חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

מחשבות טורדניות - סוגים, טיפולים, כלים, מחקרים וטכניקות 2018

דרג פריט זה
(100 הצבעות)
מחשבות טורדניות מחשבות טורדניות

 

 

מהן מחשבות טורדניות?

איך מתמודדים עם מחשבות כאלה?

כלים, טכניקות, הסברים וטיפול מתאים

מה הן מחשבות טורדניות?

אפשר להשתגע ממחשבה טורדנית.

אולי לא ממש להשתגע, אבל התחושה שאי אפשר להפסיק את הקדיחה הזאת, בייחוד עבור אנשים עם צרכי שליטה גבוהים, יכולה לשגע פילים.

 

Obsessions

 

מה מאפיין מחשבות טורדניות?

  • מחשבות טורדניות, או אובססיות, מוכרות לכולנו בצורה זו או אחרת: מחשבות / דימויים / דחפים חוזרים, נשנים ומטרידים שחודרים כל הזמן לתודעה באופן שנחווה כחסר שליטה ואינו נותן מנוח.  
  • תוכן המחשבות מאוס ומאיים, שנוא, שלילי, מפחיד, לא משהו שרוצים לחשוב עליו. התוכן משתנה מאדם לאדם, בהחלט מגוון, אבל יש נטייה לאובססיות בכיוונים מסוימים, בעיקר בנושאים שחוזרים על עצמם - פחד להידבק במחלה, לפגוע באנשים קרובים, האם הגז נשאר דולק ועכשיו כל הבית נשרף? 
  • מחשבות טורדניות הופכות להיות אובססיביות כאשר השליטה על הופעתן אובדת, כאשר מחשבה הופכת לחודרנית, כאשר בוחן המציאות אינו נופל תמיד בקנה אחד עם תוכן, תדירות ומאפייני המחשבות, וכאשר התוכן הפנימי החזרתי משתלט על הלך החשיבה שלנו. בהיקף נרחב יותר של אובססיביות, תתלווה גם התנהגות קומפולסיבית, או טקסית, מה שיקרב את האבחנה של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית - OCD
  • מאוד קשה להתעלם ממחשבות טורדניות או לשלוט בהן. מתוך חוסר האונים, עולות לפעמים אפשרויות עוד יותר קשות:מה אם הדרך היחידה שיהיה לי שקט היא לפעול על פי המחשבות שלי?

     

  • בניגוד להפרעת חרדה מוכללת (GAD), בה מתעוררות דאגות סביב בעיות חיים אמיתיות, מחשבות אובססיביות מבטאות חששות מוגזמים, פנטזמטיים, לא הגיוניים, ולעתים קרובות נראים לא ריאליים גם לחושב עצמו. 

מחשבה טורדנית

 

סוגים של מחשבות טורדניות

  • פגיעה בטעות באדם עצמו או באחר"אולי השארתי את הגז דולק וכל המשפחה שלי תמות", "אני אקפוץ מהחלון", "אולי דרסתי ילד..."  "נסעתי על ערמת עלים, אבל אולי היה שם ילד ודרסתי אותו. אני אעבור על כל ערמות העלים ואוודא שאין שם ילד..."
  • מחשבות אגרסיביות ואלימות - "אני עלול לדקור מישהו", "אני פוחד שארצח את הילדים שלי"  -  חשש להרביץ למישהו, פחד משינאה של אדם אחר וחשש לפגוע במישהו במזיד.
  • מחשבות על דת ומוסר -  תחושה שצריך להתפלל יותר בגלל מעשה רע שעשית, צורך להתפלל שוב ושוב מחשש לעשות משהו רע, מחשבות שמחללות את קדושת השם  - "אני חייב להתפלל היום פי 3 מהרגיל כי שכחתי לנשק את המזוזה", "אני שונא את אלוהים, אולי מגיע לי עונש... "
  • מחשבות מיניות - דימויים של מין או גילוי עריות, איברי מין, נטייה מינית, מחשבות חוזרות ונשנות רוע פנימי בהקשר במיני ("אני סוטה מין", "אני פדופיל").
  • מחשבות אחרות  - חשש מאובדן זהות: אדם שפוחד לאבד את מה שהופך אותו להיות הוא. חשש שלא תהיה מצחיק יותר. 

