לימודי פסיכולוגיה קלינית

וטיפול קוגניטיבי התנהגותי

בארה"ב

מראיינת:

מור צח מוכתר,

MA בפסיכולוגיה חינוכית,

 מכון טמיר

היי אלון, ספר לי עצמך

אני פסיכולוג מתמחה, מטפל בילדים ובני נוער בראשון לציון. הדגש הוא על ילדים נוער המתמודדים עם מגוון קשיים כולל, בין היתר, חרדות, בעיות התנהגות ושליטה בכעסים, קשיים חברתיים ודימוי עצמי נמוך וקשיי קשב וריכוז.  הטיפול שלי לרוב מתבסס על הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית.   

למעשה התחלתי את קריירת הטיפול הפסיכולוגי בארצות הברית לפני מעל ל-10 שנים. לפני קרוב ל-3 שנים חזרתי ארצה, ועובד כפסיכולוג ילדים מאז.  כיום, אני גם מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית בשירות הפסיכולוגי החינוכי של מועצת באר טוביה.  

סיימתי מסלול לימודי דוקטורט (PHD) בפסיכולוגיה ייעוצית באוניברסיטת דרום מיסיסיפי שבדרום ארה"ב UNIVERSITY OF SOUTHERN MISSISSIPPI.

הפסיכולוגיה הייעוצית משלבת אלמנטים גם קליניים וגם פסיכו-חינוכיים. את כל התארים הגבוהים עשיתי בארה"ב. סיימתי את התואר הראשון באוניברסיטת צ'רלסטון שבדרום קרוליינה, וסיימתי את המסלול הישיר לדוקטורט בפסיכולוגיה ייעוצית באוניברסיטת דרום מיסיסיפי (USM).  ב- USM, היה לי את הכבוד  להיות המודרך ותלמידו של ד"ר ויליאם ליידון ז"ל, שנמנה עם חלוצי הפסיכולוגיה הנרטיבית בארה"ב.

זה היה שם, באוניברסיטת דרום מיסיסיפי, שהתחלתי לעבוד כפסיכותרפיסט במרכז לייעוץ וטיפול של האוניברסיטה, בו טיפלתי בעיקר בסטודנטים עם בעיות יחסית מתונות, כמו חרדות מבחנים, פרפקציוניזם, קשיים חברתיים ופוביות.

לאחר מכן המשכתי בדרכי ועבדתי במרכז טיפולי מחוץ לאוניברסיטה, שבמסגרתו טיפלתי במתבגרים ובבוגרים ששוחררו מאשפוז פסיכיאטרי ונזקקו לשיקום. שם למעשה התחלתי באמת לטפל בפסיכופתולוגיה קשה.

עבדתי גם עם נערים ומתבגרים שנגמלו מסמים ומאלכוהול ואחד מתחומי ההתמקצעות שלי הוא עבודה טיפולית במסגרת 12 הצעדים: טיפולים קצרים וארוכי טווח שרובם מבוססי ראיות, כולל CBT.

עשיתי את ההתמחות שלי במדינת יוטה (UTAH) במרכז לבריאות נפש מהגדולים במדינה (WASATCH MENTAL HEALTH). שם עבדתי עם אוכלוסייה מאוד מיוחדת, עם המורמונים: עשיתי לא מעט אבחונים פסיכודיאגנוסטיים, נוירופסיכולוגיים, וגם יצא לי שם ליישם מגוון רחב של טיפולים בסוגים שונים של בעיות פסיכולוגיות עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים - החל מבעיות חרדה, הפרעות מצבי רוח, PDD וגם הפרעות אישיות.

יזמתי שם גם קבוצת טיפול שהתקשרה לנושא הדוקטורט שלי - סלחנות עצמית.

את הפוסט דוקטורט שלי עשיתי במינסוטה במרכז גמילה בינלאומי (HAZELDEN FOUNDATION),שם עבדתי עם נערים ומתבגרים עם בעיות של התמכרות לסמים ואלכוהול ותחלואה נלווית. למעשה, מדובר במטופלים הסובלים מהפרעות חרדה, דיכאון והפרעות נפשיות אחרות, והשימוש באלכוהול ובסמים עוזר להשקיט את הסימפטומים.  התפקיד שלי היה לעזור להם לרכוש כלים בריאים להתמודדות עם הקשיים, להעצים את המטופלים ולפתח מנגנונים יעילים להימנע משימוש חוזר בסם/אלכוהול.   

ספר לי על מה שלמדת מעבודת הדוקטורט שלך על חמלה וסליחה עצמית 

למדתי שסלחנות עצמית קשורה לאהבה וקבלה עצמית, להערכה עצמית גבוהה ומביאה לידי גמישות מחשבתית, בשלות רגשית ויכולת התמודדות יותר יעילה עם קשיים רגשיים ובין אישיים.  

תהליך סלחנות עצמית אמיתית, ולא נרקיסיסטית, כוללת למעשה את היכולת לחוות אשמה מצמיחה ללא בושה (SHAME FREE GUILT)- תחושת האשמה המצמיחה מתייחסת להתנהגות או דפוס התנהגותי בעייתי, שגורמת לי להרגשה רעה בגלל שהיא אינה תואמת לתפיסת העצמי הכללי כאדם טוב, אדם ערכי ואדם שנולד בצלם האל.

היא מצמיחה במובן זה שהיא מהווה מוטיבציה לשינוי, עקב הדיסוננס שנוצר בין "ההתנהגות הרעה" והתפיסה שלי את עצמי כאדם טוב.  תחושת הבושה, לעומת זאת, מתייחסת לתפיסת העצמי כאדם שפל, קטן, לא ראוי לאהבה וסליחה, אדם חסר תקנה. תחושה זו מביאה להחרפה בפסיכופתולוגיה (חרדה, דיכאון ועוד), ולמעידה והישנות השימוש הבעייתי בסמים ובאלכוהול.   

ציינת שטיפלת באוכלוסיית המורמונית. איך זה לטפל באוכלוסייה הזאת?

כשאתה מטפל באוכלוסיה כזאת אתה צריך לקחת את האספקט הדתי הספציפי בחשבון.

הפסיכולוגיה המסורתית היא מאוד מערבית, אירופאית במהותה, מאוד אינדיבידואלית. האוכלוסיה המורמונית תמיד לוקחת את המשפחה בחשבון. אי אפשר לטפל בהם בלי לשלב בצורה כזו או אחרת את המשפחה, במיוחד כאשר עובדים עם בני נוער.

צריך להבין את התרבות ואת המרכיבים של התרבות המורמונית, בגלל שמורמניות היא לא רק דת, היא גם תרבות שדורשת הבנה עמוקה על מנת שהטיפול יהיה מוצלח.

מהניסיון שלי, המורמונים מאוד נזהרים לא לומר בסשן הטיפולי דברים שעלולים להתפרש כלא מכבדים, או משפילים, את האבא או את האמא, לכן צריך מאוד להיזהר מפרשנות שיכולה להישמע כאילו אני, כמטפל, "מאשים" את ההורים בסבלט של המטופל - זו כנראה הדרך הכי מהירה לאבד מטופל מורמוני.  

אז בעצם אני מבינה שפיתחת יכולת לטפל במטופלים מתרבות מאוד שונה משלך 

כן. יצא לי גם לטפל באוכלוסיית ה- Native Americans, אינדיאנים-אמריקאים ויצא לי גם לעבוד עם האוכלוסיה האפרו-אמריקאיות.

מה שמאוד חשוב בארצות הברית, נושא שיש עליו המון דגש, הוא היכולת להתאים את עצמך כמטפל ואת הגישה שלך לתרבות בה אתה עובד.

התרבות מהווה את המסגרת הטיפולית, וחשוב ללמוד לעבוד בתוך הפרדיגמה התרבותית של המטופל. צריך להבין את התרבות  של המטופל בצורה עמוקה- ברמת הראש והרגש. אני חושב שאחד הכלים הטיפוליים החשובים שרכשתי בלימודים, בהכשרה ובעבודה בארצות הברית הוא היכולת להתאים את העבודה הטיפולית שלי לתרבות המטופל.

הזכרת את ההשפעה החיובית של הלימודים והעבודה שלך בארצות הברית, ספר לי על מבנה לימודי הפסיכולוגיה של הילד בארצות הברית

אני חושב שמבנה הלימודים די דומה לארץ. גם בארה"ב יש מסלול קליני לילדים ומסלול קליני למבוגרים. ישנם גם מסלולים שהם אינטגרטיביים.  

בין אם אתה לומד פסיכולוגיה קלינית של הילד או של המבוגר, השנה הראשונה או השניה בלימודים בד"כ משותפים למסלול הילד והמבוגר. לומדים בהן את יסודות האבחון והטיפול הפסיכותרפי.  

בארצות הברית, יש גם את תחום ההתמקצעות או התמחות הידועה כפסיכולוגיה ייעוצית, מה שאני למדתי, שבדרך כלל משלבת אלמנטים של טיפול בילד ובמבוגר.

שכחתי לציין שיש גם את ה-  school psychology, שזה פסיכולוגיה חינוכית. הפוקוס שם הוא פסיכו-חינוכי ומן הסתם המיקוד הוא על ילדים ומתבגרים.

 פסיכולוגיה ייעוצית משלבת בין פסיכולוגיה חינוכית לפסיכולוגיה קלינית. אין כבר מגמה של פסיכולוגיה ייעוצית בישראל (הייתה באוניברסיטת תל אביב עד העשור האחרון. מ.צ).

נכון להיום, אני עובד בישראל בשירות הפסיכולוגי החינוכי שמשלב עבודה טיפולית, אבחונית ומערכתית.

ספר לי על הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בארה"ב

לתפיסתי, בניגוד לישראל בה הגישה הפסיכודינמית היא הגישה היותר שכיחה, בארצות הברית, באופן כללי, השיטה הקוגניטיבית התנהגותית היא המודל הדומיננטי, בשילוב עם שיטות מבוססות-ראיות אחרות.

בגלל שבארצות הברית עובדים עם חברות ביטוח, ואפילו אם אתה עובד במוסד הציבורי (ששם למעשה הממשלה משלמת על הטיפולים) סוגיית הכסף  ועלות הטיפול מאוד משמעותית.

במובן הזה, מאוד חשוב שהטיפול יהיה cost effective. על כן, שיטות הטיפול בארה"ב, באופן כללי, יותר ממוקדות מטרה ויותר "כאן ועכשיו". הן יותר ממוקדות על ההווה, על דרכים לרכישת כלים על מנת להתמודד עם הקשיים העכשוויים וכיצד לעזור למטופל להגיע לרמת תפקוד נאותה.

בגלל זה, לדעתי, השיטה הקוגניטיבית-התנהגותית הרבה יותר דומיננטית בארה"ב מאשר הטיפול הדינאמי, שיכול לקחת שנים.

מה שזה אומר זה שברוב המוסדות, כולל מוסדות ציבוריים ומרכזים לבריאות הנפש, יש המון דגש על בניית תכנית טיפול שבה יש יעדים טיפוליים מאוד ספציפיים, ברורים ואובייקטים .  יש דגש על המשגת הבעיה או הקושי והפתרון מבחינה התנהגותית, היכולת לקבוע שיפור או התדרדרות בצורה אובייקטיבית וניתנת למדידה.

ישנה הסתמכות רבה על outcome measures, שאלונים שנותנים למטופל אינדיקציה כמותית ליעילות הטיפול.

את הדבר הזה, לפי דעתי, נראה פחות בארץ. אני מרגיש שההבדל הזה בין ישראל לארה"ב, במידה רבה נובע משוני בערכים תרבותיים, תפיסות שונות לגבי המושג "פסיכותרפיה", ודגש הרב על יעילות ותפקוד בחברה האמריקנית.  

מילת המפתח כאן היא אחריותיות ACCOUNTABILITY. כלומר, על המטפל חלה האחריות להוכיח שהטיפול יעיל, ושיטות הטיפול שבהם הוא משתמש יעילות.  וכאן, יש לציין שה CBT הוכיח את עצמו מחקרית ליעיל במיוחד.

במה שונה הגישה של מטפלי הCBT בארצות הברית כלפי הטיפול לעומת בארץ?

אני חושב שהם שונים במידת ההיצמדות שלהם לפרוטוקול ה-CBT. בארצות הברית, אני מאמין שיש נטיה חזקה יותר להיצמד לפרוטוקולים טיפוליים מאשר בארץ.

יחד עם זאת, גם בארצות הברית וגם בארץ, אני מאמין שרוב המטפלים המנוסים והקומפוטנטיים יפגינו גמישות, יצירתיות ו"צבעוניות" בטיפול CBT, ישתמשו בפרוטוקולים כמודל מנחה כללי, ויתאימו אותו לצרכים הייחודיים של המטופל.

בנוסף, אני מרגיש שבארצות הברית ישנה יותר נטייה אקלקטית לטיפול- יותר מטפלי CBT בארה"ב משלבים גישות נוספות בטיפול שלהם כגון Interpersonal Therapy, Solution Focused Therapy או ACT - Acceptance Commitmen Therapy שמשלב אלמנטים דינאמיים ו Mindfulness בטיפול.  

בארצות הברית, וגם בארץ, אני חושב שרוב המטפלים, כולל מטפלים ב CBT, משלבים  בצורה כזו או אחרת בין הגישה הדינאמית לגישה הקוגניטיבית התנהגותית, וזאת מתוך הבנה שללא בניית ברית טיפולית, והבנת עומק של נבכי הנפש של המטופל, הטיפול לא יצלח.  

כך גם אתה? משלב בין הגישה הקוגניטיבית התנהגותית לגישה הדינמית? 

כן, אני תמיד אשתדל לשלב אלמנטים דינמיים בטיפול ה-CBT . אני יכול לשלב גם אלמנטים של הגישה הנרטיבית. תלוי בבעיה.

אם אני חושב שהשיטה הנרטיבית, הסיפורית, יכולה לעזור אז אשתמש גם בה. אבל כעקרון כן, אני משלב אלמנטים דינמיים גם בעבודה הקוגניטיבית התנהגותית שלי, כי לרוב CBT טהור לא מתאים. זה תלוי גם במוטיבציה של המטופל, ותלוי ברמת המודעות שלו/ה.

מה היא הגישה הנרטיבית?

אם אצטרך לסכם בכמה מילים, הגישה הנרטיבית טוענת שבריאות הנפש של האדם תלויה בנרטיב, או סיפור החיים, שהאדם בנה לעצמו במהלך חייו. אם הנרטיב הוא, באופן כללי, שלילי, פסימי, דיכאוני  והרסני, האדם ככל הנראה יחווה את חייו כדיכאוניים, מפחידים וחסרי משמעות.  

מטרת הטיפול הנרטיבי היא לעזור לאדם להסתכל על אירועי החיים שלו, וליצור מחדש סיפור חיים בעל משמעות שיביא לצמיחה.  

מתי למשל לא מתאים טיפול CBT טהור? 

קודם כל, אני חושב ש-CBT טהור בדרך כלל אינו מתאים לילדים מאוד צעירים: אני מוצא ש-CBT עם ילדים קטנים עובד טוב דרך הדרכת הורים, ולא בעבודה פרטנית.  וזה, לפי דעתי, בגלל שילדים קטנים טרם הבשילו מספיק, קוגניטיבית ורגשית, על מנת להרוויח מה שניתן להרוויח מ-CBT טהור.

אני גם מאמין ש-CBT טהור יהיה מוצלח בעיקר אם למטופל יש מוטיבציה לשינוי- במקרה כזה יש להשקיע זמן וחשיבה בבניית אמון עם המטופל, שבעקבותיו תבוא אולי התובנה שאכן יש בעיה בה צריך לטפל.   

אתן דוגמא של מטופל שהגיע אלי:

מגיע נער, שאני רואה בשירות הפסיכולוגי, שהופנה לטיפול בגלל בעיות בבית הספר. הוא לא חושב שיש באמת בעיה. הוא רק שומע ביקורת: שהוא לא משתדל מספיק וכמה שהוא נכשל בלימודים.  מכל עבר הוא שומע שהוא לא בסדר, שהוא לא טוב, שהוא לא מספיק חכם, וגם שהוא אגואיסט.

איך ניתן לצפות מנער כזה, שהפנים את המסרים הללו, שתהיה לו המוטיבציה המתאימה להגיע לטיפול שאמור לתקן את הבלתי מתוקן?

עם אחד כזה, צריך הרבה זמן, השקעה והכלה, בטיפול פרטני והדרכת הורים,  לרומם את תחושת העצמי המושפל של המטופל.  רק אז, נוכל לחשוב על CBT טהור. כאן, הבנה פסיכודינמית מאוד חשובה.  

לפי דעתי, הגישה הדינמית יותר מתאימה לאנשים שאין להם מספיק מודעות, שאין להם מספיק תובנה- אנשים שיש להם בעיה של ATTACHMENT, של התקשרות, ושצריכים ראשית לחוות חוויית קשר מתקנת בקונטקסט הטיפולי.

