PTSD: תסמינים, אבחון, מחקרים וטיפול בהפרעת פוסט טראומה

דרג פריט זה
(134 הצבעות)
PTSD PTSD

PTSD

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) 

היא הפרעה נפשית חמורה ומתמשכת

מאמר עומק זה סוקר את התסמינים של פוסט-טראומה,

את הסיבות, הגורמים והטיפולים  

 

המאמר נכתב ע״י איתן טמיר, MA, ראש מכון טמיר; טמיר פרסם מאמרים על טיפול פסיכולוגי בטראומה וחקר את הטיפול ב-PTSD בשיתוף עם פרופ׳ אלי זומר מאוניברסיטת חיפה, פרופ׳ ברט ליץ ופרופ׳ שירה מגן מהמכון האמריקאי לטיפול בטראומה בבוסטון; הנחה אנשי מקצוע במשך שנים רבות בנושא פסיכוטראומה במסגרת עמותת נט״ל (נפגעי טראומה לאומית בישראל) והציג בכנסים מקצועיים בנושא טראומה נפשית בישראל ובחו״ל.
 
eitan

 

 

תוכן העניינים במאמר - דלגו לאן שמתאים: 

הגדרה של PTSD

סימפטומים של פוסט טראומה

שכיחות PTSD

טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים ל-PTSD

טיפול ב-MDMA

אשמת השורד

PTSD וגראס רפואי

PTSD והתקפים פסיכוטיים

מהי טראומה מורכבת?

האם הפלה גורמת לטראומה נפשית?

מחקרים ומאמרים חדשים על PTSD

PTSD Post Traumatic Stress Disorder

 

 

מה זה PTSD?

הפרעת דחק פוסט-טראומטית, או PTSD  מופיעה בעקבות אירוע טראומטי בו אדם נחשף או היה עד, או עומת, עם אירוע או אירועים הקשורים במוות, או איום במוות, או פציעה חמורה או איום לשלמות הפיזית שלו או של אחרים, ובתגובת האדם מתקיים פחד ממוות, חוסר אונים או אימה קיצונית. 

בכל אירוע טראומטי מתקיימת חשיפה לאירועים קשים, שיש בהם מוות ואיום על החיים, אך הגורם המכריע שמבחין בין אירוע טראומטי לבין אירוע שאינו נחשב כזה, הוא התגובה הרגשית של הנפגע.

כמה עובדות מחקריות PTSD  שזוכות להסכמה רחבה:

  1. הפרעת דחק פוסט-טראומטית - PTSD - תתפתח אצל כ-20% מהנחשפים לטראומה. 
  2. אם תתרחש 'החלמה ספונטנית' (החלמה ללא טיפול), היא תתרחש ב-6 החודשים הראשונים עד שנה לאחר האירוע. לאחר השנה הראשונה היא איננה שכיחה. 
  3. מחקרים רבים, ובכללם מחקרי מטה-אנליזה, מצביעים על היעילות הגבוהה של שיטות טיפול מבוססות ראיות, ובפרט טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים (CBT) ב-PTSD. 

התגובה הרווחת בקרב לוחמים ללחץ חריג קיצוני כונתה בעבר "תגובת קרב" (Combat Stress Reaction) - סערת נפש המתחוללת כשאדם מוצף בגירויים לוחצים, מבלי שיש לו יכולת לעכב אותם או לגייס כוחות להתמודד עימם.

 

 

 

מהי הפרעת לחץ אקוטית (ASD)?

הפרעת לחץ אקוטית - Acute Stress Disorder- ASD, היא התגובה הנפשית השכיחה ביותר שמופיעה מיידית לאחר האירוע הטראומטי. 

 למרות ש-ASD חולקת תסמינים דומים עם PTSD,  הפרעת ASD היא אבחנה ברורה ומובחנת קלינית. 

"חייה האבחוניים" של הפרעת ASD קצרים למדי:  3 ימים עד חודש ממועד החשיפה לטראומה.

מעבר לכך, היא עלולה להחמיר לכדי הפרעה נפשית כרונית, תפקודית והתנהגותית ניכרת, שמשמעה תסמונת פוסט טראומתית כרונית (PTSD).

 

 

PTSD מערב חשיפה לאירוע המאיים במוות, פציעה רצינית או אלימות מינית, באחת או יותר מהדרכים הבאות:

התנסות ישירה באירוע הטראומטי -  אדם שנחשף לאירוע מסכן חיים.

עדות בגוף ראשון לאירוע טראומטי שחווה אדם אחר: במקרים מסוימים תופיע תגובה נפשית קשה לטראומה גם כאשר היא נחווית באופן עקיף. המחקרים הפסיכולוגיים שנערכו במהלך אירועי 9/11 בניו יורק מלמדים על המעגלים הרבים בהם משפיע אירוע מסכן חיים על נפשם של המעורבים. למעשה, עצם הידיעה שמישהו קרוב אלי נפגע עלול להיות גורם סיכון ל-PTSD. 

חשיפה חוזרת ונשנית, או קיצונית, לטראומות: למשל, רופאים בחדרי מיון, זק"א, שוטרים, חיילים - כולם בסיכון גבוה לפתח PTSD. תופעה זו מכונה גם טראומטיזציה משנית

 

מה זה הלם קרב? <

בקטע הסיום של הסרט "קפטן פיליפס" מראה לנו

טום הנקס כיצד מגיב אדם מייד לאחר אירוע טראומטי:

 

בואו נדבר על זה?

ההתייחסות של פסיכולוגים ל"דיבור" על המאורע הטראומטי עוברת לאורך השנים שינויים עצומים. למשל, רק עד לפני עשור וחצי עדיין השתמשו מומחים בטיפול בטראומה בהתערבות ראשונית באמצעות דיבוב (CISD), טכניקה שהוכיחה עצמה לא יעילה. 

לפי הורוביץ (1999) קיימת שונות עצומה בבחירת דרכי ההתמודדות של הנחשפים לטראומה: 

יש כאלה שייצאו למסע חיפושים בגוגל וילקטו כל פיסת מידע; אחרים לוקחים את הזמן "לעיכול" האירוע והתארגנות שמבוססת על החוסן האישי וניסיון החיים, ורק אז מחפשים עזרה מקצועית,  ויש גם מי שפשוט צריכים לקחת פסק זמן להחלמה שלהבנתם אמורה להגיע באופן ספונטני.  

טיפול בפוסט טראומה PTSD אצל חיילים

 

 

סימפטומים ותסמינים של PTSD - תסמונת דחק פוסט-טראומטית

בהגדרתה הנוכחית מאובחנת PTSD על בסיס ארבעה סוגי תסמינים:

 

1. תסמיני חודרנות והתנסות מחדש בטראומה : חלומות בלהה, פלאשבקים, זיכרונות חודרניים במשך היום או רגעים בהם האדם פוגש "טריגרים" שגורמים לו לחוש  כאילו הוא נמצא כרגע הנוכחי, בהווה, בשיאה של הסיטואציה הטראומטית. ברמה הקלינית קיימות תנודות בין היזכרות חודרנית ומפחידה באירוע הטראומטי לבין מאמצים להימנע מכך.

