הפרעת חרדה מוכללת / כללית (GAD) | אבחון, תסמינים וטיפול

   

מהי הפרעת חרדה מוכללת (GAD)?

 

הפרעת חרדה מוכללת (Generalized Anxiety Disorder),  היא הפרעת החרדה השכיחה ביותר, שמאופיינת בדאגה מוגזמת, בלתי נשלטת ולעתים קרובות לא רציונלית לגבי אירועים או פעילויות.

חרדה זו נקראת ״כללית / מוכללת״ משום שאינה מתייחסת לגורם או מצב ספציפי שמפחיד או גורם לדאגות.  

אנשים הסובלים מהפרעת חרדה כללית מעלים בתודעתם את התוצאה השלילית ביותר שיכולה להתרחש בכל סיטואציה ומוצאים את עצמם מודאגים כל הזמן לגבי כמעט הכל.

  

 

גליה כץ, MSW, מטפלת CBT בחרדה כללית, באר יעקב

 

 

מהם הסימפטומים של הפרעת חרדה כללית?

 

GAD מתאפיינת בדאגנות קבועה וממושכת סביב נושאים מגוונים.

התסמינים האופייניים להפרעת חרדה מוכללת כוללים סימפטומים גופניים ופסיכולוגיים:

חוסר מנוחה ותחושה של המצאות כרונית ״על הקצה״, דאגה בלתי נשלטת, עצבנות מוגברת, קשיי ריכוז והפרעות בשינה (למשל, קושי להירדם או שינה לא רציפה).

כל אלה הם סימפטומים שאנשים עשויים לחוות באופן נורמלי בחיי היומיום, אך הסובלים מהפרעת חרדה כללית יחוו אותם באופן מתמשך או קיצוני.

 

  

 

לכל אחד מאיתנו יש הגדרה שונה ל"חרדה", והיא אכן רבת-גוונים. 

עקרונית, ניתן להמשיג חרדה בכל מיני מובנים:

רגשית, גופנית, קוגניטיבית וגם רוחנית.

 

הסיבה שההגדרה כל כך מורכבת ברמה הסובייקיטיבית היא שאנחנו מתייחסים הרבה פעמים אל הפעולות שלנו בעקבות המפגש עם החרדה, ולא אל החרדה עצמה. 

כולנו חשים לחוצים ואף חרדים ממצבים מסוימים בחיינו, בין אם זו חרדה לקראת בחינה מאוד קשה שאנו צפויים לעבור, ראיון עבודה או אפילו הרצאה מול קולגות. רמת חרדה מסוימת במצבים מסוימים עשויה לתרום ליעילות הביצוע, על ידי מיקוד כל תשומת ליבנו ביעד חשוב שדורש משאבים נפשיים להתמודדות.

אך מה קורה כאשר הלחצים משתלטים עלינו כל יום, בסיטואציות רבות, ללא קשר למציאות ופוגעות במהלך החיים התקין שלנו?

 

טובה בן צבי מרק, פסיכולוגית קלינית מדריכה

ומטפלת CBT בחרדה כללית, מכון טמיר ת״א

 

מה כל כך מפחיד בעתיד אתם שואלים?

 

מספיק אם תחשבו לרגע על כמה סרטים שוברי קופות על נסיעה בזמן:

איך נראה העתיד בתודעה התרבותית האנושית?

 

בדיוק, התקף חרדה אפוקליפטי...

 

מתמודדים עם GAD תמיד מדמיינים את התרחיש הגרוע ביותר לכל התרחשות, והדאגות הכרוניות הללו מכרסמות בכל חלקה טובה בחייהם האישיים, מה שכמובן מפריע לסובבים וגורמת למצוקה.

 

אישה מבוגרת שבנה נוסע מדי פעם לירושלים. לקראת היום בו בנה מתוכנן לצאת לדרכים, היא מוטרדת כבר משעות הלילה, לא ישנה ובמהלך כל היום מנסה להסיח את דעתה מהמחשבה האיומה שתהיה תאונה ובנה ייהרג. היא תהיה מודאגת עד שישוב הביתה, ולכן לוחצת על הבן להתקשר שלוש פעמים במהלך היום, אחת לכמה שעות, כדי לדווח שהכל בסדר.

 

פעמים רבות לדאגות של המתמודדים אין בסיס של ממש אך כל חשש מחזק חשש נוסף ומוביל למעגל אינסופי של דאגות. יש אין סוף סיבות לחרדות, תמיד עם מידה של אמת.

 

למשל, חרדה שפסיכולוגים פוגשים יותר ויותר בשנים האחרונות נקראת חרדה אקולוגית (Eco-anxiety) .

אין ספק שאסונות אקולוגיים מטרידים את מרבית יושבי הכדור, אך אנשים עם GAD עסוקים בה באופן מופרז. 