ועוד הזרוע נטויה... 

 

אם אתם כאן, סביר שאתם מתמודדים עם מחשבות טורדניות, עם הבנה שאולי צריך לקבל עזרה מקצועית. הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיה היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, או CBT (קראו כאן על טיפול CBT). הסיבה המרכזית עבור רוב האנשים היא שאתם מבינים שיש משהו לא רציונלי בהופעת המחשבות הטורדניות הללו, אבל בכל זאת לא מצליחים להפסיקן !

זה מתסכל לפעמים נראה מוזר, אבל בטיפול קצר מועד, בטיפול טבעי ללא תרופות, ניתן להפיגן או אף להביא להפסקתן המלאה. בגלל היותם של רוב האנשים שסובלים מחשבות טורדניות אנשים מתפקדים ורציונליים, מתלווה לבעיה תחושת בושה עמוקה, או לפחות מבוכה והרגשה ש'משהו לא בסדר אתי': הרי אני מבין בשכל שזה לא הגיוני- למה אני לא מצליח לעצור? יהיה בסדר, חברים, פסיכותרפיסטים מוסמכים ב-CBT ופסיכולוגים קליניים מומלצים ומנוסים גם אצלנו וגם במקומות אחרים, יודעים כיום כיצד לעצור, או לפחות לווסת, מחשבות טורדניות.

הניסיון הקליני מלמד אותנו שיש אין סוף דוגמאות של מחשבות טורדניות שמפריעות לאדם, רובן ככולן אינן טובות או נעימות. אבל אנחנו טובים במה שאנחנו עושים ומאמינים שנוכל לעזור גם לך.  

 

איך מתפתחות מחשבות טורדניות?

לפי אהרון בק, מי שפיתח את הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, דפוסי חשיבה טורדניים מתפתחים עוד בילדות. לא ילדות במובן הפרוידיאני, אלא כלמידה של התניה התנהגותית.  המטרה ב-CBT היא לגרום לאדם המתמודד עם המחשבות הללו לפתח מודעות למחשבות הללו ולמצוא דרכים להכחיד את אותה למידה. מעניין שגישת הגל השלישי ב-CBT רואה את ההתמודדות באופן שונה: ראשית להתבונן ולקבל את המחשבות ונוכחותן ורק לאחר מכן לנקוט באסטרטגיות שינוי. 

 

 

מחשבות אוטומטיות לפי בק

 

  • זרם מחשבות שמקביל לחשיבה יותר מודעת. הן מופיעות באופן ספונטני, כזרם תודעה שמפרש את הסביבה ללא הפסקה. 
  • לרוב, מחשבות אוטומטיות אינן מודעות, אך באמצעות אימון "הקשבה" פשוט יחסית ניתן להבחין בהן.
  • לרוב איננו בודקים אותן באופן ביקורתי – אנו מתייחסים לזרם זה כמייצג איזשהי "אמת עובדתית".
  • ניתן להעריך באיזו מידה הן מציאותיות – בק מציע ראשית לזהות את זרם החשיבה הזה. במידה ואנו מזהים שזורמים בו תכנים לא מועילים, לא הגיוניים, שמביאים לתגובות רגשיות לקשות או להתנהגות שלא עוזרת לנו להשיג מטרות, הוא מציע לשקול דרך אלטרנטיבית (בטיפול קוגניטיבי מעריכים את המחשבות באופן מודע ומובנה). למשל, מטופל מדוכא שחושב על התאבדות מתוך כך שהסיק כי חייו הם כשלון. בק ביקש מהמטופל לציין דוגמאות, לזהות את הטריגרים, ולהצביע על המצבים שמחזקים את המסקנה שהוא כישלון ושחייו לא ראויים לחיותם.
  • בק מאתגר את המטופל באמצעות שאלות סוקרטיות וחופר לעומקה של כל מסקנה כדי להבין על מה היא מבוססת. כך, אט אט, מתחילים לחשוב על דרכים חלופיות לקרוא את המצב. לדוגמא:  "יש דליפה בגג - הבית מתפרק!" "אוקי, אם יש דליפה בגג- מה עושים? האם זה אומר שהבית מתפרק?" כלומר, המטפל עוזר לפרק את המסקנה המכלילה לסגמנטים בודדים, במטרה לבחון האם באמת החיים הם כשלון.
  • הדגש במחשבות אוטומטיות הוא על המחשבות היותר מודעות, אך בפועל יש רצף של פרשנויות, החל משלב הקשב (למה אנו שמים לב, מה אנו זוכרים, מה חשוב בעינינו). ניתן לראות את עיוותי החשיבה וההטיות הקוגניטיביות כבר בתהליכים האוטומטיים.