הסימפטומים החודרניים מעלים אל המודעות חומר רגשי מחריד שאינו מעובד, לפעמים היא לא מובנת ממש כמו פסיכוזה, מה שמצית בכל פעם מחדש בהלה, המעוררת את מנגנוני החרדה וגוזלת אנרגיה נפשית רבה מהמתמודד. 

Triggers in PTSD

מהם טריגרים ב-PTSD?

המילה ״טריגר״ פלשה לשפת היומיום, גם בעברית, כדי לבטא מצבים בהם אנו נפגעים ומתעצבנים עד אובדן שליטה.
אבל טריגרים במובן של תסמונת הדחק הפוסט-טראומטית הם מורכבים יותר, כאשר מדובר, בעצם, בתהליך לא מודע במוח.
כשהתרחש האירוע הטראומטי המקורי, המוח פעל כדי לשרוד. בתוך כך, נוצר קישור (אסוציאציה) בין מקומות, אירועים ואנשים ספציפיים לחוויה הטראומטית, וכאשר אחד מהגרויים הללו מופיע לפתע – המוח שולף מתוכו את התחושה שמקושרת לזיכרון האירוע הטראומטי.
למרות שהסכנה זה מכבר חלפה, המוח מכניס את המתמודד למצב ״הילחם או ברח״, ולכן לא מדובר בטריגר הפשוט שאליו מכוונת שפת היומיום.

החוויות החודרניות מלוות בעוררות גופנית, המורידה מאוד את סף התסכול של הנפגע ואת סף התגובתיות שלו. עקב כך, גירויים רבים, יומיומיים ומקובלים, עלולים לגרום להתקפי חרדה   ו/או התקפי זעם. התסמינים האינטרוסיביים הללו אינם מתבטאים בהכרח במפגש תחושתי מלא (full-blown) עם מוראות האירוע: במהלך טיפול פסיכולוגי בטראומה מתגלים לעיתים קרובות ביטויים מעודנים יותר של האירוע, אשר  הוכללו בתודעת המטופל הטראומטי לאיזורי חיים מגוונים.

אז למדנו שטראומה מעוררת חרדה. אבל מחקר חדש מלמד שגם חרדה מעוררת טראומה. המחקר, שפורסם ב-2018 על ידי פרופ' אלי זומר, מומחה בינלאומי לטיפול בהפרעות דיסוציאציה ופסיכולוג קליני בחיפה, מעלה כי התקפי חרדה עלולים לתרום בעצמם לחוויות טראומטיות וחודרניות ולפריצת הפרעת PTSD.  

2. תסמיני הימנעות: בעיקר הימנעות מחזרה לגירויים הקשורים לאירוע הטראומטי, בגלל זה נמצאים הימנעות מסיטואציות או גירויים המאזכרים את הטראומה (כגון סרטי מלחמה – אצל נפגעי מלחמה או רחובות חשוכים ומין – אצל נפגעות אונס) הימנעות מפעולות, ממקומות ומאנשים המעוררים זיכרונות הקשורים באירוע, שכחה (אמנזיה פסיכוגנית, בה נשכחים פרטים אוטוביוגרפיים מההיסטוריה האישית), איבוד עניין בפעילויות משמעותיות, תחושת ניכור וזרות כלפי הסביבה, קהות וצמצום הטווח הרגשי ואימוץ עמדה פסימית כלפי העתיד, עד כדי פרישה מהחיים. ברמה הקלינית, ניסיונות ההימנעות משטיחים ומצמצמים את הכישורים הרגשיים ואת הנוכחות הרגשית של הנפגע ותחומי העניין שלו מצטמצמים. 

ישנם שני סוגים של הימנעות שתכליתם לצמצם ככל הניתן תסמיני מצוקה בהקשר הטראומטי:

  • הימנעות או מאמצים להימנע ממחשבות, זיכרונות ורגשות 
  • הימנעות או מאמצים להימנע מגירויים חיצוניים - אנשים, מקומות, שיחות, פעולות, אובייקטים וסיטואציות.

 

3. יכולת ההנאה יורדת, מצב רוח לא יציב ועולם פנימי מוטרד, כאוטי ומוצף. מופיעים שינויים שליליים בקוגניציות ובמצבי הרוח המקושרים לאירוע, שמופיעים או מחמירים לאחריו. 

  • קושי ניכר להיזכר במאפיינים חשובים של הטראומה: בדומה לאמנזיה דיסאציאטיבית, קושי עקבי לשחזר בעיני רוחם היבטים רבים של האירוע עצמו
  • אמונות או ציפיות שליליות מתמשכות ומוגזמות לגבי העצמי, אחרים והעולם: השורד מפתח אמונות ומחשבות שליליות לגבי עצמו, "אני לא טוב", "אני אפס", "אני לא יכול לסמוך על אנשים".ילדים שעברו פגיעה מינית בילדותם מתקשים מאוד לסמוך על אחרים בבגרותם. 
  • קוגניציות מעוותות ומתמשכות לגבי הסיבות או ההשלכות של האירוע המובילות להאשמה עצמית או האשמת אחרים.
  • רגשות שליליים מתמשכים: פחד, חרדה לופתת, אשמה, בושה ואימה.
  • אובדן עניין או השתתפות שמבטאת ויטליות (חיות): אנהדוניה לגבי מיניות, יחסים, אהבה ואפילו אוכל טעים. 
  • רגשות של נתק וזרות: דיסוציאציה. לדיסוציאציה יש ביטויים התנהגותיים, רגשיים ותפיסתיים רבים, בינהם צורך בגירויים עוצמתיים ואינטנסיביים כדי לחוש בחיים, נקיטה בהתנהגויות מסכנות רק כדי להרגיש משהו באמצעות תחושת ה-HIGH וריקנות כרונית. 
  • חוסר יכולת מתמשך לחוות רגשות חיוביים - עוצמת הקושי להינות מיחסים תתגלם בקשרים בהם יתקשה השורד להבחין בין עונג לבין כאב.  

dissociation disorder

 

4. תסמיני עוררות פיזיולוגית המתבטאים בקשיי שינה, תחושת מתח, עצבנות מתמדת עד כדי התפרצויות זעם , קשיים בריכוז, תגובת יתר פיזיולוגית (דריכות), תגובה מוגזמת לרעשי פתע ותגובות בעתה, חרדה ובהלה מוגברות.

התסמינים הללו יכולים להופיע בסמוך להתנסות הטראומטית ולעיתים בחלוף תקופת חביון, לאחר חודשים ואף שנים.  שינויים בולטים בעוררות ובתגובתיות המקושרות לאירוע, כמו: קושי להירדם, עצבנות, חוסרר ריכוז, קושי להתרכז במשימות, רגישות לרעשים בסביבה, בהלה וקופצנות.    התנהגות עצבנית (irritable) והתפרצויות כעס (בהיעדר פרובוקציה). לרוב מתבטא בתוקפנות מילולית או פיזית כלפי אנשים או אובייקטים, התנהגות מסוכנת או הרסנית לעצמי דריכות יתר (hypervigilance) ותגובות בהלה מוגזמות (startle response)

תסמונת פוסט טראומטית נוטה לקבל מהלך מתמשך ולאחר זמן מה, כאשר אינה חולפת מעצמה, היא תוגדר ככרונית, כאשר התסמינים נמשכים שלושה חודשים או יותר.

