ריטלין למבוגרים | מחקרים, אבחון, המלצות וטיפול פסיכולוגי

ריטלין למבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז

ריטלין

יתרונות, חסרונות,

טיפול ועדכוני מחקר

כתיבה:

סמדר שטינברג, ביבליותרפיסטית

דפנה אברמוביץ' , פסיכולוגית קלינית מומחית

 

עריכה מקצועית: 

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

 

מהי התרופה ריטלין ובמה היא נועדה לטפל?

ריטלין היא תרופת מרשם, המוכרת בשמותיה המסחריים כריטלין SR, LA, או קונצרטה.

החומר ממנו מיוצרת התרופה נקרא מתילפנידאט (methylphenidate), חומר ממריץ של מערכת העצבים המרכזית המשמש לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD).

ריטלין מסווגת כתרופה נרקוטית. היא ניתנת רק על ידי רופא, כתרופת מרשם לטיפול ב-ADHD והטיפול בה מחייב פיקוח ומעקב שוטפים של הרופא המטפל. לעיתים היא משמשת גם כתרופה לבעיות שינה.

ריטלין ניטלת בטבליות, ככדור לבליעה והחומר הפעיל בה שייך לקבוצת הפנתילאמינים, חומרים ממריצים במערכת העצבים המרכזית.

התרופה זוכה לביקורת בעקבות שימוש למטרות אחרות, בעיקר כאמצעי לשיפור קוגניטיבי על ידי סטודנטים, עובדים ומנהלים.

במאמר זה נתמקד בריטלין כתרופה להפרעת קשב וריכוז, ADHD, אצל מבוגרים.

 

 

מהי ההיסטוריה של ריטלין במאה ה-20?

חברת התרופות האמריקנית, CIBA, הגישה בשנות ה-50 בקשה לפטנט על התרופה methylphenidate, שסומנה כריטלין. 

צוות הכימאים בחברה פיתח את התרופה משילוב של כמה חומרים ממריצים, כמו אפדרין וקפאין.

הניסויים הראשונים בוצעו על עכברים, שלמרבה ההפתעה הפגינו רוגע, נינוחות ומיקוד, כאשר היו תחת ההשפעה של זריקת ריטלין.

החברה נרכשה על ידי ענקית התרופות נובורטיס, שהחלה למכור את התרופה לטיפול מרגיע עבור מתמודדים עם שפה שסועה.

שם היא נחה על המדף לכמה שנים. איש לא ראה את יעילותה הפוטנציאלית, עד שהוגדרה הפרעת קשב וריכוז בתחילת שנות ה-90.

 

ומאז - בום.

 

 

איך ריטלין עובדת מבחינה ביוכימית במוח? 

ריטלין עובדת באופן פרדוקסלי ב- 2 חזיתות במערכת העצבים המרכזית - הקורטיקלית והלימבית

  • החזית הקורטיקלית אחראית על חשיבה, תכנון וקבלת החלטות

 

כאשר נוטלים את התרופה, מופעלות שתי החזיתות סימולטנית, אבל ברמה ההתנהגותית ריטלין נותנת פתרון לחזית הקורטיקלית ולא לחזית הלימבית: כלומר, יש מענה קוגניטיבי, אך אין פתרון לאימפולסיביות.

בפועל, ריטלין מווסתת את תפקודן של קבוצות נוירונים המצויות בקורטקס הפרה- פרונטלי (PFC) - האזור המוחי שאחראי על קשב, קבלת החלטות ושליטה בדחפים.  

ריטלין היא תרופה מעוררת שממריצה את מערכת העצבים המרכזית, מה שמעלה את הערנות והחדות הקוגניטיבית.

 

לכן, סטודנטים רבים משתמשים בריטלין כדי להתמקד יותר במשך הלימודים ולהתרכז בהכנה אינטנסיבית בתקופת המבחנים. לקראת סיום המאמר נדון בשימוש לרעה בתרופה, בעיקר בריטלין, אדרל וקונצרטה .

חשוב לדעת כי כל אדם שייטול ריטלין, עם ADHD או בלעדיו, יחוש קשוב יותר, דרוך יותר, ממוקד יותר, ועם תיאבון מופחות, עקב השינוי הביוכימי, שמתבטא בעליה בנוירוטרנסימיטרים הרלוונטיים בין הסינפסות: דופמין ונורארדנלין (נוראפניפרין). 