נחזור למחשבות טורדניות שקשורות ספציפית ל-OCD:   

בערך 2% מהאוכלוסיה נאלצים להתמודד עם OCD בשלב מסוים בחייהם. נכון להיום, לא בדיוק ברור מה גורם להפרעה. ידוע כי הסיכוי של בן-משפחה מדרגה ראשונה של אדם הלוקה ב-OCD ללקות בה בעצמו גבוה מן הממוצע באוכלוסיה. בנוסף נמצאו מתאמים בין חריגות במבנים מוחיים מסוימים ויכולות קוגניטיביות מסוימות, כמו גמישות מחשבתית למשל, לבין OCD.

המתמודדים עם OCD נאלצים לשאת מחשבות חודרניות וטורדניות, המעוררות חרדה רבה, שדוחפת אותם לבצע התנהגויות ריטואליות ולא-קונבנציונליות בניסיון להתמודד איתה. למשל, אדם שהמחשבות האובססיביות עוסקות בניקיון, עשוי לשטוף את ידיו מספר רב וחריג לאחר מגע עם חפץ מסוים כדי להפחית חרדה עזה שקשורה בחולי או זיהום. לעיתים הקשר בין ההתנהגות לחרדה או לחשיבה האובססיבית לא יהיה כה ברור. במקרים אחרים ההתנהגות הקומפולסיבית תהיה נטולת ביטוי חיצוני כלל ("טקסים מחשבתיים"), כמו ספירה לאחור מ-10 לפני יציאה מהבית.

 

מה ההבדלים בין אובססיה לבין מחשבה חוזרת "רגילה"?
 
  • אובססיה היא חודרנית וגורמת למצוקה, היא תמיד לא רצויה, שלילית ומסבה סבל לחושב. אחת מהדרכים הסימפטומטיות שמאמצים מתמודדים, דרך שאינה יעילה בטווח הארוך, היא לפתח טקסים - מנטליים או התנהגותיים - שמרגיעים זמנית בלבד את הטורדנות של האובססיה. הקומפולסיה עוזרת לטווח קצר אבל המחיר הוא שהתהליך משתמר ומקבל חיזוק מנטלי. 
  • אובססיות מגיעות מגירויים פנימיים, לא מבחוץ. למשל, אם אדם חרד שדרס ילד- זה לא שמישהו צרח, הוא עבר ליד ערימת עלים ולא היה שום דבר מיוחד, לא היה שום דבר חיצוני שגרם לו לתהות אם הוא דרס ילד.
  • מאוד קשה לשלוט באובססיות. זו אחת הסיבות שטיפולים מתקדמים יותר מהטיפול ההתנהגותי המוביל, שנקרא חשיפה ומניעת תגובה (ERP), מנסים לעבוד עם המטופל על קבלה של המחשבה במקום מאבק מתיש בה, ולאחר הקבלה לנסות ולעבוד על הערכה מחודשת על הפרשנות לגביה. דרך נוספת היא להתייחס באופן שונה לסיגנל הסכנה החזרתי (שנגיע מהמערכת הלימבית), "להגיד תודה" על המידע שמציע המוח, אך ללמוד לקחת את חשיבות הסכנה הזו בעירבון מוגבל. 
  • לא מדובר בתהליך מחשבתי מתמשך, אלא במחשבה שקופצת פתאום, מפריעה לזרם החשיבה ותופסת את מירב תשומת הלב. 
  • יש הבדל בין מחשבה טורדנית לבין מחשבה של ערך עצמי שלילי, מבחינת עוצמת המצוקה והזריזות שבה היא מופיעה.