גברים נוטים לפתח תסמונת זו בעקבות אירועי מלחמה ונשים מפתחות אותה על פי רוב לאחר טראומה מינית ואונס .

Depersonalization Symptons

 

אפידמיולוגיה והמהלך של PTSD

  • שכיחות של PTSD היא כ-8% מהאוכלוסיה הכללית: 8-9% שכיחות במהלך החיים. 5-6% - ידווחו שחוו סימפטומים טראומטיים במהלך השנה האחרונה.
  • קבוצות סיכון: שוהים באזורי מלחמה, קורבנות אלימות פוליטית, מתמודדות עם לידה שקטה, מצב סוציואקונומי נמוך ועוד. 
  • אצל כ50% החלמה מלאה בשלושת החודשים הראשונים: ההתפרצות של PTSD היא עד 3 חודשים אחרי האירוע עצמו, כאשר לרוב האנשים אין מופע מושהה. רוב האנשים מפתחים PTSD שלושה חודשים מחלוף האירוע עצמו. אנו מדברים על כך שאחוז גבוה מאוד -  מעל 50% ממשיכים להראות את הסימפטומים של PTSD
  • בקרב 40% מהמאובחנים קיימים סימפטומים גם לאחר 10 שנים.
  • תחלואה נלווית - ל-PTSD  יש שיעור גבוה במיוחד של קומורבידיות (הופעתן של הפרעות נוספות במקביל). כ-80% מתמודדים עם לפחות הפרעה נפשית אחת נוספת.
  • הסיכוי לפתח PTSD גבוה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים. 

 

טיפול פסיכולוגי בפוסט-טראומה

אנשים שסובלים מPTSD חייבים טיפול, בלי טיפול הם ימשיכו לגלות את אותם סימפטומים. זה סימספטומים של כל יום.

טיפול תרופתי

אין טיפול תרופתי שפותר את הבעיות של PTSD:

יש טיפול שמפחית דיכאון, יש טיפול מפחית חרדה- אבל אין טיפול תרופתי ייחודי ל-PTSD (בינתיים, ראו בהמשך על MDMA וחומרים חדשים נוספים). ידוע גם, כי מטופלים מבוגרים המתמודדים עם PTSD מעדיפים פסיכותרפיה ממוקדת (טיפול בחשיפה ממושכת) על פני טיפול תרופתי באמצעות לוסטרל ותרופות נוגדות דיכאון אחרות, בשיעור של פי 2 לטובת הטיפול בשיחות. מחקר חדש מלמד כי תרופה אופיאטית שמשמשת להפחתת כאב, בופרנורפין (Buprenorphine/naloxone) עשויה להיות יעילה יותר לטיפול ב-PTSD, בהשוואה לתרופות ממשפחת ה-SSRI.

בכל זאת, תרופות פסיכיאטריות אינן המענה היעיל להפרעה. 

 

הגדרת התסמונת הפוסט טראומטית האיצה תהליכים של חיפוש אחר מהותן של ההפרעות הנפשיות הנובעים מאירועים טראומטיים.

תהליך מואץ זה הביא לניסוח של מודלים להבנת התסמונת, אשר נבעו משטחי הגות ומחקר מרוחקים כגון: נוירו-ביולוגיה, פסיכופיזיולוגיה, תורת הלמידה, פסיכואנליזהפסיכולוגיה קוגניטיבית, הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית וגישת הטיפול ההומניסטית .

 

טיפולים מבוססי מחקר ב-PTSD

  • DBT-PE - הפרוטוקול הטיפולי של DBT-PE משלב בין טיפול DBT לבין שיטת PE
  • טיפול בגישת STAIR - טיפול STAIR מתמקד בלימוד מיומנויות ויסות רגשי ובין אישי, למטופלים ולהורים 
  • MBSR - טיפול ממוקד באמצעות מיינדפולנס
  • הבניה קוגניטיבית - (Cognitive Restructuring)
  • חוויה סומטית - SE -  Somatic ExperienceSomatic Experience - שיטת טיפול אלטרנטיבית ל-PTSD, המבוססת על תחושותיו הגופניות של המטופל. שיטת SE פותחה על ידי פיטר לוין.
  • CBCT - וריאציה של טיפול CBT, אשר פותח במקור לטיפול ביחסים בין-אישיים. CBCT נמצאה יעילה לעזרה למתמודדים עם PTSD ולבני זוג

 

יש המון שיטות טיפול מצוינות וחדשות בטראומה, שלא נספיק לתאר במאמר זה.

 

 

אבל לא הצלחנו להתאפק מלדווח על יעילותן יוצאת הדופן של טיפולים בטראומה באמצעות בעלי חיים.

נתייחס כאן על קצה המזלג לטיפול באמצעות רכיבה על סוסים וטיפול עם דולפינים

HORSE RIDING THERAPY

 

מחקר חדש העלה כי תסמיני PTSD פחתו ב-87% אצל הלומי קרב, לאחר 6 שבועות בלבד של רכיבה טיפולית!
57 הנבדקים, לוחמים לשעבר ובוגרי צבא ארה"ב, השתתפו במחקר קליני מבוקר שכלל תכנית רכיבה טיפולית (THR) להפחתת תסמיני PTSD, תוך מתן דגש הגברת המסוגלות העצמית, הקניית מיומנויות לוויסות רגשי וכלים יישומיים להתמודדות עם בדידות בין-אישית ורגשית.

די מדהים. 

כמו סוסים, גם דולפינים שימשו כמלווים בטיפולים רגשיים למתמודדים עם טראומה, דיכאון וחרדה.

מחקר שהשווה טיפול בעזרת בעלי חיים עם דולפינים (חינוך, אינטראקציה וטיפול בדולפינים) עם קבוצת ביקורת, מעלה כי תוכנית הטיפול בדולפינים הביאה לירידה גבוהה משמעותית בביטויי הדיכאון והטראומטיזציה, בהשוואה לקבוצות ביקורת.

 

 

מה משותף לשיטות המרכזיות לטיפול בפוסט טראומה?

  • כיום מתקיים טיפול בטראומה בעיקר באמצעות שיטות טיפול ממוקדות ומבוססות מחקר בלבד. טיפול דינמי כמעט ואינו מקובל להפרעה זו. 
  • טיפולים קצרי טווח - בדרך כלל 9-12 מפגשים, כאשר כל הטיפולים הללו עובדים לפי שלבים מונחים מראש.
  • בכל הטיפולים ניתן דגש לשיום (Namimg) של תחושות גופניות המתארות רגשות שקשה למטופל להרגיש ולבטא. בנוסף, מתקיימת הבחנה בין "סיפור הטראומה" באופן לא רגשי ולא מעובד (מיומנות של פוסט-טראומטיים שמתפתחת במטרה להימנע ממגע עם הכאב) לבין עיבוד יסודי והוליסטי של הטראומה. 
  • ההתערבויות מתחילות במהלך פסיכו-חינוכי: מתן מידע ברור למטופל, הכולל סקירה של התסמינים של PTSD, הסבר מפורט על מודל CBT ועל מרכיבי הטיפול.
  • בחלק מהשיטות מבקשים מהמטופל להיחשף לנראטיב של האירוע הטראומטי. המכנה המשותף לכל הטיפולים הוא הכחדת ההתניה (De-conditioning) בין זיכרון האירוע לבין החרדה. 
  • כל ההתערבויות המוצלחות שואפות להשיג יציבות ומסתיימות בהכנת המטופל לעתיד באמצעות הקניית מיומנויות שנועדו למנוע הישנות.
  • בכל הפרוטוקולים הטיפוליים, נדרשים המטופלים נדרשים להשלים משימות בית בכל שבוע וההתקדמות בכל פגישה לעתים קרובות תלויה בהכנת שיעורי הבית.