 

 

מהי התרופה ריטלין ובמה היא נועדה לטפל?

לצד השפעותיה החיוביות של התרופה, טיפול בריטלין עלול לגרום תופעות לוואי גופניות, רגשיות והתנהגותיות:

 

תופעות לוואי רגשיות והתנהגותיות

הגברת נטיה מוקדמת לחרדה, כמו גם לשינויי מצב רוח, תוקפנות, הפרעות שינה ולפסיכוזה

קיימות עדויות לא עקביות לגבי קשר אפשרי בין טיפול פסיכוסטימולנטי כרוני לבין הסיכון לפתח הפרעה פסיכוטית.

מחקר שפורסם לאחרונה ב- Scandinavian Journal of Child and Adolescent Psychiatry and Psychology זיהה קשר בין תסמינים פסיכוטיים שונים, כמו הלוצינציות (הזיות ראיה ושמיעה), כמו גם בעיות חמורות בהתמצאות, בקרב 1-2% מהמתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז ומטופלים באמצעות ריטלין או קונצרטה.

החוקרים סקרו 27 מחקרים ומהתוצאות עולה כי ההסתברות לפריצת הפרעה פסיכוטית גוברת ב-36% בקרב המשתמשים בתרופות המורכבות ממתילפנידאט.

מטריד.

 

שיעור המטופלים בריטלין בתל אביב והמרכז

 

תופעות לוואי פיזיולוגיות

תופעות לוואי שכיחות: איבוד תיאבון, עצבנות, קושי להירדם.

תופעות לוואי אפשריות נוספות: פריחה בעור, חום, הזעה, בחילה, הקאה, כאבי בטן, סחרחורת, כאבי ראש, מצב רוח ירוד לאחר הפסקה של התרופה, חוסר מנוחה, התכווצות שרירים, יובש בפה, ראיה מטושטשת, אובדן משקל, שינויי לחץ דם, נשירת שיער.‏ חלק מתופעות הלוואי הן בגלל האפקטים הנוראדרנרגיים.

תופעות לוואי נדירות (רגישות יתר או בעיות קרדיו-וסקולריות): חום גבוה פתאומי; כאב ראש חמור או בלבול, חולשה או שיתוק של הגפיים או הפנים, דפיקות לב מהירות, כאב בחזה, קוצר נשימה, עלפון, עוויתות בלתי נשלטות.

התופעות הנפוצות יותר חולפות בדרך-כלל תוך זמן קצר לאחר תקופת ההסתגלות לתרופה. לגבי קושי להרדם כדאי לא לקחת בשעה שלפני השינה.

 

קומורבידיות

ידוע כי רוב המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז קיימת הפרעות נפשיות נלוות, כמו דיכאוןוהפרעות חרדה.  

כאשר השפעת הכדור מתפוגגת, נחווית תחושת דאון, שקיעה, "כיבוי", מה שמקושרת לעיתים לתרופה, אך בעצם משקפת כנראה את הדיכאון או החרדה המצויות ברקע. 

הרופא המטפל ממליץ על שינויים והתאמות בנטילת התרופה:

מינונים שונים, שחרור מושהה (SR), פעולה מתמשכת (LA) שחרור מהיר (4 שעות אינטנסיביות של השפעה) התאמה אישית לאור תופעות לוואי שמשתנות מאדם לאדם, תגובות בין-תרופתיות שונות ותגובות שונות למזון בזמן לקיחת התרופה. 

 

מה ההבדל בין ריטלין LA לבין ריטלין SR?

למרות שהחומר הפעיל זהה (Methylphenidate Hydrochloride) ריטלין LA יצא מאוחר יותר (Long acting) לעומת ריטלין SR, תרופה שמצויה בשוק כבר מתחילת שנות ה-80.

לריטלין SR יש השפעה מעוררת יותר מ-LA, והיא אכן משמשת גם כתרופה לטיפול בנרקולפסיה (נִרְדָּמוּת בעברית), שמתבטאת בין היתר בישנוניות במהלך שעות היום.