 

דר׳ נאווה צביאלי, מטפלת CBT בחרדה כללית, נאות אפקה, מכון טמיר ת״א

 

 

קריטריונים לאבחון הפרעת חרדה מוכללת

 

התמונה הקלינית של המתמודדים לפי DSM-5: 

 

1. חרדה ודאגה לגבי אירועי חיים, גם חיוביים וגם שליליים.

2. קושי בשליטה על דאגות וחששות.

3. החרדה והדאגה מקושרים ל- 3 או יותר מהסימפטומים הבאים ונמשכים לפחות שישה חודשים (אצל ילדים מספיק סימפטום אחד):

• חוסר מנוחה ותחושת מתח 

• עייפות

• קשיי ריכוז ומיקוד

• רגזנות

• מתח שרירי - חוסר שקט בדרך כלל

• הפרעות שינה

 

4. החרדה גורמת למצוקה קלינית משמעותית או לפגיעה בתפקוד החברתי או התעסוקתי (קריטריון שמופיע במרבית ההפרעות הנפשיות). 

5. לא ניתן לייחס את החרדה להשפעות פיזיולוגיות של חומרים (שימוש לרעה בסמים, תרופות) או מצב רפואי אחר.

6. אבחנה מבדלת של GAD - ההפרעה אינה יכולה להיות מוסברת ע״י הפרעה נפשית אחרת  (כמו חרדת ציפייה מהתקפי חרדה), הערכה שלילית הנובעת מחרדה חברתית, פחד מזיהום או הידבקות , אובססיות ב-OCD , עוררות ופלאשבקים לאירועים מחרידים בהפרעה פוסט-טראומטית, עליה במשקל, הפרעה פסיכוסומטית / סומאטפורמית, תפיסה פגומה של ההופעה החיצונית כמו בהפרעת BDD- body dysmorphic disorder , פוביות או דלוזיות.

 

מעניין לראות כי דופק גבוה איננו אחד הקריטריונים האבחנתיים של הפרעה זו, בניגוד לאופן שבו בדרך כלל חושבים על חרדה.

מטה-אנליזה מ-2023 מצאה כי בהפרעת חרדה מוכללת השתנות דופק הלב הייתה נמוכה באופן מובהק ביחס לאוכלוסייה בריאה. דפוס הדופק היה גם שונה בין אבחנה זו לבין הפרעת פאניקה, בה דופק מהיר היא כן אחת הקריטריונים האבחנתיים (Wang et al, 2023).

 

 

פרוגנוזה של GAD

 

התוכנית לחקר חרדה בהרווארד בראון דיווחה על נתוני מעקב שנערך במשך חמש שנים, אחר מצבם הנפשי של 167 מתמודדים/ות עם GAD.

 

צפי ההחלמה של GAD מוערך ב-25% אצל מבוגרים, שמראים על הפוגה מלאה אחרי שנתיים מקבלת האבחנה.

אצל 38% תיראה הפוגה בחלוף 5 שנים.

 

חופית ויצמן בבאי, מטפלת CBT בחרדה, עמיתת מכון טמיר ברמת גן

 

 

האבחון עצמו מתקיים על ידי פסיכולוגית קלינית או פסיכיאטרית, תוך התבססות על אבחון אישיות (אבחון פסיכודיאגנוסטי) שלם, או על שאלונים ספציפיים להערכת חרדה כללית, כמו שאלון GAD-7. 

 

בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, מתמודדים/ות עם GAD סובלים מהרבה יותר מחשבות אובדניות וניסיונות התאבדות. נתון שבולט במיוחד בקרב נשים ובתחלואה נלווית של דיכאון מג'ורי (Cougle et al., 2009).

 

 

האם אני סובל מהפרעת חרדה כללית? 

 

איך יודעים?

 

הנה מדריך קצרצר ובו כמה נקודות שיתנו לכם כיוון לגבי ההיתכנות להפרעת חרדה כללית:

 

 

עצמת החרדה חמורה

 

למרות שרובנו יודעים שחרדה יכולה להיות די אינטנסיבית, GAD מאופיינת בכך שלרוב החרדה תהיה עזה וממושכת יותר. 

 

 

אני ביחס לאחרים

 

אפשר גם להשוות נורמטיבית:

אם אתם סובלים מחרדה חמורה יותר מאחרים שאתם מכירים, יתכן ומדובר ביותר מחרדה נורמטיבית. 

 

 

החרדה חסרת פרופורציה

 

אצל רוב האנשים החרדה מידתית ומותאמת לעוצמת הסיטואציה, אבל המתמודדים/ות עם חרדה כללית נוטים להיות חרדים יותר ממה שנראה סביר ביחס לסיטואציה. אם אתם חווים חרדה חמורה יותר מדברים שהם לא ״סיפור גדול״, ייתכן ומדובר ביותר מחרדה רגילה. 

 

יעל אלמוג, MA, פסיכותרפיסטית ומטפלת בחרדות, מכון טמיר ביהוד

 

 

החרדה מתעוררת מכל דבר קטן

 

כשאנשים חווים חרדה רגילה, הם נוטים לדאוג מדברים הקשורים למצב שעורר את החרדה או מכמה דברים אחרים שמפחידים אותם. לעומת זאת, אנשים עם GAD מתוארים לרוב ככאלה ש״דואגים מכל דבר כל הזמן״.