מאמר מטא-אנליזה שפורסם לאחרונה, ניתח 32 מחקרים על טיפולים ל-PTSD. הממצאים מלמדים כי ההשפעה החיובית של טיפולים קצרי מועד בפוסט-טראומה מחזיקה מעמד גם לאחר שנתיים ממועד סיום הטיפול. 

גורמי חוסן

המחקרים מנסים להתחקות מזה שנים רבות אחר הגורמים הפסיכולוגיים שיכולים לחסן ולמנוע פיתוח של הפרעת PTSD כרונית.

הנה כמה גורמים מגנים נבחרים שנבחנו על ידי חוקרים ופורסמו במאמרים אקדמיים: 

  1. מצב סוציו אקונומי גבוה.
  2. אמונה רוחנית או דתית – "הכל זה מאלוהים". מציאת ההיגיון העומד מאחורי ההתרחשויות מקל על ההתמודדות ("למה זה קרה? כי ככה אלוהים רצה"). ככל שעוצמת האמונה גבוהה יותר כך גובר החוסן נפשי. לדוגמא, חיילים שיוצאים למלחמה ולא מאמינים בצדקתה לעומת חיילים שמאמינים שהם נלחמים על הבית - החיילים שנלחמים מתוך היגיון ומוטיבציה פנימית מצויים בסיכון מופחת לפריצת PTSD לאחר חשיפה לקרב. ככל שהטראומה מתרחשת בקונטקסט שניתן להפיק ממנו אמונה ורציונל, כך גובר החוסן הנפשי.
  3. תמיכה חברתית – ככל שהאדם עטוף בתמיכה חברתית כך גובר החוסן הנפשי שלו. אחד הנהלים ב- PTSD בהקשר של חייל שנפצע הוא להחזירו לשדה הקרב מיד עם חזרתו לתפקוד גופני. מהלך כזה נועד להפחית את הקטיעה באורח החיים (במידה והפציעה מאפשרת זאת). ככל שמחזירים את האדם במהרה למציאות בה פעם טרם הטראומה, כך פוחת הסיכון ל-PTSD.
  4. IQ גבוה – ככל שהאינטילגנציה גבוהה יותר כך מתחזקות יכולות ההתמודדות. ידע הוא כוח, ויש בכוחו לעזור לנפגע לעבור התמודדות קלה יותר.
  5. מחקר חדש מלמד על המנגנון הנפשי והקוגניטיבי שעומד מאחורי התופעה המרתקת המכונה צמיחה פוסט-טראומטית (לחצו על הקישור לקריאת מאמר של לאה מרקו, פסיכולוגית קלינית בתל אביב). בצמיחה פוסט טראומטית מדווחים המתמודדים עם טראומה דווקא על שיפור באיכות מצבם הנפשי, במקום על פגיעה והתדרדרות. לפי המחקרים על צמיחה בעקבות טראומה, נוצר בנו טריגר פנימי שמבסס אימון מנטלי של הרחקת מחשבות וזיכרונות שלילייים. 

MDMA Therapy PTSD

 

MDMA ו-PTSD

מחקרים רבים בודקים לאחרונה איך פסיכותרפיה משולבת עם MDMA / LSD יכולה לעזור בהתמודדות עם הנזקים הפסיכולוגיים והרגשיים שנגרמים ע"י טראומה-  פגיעה מינית, מלחמה, פשעים אלימים וטראומות נוספות.

טיפול באמצעות אקסטזי וסמים פסיכדליים אחרים לא הומצא בעשור שלנו:

הסופר וניצול מחנות הריכוז יחיאל די-נור (עם שם העט ק. צטניק), טופל ב-LSD כחלק מניסוי קליני לטיפול בטראומה.

גם המשוררת יונה וולך טופלה ב-LSD במהלך אשפוזה השני במרכז פסיכיאטרי בירושלים, ועל כך כתבה את שירה ״אם תלך למסע אל אס די״:

טיפול חמלה

השימוש הניסויי ב-LSD ואקסטזי למטרות ריפוי נפשי נגנז לשלושה עשורים, אך בשנים האחרונות עושה ה-MDMA קאמבק מדהים לחזית המחקר: לאחרונה אושר הסם הפסיכדלי לשימוש גם במחקרים קליניים נרחבים יותר, צעד שיכול להוביל להפיכת האקסטזי לתרופת מרשם חוקית. 

מחקרים המתפרסמים חדשות לבקרים בשנתיים האחרונות - חלקם התקיימו במרכז לבריאות הנפש באר יעקב -  מעידים על יעילותם הפסיכיאטרית של סמים פסיכדליים כגון LSD, MDMA, אייווסקה (DMT), קטמין ופסילוסיבין (החומר הפעיל בפטריות הזיה).

לאחרונה, בפברואר 2019, אישר משרד הבריאות שימוש בטיפול חמלה עבור מתמודדים עם הפרעת דחק פוסט טראומטית. הטיפול, שנתמך בשימוש ב-MDMA, נמשך לאורך 15 פגישות ומובל על ידי מטפל גבר ומטפלת אשה. המעקב המחקרי מרוכז במרכז האמריקאי לטיפול בחומרים פסיכדליים ונכון להיום יש בישראל מאות מטופלים ברשימת המתנה לטיפול.

מוזמנים לקרוא ראיון שקיימנו עם נפתלי הלברשטט , פסיכולוג שמעורב במחקר שמתקיים בבאר יעקב. 

בכל מקרה מתקיימת גם מציאות פופולרית ולא פורמלית, בה קיימת צריכה עצמאית של חומרים פסיכדליים, ללא בקרה רפואית, מה שמתבטא בהרגל נפוץ שנקרא מיקרודוזינג (Microdosing) - נטילת חומרים פסיכדליים, בכמות מצומצמת ומבוקרת, באופן יומיומי. 

MDMA Compassion Therapy

ה-MDMA מצטייר ככוכב עולה בשמי הטיפול הנפשי:

עד כה נצפתה השפעה חיובית של MDMA על מצבים כגון תסמונת דחק פוסט טראומטית, דיכאון, OCD, חרדה חברתית בקרב מתמודדים על הספטקרום האוטיסטי (מחקר) ואף לשיפור בהתמודדות עם קשיים במערכות יחסים, בזוגיות ובעבודה.

יחד עם זאת, ל-MDMA יש תופעות לוואי קשות, שעלולות להתבטא כטריפ רע ולדמות מצב של התקף חרדה אכזרי -  הזעה, דופק, נקישת שיניים לא רצונית, בחילה ועוד.  לכן, הטיפול מחייב מעקב צמוד ומענה רפואי ראוי (לאחרונה פורסמו 5 מקרים של ילדים בישראל, שאושפזו לאחר שאכלו חטיף עם MDMA). 