 

 

טיפול תרופתי בריטלין

עד היום לא נמצא טיפול פסיכותרפי או תרופתי (או שילוב בין השניים) שירפא הפרעות קשב וריכוז באופן מלא, אבל יש בהחלט דרכים המשלבות טיפול תרופתי ופסיכולוגי, המגיעות לתוצאות יפות: 

 

ריטלין לילדים ובני נוער

סקר עדכני מלמד כי בקרב ילדים אמריקאים בגיל 4-17, 11% סובלים מהפרעות קשב וריכוז. 

הפרעת ADHD פוגעת בעיקר ביכולתם של תלמידים לבצע מגוון רחב של משימות, שמתבטאת בהתנהגותם בביה"ס ובהישגיהם הלימודיים. תופעות נוספות של ההפרעה קשורות לפגיעות חברתית, סכנה לדחייה ונידוי , פגיעה בהערכה העצמית וקשיים בוויסות הרגשי

כיום מתגברת המודעות לאבחון ADHD אצל ילדים : מחקרים דיווחו על שיפור משמעותי ביכולתם של ילדים ומתבגרים להשיג מטרות לימודיות והתנהגותיות ועל השגת שליטה טובה יותר בתגובותיהם הרגשיות.

לפי אתר ABCT, ההערכה היא כי 15%-30% מהמקרים של ADHD בילדות ובהתבגרות יצליחו להתגבר על הבעיה בבגרותם. לפי אתר ADDTUDE הנתונים מעודדים יותר - 40%-70% כבר לא יתמודדו עם ההפרעה בבגרותם. 

מחקר שפורסם ב-2016 בכתב העת הרפואי הבריטי BMJ, מלמד כי ילדים מצויים בסיכון מוגבר להתקף לב, במהלך השבועות הראשונים של טיפול בריטלין, אם כי סיכון מוגבר זה לא הגיע למובהקות סטטיסטית. החוקרים לא מצאו עדות לסיכון מוגבר לשבץ מוחי, לחץ דם גבוה או אי ספיקת לב.

 

ריטלין למבוגרים

כידוע, גם מבוגרים סובלים מהפרעת קשב וריכוז. 

בעולם המבוגרים תתבטא הפרעה זו בתחומים רבים של החיים, החל מקשיים בלמידה של כל נושא חדש (גם במקומות עבודה) ועד קשיים רגשיים, התנהגותיים וחברתיים הנובעים בעיקר מדימוי עצמי נמוך.

באבחון אצל מבוגרים הסובלים מ-ADHD נוכל לזהות שעמום בביצוע מטלות גם אם הן קצרות מועד, קושי להתמקד בנושא נתון, קושי בהתארגנות, קושי להתחיל ולסיים משימה אחת, קושי שקשור בפונקציות ניהוליות , תנועות קופצניות ורפיטטיביות (כמו רגל רועדת או פעולה אחרת החוזרת על עצמה)  אימפולסיביות, שמתבטאת למשל בנטייה להתפרץ לדברי אחרים או לענות מיד על שאלות לפני שנעשתה פעולת חשיבה בכלל.

מבוגרים שסבלו מדיכאון דיווחו אף הם על שיפור רב במצבם כתוצאה משימוש בתרופה, שכן תחושת הערנות עזרה להם גם בבואם לעשות פעילות גופנית על בסיס קבוע, דבר שלא יכלו להתמיד בו לפני כן, צירוף הדברים הביא לשיפור.

יש אנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז ומשנים את חייהם באמצעות טיפול בריטלין, קונצרטה או אדרל, תוך הקניית יכולת אמיתית להתמקד, להתרכז וללמוד. הניסיון הקליני מלמד שישנם אנשים שללא קונצרטה לא מסוגלים לקיים שיחה קוהרנטית. אבל ברור שזו לא תרופת פלא. זה רק חלק מפיתרון רחב יותר. ריטלין אינה מעלה אינטילגציה אצל אף אחד, היא פשוט מאפשרת לאדם לממש את יכולותיו הקיימות באמצעות מיקוד וקשב גבוהים יותר. 

 

 

האם ריטלין היא תרופה שעלולה לגרום להתמכרות?

ריטלין היא תרופה עם התוויה נרקוטית.

כאשר היא ניטלת לפי המינון שנקבע על ידי הרופא המטפל, היא אינה נחשבת לרוב לתרופה ממכרת.

