האם אני פרפקציוניסט? זיהוי, התמודדות וטיפול בפחד מכישלון

דרג פריט זה
(45 הצבעות)
פרפקציוניזם פרפקציוניזם

 

 

 

פרפקציוניזם

 איך מתמודדים עם פחד מכישלון?

 

 מה זה פרפקציוניזם?

פרפקציוניזם היא נטיה אישיותית להציב לעצמנו סטנדרטים בלתי אפשריים או להאמין שאנחנו חייבים לעמוד בציפיות הגבוהות של אחרים כלפינו ואף להתעלות עליהן.

הבעיה של כולנו עם פרפקציוניזם מתחילה כנראה כאשר הצורך הבריא בהצלחה הופך לצורך בשלמות. אנחנו חיים בעידן פוסט-מודרני שדורש הישגים והצלחות ומי שאינו עומד בקצב, משלם מחיר, אלא שעבור חלקנו המחיר עלול להפוך לקול פנימי מציק וקבוע שאינו נותן מנוח: לפרפקציוניסט שמגיע לטיפול פסיכולוגי יש סטנדרטים גבוהים באופן מוגזם, שהופכים את חייו למרדף אין-סופי בעקבות התוצאה המושלמת.

 

האם פרפקציוניזם הוא טוב או רע? 

כל סגנונות הפרפקציוניזם טומנים בחובם סטנדרטים גבוהים. אז איך יודעים אם זו תכונה חיובית או שלילית?

פרפקציוניזם אדפטיבי מונע מתוך רצון להשיג מטרות, בסיוע אמונה עצמית, בעוד פרפקציוניזם לא אדפטיבי מתבסס על פחד מכישלון. 

במחקר שפורסם בשנת 2014 הושוו שני הסגנונות הללו. התוצאות מלמדות כי בשני "המחנות" הייתה דאגה ניכרת מטעויות. אולם, בעלי הסגנון הלא אדפטיבי השיגו ציונים גבוהים יותר במדדי הביקורת העצמית, הדיכאון והלחץ בעוד שבעלי הסגנון האדפטיבי השיגו ציון גבוה יותר במדד הסתגלתנות. כלומר, 'הפרפקציוניסטים האדפטיביים' לא שייכו את הטעויות שעשו ישירות לעצמם אלא ידעו לווסת את המחשבות בהתאם לסיטואציה.

מסקנה: הבעיה היא לא הסטנדרטים הגבוהים, אלא במחשבות הלא בריאות שאנחנו מחברים אליהם. 

 

 

PERFECTIONIST PERSONALITY

 

 

הצורך בשלמות גורם לאדם לחוות קשיים רבים: בין אם בלחץ וקשיים בחיי העבודה כשעולה קושי בהתארגנות יעילה, בעבודה בצוותים ובהתמקדות בעיקר ולא בתפל, בין אם בזוגיות וביחסים הבינאישיים ובעצם בכל תחום בחיים.

פרפקציוניזם תורם במקרים רבים להפרעה טורדנית כפייתית, לחרדות ודיכאון (קראו מחקר על הקשר בין פרפקציוניזם לדיכאון אחרי לידה) וכל זאת בגלל הלחץ הנפשי הכבד שמוטל על הפרפקציוניסט באופן יומיומי.  

 

 

פחד מכישלון

פחד מכישלון מכאיב לכולנו. המפגש עם הכישלון המאיים מעורר בעיקר רגשות בושה ובמקרים מסוימים יש לו פוטנציאל לפגוע במידה מסוימת בביטחון העצמי. 

פרפקציוניסטים מונעים לרוב מתוך חשש – הם פוחדים בקביעות מכשלון, הם מודאגים שמא יעשו טעות, הם מונעים מתוך חובה ומחוייבות (בניגוד להתלהבות או אתגר בריא) ומטטרדים מהאפשרות שאחר בסביבבה הקרובה והרחוקה ישפטו אותם על בסיס כישלון נקודתי ולא יקבלו אותם. 