 

תופעות הלוואי מספקות היסוס ומזמינות שיקול דעת גם בשילובו של חומר פסיכדלי אחר הזוכה להכרה פסיכופרמקולוגית:  קטמין.

הסכנות בשימוש בקטמין מרובות. במרוצת השנים הוא רכש לעצמו מוניטין רע עקב השימוש בו כ"סם אונס". ויחד עם זאת, מחקרים מלמדים על יעילותו המפתיעה בטיפול בהפרעות נפשיות רבות, ובארה"ב כבר נעשה בו שימוש תדיר בקליניקות רפואיות. כוחו בטיפול בדיכאון - באמצעות זריקה, תרסיס, או גלולה - מסתמן יעיל, בטוח ומבטיח. 

   survival guilt

 

אשמת השורד

פעמים רבות מתלווה להפרעת חרדה פוסט טראומטית (PTSD) סינדרום הקרוי "אשמת השורד".

מהי אשמת השורד?

אשמת השורד מתייחסת לרגשות אדם כבדים עמם מתמודד האדם שנחשף לאירוע טראומטי. האשמה מכוונת לאופן בו התנהג השורד בסיטואציה הטראומטית, תוך ביקורת עצמית קשה לגבי פעולות שעשה או נמנע מלעשות. 

המושג פותח בשנות ה-60, לאחר שההיבט הפסיכולוגי של זוועות השואה נחקרו והובאו בפני מליוני קוראים וצופים נדהמים ברחבי העולם. אשמת הניצול בקרב ניצולי המחנות בלטה במיוחד במחקר המופתי של קריסטל (1968), בו נמצא כי 80% מהשורדים דיווחו על רגשות אשם קשים על כך שהם שרדו ואחרים לא. 

המושג הוגדר כהפרעה נפרדת, עד שהוחלט ב-DSM הרביעי (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) כי הוא ישולב כחלק מהתסמינים של אבחון PTSD. 

אשמת השורד נחשבת סימפטום מהותי ב-PTSD, בעיקר בקרב חיילים שהשתתפו במלחמות, או בקרב שורדי מחנות ריכוז וההשמדה, אך היא אינה שכיחה בקרב נפגעי תקיפות מיניות לסוגיהן. רבים מהאנשים שאובחנו עם PTSD נאחזים בזיכרון ובתסמיני הטראומה כ"עונש" שמגיע להם על כך שניצלו ומישהו אחר נפצע או מת, גם אם במציאות הפגיעה באדם האחר לא קרתה בהקשר של פעולה שעשו. 

טיפול

גם בזירה הטיפולית, רבות הפעמים בהם המטופלים ממאנים לשתף פעולה משום שאינם מאמינים שמגיע להם להרגיש יותר טוב, לחזור לחיים, זאת לאור העובדה שהאדם המת אינו מסוגל להמשיך בחייו.

 

 

 

PTSD ואלימות

בואו נפריך מיתוס: בניגוד לדעה הרווחת, מרבית הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) אינם אלימים.

כאשר לוקחים בחשבון גורמים כגון צריכת אלכוהול וסמים והפרעות פסיכיאטריות אחרות - הקשר הקיים, לכאורה, בין אלימות ל-PTSD מתרופף עד מאוד.

כשמדברים על אלימות, מתייחסים לגרימת נזק פיזי משמעותי לאדם אחר, או איום לעשות כן.

לעתים מופיעים במדיה דיווחים על אלימות, כביכול, המקושרת ל-PTSD, כשלמעשה האקט המדובר אינו נופל בקטגוריה של אלימות.

סטירה או דחיפה, למשל, הן צורות מתונות יותר של אגרסיה, המתויגות לעתים שלא בצדק כאלימות, ובאותו אופן מתויגת לעתים פשיעה כאלימות, למרות שמרבית מקרי הפשיעה אינם אלימים. 

 

 

טיפול ב-PTSD עם קנאביס רפואי

ממחקר חדש עולה כי קנאביס עשוי להקל על סימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בהצלחה רבה יותר מהתרופות המקובלות.

מתן קנאבינואיד סינתטי מסוג WIN 55,212-2 לחולדות שחוו אירוע טראומטי, הראה המחקר, עשוי למנוע סממנים התנהגותיים ופיזיולוגיים של PTSD באמצעות הנעת שינוי במרכזי המוח הנקשרים ביצירת ובשימור זיכרונות טראומטיים.

ה- WIN 55,212-2 הסינתטי מייצר השפעה דומה לזו של THC, הקנאבינואיד הפסיכואקטיבי הטבעי המצוי במריחואנה.

Cannabis Treatment for PTSD

נמצא כי לאחר החשיפה לתזכורות לטראומה, חולדות שלהן הוזרק WIN 55,212-2 לא הראו סימפטומים של PTSD כגון למידת היכחדות לקויה (״למידת היכחדות״ היא הפחתה הדרגתית בתגובות מותנות לגירויים מעוררי-פחד), תגובת בהלה מוגברת ושינויים ברגישות לכאב, בעוד קבוצת הביקורת שלא קיבלה את הרכיב הסינתטי חוותה סימפטומים מסוג זה.

זאת ועוד, הקבוצה המטופלת הראתה התמודדות טובה יותר עם תזכורות לטראומה גם בהשוואה לקבוצה שטופלה בתרופה נוגדת הדיכאון סרטלין (זולופט) מקבוצת התרופות SSRI, הנפוצה בטיפול בתסמיני PTSD בהצלחה חלקית.

ֿמשרד הבריאות בישראל מראה נכונות לטיפול בקנאביס רפואי:

נכון, נדרשות לפחות 3 שנים מאז אבחון ההפרעה, שני טיפולים קודמים שלא הצליחו לספק מענה קליני מתאים, היעדר רקע של התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים ומעקב קבוע של פסיכיאטר, אבל בכל זאת, הקידמה כבר כאן.

אם תשאלו את הנפגעים עצמם, אלה שמתקשים להירדם כל לילה, תלמדו שלא מדובר בסטלנים שחוגגים על האספקה החודשית.

הקנאביס בעיקר עוזר להם, בקטנה, לנסות לעצום עין בלילה שטוף חרדה פלאשבקים. 

 

טיפול ב-PTSD עם שמן קנאביס

מחקר ראשוני מראה תוצאות מבטיחות בהשפעה של קנאביס על הקלה בתסמינים של פוסט טראומה:

במחקר, שנערך לאחרונה על ידי צוות חוקרים ששילב כוחות עם חברת התרופות CV Sciences, נמצא כי טיפול בשמן קנאביס הינו בעל פוטנציאל להפחתת תסמינים קליניים של הסובלים מפוסט טראומה.