יחד עם זאת, לאור השפעתה המתגמלת על מערכת העצבים המרכזית, היא מוגדרת, כמו יתר התרופות הסטימולנטיות, כבעלת פונטנציאל גבוה לשימוש לרעה. 

חוקרים מתקשים לאמוד במדויק את מידת ההתמכרות הפיזית והנפשית של התרופה, מאחר והמינון של מתן ריטלין למטופלים אינו אחיד.

בנוסף, לעיתים קרובות משתמשים בתרופה בני נוער ומבוגרים ללא מרשם (ב"שוק שחור" או ברכישה לא חוקית באמצעות דיוור מאתרי אינטרנט בחו"ל).

 

סקרים שנערכו בשנים האחרונות ברחבי בעולם העלו כי 2%-8% מתלמידי התיכון מודים כי נטלו ריטלין ללא מרשם בשנה האחרונה.

 

 

האם מבוגרים שנוטלים ריטלין נוטים לסבול יותר מהתמכרויות? 

לא.

אין ראיות מחקריות מבוססות כי שימוש בריטלין וממריצים אחרים יוביל לשימוש בחומרים או לתלות בחומר.

להפך, מחקרים הראו כי טיפול מוצלח ב-ADHD באמצעות ממריצים מפחית את הסיכוי להפרעות שימוש בחומרים בהשוואה למבוגרים עם ADHD שאינו מטופל.

 

לעתים מבוגרים עם הפרעת קשב הסובלים במקביל מהתמכרות משתמשים לרעה בממריצים, למשל, באמצעות הסנפת ריטלין.

 

זו אחת הסיבות לכך שטיפול בריטלין בבתי סוהר כל כך שנוי במחלוקת:

מצד אחד, ההערכות הן כי 57% מהאסירים סובלים מהפרעת קשב וריכוז.

מצד שני, קיים פוטנציאל ברור לשימוש לרעה ולסחר בסטימולנטים.

 

ככלל, התמכרות פעילה אמורה להיות מטופלת לפני תחילת הטיפול התרופתי בריטלין.

במקרה כזה, ייתכן ולא יהיה מומלץ להשתמש בממריצים לטיפול ב-ADHD.

לאנשים עם עבר של שימוש בחומרים, אך ללא שימוש בהווה, ההחלטה אם לעבור טיפול בתרופה ממריצה צריכה להיבחן על בסיס כל מקרה לגופו.

 

 

האם ריטלין משפיעה על המשקל?

ריטלין אכן תורמת לירידה במשקל. יחד עם זאת, חשוב לדעת שכאשר מפסיקים ליטול את התרופה נוטה הגוף להשיב את המשקל שאיבד, ואף להעלותו. 

תכונותיו הממריצות של הריטלין גורמות להאצת קצב חילוף החומרים בגוף, ששורף יותר קלוריות.

בנוסף, תרופות סטימולנטיות גורמות לעיתים לתופעות לוואי, כמו הקאות, שמורידות לנו את התשוקה למזון ותורמות לאיבוד תיאבון.

כאשר מפסיקים את השימוש בריטלין לאחר תקופת שימוש ממושכת, התיאבון כאמור חוזר, אבל הגוף כבר לא שורף קלוריות באותו קצב. 

 

 

שימוש לרעה בריטלין

אמרנו שריטלין מבוססת על אמפטמין, חומר פסיכואקטיבי נרקוטי ממשפחת הממריצים, שפועל על מערכת העצבים ומשמש לטיפול יעיל ב-ADHD.

מחקרים מלמדים אותנו כי מיליונים ברחבי העולם צורכים את התרופה לצרכי בילוי, דיאטה, סוטול ופנאי, ללא מודעות מלאה להשלכות המזיקות שלה. 

הנתונים הסטטיסטיים שמעריכים מחקרית את הסיכון ואת היקף השימוש לרעה בסטימונלטים במרשם הם די חמקמקים ומעורפלים, שכן מרבית המטופלים אינם ששים להודות בהתמכרות ובוודאי לא בשימוש שהם עושים לרעה בתרופה.

יחד עם זאת, מספר מחקרים זיהו מאפיינים של אנשים שנוטים להשתמש לרעה במרשמים של ריטלין: למשל, התמכרות לעישון (ניקוטין), שימוש בחומרים אסורים חוקית - מריחואנה, קוקאין, חומרים פסיכדלים (LSD, MDMA, פסילוסיבין, קטמין, אופיאטים ועוד), צריכת אלכוהול מופרזת, ממוצע ציונים נמוך בתיכון ומיומנויות למידה לא יעילות.