 

 

אין שליטה בחרדה

 

רוב האנשים יכולים להפחית ולשלוט בחרדה באמצעות טכניקות התמודדות שונות ולהרגיע את עצמם. אבל לאנשים עם הפרעת חרדה כללית יש קושי משמעותי להירגע ולמצוא מקום וזמן חופשיים מדאגות.

 

 

התנהגויות ביטחון 

 

התנהגויות ביטחון שכיחות בהפרעות חרדה. במקרה של GAD הן כוללות פעילויות שתכליתן להפחית חרדה או למנוע דאגות.

 

הנה כמה דוגמאות אופייניות:

 

 

 

 

מהי הפרעת חרדה כללית עמידה לטיפול?

 

GAD עמידה לטיפול מוגדרת ככישלון בהפחתת התסמינים בלפחות ניסוי אחד של טיפול נוגד דיכאון במינון ומשך זמן נאותים. 

הפרעות חרדה כללית שאיננה מטופלת עלולה לגרום להשלכות שליליות ביותר שיכולות להשפיע לרעה על חיי היומיום של המתמודד/ת. עד כדי אי-יכולת לעבוד, ללכת לבית הספר או לקיים יחסים חברתיים תקינים.

  

 

איך גורמים סביבתיים משפיעים על GAD?

 

טראומה ומאורעות מלחיצים, כמו ניצול והתעללות, מוות של אדם אהוב, גירושים ושינוי מקום עבודה או בית ספר, עשויים לתרום ל-GAD.

ההפרעה יכולה להחמיר גם במהלך תקופות של סטרס.

שימוש וגמילה מחומרים ממכרים, כולל אלכוהול, קפאין וניקוטין, יכולים אף הם להחריף חרדה.

 

 

האם ניתן למנוע הפרעת חרדה מוכללת (GAD)?

 

לא ממש, אבל ניתן לשלוט בה או לפחות להפחית את השפעת הסימפטומים על ידי הפסקת או הפחתת צריכת קפאין, התייעצות עם רופא או אחות לפני נטילת תרופות ללא מרשם (שרבות מהן מכילות כימיקלים המגבירים תסמיני חרדה), פעילות גופנית יומיומית, אכילה בריאה ומאוזנת, קבלת ייעוץ או תמיכה לאחר התנסות טראומטית או מטרידה ותרגול טכניקות לניהול מתח, כמו יוגה או מדיטציה.

 

 

איך GAD מתבטאת אצל ילדים ומתבגרים?

 

ילדים ובני נוער הסובלים מהפרעת חרדה כללית (GAD) מתמודדים, כמו מבוגרים, עם דאגה מופרזת ועצמתית עם מגוון היבטים בחייהם, שבכולם ניכרת מידה נמוכה של שליטה.

 

להבדיל ממבוגרים עם חרדה מוכללת, בהפרעת GAD אצל ילדים ובני נוער ממוקדות הדאגות בעיקר בחשש לגבי יכולות אישיות, שכוללות התמודדויות שמאפיינות את השלב ההתפתחותי בו הם נמצאים.

 

בחרדה כזו, בה עסוקים ילדינו בהגשמה אינדיבידואלית ובכיבוש הישגים שהגדיר עבורם עולם המבוגרים,  נוכל לראות שינויים בתפאורה, בשחקנים ובעלילה, אך הדרמה הפנימית שמעוררת דאגות וחרדות תישאר דומה (העניין הזה חשוב להבנה עבור הורים שנדרשים מבחינתם להמציא כל פעם פתרונות חדשים להפחתת הלחץ).

 

ריטה רוזמרין, MSW, מטפלת בהפרעות חרדה בתל אביב, מכון טמיר

 

הבדל נוסף בין מבוגרים לילדים מתבטא באופן הטיפול: כאשר מטפל קוגניטיבי התנהגותי פוגש מטופל, הוא מתמודד עם קשייו האישיים, ובמקרים מסוימים גם עם ההשלכות על קרוביו.

לעומת זאת, מטפל CBT לילדים נדרש לבנות תשתית מערכתית עם ההורים, שהם בעצם אלה שמטמיעים את השינוי הטיפולי בחיי היום יום.

בנוסף להורים, מטפלים נדרשים לעיתים ליצור ברית עם מורים, יועצין, חונכים, אחאים ובני משפחה אחרים.

המטפל מלמד את ההורים לשחרר דפוסים של גוננות יתר שעלולה להאפיל על ייחוס ההצלחה של הילד למקורותיו הפנימיים.

כאשר ההורים מתמודדים בעצמם עם נטיות חרדתיות, חשוב להבהיר אותן ולהמחיש את ההבחנה המציאותית בינן ההתמודדות שלהם לבין זו של ילדם. 

לכן, טיפול כזה נחשב תובעני יותר שמחייב מיומנויות מעמיקות יותר.

עוד הבדל טיפולי: העבודה עם ילד מחייבת לעיתים שימוש בחיזוקים חיוביים מיידיים שייתרמו להעצמת המוטיבציה להמשיך בטיפול ולתרגל את שיעורי הבית בין המפגשים. 

 

  

מה גורם להפרעת חרדה כללית?

 

יש הרבה גורמים אפשריים לחרדה מוכללת.

 

היא יכולה לנבוע ממספר מצבי חיים כמו אירועים חברתיים, טראומה, דאגנות יתר ומחשבות חזרתיות (רומינציות), ולעיתים נדירות קשה לשים את האצבע על מקור הבעיה והסיבות להופעת החרדה וסיבותיה.

כמו ברוב הפרעות החרדה, גם אצל המתמודדים עם GAD קיימת מראש פגיעות ביולוגית כללית (מה שתומך בתרומה גנטית ל- GAD). 

 

גורמים רבים יכולים להוות טריגר להפרעת חרדה מוכללת, ביניהם מתח, סיבות גופניות (למשל בעיה רפואית בבלוטת התריס), קשיים בסביבת הילדות, נטיות גנטיות ו/או חוסר איזון ביוכימי במוח. 

 

הבנת הסיבות לחרדה אינה עוזרת ישירות להתמודד עם הבעיות היומיומיות שהיא גוררת, אך עצם ההבנה שיש לחרדה גורמים ידועים, וברור כי חלק מהגורמים הללו אינם בשליטתו של הלוקה בה, עשויה להיות מעודדת ומעוררת תקווה להמשך עזרה עצמית או טיפול פסיכולוגי. 

 

ההשערות האטיולוגיות להפרעת חרדה מוכללת הן בעיקר גנטיקה ותורשה, חוויה טראומטית מהעבר או משבר שחווה אדם, תופעות לוואי הנגרמת כתוצאה משימוש בתרופות מסוימות, שימוש יתר באלכוהול/סמים או אף כתסמין להפרעה נפשית ממנה סובל האדם.

  

 

הסברים פסיכולוגיים 

 

הגורמים המשותפים למודלים הפסיכולוגיים שמנסים להסביר GAD הם:

 

• תגובתיות יתר.

• פחד מתמיד משינויים שליליים במצב הרגשי.

• דאגה כמנגנון הגנה מפני קונטרסטים רגשיים בלתי נסבלים.

 

 

קושי בקבלת החלטות

 

למתמודדים עם GAD יש קושי בקבלת החלטות שכרוך בליקוי מובנה בתהליך ניבוי תוצאות של אירועים והתנהגויות.

קשה להם יותר לחזות הסתברותית את העתיד ולראות את הנולד, יכולת שמגיעה אצל רובנו באופן אינטואיטיבי, עם הצלחה די גבוהה.

בנוסף, קשה יותר לסובלים מ-GAD להעריך תכנים של משוב בין-אישי ולהפיק לקחים באמצעות למידה מניסיון. 

 

 

 

רגישות גבוהה לאיומים

 

הסובלים מ-GAD מתאפיינים גם ברגישות גבוהה לאיומים: 

 

ממצאי מחקרים מראים שנבדקים עם GAD רגישים מאד לאיומים סביבתיים ובייחוד לאיומים בעלי שיש בהם פוטנציאל לסיכון אישי.

הם נוטים להפנות באופן אוטומטי את הקשב למקורות האיום במהירות רבה יותר בהשוואה לאנשים שאינם חרדים.

הרגישות הגבוהה נובעת מחוויות לחץ מוקדמות בהן למדו שהעולם הוא מקום מסוכן ומחוץ לשליטתם, ושכנראה הם אינם מסוגלים להתמודד איתו ביעילות. 

 

  

הסברים ביולוגיים   

 

עוררות פיזיולוגית נמוכה

 

המתמודדים עם הפרעת חרדה מוכללת מגיבים בעוצמה פיזיולוגית הרבה יותר נמוכה (כגון קצב הלב, לחץ דם ועוד), בהשוואה למטופלים עם הפרעות חרדה אחרות (ודאי בהשוואה למתמודדים עם הפרעת פאניקה). 

המאפיין הגופני שמבחין באופן קבוע בין GAD ליתר הפרעות החרדה הוא מתח שרירי כרוני, שמאפיין אותם באופן תמידי.  

 

 

עוררות-יתר של אזורי מוח הקשורים לדאגות

 

עדויות מתפתחות מצביעות על כך שמתמודדים עם GAD חווים הפעלה מתמשכת של אזורי מוח הקשורים לפעילות מנטלית של חשיבה אינטרוספקטיבית בעקבות גירויים מעוררי דאגות. 

 

 

 

טיפול פסיכולוגי בהפרעת חרדה כללית 

 

מה הטיפול הפסיכולוגי המומלץ לחרדה מוכללת?

 

הטיפול המומלץ ביותר לחרדה כללית (GAD) הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). בטיפול זה המטפל מסייע למטופל לזהות מחשבות טורדניות ודפוסי חשיבה לא פונקציונליים, לעבור חשיפה הדרגתית לחרדה וללמוד אסטרטגיות התמודדות יעילות המפחיתות סטרס ודאגנות. CBT מעניק כלים מעשיים לשליטה במחשבות מטרידות ובפיתוח גמישות מחשבתית.

 

מחקר שפורסם ב-2020 מלמד כי פסיכותרפיה אינטגרטיבית, המשלבת CBT יחד עם טיפול פסיכודינמי, יעילה יותר לטיפול ב- GAD, בהשוואה לטיפול CBT בלבד. 

 

  

טיפול קוגניטיבי התנהגותי 

 

החל מתחילת שנות ה-90, טיפול CBT הוא טיפול הקו הראשון ב-GAD.

 

בטיפול CBT מאותגרים כל רכיבי החרדה והדאגה, כאשר במהלך המפגש הטיפולי מעודד המטפל חשיפה ועימות הדרגתיים עם דימויים מעוררי חרדה ומחשבות לא פונקציונליות. 

טיפול CBT הוא לרוב קצר מועד - המטפל עוזר למטופל לקבוע מטרה מוסכמת, ולאחר מכן עובדים שניהם יחד כדי לעזור לווסת רגש ולפתח אסטרטגיות התמודדות אישיות שיחליפו את שמסבות קשיים וחרדות.

 

שיטת CBT מתאימה להמון סוגי בעיות, אך היא יעילה במיוחד לטיפול בחרדה ודיכאון.

המחשבות השליליות, הקטסטרופליות ועיוותי החשיבה נבחנים לעומק במטרה להחליפן במחשבות גמישות ומאוזנות יותר; התחושות הקשות נבחנות היטב ועוברות סידרה של חשיפות במטרה להפחית את ועוצמתן; התנהגויות שנחוות כמאיימות, כיוון שקושרו למושא החרדה, רואות אור ונבחנות בראי המציאות;  השימוש המופרז והמגביל באסטרטגיות הימנעות נבחן היטב ומבדיל בין פחדים מציאותיים לבין חרדה שמגבילה מאוד את איכות החיים. 

 

טיפול CBT מקנה גם כלים יישומיים וטכניקות קליניות מעשיות להתמודדות עצמית עם התקפי החרדה  המלווים את ההפרעה, תוך מתן דגש לשליטה במחשבות מטרידות  המניעות לעיתים קרובות את ההתנהגות. שליטה כזאת מושגת באמצעות זיהוי המחשבות השליליות והחלפתן במחשבות מציאותיות ותורמות. הטיפול בוחן גם התנהגויות שנקשרו לדאגה ומחליף את אלו שאינן אדפטיביות בהתנהגויות יעילות ובריאות יותר.

מהלך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בנוי באופן הדרגתי, שלב אחר שלב, בקצב האישי של המטופל, כשהמטרה המרכזית היא להעניק לו את הידע והכלים שיאפשרו לשלוט ברגשות ובמחשבות (במקום המצב העכשווי, בו הן שולטות בו). 

 

הטיפול עוסק גם בהדרכת פסיכו-חינוכית של המטופל, במטרה לאזן עיוותי חשיבה  ולבסס הערכה יותר ריאלית של הסכנות במגוון רחב של מצבים קיימים, כמו גם לחיזוק היכולת להתמודד עם סיטואציות חדשות. בשנים האחרונות ניכרת מגמה חיובית של הכשרת מטפלים פרא-מקצועיים, כמו רופאי משפחה ואחיות בקופות החולים, במיומנויות CBT בעצימות נמוכה, שמאפשרת להקנות למטופלים כלים בסיסיים להתמודדות ועזרה עצמית ברוח ה-CBT.

 

טיפול CBT ב-GAD ניתן לקיים גם בטיפול פרטני וגם בטיפול קבוצתי. 

מחקר שפורסם ב- JAMA Psychiatry באוגוסט 2020 מלמד כי יוגה עשויה לסייע בהקלת הסימפטומים אצל מטופלים עם הפרעת חרדה כללית, אולם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קבוצתי (CBT) יעיל יותר וצריך להישאר טיפול קו ראשון. 

 

 

טיפול מטה-קוגניטיבי 

 

לפי המודל המטה-קוגניטיבי (Wells, 1995, 1997) המתמודדים עם GAD, כמו כולנו, סבורים כי מידה מסוימת של דאגה היא אמצעי יעיל (גם אם לא נעים) שמעניק שליטה כאשר מתעורר איום. 

 

אצל המתמודדים עם GAD ההנחה הזו דומיננטית מאוד -

הדאגה משמשת כאסטרטגיה לא יעילה ולא גמישה והופכת לבעיה של ממש כאשר מתפתחות אמונות שליליות לגבי חוסר שליטה באשר למושא הדאגה.

 כל התהליך הזה מוביל למגוון אסטרטגיות שליטה לא יעילות ולהעצמה של החרדה הנתפסת.

 

בטיפול מטה-קוגניטיבי מבחינים בין שני תתי-סוגים של דאגה: 

 

• דאגה סוג 1 - מתייחסת לדאגה מאירועים חיצוניים מעוררי חרדה, כמו אסונות אפשריים והיא מתבטאת בתסמינים גופניים.

• דאגה סוג  2 -  דאגה מהדאגה - הערכות שליליות של עצם הדאגה, מחריפות את הדאגה מהסוג הראשון. 

 

הטיפול מתמקד בדאגה מהסוג השני, שהיא מעין ״מטה-חרדה״, עמדה שיפוטית וביקורתית מאוד של המטופל כלפי עצמו. 

 

הנחת העבודה של המטפל/ת היא שדאגה משמשת כאמצעי לא אדפטיבי בהתמודדות עם חרדת ציפייה.

 

טיפול MCT ב-GAD מועבר באופן פרטני, או בקבוצה טיפולית (gMCT).

 

למעשה טיפול מטה-קוגניטיבי נמצא יעיל יותר לטיפול ב-GAD, בהשוואה לטיפול CBT:

מטה-אנליזה שניתחה 3 מחקרים השוואתיים (Rawat et al, 2023) מראה כי מטופלים חרדים שטופלו ב-MCT חוו ירידה גדולה יותר בתסמיני החרדה, גם מיידית בתום הטיפול וגם שנתיים אחרי שהסתיים. בנוסף, מטופלים ב-MCT הראו שיעורי החלמה גבוהים יותר בהשוואה למי שטופלו ב-CBT.

 

 

טיפול דינמי

 

טיפול דינמי בהפרעת חרדה מוכללת מתמקד בחוויות מוקדמות שהכתיבו דפוסים רגשיים והתנהגותיים בחיי המטופל  - טראומות, משברים וקונפליקטים לא מעובדים שבנו את האדם שהוא בהווה - וביחסיו של המטופל עם דמויות משמעותיות בחייו.

 

טיפול פסיכודינמי בדרך כלל ממושך יותר מטיפול CBT, אך מטרותיו נרחבות יותר מפתרון הסימפטומים של הפרעת החרדה. 

 

המטפל והמטופל יוצאים למסע משותף במטרה להגיע לתובנות מעמיקות שמחזקות את האדם ועוזרות לו להתמודד עם הקשיים אותם הוא חווה, לגבי החרדה ומעבר לה. 

 

 

טיפול דיגיטלי 

 

יותר ויותר מחקרים מצעידים את עולם הטיפול בחרדה כללית לעבר חידושי הטכנולוגיה. 

למשל, במחקר שפורסם בקיץ 2020 נבחנה היעילות של אפליקציה חדשה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי דיגיטלי (CBT), שנקראת Daylight, עבור מטופלים שמתמודדים עם הפרעת חרדה כללית (GAD).

המטרה, כצפוי, הייתה לבחון הפחתה של תסמינים מדידים שמאפיינים חרדה, דאגה, תסמינים דיכאוניים, קשיים בשינה, רווחה ואיכות חיים של נבדקים.

 

בניסוי מקוון מבוקר אקראי (RCT) בוצעה השוואה בתוצאות בין קבוצה שקיבלה CBT דיגיטלי לבין קבוצת ביקורת שנבדקיה פשוט חיכו ברשימת המתנה.

סה״כ לקחו חלק 256 משתתפים/ות שאובחנו כמתמודדים עם תסמינים בינוניים עד חמורים של GAD.

כלי המחקר, כמה נוח, היו מכשירי הסמארטפון של המשתתפים עצמם, ששימשו כאמצעי ניסויי להעברת ה-CBT הדיגיטלי. התוצאות הראו שתרגול באפליקציית Daylight הוביל להפחתה משמעותית בכל התסמיני שנמדדו, בהשוואה למשתתפי קבוצת ההמתנה.  המסקנות העלו גם ש- CBT דיגיטלי, לפחות זה שמתבצע עם אפליקציה ספציפית זו, הוא בטוח ויעיל להקלה על תסמיני חרדה, דאגה ומדדים נוספים בבריאות הנפש בהשוואה לקבוצת ביקורת אצל מטופלים עם GAD

 

 

טיפול תרופתי בהפרעת חרדה כללית

 

תרופות נוגדות דיכאון מועדפות בדרך כלל לטיפול ב-GAD, אבל גם תרופות נוגדות-חרדה (כמו בנזודיאזפינים) מועילות, למרות תופעות הלוואי והסכנה האורבת בפיתוח תלות בחומר:

בנזודיאזפינים גורמים בטווח הזמן הקצר להקלה סימפטומטית בקרב המתמודדים עם הפרעת חרדה מוכללת. 