תודה רבה לך אלון.

מוזמנים/ת לשתף

בתגובות ומחשבות !

להמשיך לטייל בקונקשן... 

לימודי פסיכולוגיה ו-CBT בהולנד -

ראיון עם הפסיכולוג גדי בארי

תקופת החיים כסטודנט מתאפיינת בהעשרה עצמית, עניין, יחסים חברתיים ורומנטיים, תוך כניסה גמישה לבגרות צעירה.

בפועל, אנחנו יודעים, לימודי התואר אינם כה ורודים, בעיקר בחופשות הסימסטר, שאלוהים יודע מי כינה אותן חופשות...

חופית ויצמן בבאי, מטפלת CBT בחרדה, עמיתת מכון טמיר ברמת גן

הלכה למעשה, תקופת החיים כסטודנט הינה אחת מתקופות החיים הלחוצות ביותר שידע האדם בחייו.

מדובר בשנים קשות, של עומס מתמיד, לחצים נפשיים, אותם אופפת תחושה כי כל ציון או הישג הינם הרי גורל על עתידו של האדם.

התקופה הזו נחלקת לתקופות קשות יותר ופחות, כאשר הקשה שבהן- היא כמובן תקופת המבחנים, אותה צריך לשרוד הסטודנט פעמיים בשנה.

קראו על טיפול בחרדת מבחנים <

בתקופת המבחנים, צריך הסטודנט לגייס עצמו יותר מבכל תקופה אחרת. הוא צריך את כל כוחותיו הגופניים והמנטליים, לרוב זו תקופה של חופשה מהלימודים כך שיש צורך במשמעת עצמית עצומה, המצריכה וויתורים רבים על פנאי והנאה. כאילו לא מספיקים כל אלה על מנת לאתגר את האדם, סטודנטים רבים בתקופת המבחנים מגלים לראשונה בחייהם את משמעות המילים לחץ וחרדה, במלוא עוצמתם. 

כל הסטודנטים חווים לחץ במידה זו או אחרת. ההבדל ביניהם, אשר יקבע האם סובלים מחרדה או לא, הוא עוצמתה והאופן בו משפיעה על נפשם ועל איכות חייהם. סטודנטים הסובלים מחרדה נמצאים במצוקה עצומה, שרק מתגברת בתקופת המבחנים, ומקשה על צליחתה לאין שיעור.

איך מתבטאת חרדה בתקופת המבחנים?

במישור הפיזיולוגי, היא עשויה להתבטא בקשיי הירדמות, דפיקות לב מואצות, הזעה מרובה וקוצר נשימה.

במישור הנפשי-קוגניטיבי-התנהגותי, היא עשויה להתבטא במחשבות פסימיות, קושי להתרכז ולהתמקד, דחיינות כניסיון לברוח מההתמודדות עם החרדה, ייאוש, רגזנות, עצבנות, התקפי זעם או בכי.

דיכאון הוא ״בן דוד״ מוכר של הפרעות חרדה (וחרדת מבחנים היא סוג של הפרעת חרדה). לכן, לסטודנטים ולסטודנטיות חשוב להכיר את התסמינים שלו, ואת נטייתו להופיע בתחלואה נלווית לחרדה ולשימוש מופרז בחומרים - כמו קנאביס. 

חרדה בתקופת המבחנים כמעט תמיד פוגעת בסיכוייו של הסטודנט להצליח, ומקשה עליו מאוד בניסיונו להוציא מעצמו את מיטב יכולותיו וכוחותיו.

להלן טיפים קצרים שבכוחם להקל על הלחץ, או על החרדה, בתקופת הבחינות:

אם אתם מכירים וממליצים על כלים פסיכולוגיים שעזרו לכם, שלחו אלינו ונעלה ישירות לדף (עם קרדיט כמובן) -- 

• התאפסות על חומר המבחן מראש, עד סוף הסמסטר, ולא בימים האחרונים שלפני המבחן.

• מינימום דחיינות- במידת האפשר, לא לצבור מטלות ועבודות הגשה לימי המבחנים האינטנסיביים.

• ניהול נכון של הזמן מבעוד מועד. הכנת לוח זמנים מתוכנן, מתי לומדים לאיזה מבחן, מתי נחים.

• תרגילי הרפיה, דמיון מודרך ונשימות אשר ירגיעו את הגוף ויאזנו את המצב המנטלי.

• הקפדה על סדר יום תקין- שעות שינה סדירות, אכילה מסודרת בשעות קבועות.

• לא להזניח לגמרי זמן איכות עם יקרים, ספורט ושעות פנאי.

• היצמדות לפרופורציות ולציפיות הגיוניות מהמבחנים, תוך הבנת משקלם הנמוך בטווח הארוך.

• התייעצות עם אחרים, הסתייעות בהם, ובלבד שאינם מייצרים לחץ או תחרות מיותרים נוספים. 

• מועד ב' הוא לא מילה גסה, הוא אופציה שוות ערך להצלחה, וחשוב לשקול אותו ולהתנחם בקיומו.

• לא להשוות תשובות עם אחרים! מדובר בגורם לחץ ראשון במעלה, שאינו משקף את תוצאות המבחן.

ומה עושים כשלא מצליחים להסתדר לבד, עד כדי מצוקה נפשית משמעותית ופגיעה במבחנים?

חשוב לזכור כי אנחנו לא לבד, תמיד יש פיתרון- רק צריך לקום, לשנס מותניים ולתור אחריו. נכון להיום, קיים מגוון עצום של כלים טיפוליים, אשר תוך תקופת זמן קצרה ביותר- יכולים לשנות משמעותית את אופי ההתמודדות של הסטודנט בתקופת המבחנים ובמצבי לחץ ודחק בכללותם.

יהודה רגב רקובסקי, MSW, מטפל CBT בחרדת מבחנים בירושלים

מה קורה לנו במח בזמן בלקאאוט?

מחקר חדש שפורסם ב-nature communication ודווח באתר YNET, מצאו החוקרים מה קורה לנו במח בזמן בלק אאוט (קיפאון מחשבתי):

במחקר השתתפו קבוצה של 22 נבדקים בריאים וקבוצה של 7 חולי פרקינסון. כול המשתתפים חוברו בראשם לאלקטרודות והתבקשו לבצע מטלה מחשבתית שהופרעה באמצע.

החוקרים גילו כי הפרעה בחשיבה מתבטאת ב"גרעין הסאב תלמי"- אותו אזור במח שאחראי על עצירת התנועה אצל חולי פרקינסון. קצר חשמלי באזור זה גורם במחלת הפרקינסון להפרעה ביכולת הריכוז ובקושי בהתחלת תנועה. ניתן לתקן את אותו קצר חשמלי במח על ידי גירוי חשמלי עמוק וכך להפחית את הסימפטומים של חולי פרקינסון. ייתכן כי בעתיד ניתן יהיה לטפל בדרך דומה גם בסובלים מבלק אאוט, פוסט טראומה, הפרעת קשב וריכוז ועוד.

עקרונות מפתח לשגרת היום במהלך המבחנים

באופן כללי, המחשבה הנפוצה היא שככל שנלמד יותר למבחן- נגיע לציון גבוה יותר. כלומר, ככל שנלמד יותר שעות, נקרא שוב ושוב את הסיכום או נפתור עוד ועוד תרגילים- כך ישתפרו הישגנו במבחנים. מחשבה זו אמנם נכונה, למידה רבה יותר לרוב תוביל להצלחה גדולה יותר, אך עם זאת, סטודנטים רבים מזניחים היבטים אחרים, חשובים לא פחות, מתוך חוסר הבנה של השפעתם המכרעת על ההישגים בתקופת המבחנים.

כיוון שכאמור, הלמידה מתמקדת בחומר המבחן, סטודנטים רבים זונחים את סדר יומם ושגרת חיים, ולמעשה מפנים עצמם לגמרי לטובת המבחנים. עם זאת, חשוב לדעת שלשגרת יום בריאה תפקיד מכריע באיכות הלמידה למבחן, ובכך שיש לה תפקיד מכריע בתוצאותיו.

להלן 3 עקרונות מפתח, הקשורים לאופן ניהול שגרת יום בריאה באופן כללי, קל וחומר עבור סטודנטים בתקופת המבחנים:

• מנוחה יזומה ושינה- חשוב מאוד לתכנן מראש הפסקות יזומות בלוח הזמנים הצפוף של תקופת המבחנים. את ההפסקות יש לנצל לפעולות מרגיעות, מהנות ומאווררות כדוגמת מפגשים חברתיים, פעילות משפחתית, שמיעת מוסיקה ואפילו צפייה בטלוויזיה. המנוחה מאפשרת למוח לנוח מהלמידה הקדחתנית כך שכאשר נחזור ללמידה- יהיו לנו כוחות מחודשים ורבים יותר. בתקופת מבחנים, הנטייה הטבעית היא דווקא לנצל כל דקה אפשרית, ובמיוחד ככל שמועד המבחן קרב. רבים שוכחים שתשישות אינה מאפשרת למידה איכותית, ועדיף ללמוד שעה פחות במהלך היום על מנת להפוך את שאר השעות למועילות יותר.

בנקודה זו, חשוב לציין גם את חשיבות השינה. שעות שינה מסודרות ובשעות קבועות מסייעות לשמור על סדר יום תקין ואנרגיות לאורך היום. יתרה על כן, בזמן השינה מוחנו מעבד את שלמד, ומחקרים רבים ומוכרים מתחום הפסיכולוגיה מעידים פעם אחר פעם שביצועי האדם טובים יותר לאחר שנת לילה איכותית. אחד הביטויים החדשים בסוציולוגיה של התקופה נקרא רעב בזמן  (Time Famine), שהוא  התחושה שאין מספיק שעות ביום להתמודד עם כל מה שמוטל עלינו לעשות. למרות שהסנטימנט מוכר כבר כמה עשורים, האתנוגרף לזלי פרלו טבע את המונח Time Famine במאמר שכותרתו "הרעב בזמן: לקראת סוציולוגיה של זמן העבודה", שפורסם ברבעון המדעי המינהלי בשנת 1999פרלו בחן את הרגלי העבודה של קבוצה של מהנדסי תוכנה שדרישות התפקיד שלהם וסביבת המשרד יצרו רעב בזמן משותף. על פי המאמר, עוצמת התחושה המוחצת של דד-ליין הממשמש ומגיע פחתה כאשר המהנדסים התאימו את ניהול הזמן ביניהם, והעניקו תובנות לגבי מגמות חברתיות שהתרחשוב משרד.

• פעילות גופנית- כחלק מההפסקות היזומות, הכל כך חשובות, שניקח במשך היום, חשוב להקדיש לפחות 40 דקות לפעילות גופנית ולפחות פעמיים-שלוש בשבוע. פעילות גופנית מעלה הורמוני אדרנלין ואנדורפינים בגוף, דרכם משפרת את מצב הרוח ובכך מקלה ברגשות המעמיסים על נפש האדם. מעבר לכך, היא מייצרת אנרגיות רבות, והלמידה לאחר הפעילות הגופנית יעילה יותר (כמובן בתנאי שהפעילות לא הייתה מתישה מידי או מעבר לרמת היכולת של האדם, נושא אחר כשלעצמו). ההורמונים המשוחררים במוחנו במהלך פעילות גופנית נחשבים להורמונים אנטי-דיכאוניים של ממש, ובכוחם להפחית משמעותית מרמות החרדה.

• להימנע ממזיקים, מהרגלים רעים ומשינויים קיצוניים- דווקא בתקופת המבחנים, יש נטייה לוותר על הרגלים חשובים בהם מחזיק האדם. יש נטייה לאכול ללא הכרה, לצרוך יותר אלכוהול ולעיתים גם סמים. אנשים עושים זאת כי זה מרגיע אותם, מקל עליהם, מנחם אותם. אלכוהול וסמים קלים כדוגמת מריחואנה אכן עשויים להפחית חרדה, ולכן רבים מגבירים את השימוש בהם בתקופת המבחנים. עם זאת, חשוב להיזהר מכך, משתי סיבות: בראש ובראשונה, מבחינה בריאותית. חשוב בתקופת המבחנים לשמר את הרגלי השגרה אותם מכיר גוף האדם, לא להרגילו דווקא בתקופה קשה זו לדברים חדשים, הוא רגיל להתמודד בצורה מסוימת ועדיף שלא לבלבל אותו. סיבה חשובה לא פחות, אשר רבים אינם יודעים, היא ששימוש בסמים ובאלכוהול מפחית את הפעילות המוחית ופוגע בזריזותה וביעילותה בטווח הקצר (ובמקרים של שימוש ממושך- גם בטווח הארוך), ולכן עשוי לפגוע ישירות ביכולת ללמוד, להתרכז, וכך גם בציוני המבחנים.

למרות ששום דבר לא יציל את ציון המבחן של סטודנט שלא למד, נזכור ששגרת יום בריאה בהחלט יכולה להביא את הסטודנט החרוץ למקסימום יכולתו, ולכן חשוב לשמור עליה.

שחר היא סטודנטית למשפטים, בת 25, שמתמודדת עם חרדת בחינות קשה.

היא דיווחה בתחלת הטיפול על קשיי שינה, דאגה מתמדת ותסמינים גופניים כמו בחילות וכאבי ראש בכל חופשת הסמסטר. הייתה לה היסטוריה של כישלון במבחנים, ולעתים קרובות קיבלה ציונים נמוכים למרות יכולותיה..

בתהליך ההערכה התברר כי לשחר הייתה אמונה שלילית לגבי יכולתה להצליח בבחינות.

הייתה לה גם נטייה לחשיבה קטסטרופלית, כלומר היא האמינה שביצוע גרוע אחד יוביל לתוצאה שלילית כמו לא לסיים את התואר.

להתמודדות עם חרדת הבחינות של שחר הומלץ על טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי). מטרות הטיפול שהוגדרו בתחילתו הן סיוע בשינוי אמונותיה השליליות לגבי המסוגלות שלה ולמידת מנגנוני התמודדות לניהול החרדה.

אחת הטכניקות שבהן השתמשו הייתה הערכה קוגניטיבית מחדש, בו התבקשה שחר לזהות ולאתגר את מחשבותיה השליליות. לדוגמה, כשהיא חשבה ש״אני אכשל בבחינה הזו ולא אסיים בחיים את הלימודים״, המטפל עזר לה לנסח מחדש את המחשבה ל״אולי לא אצליח כמו שאני רוצה, אבל יש לי את היכולת לעבור ואמצא דרכים להשתפר״.

בנוסף, שחר למדה טכניקות הרפיה כמו נשימה עמוקה והרפיית שרירים מתקדמת (PMR) כדי לנהל את תסמיני החרדה הפיזיים שלה. הומלץ לה לעסוק בפעילות גופנית סדירה ולשמור על שינה תקינה כדי לשפר את רווחתה הכללית.

הפגישות הטיפוליות של שחר לוו בשיעורי בית, כמו ניטור ומעקב יומיומי של מחשבות, רגשות והתנהגויות, אשר עזרו לה להיות מודעת יותר לדפוסים ולטריגרים של החרדה שלה ולנקוט בגישה יותר אקטיבית לניהולה.

במהלך הטיפול, חרדת הבחינות של שחר ירדה משמעותית. היא דיווחה על שיפור בשינה ועל ירידה בתסמינים הגופניים של החרדה. היא גם הצליחה להגיע להישגים טובים יותר בבחינות, וקיבלה ציונים גבוהים יותר מבעבר.

טיפול ה-CBT הוכיח את עצמו כטיפול יעיל בחרדת הבחינות של שחר, באמצעות שינוי אמונותיה השליליות והקניית כלים להתמודדות, היא הצליחה לנהל את החרדה ולשפר את ביצועיה במבחנים.

מה ההבדל בין לחץ וחרדה?

תחילת שנת הלימודים האקדמאית מבשרת עבור סטודנטים רבים את תחילתה של תקופה עמוסה ולחוצה, בה יעבירו את זמנם במאמצים שלא לקרוס תחת המטלות הרבות.

בעוד הלחץ שנובע מהלימודים האקדמאים משותף לכולם, אופן ההתמודדות עימו והמידה בה משפיע על איכות החיים משתנים מסטודנט לסטודנט.

ניקח לדוגמה את האופציה הסבירה של קבלת ציון לא מספק במבחן. כמעט כל סטודנט יגיב למקרה שכזה בתחושת אכזבה, תסכול, לחץ מפני השלכות הציון על ממוצע התואר. הרגשות האלה לרוב יחלפו תוך זמן קצר, ויתחלפו בתכנון כיצד לפתור את הבעיה המקומית שמייצר הציון הבעייתי. סטודנטים מעטים אחרים, לעומתם, עשויים להגיב למקרה סביר שכזה בתגובה חריפה הרבה יותר. הם עשויים לאבד עשתונות, לדמיין את כל עתידם קורס לנוכח הציון הבעייתי, לספר לעצמם כיצד הציון יהרוס את הממוצע, שיהרוס את הקבלה לעבודה, שתהרוס את הקריירה כולה. לא די בכך שתגובה קיצונית שכזו מסבה סבל רב לאדם, היא גם לרוב אינה חולפת תוך זמן קצר, ואינה מותירה אנרגיות למחשבה על מציאת פתרון יעיל לבעיה הנקודתית. ההבדל בין שתי התגובות האלה, הוא ההבדל שבין לחץ וחרדה.