ברמה הפסיכולוגית, נמצא קשר בין ניצול מרשמים לריטלין למטרות שימוש עצמי, בקרב צעירים הסובלים ממצוקה נפשית גבוהה יותר: חרדה גבוהה, ליקויים בתפקודים הניהוליים, חיפוש ריגושים ותסמינים מוכרים יותר הקשורים ל-ADHD, כמו קשיי ריכוז, אימפולסיביות וחוסר שקט פנימי. 

חשוב גם לזכור, בעיקר למי שמוצא עצמו מתמכר לריטלין במטרה לגייס אנרגיה נפשית, חשיבתית וגופנית:

נטילת ממריצים הם ״הלוואת אנרגיה״, וכל הלוואה חייבים להחזיר. כך, תמורת אנרגיה זמינה שתזכו בה תוך 20 דקות, תיאלצו לשלם ב׳דאון׳ שיופיע אחרי דעיכת ההשפעה התרופתית. 

 

ערבוב ריטלין ואלכוהול

בתקופת הטיפול בריטלין אסורה שתיית אלכוהול, שעלולה להחריף את תופעות הלוואי של התרופה.

ריטלין מעוררת את מערכת העצבים המרכזית, בעוד אלכוהול מדכאת אותה.

בניגוד למה שנדמה לנו, שני החומרים אינם מאזנים זה את זה, אלא גורמים לטשטוש ומיסוך של השפעת האלכוהול, גם כאשר שותים הרבה.

השילוב בין ריטלין לאלכוהול מסוכן כי ריטלין מעניקה לנוטלים הרגשה ערנית ואנרגטית, וגם אחרי שתייה של כמות אלכוהול ניכרת, ״המערבבים״ לא תמיד מבינים בזמן אמת עד כמה הם שיכורים.

כתוצאה מהבלבול התודעתי הזה הם נוטים להמשיך לשתות, לעיתים עד למצב חמור של הרעלת אלכוהול.

 

ריטלין כחומר משפר ביצועים

משרדי הבריאות, הרגולטורים בעולם וגם בישראל, שוקלים בכובד ראש את הסיכון המציאותי של חיפוש גישה לריטלין. לכן קיימים נהלי הפצה קפדניים:  כל מבוגר עם ADHD שמקבל ריטלין באופן קבוע מכיר את הנוהל החשדני שנוקטים רוקחים בבתי המרקחת:

  • התרופות נעולות בכספת

  • קיימת הקפדה יתירה על הפרטים הקטנים המופיעים במרשם - תעודה מזהה, כתובת, מספר טלפון, חתימת המטופל וחותמת של רופא המוכר במשרד הבריאות, שם האבחנה ותוקף המרשם

  • רק חלק מצוות הרוקחים מורשה לטפל בסיפוק תרופות נרקוטיות

 

 

איך ריטלין משפיעה על מי שלא צריך אותה?

חשוב לדעת כי צריכת ריטלין לאורך זמן עלולה ליצור הפרעה נוירולוגית של קשב וריכוז, בייחוד כאשר ריטלין ניתן לאדם ללא קשיי קשב וריכוז: מחקר מעניין  מצביע על תופעת לוואי ייחודיות של שימוש בתרופה ממריצה מסוג ריטלין על אנשים שאינם סובלים מהפרעת קשב וריכוז. 

עורכי המחקר בחנו את השינויים במוחותיהן של חולדות, בגיל המקביל לגיל הההתבגרות אצל בני אדם (גיל קריטי לצמיחה והתפתחות קשרים מסועפים במוח) אשר קיבלו מנות רגילות של מתילפנידאט.

החוקרים מצאו שינויים אצל חולדות אלה בכימיה של המוח באופן שידוע כבעל השפעה על מערכת התמריצים, על הפעילות המוטורית ועל משקל הגוף. השינויים הללו מקושרים להתנהגויות של לקיחת סיכונים, הפרעות במעגלי השינה-ערות והפחתה בעייתית במשקל. מחקר נוסף הראה שנקבות היו רגישות יותר לשינויים אלה מאשר זכרים.