במסגרת המחקר, 11 מטופלים קיבלו שמן קנאביס, במקביל לטיפול תרופתי ופסיכותרפיה מסורתיים לטיפול בטראומה. התוצאות מלמדות כי 10 מתוכם דיווחו על הקלה בחומרת התסמינים מהם סובלים, ובייחוד מסיוטי הלילה.
לטענת החוקר הראשי, למרות שהתוצאות מבטיחות ומעודדות, יש צורך במחקרים נוספים ונרחבים יותר על מנת לאשש את השערתו, במטרה להבין לעומק את אופן הפעולה שיוצר את האפקט הטיפולי של שמן קנאביס עבור מטופלים עם פוסט טראומה, על סוגיה השונים.

חברת CV Sciences פועלת כיום לפיתוח של תמצית קנאביס לשימוש כתוסף תזונתי. יחד עם זאת, היא מדגישה כי אין מדובר במוצר שניתן לעשות בו שימוש ללא התייעצות עם רופא מקצועי, וכי אין תמצית זו נועדה להחליף תרופות פסיכיאטריות מוכרות הניתנות במקרים של פוסט טראומה. התקווה היא שמחקר נוסף בתחום יסייע להכרה רפואית וממשלתית בפוטנציאל של צמח זה להקלה על סימפטומים שונים בתחום בריאות הנפש.

לקריאה על התמכרות וגמילה מקנאביס <

 

PTSD ופסיכוזה

פסיכוזה יכולה להעיד על התפתחות של מחלה נפשית קשה, אך מעטים יודעים שגם PTSD עלולה להוביל לפסיכוזה.

כמה מילים על פסיכוזה:

התסמינים של פסיכוזה מגוונים, החל מהלוצינציות -שמיעת קולות והזיות ראייה, דרך דלוזיות - מחשבות שווא, כמו אמונה עצמית לגבי קיומן של יכולות על-טבעיות ועד לדיבור מהיר ונסער אודות אירועים ותיאוריות שאינן מסתדרות עם השכל הישר.

כדי לאבחן PTSD על המטופל לענות על מספר קריטריונים, חלקם קשורים לפסיכוזה אבל לא מצביעים על פסיכוזה אמיתית.

למשל, אדם שחווה פלאשבק יאבד באופן רגעי את תחושת המקום עלול לחוות שוב את האירוע הטראומטי, ממש, זיכרון חי ומבהיל עם קולות הקרב, פצועים והכל.

בניגוד לפסיכוזה כהפרעה מרכזית, סימפטומים פסיכוטיים ב-PTSD אינם נמשכים הרבה זמן וקשורים ישירות לאירועים הייחודיים בטראומה הספציפית שכמו נכלאו בתודעת האדם הטראומטי וקופצים אליה לרגעים.

ההנחה הקלינית היא שבזמן אמת לא יכלה התודעה להמיר את האימה לפעולה (למשל לברוח) מה שהותיר אותה כלואה בתוכו ותרם לכרוניקה של PTSD.

למעשה, יש הטוענים הפוך - שפחדים של פוסט טראומטיים מלמדים דווקא על מודעות קיצונית למציאות ושמטרתם לסמן שמשהו לא בסדר ושקיימת סכנה. 

סימפטומים האופייניים להפרעה, כגון התבודדות, חרדות, פחדים, דיסוציאציה ונתק מן העצמי, אין פירושם שהאדם התנתק מהמציאות, אלא שהוא ממשיך להיות מחובר לזמן במציאות שחלפה. 

Complex PTSD 

 

מה זה C-PTSD? טראומה מורכבת

הפרעת פוסט טראומה מורכבת (CPTSD) היא מושג אבחוני שנטבע על ידי ג'ודית הרמן, מומחית בטיפול בטראומה.

למרות מחלוקות רבות, הפרעת PTSD מורכבת לא נכנסה למהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM), עקב טענות על היעדר גוף ידע מחקרי מספק.

מעניין שמרבית הקלינאים המטפלים בתחום דווקא אימצו את ההגדרה האבחנתית והיא קיימת באופן שוטף באוצר המילים המקצועי של פסיכולוגים במערב. 

 CPTSD Complex Trauma

 

ההפרעה מתייחסת למצבי חיים בהם קיימת הופעה מתמשכת, חוזרת ונשנית, של אירועים טראומטיים, התורמת לאורך הזמן לשינוי אישיותי לאור תנאי הלחץ המתמשכים. 

 

הבדלים בין PTSD ל-CPTSD

 

טראומה מורכבת נבדלת מפוסט טראומה "רגילה" בעיקר בכך שתסמיני הטראומה אינם כה ברורים וחדים.   

ילדים הם רגישים בייחוד לסוג זה של טראומה ובמקרים רבים סוג זה של טראומה מתפתח בגיל הצעיר בסביבת המשפחה כאשר המשפחה פוגענית כלפי הילד (אלימות פיזית, נפשית, מינית) כשהילד הופך למבוגר הוא נושא על עצמו צלקות מאירועי העבר.    

טראומה מורכבת משאירה את האדם נטול כל אופטימיות, ולכן כך נראית גם ההתנהגות שלאחר הטראומה המורכבת, וכך נראה גם עולמו הפנימי של האדם הסובל מהטראומה.

עם זאת, חשוב מאוד שנזכור, כי בטיפול הנפשי האופטימיות רבה ואף הכרחית, ודאי בטיפול באדם הסובל מטראומה מורכבת. על אף שהמצב נשמע כה חסר אופטימיות, בור חסר תחתית של סבל שאין ממנו שום חזור, חשוב לזכור שהמצב כלל אינו כך.

גם אם הקושי מצריך טיפול נפשי ארוך טווח, והתגייסות עצומה מצד המטפל, קרוביו של האדם הסובל וכמובן- של האדם הסובל עצמו, רבים אשר סובלים מטראומה מורכבת מצליחים לשקם במידה כזו או אחרת את חייהם, רבים מצליחים לנהל חיים נורמטיביים, ללמוד, לפתח קריירה ואף להקים משפחה.

לקריאה נוספת על טראומה מורכבת:

https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/complex-posttraumatic-stress-disorder.html

 

 

PTSD כתוצאה מאסונות טבע

מדי כמה שבועות או חודשים אנחנו שומעים בתקשורת על פינוי תושבים לקראת סופת הוריקן מתקרבת.

 אסונות טבע וטראומה

 

אחד הגורמים השכיחים לפריצת PTSD הוא חשיפה ישירה לאסון טבע:

הצפות, רעידות אדמה, גלי צונאמי, סופות הרסניות שגורמות לאלפי אנשים להישאר ללא קורת גג ותופעות טבע נוספות, שנובעות ישירות ובעקיפין מתהליך התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים בעולם והשפעותיה הפסיכולוגיות.

למעשה, לפי נתוני האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה (APA), לא פחות ממחצית מתושבי ארה"ב, מבוגרים, בני נוער וילדים, שנחשפים לאסון טבע, מתמודדים עם דיכאון.

בנוסף, מחקר אחרון שפורסם בכתב העת Nature, מתייחס לקשר בין ההתחממות הגלובלית לבין עליה בשיעור האובדנות בארה"ב ובמקסיקו.

נתונים אלה מדאיגים מאוד את מומחי הטראומה בעולם כולו. 

 

 

חיידקי מעיים ופוסט טראומה

המחקר על טראומה והתמודדות מתמקד בשנים האחרונות רבות בגורמי חוסן: בין הגורמים שנמצאו היו מרכיבים גנטיים מסוימים, חוויות ילדות ומצב סוציואקונומי.

