איך טיפול פסיכולוגי עובד ואיך הוא עוזר? | מכון טמיר לפסיכותרפיה

דרג פריט זה
(79 הצבעות)
טיפול פסיכולוג טיפול פסיכולוג

מה זה טיפול פסיכולוגי?

מוגש על ידי מכון טמיר

 

 

פסיכותרפיה היא מושג נרחב המתייחס לסוגים שונים של טיפול נפשי, בהם טיפול פסיכולוגי. 

הטיפול הפסיכולוגי הוא כלי רב-עוצמה שנועד לשפר את מצבו הנפשי, הרגשי, הגופני ו/או הבין-אישי של המטופל, לאור הבעיה (או הבעיות) עימן הוא מתמודד. 

  • המטופל והמטפל נפגשים לפחות פעם בשבוע כדי לעבוד על מימוש מטרות הטיפול.
  • מבחינה חוקית, טיפול פסיכולוגי מועבר על ידי פסיכולוגים מומחים (קליניים ואחרים), בעוד שטיפול פסיכותרפי מוגש על ידי מטפלים נפשיים, פסיכותרפיסטים, שאינם פסיכולוגים - כמו עובדים סוציאליים קליניים, מטפל בהבעה, פסיכותרפיסטים מוסמכים המוכרים בבריאות הנפש ומקצועות פרא-רפואיים נוספים.

 

Psychotherapy Methods 

איך טיפול פסיכולוגי עובד?

יש עשרות שיטות לטיפול פסיכולוגי. כל אחת מהן שואפת להשיג מטרות דומות באמצעים שונים, שמונחים על בסיס התיאוריה והפרקטיקה שלה. הכל הגישות הטיפוליות קיימת חשיבות רבה למאפיינים הלא-ספציפיים של המטפל - קבלה, מעורבות רגשית, אמפתיה, חמימות ועוד - שמרכיבים יחד את הברית הטיפולית. בכל הגישות מתקיימת הערכה מקדימה במפגש אינטיק אחד או יותר, בהן מוגדרת גם המטרה הטיפולית, כפי שהיא מוגדרת על ידי המטופל עצמו. 

בואו ניקח דוגמא של מקרה טיפולי ולאחר מכן נתייחס לאופן בו רואות אותו שתי הפרדיגמות הטיפוליות המובילות בימינו, בעולם המערבי ובישראל: 

אורי, בן 23, חייל משוחרר, סטודנט ורווק, פנה לטיפול פסיכולוגי בטענה שהוא סובל מבעיה של ביטחון עצמי והערכה עצמית. בכל פעם שהוא עומד בפני משימה שמזכירה לו מבחן - כמו ראיון עבודה, בחינה באוניברסיטה או דייט - הוא חש כיצד הערך העצמי שלו הולך ומתערער וכתוצאה מכך התפקוד נפגע. העניין מסב לו המון תסכול, כי מבחינתו הוא לא מצליח לבטא את יכולותיו באופן אותנטי ומפספס הרבה בחיים. 

הגישה הראשונה, שהופיעה כאן בשנות ה-50 של המאה שעברה, נקראת טיפול קוגניטיבי התנהגותי ומכונה בקצרה CBT.

התהליך של טיפול CBT שונה מטיפול מסורתי: הוא מסתכל על הבעיה באופן מציאותי ומנסה לפתור אותה בצורה הכי תכל'סית ומהירה שניתן. במהלך טיפול CBT אופייני, המטופל והמטפל מזהים את המטרה, המטפל מעביר למטופל מידע פסיכו-חינוכי מבוסס מחקר לגביה ובמרכז הטיפול, רוכש המטופל בהדרגה כלים ושיטות להתמודדות יעילה במצבים אשר נתפסו בתחילת התהליך כבלתי נסבלים. למשל, אדם שסובל מהפרעת חרדה מוכללת, ילמד לנהל את דאגותיו, תחושותיו הגופניות ומחשבותיו השליליות ולהבין אותן באופן יותר מציאותי. יכולות חדשות אלו יאפשרו למטופל לעשות שינויים משמעותיים בגישתו לעולם ובהתנהגותו.