מתוך החששות והחרדות הללו, פרפקציוניסטים נמנעים מסיכונים והמחיר העיקרי הוא שהם מוותרים על ביטוי יצירתי.

פרפקציוניסטים, שנוטים לבקר את עצמם באופן תמידי, מצויים בסיכון לסבול משלל סימפטומים נפשיים שליליים: כעס, אשמה, עצבות, דכדוך ודיכאוניות, אנרגיות ירודות, אנהדוניה (חוסר הנאה), כמו גם מחרדה וחוסר תקווה.

 

מתי הרצון לשלמות נהיה פרפקציוניסטי?

 

  • כשאנו מתקשים להרפות ולשחרר מאירועים, שעשויים להיראות על ידי אחרים כמינוריים, אך יש בכוחם לגרום לפרפקציוניסט להיכנס למעגל של מחשבות טורדניות, בו הוא 'מאבסס' ומושפע על השלכות אותם אירועים ומוטרד ללא הרף.

 

  • כשהפחד מכישלון גורם לנו לדחות דברים עד כמה שניתן, דבר אשר באופן אירוני מונע מאיתנו במקרים רבים מלהצליח.

 

  • כשאנו מגדירים את עצמנו לפי תגובות הסביבה: הפרפקציוניסט חש בצורך מוגזם לרצות אחרים ברמה לא מתפשרת ולא מציאותית ומתקשה להיפתח בפני סביבתו על מנת לא להיפגע (תגובות הסביבה מאוד משמעותיות בעבור הפרפקציוניסט). הדבר גורם לפרפקציוניסט לא להיות מסוגל לקבל ביקורת בשל הצורה האישית והמוגזמת בה הוא מקבל את דברי הסביבה לגביו.

 

  • כשאנו ביקורתיים כלפי הסביבה במידה כה רבה עד שאנו מוצאים את עצמנו מנסים לשנות את הסביבה כדי שתתאים את עצמה בשבילנו (הנטייה של פרפקציוניסטים לבקר את האחר נובעת מהביקורת העצמית חסרת הפרופורציות שלהם כלפי עצמם).

 

כתוצאה מכך, מרבית הפרפקציוניסטים אינם מרגישים לעולם מסופקים, הם אף פעם לא "שם", להיפך, הם מוצאים את עצמם לחוצים נפשית באופן שגרתי, מחפשים תיקונים ונלחמים בעולם תוך שהם מתרצים לעצמם ש"זה מחיר ההצלחה" ("no pain no gain").

בסופו של יום, הדפוסים הללו מובילים ומתבטאים בפגיעה משמעותית באיכות החיים.

 

 PERFECTIONIONISM

מה הסיבות לפרפקציוניזם?

אישיות פרפקציוניסטית היא תולדה של שילוב בין פרה-דיספוציזיה גנטית, התנהגות ההורים (שמועברת דרך למידת חיקוי - Modelling) וגורמים סוציו-אקונומיים. 

 

סביבה משפיעה יותר מתורשה

בעוד שקיים רכיב גנטי לפרפקציוניזם, גורמים סביבתיים משחקים תפקיד מכריע בהתפתחותו. במחקר שפורסם ב-2015 החוקרים דגמו זוגות תאומים שגודלו בנפרד. מו התוצאות עולה כי פרפקציוניזם כתכונה מולדת היווה 23% מכלל תכונת הפרפקציוניזם אצל בנים ו30% אצל בנות. לעומת זאת, מול פרפקציוניזם כתכונה נלמדת היווה 39% מכלל תורשתיות התכונה אצל הבנים ו42% אצל הבנות.

משתמע מכך זה שלסביבה יש השפעה רבה יותר מתורשה על עיצוב הפרפקציוניזם.

ספציפית, נמצא כי סגנון ההורות הינו הגורם המשפיע ביותר על כך. משתתפים במחקר שדיווחו על הורים בעלי סגנון הורות ביקורתי בילדותם דיווחו בהתאמה על תכונות פרפקציוניסטיות גבוהות יותר.