 

השימוש בהן אמור להימשך לפרק זמן מוגבל עקב סיכונים הכרוכים בשימוש קבוע:

 

מעבר להתמכרות לתרופה (בעיקר לקסנקס), השימוש בתרופות פוגע בתפקוד הקוגניטיבי והמוטורי, בחדות ובעירנות, בנהיגה ובתשומת לב לפרטים, מה שעלול לתרום לפציעות, נפילות ותאונות.

 

תרופות ממשפחות אחרות, המוכרות לטיפול בחרדה מוכללת, הן סורבון (בוספירון) וחוסמי-ביתא (תרופות שמתאימות יותר לטיפול נקודתי באספקטים הפיזיולוגיים של התקפי חרדה).

 

 

LSD כטיפול בחרדה - על MM120

 

חוקרים בדקו תרופה חדשה בשם MM120, המבוססת על LSD, לטיפול בחרדה מוכללת. 

הם נתנו מנה בודדת לאנשים עם חרדה בינונית עד חמורה ועקבו אחריהם במשך תריסר שבועות. התוצאות היו די מרשימות:

מטופלים שנטלו MM120 הראו שיפורים גבוהים בתסמיני החרדה שלהם, כבר ביום השני לאחר נטילתו.

עם סיום המחקר, נמצא כי אצל 65% מהמטופלים שנטלו את מנת ה-100 מיקרוגרם, פחתה החרדה ב-50% או יותר.

מה שבאמת מעניין הוא שההשפעות החזיקה זמן רב - לפחות 12 שבועות - על בסיס מנה אחת בלבד. 

נראה שהתרופה עוזרת גם בהפחתת תסמיני דיכאון. עוד נמצא כי תופעות הלוואי קלות וזמניות.

 

 

טיפול עצמי בהפרעת חרדה כללית

 

איך להשתחרר מהחרדה? 

 

להתמודדות עם חרדה, שלבו טיפול מקצועי כמו פסיכותרפיה עם תרגילי הרגעה כמו נשימה סרעפתית ומיינדפולנס. הקפידו על אורח חיים בריא - פעילות גופנית, שינה סדירה ותזונה מאוזנת. הימנעו מקפאין ואלכוהול. אתגרו מחשבות שליליות, נהלו יומן חרדה והיעזרו בתמיכה חברתית. הקדישו זמן לטיפול עצמי ולפעילויות מהנות שמעניקות אנרגיה חיובית.

 

חרדה יכולה להיות עקשנית, אבל יש הרבה דרכים להתמודד איתה ולהפחית את השפעתה על עם החיים.

 

הנה 15 אסטרטגיות ללא תרופות: 

 

1. פסיכותרפיה - טיפול מקצועי כמו CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) יכול לספק כלים יעילים להתמודדות עם חרדה.
   
   

2. נשימה דיאפרגמטית - נשימות עמוקות ואיטיות מהסרעפת (מהבטן ולא מהחזה) מפעילות את מערכת העצבים הפאראסימפתטית ומורידות חרדה.
   
   

3. פעילות גופנית קבועה - אימון גופני משחרר אנדורפינים ומפחית מתח ותסמיני חרדה.
   
   

4. הימנעות מקפאין - קפאין יכול להגביר תסמיני חרדה, הפחתת צריכה עשויה לעזור.
   
   

5. אתגור מחשבות לא מועילות - זיהוי ושינוי דפוסי חשיבה שליליים שמזינים חרדה.
   
   

6. טיפול תרופתי - לטווח קצר, תרופות בפיקוח רפואי יכולות לעזור בניהול תסמיני חרדה.
   
   

7. מיינדפולנס ומדיטציה - תרגול קשיבות למצב הנוכחי מבלי לשפוט.
   
   

8. שינה סדירה ואיכותית - הקפדה על שעות שינה קבועות ומספיקות.
   
   

9. טכניקות הרפיה - כגון הרפיית שרירים הדרגתית, דמיון מודרך או יוגה.
   
   

10. תמיכה חברתית - שיחה עם חברים, משפחה או קבוצות תמיכה יכולה להפחית בדידות.
    
    

11. תזונה בריאה - הקפדה על מזונות מאוזנים ועשירים תומכת בבריאות הנפשית.
    
    

12. הימנעות מאלכוהול - אלכוהול יכול להחמיר חרדה, במיוחד לאחר שהשפעתו המרגיעה המיידית חולפת.
    
    

13. יומן חרדה - תיעוד מחשבות, רגשות וטריגרים מעוררי חרדה לזיהוי דפוסים.
    
    

14. טיפוח עצמי (Self care) - הקדשת זמן לפעילויות מהנות ומרגיעות שמעניקות לך אנרגיה.
    
    

15. הפחתת דחיינות - טיפול במשימות בהדרגה במקום לדחות אותן, מה שיכול להפחית חרדה הקשורה ללחץ.

 

  

אם אתם מרגישים שנכון לכם להתייעץ, אנא צרו עמנו קשר לשיחת הכוונה טלפונית אישית, בה תוכלו לקבל המלצה על טיפול CBT בחרדות, לילדים, בני נוער ומבוגרים בתל אביב, בטיפול פסיכותרפי באינטרנט או עם המטפלים העמיתים בכל הארץ.