 

בסרט "רקוויאם לחלום", משתמשת שרה גולדפרד

ב"גלולות דיאטה" מבוססות מתילפנידאט,

המסייעות גם להפיג את בדידותה

ולממש את חלומה להיות מפורסמת.

כתוצאה משימוש יותר היא לוקה

בהתקף פסיכוטי ומאושפזת:

 

 

 

האם ריטלין יעילה לטיפול בהפרעות ומחלות שאינן ADHD?

 כן, הנה כמה דוגמאות מבוססות מחקר שפורסמו בכתבי עת מדעיים במהלך השנים האחרונות: 

 

טיפול בריטלין לפגיעת ראש טראומטית

חוקרים רבים, בעיקר מתחום הפסיכולוגיה השיקומית, מנסים לזהות את הכלים הטיפוליים היעילים ביותר עבור מתמודדים עם פגיעות ראש קשות. הצורך בזיהוי הכלים הרלוונטיים ביותר לטיפול בפגיעות ראש טראומטיות (TBI) נובע מהשכיחות הרבה של נפגעי ראש המתמודדים עם הפרעות נפשיות, חלקם אף משויכים לקבוצות סיכון של ממש.

למשל, מחקר אפידמיולוגי מ-2018 מלמד כי שיעור המתאבדים בקרב מתמודדים עם פגיעות ראש גבוה פי שתיים ויותר בהשוואה למי שאינם נפגעי ראש. 

מחקרים קודמים מלמדים על יעילות השילוב בין תכנית שיקומית פסיכולוגית לבין טיפול פסיכופרמקולוגי. 

אבל מה עם ריטלין? 

מחקר העריך והשווה בין שני סוגים של התערבויות קוגניטיביות שיקומיות: Memory and Attention Adaption Training לעומת Attention Builders Training, עם ובלי תגבור רפואי של ריטלין לטיפול בבעיות קוגניטיביות מתמשכות אחרי פגיעת מוח טראומטית.

בהליך המחקרי, נבחרו מטופלים מבוגרים בעלי היסטוריה של פגיעת ראש, שנגרמה לפחות 4 חודשים לפני תחילת המחקר, שסבלו מקשיים קוגניטיביים אובייקטיבים או התלוננו על קשיים קוגניטיביים סובייקטיביים, חולקו באופן אקראי לקבלת אחד מסוגי הטיפול השיקומי ואחד מתנאי הטיפול הרפואי.

כך נוצרו ארבע קבוצות ניסוי:

  • 2 סוגי הטיפול השיקומי

  • שני תנאי הטיפול התרופתי (מתילפנידאט או פלצבו)

התפקודים הקוגניטיביים נמדדו פעמיים: במועד תחילת הניסוי ולאחר 6 שבועות הטיפול. התוצאות הראו כי שילוב בין שיטת הההסתגלות המטה-קוגניטיבית (Memory and Attention Adaptation Training) יחד עם ריטלין הובילו לשיפור מובהק סטטיסטית, בתפקודן של הפונקציות הניהוליות בקרב מטופלים שעברו פגיעה מוחית טראומטית.

מחקרים מאוחרים יותר ביססו את ההשערה ששילוב בין טיפול בריטלין, יחד עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, מצליח לשפר באופן משמעותי את הפונקציות הניהוליות בקרב הסובלים מפגיעות ראש קשות. 

 

טיפול בריטלין לפיברומיאלגיה ועייפות כרונית

במחקר בקרב מבוגרים שהציגו בעיקר סימפטומים של ADHD, לצד דיווחים על עייפות בלתי מוסברת, כאבי שרירים או על אבחנה קודמת של תסמונת העייפות הכרונית (CFS) ו/או תסמונת פיברומיאלגיה, נמצא שמעבר להשפעה הצפויה של הטיפול התרופתי הסימפטומים המרכזיים של ADHD (חוסר תשומת לב, מוסחות, היפראקטיביות ואימפולסיביות), חלק מהמטופלים דיווחו גם על שיפור בכאב ובתסמינים של עייפות.

ההסבר לתועלת של תרופות ADHD במצבים של FMS ו- CFS עשויה להיות העוררות שהיא גורמת.

 

טיפול בריטלין למחלת פרקינסון

שני ניסויים שנעשו במסגרת מחקר של על מנת לבחון שיפור בתסמיני מחלת הפרקינסון.

מבחינה נוירולוגית, מחלת פרקינסון נגרמת עקב מחסור בתאי עצב (נוירונים) שיוצרים את הנוירוטרנסמיטור דופאמין.  

הניסוי הראשון בחן את השפעתה של ריטלין על פרקינסון:

כאשר קיבלו הנבדקים הן את התרופה והן לבודופה (אל-דופה: החומר שממנו נוצר דופמין במערכת העצבים) נראה שיפור בחלק מהתסמינים, כמו קצב הליכה. בנוסף, ריטלין הגבירה את ההשפעה של אל-דופה על שיפור בלחץ הדם, במצב רוחו של הנבדק ומידת העייפות. חושב לציין כי לריטלין לא הייתה השפעה ללא אל-דופה. 

המסקנה היא שריטלין למעשה מחזקת את האפקט של אל-דופה על ידי מניעת ספיגתו המחודשת לתא העצב (תהליך ה-reuptake), כך שההשפעה של הדופאמין גדלה.

הניסוי השני בחן את השפעתה של סרוקסט, תרופה נוגדת דיכאון: 

גם במקרה זה קיבלו הנבדקים הן את התרופה (חלק קיבלו פלאסבו) והן אל-דופה ולאחר מכן נבדקו תסמיני פרקינסון.

התוצאות מלמדות על כך שריטלין אינה מגבירה את האפקט של אל-דופה, ומשפיעה אך במעט על הפחתת הסימפטומים הפיזיולוגים של מחלת הפרקינסון.

יתרה מכך, חלק מהנבדקים דיווחו כי הם אף חשים החמרה בתחושת שיווי המשקל.

 

 

פנו אלינו לשיחת הכוונה טלפונית

ותאמו מפגש עם

מטפל / פסיכולוג מנוסה בזום

או בקליניקה

בתחום הטיפול

בהפרעות קשב.

עלות מפגש פסיכותרפיה

היא 320-380 ש״ח.

 

לחילופין, תוכלו לפגוש

פסיכיאטרית מומלצת של המכון:

 

072-3940004

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

מקורות והמלצות קריאה על ריטלין:

 

APA (2000). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 5th edn, Text Revision. American Psychiatric Association: Washington, D.C

 

Berridge, Craig W. et al. (2011) Psychostimulants as Cognitive Enhancers: The Prefrontal Cortex, Catecholamines, and Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder
Biological Psychiatry , Volume 69 , Issue 12 , e101 - e111

 

McDonald, C (2017). Methylphenidate and Memory and Attention Adaptation Training for Persistent Cognitive Symptoms after Traumatic Brain Injury: A Randomized, Placebo-Controlled Trial. Neuropsychopharmacology volume 42, pages 1766–1775

 

Munro BA, Weyandt LL, Marraccini ME, Oster DR. (2017). The relationship between nonmedical use of prescription stimulants, executive functioning, and academic outcomes. Addictive Behavior ;65:250257

 

National Institutes of Health. "NIDA InfoFacts: Stimulant ADHD Medications - Methylphenidate and Amphetamines

 

Spencer, Robert C. et al. (2015). The Cognition-Enhancing Effects of Psychostimulants Involve Direct Action in the Prefrontal Cortex. Biological Psychiatry , Volume 77 , Issue 11 , 940 - 950

 

Young JL , Redmond JC (2007). Fibromylagia, chronic fatigue, and adult attention deficit hyperactivity disorder in the adult: a case study. Psychopharmacology Bulletin, 40(1):118-126

 

 

https://www.additudemag.com/the-statistics-of-adhd/

 

http://www.abct.org/Information

 

https://in.news.yahoo.com/combining-ritalin-cognitive-therapy-helps-traumatic-brain-injury-054431460.html

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%93%D7%90%D7%98 

 

תודות:

יעל הררי'

יעל טל

וצוות מכון טמיר

 

2 תגובות

  • קישור לתגובה יהונתן שלישי, 25 דצמבר 2018 10:27 פורסם ע"י יהונתן

    לפי מה שבדקתי זה כן חוקי לרכוש תרופות מחו"ל גם אם בארץ הן חייבות במרשם.

  • קישור לתגובה איתן רביעי, 26 מאי 2021 18:54 פורסם ע"י איתן

    תודה רבה יהונתן

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021