 

הורים ביקורתיים

קיימות עדויות לכך שהורים פרפקציוניסטים הם יותר ביקורתיים, תובעניים ופחות תומכים בילדיהם. הם עשויים להשתמש ביחס חיובי מותנה – חיבה ואישרור -  כחיזוק להתנהלות נטולת רבב. זאת, בנוסף לכך שהם בעצמם מהווים מודל לחרדה לגבי התפקוד האישי והמקצועי של עצמם, הם נמנעים בכל מחיר מטעויות, מתאמצים להציג בפני הילד דימוי חיובי ומהווים מודל להתפתחות 'אדם מושלם'. בעת שההתנהגות הילד אינה מושלמת (ומאד הגיוני וטבעי שכך יהיה), הוא חווה את החרדה והאכזבה של ההורים כדחיה. 

הנטיות לפרפקציוניזם, לצורך לעשות כל דבר באופן מושלם, מגיעות לרוב מהסביבה שבתוכה גדלנו. אדם שהוריו, או אדם אחר שגידל אותו, הפעיל עליו אמצעי שליטה רבים, או התעלל בו בדרכים אחרות, עלול לגדול עם נטיות כאלו. לרוב ההורים הם בעלי נטיות נרקיסיסטיות ולא הצליחו לראות את הילד כאדם נפרד בעל צרכים שונים משלהם. במקום זאת הם ראו בילד מעין שלוחה שלהם. הילד נענה לציפיות ההורים לגבי איך לחוש, מה לעשות ואיך לחשוב, ולא היה לו מקום לפתח אישיות אותנטית משלו.

 

פרפקציוניזם כמנגנון הגנה

אפשר לראות בנטיות הפרפקציוניסטיות גם דרך הגנתית לשרוד מבחינה פסיכולוגית תחת משטר תובעני של ההורים, שהענישו את הילד באופן ממשי או סימבולי את הילד כאשר לא נענה לרצונותיהם ולא עמד ברף הציפיות שהציבו.

כתוצאה מכך, הילד מפנים את הדרישות הבלתי אפשריות הללו והן הופכות לחלק מאישיותו. הילד מקבל את המסר שעליו להיות תמיד טוב, מרצה אחרים ומספק את 'הסחורה' הנדרשת מחברים, מורים ובני משפחה. אולם בעוד שבתקופת הילדות עשויים אותם דפוסים הגנתיים לעזור לילד לשרוד ולהסתגל לעול הציפיות ההוריות, הרי שעם תחילת גיל ההתבגרות ובוודאי בבגרות הצעירה, הם הופכים לנטל מכאיב שגובה מחירים רגשיים ובין-אישיים גבוהים. 

במצב נפשי של פרפקציוניזם הגנתי, הילד לומד לחיות בפער בלתי ניתן לגישור בין עצמי מצוי לבין עצמי רצוי, עם תחושות חרדה וחוסר-ערך תמידיים לצד רעב שאינו יודע שובע לתיקוף ולהכרה מהסביבה. אפשר להבין כמה הרסניים עלולים להיות דפוסים כאלה, בחיים החברתיים, בזוגיות, בחיי הקריירה ובהורות, שעלולה להנציח את הבעיה ולהעביר אותה לדור הבא.  

EXAM ANXIETY THERAPY

 

פרפקציוניזם וחרדת בחינות

לא חשוב לאיזו קבוצה משתייך התלמיד / הסטודנט הפרפקציוניסט- הסבל הוא רב, ממשי וכבד.

תקופת המבחנים היא סיוט בלתי נסבל עבור הפרפקציוניסטים, כיוון והיא מאתגרת את אחת מתכונות האישיות המובילות שלהם למבחן- האם הפרפקציוניסט עומד בשאיפותיו החשובות מכל, ובמידה שלא- יתפרש הכישלון ככישלון מוחץ, ממנו יהיה קשה להתרומם. הפרפקציוניזם המניע את האדם גורם לו לחרדה קשה מהתקופה, חרדת בחינות עצומה מכל מבחן ומבחן, חרדה מההתמודדות מולו.

