/ה,

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ

  

072-3940004

 

צוות מכון טמיר 

 

 

 

תודות:

 

  • אופיר ברגמן
  • גיא פינקלשטיין
  • שיר אינדיג
  • שני אלון

 

 

 

 

 

 

 מקורות: 

 

 

 

אציל, ד. (2006). טיפול בהפרעות חרדה באמצעות פעילות גופנית. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1051

 

 

 

Aydin, M. A., Salukhe, T. V., Wilke, I., & Willems, S. (2010). Management and therapy of vasovagal syncope: A review. World Journal of Cardiology, 2(10), 308–315

 

 

Andrew S. Fox, Jonathan A. Oler, Alexander J. Shackman, Steven E. Shelton, Muthuswamy Raveendran, D. Reese McKay, Alexander K. Converse, Andrew Alexander, Richard J. Davidson, John Blangero, Jeffrey Rogers, Ned H. Kalin. Proceedings oftheNational Academy of Sciences Jul 2015, 201508593

 

 

Bandelow, B., Michaelis, S., & Wedekind, D. (2017). Treatment of anxiety disorders. Dialogues in Clinical Neuroscience, 19(2), 93–107

 

 

Barlow, D. (2002). Anxiety and Its Disorders: The Nature and Treatment of Anxiety and Panic. Guliford Press

 

 

Bubier, J. L., & Drabick, D. A. G. (2009). Co-occurring Anxiety and Disruptive Behavior Disorders: The Roles of Anxious Symptoms, Reactive Aggression, and Shared Risk Processes. Clinical Psychology Review, 29(7), 658–669

 

 

Bystritsky, A., Khalsa, S. S., Cameron, M. E., & Schiffman, J. (2013). Current Diagnosis and Treatment of Anxiety Disorders. Pharmacy and Therapeutics, 38(1), 30–57

 

 

Clark D. M. (1999). Anxiety disorders: why they persist and how to treat them. Behav. Res. Ther. 37, 5–27

 

 

El-Mallakh RS, Hollifield M. Comorbid anxiety in bipolar disorder alters treatment and prognosis. Psychiatr Q. 2008;79:139–150

 

 

Fanselow, M. S. (2013). Fear and anxiety take a double hit from vagal nerve stimulation. Biological Psychiatry, 73(11), 1043–1044

 

 

Feigelson, C. (1993). Personality death, object loss, and the uncanny. The International journal of psychoanalysis. 74 ( Pt 2). 331-45

 

 

Adam Felman (2018). What to know about anxiety?  in Medical News Site: https://www.medicalnewstoday.com/articles/323454.php

 

 

Gelenberg, A. J. (2000). Psychiatric and Somatic Markers of Anxiety: Identification and Pharmacologic Treatment. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 2(2), 49–54

 

  

Goldsmith HH., Lemery KS. Linking temperamental fearfulness and anxiety symptoms: a behavior-genetic perspective. Biol Psychiatry. 2000;48:1199–1209

 

 

Hartley, C. A., & Phelps, E. A. (2012). Anxiety and Decision-Making. Biological Psychiatry, 72(2)

 

 

Juergen Hoyer, Andrew T. Gloster. (2009) Psychotherapy for Generalized Anxiety Disorder: Don't Worry, It Works!. Psychiatric Clinics of North America 32:3, pages 629-640

 

 

Kelm Z, Klapchar K, Kieliszak CR, Selinsky C. Psychogenic Dizziness: An Important but Overlooked Differential Diagnosis in the Workup of the Dizzy Patient. J Am Osteopath Assoc 2018;118(5):e22–e27

 

 

Koen, N., & Stein, D. J. (2011). Pharmacotherapy of anxiety disorders: a critical review. Dialogues in Clinical Neuroscience, 13(4), 423–437

 

 

Neumann, I. D., Veenema, A. H., & Beiderbeck, D. I. (2010). Aggression and Anxiety: Social Context and Neurobiological Links. Frontiers in Behavioral Neuroscience, 4, 12

 

 

Nuss, P. (2015). Anxiety disorders and GABA neurotransmission: a disturbance of modulation. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 11, 165–175

 

 

Group Cognitive-Behavioral Therapy of Anxiety: A Transdiagnostic Treatment Manual. Peter J. Norton, 2012. Guilford press

 

 

Perkins, Adam M. et al. (2015). Thinking too much: self-generated thought as the engine of neuroticism. Trends in Cognitive Sciences , Volume 19 , Issue 9 , 492 - 498

 

 

Shechner, T., Britton, J. C., Pérez-Edgar, K., Bar-Haim, Y., Ernst, M., Fox, N. A., … Pine, D. S. (2012). Attention biases, anxiety, and development: Toward or away from threats or rewards? Depression and Anxiety, 29(4), 282–294

 

 

Strongman KT. The Psychology of Emotion. Theories of Emotion in Perspective. Chichester, UK: John Wiley & sons; 1996

 

 

Thibaut, F. (2017). Anxiety disorders: a review of current literature. Dialogues in Clinical Neuroscience, 19(2), 87–88

 

 

Weissman MM. (1993(. Family genetic studies of panic disorder. J Psychiatr Res.; 27 Suppl 1:69-78

 

 

Zarrindast, M.R., & Khakpai, F. (2015). The Modulatory Role of Dopamine in Anxiety-like Behavior. Archives of Iranian medicine, 18 9, 591-603

 

 

https://www.mentalhelp.net/articles/the-new-dsm-5-anxiety-disorders-and-obsessive-compulsive-disorders

 

 

/https://www.calmclinic.com/panic/fainting

 

 

https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94_%D7%95%D7%90%D7%96%D7%95-%D7%95%D7%90%D7%92%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_-_Vasovagal_syncope

 

 

https://www.calmclinic.com/panic/nausea

 

 

https://draxe.com/cognitive-behavioral-therapy/

 

 

https://adaa.org/understanding-anxiety/related-illnesses/irritable-bowel-syndrome-ibs#

  

 

https://www.turnaroundanxiety.com/35617-2/

 

 

https://www.calmclinic.com/anxiety/signs/vertigo

 

 

https://psychcentral.com/blog/seeing-through-the-cloud-of-high-functioning-anxiety

 

 

https://www.calmclinic.com/anxiety/symptoms/aggression-violence

 

 

http://www.cell.com/trends/cognitive-sciences/fulltext/S1364-6613(15)00154-0

 

 

http://www.anxietycentre.com/anxiety-symptoms/diarrhea-anxiety.shtml

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020