   

 

  

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

מקורות:

 

Bandelow, B., Boerner J, R., Kasper, S., Linden, M., Wittchen, H.-U., & Möller, H.-J. (2013). The Diagnosis and Treatment of Generalized Anxiety Disorder. Deutsches Ärzteblatt International, 110(17), 300–310

  

Brannon, N., & Schuyler, D. (2000). Comorbid Generalized Anxiety Disorder, Phobia, and Panic Disorder. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 2(4), 141–142 

 

Brawman-Mintzer O., Knapp R. G., Rynn M., Carter R. E., Rickels K. (2006). Sertraline treatment for generalized anxiety disorder: a randomized, double-blind, placebo controlled study. J. Clin. Psychiatry 67, 874–881

 

Brooks, M. (2024, May 7). One dose of LSD-based medication yields rapid, durable response for GAD. Medscape Medical News. Retrieved from https://www.medscape.com/viewarticle/lsd-based-medication-yields-rapid-durable-response-2024a10008tg

  

Cougle JR, Keough ME, Riccardi CJ, Sachs-Ericsson N. Anxiety disorders and suicidality in the National Comorbidity Survey-Replication. J Psychiatr Res. 2009 Jun;43(9):825-9. doi: 10.1016/j.jpsychires.2008.12.004. Epub 2009 Jan 14. PMID: 19147159.

  

Generalized Anxiety Disorder: Advances in Research and Practice. Edited by Richard G. Heimberg, Cynthia L. Turk, and Douglas S. Mennin , 2004 . Guilford press

 

Haseth, S., Solem, S., Sørø, G. B., Bjørnstad, E., Grøtte, T., & Fisher, P. (2019). Group Metacognitive Therapy for Generalized Anxiety Disorder: A Pilot Feasibility Trial. Frontiers in psychology, 10, 290. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2019.00290

 

Juergen Hoyer, Andrew T. Gloster. (2009) Psychotherapy for Generalized Anxiety Disorder: Don't Worry, It Works!. Psychiatric Clinics of North America 32:3, pages 629-640

 

Krzikalla, C., Morina, N., Andor, T., Nohr, L., & Buhlmann, U. (2023). Psychological interventions for generalized anxiety disorder: Effects and predictors in a naturalistic outpatient setting. PloS one, 18(3), e0282902. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0282902https://doi.org/10.1371/journal.pone.0282902

 

Munir, S., et al. (2022). Generalised anxiety disorder. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK441870/

 

Generalised Anxiety Disorder in Adults: Management in Primary, Secondary and Community Care. NICE Clinical Guidelines, No. 113. National Collaborating Centre for Mental Health (UK). Leicester (UK): British Psychological Society; 2011

 

Orvati Aziz M, Mehrinejad SA, Hashemian K, Paivastegar M. Integrative therapy (short-term psychodynamic psychotherapy & cognitive-behavioral therapy) and cognitive-behavioral therapy in the treatment of generalized anxiety disorder: A randomized controlled trial. Complement Ther Clin Pract. 2020 May;39:101122. doi: 10.1016/j.ctcp.2020.101122. Epub 2020 Feb 22. PMID: 32379661.

 

Allison J. Ouimet, Roger Covin, David J. A. Dozois. 2012. Generalized Anxiety Disorder. Handbook of Evidence-Based Practice in Clinical Psychology

 

Prediction Error Representation in Individuals With Generalized Anxiety Disorder During Passive Avoidanceץ Stuart F. White, Marilla Geraci, Elizabeth Lewis, Joseph Leshin, Cindy Teng, Bruno Averbeck, Harma Meffert, Monique Ernst, James R. Blair, Christian Grillon, and Karina S. Blair. American Journal of Psychiatry 2017 174:2, 110-117

 

Rawat A, Sangroula N, Khan A, et al. (May 20, 2023) Comparison of Metacognitive Therapy Versus Cognitive Behavioral Therapy for Generalized Anxiety Disorder: A Meta-Analysis of Randomized Control Trials. Cureus 15(5): e39252. doi:10.7759/cureus.39252

 

Wang Z, Luo Y, Zhang Y, Chen L, Zou Y, Xiao J, Min W, Yuan C, Ye Y, Li M, Tu M, Hu J, Zou Z. Heart rate variability in generalized anxiety disorder, major depressive disorder and panic disorder: A network meta-analysis and systematic review. J Affect Disord. 2023 Jun 1;330:259-266. doi: 10.1016/j.jad.2023.03.018. Epub 2023 Mar 11. PMID: 36914118.

 

Wells A, King P. Metacognitive therapy for generalized anxiety disorder: an open trial. J Behav Ther Exp Psychiatry. 2006 Sep;37(3):206-12. doi: 10.1016/j.jbtep.2005.07.002. Epub 2005 Aug 25. PMID: 16125666.

  

http://www.cbc.ca/news/canada/manitoba/eco-anxiety-inspiring-change-plastics-1.4630037