במידה וקיים קושי להתמודד לבד עם הפרפקציוניזם והחרדה הקשה שמתעוררת בעקבותיו, חשוב למצוא שעה בשבועות העמוסים לטובת טיפול נפשי. לעיתים, די בטיפול קצר מועד על מנת לשנות את אופי ההתמודדות של האדם עם תקופת הבחינות וכן את תחושותיו לגבי עצמו, הישגיו והשלמות באשר היא.

 

SELF CRITICISM

  

ביקורת עצמית

ביקורת עצמית פרפקציוניסטית: הנטייה להציב לעצמי מטרות קשות להשגה ולאמץ עמדה מענישה כלפי העצמי כאשר הללו אינן מושגות. המדע הכמותני מלמד אותנו שביקורת עצמית צומחת בהקשר משפחתי המדגיש הישגים, גם על חשבון ביטוי עצמי. ביקורת עצמי היא כנראה הגורם החמור ביותר לפסיכופתולוגיה והיא מנבאת ומטרימה דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, אובדנות ועלייה בכאב. ביקורת עצמית מחוללת את כל הבעיות הללו, כיוון שהיא יוצרת סביבה חברתית שלילית. אותה סביבה חברתית, היא זו שיוצרת את הפסיכופתולוגיה.

אנשים שונים מבטאים את הביקורת העצמית שלהם בדרכים שונות. למשל, אצל אדם אחד הביקורת העצמית יכולה לבוא לידי ביטוי בהתמכרות לעבודה והישגיות חסרת פשרות. אצל אדם אחר היא תתבטא בפסיביות והימנעות. אצל אחר היא תתבטא בהוללות, שימוש בסמים ובריחה מהעצמי. כלומר, לכולם משותפת הביקורת העצמית, אך דרך הביטוי היא שונה.

ביקורת עצמית יכולה להיות חיובית או שלילית. במובנה החיובי ביקורת עצמית יכולה להביא לאינטרוספקציה שתוביל את האדם להתקדמות ולהישגים.

התפתחות של ביקורת עצמית שלילית יכולה לנבוע מכמה סיבות. אך ניתן לראות קשר בין הסביבה שבה האדם גדל לבין התפתחות של ביקורת עצמית בתוכו. לדוגמא, אדם שגדל בסביבה ביקורתית עשוי להפנים את הקול ההורי בתוכו, בצורה כזו שהביקורת השלילית תופנה אליו. כאמור, מצב זה עשוי לגרום לקשיים פסיכולוגיים ולהתפתחות של פתולוגיות.

 

 

ביקורת עצמית מוגזמת אצל ילדים

ילדים חשופים כבר מגיל צעיר לביקורת: הדמות המחנכת, ההורית, ודמויות נוספות אל מעגל החיים, כגון מורים, חברים, קולגות לעבודה ועוד. מקבל הביקורת חש מוחלש ומותקף ויכול להגיב באופנים שונים. ילדים שונים יגיבו בצורה אחרת. האחד עשוי לתקוף חזרה ולהחזיר לעצמו את הכוח, השני יכול להתנתק רגשית ולחוש שזה לא אכפת לו. והאחר יכול לשתוק, לחוש עלבון, בושה ותוקפנות. ביקורת אינה חייבת להתבטא במילים, גם ביטול רעיון במחי יד, מבט מזלזל, או התעלמות, מעבירים מסר של ביקורת. 