הקשר הטיפולי ב-CBT, המבוסס על שיתוף פעולה, שקיפות, תרגול אקטיבי, הכנת שיעורי בית ובדיקתם, תוך גיוס התמדה ומעורבות. כל אלה נעשים בסביבה תומכת ומחזקת, שיש לה קווים משותפים עם אימון (קואוצ'ינג).  המטפל מבקש באופן קבוע משוב מהמטופל - האם הטיפול מתקדם ומתפתח? האם הכלי שתירגל השבוע עובד עבורו? האם המטפל והמטופל "נמצאים באותו דף"? מכיוון ש-CBT הוא טיפול מבוסס ראיות, כלומר נבחן מחקרית בהקשרים שונים, ובהנחה שהמטופל מתרגל ומבצע משימות, נוכל לצפות לשינוי חיובי והדרגתי. ככל שהטיפול מתקדם, בעיותיו המכבידות של המטופל הולכות ומתפוגגות. הטיפול עונה על מרבית הסוגים של הפרעות נפשיות, החל מהקלות ביותר (כמו פחדים ספציפיים ופוביות), דרך קשיים 'עקשניים' יותר, כמו הפרעות אובססיביות-קומפולסיביות (OCD) או הפרעות אישיות וכלה במחלות נפש, כמו סכיזופרניה

נחזור לאורי: מרבית מטפלי ה-CBT ייראו את הקושי שלו כתולדה של מחשבות אוטומטיות ש"קופצות" מבלי דעת בעולמו הפנימי, בייחוד בזמנים בהם הוא מצוי תחת עינה הפקוחה של ביקורת מהעולם החיצוני. המהלך הטיפולי יתמקד בזיהוי אותן מחשבות טורדניות ויבחן את השפעתן על רגשותיו של אורי ועל התנהגותו, שכוללים את הדימוי העצמי. לאחר מכן יציע המטפל מגוון טכניקות, כלים ותרגילים ייעודיים, שמטרתם לעזור לאורי לשנות את עיוותי החשיבה המוליכים אותו למסקנות הבעייתיות בזמן אמת ופוגעים באיכות חייו. 

 

הגישה השניה, המסורתית יותר, נקראת פסיכותרפיה פסיכודינמית. מקורותיה בתיאוריה הפסיכואנליטית שפיתח זיגמונד פרויד.

מטפלים דינמיים ישימו במרכז הטיפול את העולם הנפשי הפנימי של אורי. במהלך הטיפול עולים תכנים רבים, מודעים ולא מודעים, אשר משפיעים על חייו של המטופל. תכנים אלו עלולים להוות מקור לבעיות ולקשיים שהוא חווה ביומיום: בתפקוד, במערכות יחסים, ביחס אל עצמו ובאופן שבו הוא חווה את העולם. בניגוד לטיפול CBT, המטפל הדינמי לא יתמקד בסילוק ישיר של המחשבות המטרידות, אלא יפעל על מנת לטפל בצורך העומד מאחוריהן. הגישה הדינמית רואה בבעיה כזו סימפטום התנהגותי שנרכש בתהליכים לא מודעים, פעמים רבות במהלך הילדות המוקדמת. למשל, הביטחון העצמי הירוד של אורי עשוי לבטא סימפטום הגנתי, שנוצר כתוצאה של קונפליקט פנימי בין הדחף להצליח ולכבוש לבין חרדה הקשורה בביטוי דחף זה  - קונפליקט שאופייני לקושי בפיתרון התסביך האדיפלי. מבחינת המטפל, דרכו של אורי לשיפור המצב אינה מתמקדת במציאות באובייקטיבית, אלא בתיקון, שיפור ופיתוח חווית הסובייקטיביות שלו, לכידות העצמי ובמקרה שלנו, העלאת הקונפליקט הלא מודע ומחיריו אל המודעות.