 

חשוב להבין שכל אדם בכל גיל חווה מחשבות חודרניות, עם זאת, מה שמבדיל בין אדם הסובל מהפרעה טורדנית-כפייתית לבין אדם "בריא" היא התגובה למחשבות הללו. אנשים שאינם סובלים מהפרעה טורדנית כפייתית אינם מייחסים חשיבות רבה למחשבות הרעות. לעומת זאת, אנשים עם OCD מנסים להדחיק או להילחם בהן מה שמעלה את התדירות, העוצמה וההשפעה.  

מעניין לראות שלאנשים שמתמודדים עם אובססיות ו-OCD יש בעיה עם תופעה נוירולוגית המכונה אפקט השכחה הישירה (Directed Forgetting Effect): תהליך טבעי ואוטומטי שמאפשר לבני אדם לשכוח מחשבות ותכנים לא רלוונטיים לטובת התמקדות בעיקר. התקלה מקושרת לבעיה בזיכרון האפיזודי (זיכרון אירועים של חוויות אישיות שנחשב לחלק מהזיכרון לטווח ארוך). 

 

מחשבות מביישות

יש במחשבות טורדניות מפגש עם טאבו שמעורר בושה: 

כשאדם סובל מ Pure-O, מחשבות טורדניות טהורות ללא טקסים, הוא מתקשה לשתף אחרים במאבק הפנימי, בעיקר כאשר המחשבות הללו "אסורות" ומעוררות תחושות בושה עמוקות וקשות. אלו דברים "שאתה לא אמור" לחשוב אותם, בטח ובטח שלא לדבר עליהם. איך יכול נער מתבגר לספר להוריו שהוא מוטרד במחשבות לקיים יחסי מין עם אחותו, מאות או אלפי פעמים ביום? איך אמא יכולה לשתף מישהו שהיא מוצפת במחשבות להטביע את בנה התינוק? מה שמגביל מתמודדים רבים במשך זמן רב זה היעבר הסיבה למחשבות שהם חווים, לצד השאלה המקננת האם ישנם עוד אנשים אחרים כמוהם בעולם. עד שלא יכירו את גוף הידע, שמאפשר תיקוף ותחושת אוניברסליות, לא יהי להם הכלים הראויים להתקדם. והבושה היא רגש משתק: יש מטופלים שלא מרשים לעצמם לספר על המחשבות המטרידות אפילו לפסיכולוגית שלהם. גם לאחר שזה קורה, נותר לעיתים חלק מוטרד מהאופן בו הקרובים תופסים אות לצד תחושה מבאסת שלא מגיע להם כמו לאחרים, בגלל ה-OCD איתה הם מתמודדים.

זה עינוי אמיתי...

 

 

 

טיפול עצמי במחשבה טורדנית

מחשבות טורדניות, אמרנו, הן בעיה מוכרת מאוד שפוגעת ברבים בשלב זה או אחר בחיים. כיום, עם מגוון הכלים ושיטות הטיפול הקיימים, אין סיבה להתמודד עם המחשבות הטורדניות לבד. חשוב לדעת כי במקרים רבים ניתן ליצור שינוי משמעותי ויציב באיכות החיים, תוך תקופת טיפול קצרה וממוקדת, שינוי שיישאר עמיד ויציב לאורך זמן.

אבל בינתיים ננסה לעבוד בעצמנו.

 

כמה נקודות חשובות:

  • חשוב שתבין שלא המחשבה עצמה היא זו שגורמת למצוקה, אלא ההערכה הקוגניטיבית שלך לגבי הופעת המחשבה, מה שקובע זה מידת המשמעות שאתה מייחס לעצם זה שחשבת אותה, וכמובן הניסיונות שלך לשלוט בה. 
  • ככל שאתה מנסה לשלוט במחשבה, כך היא מופיעה יותר ומשפיעה יותר ומקצינה.
  • באופן טבעי, המוח מייצר מחשבות ללא שליטה או כוונה מראש. המטרה שלך היא להפחית את רמת החרדה ולהגיע לקבלה עצמית של העניין הזה -  יש חרדה ויש מחשבות טורדניות.
  • עכשיו שים לב לזה: יש לך כל מיני מחשבות לא רצויות. את חלקן אתה מעריך כבעייתיות ולא נורמליות ואת חלקן אתה מעריך כתקינות ורגילות. 


תרגיל לבדיקה של שליטה מנטלית

עצום עיניים. במשך 2 דקות אתה מתבקש לחשוב על פיל לבן ולהרים את היד כל פעם שאתה לא חושב עליו.

מה יצא?

מעניין לראות שזה ממש קשה להחליט לא לחשוב על משהו, זה אפילו יותר קשה מלחשוב עליו.  זה מה שקורה לך עם המחשבות הרעות האלה, פשוט כי אתה ממש מנסה להימנע מהן. הפתרון המוצע הוא להתבונן, לזהות, לקבל אותן ולהסיח את הדעת.

הבנת?


דאגות, מחשבות ומציאות
 

נסה לחשוב על מחשבות שגורמות לך חרדה.

קח דף ועט וכתוב את כל המחשבות הללו.  

עבור על כל מחשבה, נסה להיות הכי אובייקטיבי שאפשר, וציין ליד כל מחשבה עד כמה היא משקפת בעיה מציאותית שנכון לך לדאוג לגביה.

הרבה פעמים, כשאנחנו מוצפיםן במחשבות מעוררות חרדה, אנחנו יכולים להבין שהפחדים לא מציאותיים, אבל חוסר האונים מונע מאיתנו לעצור. 


תרגיל הקלטת מחשבות

קח דף ועט, אפשר גם להקליט את עצמך בטלפון.  

(חשוב לדעת שכתיבת המחשבות היא אחד הכלים היעילים ביותר לזיהוי מחשבות לא מציאותיות והבאתן אל התודעה. רק כשאתה במודעות  אופטימלית לגבי המחשבות שלך תוכל לקבל את הכוח לשנותן. 

 

המשימה היא לזהות מחשבות הרסניות שחוזרות על עצמן. שאל את עצמך שאלות כדי לחפור קצת עמוק יותר ולגלות קשרים מחשבתיים ורגשיים שלא היית מודע אליהם לפני כן.

אחר כך קראואת המחשבות שזיהית כאילו אתה מתבונן מהצד, כאילו שאתה מכינים סרט על עולמך הפנימי.

  • איזו עצה היית נותן לעצמכם?
  • איזו מהמחשבות תוכל לסמן כלא מדויקות?
  • אילו מחשבות לא עוזרות לך ורק גורמות למצב להחמיר?

זיהוי אסטרטגיות יעילות ולא יעילות

זיהוי אסטרטגיות התנהלות מתאימות, אדפטיבית ויעילה עם המחשבות הלא רצוניות, כזאת שמסייעת לנו להמשיך לתפקד, למרות הופעתן, וגם - מהן אסטרטגיות ההתמודדות שאינן אדפטיביות, אלה שגורמות בסופו של דבר להחרפת המצוקה הרגשית:

 

אסטרטגיות יעילות

  • הסחת דעת קוגניטיבית או העלאת מחשבות חלופיות.
  • הסחת דעת התנהגותית.
  • הבנייה קוגניטיבית מחודשת, רק במידה ומתייחסת לעצם הופעת המחשבה ולא לתוכן שלה.
  • קבלה שהמחשבה הופיעה.

 

אסטרטגיות לא יעילות

  • רציונליזציה ואישור עצמי.
  • שיפוט עצמי והענשה.
  • חיפוש אחר אישורים מאחרים.
  • עצירת מחשבות.
  • ניתוח המחשבה שוב ושוב.
  • טקסים כפייתיים.

 מיינדפולנס
 
שיטת מיינדפולנס רלוונטית מאוד להתמודדות עם מחשבות מטרידות.
בתרגול השיטה מועברת תשומת הלב פנימה, תוך קבלה מלאה של מחשבות, תחושות ורגשות שעולים בזמן אמת. כאשר קופצת מחשבה טורדנית, אתה פשוט מתבונן בה ומאפשר לה להיות בתודעה ( כמו גירוד שנמנעים מלגרד), מבלי לשפוט אותה, לשנות אותה או לנסות להיפטר ממנה.
 
מרתק לראות כיצד כעבור זמן קצר מאוד המחשבה ממשיכה הלאה, כמו ענן בשמיים, או רכבת שחולפת. שיטת מיינדפולנס מוכחת בשלושת העשורים האחרונים בעוד ועוד מחקרים, המאוששים את יעילותה בטיפול בכל מיני בעיות נפשיות, אבל לא רק בהן - גם בכאבים כרוניים, גם במאמץ להתרכז וגם כדרך להשיג מטרות אישיות ומקצועיות.
 
קפצו לתוך הרגע הנוכחי!
 
 
 

קבלה ומחויבות 

 
סטיבן הייז, ממפתחי הטיפול באמצעות קבלה ומחויבות (ACT), מציע דרכים ייחודית להתמודדות עם מחשבות טורדניות. התודעה הטורדנית מובילה אותנו לכיוון אחד, מצמצם ונוקשה. האתגר הוא להפנות את התודעה בפתיחות ולהתבונן על מה שקורה לנו - בגוף, במחשבה וברגש, להתחייב למבט עירני ונוכח על ההווה בלבד ואז להיכנס באופן אקטיבי לעומק הערכים שאתה רוצה לאמץ לעצמך. כנער מדרום קרוליינה בשנות ה-60 של המאה הקודמת, הייז נאבק בעצמו עם אופני חשיבה קשים ומכשילים וחיפש מענה פסיכולוגי שונה ממה שהוצע לו ולא מספיק עבד. הוא בא בראש פתוח והחל לחקור שיטות טיפול קוגניטיביות-התנהגותיות שמתמקדות בקבלה, תוך שהוא מגלה את ההשפעה החיובית של שיטות אלה לטיפול בדיכאון ובכאב כרוני.
מתוך הסקרנות, פרחה תיאוריה מרתקת (ואמיצה) שרתמה את העקרונות הבודהיסטים, הנוצריים, הסופים והקבליים, ושילבה את החוכמה שקיימת בהם עם הגישות הפסיכולוגיות האקדמיות, המערביות ומבוססות המחקר. התיאוריה נקראה בזמנו  Relational Frame Theory, והיא עומדת בבסיס היישומים הטיפוליים שהתפתחו מאוחר יותר לגישת ACT.
הייז התייחס למגוון תופעות שמחברות ביצירתיות בין שפה אנושית, חשיבה ופונקציות התנהגותיות וחיבר אותן לגישה יישומית, דרך חיים שהפכה לטיפול מקצועי מבוסס מחקר, אבל גדולתה היא בפשטותה - היא יכולה לשרת כל אדם (לכן אנחנו מתייחסים אליה כאן בסעיף של "טיפול עצמי").  השיטה מתאימה לכל סוג של פסיכופתולוגיה, ובהקשר של מחשבות טורדניות, הייז הדגיש את הנטיה השגויה לFusion בין מחשבות לאמונות, את החשיבות של גמישות פסיכולוגית לעומת נוקשות ואת ההכרח לקבל קודם מחשבה לפני שמנסים להיפטר ממנה במאבק נפשי רציונלי. 

 בדיקת מידת הדיוק של המחשבה

 

אם יש לך מחשבה כמו: "אם אחשוב הרבה על הבעיה שלי, זה יעזור לי למצוא פתרון"

בטור אחד כתוב כל מצב שבו מצאת את עצמך חושב הרבה על בעיה בטור השני כתוב האם החשיבה הזאת אכן הובילה לפתרון יעיל של הבעיה? בסוף השבוע, סכם את התוצאות ובדוק - באיזה אחוז מהמקרים חשיבת-היתר הובילה לפתרון יעיל?


 בדיקה התנהגותית של המחשבות

 

נניח שהמחשבה שלך היא "אין לי מספיק זמן לקחת הפסקות"

נסה במשך שבוע לעקוב אחרי השגרה היומית שלך ולדרג בסוף כל יום את  מידת הפרודוקטיביות בסקאלה של 1 עד 10.

בשבוע השני, קח הפסקה של 5 דקות לכל שעה ודרג בסוף כל יום, כמו בשבוע הקודם. 

לאחר שבועיים של מעקב אחר האובססיות תוכל לבדוק עד כמה המחשבה נכונה בפועל: האם אתה לא לוקח הפסקות בגלל מחסור בזמן פנוי, או שהמקור לכך אחר? (למשל, יתכן שקיים קשר לפרפקציוניזם, אבל זו רק אפשרות אחת).


הוכחות בעד ונגד המחשבה

 

אם המחשבה  היא "אני לא יכול לעשות שום דבר נכון אף פעם"- כתוב בטור אחד את כל הראיות האובייקטיביות לכך שבאמת אתה לא יכול לעשות שום דבר נכון אף פעם, ובטור השני את כל הראיות האובייקטיביות לכך שהמחשבה הזו אינה נכונה.

לאחר מכן, כתוב כמה מחשבות מאוזנות יותר שמשקפות באופן מדויק את הראיות.

לא מוכרחים להאמין במאה אחוז במחשבות החדשות, בתור התחלה, רק נסה אותן.

 

 

 

 

טיפול מקצועי במחשבות טורדניות 

אם עזרה עצמית אינה מספקת והמחשבות הטורדניות גורמות לך למצוקה שקשה לך להתגבר עליה, חשוב מאוד לפנות לטיפול מקצועי:

מגוון רחב של סוגי טיפול הוכחו כיום כמסייעים להתמודדות עם מחשבות טורדניות. ביניהם:

  • טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) הוא היעיל והמומלץ מכולם עבור בעיה זו -  למטפל CBT מומחה יש ארסנל רחב של כלים יעילים שביכולתו להקנות לך על מנת להתמודד עם המחשבות הטורדניות: הרפיה ודמיון מודרך, טכניקות פרקטיות להתמודדות ולהפסקת המחשבות, קבלה של התוכן המטריד והתמודדות עימו, חשיפה הדרגתית לתכנים שמעוררים חרדה באובססיות וטכניקות רבות ונוספות. המשותף להן הוא שהן נועדו לווסת, ובמקרים רבים אף לפתור, את בעיית המחשבות הטורדניות, וכך לשפר משמעותית את איכות חייו של המטופל ולהחזירו לשגרת יום תקינה. המטופל והמטפל בוחנים כל מחשבה פולשנית, מה שמאפשר למטפל לזהות את הסוגים השונים ואת ההערכות השגויות שכרוכות בחשיבות שמעניק המטופל לכל מחשבה. 
  • טיפול פסיכודינמי קצר מועד המתמקד בהווה ובהקניית כלים פרקטיים להתמודדות, וכן לעיתים, מתאים גם טיפול פרדוקסלי אשר הוא נגזרת של טיפול CBT, בו המטפל והמטופל מזמנים מחשבות מטרידות ומעוררים אותן, מתוך מחשבה שההתעסקות המרובה בהן תרגיע את האדם בכל הקשור לתחושת המסוגלות שלו להתמודדות עימן וכך תפחית את חרדתו מהן.
  • פסיכותרפיה דינמית ארוכת טווח, המתמקדת יותר בעברו של המטופל ויחסיו עם דמויות משמעותיות, מסוגלת לזהות את שורש הבעיה, לפתורה מהבסיס וכך להפחית את הסבל של המטופל. הקשר הרגשי העמוק והיציב שנוצר בין המטפל למטופל, המושתת על אמפתיה, חום וכבוד הדדי, הינו הבסיס לשינוי המשמעותי שעובר המטופל.

 

 

אם קיבלת החלטה להתייעץ

עם איש/ת מקצוע,

אנו מציעים שיחת Matching טלפונית,

אישית, מושקעת ומדייקת, 

במטרה לזהות את

הכתובת הטיפולית המתאימה -

במכון טמיר בתל אביב או

בקליניקות העמיתות בכל הארץ

 

נשמח לעזור,

צוות מכון טמיר

1-800-509-809

 

העמיקו בקריאה!  החומרים הכי נקראים למבקרי דף זה:

  
מהי שיטת הטיפול חשיפה ומניעת תגובה ?
  
מהי HOCD ? ומהי ROCD ?
  