ההתמודדות של הילד ברגע נתון מול הביקורת, עשויה לעצב את תפיסתו ביחס לעצמו וליכולות שלו. אין זה אומר שאין צורך לבקר ילדים, יש להחיל את הביקורת בצורה חיובית ועדינה. אפשר להראות לילד כי יש עוד כמה דרכים לביצוע הפעולה, לצורך העניין, וכי הוא יכול לנסות שוב, והוא אינו לבד. במקרה כזה הילד לא יחוש כי מבטלים אותו. יתרה מזאת, בצורה כזו אפשר לגרום לילד ולמבוגר העתידי לחוש כי ביכולתו להצליח, גם לא עם הניסיון הראשון, וכישלון לא יופנם אצל הילד ככזה שקשה להתאושש ממנו.

ביקורת שלילית המופנית אל הילד תגרום לו להרגיש מצוקה, חוסר אונים, עלבון, ובעיקר תחושה של חוסר ערך. הילד יפנים את הקול הביקורתי ששמע, ומהמקום הזה יסתכל אל הצלחותיו וכישלונותיו, ועשוי להתייאש מבעוד מועד בשל התחושה הקשה המלווה אותו כי אין הוא יכול להצליח כשאר חבריו וכי נועד לכישלון. תחושה קשה זו עשויה לגרום לפרט לפתוח מצוקות פסיכולוגיות כגון חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה. וכל פתולוגיה אשר תחביא בחובה את התחושה הקשה של הפרט כלפי עצמו.

ביקורת עצמית חיובית לעומת זאת יכולה להוסיף בריאות נפשית לפרט. כאשר הפרט זכה למשוב חיובי בקשריו הראשוניים, לרוב הדבר יביא למשוב חיובי נוסף וכן הלאה. בצורה כזו יחוש הפרט רווחה נפשית שתהא מבוססת בו בצורה איתנה. כך גם כאשר הפרט יכשל הוא לא יראה בכך ככישלון של כל מה שהוא. הבסיס העשיר שיש בנפשו יגן עליו מפני תחושת חוסר הערך.

 

משל למה הדבר דומה?

לילדים היושבים בכיתה ומקשיבים למורה. נדמיין כי לכל ילד יש שקית דמיונית של "אסימונים". כל אסימון הוא חיזוק שנמצא קרוב אל הילד ונותן לו את הביטחון העצמי להביע את עצמו ללא חשש. כאשר המורה תשאל שאלה, ילד עם הרבה אסימונים בשקית, ירים את היד בביטחון, מתוך מחשבה כי גם אם תשובתו לא תהא נכונה, יילקח ממנו אסימון אחד, והרי יש לו שקית מלאה. דבר זה יקנה לו ביטחון להגיב ולהשתתף בחיי החברה ללא מורא.
לעומת זאת ילד המגיע לכיתה עם שקית דלת אסימונים, יחשב את צעדיו בצורה נמנעת יותר. אם לא יהיה בטוח בתשובתו, יחשוש להרים את היד, מפחד לאבד אסימון. וכך למעשה ימנע מהתערבות והשתלהבות בחיי החברה, דבר אשר יוביל להסגרות בהרבה תחומים בסביבתו, מתוך הגנה על השקית הקטנה בה יש מעט האסימונים.

 

במחקר מעניין נבדקה ההשפעה של פרפקציוניזם על רווחה נפשית. המושג שבו השתמשו החוקרים הוא "Flourishing" אשר מתאר רווחה נפשית מבחינה רגשית, פסיכולוגית וחברתית ובעצם מתאר מצב נפשי אופטימלי.הם בחנו את הקשר בין הממדים השונים של פרפקציוניזם (מוכוונות עצמית, מוכוונות כלפי גורמים אחרים ופרפקציוניזם שמוכתב על ידי החברה) לבין דיווחים עצמיים של נבדקים על רווחתם הנפשיים. תוצאות ממדגם של 388 סטודנטים גילו שרק פרפקציוניזם שמוכתב על ידי החברה הראה קשר שלילי עם רווחה נפשית, בעוד שפרפקציוניזם של מוכוונות עצמית הראה קשר חיובי. 

 

פרפקציוניזם כגורם סיכון לאובדנות

סידני בלאט, פסיכולוג קליני ופרופסור לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה באוניברסיטת ייל, פסיכואנליטיקאי שסיים מחקר דוקטורט באוניברסיטת שיקגו, בנושא פתרון בעיות ועבר התמחות קלינית אצל קארל רוג'רס, אבי הגישה ההומניסטית בפסיכולוגיה.

בלאט הושפע הן מתיאוריות הומניסטיות, הן מהמהפכה הקוגניטיבית והן מהתיאוריות המובילות בהתפתחות קוגניטיבית – כמו אלו של פיאז'ה ו-וורנר.

בלאט פיתח תיאוריה שמאחדת התפתחות קוגניטיבית, בעיקר סביב התיאוריה של פיאז'ה, יחד עם גישת יחסי אובייקט. 

הוא פרסם לראשונה על הקשר בין פרפקציוניזם ואובדנות. הוא בחן שלושה אנשים מוכשרים ושאפתניים מאוד, בעלי ביקורת עצמית גבוהה, שבחרו לשים קץ לחייהם.

 

בלאט זיהה אצלם שלושה מאפיינים משותפים בקרב הפרפקציוניסטים שהתאבדו:

  • בעקבות הצורך לשמור על תדמית ציבורית של חוזק ושלמות, הם חיו בניסיון מתמיד להוכיח את עצמם תוך תחושה תמידית שהם עומדים למבחן.
  • הם חוו פגיעות עצומה מכל כישלון, ביקורת, פגם או חוסר שלמות מצידם.
  • פעמים רבות הם לא היו מסוגלים לפנות לאחרים כדי לבקש עזרה או לשתף בקשיים.

 

לאחרונה פורסמה הסקירה המקיפה ביותר על הקשר בין אובדנות לפרפקציוניזם:

החוקרים ניתחו 45 מחקרים רלוונטיים שכללו יחד 11,747 משתתפים ומצאו כי מרבית המרכיבים של פרפקציוניזם קשורים לעליה במחשבות האובדניות

נראה כי פרפקציוניסטים הם המבקרים הגרועים ביותר של עצמם. הם לכודים בלולאה אין-סופית של תבוסה עצמית ושאפתנות יתר, בה כל משימה חדשה מהווה הזדמנות נוספת להלקאה עצמית, אכזבה וכישלון.

המחקר מלמד שהחלק הממאיר ביותר של פרפקציוניסטים הוא הצורך הכרוני לעמוד בציפיות של אחרים. צורך זה קשור ישירות לעליה במחשבות אובדניות.  באופן זה, הממצאים מחזקים את התפיסה הקיימת כי תחושת חוסר יכולת לעמוד בסטנדרטים הסביבתיים מהווה חלק מכריע באישיות פרה-מורבידית של אנשים המצויים בסיכון לאובדנות בהמשך החיים.

חשוב להבין כי פרפקציוניזם קשור לכאב נפשי משמעותי ולעיתים בלתי נסבל. חיי הפרפקציוניסט עמוסים סטרס וקושי, עם נטיה לסגנון תקשורת עוקצני וקונפליקטואלי עם אחרים, מה שמותיר אותו לעיתים מבודד ונטול תמיכה. 

 

טיפול בפרפקציוניזם

הטיפול הנפשי המתאים ביותר בפרפקציוניזם הוא כנראה CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, אך גם טיפול דינמי עשוי להיות רלוונטי מאוד.

המטרה הטיפולית, בכל סוג של פסיכותרפיה לפרפקציוניסטים, היא ללמוד לשחרר את הציפיות המופרזות ולהכיר במחירים הכבדים שהשאיפה לשלמות גובה מהם -  לעיתים קרובות היא מחבלת בהשגת מטרות שהציבו לעצמם במקום לקדם אותם לקראת השגתן.  

המציאות היא שלא מציאותי להיות תמיד הכי טוב בכל התחומים בחיים. תן לעצמך מנוחה לעת לעת. מחקר חדש אף מציע כי תרגול חמלה עצמית עשוי להגן על המתמודדים עם פרפקציוניזם לא אדפטיבי מפני פריצת דיכאון. זה בסדר גמור לשאוף להצליח במספר תחומים, אולם אם אתה מצפה להצליח בכולם, אתה עלול להתדרדר למחשבות מזיקות, שאינן אדפטיביות. כמו כן, הטיפול עוזר להתמקד בחוויה של מה שאתה עושה, ולא רק בתוצאות של מה שאתה עושה. חשוב, אנחנו יודעים, ללמוד כיצד להפיק סיפוק מהדרך ולא רק מכיבוש המטרה. אפילו אם דברים לא מתקדמים בדיוק כפי שציפית, אתה עשוי למצוא נחמה וביטחון בתהליך הלמידה או הצמיחה שמקנים לך הרבה ניסיון. 

נושא נוסף שיעלה על השולחן בטיפול קוגניטיבי התנהגותי בפרפקציוניזם יהיה עיוות חשיבה שנקרא "הכל או כלום" - ראיה דיכוטומית של המציאות, במקום לראותה כאפשרויות הפרושות לפניך כספקטרום עשיר ונרחב. לדוגמא, אם אתה מועמד לקידום בעבודה והדבר הראשון שאתה אומר לעצמך זה שלא תקבל אותו ושאתה כישלון, כדאי שלפני כן תבדוק את העובדות ותוודא שזה אכן כך. קרי, האם קיימת עוד דרך להסתכל על הסיטואציה? כיצד הממונים עליך רואים אותך? האם הם מביעים מילות הערכה על עבודתך? לא תמיד, אבל בדרך כלל החיים מורכבים יותר משתי האפשרויות "שחור" או "לבן". 

 

 

כמה טיפים לעבודה עצמית: 

 

  • אהבה עצמית: אם אתה סובל מפרפקציוניזם, קרוב לודאי שהתפיסה שלך את עצמך מושתתת על דברים שאחרים חשבו עליך, ולא על פי מה שאתה באמת שווה. רבים נוטים להאשמה עצמית, לתחושה שהם לא עושים את המהלכים הנכונים ושהם צריכים להיענש על מעשיהם.
    איך מתרגלים אהבה עצמית? דבר על עצמך טובות. ותר על הצורך לרצות אחרים. דאג לכך שתקבל את מה שמגיע לך, מבחינה פיזית ונפשית כאחד.

 

  • התמקדו בתיקוף (ולידציה), אישרור, תמיכה ועידודהראו שאתם מעריכים את האדם שמולכם ולא את הביצועים שלו. כאשר הם נופלים לעת של חוסר בטחון, עיזרו להם לבסס תחושה של סקרנות, אפשרות לקחת סיכון כלשהו – בחינה של איפה הם טעו וגישות שונות לגבי התקדמות קדימה. זהו מחשבות והתנהגויות פרפקציוניסטית, שקפו אותן בנחמדות אך באסרטיביות. אתגרו את החשיבה. כל האנשים טועים האם אתם שונים מהם?

  •  פיתוח עמידות בפני דחיה: עבור ילד קטן ופגיע, דחיה נחווית לעתים כמוות בגלל התלות האדירה של הילד במבוגר. אם לא נעבד את חוויות הפגיעה בילדות אנחנו נידונים לסחוב אותן אל החיים הבוגרים ולהישאר רגישים לדחייה. בפועל החיים הבוגרים מלאים בחוויות דחייה, הן ביחסים החברתיים, הן בחיפוש עבודה, הן בנסיון להתקדם בעבודה מסוימת ועוד. חלק מהחוויות הללו נחוות כבלתי צודקות ולכן מכאיבות, אבל צריך להתבונן בהן כחלק אינטגרלי מהחיים ולפתח עמידות מול תחושות שמתעוררות כתוצאה מדחיה, כמו חוסר-ערך עצמי או עצבות.

 

במידה וקיים קושי להתמודד לבד עם הפרפקציוניזם והחרדה הקשה שמתעוררת בעקבותיו, חשוב למצוא שעה בשבועות העמוסים לטובת טיפול נפשי. לעיתים, די בטיפול קצר מועד על מנת לשנות את אופי ההתמודדות עם התחושות העצמיות של ההישגים והשלמות הדמיונית הנתפסת, באשר היא.

 

אם מתגבשת בך ההחלטה לצאת לדרך ולהתחיל טיפול,

אנו מציעים לך להיעזר במקצועיות והניסיון שלנו

ומזמינים אותך לשיחת Matching טלפונית מושקעת.

המטרה היא לתפור אישית

בין המטרות שלך

לבין המטפל המתאים

שיוכל לעזור לך להגשים אותן,

במכון טמיר תל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ,

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

תודה ובהערכה,

צוות מכון טמיר

1-800-509-809

 

 

 

סיכמו: אופיר ברגמן, סמדר שטינברג , אביגיל וינר, מירב פירק, דורון עמרן וצוות מכון טמיר

מקורות:

Di Pierro, R., Mattavelli, S., & Gallucci, M. (2016). Narcissistic Traits and Explicit Self-Esteem: The Moderating Role of Implicit Self-View. Frontiers in Psychology, 7, 1815. http://doi.org/10.3389/fpsyg.2016.01815

Cognitive-Behavioral Treatment of Perfectionism. Sarah J. Egan, Tracey D. Wade, Roz Shafran, and Martin M. Antony, 2018. Guilford press

Perfectionism: A Relational Approach to Conceptualization, Assessment, and Treatment. Paul L. Hewitt, Gordon L. Flett, and Samuel F. Mikail, 2017. Guilford press

Kelly, J. D. (2015). Your Best Life: Perfectionism—The Bane of Happiness. Clinical Orthopaedics and Related Research, 473(10), 3108–3111. http://doi.org/10.1007/s11999-015-4279-9 

Kothari, R., Egan, S., Wade, T., Andersson, G., & Shafran, R. (2016). Overcoming Perfectionism: Protocol of a Randomized Controlled Trial of an Internet-Based Guided Self-Help Cognitive Behavioral Therapy Intervention. JMIR Research Protocols, 5(4), e215. http://doi.org/10.2196/resprot.6378

Iranzo-Tatay, Carmen et al. (2015). Genetic and environmental contributions to perfectionism and its common factors. Psychiatry Research , Volume 230 , Issue 3 , 932 - 939

Maloney, G. K., Egan, S. J., Kane, R. T., & Rees, C. S. (2014). An Etiological Model of Perfectionism. PLoS ONE, 9(5), e94757. http://doi.org/10.1371/journal.pone.0094757

Norman, R. M. G., Davies, F., Nicholson, I. R., Cortese, L. & Malla, A. K. (1998). The relationship of two aspects of perfectionism with symptoms in a psychiatric outpatient population. Journal of Social and Clinical Psychology, 17, 50−68.

Rice K.G. and Richardson C.M. (2014). Classification challenges in perfectionism. J Couns Psychol. 2014 Oct;61(4):641-8. doi: 10.1037/cou0000040.

Shafran, R., & Mansell, W. (2001). Perfectionism and Psychopathology: A Review of Research and Treatment. Clinical Psychology Review, 21, 879-906.
http://dx.doi.org/10.1016/S0272-7358(00)00072-6
 

Shumaker, E. A., & Rodebaugh, T. L. (2009). Perfectionism and Social Anxiety: Rethinking the Role of High Standards. Journal of Behavior Therapy and Experimental Psychiatry, 40(3), 423–433. http://doi.org/10.1016/j.jbtep.2009.04.002 

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0191886915006686

https://blogs.psychcentral.com/psychology-self/2017/07/perfectionism-origins-tips/

https://digest.bps.org.uk/2017/07/27/perfectionism-as-a-risk-factor-for-suicide-the-most-comprehensive-test-to-date/

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il