לפי הנחות העבודה של הגישה הדינמית, אם אורי יעבד את אותו קונפליקט אדיפלי לא פתור, יתרחשו במהלך עיבוד זה תהליכים נפשיים תרפויטיים (שהם תיאורטיים וסובייקטיביים ולכן גם מורכבים יותר למדידה) שבסופם נוכל לראות שיפור בביטחון ובערך העצמי שלו.

המטפל יתייחס גם לקיומם של מנגנוני הגנה באישיותו של אורי, חלקם אדפטיביים שכדאי לשמר, אך חלקם פרימיטיביים וראשוניים, שהפעלתם גובה מחיר של אנרגיה נפשית ופגיעה בהבנת המציאות הבין-אישית כהוויתה. אחד מהרכיבים המרכזיים של הטיפול הדינמי, יהיה המידע המילולי והבלתי מילולי, אותו יקבל ויקלוט המטפל מאורי באמצעות מנגנון ההעברה וההעברה הנגדית

 

שינוי דפוסי התנהגות אינו דבר של מה בכך, אך אנו יודעים שמטפל שיודע 'לתת עבודה' יחד עם מטופל שרוצה שינוי, יכולים ליצור מרחב בטוח להתפתחות, המאפשר למטופל להביא את עולמו הפנימי, לחקור ולהבין אותו ובכך לחולל שינוי משמעותי ועמיד בחייו. לפעמים מה שמבחין בין טיפול פסיכולוגי שעובד לבין טיפול פסיכולוגי לא יעיל.

 

 

 

Freud Psychoanalisis

 

 

 

דרכים דומות בטיפולים שונים 

כעת ננסה להתייחס להיבטים משותפים לטיפולים פסיכולוגיים שונים. לשם כך, בחרנו את הטיפול הממוקד בלקוח, אותו פיתח קרל רוג'רס. למה דווקא אותו? למרות שטיפול הומניסטי נחשב בזמנו לפורץ דרך, עקרונותיו התרפויטיים של קרל רוג'רס נטמעו לאורך השנים במרבית השיטות הטיפוליות, כך שניתן כמעט לראות עקרונות אלו כגלובליים: 

עבור רוג'רס, פסיכותרפיה דומה מאוד לעבודת גננות, וכך הסביר יחסי מטפל-מטופל: 

גנן לא מגדל צמחים, הוא נותן להם את התנאים לגדול והם גדלים בעצמם – הוא אינו מתערב בצמיחה שלהם. האומנות של הגנן היא לא להפריע, וכך גם האומנות של המטפל שנותן למטופל את התנאים לצמוח ולגדול. רוג'רס אומר כי לאדם יש דחף פנימי מולד לממש את הפוטנציאל שלו ולכן אם נתן לו את התנאים שלו הוא יעשה זאת טוב מאוד. 

 

 

6 עקרונות מנחים לעמדה הטיפולית על פי רוג'רס

עם התפתחות הטכניקה הטיפולית שלו, עסק רוג'רס בשאלת התנאים הדרושים כדי שהמטופל יוכל לפתור את בעיותיו הבין-אישיות. הוא ראה ביחסי מטפל-מטופל הגורם המרכזי המקדם שינוי אישיותי. רוג'רס הציע שישה עקרונות טיפוליים שחייבים להימצא כדי שיתרחש שינוי אישיותי.

 

CARL Rogers

 

קרל רוג'רס, איור מתוך אתר ויקישיתוף

 

 

תנאים אלה מהווים את המסגרת להבנת הטיפול הממוקד באדם:

  1. שני אנשים נמצאים במגע: זהו תנאי מקדים יותר מאשר תנאי. חייב להתקיים קשר בין המטפל לבין המטופל. טיפול מורכב משני סובייקטים המרגישים זה את זה (מאוד שונה מהמודל הפרוידיאני ומחוק ההתנזרות).
  2. הראשון מבין שני הסובייקטים, המטופל, נמצא במצב של חוסר הלימה, פגיע לחרדה: פסיכופתולוגיה נובעת מחוסר הלימה בין החוויה הממשית של האדם לבין תפיסתו את החוויה (חוסר ההלימה אליו התייחסנו בתרגול הקודם בין העצמי לאורגניזם).
  3. השני מבין שני הסובייקטים, המטפל, מעורב במערכת היחסים ותואם אותה: על התרפיסט להיות אמיתי וכן במערכת היחסים עם המטופל, ולייצג את העצמי האותנטי שלו. המטופל צריך לחוש שהוא חושף עצמו בפני אדם אמין, שנמצא בקשר עם החוויות שלו. גם למטפל יכול להיות חוסר הלימה בין עצמו לאורגניזם אך מול המטופל יש לעודד לחוות את כל החוויות – שלו, שלי וכו'.
  4. קבלה חיובית בלתי מותנית: בטיפול, המטפל מקבל את המטופל כפי שהוא כאדם, על חולשותיו והצדדים הפחות נעימים שלו בכל תנאי. עמדה כזו מעבירה למטופל את ההרגשה כי יש אדם שמאמין בו וביכולת שלו לממש את הפוטנציאל הגלום בו. בתנאים אלו המטופל יכול להתחיל לוותר על ההגנות שלו ולצמוח כאדם. עיקרון זה מתאפשר רק בתנאי שהמטפל מודע לחוויות שלו. המטפל נותן למטופל יחס חיובי בלתי מותנה לחוויות (ולא להתנהגויות).
  5. אמפטיה (מושג מפתח בפסיכותרפיה): נתינת התחושה למטופל כי הוא מובן, וכי הדברים שהוא אומר הם הגיוניים גם אם הכי פסיכיים. היכולת של המטפל לראות את הדברים מזווית ההסתכלות של המטופל עצמו. כל זאת, מבלי להיכנס לחלוטין לחוויית המטופל, לא להזדהות אלא להבין ולקבל את המטופל. עמדה כזו מצד המטפל מהווה בסיס בטוח ממנו המטופל יכול להבין טוב יותר את החוויה שלו. זה שאנחנו מבינים זה לא בהכרח אומר שאנחנו מסכימים איתו. למטפל מקום מינימאלי בחדר הטיפולים, עמדה לא שיפוטית,  שמקורה בהבנת המטופל ולא הבעת דעה מצד המטפל או פירוש. זהו טיפול מאוד קשה מאחר וגם כאשר המטפל נמצא בנוכחות אנסים, רוצחים וכדומה הם צריכים להיות אמפתיים ולא לשפוט אותם. טכניקות של ניסוח מחדש ושל הבהרת דברי המטופל, וכן ה- "אהמ" מיועדים כדי לתקשר למטופל את רגשות האמפתיה והקבלה הבלתי מותנית שלהם.
  6. היחס החיובי הבלתי מותנה והאמפתיה נקלטים אצל המטופל: המטופל מתחיל לתת לעצמו יחס חיובי בלתי מותנה לחוויותיו ומרשה לעצמו לחוות דברים שהוא לא נתן לעצמו לחוש עד כה. הוא חש אמפתיה וכך מצליח לצמצם את הפער בין העצמי לאורגניזם שלו. מתחיל מחדש תהליך של התפתחות: הולדת האורגניזם, הפוטנציאל המולד בא לידי ביטוי, אנחנו עוזרים לו להתקרב למי שהוא באמת. התהליך בטיפול הרוג'ריאני ארוך (אמנם לא כמו הפסיכואנליטי הקלאסי) – עד 3 שנים.  ככל שהסיפור שהואמספר לעצמו קרוב יותר למה שהוא באמת, הוא זקוק לפחות מנגנוני הגנה.

כאמור, הטיפול מתבצע בגישה לא ישירה: בטיפול הרוג'ריאני המטפל לא נותן מידע, לא נותן עצות, לא מעודד או מנסה לשכנע את המטופל, הוא לא שואל שאלות, לא מציע כל פרשנות, וכמובן שלא משמיע שום דברי ביקורת על מה שאומר המטופל.