במחקר מרתק, בחנה קבוצת חוקרים מאוניברסיטה בדרום אפריקה , את ההשפעה של חיידקי מעיים ספציפיים (המכונים Gut Microbiome) כגורמי חוסן מפני פיתוח ההפרעה. חיידקים אלו, בנוסף לתפקידם החיוני במערכת החיסונית ובחילוף החומרים בגוף, מפרישים נוירוטרנסמיטורים והורמונים שיש להם השפעה ניכרת על החוסן הנפשי. כמות החיידקים נמצאת במתאם גבוה עם מצבי דחק וחרדה, מה שמסביר את הקשר בין מתח נפשי לבין קשיים בעיכול ופגיעות גופנית כללית.

Gut Bacteria PTSD

החוקרים מצאו, שבקרב אלו שסבלו מפגיעה בילדות, כמות החיידקים במערכת העיכול נמוכה במיוחד והם סובלים מדלקות חוזרות ומוויסות לקוי של המערכת החיסונית. על אף שלא ניתן לבסס סיבתיות אודות הקשר בין ריכוז החיידקים להסתברות לפיתוח PTSD בעקבות אירוע טראומטי, הנתון מרחיב את היריעה אודות הגורמים שעלולים לתרום להתפתחות ההפרעה. מחקר זה, שבחן את הקשר בין גורמים ביולוגיים-פיזיולוגיים להפרעת דחק פוסט טראומטית, מהווה פתיח למחקר רחב היקף הבוחן את הקשר בין קבוצת חיידקי המעי הללו לבין הפרעות נפשיות נוספות המערבות טראומה, דיכאון וחרדה.

 
 
 

טטריס מונע פלאשבקים

זיכרונות חושיים פולשניים ובלתי רצוניים, המכונים גם פלאשבקים, הם בין הסימפטומים הנפוצים המופיעים לאחר טראומה, ומאפיינים הפרעת דחק חמורה (ASR) והפרעה פוסט-טראומטית (PTSD). פלאשבקים כוללים מראות וריחות, בדיוק באופן החוויתי שבו נקלטו באמצעות החושים שלנו בזמן החשיפה לאירוע הטראומטי.

מדובר בסיוט של ממש - הפלאשבקים מעוררים רגשות קשים, שליליים ועוצמתיים, בעיקר כאשר הם מופיעים בזמן חלימה. הם פוגעים בתפקוד של האדם הטראומטי באופן משמעותי.

Tetris Prevents PTSD

בניסוי שנערך בבית החולים אוקספורד בבריטניה , השתתפו נבדקים שהיו עדים לתאונת אופנוע טראומטית. הם הגיעו לחדר מיון תוך 6 שעות מזמן החשיפה לאירוע ודיווחו שהם זוכרים את פרטי התאונה. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות:

  • קבוצת ניסוי - התבקשו להיזכר בתאונה ולתאר בקצרה את הרגעים הקשים ביותר שעלו בזיכרונם. לאחר מכן, הם הונחו לשחק בטטריס לאורך 10-20 דקות.
  • קבוצת ביקורת - התבקשו למלא טבלה לרשום בה את כל הפעילויות שביצעו בעת שהותם במיון וכמה זמן לקחה כל פעילות (למשל, קריאה, שיחה, קבלת טיפול רפואי, פתרון תשחצים, שליחת הודעות וכדומה). 

הממצאים הראו כי ההתערבות באמצעות משחק הטטריס הפחיתה את מספר הזיכרונות הפולשניים של המשתתפים.

המחקר מציע סוג של 'חיסון קוגניטיבי' שניתן ליישם זמן קצר לאחר הטראומה, במטרה להפחית את הופעתם של זיכרונות חזותיים פולשניים.

 

 

טיפול ב-PTSD בפגישה אחת?

 (EFT (Emotional Freedom Technique היא שיטת טיפול בטכניקה ייחודית ופשוטה מאוד לשחרור רגשי שפיתח גארי קרייג. בטכניקה הזו, שעקרונותיה מתבססים על שתי שיטות שמשלבות גוף ונפש: דיקור סיני וקינסיולוגיה. המטפל מתמקד בקבלה עמוקה ובביטוי תקווה לכך שהמצב הנוכחי הוא רק נקודת ביניים לקראת שינוי ושיקום נפשיים. מחקרים העלו שהשיטה יעילה כטיפול משלים למתמודדים עם PTSD. 

איך EFT עובדת?

הטכניקה של EFT מבוססת על טיפול עצמי. מכיוון שהיא מאוד פשוטה מאוד ליישום, וכוללת בסך הכל טפיפות על נקודות בגוף, לומדים אותה במהלך פגישה אחת. הרעיון הפרדוקסלי שעומד בבסיס EFT מוכר כ"פסיכולוגיה הפוכה": במקום להמשיך להתאמץ לשלוט בעוררות פיזיולוגית, מאמץ המטופל קבלה עצמית עמוקה. 

המיקוד בכך שלמטופל יש אפשרויות בחירה ושהמפתח לשינוי המצב נמצא בידיו, מסייע גם למטופלים שנמצאים במצב נפשי קשה ומורכב, להשיב לעצמם תחושה של שליטה.

כן, נכון, זה נשמע פופוליסטי ופשטני, אבל זוכרים מה מעניין אותנו?

בדיוק, שזה עובד...

צפו בסרטון הסבר על התורה כולה, עם מייסד שיטת EFT, גארי קרייג:

 

 

 

PTSD אצל ניצולי שואה

במחקרם של קריסטל ונדרלנד (1968),  השתתפו 149 ניצולי מחנות הריכוז, 97% עדיין סבלו מחרדה גבוהה, 20 שנה לאחר שחרורם. 

Holocaust PTSD

כפי שהיטיב לתאר הנרי קריסטל בעצמו את עולמם הפנימי של ניצולי שואה, הממחישים בעוצמה רבה את  הקטסאטרופה הנפשית :

"אין בנפש כל זכר לרישום מכל סוג שהוא; במקום זה, נשאר רק חלל, חור

הממצאים המחקריים מדהימים: 

  •  רבים מניצולי המחנות הגיבו בחרדה כלפי אנשים שהזכירו להם את הסוהרים. הדימיון התבטא במראה- למשל, אנשים במדים, או בהתנהגות- רופאים ששואלים שאלות שנחוות על ידי הניצול כחודרניות.
  • 7% דיווחו על התקפי חרדה חמורים שהובילו לבלבול, דיס-אוריינטציה, דיסוציאציה ורה-טראומטיזציה של המציאות במחנה הריכוז.
  • 71% דיווחו על חלומות עמוסי חרדה וסיוטים על השואה.
  •  מתוך מי שאיבדו קרובי משפחה - 92% האשימו את עצמם על כך שלא הצילו אותם, 14% ייחלו שהיו מתים במקומם.
  • לאחר 40 שנה מתום המלחמה כמעט מחציתם סבלו מ-PTSD, כאשר הסימפטום הכי עיקש ובולט היה הפרעות בשינה.
  • הניצולים שנכלאו באושוויץ  - היו פי 3 בעלי סיכוי לסבול מ-PTSD בהשוואה לניצולים שלא היו במחנה ריכוז.
 
