מכון טמיר לפסיכותרפיה
סמדר שטינברג
שמי סמדר שטינברג, ביבליותרפיסטית ומטפלת זוגית-משפחתית, עמיתת מכון טמיר בהרצליה.
אני בוגרת לימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון, ביבליותרפיה לתואר שני ולימודי טיפול זוגי ומשפחתי.
מלבד בטיפול אני עוסקת גם בכתיבה ומאמינה שהיצירתיות משותפת לשני התחומים והכרחית בשניהם.
תחומי המומחיות שלי הם טיפול זוגי בכל הגילאים, עבודה עם הורים לילדים בגיל הרך, טיפול דיאדי בגיל הרך (טיפול משולב הורה וילד) וטיפול משפחתי. מלבד בקליניקה אני מטפלת גם במרכז לגיל הרך של עיריית ת"א, שם אני עורכת טיפולים זוגיים, דיאדיים ומשפחתיים ומנחה מעגלי הורות לאחר לידה.
בנוסף, יש לי נסיון בעבודה עם טראומה, אבל ושכול - בין היתר בקבוצות שכול ואובדן שאני מנחה במשרד הבטחון - ובסיוע לנשים וגברים בהתמודדות עם שינויים ומשברי-חיים. עבדתי בעמותת "עמך" ויש לי נסיון גם בטיפול בניצולי שואה ובני הדור השני.
בעברי הייתי ממקימי "המרכז הישראלי לביבליותרפיה", במסגרת זו יזמתי והנחיתי סדנאות והשתלמויות בתחום לקהלים שונים ומגוונים, בין היתר לגיל השלישי, להורים, לצוותים חינוכיים וטיפוליים.
אני מאמינה שקשר טיפולי טוב מספק קודם כל מרחב של אמון ושל ביטחון. בתוך מרחב כזה היחיד או הזוג יכולים לגעת בנקודות הקושי והתקיעות, לאפשר לעצמם להשתנות ולייצר סיפור חדש, שיש בו גמישות בהווה ותקווה לעתיד.
איך זה קורה?
דרך העלאת סיטואציות יומיומיות, מחשבות וחלומות, הטיפול מציע מימד של חקירה רגשית, שבה ניתן לגעת לא רק ברגשות שעל פני השטח אלא גם ברבדים העמוקים יותר שתחתם.
לעתים זה קורה דרך העמקה ובחינה של הרגש והמחשבות המיידיות שעולות ברגע מסוים... לעתים זה דרך היחסים שנוצרים בין המטופל/ת למטפלת, ומה שהם מעוררים... לעתים דרך חקירה של סיטואציה מסוימת שקרתה השבוע (מפגש חברתי מטלטל, ריב עם בן הזוג, רגע של איבוד עשתונות בבית) והפרשנות שהתעוררה...
כל אלה הם סוגים שונים של מגע עם מה שקורה ב"כאן ועכשיו", עם הרגש שעולה ועם המחשבות האוטומטיות שמצטרפות אליו. אבל כדי להבין לעומק את עצמנו, נדרשת שכבה נוספת. לכן הטיפול משלב עבודה דינמית, שרואה את המטופל לא רק כמי שהוא היום אלא גם את העבר האישי והמשפחתי שלו- לעתים המשפחה הקרובה ולעתים גם קשרים בינדוריים קדומים יותר. כל אלה יכולים לגלות את הרבדים הנסתרים, המודעים והלא- מודעים, שמפעילים אותנו ומושכים אותנו להתנהגויות או מחשבות מסוימות. עם הרחבת הסיפור שאנו מספרים על עצמנו, נוכל לבנות סיפור חדש, ורק אז התפיסות וההתנהגויות ישתנו אף הם.
מה תפקידי בתהליך?
אני כמטפלת לא מגלה דבר חדש למטופל, הוא יודע הרבה יותר ממני... אבל אני יכולה להאיר על נקודות מסוימות ולהזמין להתבוננות עצמית מעמיקה, ומזוויות נוספות- כזו שמובילה להתפתחות אישית ולתנועה.
לעתים, אני זו שצריכה להחזיק את התקווה בחדר, למשל כשזוג נמצא במקומות של ייאוש עמוק, אחרי תהליך של שחיקה, התרחקות או משבר אמון. גם בטיפול פרטני לפעמים אני צריכה להיות זו שעדה לצעדים הקטנים שהמטופל עושה לעבר המטרה שלו, ויכולה להאיר אותם עבורו, אל מול מקומות של ייאוש ותחושת כישלון.
לפעמים, תפקידי הוא להזמין את המטופלים לשחק- בין אם אלה הורים שאני מזמינה למשחק ממשי עם הילד, ובין אם אלה מטופלים מבוגרים שאני מזמינה למשחק בדמיון, למגע עם היצירתיות שבתוכם, להתבוננות מנקודת מבט אחרת ושונה. כשמדובר בזוג, לפעמים ההזמנה לצורת שיח אחר- קודם כל בתקשורת שקורית בתוך החדר- יכולה ליצור תחושת שינוי והתעוררות.
פעמים רבות אני מוצאת מרפא במילותיהם של אחרים, בשירים ובסיפורים. אני נאחזת בהם במחשבותיי, ולפעמים מביאה טקסטים גם לחדר. משפט אחד של אביתר בנאי מלווה אותי תמיד בחדר הטיפול: "תן לשינוי לצמוח, אל תפחד מהפחד".
מענה לכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