רוג'רס הדגיש שבתהליך הטיפולי לא חייב לחקור ולעסוק רבות בעבר בכדי להבין את המטופל, אלא שהמיקוד צריך להיות בחוויה של המטופל בהווה וביחסים עם המטפל. הטיפול שהציע לא מתרכז בניסיון לפתור את יחסי ההעברה בין מטופל לבין המטפל. כמו כן, בשל היות איכות הקשר בין המטפל והמטופל הפקטור הכי חשוב ואף היחידי המוביל לשינוי וכן, בשל העמדה הפחות אקטיבית של המטפל, לרוב נדרשת פחות הכשרה פורמאלית.

זוהי גישה טיפולית יעילה, גם אם לא יותר מגישות טיפוליות מתחרות. חשוב לזכור כי גישה זו צמחה בעיקר כתוצאה מניסיון טיפולי בסטודנטים שפנו לשירותי הייעוץ באוניברסיטה. מה שמקשה על יכולת הכללה לאוכלוסיות אחרות.

 

 

טיפול בגישת יחסי אובייקט

בשנת 1940, החברה הפסיכואנליטית הבריטית מתפצלת לשלוש קבוצות: 

  1. פסיכולוגיית האגו של אנה פרויד ואחרים. 
  2. "הקליאניאניים" - מלאני קליין וחסידי גישתה. 
  3. הזרם העצמאי (INDEPENDENT GROUP): רונלד פיירברן, מייקל באלינט, דונלד ויניקוט, ג'ון בולבי, הארי גאנטריפ ואחרים. קבוצה קטנה יחסית, אך מורכבת מאנשים מאוד רציניים שזוכים לכבוד משתי הקבוצות הקודמות. אנשים אלו למעשה לא מוכנים לבחור צד, ומה שמגדיר את את הקבוצה הזו לעצמאית זה העובדה שהם שואבים אלמנטים מסוימים משתי הקבוצות האחרות אך גם מפתחים עמדות משלהם.

כולם מדגישים קשרים מציאותיים, חשיבות הסביבה האמיתית. כל אחד מהחוקרים מפתח את הגישות שלו. המוביל בהם הוא וויניקוט בזכות אישיותו, סגנון הכתיבה הייחודי שלו והרקע שלו.

עקרונות יסוד: 

  • הדחף מוכוון ליחסים הנוצרים בין העצמי לאובייקט.
  • המונח יחסי אובייקט מתייחס ליחסים שבין הייצוג העצמי הפנימי של התינוק ובין הייצוגים הפנימיים של האובייקט. זוהי פעילות מנטאלית – פעילות של ה – mind (איך אני תופס את היחסים שלי ואמא שלי, את הייצוג של האני המופנם שלי וייצוג האם המופנם שלי). לדוג'- ילד שמרגיש כל הזמן אשם עקב יחסי אובייקט עם האם, ומתפרץ גם בסיטואציות אחרות, בהן מרגיש אשם (בכיתה למשל).
  • הכוח המניע: מינקות האדם שואף ליצירת יחסים עם אובייקטים שהם משמעותיים עבורו, ולא רק למילוי צרכים ודחפים. לדוג'- ילד רוצה לשתות לא רק כי הוא צמא, אלא כי רוצה מישהו שידאג לו.
  • יחסים אלו, יהוו בסיס להמשך מערכות היחסים אצל בני אדם.
  • המוקד הוא בשנת החיים הראשונה של התינוק ולמרות מיקוד זה, ממדי התיאוריה והיעילות הקלינית שלה, גדולים וחשובים.

 

  

אנו, במכון טמיר, 

מאמינים שבפסיכותרפיה ובטיפול פסיכולוגי

חשובה עבודת צוות של המטפל והמטופל.

החזון שלנו כולל שקיפות מלאה

כתנאי הכרחי להצלחתו של הטיפול

ואנו מתחייבים להיות הכי טובים עבור מטופלינו. 

מוזמנים לפנות לשיחת הכוונה:

צוות המכון בתל אביב

והקליניקות העמיתות בארץ -

1-800-509-809

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il