באופן כללי, ניתן להגיד כי לחץ נובח ממעמסה חיצונית שאנו סוחבים על כתפינו, כמו למשל הגשת עבודה בלימודים, עמידה ביעדים בעבודה וכיוצא באלה. האופן בו אנו מגיבים ללחץ החיצוני הוא שעשוי לגרום לחרדה. חרדה, בהקשר זה, היא תגובה שלילית, חריפה ועיקשת במיוחד למצב לחץ, שאינה חולפת תוך זמן קצר ומשלבת בתוכה פסימיות ופחד מפני הבאות. בעוד הלחץ הוא חלק כמעט אינטגרלי מהלימודים האקדמאים, חרדה איננה תגובה אדפטיבית, לא מבחינת הסבל שמסבה לאדם ולא מבחינת אופי ההתמודדות שמייצרת.

אחת התוצאות המצערות של העובדה שהלחץ הוא חלק מחייו של כל סטודנט, היא שמאוד קשה להבחין בין סטודנטים החווים לחץ שגרתי, לבין אלה אשר חווים חרדה של ממש. לא רק לאדם מבחוץ קשה להבחין ביניהם, גם לסטודנטים עצמם קשה לשים את הגבול בין לחץ לגיטימי לבין חרדה שפוגעת באושרם ובאיכות חייהם. הדבר נכון במיוחד עבור סטודנטים בתחילת דרכם האקדמית, אשר אינם יודעים איזו רמה של לחץ היא שגרתית, ואילו רמות עוברות את הגבול הסביר. סטודנטים חדשים אינם יודעים כיצד מתמודדים סטודנטים אחרים, הם לרוב פחות מוקפים בחברים ללימודים עימם יוכלו לחלוק את הקושי, מה שמגביר את החרדה ואת התגובות השליליות אף יותר. הקושי להבחין בין לחץ לגיטימי לבין לחץ קיצוני וחרדה מתבטא בקושי להגיש עזרה לאלה שזקוקים לה. כך, נוצר מצב שסטודנטים המתמודדים עם חרדה מעבר ללחצים האקדמאים לא מקבלים עזרה מקצועית, ונאלצים להתמודד לבד עם התחושות הקשות.

אחת הבעיות המרכזיות המלבות את היווצרותה של חרדה מתוך לחץ אקדמי היא שסטודנטים רבים רואים בציונים הנקודתיים כהרי גורל בכל הקשור למסלול החיים הכללי. הם עושים קפיצות לא מדויקות במחשבתם על האופן בו ציונים ירודים ישפיעו על קבלה לעבודה ועל ההתקדמות בה, קפיצות שאינם בהכרח נכונות בעולם התעסוקה בפועל. דפוס שלילי זה מייצר את המחשבה שכל דבר קטן יכול להרוס את מסלול החיים עליו חולם האדם, כל ציון ירוד עשוי לנפץ חלומות, והדרך מכאן לפסימיות ולפחד מן הבאות קצרה.

חשוב לדעת כי ההבדל בין לחץ וחרדה אינו מתבטא רק בתחושות הקשות המלוות את האדם, אלא גם באופן ההתמודדות שלו בפועל. למעשה, מידה מתונה של לחץ עשויה לקדם תפקוד אופטימלי, גם אם האנרגיה הבלתי צפויה קצת מטלטלת. אחרי שהבנת שחרדה היא סיגנל גופני שקיבלנו מאבות אבותינו, ניתן להסיק שלא צריך להתייחס אליה כאל אויב.

לחץ לקראת מועד אחרון להגשת סמינריון, למשל, מצית ומעצים את המיקוד והאנרגיה הדרושים לנו כדי לעמוד בו, בייחוד כאשר העייפות מציפה ומסיחה את הדעת. לחץ נפשי שומר אותנו דרוכים על קצות הבהונות, מתגייסים פיזית ומנטלית לקראת ביצוע מאמץ.

בעוד שלחץ עשוי ליצור מוטיבציה לפעולה ולהשקעת מאמצים, ולכן עשוי להיות בריא ואדפטיבי במידה רבה, חרדה מעכבת את האדם מלפעול, היא מחבלת בביצועיו ואינה מאפשרת לו לחיות חיים נורמאליים לצד מקורות הלחץ עימם מתמודד. כל אלה, הופכים את ההבחנה שבין לחץ וחרדה לחשובה מאין כמוה, הן עבור הסטודנט המתחיל, והן בכלל, שכן הבחנה זו היא הצעד הראשון לפתרון.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מה עושים עם לחץ דמיוני?<

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

5 בפברואר 2023   

מקורות:

Treating Traumatic Stress in Children and Adolescents: Second Edition: How to Foster Resilience through Attachment, Self-Regulation, and Competency. Margaret E. Blaustein and Kristine M. Kinniburgh, 2018. Guilford press.

סטודנטים רבים מחפשים דרך להרגיע עצמם בתקופת המבחנים. הם מפחדים מהלילה שלפני המבחן, מבוקר המבחן וכמובן- מהמבחן עצמו.

לעיתים, הפחד יוצא משליטה, מקשה על הסטודנטים לישון ויוצר אצלם תחושת חולי של ממש, שלא לדבר על חוסר אונים, מעמסה רגשית ולחץ כבד.

אחת הדרכים המומלצות ביותר על מנת להפחית את הלחץ סביב המבחן היא טכניקת הדמיון המודרך.  דמיון מודרך הוא כלי המשתמש בשליטה בקוגניציה על מנת להקל במצב נפשי סוער. מדובר בכלי יעיל ביותר, אשר כל אחד יכול ללמוד לעשות בביתו, ומכאן נגישותו והקלות שבו. 

דמיון מודרך הוא כלי מצוין להירגעות פיזית ומנטלית לקראת המבחן.

פיזית, הוא מרגיע את קצב הלב ואת מערכות הלחץ של הגוף, ביכולתו לסייע בהירדמות בלילה שלפני המבחן ולהפחית סימפטומי לחץ נפוצים כדוגמת מיגרנות וכאבי בטן.

מבחינה מנטלית, הדמיון המודרך מייצר רגיעה מסוימת, תחושת שליטה במצב וחיוביות.

מהו ביופידבק? < 

מהי חרדת בחינות - כל דרכי ההתמודדות <

מה זה מיינדפולנס? <

לדמיון המודרך צריך לפנות רבע שעה-עשרים דקות בלבד, בערב שלפני המבחן ואם ניתן- בבוקר המבחן עצמו.

עתה, נתאר את תהליך הדמיון המודרך:

• שלב ראשון- הכנת הסביבה- יושבים על כורסה, ספה או מיטה, רצוי בחדר שקט. ניתן לשים אטמי אוזניים על מנת ליצור בידוד פנימי מסוים, ולעצום עיניים.

• שלב שני- נשימות- הדמיון המודרך מתחיל בנשימות איטיות ועמוקות למשך דקה או שתיים, בהן חשוב להתמקד בנשימה, להרגיש את האוויר ממלא את הריאות ואת הגוף.

• שלב שלישי- לאחר זמן מה של נשימות, ניתן להתחיל לדמיין. במידה והדמיון המודרך נעשה בערך שלפני המבחן, ניתן להתחיל בלדמיין את בוקר המבחן, בפירוט רב ככל הניתן. אפשר לדמיין את עצמנו מתעוררים ומכבים את השעון המעורר, נשארים עוד דקה-שתיים במיטה, קמים אט אט ומתלבשים, אוכלים ארוחת בוקר. ניתן לדמיין את הדרך למבחן, אם בנסיעה באוטו, ברגל או באוטובוס. לאחר מכן, נדמיין את הכניסה לחדר המבחן, בחירת המקום, הוצאת כלי הכתיבה והחומר הנדרש. נדמיין את הדקות שלפני תחילת המבחן וכיצד נוכל להעבירן בנעימים. האם נסתכל בחלון, נדבר עם חברינו, נעשה נשימות (מומלצת נשימה סרעפתית).

• שלב רביעי- דמיון רגע האמת- המבחן. נדמיין את עצמנו מקבלים את המבחן, קוראים לאט את השאלות, הן לא קלות אבל עבדנו קשה ולכן אנו מסוגלים להתמודד עימן. נדמיין עצמנו עונים אט אט על השאלות, מציצים מידי פעם בשעון, נושמים קצת בין שאלה לשאלה. בסוף המבחן, נדמיין את עצמנו בודקים אותו בקצרה מגישים לבוחן ויוצאים מחדר הבחינה.

• שלב חמישי- יציאה מהדמיון המודרך. בסיום הדמיון, ניקח עוד דקה-שתיים של נשימות איטיות ועמוקות, אשר בסופן נפקח את עינינו.

מטרת הדמיון המודרך היא להרגיע אותנו, להכין אותנו לחוויה חיובית. לכן, תוכן הדמיון חייב להיות רגוע ומרגיע, הסצנה שמרכיב האדם צריכה להיות חיובית ונטולת מכשולים מסעירים מידי, אשר יעוררו חרדה. הדמיון צריך להיות מאוזן, לא אופורי. מטרת ההדרכה אינה לדמיין הצלחה מושלמת במבחן קליל, כלומר מצב שכנראה לא יקרה במציאות, כי אם לדמיין עצמנו מסוגלים להתמודד איתו. בעוד מרבית המחשבות שלנו אינן מודרכות ובמידה מסוימת "עושות מה שבא להן", מה שמעלה בעיקר מחשבות שליליות בקרב הסטודנטים החרדים, מטרת הדמיון המודרך היא למקד את המחשבה סביב חיוביות, איזון ואמונה במסוגלות העצמית. מדובר ב-20 דקות בהן אנו שולטים במחשבות שלנו, ובוחרים לדמיין חוויה חיובית, נעימה ומרגיעה, ולא חוויה סוערת ומעוררת חרדה.

חשוב לדעת כי דמיון מודרך הוא אינו כמו "משכך כאבים", עשייה מרובה שלו לא מפחיתה את תוצאותיו- ההפך הוא הנכון. ככל שהאדם מתורגל יותר בהתנתקות מסביבתו, בהתכנסות הפנימית ובדמיון החוויה החיובית מבלי הפרעות, כך הוא יכנס מהר ובקלות יותר למצב הדמיון המודרך ויפיק ממנו יותר. בכלי הזה- ניתן רק להשתפר ולהשתכלל, אין פה עניין של הרגל והפחתת היעילות. לכן, עבור סטודנטים אשר סובלים במיוחד מתקופת המבחנים, מומלץ לתרגל את הדמיון המודרך מידי יום. כך, עד המבחן, יהיה בידיהם כלי מרגיע, חיובי ועבור רבים- משנה מציאות.

איך מתמודדים טוב עם מרכז הערכה במיון לעבודה? <

מהי הרפיית שרירים פרוגרסיבית (PMR)?

PMR היא טכניקה שמבוססת על הפרקטיקה הפשוטה של מתיחת או כיווץ קבוצת שרירים אחת בכל פעם, ולאחר מכן פאזת הרפיה ושחרור המתח.

רופאים משתמשים ב-PMR בשילוב עם טיפולים סטנדרטיים להקלה בסימפטומים של כמה מצבים, בהם כאבי ראש, כאבי כתוצאה מסרטן, לחץ דם גבוה והפרעות בעיכול.

בדרך כלל משתמשים בהרפיית שרירים מתקדמת יחד עם טכניקות טיפול התנהגותיות כמו הקהיה שיטתית. עם זאת, תרגול הטכניקה לבדה יכול להעניק לך תחושת שליטה הרבה יותר גבוהה בתגובת חרדה גופנית.

איך הרפיית שרירים פרוגרסיבית עובדת?

• במהלך שאיפת אוויר כווצו קבוצת שרירים אחת (למשל את הירכיים העליונות) במשך 5-10 שניות, ואז נשפו החוצה ושחררו את המתח.

• תנו לעצמכם 10-20 שניות להירגע, ואז עברו לקבוצת השרירים הבאה (למשל העכוז)

• כשאתם משחררים את המתח, התמקדו בשינויים שאתם מרגישים כשאתם מרפים את קבוצת השרירים.

• עבדו בהדרגה במעלה הגוף, כשאתם מכווצים ומרפים כל קבוצת שרירים.

יעילות PMR במבחן המחקר

סקירה שיטתית שנערכה בשנת 2008 ופורסמה בכתב העת BMC Psychiatry הראתה את היעילות של אימוני הרפיה, כולל PMR, בטיפול בחרדה   לכן, אם אתם מחפשים אפשרויות מבוססות ראיות שיסייעו גם לטיפול בחרדה חברתית, PMR יכול להיות בחירה טובה.

מהי היפנוזה?

היפנוזה הינה תהליך נפשי הנעשה ע"י מטפל מוסמך להיפנוזה, בו המטופל עליו נעשה ההיפנוט מגיע למצב תודעתי אחר, המתאפיין בהגנות פחותות ולכן בפתיחות לתהליכים נפשיים, שיביאו לשינוי שיתבטא גם במודעות השגרתית שאינה תחת היפנוזה. עד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, השימוש בהיפנוזה היה מקובל מאוד לטיפול בתופעות נפשיות שונות מהן סבלו בעיקר נשים. 

היפנוזה היא מעין מצב ייחודי של קשב האדם, בו האדם נמצא בריכוז גבוה המופנה כלפי פנים במקום כלפי חוץ. תחת היפנוזה, יכול האדם להתעלם ממסיחים חיצוניים, לנתק עצמו במידה מסוימת מהסביבה בה נמצא, כך הגישה לנפשו הופכת פתוחה וגמישה יותר.

תחת היפנוזה, נפשו של האדם נמצאת במצב מגננה מופחת, אשר מאפשר לאדם למצוא כוחות התמודדות בעולמו הפנימי, כוחות שאינם נגישים לו במצב תודעתי רגיל. קיימות טכניקות שונות לכניסה למצב היפנוטי וכן לטיפול ההיפנוטי, בהן נעשה שימוש בהתאם לבעיה עימה מתמודד המטופל.

היפנוזה היא כלי טיפולי שנמצא יעיל להתמודדות עם מגוון רחב מאוד של בעיות, ביניהן העלאת זיכרונות מודחקים, הקלה במכאובים פיזיולוגיים כגון מיגרנות, כאבי גב ועוד, וגם הפרעות שינה, טיפול בחרדה ובדיכאון.

למשל, מחקר אוסטרלי העלה כי טיפול בהיפנוזה לילדים, עשוי להועיל בהפחתת חרדה ובהאטת קצב הלב אצל ילדים ומתבגרים שעברו פציעה בעקבות כוויות נרחבות, אך לא בהפחתת הכאב הגופני מהכוויות או בריפוי מהיר יותר של הכוויה. 

היפנוזה יעילה מאוד ככלי עזר טיפולי במקרים העקשניים יותר שאינם נפתרים בכלים הטיפוליים הקונבנציונליים.

בישראל, רק פסיכולוגים ורופאים מומחים רשאים לרכוש הסמכה לטיפול בהיפנוזה. עליהם לעבור מבחן ממשלתי מסמיך ולהירשם בפנקס המורשים להיפנוט. בניגוד לסרטים ולסדרות בנטפליקס, אסור להפנט למטרות בידוריות. ההיפנוט בארץ, וכן במרבית מדינות העולם המערבי, משמש רק למטרות טיפוליות בהן הטיפול בהיפנוזה מתאים לאישיותו של המטופל ולבעיה ממנה סובל.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נסיים בחיוך?

איך לא עושים דימיון מודרך?

הפסיכולוגית חסרת הגבולות

מתוך Saturday Night Live:

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות: 

אלון, נ. (2019). סיכונים במדיטציה, דמיון מודרך, הרפיה והיפנוזה. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3849

יתרונות וחסרונות

של למידה משותפת למבחן

מתי עדיף ללמוד בקבוצה

ומתי עדיף להתכונן לבחינה לבד?

תקופת המבחנים הקרבה יוצרת מעמסה נפשית כבדה, לחץ ואף חרדת מבחנים ממשית בקרב סטודנטים רבים.

אחוז לא מבוטל מהלחוצים במיוחד תופסים סטודנטים משנה א', שרק לפני חודשיים החלו את לימודיהם האקדמיים וכבר בעוד שבועות ספורים- יאלצו לצלוח תקופת מבחנים ראשונה.

השנה הראשונה ללימודים האקדמיים נחשבת גורלית.

כל אחד מכיר את המשפט "אם שרדת את השנה הראשונה- תסיים את התואר".

כמובן שהמשפט הזה מעניק משקל קצת מופרז לתקופת המבחנים הראשונה, הנחווית כהרת גורל עבור עתידו האקדמי של הסטודנט הצעיר וחסר הניסיון, ועבור הסטודנט הנוטה יותר לחרדה - הרת גורל עבור החיים עצמם.

אחת השאלות המטרידות סטודנטים רבים, ובעיקר את החדשים שבהם, היא מהו האופן הנכון ביותר ללמוד למבחן, כיצד ניתן לנהל את הזמן בצורה היעילה ביותר. כמובן שהשאלה הזו היא כללית מאוד, וניתן להתייחס לגורמים רבים בה כדוגמת שיטת הלמידה, ניהול סדר היום של הלמידה למבחן ועוד ועוד, אך הפעם נתמקד בשאלה ספציפית יותר- האם כדאי ללמוד ביחד או לבד?

כמו במרבית הדברים בחיים, אין כאן נכון ולא נכון. לכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות המייחדים אותה. להלן סקירה קצרה של יתרונות וחסרונות הלמידה ביחד, מבחינה פרקטית ומההיבט הפסיכולוגי:

יתרונות של למידה למבחן ביחד

• למידה ביחד מצריכה עיבוד מילולי של החומר, הצורך לדבר על הדברים, ללמד אחר וללמוד מאחרים- מבטיח שתהיה שיחה על החומר. הדיבור המילולי יוצר עיבוד מעמיק יותר של החומר, יותר מקריאת סיכום למשל- אשר מהווה שיטת למידה פסיבית יותר.

• למידה ביחד מאפשרת לדעת איפה אני ביחס לאחרים, מאפשרת לשמור על מצב בו לא יוצרים פער ומגיעים לרמה אחידה פחות או יותר. ההשוואה מאפשרת הערכת מצב מציאותית של מידת הידע שלי יחסית לאחרים.

• ללמידה ביחד יש פוטנציאל להפיג לחץ- במידה ונוצרת תחושת "צרת רבים חצי נחמה", ותחושת אחדות גורל. במידה ולומדים עם חברים קרובים, שהרצון בהצלחת האחר היא הדדית- הלמידה ביחד מהווה גם מקור תמיכה ועשויה להקל משמעותית על ההתמודדות עם התקופה הקשה.

יתרונות של למידה למבחן לבד

• בלמידה ביחד יש צורך להתאים את הקצב לשאר הקבוצה, או לאדם האחר. אין מקום להתקדמות אישית, ולעיתים היא מאטה את הקצב בו היה לומד הסטודנט לבדו.

• למידה ביחד עשויה ליצור תלות מסוימת באחרים איתם לומדים. הכוונה היא לכך שלעיתים אין הקפדה על וידוא אישי של ידיעת החומר, בחינה עצמית, ולעיתים על אף שלמידה ביחד יכולה להיות יעילה מאוד בעיבוד החומר- הרבה ממנו הולך לאיבוד ולא באמת נטמע. הבעיה היא בכך שלא תמיד ניתן לעלות על חוסר המוכנות האישית בזמן, ובכך שיש נטייה לשכוח שבמבחן עצמו- הסטודנט יהיה לגמרי לבדו ולעצמו, ועליו לדעת להתמודד גם כך.

• למידה ביחד, בעיקר כשאחד או יותר מהסטודנטים חווים לחץ עצום מהתקופה או חרדה של ממש, עשויה להיות גורם לחץ ומעמסה רגשית קשה הרבה יותר מזו שיחווה הסטודנט אם ילמד בעצמו. לעיתים, הלחץ של האחר ממש "מדבק" ויוצר תקיעות מסוימת בלמידה, מה שבוודאות גורע ממנה. במצב כזה, ייתכן שעדיף להפריד כוחות.   

• למידה ביחד עשויה ליצור תחרותיות בין הסטודנטים השותפים לה, ותחרותיות מייצרת המון לחץ מיותר. מה גם, שהלמידה ביחד היא הזדמנות השוואה עצמית לאחרים, מה שיכול להיות מאוד יעיל עבוד סטודנט אחד, אך מעורר חרדה ואף הרסני עבור סטודנט אחר.

בסופו של דבר, סטודנטים רבים מוצאים שהדרך הנכונה ביותר עבורם היא השילוב. רבים מתחילים מללמוד לבד, קודם מטמיעים את החומר בראשם, ואז בוחנים את הידע ומדברים על הדברים ביחד, על מנת לוודא הבנה. רבים עושים ההפך- מתחילים מללמוד ביחד ואז מפרידים כוחות, על מנת לסגור פינות אישיות עם החומר, כל אחד והנקודות החלשות שלו.

השיטה הנכונה עבור כל אחד תלויה במשתנים רבים, ביניהם אישיות הסטודנט, הקרבה שלו לאנשים עימם לומד, אישיותם שלהם, אופי המבחן והחומר וצורת הלמידה אליה מורגלים חברי הקבוצה. עבור הסטודנטים הצעירים, מומלץ מאוד לצבור ניסיון בדרך של ניסוי וטעייה, עד למציאת דרך המלך היעילה ביותר עבורם.  

האם חרדת בחינות בלמידה ביחד מדבקת?

היא בהחלט יכולה להיות, אך גם כאן התשובה היא תלויה ואינה חד משמעית.

עבור סטודנטים שחשים חסרי ביטחון ביכולותיהם ובידיעתם את החומר, ייתכן שלמידה עם חבר חרדתי לא תרגיע את החבר, כי אם תזרע חרדה גם בקרב הסטודנט חסר הביטחון.

לעומת זאת, כאשר מדובר בסטודנט אשר אמונתו בעצמו וביכולתו להצליח חזקה יותר, ייתכן שיוכל לסייע גם לחברו החרד ולהקל על מצוקתו.

תחת תנאי לחץ רב, כאשר פחד וחרדה כך או כך עומדים בפתח, חשוב לחשוב פעמיים לפני שנכנסים לסביבת למידה מלאה בחששות, חרדה ופסימיות. במקרה וזו האופציה היחידה- ייתכן שהתמודדות לבד תהיה אדפטיבית ויעילה יותר.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מתמודדים עם קשיי שינה

לקראת מבחן?

מחר הפסיכומטרי ואתם עדיין ערים?

הציפורים מתעוררות ואתם בוהים בתקרה?

רבים מאיתנו מתקשים להירדם לפני אירועים מלחיצים, ודאי אצל סטודנטים המתמודדים עם חרדת בחינות .

מדובר באחת מהתגובות הנפוצות של מצבי לחץ, המתבטא בראש ובראשונה בעוררות גבוהה של הגוף, ומכאן הקושי להירדם. תחת מצבי לחץ, הגוף נמצא במצב דריכות גבוה, ב"כוננות", ואינו יודע להפריד כמו שצריך בין מתי אסור "להירדם בשמירה", ומתי צריך להירדם על מנת לתפקד טוב ב"שמירה הבאה".

כלומר, מצב הלחץ, במיוחד כזה שאינו קצר מועד, אלאנפרש על פני תקופה מתמשכת, שומר את האדם דרוך כל הזמן, גם בשעות בהן הוא אמור לצבור כוחות נפשיים ופיזיים להמשך התמודדות יעילה עם הלחץ.

קשיי שינה 

אינסומניה, הפרעת השינה השכיחה ביותר, משבשת לנו את החיים: כל אחד מאיתנו יודע שאפילו לילה אחד או שניים ללא שינה מביאים עמם חוסר יציבות רגשי. כאשר ההפרעה בשינה מתמשכת, קל להבין כיצד מתלווים אליה דיכאון, חרדה והפרעות נפשיות אחרות. 

בהקשר של מבחנים וראיונות עבודה, חשוב לציין כי מחסור חמור בשינה פוגע ביכולת להשלים משימות, ובפרט, לזכור דברים. מחקר מבוקר שנערך על מניעת שינה, מצא עליה ניכרת בשגיאות במהלך ביצועים קוגניטיביים ובפגיעה בזיכרון בקרב מי שחסרו שינה, בהשוואה לנבדקים שישנו כמו שצריך. 

13 טיפים להירדמות מהירה

• לפי מחקר חדש, נבדקים שמכינים לפני השינה רשימת מטלות מפורטת לקראת יום המחר, מצליחים להירדם בעשר דקות מהר יותר בממוצע, בהשוואה לקבוצת ביקורת שכתבה רק סיכום יומי. תכנון כנראה מעייף...

• נסו להחליף כרית - חפשו בבית כרית נוחה יתר, עדיפה אחת שתומכת במידה מספקת בצוואר ומאפשרת לגוף לשכב בקו ישר. לכרית לא מתאימה יש השלכות על פגיעה באיכות השינה. כנ"ל לגבי מזרן (לא לעכשיו, אבל בדקו בהמשך). 

• יש דובדבנים במקרר? מסתבר שדובדבנים מכילים כמות גבוהה של ההורמון שאחראי על השינה, מלטונין, וכי נשנוש דובדבנים 30 דקות לפני השינה תורמת דרמטית להירדמות. 

• נשימה דרך נחיר אחד - כן, שוב היוגה מנצחת... מסתבר שלנשימה יוגית דרך אחד הנחיריים (תוך חסימת האחר) יש השפעה מרגיעה ומווסתת. שווה לנסות.

• ובאותו עניין - הרפיה, נשימות ותרגול מיינדפולנס: תרגלו הרפיה והפכו אותה למטרה, במקום את השינה. טכניקות הרפיה כמו PMR, מדיטציה ונשימות עמוקות עשויות להשיב לגוף אנרגיה רבה, למרות שאינן תחליף לשינה. במידה וחלפו עשרים דקות ועדיין לא נרדמתם, ניתן לקום מהמיטה ולבצע פעילות לא מעוררת, כמו קריאה, באורות מעומעמים וללא מסכים. אם הקימה באמצע הלילה מערבת דאגה, אפשר לרשום פתק קצר ובכך לדחות את המחשבה המטרידה לבוקר. 

• כנסו למקלחת חמה -  ואחריה לחדר בטמפרטורה נוחה. לפי מחקרים, מקלחת חמה מפחיתה לחצים, מתפעל את הנחיות סנכרון הטמפרטורה של השעון הביולוגי, המועברות מהמוח לגוף ולכן רלוונטית במיוחד למתקשים להירדם לפני יום מלחיץ. ניתן לקרוא כאן, אחרי המקלחת, את המנגנון המחקרי המדויק. 

• אם יש לך מספיק זמן לפני הבחינה - המנעו מנמנום בשעות היום. אם אתם מרגישים שאין ברירה, חשוב לקחת תנומה מהירה ומתוזמנת לפני 5 בערב. כנ"ל לגבי אימון במכון כושר - מוקדם ככל הניתן. 

• קצת פסיכולוגיה הפוכה:  מחקר שנערך באוניברסיטת גלזגו מצא כי משתתפים מבוגרים שקיבלו הנחיה מהחוקרים לשכב במיטה ולהתאמץ להישאר ערים בעיניים פקוחות, נרדמו הרבה יותר מהר  ממשתתפים שלא קיבלו הנחיה כזו. לא רק שהם נרדמו בקלות, הם גם הראו פחות חרדה בביצועי השינה.

• טכניקת 4-7-8: שיטה פשוטה וישימה בת 6 צעדים, שפותחה על ידי ד"ר אנדרו וויל, חוקר מביה"ס לרפואה באוניברסיטת הרווארד. הנה האיש עצמו, מדריך אתכם בסרטון קצרצר: 

• רגע לפני שנרדמים, עיינו 5 דקות בדף שלנו על הגיינת שינה: פרוטוקולים להגיינת שינה מציעים עצות וטיפים מבוססי מחקר לשינה איכותית ובדוקה. חינוך להיגיינת שינה מתייחס ללימוד אודות גורמים התנהגותיים וסביבתיים המשפרים שינה. מבחינת מחקר, שיטה זו אינה נחשבת אפקטיבית דיה ביחס ל-CBTI או למיינדפולנס, אם אינה מגובה ברכיבי טיפול אחרים.

• הגבילו את צריכת הקפאין בשעות המאוחרות של היום, הימנעו מאלכוהול לפני השינה ואל תלכו לישון רעבים – אכלו חטיף קל ודל בסוכר, ובכלל - צמצמו את צריכת המזונות המתוקים ועתירי הפחמימות.

• הימנעו מארוחות גדולות או מתובלות לפני השינה ומזערו את צריכת הנוזלים בשעות הערב, כך שלא תצטרכו לקום במהלך הלילה לשירותים.

• נסו לסלוח לאחרים לפני עצימת העיניים: במחקר שפורסם לאחרונה התבקשו 1,423 נבדקים לדרג את המידה בה הם נוטים לסלוח לעצמם על התנהגויות מעוררות חרטה ולסלוח לאחרים על שפגעו בהם. המשתתפי ענו גם על שאלון שבחן את איכות השינה שלהם  בחודש האחרון, מהתוצאות עולה כי משתתפים שסלחו יותר היו בעלי סיכוי גבוה יותר לישון טוב יותר לאורך זמן, ועל הדרך, יש להם גם בריאות גופנית טובה יותר והם מרוצים יותר מהחיים. 

אם כל הניסיונות לפתור את בעיות השינה נכשלו, מומלץ לנהל יומן מעקב על דפוסי השינה שלכם ולגשת איתו לרופא המשפחה.

ביומן יש לרשום את זמני השימוש באלכוהול, בקפאין ובניקוטין ונתונים על נטילת תרופות, פעילות גופנית ושינויים בסגנון החיים ובמתחים של התקופה האחרונה.

הרופא עשוי להפנות אתכם למומחה שינה או לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שיטה שאנחנו מיישמים במכון טמיר ככלי מרכזי ויעיל לטיפול באינסומניה. 

מה לגבי תרופות?

בכדורי שינה כדאי להיעזר בטווח הקצר ולא נכון יהיה להפוך את השימוש בהם להרגל -

בעוד שכדורי שינה מהווים פתרון אפקטיבי קצר-מועד לבעיות שינה, הם ממש לא מהווים תרופה לאינסומניה, נהפוך הוא, הם עלולים להחמיר קשיי שינה בטווח הארוך.

חשוב לשים לב:

ב-2007 פרסם מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) אזהרות למרשמים של כדורי שינה, שהתריעו בפני מטופלים על כך שהם עלולים לגרום לתגובות אלרגיות נדירות ולהתנהגויות מורכבות שקשורות בשינה, כולל אכילה ונהיגה (!) מתוך שינה.

ב-2013 הזהיר ה-FDA כי נטילת תרופות שינה בלילה משפיעהגם על התפקוד בשעות הערות - היא עלולה לפגוע ביכולת לנהוג או להיות ממוקדים, גם ביום שלמחרת.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, לעומת זאת, הוא סוג של פסיכותרפיה ממוקדת וקצרה שניגשת לבעיות השינה דרך אתגור מחשבות שליליות, דאגות והתנהגויות אחרות שמונעות שנת לילה איכותית יותר. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

כמה מלים על שינת צהריים < 

מקורות:

Broomfield, N., & Espie, C. (2003). Initial insomnia and paradoxical intention: An experimental investigation of putative mechanisms using subjective and actigraphic measurement of sleep. *Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 31*(3), 313–324.

Lee, K. A., Gay, C. L., & Alsten, C. R. (2016). Sleep enhancement training for pregnant women. *Obstetrics and Gynecology, 128*(5), 964–970.

Pacheco, D., & Rosen, D. (2024, March 6). Showering before bed. *Sleep Foundation*. https://www.sleepfoundation.org/sleep-hygiene/showering-before-bed

Silberman, S., & Morin, C. (2009). *The insomnia workbook: A comprehensive guide to getting the sleep you need*. New Harbinger Publications.

Sleep Disorders Health Center. (n.d.). Retrieved from https://www.webmd.com/sleep-disorders/default.htm

Telles, S., Joshi, M., & Somvanshi, P. (2012). Yoga breathing through a particular nostril is associated with contralateral event-related potential changes. *International Journal of Yoga, 5*(2), 102–107.

Toussaint, L., Gall, A. J., Cheadle, A., & Williams, D. R. (2019). Let it rest: Sleep and health as positive correlates of forgiveness of others and self-forgiveness. *Psychology & Health*. https://doi.org/10.1080/08870446.2019.1579893

UT Southwestern Medical Center. (2010, October 15). Temperature rhythms keep body clocks in sync. *ScienceDaily*. Retrieved July 28, 2018, from www.sciencedaily.com/releases/2010/10/101014144314.htm

Weil, A. (n.d.). Three breathing exercises and techniques. *DrWeil.com*. Retrieved from https://www.drweil.com/health-wellness/body-mind-spirit/stress-anxiety/breathing-three-exercises/

Ynet. (n.d.). Retrieved from https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5071749,00.html

טיפול להפסקת מחשבות, שמוכר באנגלית כ-Thought Stopping Therapy, מתאר תהליך יזום של דיכוי, או דחיקת מחשבות לא רצויות.

טכניקה התנהגותית קוגניטיבית זו נועדה לשבש דפוסי חשיבה שליליים ולהפנות את המחשבות לתכנים שעוזרים להקל על המצוקה וחוסר האונים.

שיטה טיפולית זו יעילה בעצירת רצף מחשבות לא אדפטיביות, כולל דאגות, מחשבות מטרידות, דחפים הרסניים או הרגלים בעייתיים.

לפני שנתחיל, במידה ואתם מעוניינים להתייעץ עם איש/ות מקצוע, אנו מזמינים אתכם ליצור קשר לשיחת טלפון אישית, בה תוכלו לקבל המלצה על פסיכולוג קוגניטיבי התנהגותי בתל אביב, או עם המטפלים העמיתים של מכון טמיר בכל הארץ.

תהליך הפסקת המחשבות הוא חלק מתהליך שבירת דפוסי החשיבה וההתנהגות הלא אדפטיביים בהם מחזיק המטופל, חלק מהותי מטיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול אינו יעיל רק להפסקת מחשבות, כי אם גם להפסקת דחפים או הרגלים שגורמים לאדם לסבל או לפגיעה מסוימת בשגרת החיים.

הפסקת מחשבות היא למעשה היכולת לעצור רצף מחשבות שליליות באמצעות רמז פיזי או מנטלי, והעברת המחשבות לכיוונים חיוביים שאינם גורמים למצוקה או לסבל כלשהו.

היכולת הזו נלמדת במהלך טיפול התנהגותי, שלרוב מתנהל ברצף הטיפולי הזה:

• בשלב הראשון, המטפל קורא "עצור" ("stop") זאת על מנת להפריע לדפוס החשיבה השלילי, במקביל לאימון המטופל לבצע ולרכוש את היכולת בעצמו.  

• בשלב הבא, המטפל מלמד את המטופל לעשות זאת בעצמו באמצעות אמירה עצמית, ובשלב מתקדם יותר- אף בדיבור פנימי לעצמו (בלי קול). לעיתים, מתבקש המטופל לדמיין את המילה כשלט עצור, ולהגיד אותה לעצמו שוב ושוב. 

• לאחר עצירת המחשבות היזומה, רוכש המטופל טכניקות נשימה, רגיעה והרפיה עצמית. למשל, טכניקה נפוצה הנלמדת בטיפולים היא לדמיין את המילה "הירגע" במהלך נשיפה. תוך כדי ההרפיה המחשבתית, לומד המטופל להרפות את שריריו, לדמיין סצנה נעימה כמו שכיבה נינוחה ובטוחה במקום נעים, בים או על הדשא נניח, ולדמיין שהוא עושה פעולה מרגיעה ושלווה כמו צפייה בשקיעה יפה. 

• במהלך אימוני הפסקת מחשבות בטיפול CBT, נעשות מספר חזרות של תהליך עצירת המחשבות וההירגעות לאחריה, על מנת ללמד את המטופל לרכוש ולהפנים את טכניקת הפסקת המחשבות ועל מנת לעצור את רצפי החשיבה שפוגעים באיכות חייו. 

• לאחר שהושגה שליטה מוצלחת בטכניקה, בתוך המרחב הטיפולי, השלב הבא הוא שימוש בטכניקה באווירה מציאותית יותר, בבית המטופל. בהמשך, המטופל מתבקש ליישם את הטכניקה במהלך פעילויות יומיומיות, בעבודה, בלימודים, במהלך נסיעה באוטובוס ותוך כדי בילוי חברתי. אט אט, העשייה הופכת להיות פנימית, הדיבור הופך להרגל מוכר וכך גם ההרפיה הופכת לתהליך אישי שנעשה בלי סממן חיצוני בולט. 

מטופלים שרוכשים את הטכניקה מסוגלים ליישם אותה כמעט מיד כשעולה בראשם מחשבה שלילית, והטכניקה מסייעת בהפסקת מחשבות שליליות מסוגים רבים, ולא רק מהסוג הספציפי שהציק למטופל בתקופת הטיפול, או מהסוג עליו רכש את הטכניקה.

דוגמא לאימון בהרגעה עצמית

נועה היא ילדה בת 11 שהגיעה לטיפול CBT בעקבות חרדת בחינות.

המטפל החליט לסייע לה באמצעות הפסקת מחשבות. 

במפגש השני המטפל לימיד אותהותרגול של טכניקת הירגעות, שיכולה לסייע בניהול חרדה. 

נועה התנסתה בתרגילי שיחרור והרפיית שרירים והתבקשה להתאמן עליהם בבית. את המטלה הזו היא ביצעה בחפץ לב בבית, בלי שום בעיות. היא אפילו נהנתה. 

בתחילת המפגש המטפל עבר עם נועה על שיעורי הבית. נועה אמרה שהיא חשה מצוקה לגבי מטלה  שלא הכינה לבית הספר, והיא לא מצליחה להתגייס כדי להכין אותה: בכל פעם שהיא מתיישבת על  המחשב הנייד שלה ומנסה להתחיל לכתוב, היא ממש חשה איך הידיים מזיעות, הדופק רץ והפרפרים מתעופפים לה בבטן. 

למרות שבהתחלה נועה לא ממש שיתפה פעולה עם  סקירת המחשבות לגבי ״מה יקרה אם לא תגיש את העבודה״, היא נענתה לבסוף והחלה לשתף את המטפל:

 "אני יודעת שאני עלולה להישמע די טיפשה כשאכתוב את העבודה, ואחר כך המורה תחשוב שאני לא טובה ותתן לי ציון גרוע״. 

השלמת המשימה לטיפול העניקה לנועה נקודות חיזוק חיובי. והנקודות האלה מצטברות, כי המטרה של נועה היא לחסוך את נקודות ואז להוריד לעצמה משחק שהיא אוהבת מאמזון.

ביקורת כלפי הטכניקה של הפסקת מחשבות

מחקרים מראים כי טיפול בהפסקת מחשבות אינו עוצר את המחשבה השלילית מלהופיע מלכתחילה, אך מוח האדם מתאמן בעצירת המחשבה, ולומד לעצור את שרשרת המחשבות בשלב מוקדם יותר ויותר, וכן לאחר סבל מופחת. 

קיימות טכניקות נוספות להפסקת מחשבות, אשר נחשבות ליותר שנויות במחלוקת, ביניהן מתן עונשים מינוריים ברגע שצצה מחשבה שלילית, כדוגמת הכאה עצמית קלה (מתן סטירה ביד בתגובה למחשבה).

מנקודת ראות פסיכולוגית, טקטיקה כזו עלולה להוות גם התנהגות של פגיעה עצמית, שהיא כשלעצמה חרב פיפיות להתקדמות הטיפולית. 

טכניקת הפסקת המחשבות מעט שנויה במחלוקת בעולם הטיפול הנפשי, כיוון ומחקרים בנושא אינם מעידים בעקביות על יעילות חד משמעית, ולעיתים אף להפך- המחקרים מעידים על חוסר יעילות ועל החמרה במצב בטווח הארוך. 

אפקט הריבאונד בהפסקת מחשבות

'אפקט הריבאונד' הוא מושג ידוע  מעולם הפסיכולוגיה, אשר מסביר תופעה בה מתבצע ניסיון לדכא באופן מלאכותי מחשבה טורדנית וכתוצאה מכך, באופן אירוני, מחשבה זו מופיעה בתדירות גבוהה יותר.

מחקר ישראלי השווה את השפעת אפקט הריבאונד בקרב בני נוער מהמגזר החרדי לעומת בני נוער חילוניים.  במחקר נמצא כי בני הנוערמהקהילה החרדית, בני 14-18ֿ, התאמצו יותר לדכא אובססיות מיניות, מאמץ שנמצא בקשר סטטיסטי חיובי עם תדירות גבוהה יותר של הופעת פנטזיות מיניות קומפולסיביות.

יתרה מכך, במדדי אושר, בני נוער חרדים קיבלו ציון נמוך יותר, ככל הנראה עקב תחושות אשמה ובושה שהתעוררו בעקבות המחשבות המיניות, שנתפסות כטאבו חברתי ותרבותי.  

חשוב לקחת בחשבון את הכיוון ההפוך לסיבתיות:

לפני שרצים למסקנות לגבי אפקט הריבאונד הקוגניטיבי, חשוב לקחת בחשבון כי יתכן שבני נוער חרדים מאושרים פחות מסיבות שונות לחלוטין ולכן נוטים למחשבות מיניות קומפולסיביות, מה שמעורר בהם צורך לדכאן.

מחקרים מראים כי הניסיונות להדוף מחשבה רק גורמים ללחץ סביב עלייתה, גורמים לה לצוץ יותר וגורמים למטופל שאינו מצליח להדוף אותה- לתחושת חוסר אונים ממשית.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

19 בדצמבר 2023 

מקורות:

Dr Gary Maria Bakker (2009) In defence of thought stopping, Clinical Psychologist, 13:2, 59-68

The thought-stopping technique: A treatment for different types of ruminations? Parenteau, P. and Lamontagne, Y. Res. Unit, Louis H. Lafontaine Hosp., Montreal, Quebec, Canada Can. J. Psychiatr. 26(3), 192–195, 1981

Handbook on Obsessive-Compulsive and Related Disorders. Edited by K. A. Phillips and D. J. Stein, American Psychiatric Association Publishing, 2015 , pb, 312 pp

מה זה ניכור הורי?

תסמונת הניכור ההורי, או בשמה הלועזי Parental Alienation Syndrome, מתארת מצב בו ילד מבטא ניכור עמוק כלפי אחד מהוריו, לעיתים קרובות על רקע הסתה נגדו.

התופעה,שמקבלת לעיתים ביטוי משפטי במשברי גירושים, נטבע לראשונה בשנת 1985 ע״י פרופ׳ ריצ'רד גרדנר, פסיכיאטר ילדים אמריקאי. 

חשוב לציין כי השימוש במונח "תסמונת" או ״סינדרום״, לא התקבל על ידי הקהילות הרפואיות ולא על ידי הקהילה המשפטית, ומחקריו של גרדנר ספגו ביקורת רחבה על ידי חוקרים בתחום הבריאות המשפטית והנפשית על חוסר תקפות מדעית ואמינות.

רבים בישראל מתייחסים כיום לניכור הורי ״קשיים בקשר המשפחתי״. 

התופעה מתאפיינת בכך שהילד מביע ניכור משמעותי כלפי אחד מהוריו, כאשר אין סיבה נראית לעין לכך. כלומר, קיימים מצבים בהם ניכור מסוים הינו מובן ולגיטימי, כמו במקרים בהם הורה החליט לעזוב, הקים משפחה אחרת, אך התסמונת מאפיינת את המצבים בהם הילד מגלה ניכור חסר הסבר לאחד ההורים.

"תופעת הניכור ההורי אינה מוכרת למרבית האוכלוסיה,

אך משפיעה לרעה על אלפי ילדים בשנה",

כך אומר שופט המשפחה בדימוס פיליפ מרכוס

בראיון לליאת עיני ב-YNET.

"כל מצב של כישלון קשר, שבו לילד אין קשר עם הורה,

עלול לפגוע בילד רגשית ופסיכולוגית,

אך יש להדגיש שכישלון קשר יכול לקרות גם כשאין ניכור הורי".

מאפיינים של ניכור הורי

ויניקוט, מהפסיכולוגים הפורים ביותר בפענוח נפשם של הורים וילדים, כתב על נטייתו הטבעית של הילד לקלף מעליו את ההורים כמו קליפה של תפוז. זהו דימוי יפה לעצמאות ואוטונומיה של ילדים, אך לא בכך מדובר כאן. ניכור הורי הוא הרבה יותר גרוע וכואב. 

הניכור ההורי יתבטא אצל ילדים שונים באופנים שונים. לעיתים, הילדים המנכרים מסרבים לדבר עם ההורה מנוכר כלפיו פיתחו את הסינדרום, ואף בוחרים לא להסביר מדוע. קשה להאמין כמה כאב, חוסר אונים, בדידות וצער חווה הורה שנקלע למצב כזה עם ילדיו. בשלבים מוקדמים יותר, הניכור מתבטא בהטחת האשמות ובכעס רב. במקרים קיצוניים ביותר עלולים ילדים להתנהג באלימות כלפי ההורה, לחשוד בו ולפחד ממנו. זה מתבטא לעיתים בגזילת המתנה הגדולה ביותר של בני ובנות הגיל השלישי: להיות סבא וסבתא.

במקרים קשים אחרים, נראה התקרבות, חמלה והזדהות עם אחד לצד ניכור כלפי ההורה האחר. כאשר מעורבים אחים ואחיות הקונסטלציה המשפחתית נראית מורכבת אף יותר.  

חשוב להגיד שההורה בעל המשמורת העיקרית אינו בהכרח אחראי באופן מודע לכך שהילד פיתח ניכור הורי כלפי ההורה השני.

לעיתים הוא אינו שולט ברגשות אותם מביע, אך המחיר של כך כלפי יחסי הילד וההורה השני- לעיתים הרה גורל.

רמות של ניכור הורי

התופעה נחלקת ל-3 רמות:

• ניכור הורי קל, המתאפיין בשיתוף פעולה עם ההורה כלפיו יש ניכור, אך בביקורת כלפיו ובהזדהות עם ההורה בעל המשמורת העיקרית.

• ניכור הורי בינוני, המלווה בחוסר כבוד ובחוסר יחס מצד הילד להורה כלפיו מבוטא הניכור.

• ניכור הורי חמור, המגיע לעיתים לכדי אלימות מצד הילדים, פחדים מההורה אליו פיתחו ניכור ולעיתים- סירוב מוחלט להיפגש עימו.

במקרים קיצוניים בהם מתגלה ניכור הורי, מקובל בתרבויות מסוימות להוציא את הילד מאחריות ההורה בעל המשמורת העיקרית באמצעות הגדרת משמורת שוויונית יותר בין ההורים או הוצאתה לצד שלישי וניטראלי. הוצאת הילד מהמשמורת ההורית העיקרית, עמה קיים קשר עמוק ותלות רגשית, היא בעייתית כשלעצמה, ועלולה להיחוות כטראומה עבור הילד .

ניכור הורי - סוגיה במחלוקת

ניכור הורי, כאמור, שנוי במחלוקת ואינו מוסכם ע"י חלקים ניכרים מהקהילות הפסיכולוגית והמשפטית. למטפלים קשה למדי לעבוד עם מקרים טיפוליים של ניכור הורי: לא אחת נדרשת מעורבות משפטית, ולאורה קיימת סכנה לניגוד אינטרסים והתעוררות קונפליקטים בין המשפחה למטפל, מצב בו נדשת מעורבות של שירותי הרווחה (בעיקר פקידת סעד לחוק נוער). 

קבוצות חברתיות ואקטיביסטיות, כמו גם ארגונים לעזרה עצמית, טוענים במידה רבה של צדק, כי ניכור הורי הוא תופעה פסיכולוגית מוצדקת אשר מבטאת תוצר לגיטימי של נסיבות חיים קורבניות של ילדים שנפגעו.

היבט נוסף שמצוי במחלוקת קשור בדרכי הטיפול בתופעת הניכור ההורי. צעדים דרסטיים כפי שתוארו, של הוצאת הילד מידי ההורה בעל המשמורת העיקרית, הינם מאוד שנויים במחלוקת וזכו מצד קבוצות מסוימות להתנגדות נחרצת. לכן קיימת כאן הבחנה לגבי סרבנות הורית - מקרים בהם קיימת הצדקה לניתוק היחסים מצד המנכרים, כמו פגיעה מינית במסגרת המשפחה.

טיפול בניכור הורי

טיפול נפשי בילד שמגלה ניכור הורי כלפי אחד מהוריו הוא מורכב ורגיש. יש צורך באיחוי הקשר עם ההורה כלפיו התפתח הניכור, תוך מתן מענה לצרכי התלות בהורה בעל המשמורת, מבלי לפגוע בקשר החזק עימו. המורכבות כמובן רבה יותר במצבים בהם היחסים בין ההורים עכורים והם אינם חולקים עמדה דומה הילד. מבלי עזרה מקצועית, הם מתקשים לעיתים קרובות להגיע לעמק השווה, בו קיימת הבנה משותפת לגבי הקריטיות של קשר חזק, משמעותי, יציב ובריא בין הילד לשני ההורים. הקונפליקטים בין השניים מטשטשים את טוב הילד - מה שבאמת חשוב.

ניכור הורי מהווה סיוט קשה לכל הורה ומבטאת את אחד הגדולים שבפחדיו, אך היא אינה בהכרח הרת גורל. טיפול פסיכולוגי עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט שמתמחה בבעיה עשוי לשנות את כל מערכת היחסים בין הילד לשני הוריו, וליצור איזון בחייו.

מקורות:

ענבל שני גרינברג (2019) מי אוהב, מי אויב: חוויתי ניכור הורי ואעשה הכל כדי למנוע זאת מאחרים. המקום הכי חם בגהינום.

Meland E, Furuholmen D, Jahanlu D. Parental alienation - a valid experience? Scand J Public Health. 2023 Apr 23:14034948231168978. doi: 10.1177/14034948231168978. Epub ahead of print. PMID: 37089006. 

Ruth Ouzts Moore, Ann Ordway (2013). The Mirror Without a Face: The Assessment of Parental Alienation Among Children of High-Conflict Divorces. VISTAS ONLINE

https://www.thespruce.com/parental-alienation-syndrome-behaviors-2997615

https://parentalalienationsupport.com/2011/11/20/letting-go-when-alienated-parents-give-up/

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

18 ביוני 2024

התמכרות לסקס

הפרעת התמכרות למין, או Compulsive Sexual Behavior Disorder, היא תופעה מורכבת המתבטאת בעיסוק מופרז במין ובמיניות כפייתית, המשפיעה על התפקוד היומיומי ועל החיים בכלל.

ההתמכרות מתבטאת בשימוש כפייתי בפורנוגרפיה, אוננות קומפולסיבית וצריכת שירותי מין בתשלום, ונפוצה בעיקר בקרב גברים. 

אין הסכמה מלאה לגבי האבחון, אך קיימים קריטריונים ברורים כמו כפייתיות מינית, פגיעה בתחומי החיים ודפוסי ניצול רגשיים. 

הטיפול כולל מרכיבים תרופתיים, פסיכולוגיים וחברתיים, והצלחתו מחייבת הכרה בבעיה ורצון לשינוי. קבוצות עזרה עצמית בגישת הצעדים, כמו SAA (מכורים למין אנונימיים), יכולות לסייע רבות בתהליך ההחלמה.

תוכן עניינים:

התמכרות למין - הגדרה, המשגה וסיווג

אבחון התמכרות למין

גורמי סיכון 

התמכרות לפורנוגרפיה 

• סימנים שכיחים להתמכרות לפורנו

• התמכרות לפורנו אצל מתבגרים 

• מי בסיכון להתמכרות לפורנו?

טיפול בהתמכרות למין ופורנוגרפיה

שאלות נפוצות עם תשובות חשובות 

מהי התמכרות למין? 

התמכרות למין שנקראת כיום Compulsive Sexual Behavior Disorder, היא מצב המתאר אדם אשר שעסוק באופן מוגבר ומופרז בסקס ובמיניות, בין אם בעולם הפנימי כפנטזיה ובין אם ביחסי מין ממשיים.

התמכרות זו אינה פוסחת על אף אוכלוסיה, אך שכיחה יותר בקרב גברים. הדחף הכפייתי למין הופך להיות כמעט בלתי נשלט, ממכר, ולכן פוגע בצורה אנושה בשגרת חייו של האדם ובתפקודו.

אצל רבים, מתבטאת ההתמכרות למין בעיקר בשימוש בעייתי בפורנוגרפיה, באוננות קומפולסיבית ובצריכת יחסי מין עם זונות (נערות ליווי, דירות ליווי, מכוני עיסוי, שירותי אונלי-פאנס, זנות רחוב ושירותים דומים בתשלום).

כל מי שמסתובב בתל אביב, מכיר את ההזמנות הזרוקות על הארץ, מוטלות בתמימות אכזרית בכל קרן רחוב, על מדרכות העיר, כשהן מזמינות את המכור "לקפוץ לביקור" בספא או בדירה.

למעשה, היקף הבעיה קיבל הכרה רשמית, כאשר בחודש יוני 2020 הודיע משרד הבריאות על הקמת יחידה מיוחדת לטיפול בהתמכרות לזנות, עבור גברים מכורים, לצד קבוצת תמיכה עבור נשות המכורים.

ב-10 ליולי 2020 נכנס לתוקף חוק איסור צריכת זנות, לפיו ייקנסו לקוחות ב-2,000 ש״ח, וקנס כפול על עבירה חוזרת.

המציאות הפכה מורכבת אף יותר עבור המכורים למין ובתקופת הקורונה דווח על עליה של פי 3 במספר מכוני הליווי ובתי הבושת בישראל.  

מטופלים שמופיעים עם הבעיה הזו לטיפול נפשי בקליניקה אינם מתאפיינים דמוגרפית או סוציו-אקונומית ואינם משויכים לאף אוכלוסיה מוגדרת: משכילים וחסרי השכלה, עשירים, אמידים ועניים, חילוניים וחרדיים.

אבל מכנה משותף בולט הוא המגדר:

רוב מכריע של גברים, כאלה שמוציאים את ממונם על שירותי מין בתדירות גבוהה, גבוהה מדי.

"אבר קטן יש באדם,

משביעו - רעב,

ומרעיבו - שבע..."

-- סנהדרין קז ע"א 

איך מאבחנים התמכרות למין?

אבחון ההתמכרות למין הינו מורכב ואין לגביו הסכמה.

בגלל שמחקרים שונים יצרו מחלוקת לגבי ספציפיות ההתמכרות והסימפטומים שלה- התמכרות למין טרם נכנסה לספר ה-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, המשמש את מרבית אנשי המקצוע ברחבי העולם.

עם זאת, קיימת הסכמה לגבי מספר מרכיבים, אשר מאפיינים גם אבחון וטיפול בהתמכרויות אחרות. ללא נוכחותם של מאפיינים אלה, לא תינתן אבחנה של התמכרות למין.

להלן קריטיונים ותסמינים המאפיינים את ההפרעה:  

• כפייתיות בכל הנוגע לדחף המיני- הכפייתיות עשויה להתבטא בעיסוק מוגזם במין, בפנטזיות מיניות ובמימושן. הכפייתיות גורמת לחוסר סלקציה באנשים עימם באים במגע מיני, לעיתים עד כדי פנייה למחוזות בלתי חוקיים, החל מזנות וכלה במקרים הקיצוניים ביותר של אונס.

• פגיעה בתחומי חייו של האדם- ההתמכרות, הקושי לשלוט בדחף, אינם מאפשרים לאדם תפקוד תקין, שגרתי ובריא. כלומר, האדם אינו מצליח לשמור על שגרת עבודה או לימודים, אינו מצליח לשמור על מערכות יחסים משמעותיות עבורו כמו משפחתו, בן או בת זוג וחברים קרובים.

• דפוס "מנצל וזורק"- המכור מתאפיין באגואיסטיות ונרקיסיזם, לעיתים משקיע רבות ב"צייד" של פרטנריות למין ולאחר ה"שימוש בהן"- זורק אותן. כל התהליך מלווה בהתעלמות מוחלטת מרגשות האחר. כלומר, המכור למין אינו חושב פעמיים לפני שהוא פוגע ברגשות האחר, אינו עוצר לרגע לחשוב על השלכות מעשיו ומחירם עבור הפרטנר. בחלקים מסוימים, נוכל לראות קווים אישיותיים פסיכופטיים / אנטי סוציאליים.

• מצוקה רגשית- ההתמכרות יוצרת מצוקה רגשית, תחושת אשמה, חוסר שליטה, ייאוש. המצוקה הרגשית מאפיינת את האדם ומקשה עליו להתמודד.

למרות המחלוקת אודות האבחנה, מחקרים שונים מנסים למצוא גם דרכים נוספות להבחין בין אלה הסובלים מהתמכרות למין לבין אלה שאינם.

למשל, מחקר בחן סריקות מוח של גברים שאובחנו עם התמכרות למין על פי ה-ICD-11 (סיווג המחלות הבינלאומי) (Görts et al, 2023).

בהשוואה למשתתפים בריאים נמצא כי קיימים הבדלים מוחיים בין שתי הקבוצות-

שטח הפנים באיזור קליפת המוח האחורית-ימנית היה נמוך יותר בקרב קבוצת המאובחנים. כמו כן, נמצא מתאם שלילי בין ציון גבוה באבחון לבין איזור גירוס הסינגולום (שנמצא בקליפת המוח הלימבית).

החפצה של אוביקטים מיניים

בהתמכרות למין, בניגוד להתמכרויות התנהגותיות אחרות, מהווה ההתנהגות ההרסנית סכנה לאחרים ולא רק למכור עצמו.

המכורים למין מנצלים נשים וגברים כאובייקטים מיניים .

הם מחפיצים מינית כל אדם, לעיתים מבלי העדפה לאחד המינים, ומבלי סינון גילאי.

הם פוגעים רגשית באחר וגם הרבה מעבר לכך- מפיצים מחלות מין ובמקרים קיצוניים- פוגעים מינית, מטרידים ואונסים.

זאת מכיוון שללא טיפול מתאים הם מתקשים להשתלט על הדחף, על הדחף המיני שמבחינתם אינו נשלט. הם נכנעים לו פעם אחר פעם- וההשלכות, על אף שלחלקן הם מודעים היטב, אינן מספיקות כדי לעצור בעדם.

מאמרים על התמודדות עם סטיות מיניות:

פרוורסיות הגדרה וטיפול <

פטישיזם <

אקסהיביציוניזם <

נקרופיליה <

אחד המאפיינים הרגשיים המרכזיים של מכורים למין, המצויים בתהליך מוטיבציוני של פניה לעזרה נפשית, הוא תחושת אשמה.

בהתנהגותם, הם מסכנים את כל שחשוב להם בחיים, הם מתקשים לקיים מערכות יחסים יציבות לאורך זמן, במקרים רבים הם נקלעים לחובות, הם מאבדים פעם אלא פעם את מקום עבודתם, את חבריהם ואת הערכת בני משפחתם.

ההתמכרות למין, בדומה להתמכרויות אחרות, מבודדת את המכור מרוב החלקים הבריאים בעולמו, מגייסת שיומש אינטנסיבי בהכחשה וממקדת אותם סביב כאחוזי דיבוק המימוש הדחף לסיפוק מיני.

לאחר שמתמסמסת הרציונילזציה ("יש לי יצר מיני חזק", "מגיע לי מדי פעם להנות", "המיניות עם בת זוגי אינה מרגשת" ועוד) המכורים למין חשים אשמים, אחריות למצבם, בושה, הכרה בהיותם בני אדם בוגרים שאינם מתפקדים, שפוגעים בקרובים להם ומנצלים את מוכרי ומוכרות השירות המיני.

תחושת האשם מעוררת תסכול ועצבות קבועים, תחושת חוסר אונים ומצוקה רגשית ממשית, שמגיעה לעיתים לפריצת דיכאון.

ואף על פי כן, לא די באשמה המקננת בהתגברות על היצר.

היא יוצרת פסימיות, ייאוש, תחושת חוסר ערך, שמהן קשה הרבה יותר למצוא את הכוחות לפנות לפסיכותרפיה ולהתגבר על ההתמכרות.

מרכז סלעית לטיפול בשורדות מעגל הזנות <

ראיון של הפסיכולוגיות יעל ימיני ועדי נבו עם המנהלת המקצועית מרכז סלעית בתל אביב וקרימינולוגית קלינית. 

מי מועד להתמכר למין?

בדומה להתמכרויות אחרות, לא כל אדם נוטה להיקלע להתמכרות למין.

לעיתים, הרקע קשור בילדות קשה עם הזנחה והתעללות, אך גם במקרים של סביבה שגרתית ותומכת, חוו המכורים בדידות עצומה ולא רכשו את הכישורים החברתיים הנדרשים למערכות יחסים. 

פסיכולוגים רואים במכורים למין אנשים חסוכים בחום ואהבה, רוצים לחוש משמעותיים לאדם אחר, אך חסרי יכולת למשש צרכים חשובים אלו בדרכים הדפטיביות ובריאות. 

מאחורי המתמכרים לשירותי זנות, מצויות הנשים שעובדות ב״תעשיה״ אכזרית זו.

חשוב לדעת שהתמכרות למין, במיוחד בארץ, אינה התמכרות מוכרת- אך אין זה אומר שהיא לא נפוצה, ואפילו מאוד. המכורים לעיתים אינם זוכים לטיפול הולם, לו זוכים מכורים מסוגים אחרים, והם נאלצים לטפל בעצמם, מה שיוצר מצב בו רבים של הזנחת המצב וחוסר ניסיון לפתור אותו, מתוך חוסר מוטיבציה או חוסר משאבים כלכליים.

בעוד המדינה אינה עושה די כדי לעזור למכורי המין שלה, בשנים האחרונות הולכות ומתפתחות קבוצות SA מכורים אנונימיים למין. מדובר בקבוצת עזרה עצמית למכורים למין, משענת יציבה, שעוזרת להפיג את תחושת הבדידות ומכאן - הדרך להחלמה מהירה, מעוגנת ואופטימית יותר.

התוכנית SAA (מכורים למין אנונימיים) מציעה תמיכה ושיקום לאנשים המתמודדים עם התמכרות מינית כפייתית. התוכנית מבוססת על מודל 12 הצעדים, המספק למכורים כלים להתמודדות עם ההתמכרות ולהחלמה. הפגישות מתקיימות באופן פרונטלי ואונליין ומאפשרות למשתתפים לשתף בניסיונם ולקבל תמיכה מקהילה המבינה את קשייהם. התוכנית אינה טיפולית ואינה מנוהלת על ידי אנשי מקצוע, אך היא מציעה משאבים כגון רשימת טלפונים של חברי התוכנית, ערכות מידע למטופלים ודוברות להצגת התוכנית במרכזי טיפול. SAA אינה גובה תשלום עבור הפגישות ומזמינה כל אדם המתמודד עם התמכרות מינית להצטרף ולקבל עזרה.

התמכרות לפורנוגרפיה

התמכרות לצפייה בתכנים פורנוגרפיים יכולה להישמע כמו בעיה זניחה, המתארת מתי מעט ומאפיינת רק גברים.

בפועל, תיאור זה רחוק מלהיות נכון. 

הנה מה שקורה לנו במהלך גמילה מצפייה בפורנו,

תסמיני גמילה פיזיולוגיים -  כמו בכל התמכרות

לחומרים פסיכואקטיביים המעוררים תלות:

התנאים הייחודיים שמציע האינטרנט הביא לעלייה משמעותית במספר האנשים שצורכים פורנוגרפיה.

 לפי מודל ה-Triple-A engine, שלושה גורמים עיקריים עשויים להסביר את השימוש המוגבר בפורנוגרפיה מקוונת:

• הקלות שבה ניתן לגשת לתכנים פורנוגרפיים באינטרנט.

• כדאיות כלכלית - חלק גדול מעולם הפורנו זמין חינם, באופן חופשי.

• המשתמשים צורכים פורנו תוך שמירה על תחושת אנונימיות.

מהם הסימנים השכיחים להתמכרות לפורנו?

• עיסוק מופרז עד אובססיבי בפורנוגרפיה.

• אובדן שליטה על התנהגויות צפייה, מה שמלווה בדרך כלל בניסיונות כושלים להפסיק או להפחית.

• השלכות חיים שליליות שקשורות במערכות יחסים: בעיות בעבודה או בבית הספר, בושה ואשמה, דיכאון, חרדה, בידוד חברתי ורגשי, בעיות בתפקוד המיני (בעיות זיקפה אצל גברים), אובדן עניין בפעילויות מהנות שהיו בעבר, קשיים כלכליים ועוד.

• רבים מהמכורים לפורנו מדווחים כי הם צופים בתכנים פורנוגרפיים מספר שעות ביום ולפעמים בימי חול ובסוף השבוע.

יש לציין כי שימוש בעייתי בפורנוגרפיה אינו קשור לתדירות הצריכה אלא בדחף הבלתי נשלט להשתמש, מה שעלול לשבש משמעותית את החיים האישיים והמקצועיים.

הצפייה בפורנוגרפיה כשלעצמה, או החשק לעשות כן, אינם נחשבים התמכרות לפורנוגרפיה.

נראה שלרוב בני האדם הבוגרים יש ״יחסים שפירים״ עם פורנוגרפיה, אך לפי הערכה של Bőthe ועמיתיו (2024) בערך 16% מהצרכנים, פורנו יכול לבטא הפרעות נפשיות, ובפרט דיכאון. 

החוקרים מצאו שרק מעט מהמתמודדים עם המחירים הפסיכולוגיים של פורנו פונים לבקש עזרה.

הנתון הזה אמור להניף דגל, הוא מסמן לנו כמה חשוב להתייחס לשימוש בפורנוגרפיה באותה רצינות כמו לתסמינים נפשיים אחרים. 

מה צריך להעלות את חשדנו, שמא אנחנו או קרובינו מכורים?

התמכרות לפורנוגרפיה מתארת מצב בו האדם מרגיש צורך תמידי לצפות בפורנוגרפיה. הוא מתעסק בתכנים פורנוגרפיים, בין אם במחשבותיו ובין אם בפועל ומתקשה להתרכז בדברים אחרים.

במקרים רבים, המכורים לפורנוגרפיה מזניחים תחומי חיים אחרים כמו חיי העבודה, המשפחה וחיי החברה. הצפייה בפורנו הופכת להיות מרכז היום שלהם, והיא אינה מותירה די מקום לשגרת יום בריאה ומאוזנת.

כמו בכל התמכרות, גם המכור לפורנו לא יודע מתי להגיד די. החוויה של הכמיהה לפורנו, מביאה אותם במקומות ציבוריים מקום העבודה, המתנה בתור או נסיעה בתחבורה הציבורית.

כאן עלולה להופיע חציית גבול מסוכנת, כניסה לאזור בו התנהגות מינית עלולה לפגוע גם באחרים.

הצורך הבלתי נשלט לצרוך תכנים פורנוגרפיים יגרום לאדם תחושות בושה ואשמה, רבים חשים גועל מהתנהגותם וכל אלה - פוגעים קשות בדימוי העצמי.

בגלל שהפורנוגרפיה הופכת להיות מרכז החיים, תחומי העניין שבסביבה נדחקים יותר ויותר הצדה, מה שמשכיח אט אט מהאדם את החלקים בחייו בהם גאה בעצמו, שבע רצון ומאושר.

לא זו אף זו, הפורנוגרפיה מתארת מימוש פונטנציאלי של פנטזיות רחוקות מאוד ממציאות חייו של כל אדם.

מי שמכור לפורנו נשאב לתוכן, כמו היו מציאויות מפוספסות מעולם מקביל ונכסף.

את עוצמתן האומניפוטנטית של אותן פנטזיות דייקה בשלמות יונה וולך,

בשירה המהפנט שיר קדמשנתי (סקס אחר):

בין חיי הדימיון המסעירים והגועשים, שההתמסרות אליהם מזמינה את המכור 'לדפדף' ולדלג בין מאות ואלפי נשים ביום, לבין המציאות האינטימית, תהא זו טובה ככל שתהיה, קיימים פערים שאינם ניתנים לגישור מנטלי.

אותם פערים מדרדרים כל מכור למין במורד שאול נפשי שמציף בתסכול עמוק ומייאש מחייו המיניים, הרחוקים כרחוק מזרח ממערב מהחומרים הריגושיים והמפתים שזמינים לו בהקלקת עכבר.

רבים מהתהליכים הנפשיים שעובר המכור אינם מודעים אך צפים אט אט על פני השטח בתהליך הטיפולי.

כתופעות נלוות של ההתמכרות לפורנוגרפיה, בדומה להתמכרויות רבות אחרות, עולים גם התקפי חרדה, אפיזודות דיכאוניות, התבודדות חברתית, משברי אמון במערכות יחסים קרובות והיקלעות למצבי דוחק כלכלי, כתוצר לוואי של שימוש בתכנים פורנוגרפיים ושירותי מין המתבטא בהזנחה מתמשכת וכרונית של מקום העבודה, מה שעלול להגיע במקרים רבים עד למשבר פיטורים. 

איך מתבטאת התמכרות לפורנו אצל מתבגרים?

הרבה פעמים בני נוער מתמכרים לפורנוגרפיה בטרם נחשפו אי פעם למגע מיני או למערכת יחסים זוגית משום סוג, הסכנה כפולה ומכופלת. 

הנער הצעיר שצופה בתכנים אותם אין ביכולתו להשוות לשום דבר מוכר, גדל בתחושה שכך נראות מערכות יחסים זוגיות, מה שעלול להוביל לתחושת איום כבדה וחוסר אונים, כמו גם להתנהגויות עברייניות או אלימות, המתיימרות להתחקות אחר המוצג בתכנים הפורנוגרפיים.   

מעבר לכך, התמכרותם של בני הנוער דומה יחסית לזו של המבוגרים, ומתאפיינת אף בתסמיני תלות, אך היא לעיתים מורכבת ועיקשת הרבה יותר.

מהם גורמי הסיכון להתמכרות לפורנו?

מחקר שנעזר בבינה מלאכותית העלה כי תדירות השימוש בפורנו היא המנבא החזק ביותר להתמכרות.

עם זאת, התדירות שבה מישהו משתמש בפורנו לבדה לא מספרת את כל הסיפור. החוקרים מצאו כי התמכרות לפורנו שכיחה יותר בקרב מי שצורכים את התוכן כדי להימנע מרגשות שליליים או להפחית סטרס. עוד שני גורמים חשובים לגבי שימוש בפורנו עקב ערכים אישיים או חוויה של בושה מינית היו גם 

במאמץ לשלב את ההתמכרות הכפייתית לסקס כהפרעה במדריך ה- ICD, סקרו שלושה חוקרים מוכרים את גורמי הסיכון המוכרים לנו כרלוונטיים לאוכלוסיה שמועדת לפתח את ההפרעה.

המאמר פורסם בגיליון האחרון של Psychiatric Times:

טיפול בהתמכרות למין ופורנוגרפיה

לדברי ד"ר שאולי לב-רן, מנהל המרפאה להתמכרויות ותחלואה כפולה במרכז לבריאות הנפש לב השרון, הטיפול בהתמכרות למין כולל מרכיבים ביולוגיים (תרופתיים), פסיכולוגיים וחברתיים בדומה להפרעות פסיכיאטריות אחרות.

כך אנחנו מאמינים שיש גם לטפל בה.

למראית עין, מדובר בהתמכרות פשוטה ומובנת, שניתן לקבל החלטה לעצור את השימוש בה בבת אחת, ללא גמילה הדרגתית.

אך המציאות מלמדת כי מדובר בהתמכרות מורכבת שנגמלים רבים נקלעים אליה שוב ושוב גם לאחר שהחלימו, מכיוון שהיא הופכת נגישה יותר ויותר.

תהליך הגמילה ממין מהיר יותר בהשוואה להתמכרויות התנהגותיות אחרות, אך ההימנעות מהתכנים הממכרים בהמשך הדרך היא האתגר החמקמק, שדורש רכישת כלים טיפוליים שיאפשרו לאדם למצוא הנאה וסיפוק בחייו גם מבלי להישאב לפורנוגרפיה ולצריכת מין בתשלום, לווסת ולשלוט בדחף המיני ולשמור על שגרת חייו למרות הפיתויים הזמינים.

הטיפול בהתמכרות לפורנוגרפיה, כמו בכל התמכרות שהיא, דורש מן המטופל בשלב ראשון הכרה עמוקה ואמיתית בהיותו מכור. מרגע זה, התהליך הטיפולי מתחקה אחר הצרכים הנפשיים אותם סיפקה המיניות הממכרת, וכיצד ניתן למצוא עבורם מענים אדפטיביים יותר כמו פעילות גופנית (למרות שגם ספורט יכול להיות התמכרות), פעילויות חברתיות או פיתוח תחביבים.

בהמשך הטיפול מתרחש תהליך הדרגתי של חזרה לשגרת החיים תוך הימנעות והתנזרות ממיניות שאיננה נורמטיבית.

מאמצים רבים מושקעים על ידי המטופל בשיקום האמון במערכות יחסים קרובות שנפגעו וחזרה הדרגתית לחיי עבודה וקריירה פרודוקטיביים.

אילו גישות טיפוליות יעילות לגמילה מהתמכרות למין?

שיטות הטיפול המומלצות להתמכרות לפורנו הן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול בקבלה ומחויבות (ACT), טיפול דיאלקטי-התנהגותי בהתמכרויות (DBT-SUD), קבוצות 12 הצעדים, תרגול מיינדפולנס וטיפול דינמי קצר מועד.

במהלך כל סוג של טיפול, מנסים ללמוד על הרקע להתמכרות, על המוטיבציה ועל מה שעומד מתחתיה.

טיפול בהתמכרות למין בתוך זוגיות

התמכרות למין, ובפרט צפייה בפורנוגרפיה אצל גברים, יכולה להכביד על מערכת יחסים זוגית. 

כאשר מדובר במטופלים שמצויים בקשר זוגי קיים, נדרשת החלטה אמיצה: 

מה חשוב לך יותר - הקשר או הדחף?

טיפול זוגי ומשפחתי עוזר בהתמכרות למין ופורנו ובמקרים רבים אפשר למצוא במהלכו אמון מחודש בין בני הזוג.

המפגשים יכולים להתקיים יחד עם בת הזוג או בלעדיה, לפי החלטת המשתתפים.

בהזדמנות זו חשוב לציין כי התמכרות לאהבה והתמכרות למין אינן תופעות דומות.

אנשים יכולים להיות שקועים במידה מופרזת ביחסים רומנטיים או בתשוקה אובססיבית למין. בשני המקרים יכולה לעלות הפרעה לתפקוד היומיומי, אבל האם שני העיסוקים האלה הם באמת אותו הדבר?

מחקר מ-2023 מצביע על כך שאין זה המקרה. מוזמנים לקרוא. 

שיטת שלושת המעגלים – כלי להבנה וניהול ההתמכרות למין

אחד הכלים המרכזיים להתמודדות עם התמכרות למין, אשר משמשים בקבוצות תמיכה כמו SAA ו-SALA, הוא מודל שלושת המעגלים.

שיטה זו נועדה לעזור למכור למין להבין את דפוסי ההתנהגות שלו, לזהות את הגורמים המסכנים אותו ולבנות מסגרת שמאפשרת ניהול טוב יותר של הדחפים.

המעגל הפנימי – התנהגויות שיש להפסיק לחלוטין

זהו המעגל המסוכן ביותר, המכיל את ההתנהגויות שהמכור מזהה כהרסניות ביותר ושפגעו באורח חייו. דוגמאות:

• אוננות כפייתית וצפייה מוגזמת בפורנו.

• חיפוש בלתי נשלט של פרטנרים למין מזדמן.

• שימוש במין בתשלום או כניסה כפייתית לאפליקציות היכרויות ללא שליטה.

• שימוש במין כאמצעי בריחה מתחושות קשות, כמו חרדה, דיכאון או בדידות.

המעגל האמצעי – אזור הסכנה

זהו מעגל הביניים, שבו נמצאות התנהגויות שעלולות להוביל להישנות. אלה עשויות לכלול:

• שימוש באפליקציות היכרויות ללא מטרה מוגדרת.

• חיפוש בלתי מודע אחר גירויים מיניים בתוכן דיגיטלי.

• יצירת קשרים שטחיים ללא כוונה לבנות אינטימיות אמיתית.

• ריחוק רגשי מבני זוג המוביל לחיפוש אחר ריגושים חיצוניים.

המעגל החיצוני – פעולות המקדמות החלמה

המעגל החיובי, שבו נכללות כל ההתנהגויות הבריאות והמועילות המסייעות בשיקום ובהחלמה:

• פיתוח תחביבים חדשים המעניקים סיפוק שאינו מבוסס על מיניות.

• חיזוק מערכות יחסים בריאות ותומכות.

• השתתפות בפעילות גופנית המסייעת להפחתת מתח ורמות דופמין.

• התחייבות לתהליך טיפולי אישי ולליווי קבוצתי במסגרת קבוצות תמיכה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נסיים בחיוך? 

מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות

הכירו את המטפלים בהתמכרויות התנהגותיות במכון טמיר

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

דניאל זיסלמן

MSW

מכון טמיר כפר סבא

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב

נורית אלנהורן

MSW

מכון טמיר באר שבע

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

דנה בלקינד

MSW

מכון טמיר פרדס חנה

ד״ר אהרון שבי

MSW

מכון טמיר גדרה

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

נכתב ע״י מאיה בלום, MSW,

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

אפרתי, ע. (2020). משרד הבריאות מפעיל לראשונה תוכנית גמילה למכורים לזנות.  מתוך אתר הארץ

Borrello, L., Antonelli, P., Salvatori, G., & Dèttore, D. (2023). The Relationship Between Love Addiction and Sex Addiction and the Influence of Social Support: An Exploratory Empirical Research. Sexual Health & Compulsivity. https://doi.org/10.1080/26929953.2023.2185715

Bőthe, B., Nagy, L., Koós, M., Demetrovics, Z., Potenza, M. N., International Sex Survey Consortium. (2024). Problematic pornography use across countries, genders, and sexual orientations: Insights from the International Sex Survey and comparison of different assessment tools. Addiction. https://doi.org/10.1111/add.16431

Bridges, A.J. (2023). Pornography: Triple-A Engine (Anonymity, Affordability, and Accessibility). In: Shackelford, T.K. (eds) Encyclopedia of Sexual Psychology and Behavior. Springer, Cham. https://doi.org/10.1007/978-3-031-08956-5_1879-1

Carnes P. (1992). Don’t call it love: Recovery from sexual addiction. New York, NY: Bantam

Carnes, P. (2001). Out of the shadows: Understanding sexual addiction. Center City, MN: Hazelden.

Coleman, E. (1992). Is your patient suffering from compulsive sexual behavior? Psychiatric Annals, 22(6), 320–325.

Collins, G. M. A., & Adleman, A. M. A. (2011). Breaking the Cycle - Free Yourself from Sex Addiction, Porn Obsession, and Shame. New Harbinger Publications.

Derbyshire, K. L., & Grant, J. E. (2015). Compulsive sexual behavior: a review of the literature. Journal of behavioral addictions, 4(2), 37–43. https://doi.org/10.1556/2006.4.2015.003

Estellon, V., & Mouras, H. (2012). Sexual addiction: insights from psychoanalysis and functional neuroimaging. Socioaffective neuroscience & psychology, 2, 11814. https://doi.org/10.3402/snp.v2i0.11814

Ford, J. J., Durtschi, J. A., & Franklin, D. L. (2012). Structural Therapy With a Couple Battling Pornography Addiction. The American Journal of Family Therapy, 40(4), 336-348. https://doi.org/10.1080/01926187.2012.685003

Fraumeni-McBride, J. (2019). Addiction and Mindfulness; Pornography Addiction and Mindfulness-Based Therapy ACT. Sexual Addiction & Compulsivity, 26(1-2), 42-53. https://doi.org/10.1080/10720162.2019.1576560

Goodman, A. (1992). Sexual addiction: Designation and treatment. Journal of Sex & Marital Therapy, 18(4), 303–314.

Görts, P., Savard, J., Görts-Öberg, K., Dhejne, C., Arver, S., Jokinen, J., ... & Abé, C. (2023). Structural brain differences related to compulsive sexual behavior disorder. Journal of Behavioral Addictions, 12(1), 278-287.

Holden, C. (2001). 'Behavioral' addictions: do they exist? Science, 294(5544), 980–982. https://doi.org/10.1126/science.294.5544.980

Levine, M. P., & Troiden, R. R. (1988). The myth of sexual compulsivity. Journal of Sex Research, 25(3), 347–363. https://doi.org/10.1080/00224498809551467

Love, T., Laier, C., Brand, M., Hatch, L., & Hajela, R. (2015). Neuroscience of Internet Pornography Addiction: A Review and Update. Behavioral sciences (Basel, Switzerland), 5(3), 388–433. https://doi.org/10.3390/bs5030388

Pareek, S., Jain, G., & Gupta, R. K. (2023). Efficacy of mindfulness meditation as a therapeutic tool in problematic pornography consumption. Sexual Health & Compulsivity, 30(4), 365-379. https://doi.org/10.1080/26929953.2023.2270620

Raymond, N. C., Coleman, E., & Miner, M. H. (2003). Psychiatric comorbidity and compulsive/impulsive traits in compulsive sexual behavior. Comprehensive psychiatry, 44(5), 370–380. https://doi.org/10.1016/S0010-440X(03)00110-X

Schreiber, L. R. N., Odlaug, B. L., & Grant, J. E. (2011). Compulsive Sexual Behavior: Phenomenology and Epidemiology. In Grant, J. E. & Potenza, M. N. (Eds.), The Oxford handbook of impulse control disorders. Oxford University Press.

Seegers, J. A. (2003). The prevalence of sexual addiction symptoms on the college campus. Sexual Addiction & Compulsivity: The Journal of Treatment & Prevention, 10(4), 247–258. https://doi.org/10.1080/713775413

טיפול  נפשי קצר

וממוקד באינטרנט

הצורות הראשונות של טיפול פסיכולוגי מרחוק התבצעו באמצעות מפגשי וידאו בשנות ה-80, ובעשורים האחרונים השימוש בשיטה גבר בהתמדה. בעקבות מגפת הקורונה, מרבית המפגשים הפסיכולוגיים והפסיכיאטריים החוץ-אשפוזיים הומרו במפגשים וירטואליים, תוך כדי מאמץ חפוז ודי נואש למצוא דרך יעילה כדי להמשיך בטיפולים כסדרם. מפגשים וירטואליים אלה הפכו הכרחיים לשימור הטיפול הנפשי, אך השינוי הפתאומי כפה כיוונונים רבים על המטופלים ועל המטפלים כאחד. מפגשים וירטואליים, כמו אלה המסורתיים, הם מעין תלכיד של גורמים פיזיים/סביבתיים, גורמים פרטניים למטפל, גורמים הקשורים למטופל ותהליך אינטראקטיבי הכולל אלמנטים מילוליים ולא-מילוליים.

מכון טמיר לפסיכותרפיה  מציע גם טיפול קצר מועד  עם פסיכותרפיסטים או פסיכולוגים קליניים, באמצעות טיפול אונליין באינטרנט, לנוער ומבוגרים, תוך שימוש בתוכנת Skype או זום.

מרבית הטיפולים והייעוצים ברשת, בישראל ובעולם, מבוססים על שיטות טיפול תנהגותיות או שהם משתייכים למשפחת הטיפולים הנקראת CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי , אך לא אחת אנו מקיימים תהליך של טיפול קצר מועד בעל אופי דינמי. 

למרות שהמפגש אינו באותו החדר, הקשר הטיפולי יכול להתבסס באמצעות המצלמה - ההתמקדות בפני המטופל והמטפל מאפשרת להבחין בניואנסים קטנים וליצור אינטימיות דרך קשר עין ומחוות. שיחת ייעוץ או טיפול דרך האינטרנט, ללא מפגש ממשי, עשויה להישמע תחילה מלאכותית, אבל מעניין שדווקא הריחוק הפיזי מהמטפל והעובדה שהמטופל נמצא באזור פרטי, קרוב בטוח ומוכר משלו, להפחית במידה רבה חששות ולהוביל לפתיחות ונינוחות בקצב מהיר יותר שלא היה מושג בהכרח באותה מהירות במפגש טיפולי פנים אל פנים.

יותר ויותר אפליקציות ופרויקטים טיפוליים חדשניים מציעים ייעוץ רגשי באמצעות הסמארטפון. הקורונה הביאה אותנו לקפיצה אבולוציונית של הקשר האנושי עם הטכנולוגיה של שיחות וידאו, למרות המחירים הפסיכולוגיים שכרוכים בה. 

איך לבחור פסיכולוג /יועץ טוב דרך האינטרנט?

מתוך אתר APA

ארגון הפסיכיאטריה האמריקאי (APA) מציע לך לבחון בתשומת לב יתרה מספר נקודות חשובות בתוך 'ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות' הזו:

האם מי שנמצא מולכם הוא מטפל מוסמך?

לא כל מי שמציע טיפול דרך האינטרנט הוא מטפל מוסמך. כאשר הטיפול אינו פנים מול פנים, הוא אינו מעוגן בחוק ולמעשה כל אחד יכול לטעון שהוא מטפל, ללא צורך בתעודה או הסמכה ספציפית. זה כמובן לא אומר שהמטפלים לא טובים או לא מתאימים לכם, אך כדאי מאוד לדרוש מהם את התעודות והאסמכתאות שברשותם.

מי מוסמך לעשות טיפול נפשי? <

מה עם סודיות המידע?

כללי הסודיות שחלים על מטפלים, חלים גם במפגש אינטרנטי. אולם, בכדי לוודא שסודיותכם מוגנת בתקני אבטחת מידע מחמירים, בקשו עדות לכך מהאתר או הפלטפורמה דרכה נערך המפגש. הגנה על המידע האישי של המטופל היא עניין רציני בפסיכותרפיה, ומורכבות הדבר רק עולה כאשר מדובר בטיפול אונליין. החיסיון בטיפול אונליין חשוב בדיוק כמו זה שבטיפול מסורתי, אך מכיוון שהמידע מועבר באמצעים טכנולוגיים, האפשרויות של דליפת מידע אישי ופריצות מוסיפות נדבך לבעייתיות שבעניין. זאת ועוד, בעיות טכנולוגיות עלולות לחבל בנגישות לטיפול כאשר יש בו צורך.

האם כל מפגש חייב להיות דרך האינטרנט?

מטפלים רבים, משתמשים באינטרנט או באפליקציות כדרך לגשר על מפגשים חסרים במהלך חופשה או מחלה. חלק מהם, מאפשרים ומעודדים קשר בין הפגישות כאשר המטופל מבקש זאת. אם אתם מוצאים את הדבר נוח ומתאים, זה יכול לחזק את הקשר הטיפולי ולתת מענה טוב יותר למצוקות שמתעוררות בין הפגישות. 

פסיכולוג בשיחה אנונימית

אחת הבעיות הבולטות של טיפול מסורתי באונליין היא סוגיית אנונימיות המטופל: המטפל עלול שלא להיות מסוגל להגיש עזרה ללקוח שנמצא במצב סיכון, שכן המטופל יכול לבקש להישאר אנונימי.

נדרש עוד מחקר על מנת לקבוע האם שיטות טיפול מקוונות כאלה אכן אפקטיביות, אך אין פירוש הדבר שטיפול אונליין אינו עוזר, אלא רק שיש לחפש היטב אחר מטפל מוסמך מתאים שיבצע את התהליך בשקיפות מירבית. בתחום של עזרה עצמית, ניתן לראות קווי סיוע טלפוניים, כמו ער"ן, או שיחות צ'אט, כמו סה"ר, שמאפשרים אנונימיות של הפונה בשיחת הטלפון או בהתכתבות, אולם גם הם נאלצים לשבור את החיסיון במצבי חירום, בהם נשקפת סכנה למטופל או לאדם בסביבתו. 

חסרונות

טיפול אונליין לוקה בחסר של מידע בלתי מילולי חשוב, כמוהבעות פנים, סימנים קוליים או שפת גוף.סינגלים כאלה צופנים בחובם מידע קליני חשוב להבהרת התמונה והרגשות, המחשבות, מצבי הרוח וההתנהגויות של המטופל. טכנולוגיות כמו שיחות וידאו עשויות לספק תמונה ברורה יותר של הסיטואציה, אך לעתים קרובות תעדר מן השיחות האינטימיות והמורכבות של אינטראקציות בעולם האמיתי. למשל, היעדר חוש הריח, או הקושי למקד מבט במשתתף אחד כאשר מדובר על טיפול קבוצתי אונליין. 

מה אומר המחקר?

פסיכותרפיה מקוונת תפסה תאוצה בגלל הקורונה והיא קוצרת שבחים בזכות הגברת הנגישות של מטופלים לעזרה נפשית, כולל תרופות וייעוץ בשיחות, במיוחד בזמן המגפה. אבל הכלי של עזרה נפשית מרחוק יכול להיות מעולה לייעוץ נפשי עבור מטופלים מסוימים ומוגבל מאוד בשביל מטופלים אחרים. טיפול פסיכולוגי באינטרנט לא מתאים לכולם, בגלל שטכנולוגיה, הפנייה לטיפול פנים אל פנים ומגבלות אחרות יכולים להיות מחסום בטיפול.

לפי סקר של האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה (APA) שפורסם לאחרונה, מחצית מהאמריקאים מרגישים בנוח בטיפול נפשי אונליין, בעוד שהשאר מעדיפים טיפול פנים אל פנים. מבחינת המטפלים, אם בארה״ב לפני הקורונה יותר מ-63% מהמטפלים לא טיפלו אף פעם באופן וירטואלי, הרי שבמהלך הקורונה המספר הזה ירד ל--2%.

מה שעוד נמצא זה שככל שקיימות יותר אופציות לקבל טיפול בסביבה הפיזית, אנשים מרגישים יותר בנוח לפנות לטיפול בקליניקה. סטיגמה היא עדיין ״אישו״ בכל מה שקשור לטיפולים נפשיים, ואת הבעיה הזו טיפול אונליין מצליח להפחית, אולי בזכות אשליית האנונימיות שרבים מייחסים לתקשורת באינטרנט.

אבל לטיפול אונליין יש מכשולים אחרים. מבחינת הטכנולוגיה, צריך לשאול את המטפל מראש באיזה פלטפורמות הוא משתמש, ולראות אם זה מתאים לכם.

חוץ מזה, יש בעיות נפשיות שפשוט דורשות פגישות פנים אל פנים, וגם יש סימנים מילוליים ולא-מילוליים שקשה לתפוס דרך הטלפון או בווידאו.

אפשר ללמוד הרבה יותר טבעו של אדם כאשר שיושבים איתו בחדר, מה שלרוב ממש חשוב לטיפול, בעיקר כשהמטופל חדש.

טיפול נפשי דרך הסקייפ הוא פתרון אופטימלי עבור ישראלים שמתגוררים בחו"ל 

המחפשים טיפול קצר מועד בשפה העברית,

אך גם עבור אלו שגרים במקומות רחוקים בארץ,

אלו שסדר היום או אורח החיים שלהם

אינו מאפשר להם להגיע לקליניקה, או לכל מי שחש יותר בנוח לעבור טיפול בביתו.

מחכים לשמוע מכם, באחת הדרכים הבאות: 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

צוות המכון

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות:

American Psychiatric Association. 2020 APA telepsychiatry survey. Updated June 2020

Kumar, V., Sattar, Y., Bseiso, A., Khan, S., & Rutkofsky, I. H. (2017). The Effectiveness of Internet-Based Cognitive Behavioral Therapy in Treatment of Psychiatric Disorders. Cureus, 9(8), e1626

http://www.apa.org/helpcenter/online-therapy.aspx

סרבנות בית ספר

איך מתמודדים עם חרדת בית ספר?

כיצד לטפל בסרבנות של ילד ללכת לבית הספר?

school phobia

school refusal syndrome

כל הורה מכיר את הבקרים בהם קם הילד ומצהיר על כוונותיו להישאר היום בבית. חלקם מתרצים מכאובים גופניים, חלקם מתרצים באופן מקורי יותר, וחלקם אינם מתרצים כלל.

אין פסול ברצון להבריז מבית הספר,  מרבית המבוגרים היו מעדיפים גם הם להיעדר מהעבודה ולעשות דברים מהנים במקומה, אך תפקידם של ההורים הוא ללמד את הילדים,

בדיוק בנקודה זו- את חשיבות השמירה על השגרה ואת חשיבות המחויבות למסגרת.

מהי סרבנות בית ספר?

סרבנות בית ספר היא מצב בו ילדים ומתבגרים מראים תסמינים חמורים של חרדה ומסרבים להגיע לבית הספר.

ילדים לא מעטים סובלים מחרדת בית ספר, המוכרת גם כ-school phobia .

החרדה עשויה להיווצר על רקע הקושי להסתגל למסגרת, הקושי להיפרד מההורים, בעיות חברתיות, בעיות לימודיות ורבות נוספות. חרדת בית ספר, אצל מרבית התלמידים, מגיעה יד ביד עם סרבנות בית ספר, ויחד הן מזינות זו את זו. בלועזית, הפרעת school phobia  והפרעת school refusal syndrome מתארות את אותה התופעה.

סרבנות בית ספר, אשר קרויה בלועזית  school refusal syndrome, הינה הקצנה של הנטייה הטבעית של הילדים לרצות ולפעול על מנת להתחמק מהגעה לבית הספר. מרבית הילדים, במידה ויתאפשר להם, יעדיפו להישאר בבית או לבלות עם חברים במקום ללמוד, וכאמור, מדובר בנטייה טבעית ולגיטימית המאפיינת גם את עולם המבוגרים. עם זאת, כאשר הנטייה הופכת ליומיומית, כרונית ועיקשת- ייתכן כי מדובר בסרבנות בית ספר. סרבנות בית ספר מתבטאת באופנים שונים, כאשר המשותף להם הוא מאבק יומיומי, בתירוצים מגוונים ככל שיהיו, תוך דמעות, כעס, התפרצויות זעם ותסכול, שמטרתן להכניע את ההורים ולהשיג את אישורם להיעדרות.

ילדים הנוטים לסרבנות בית ספר, ככל הנראה נמצאים במצוקה מסוימת סביב ההגעה למוסד הלימודים, מסיבות שונות. ייתכן כי חוויית הלימוד היא השלילית, ייתכן כי מדובר בפחד להתרחק מההורים, ייתכן שקיים קושי חברתי בגללו מסרב הילד ללכת לבית הספר. ילדים המסרבים ללכת לבית הספר מסיבות אלה, לרוב לא ינצלו לרעה את היעדרותם, סביר להניח שיהיו בבית, ויהנו מהשהייה, אך לא יחתרו לחיפוש עשייה מסוימת, כיוון והמטרה מבחינתם הייתה להימנע מבית הספר. לעיתים, הילדים מסרבים ללכת לבית הספר כניסיון משיכת תשומת הלב של הוריהם, להשגת יחס, ולעיתים, ההימנעות מבית הספר נועדה לעשייה אחרת לגמרי, וקשורה בפיתויים הנמצאים בעולם שמחוץ למסגרת הלימודית. במקרים אלה, ההיעדרות תהיה מנוצלת היטב ע"י הילדים, כיוון וניצול הזמן הזה הוא מטרת ההיעדרות מלכתחילה.

תהא מה שתהא הסיבה בגללה מסרבים הילדים ללכת לבית הספר- סרבנות בית ספר, או חרדת בית ספר, צריכות להדליק נורה אדומה בוהקת אצל הורי הילד. חשוב לברר את הסיבה לסרבנות, האם הילד סובל מילדים אחרים, מהתנכלות המורה, האם סובל מבעיות קשב וריכוז או לקויות למידה, מה בשהות בבית הספר הופך לבלתי נסבל עבורו, או לחילופין- מה כה נוצץ בהיעדרות. כלומר, חשוב להבין מה מרוויח הילד, או ממה מציל עצמו, בכך שייעדר מבית הספר.

מחקר מעניין בחן את הקשר בין הפרעת קשב וריכוז (ADHD) לבין בעיות נוכחות בבית הספר אצל מתבגרים. המחקר מצא שלמתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז היו שיעורים גבוהים יותר של היעדרות מבית הספר, במיוחד בבקרים, והיו בעלי סיכוי גבוה יותר להחמיץ כמה ימי לימודים ברצף. ממצאים אלו מצביעים על כך שתסמיני ADHD, כגון קושי בקשב וארגון, עשויים לתרום לבעיות נוכחות בבית הספר.

לעיתים, סרבנות בית הספר כה עיקשת, עד שההורים נכנעים לה פעם אחר פעם. הילדים לא מגיעים לבית הספר, לעיתים לאורך ימים רצופים או תקופה ארוכה, והמחיר לכך כבד, גם אם אינו מזוהה מיד. המחיר שבהיעדרות ממושכת מבית הספר הוא מגוון. הילדים יוצרים פער לימודי, פער ביכולות הלימודיות ובהרגלי הלמידה, פער חברתי ופער ביכולת לנהל שגרת חיים בריאה. לכן, הורי הילד צריכים לפעול בכל הדרכים שברשותם על מנת לעצור את ההיעדרות, ולפתור את המצוקה אליה נקלע ילדם.

חשוב לדעת כי אצל ילדים הסובלים מחרדה סביב בית הספר, היכנעות ההורים להיעדרות רק מזינה את החרדה ממנה סובלים, ומאוששת אותה. זו סיבה נוספת לגדוע את הנטייה לסרבנות בית ספר מיד כשמתחילה, ולטפל בחרדה באופן ישיר ולא בבריחה הטבעית אליה נוטה הילד.

כאשר מזהים את המקור לסרבנות בית הספר, חשוב מאוד לטפל בו. למשל, פרופ' חיים עומר כתב פרוטוקול ישים להתמודדות עם סירוב בית ספרי.

אבל לפני כן חשוב להבין -

• האם הסירוב נובע מחרדה?

• מתי הוא החל ובאיזה גיל והאם בעקבות אירוע כלשהו?

• האם הוא קשור לסמכות הורית ולהצבת גבולות בבית?

• האם הסירוב נובע מצורך בגבולות יותר ברורים? האם הילד סובל מחרם או נידוי חברתי?

התשובות לשאלות האלו יפנו אותך לטיפול הנכון (טיפול בחרדה לעומת עבודה עם ההורים למשל).

במידה ומדובר בבעיה מול מורה או תלמידים- יש לפותרה באמצעים הקיימים במסגרת בית הספר.

במידה וקיימת בעיה לימודית או רגשית כלשהי- חשוב לפנות לאנשי מקצוע רלוונטיים לתחום. לרוב, סרבנות בית הספר נובעת מחרדה סביב משהו בחוויה הבית ספרית, או סביב בעיית התנהגות ומרדנות.

את שתיהן ניתן לפתור באמצעות ייעוץ מקצועי, הדרכת הורים ופסיכותרפיה לילד.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות:

Niemi S, Lagerström M, Alanko K. School attendance problems in adolescent with attention deficit hyperactivity disorder. Front Psychol. 2022 Nov 23;13:1017619. doi: 10.3389/fpsyg.2022.1017619. PMID: 36506967; PMCID: PMC9726763.

https://en.wikipedia.org/wiki/School_refusal

https://www.aafp.org/afp/2003/1015/p1555.html

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

18 בדצמבר 2023