מחקר מוח: עיכוב הנוירוטרנסמיטור Gaba בהיפוקמפוס מפחית מחשבות חודרניות <

מקורות:

 

Abramowitz et al. (2001). Paradoxical effects of thought suppression: a meta-analysis of controlled studies. Clinical Psychology Review Volume 21, Issue 5, July 2001, Pages 683-703. https://doi.org/10.1016/S0272-7358(00)00057-X 

The Anxious Thoughts Workbook: Skills to Overcome the Unwanted Intrusive Thoughts that Drive Anxiety, Obsessions, and Depression. By David A. Clark, Judith S. Beck (Foreword by) , 2018. New Harbinger Publications. 

David, D., Cristea, I., & Hofmann, S. G. (2018). Why Cognitive Behavioral Therapy Is the Current Gold Standard of Psychotherapy. Frontiers in Psychiatry, 9, 4. http://doi.org/10.3389/fpsyt.2018.00004

Faull M, Joseph S, Meaden A, Lawrence T: Obsessive beliefs and their relation to obsessive–compulsive symptoms. Clinical Psychology & Psychotherapy. 11(3):158–167, 2004. doi: 10.1002/cpp.403

Foa, E. B. (2010). Cognitive behavioral therapy of obsessive-compulsive disorder. Dialogues in Clinical Neuroscience, 12(2), 199–207. 

Ellen., J. (2014). Acceptance and commitment therapy for anxiety and OCD spectrum disorders: An empirical review. Journal of Anxiety Disorders Volume 28, Issue 6, August 2014, Pages 612-624

Konishi, M., Shishikura, K., Nakaaki, S., Komatsu, S., & Mimura, M. (2011). Remembering and forgetting: directed forgetting effect in obsessive-compulsive disorder. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 7, 365–372. http://doi.org/10.2147/NDT.S21047

Höping, W., & Jong-Meyer, R. (2003). Differentiating unwanted intrusive thoughts from thought suppression: what does the White Bear Suppression Inventory measure? Personality and Individual Differences, 34, 1049–1055.

Alicia Kaplan and Eric Hollander. A Review of Pharmacologic Treatments for Obsessive-Compulsive Disorder Psychiatric Services 2003 54:8, 1111-1118 

Marcks BA, Woods DW. A comparison of thought suppression to an acceptance-based technique in the management of personal intrusive thoughts: A controlled evaluation. Behaviour Research and Therapy. 2005;43:433–445 

Pietrabissa, G., Manzoni, G. M., Gibson, P., Boardman, D., Gori, A., & Castelnuovo, G. (2016). Brief strategic therapy for obsessive–compulsive disorder: a clinical and research protocol of a one-group observational study. BMJ Open, 6(3), e009118. http://doi.org/10.1136/bmjopen-2015-009118

Handbook on Obsessive-Compulsive and Related Disorders. Edited by K. A. Phillips and D. J. Stein, American Psychiatric Association Publishing, 2015 , pb, 312 pp

https://www.psychologytoday.com/us/blog/in-practice/201301/cognitive-restructuring

http://www.selfhelpguides.ntw.nhs.uk/penninecare/leaflets/selfhelp/Obsessions%20and%20Compulsions.pdf

http://www.attn.com/stories/6635/intrusive-thoughts-pure-o-explanation

https://www.anxietybc.com/sites/default/files/adult_hmocd.pdf

http://www.moodjuice.scot.nhs.uk/obsessioncompulsion.asp

https://draxe.com/cognitive-behavioral-therapy/

http://www.apa.org/helpcenter/stress-uncertainty.aspx

סיכמו: דורון עמרן, איילת צמח, סמדר שטינברג, דפנה אברמוביץ', אופיר ברגמן ואפרת גרדי  (מתוך הרצאה של דויד קלארק)

 

 

 

Google

מחשבות טורדניות
Rated 5/5 based on 100 reviews
 

מחשבות טורדניות מחשבות מטרידות סופר אגו מתעלל ומדכא תחושת בושה עמוקה, או לפחות מבוכה טיפול קוגניטיבי התנהגותי, CBT,

יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

%MCEPASTEBIN%

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





תגובות

 

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il