 
 
 
 פנו אלינו לשיחת Matching מושקעת
 
 
להתאמת מטפל מומלץ בטראומה נפשית -
 
 
במכון טמיר תל אביב
 
 
או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ:
 
0723940004 
 
 
 
 
 
המשיכו לקרוא:
 
 
 
 
 

ספרים חדשים על PTSD

 

"משחזור לזיכרון: טיפול בטראומה נפשית", בעריכת יעל להב וזהבה סולומון

 

ספרן החדש והחשוב של פרופ׳ זהבה סלומון וד״ר יעל להב, משחזור לזיכרון: טיפול בטראומה נפשית,  עוסק באופן מקיף ויסודי בטיפול בטראומה נפשית.

בספר מתוארות שיטות טיפול עדכניות עבור מי שעבר אירועים טראומטיים מכל הסוגים: פגיעה נפשית בקרב, פגיעה מינית, אובדן ואבל טראומטי וטראומה מורכבת. 

פרופ' זהבה סולומון  נחשבת לאחת החוקרות המובילות בעולם בנושא טראומטיזציה נפשית. היא כלת פרס ישראל, ראש מרכז המצוינות לחקר הטראומה ומרצה ותיקה בביה״ס לעו״ס באוניברסיטת תל אביב.  

ד"ר יעל להב היא פסיכולוגית קלינית שחוקרת את נושא הפסיכו-טראומה, תוך שילוב של מגוון דרכי טיפול והמנגנונים שעומדים בבסיס הטראומות. 

הספר יעניין כל אדם שהנושא של טראומה נפשית קרוב ללבו.

קהל היעד הוא אמנם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, אולם גם מתמודדים, מתמודדים ובני משפחה שחוו טראומה יכולו להפיק ממנו רבות.

אורך הספר הוא 578 עמודים, והוא יצא לאור בהוצאת רסלינג.

 

טיפול ציבורי ב-PTSD

 

טיפול יום בנפגעי טראומה במרכז לבריאות הנפש לב השרון - מרכז עוגן <

טיפול בטראומה מינית במרכז הרפואי איכילוב - מרכז לטם <

 
 
 
 
 
מקורות:
 

 

APA practice parameters for assessment and treatment for PTSD (Updated 2017): http://www.apa.org/ptsd-guideline/ 

 

Emmerik, A.A., Kamphuis, J.H., Hulsbosch, A.M., & Emmelkamp, P.M. (2002). Single session debriefing after psychological trauma: a meta-analysis. Lancet, 360 9335, 766-71

 

Hendin, H., & Haas, A. P. (1991). Suicide and guilt as manifestations of PTSD in Vietnam combat veterans. The American Journal of Psychiatry, 148(5), 586

 

Horowitz, M. (1999). Essential papers on posttraumatic stress disorder, New York: University Press

 

Johnson, R.A. et al (2018). Effects of therapeutic horseback riding on post-traumatic stress disorder in military veterans. Military Medical Research. 5:3

 

Dimitri ML Van Ryckeghem, Stefaan Van Damme, Christopher Eccleston, Geert Crombez  (2018). The efficacy of attentional distraction and sensory monitoring in chronic pain patients: A meta-analysis. Clinical Psychology Review. Volume 59, 16-29 

 

Krystal, H. (Ed.) (1968). Massive psychic trauma. New York: International Universities Press

 

Robertson, M & Humphreys L, (2004), Psychological treatment for posttraumatic stress disorder: recommendations for the clinician. J Psychiatric Prac, 2004; 10:106-118

 

Shalev, A.Y., Friedman, M.J., Foa, E.B., Keane, T.M. (2000) Integration and Summary. In E.B. Foa, T.M. Keane, M.J. Friedman, (Eds.) Effective Treatments for PTSD: Practice guidelines from the International Society for Traumatic Stress Studies (pp. 359 – 379). New York: Guilford Press

 

Van Etten, M., Taylor S., (1998) Comparative efficacy of treatments for posttraumatic stress disorder: A meta-analysis. Clinical Psychology and Psychotherapy, 5: 126-144

 

 https://www.nature.com/articles/npp2014132

 

https://www.healthyplace.com/blogs/traumaptsdblog/2018/01/ptsd-psychosis/

 

https://www.nature.com/articles/mp201723/

 

https://www.ptsd.va.gov/professional/co-occurring/research_on_ptsd_and_violence.asp

 

https://www.huffingtonpost.com/2014/11/22/cannabis-ptsd_n_6199254.html

 

https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/complex-posttraumatic-stress-disorder.html

 

http://www.nytimes.com/1991/05/02/health/therapists-say-a-single-session-may-be-enough.html

 

https://www.huffingtonpost.com/entry/sometimes-just-one-session-of-therapy-can-be-enough_us_57c122bfe4b00c54015dea64

 

https://canadian-nurse.com/articles/issues/2015/january-2015/single-session-walk-in-therapy

 

https://www.nature.com/articles/mp201723.epdf

 

https://www.bbrfoundation.org/mdma-used-treatment-ptsd-helps-reduce-fear-response-mice

 

https://www.scientificamerican.com/article/troubled-childhood-may-predict-ptsd/

 

H. Krystal (Ed.) Massive Psychic Trauma. International University Press, New York; 1968

 
 

תודות:

תודה לנשות המקצוע שעזרו בסיכום מאמרים ואיסוף ידע במהלך כתיבת מאמר זה:  

דפנה אברמוביץ' (פסיכולוגית קלינית, MA), אופיר ברגמן (MA), דניאלה עמרמי (MSW), מור צח מוכתר וחברים/ות נוספים בצוות מכון טמיר

 

 

4 תגובות

  • קישור לתגובה ICייסי שני, 07 ינואר 2019 10:38 פורסם ע"י ICייסי

    למיטב ידיעתי ק.צטניק טופל ב LSD, ולא באקסטזי(MDMA)

  • קישור לתגובה איתן שני, 07 ינואר 2019 10:53 פורסם ע"י איתן

    תודה רבה על העדכון! אכן, לפי המידע בויקפידיה טופל יחיאל די-נור ב-LSD ולא ב-MDMA .
    יתוקן בטקסט. תודה!

  • קישור לתגובה שרה חיים רביעי, 06 פברואר 2019 09:43 פורסם ע"י שרה חיים

    יש לי שאלה.
    ראיתי תוכנית בטלויזה שטיפול בחדר לחץ יכול לשפר מצב של הסובלים מפוסט טראומה. אשמח לקבל עוד פרטים

  • קישור לתגובה איתן טמיר רביעי, 06 פברואר 2019 13:22 פורסם ע"י איתן טמיר

    שלום שרה,
    תודה על הפנייה.
    טיפולים בחמצן בתאי לחץ אכן נשמעים מבטיחים לטיפול בהפרעות נפשיות ומחלות גופניות.
    עד כמה שידוע לנו, נכון להיום, פרט למחקר מוצלח שהתקיים באסף הרופא על 30 נבדקות, עדיין לא בוסס ידע מחקרי עשיר דיו כדי להמליץ על הטיפול בתא לחץ למתמודדים עם הפרעת PTSD. כנראה שהתמונה הקלינית תתבהר בשנים הקרובות.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר