חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

12 דברים שחשוב לדעת על PTSD: אבחון, מחקר וטיפול בפוסט טראומה

דרג פריט זה
(89 הצבעות)
PTSD PTSD

PTSD

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) היא הפרעה נפשית חמורה ומתמשכת

מאמר זה סוקר את התסמינים של פוסט-טראומה,

את הסיבות, הגורמים והטיפולים 

 

PTSD Post Traumatic Stress Disorder

 

 

מה זה PTSD?

הפרעת דחק פוסט-טראומטית, או PTSD מופיעה בעקבות אירוע טראומטי בו אדם נחשף או היה עד, או עומת, עם אירוע או אירועים הקשורים במוות, או איום במוות, או פציעה חמורה או איום לשלמות הפיזית שלו או של אחרים, ובתגובת האדם מתקיים פחד ממוות, חוסר אונים או אימה קיצונית. 

בכל אירוע טראומטי מתקיימת חשיפה לאירועים קשים, שיש בהם מוות ואיום על החיים, אך הגורם המכריע שמבחין בין אירוע טראומטי לבין אירוע שאינו נחשב כזה, הוא התגובה הרגשית של הנפגע.

כמה עובדות מחקריות PTSD שזוכות להסכמה רחבה:

  1. הפרעת דחק פוסט-טראומטית - PTSD - תתפתח אצל כ-20% מהנחשפים לטראומה. 
  2. אם תתרחש 'החלמה ספונטנית' (החלמה ללא טיפול), היא תתרחש ב-6 החודשים הראשונים עד שנה לאחר האירוע. לאחר השנה הראשונה היא איננה שכיחה. 
  3. מחקרים רבים, ובכללם מחקרי מטה-אנליזה, מצביעים על היעילות הגבוהה של שיטות טיפול מבוססות ראיות, ובפרט טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים (CBT) ב-PTSD. 

התגובה הרווחת בקרב לוחמים ללחץ חריג קיצוני כונתה בעבר "תגובת קרב" (Combat Stress Reaction) - סערת נפש המתחוללת כשאדם מוצף בגירויים לוחצים, מבלי שיש לו יכולת לעכב אותם או לגייס כוחות להתמודד עימם.

 

 

 

מהי הפרעת לחץ אקוטית (ASD)?

הפרעת לחץ אקוטית - Acute Stress Disorder- ASD, היא התגובה הנפשית השכיחה ביותר שמופיעה מיידית לאחר האירוע הטראומטי. 

"חייה האבחוניים" של הפרעת ASD קצרים למדי:   3 ימים עד חודש ממועד החשיפה לטראומה.  מעבר לכך, היא עלולה להחמיר לכדי הפרעה נפשית כרונית, תפקודית והתנהגותית ניכרת, שמשמעה תסמונת פוסט טראומתית כרונית (PTSD).

 

 

PTSD מערב חשיפה לאירוע המאיים במוות, פציעה רצינית או אלימות מינית, באחת או יותר מהדרכים הבאות:

התנסות ישירה באירוע הטראומטי -  אדם שנחשף לאירוע מסכן חיים.

עדות בגוף ראשון לאירוע טראומטי שחווה אדם אחר: במקרים מסוימים תופיע תגובה נפשית קשה לטראומה גם כאשר היא נחווית באופן עקיף. המחקרים הפסיכולוגיים שנערכו במהלך אירועי 9/11 בניו יורק מלמדים על המעגלים הרבים בהם משפיע אירוע מסכן חיים על נפשם של המעורבים. למעשה, עצם הידיעה שמישהו קרוב אלי נפגע עלול להיות גורם סיכון ל-PTSD. 

חשיפה חוזרת ונשנית, או קיצונית, לטראומות: למשל, רופאים בחדרי מיון, זק"א, שוטרים, חייליים - כולם בסיכון גבוה לפתח PTSD. תופעה זו מכונה גם טראומטיזציה משנית

 

מה זה הלם קרב? <

בקטע הסיום של הסרט "קפטן פיליפס" מראה לנו

טום הנקס כיצד מגיב אדם מייד לאחר אירוע טראומטי:

 

בואו נדבר על זה?

ההתייחסות של פסיכולוגים ל"דיבור" על המאורע הטראומטי עוברת לאורך השנים שינויים עצומים. למשל, רק עד לפני עשור וחצי עדיין השתמשו מומחים בטיפול בטראומה בהתערבות ראשונית באמצעות דיבוב (CISD), טכניקה שהוכיחה עצמה לא יעילה. 

לפי הורוביץ (1999) קיימת שונות עצומה בבחירת דרכי ההתמודדות של הנחשפים לטראומה:  יש כאלה שייצאו למסע חיפושים בגוגל וילקטו כל פיסת מידע; אחרים לוקחים את הזמן "לעיכול" האירוע והתארגנות שמבוססת על החוסן האישי וניסיון החיים, ורק אז מחפשים עזרה מקצועית,  ויש גם מי שפשוט צריכים לקחת פסק זמן להחלמה שלהבנתם אמורה להגיע באופן ספונטני. 

 

 

טיפול בפוסט טראומה PTSD אצל חיילים

 

סימפטומים ותסמינים של PTSD - תסמונת דחק פוסט-טראומטית

בהגדרתה הנוכחית מאובחנת PTSD על בסיס ארבעה סוגי תסמינים:

 

1. תסמיני חודרנות והתנסות מחדש בטראומה: חלומות בלהה, פלאשבקים, זיכרונות חודרניים במשך היום או רגעים בהם האדם פוגש "טריגרים" שגורמים לו לחוש  כאילו הוא נמצא כרגע הנוכחי, בהווה, בשיאה של הסיטואציה הטראומטית. ברמה הקלינית קיימות תנודות בין היזכרות חודרנית ומפחידה באירוע הטראומטי לבין מאמצים להימנע מכך. הסימפטומים החודרניים מעלים אל המודעות חומר רגשי מחריד שאינו מעובד, לפעמים היא לא מובנת ממש כמו פסיכוזה, מה שמצית בכל פעם מחדש בהלה, המעוררת את מנגנוני החרדה וגוזלת אנרגיה נפשית רבה מהמתמודד. 

החוויות החודרניות מלוות בעוררות גופנית, המורידה מאוד את סף התסכול של הנפגע ואת סף התגובתיות שלו. עקב כך, גירויים רבים, יומיומיים ומקובלים, עלולים לגרום להתקפי חרדה  ו/או התקפי זעם. התסמינים האינטרוסיביים הללו אינם מתבטאים בהכרח במפגש תחושתי מלא (full-blown) עם מוראות האירוע: במהלך טיפול פסיכולוגי בטראומה מתגלים לעיתים קרובות ביטויים מעודנים יותר של האירוע, אשר הוכללו בתודעת המטופל הטראומטי לאיזורי חיים מגוונים.

אז למדנו שטראומה מעוררת חרדה. אבל מחקר חדש מלמד שגם חרדה מעוררת טראומה. המחקר, שפורסם ב-2018 על ידי פרופ' אלי זומר, מומחה בינלאומי לטיפול בהפרעות דיסוציאציה ופסיכולוג קליני בחיפה, מעלה כי התקפי חרדה עלולים לתרום בעצמם לחוויות טראומטיות וחודרניות ולפריצת הפרעת PTSD.  

2. תסמיני הימנעות: בעיקר הימנעות מחזרה לגירויים הקשורים לאירוע הטראומטי, בגלל זה נמצאים הימנעות מסיטואציות או גירויים המאזכרים את הטראומה (כגון סרטי מלחמה – אצל נפגעי מלחמה או רחובות חשוכים ומין – אצל נפגעות אונס) הימנעות מפעולות, ממקומות ומאנשים המעוררים זיכרונות הקשורים באירוע, שכחה (אמנזיה פסיכוגנית, בה נשכחים פרטים אוטוביוגרפיים מההיסטוריה האישית), איבוד עניין בפעילויות משמעותיות, תחושת ניכור וזרות כלפי הסביבה, קהות וצמצום הטווח הרגשי ואימוץ עמדה פסימית כלפי העתיד, עד כדי פרישה מהחיים. ברמה הקלינית, ניסיונות ההימנעות משטיחים ומצמצמים את הכישורים הרגשיים ואת הנוכחות הרגשית של הנפגע ותחומי העניין שלו מצטמצמים. 

ישנם שני סוגים של הימנעות שתכליתם לצמצם ככל הניתן תסמיני מצוקה בהקשר הטראומטי:

  • הימנעות או מאמצים להימנע ממחשבות, זיכרונות ורגשות 
  • הימנעות או מאמצים להימנע מגירויים חיצוניים - אנשים, מקומות, שיחות, פעולות, אובייקטים וסיטואציות.

 

3. יכולת ההנאה יורדת, מצב רוח לא יציב ועולם פנימי מוטרד, כאוטי ומוצף. מופיעים שינויים שליליים בקוגניציות ובמצבי הרוח המקושרים לאירוע, שמופיעים או מחמירים לאחריו. 

  • קושי ניכר להיזכר במאפיינים חשובים של הטראומה: בדומה לאמנזיה דיסאציאטיבית, קושי עקבי לשחזר בעיני רוחם היבטים רבים של האירוע עצמו
  • אמונות או ציפיות שליליות מתמשכות ומוגזמות לגבי העצמי, אחרים והעולם: השורד מפתח אמונות ומחשבות שליליות לגבי עצמו, "אני לא טוב", "אני אפס", "אני לא יכול לסמוך על אנשים".ילדים שעברו פגיעה מינית בילדותם מתקשים מאוד לסמוך על אחרים בבגרותם. 
  • קוגניציות מעוותות ומתמשכות לגבי הסיבות או ההשלכות של האירוע המובילות להאשמה עצמית או האשמת אחרים.
  • רגשות שליליים מתמשכים: פחד, חרדה לופתת, אשמה, בושה ואימה.
  • אובדן עניין או השתתפות שמבטאת ויטליות (חיות): אנהדוניה לגבי מיניות, יחסים, אהבה ואפילו אוכל טעים. 
  • רגשות של נתק וזרות: דיסוציאציה. לדיסוציאציה יש ביטויים התנהגותיים, רגשיים ותפיסתיים רבים, בינהם צורך בגירויים עוצמתיים ואינטנסיביים כדי לחוש בחיים, נקיטה בהתנהגויות מסכנות רק כדי להרגיש משהו באמצעות תחושת ה-HIGH וריקנות כרונית. 
  • חוסר יכולת מתמשך לחוות רגשות חיוביים - עוצמת הקושי להינות מיחסים תתגלם בקשרים בהם יתקשה השורד להבחין בין עונג לבין כאב. 

 

dissociation disorder

 

4. תסמיני עוררות פיזיולוגית המתבטאים בקשיי שינה, תחושת מתח, עצבנות מתמדת עד כדי התפרצויות זעם , קשיים בריכוז, תגובת יתר פיזיולוגית (דריכות), תגובה מוגזמת לרעשי פתע ותגובות בעתה, חרדה ובהלה מוגברות.

התסמינים הללו יכולים להופיע בסמוך להתנסות הטראומטית ולעיתים בחלוף תקופת חביון, לאחר חודשים ואף שנים.  שינויים בולטים בעוררות ובתגובתיות המקושרות לאירוע, כמו: קושי להירדם, עצבנות, חוסרר ריכוז, קושי להתרכז במשימות, רגישות לרעשים בסביבה, בהלה וקופצנות.   התנהגות עצבנית (irritable) והתפרצויות כעס (בהיעדר פרובוקציה). לרוב מתבטא בתוקפנות מילולית או פיזית כלפי אנשים או אובייקטים, התנהגות מסוכנת או הרסנית לעצמי דריכות יתר (hypervigilance) ותגובות בהלה מוגזמות (startle response)

תסמונת פוסט טראומטית נוטה לקבל מהלך מתמשך ולאחר זמן מה, כאשר אינה חולפת מעצמה, היא תוגדר ככרונית, כאשר התסמינים נמשכים שלושה חודשים או יותר.

גברים נוטים לפתח תסמונת זו בעקבות אירועי מלחמה ונשים מפתחות אותה על פי רוב לאחר טראומה מינית ואונס.

Depersonalization Symptons

 

 

אפידמיולוגיה ומהלך ההפרעה

  • שכיחות של כ-8% מהאוכלוסיה: 8-9% שכיחות במהלך החיים. 5-6% - ידווחו שחוו סימפטומים טראומטיים במהלך השנה האחרונה.
  • קבוצות סיכון: שוהים באזורי מלחמה, קורבנות אלימות פוליטית, מצב סוציואקונומי נמוך ועוד. 
  • אצל כ50% החלמה מלאה בשלושת החודשים הראשונים: ההתפרצות של PTSD היא עד 3 חודשים אחרי האירוע עצמו, כאשר לרוב האנשים אין מופע מושהה. רוב האנשים מפתחים PTSD שלושה חודשים מחלוף האירוע עצמו. אנו מדברים על כך שאחוז גבוה מאוד -  מעל 50% ממשיכים להראות את הסימפטומים של PTSD
  • בקרב 40% מהמאובחנים קיימים סימפטומים גם לאחר 10 שנים.
  • תחלואה נלווית - ל-PTSD  יש שיעור גבוה במיוחד של קומורבידיות (הופעתן של הפרעות נוספות במקביל). כ-80% מתמודדים עם לפחות הפרעה נפשית אחת נוספת.
  • הסיכוי לפתח PTSD גבוה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים. 

 

טיפול בפוסט-טראומה

אנשים שסובלים מPTSD חייבים טיפול, בלי טיפול הם ימשיכו לגלות את אותם סימפטומים. זה סימספטומים של כל יום.

אין טיפול תרופתי שפותר את הבעיות של PTSD: יש טיפול שמפחית דיכאון, יש טיפול מפחית חרדה- אבל אין טיפול תרופתי ייחודי ל-PTSD (בינתיים, ראו בהמשך על MDMA וחומרים חדשים נוספים). 

.הגדרת התסמונת הפוסט טראומטית האיצה תהליכים של חיפוש אחר מהותן של ההפרעות הנפשיות הנובעים מאירועים טראומטיים. תהליך מואץ זה הביא לניסוח של מודלים להבנת התסמונת, אשר נבעו משטחי הגות ומחקר מרוחקים כגון: נוירו-ביולוגיה, פסיכופיזיולוגיה, תורת הלמידה, פסיכואנליזהפסיכולוגיה קוגניטיבית, הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית וגישת הטיפול ההומניסטית.

 

טיפולים מבוססי מחקר ב-PTSD

  • אימון נגד לחץ - (SIT (Stress Inoculation Therapy 
  • MBSR - טיפול ממוקד באמצעות מיינדפולנס
  • הבניה קוגניטיבית - (Cognitive Restructuring)

יש המון שיטות טיפול מצוינות וחדשות בטראומה, שלא נספיק לתאר במאמר זה.

אבל לא הצלחנו להתאפק מלדווח על יעילותה יוצאת הדופן של רכיבה טיפולית - 

HORSE RIDING THERAPY

מחקר חדש העלה כי תסמיני PTSD פחתו ב-87% אצל הלומי קרב, לאחר 6 שבועות בלבד של רכיבה טיפולית!
57 הנבדקים, לוחמים לשעבר ובוגרי צבא ארה"ב, השתתפו במחקר קליני מבוקר שכלל תכנית רכיבה טיפולית (THR) להפחתת תסמיני PTSD, תוך מתן דגש הגברת המסוגלות העצמית, הקניית מיומנויות לוויסות רגשי וכלים יישומיים להתמודדות עם בדידות בין-אישית ורגשית. די מדהים.

 

 

מה משותף לשיטות המרכזיות לטיפול בפוסט טראומה?

  • כיום מתקיים טיפול בטראומה בעיקר באמצעות שיטות טיפול ממוקדות ומבוססות מחקר בלבד. טיפול דינמי כמעט ואינו מקובל להפרעה זו. 
  • טיפולים קצרי טווח - בדרך כלל 9-12 מפגשים, כאשר כל הטיפולים הללו עובדים לפי שלבים מונחים מראש.
  • בכל הטיפולים ניתן דגש לשיום (Namimg) של תחושות גופניות המתארות רגשות שקשה למטופל להרגיש ולבטא. בנוסף, מתקיימת הבחנה בין "סיפור הטראומה" באופן לא רגשי ולא מעובד (מיומנות של פוסט-טראומטיים שמתפתחת במטרה להימנע ממגע עם הכאב) לבין עיבוד יסודי והוליסטי של הטראומה. 
  • ההתערבויות מתחילות במהלך פסיכו-חינוכי: מתן מידע ברור למטופל, הכולל סקירה של התסמינים של PTSD, הסבר מפורט על מודל CBT ועל מרכיבי הטיפול.
  • בחלק מהשיטות מבקשים מהמטופל להיחשף לנראטיב של האירוע הטראומטי. המכנה המשותף לכל הטיפולים הוא הכחדת ההתניה (De-conditioning) בין זיכרון האירוע לבין החרדה. 
  • כל ההתערבויות המוצלחות שואפות להשיג יציבות ומסתיימות בהכנת המטופל לעתיד באמצעות הקניית מיומנויות שנועדו למנוע הישנות.
  • בכל הפרוטוקולים הטיפוליים, נדרשים המטופלים נדרשים להשלים משימות בית בכל שבוע וההתקדמות בכל פגישה לעתים קרובות תלויה בהכנת שיעורי הבית.

מאמר מטא-אנליזה שפורסם לאחרונה, ניתח 32 מחקרים על טיפולים ל-PTSD. הממצאים מלמדים כי ההשפעה החיובית של טיפולים קצרי מועד בפוסט-טראומה מחזיקה מעמד גם לאחר שנתיים ממועד סיום הטיפול.

 

 

CBT ילדים ונוער

 

גורמי חוסן

 

  1. מצב סוציו אקונומי גבוה.
  2. אמונה – "הכל זה מאלוהים". מציאת ההיגיון העומד מאחורי ההתרחשויות מקל על ההתמודדות ("למה זה קרה? כי ככה אלוהים רצה"). ככל שעוצמת האמונה גבוהה יותר כך גובר החוסן נפשי. לדוגמא, חיילים שיוצאים למלחמה ולא מאמינים בצדקתה לעומת חיילים שמאמינים שהם נלחמים על הבית - אלו שנלחמים מתוך היגיון ומוטיבציה פנימית הם נמצאים בסיכון מופחת לפריצת PTSD לאחר חשיפה לקרב. ככל שהטראומה מתרחשת בקונטקסט שיש בו אמונה והיגיון גובר החוסן הנפשי.
  3. תמיכה חברתית – ככל שאדם עטוף בתמיכה חברתית כך החוסן הנפשי שלו גבוה יותר. אחד הנהלים ב- PTSD בהקשר של חייל שנפצע הוא להחזירו לשדה הקרב מיד כשהוא חוזר לתפקוד בכדי להפחית את הקטיעה באורח החיים (במידה והפציעה מאפשרת זאת). ככל שמחזירים את האדם במהרה למציאות בה היה פעיל לפני הטראומה, כך פוחת הסיכון ל-PTSD.
  4. IQ גבוה – ככל שהאינטילגנציה גבוהה יותר יש קשר חזק יותר ליכולות התמודדות, להנגשת  סיוע ותמיכה ולחוסן. ידע הוא כוח, ועשוי לעזור לאדם לעבור התמודדות קלה יותר.
  5. מחקר חדש מלמד על המנגנון הנפשי, או הקוגניטיבי, שעומד מאחורי התופעה המרתקת המכונה צמיחה פוסט-טראומטית, מצב בו מתמודדים עם טראומה מדווחים על שיפור באיכות מצבם הנפשי, במקום על פגיעה והתדרדרות. לפי המחקר, נוצר טריגר פנימי שמבסס אימון מנטלי של הרחקת מחשבות וזיכרונות שלילייים. 

 

 

MDMA ו-PTSD

מחקרים רבים בודקים לאחרונה איך פסיכותרפיה משולבת עם MDMA / LSD יכולה לעזור בהתמודדות עם הנזקים הפסיכולוגיים והרגשיים שנגרמים ע"י טראומה-  פגיעה מינית, מלחמה, פשעים אלימים וטראומות נוספות.

טיפול באמצעות LSD אסקטזי לא הומצא בעשור שלנו. המשוררת יונה וולך טופלה ב-LSD במהלך אשפוזה השני במרכז פסיכיאטרי בירושלים. גם הסופר וניצול מחנות הריכוז יחיאל די-נור (עם שם העט ק. צטניק), טופל באקסטזי כחלק מניסוי קליני לטיפול בטראומה.

השימוש הניסויי ב-LSD למטרות ריפוי נפשי נגנז לשלושה עשורים, אך בשנים האחרונות עושה ה-MDMA קאמבק מדהים לחזית המחקר: לאחרונה אושר הסם הפסיכדלי לשימוש גם במחקרים קליניים נרחבים יותר, צעד שיכול להוביל להפיכת האקסטזי לתרופת מרשם חוקית. 

מחקרים המתפרסמים חדשות לבקרים בשנתיים האחרונות - חלקם התקיימו במרכז לבריאות הנפש באר יעקב -  מעידים על יעילותם הפסיכיאטרית של סמים פסיכדליים כגון LSD, MDMA, אייווסקה (DMT), קטמין ופסילוסיבין (החומר הפעיל בפטריות הזיה).

בכל מקרה מתקיימת גם מציאות פופולרית ולא פורמלית, בה קיימת צריכה עצמאית של חומרים פסיכדליים, ללא בקרה רפואית, מה שמתבטא בהרגל נפוץ שנקרא מיקרודוזינג (Microdosing) - נטילת חומרים פסיכדליים, בכמות מצומצמת ומבוקרת, באופן יומיומי. 

ה-MDMA מצטייר ככוכב עולה בשמי הטיפול הנפשי:

עד כה נצפתה השפעה חיובית של MDMA על מצבים כגון תסמונת דחק פוסט טראומטית, דיכאון, OCD, חרדה חברתית בקרב מתמודדים על הספטקרום האוטיסטי (מחקר) ואף לשיפור בהתמודדות עם קשיים במערכות יחסים, בזוגיות ובעבודה.

יחד עם זאת, ל-MDMA יש תופעות לוואי קשות, שעלולות להתבטא כטריפ רע ולדמות מצב של התקף חרדה אכזרי -  הזעה, דופק, נקישת שיניים לא רצונית, בחילה ועוד.  לכן, הטיפול מחייב מעקב צמוד ומענה רפואי ראוי (לאחרונה פורסמו 5 מקרים של ילדים בישראל, שאושפזו לאחר שאכלו חטיף עם MDMA). 

 

תופעות הלוואי מספקות היסוס ומזמינות שיקול דעת גם בשילובו של חומר פסיכדלי אחר הזוכה להכרה פסיכופרמקולוגית:  קטמין.

הסכנות בשימוש בקטמין מרובות. במרוצת השנים הוא רכש לעצמו מוניטין רע עקב השימוש בו כ"סם אונס". ויחד עם זאת, מחקרים מלמדים על יעילותו המפתיעה בטיפול בהפרעות נפשיות רבות, ובארה"ב כבר נעשה בו שימוש תדיר בקליניקות רפואיות. כוחו בטיפול בדיכאון - באמצעות זריקה, תרסיס, או גלולה - מסתמן יעיל, בטוח ומבטיח. 

  

אשמת השורד

פעמים רבות מתלווה להפרעת חרדה פוסט טראומטית (PTSD) סינדרום הקרוי "אשמת השורד".

מהי אשמת השורד?

אשמת השורד מתייחסת לרגשות אדם כבדים עמם מתמודד האדם שנחשף לאירוע טראומטי. האשמה מכוונת לאופן בו התנהג השורד בסיטואציה הטראומטית, תוך ביקורת עצמית קשה לגבי פעולות שעשה או נמנע מלעשות. 

המושג פותח בשנות ה-60, לאחר שההיבט הפסיכולוגי של זוועות השואה נחקרו והובאו בפני מליוני קוראים וצופים נדהמים ברחבי העולם. אשמת הניצול בקרב ניצולי המחנות בלטה במיוחד במחקר המופתי של קריסטל (1968), בו נמצא כי 80% מהשורדים דיווחו על רגשות אשם קשים על כך שהם שרדו ואחרים לא. 

המושג הוגדר כהפרעה נפרדת, עד שהוחלט ב-DSM הרביעי (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) כי הוא ישולב כחלק מהתסמינים של אבחון PTSD. 

אשמת השורד נחשבת סימפטום מהותי ב-PTSD, בעיקר בקרב חיילים שהשתתפו במלחמות, או בקרב שורדי מחנות ריכוז וההשמדה, אך היא אינה שכיחה בקרב נפגעי תקיפות מיניות לסוגיהן. רבים מהאנשים שאובחנו עם PTSD נאחזים בזיכרון ובתסמיני הטראומה כ"עונש" שמגיע להם על כך שניצלו ומישהו אחר נפצע או מת, גם אם במציאות הפגיעה באדם האחר לא קרתה בהקשר של פעולה שעשו. 

טיפול

גם בזירה הטיפולית, רבות הפעמים בהם המטופלים ממאנים לשתף פעולה משום שאינם מאמינים שמגיע להם להרגיש יותר טוב, לחזור לחיים, זאת לאור העובדה שהאדם המת אינו מסוגל להמשיך בחייו.

 

 

 

PTSD ואלימות

בואו נפריך מיתוס: בניגוד לדעה הרווחת, מרבית הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) אינם אלימים. כאשר לוקחים בחשבון גורמים כגון צריכת אלכוהול וסמים והפרעות פסיכיאטריות אחרות - הקשר הקיים, לכאורה, בין אלימות ל-PTSD מתרופף עד מאוד. אלימות היא גרימת נזק פיזי משמעותי לאדם אחר, או איום לעשות כן. ואולם, לעתים מופיעים במדיה דיווחים על אלימות, כביכול, המקושרת ל-PTSD, כשלמעשה האקט המדובר אינו נופל בהגדרה של אלימות. סטירה או דחיפה, למשל, הן צורות מתונות יותר של אגרסיה, המתויגות לעתים שלא בצדק כאלימות, ובאותו אופן מתויגת לעתים פשיעה כאלימות, למרות שמרבית מקרי הפשיעה אינם אלימים. 

 

 

השפעת קנאביס על PTSD

ממחקר חדש עולה כי קנאביס עשוי להקל על סימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בהצלחה רבה יותר מהתרופות המקובלות. מתן קנאבינואיד סינתטי מסוג WIN 55,212-2 לחולדות שחוו אירוע טראומטי, הראה המחקר, עשוי למנוע סממנים התנהגותיים ופיזיולוגיים של PTSD באמצעות הנעת שינוי במרכזי המוח הנקשרים ביצירת ובשימור זיכרונות טראומטיים. ה- WIN 55,212-2 הסינתטי מייצר השפעה דומה לזו של THC, הקנאבינואיד הפסיכואקטיבי הטבעי המצוי במריחואנה.

נמצא כי לאחר החשיפה לתזכורות לטראומה, החולדות שלהן הוזרק WIN 55,212-2 לא הראו סימפטומים של PTSD כגון למידת היכחדות לקויה (״למידת היכחדות״ היא הפחתה הדרגתית בתגובות מותנות לגירויים מעוררי-פחד), תגובת בהלה מוגברת ושינויים ברגישות לכאב, בעוד קבוצת הביקורת שלא קיבלה את הרכיב הסינתטי חוותה סימפטומים מסוג זה. זאת ועוד, הקבוצה המטופלת הראתה התמודדות טובה יותר עם תזכורות לטראומה גם בהשוואה לקבוצה שטופלה בתרופה נוגדת הדיכאון סרטלין (זולופט) מקבוצת התרופות SSRI, הנפוצה בטיפול בתסמיני PTSD בהצלחה חלקית.

לקריאה על התמכרות וגמילה מקנאביס <

 

PTSD ופסיכוזה

פסיכוזה יכולה להעיד על התפתחות של מחלה נפשית קשה, אך מעטים יודעים שגם PTSD עלולה להוביל לפסיכוזה. כמה מילים על פסיכוזה: התסמינים של פסיכוזה מגוונים, החל מהלוצינציות -שמיעת קולות והזיות ראייה, דרך דלוזיות - מחשבות שווא, כמו אמונה עצמית לגבי קיומן של יכולות על-טבעיות ועד לדיבור מהיר ונסער אודות אירועים ותיאוריות שאינן מסתדרות עם השכל הישר.

כדי לאבחן PTSD על המטופל לענות על מספר קריטריונים, חלקם קשורים לפסיכוזה אבל לא מצביעים על פסיכוזה אמיתית. למשל, אדם שחווה פלאשבק יאבד באופן רגעי את תחושת המקום עלול לחוות שוב את האירוע הטראומטי, ממש, זיכרון חי ומבהיל עם קולות הקרב, פצועים והכל.

בניגוד לפסיכוזה כהפרעה מרכזית, סימפטומים פסיכוטיים ב-PTSD לא נמשכים הרבה זמן וקשורים ישירות לאירועים הייחודיים בטראומה הספציפית שכמו נכלאו בתודעת האדם הטראומטי וקופצים אליה לרגעים. ההנחה הקלינית היא שבזמן אמת לא יכלה התודעה להמיר את האימה לפעולה (למשל לברוח) מה שהותיר אותה כלואה בתוכו ותרם לכרוניקה של PTSD.

למעשה, יש הטוענים הפוך - שפחדים של פוסט טראומטיים מלמדים דווקא על מודעות קיצונית למציאות ושמטרתם לסמן שמשהו לא בסדר ושקיימת סכנה.  סימפטומים האופייניים להפרעה, כגון התבודדות, חרדות, פחדים, דיסוציאציה ונתק מן העצמי, אין פירושם שהאדם התנתק מהמציאות, אלא שהוא ממשיך להיות מחובר לזמן במציאות שחלפה.

 

 

Complex PTSD 

 

מה זה C-PTSD? טראומה מורכבת

הפרעת פוסט טראומה מורכבת (CPTSD) היא מושג אבחוני שנטבע על ידי ג'ודית הרמן, מומחית בטיפול בטראומה.
למרות מחלוקות רבות, הפרעת PTSD מורכבת לא נכנסה למהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM), עקב טענות על היעדר גוף ידע מחקרי מספק.
מעניין שמרבית הקלינאים המטפלים בתחום דווקא אימצו את ההגדרה האבחנתית והיא קיימת באופן שוטף באוצר המילים המקצועי של פסיכולוגים במערב. 
 
ההפרעה מתייחסת למצבי חיים בהם קיימת הופעה מתמשכת, חוזרת ונשנית, של אירועים טראומטיים, התורמת לאורך הזמן לשינוי אישיותי לאור תנאי הלחץ המתמשכים. 
 

הבדלים בין PTSD ל-CPTSD

 
היא נבדלת מפוסט טראומה "רגילה" בכך שתסמיני הטראומה אינם כה ברורים וחדים. 
ילדים הם רגישים בייחוד לסוג זה של טראומה, במקרים רבים סוג זה של טראומה מתפתח בגיל הצעיר בסביבת המשפחה כאשר המשפחה פוגענית כלפי הילד (אלימות פיסית, נפשית, מינית) כשהילד הופך למבוגר הוא נושא על עצמו צלקות מאירועי העבר.  
 

טראומה מורכבת משאירה את האדם נטול כל אופטימיות, ולכן כך נראית גם ההתנהגות שלאחר הטראומה המורכבת, וכך נראה גם עולמו הפנימי של האדם הסובל מהטראומה. עם זאת, חשוב מאוד שנזכור, כי בטיפול הנפשי האופטימיות רבה ואף הכרחית, גם בטיפול באדם הסובל מטראומה מורכבת. על אף שהמצב נשמע כה חסר אופטימיות, בור חסר תחתית של סבל שאין ממנו שום חזור, חשוב לזכור שהמצב כלל אינו כך. גם אם הדבר מצריך טיפול נפשי ארוך טווח, והתגייסות עצומה מצד המטפל, קרוביו של האדם הסובל וכמובן- של האדם הסובל עצמו, רבים אשר סובלים מטראומה מורכבת מצליחים לשקם במידה כזו או אחרת את חייהם, רבים מצליחים לנהל חיים נורמטיביים, ללמוד, לפתח קריירה ואף להקים משפחה.

לקריאה נוספת על טראומה מורכבת:

https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/complex-posttraumatic-stress-disorder.html

 

 

PTSD כתוצאה מאסונות טבע

מדי כמה שבועות או חודשים אנחנו שומעים בתקשורת על פינוי תושבים לקראת סופת הוריקן מתקרבת.

אחד הגורמים השכיחים לפריצת PTSD הוא חשיפה ישירה לאסון טבע: הצפות, רעידות אדמה, גלי צונאמי, סופות הרסניות שגורמות לאלפי אנשים להישאר ללא קורת גג ותופעות טבע נוספות, שנובעות ישירות ובעקיפין מתהליך התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים בכל העולם.

למעשה, לפי נתוני האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה (APA), לא פחות ממחצית מתושבי ארה"ב, מבוגרים, בני נוער וילדים, שנחשפים לאסון טבע, מתמודדים עם דיכאון. בנוסף, מחקר אחרון שפורסם בכתב העת Nature, מתייחס לקשר בין ההתחממות הגלובלית לבין עליה בשיעור האובדנות בארה"ב ובמקסיקו.

נתונים אלה מדאיגים מאוד את מומחי הטראומה בעולם כולו. 

 

 

חיידקי מעיים ופוסט טראומה

המחקר על טראומה והתמודדות מתמקד בשנים האחרונות רבות בגורמי חוסן: בין הגורמים שנמצאו היו מרכיבים גנטיים מסוימים, חוויות ילדות ומצב סוציואקונומי.

במחקר מרתק, בחנה קבוצת חוקרים מאוניברסיטה בדרום אפריקה, את ההשפעה של חיידקי מעיים ספציפיים (המכונים Gut Microbiome) כגורמי חוסן מפני פיתוח ההפרעה. חיידקים אלו, בנוסף לתפקידם החיוני במערכת החיסונית ובחילוף החומרים בגוף, מפרישים נוירוטרנסמיטורים והורמונים שיש להם השפעה ניכרת על החוסן הנפשי. כמות החיידקים נמצאת במתאם גבוה עם מצבי דחק וחרדה, מה שמסביר את הקשר בין מתח נפשי לבין קשיים בעיכול ופגיעות גופנית כללית.

החוקרים מצאו, שבקרב אלו שסבלו מפגיעה בילדות, כמות החיידקים במערכת העיכול נמוכה במיוחד והם סובלים מדלקות חוזרות ומוויסות לקוי של המערכת החיסונית. על אף שלא ניתן לבסס סיבתיות אודות הקשר בין ריכוז החיידקים להסתברות לפיתוח PTSD בעקבות אירוע טראומטי, הנתון מרחיב את היריעה אודות הגורמים שעלולים לתרום להתפתחות ההפרעה. מחקר זה, שבחן את הקשר בין גורמים ביולוגיים-פיזיולוגיים להפרעת דחק פוסט טראומתית, מהווה פתיח למחקר רחב היקף הבוחן את הקשר בין קבוצת חיידקי המעי הללו לבין הפרעות נפשיות נוספות המערבות טראומה, דיכאון וחרדה.

 
 
 

טטריס מונע פלאשבקים

זיכרונות חושיים פולשניים ובלתי רצוניים, המכונים גם פלאשבקים, הם בין הסימפטומים הנפוצים המופיעים לאחר טראומה, ומאפיינים הפרעת דחק חמורה (ASR) והפרעה פוסט-טראומטית (PTSD). פלאשבקים כוללים מראות וריחות, בדיוק באופן החוויתי שבו נקלטו באמצעות החושים שלנו בזמן החשיפה לאירוע הטראומטי.

מדובר בסיוט של ממש - הפלאשבקים מעוררים רגשות קשים, שליליים ועוצמתיים, בעיקר כאשר הם מופיעים בזמן חלימה. הם פוגעים בתפקוד של האדם הטראומטי באופן משמעותי.

בניסוי שנערך בבית החולים אוקספורד בבריטניה, השתתפו נבדקים שהיו עדים לתאונת אופנוע טראומטית. הם הגיעו לחדר מיון תוך 6 שעות מזמן החשיפה לאירוע ודיווחו שהם זוכרים את פרטי התאונה. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות:

  • קבוצת ניסוי - התבקשו להיזכר בתאונה ולתאר בקצרה את הרגעים הקשים ביותר שעלו בזיכרונם. לאחר מכן, הם הונחו לשחק בטטריס לאורך 10-20 דקות.
  • קבוצת ביקורת - התבקשו למלא טבלה לרשום בה את כל הפעילויות שביצעו בעת שהותם במיון וכמה זמן לקחה כל פעילות (למשל, קריאה, שיחה, קבלת טיפול רפואי, פתרון תשחצים, שליחת הודעות וכדומה). 

הממצאים הראו כי ההתערבות באמצעות משחק הטטריס הפחיתה את מספר הזיכרונות הפולשניים של המשתתפים.

המחקר מציע סוג של 'חיסון קוגניטיבי' שניתן ליישם זמן קצר לאחר הטראומה, במטרה להפחית את הופעתם של זיכרונות חזותיים פולשניים.

 

  

האם הפלה גורמת לטראומה?


מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA Psychiatry מעלה כי נשים שביצעו הפלה הראו תוצאות טובות יותר במדדי בריאות הנפש בהשוואה לנשים שבקשתן לביצוע הפלה נדחתה.

לצורך המחקר גויסו 956 נבדקות מעל גיל 15 מ- 30 קליניקות שונות להפלות ברחבי ארצות הברית. הנבדקות רואיינו בפעם הראשונה שבוע לאחר שפנו לקליניקה לצורך ביצוע ההפלה ולאחר מכן בכל שישה חודשים במהלך חמשת השנים הבאות. המחקר השווה בין המצב הנפשי של הנשים שאושר להן לעבור הפלה לבין אלה שלא אושר להן בשל גיל ההיריון. הנשים שלא אושר להן לעבור הפלה בקליניקה אליה פנו חולקו לאחר מכן לקבוצת הנשים שילדו, עברו הפלה טבעית או עברו הפלה בקליניקה אחרת.

החוקרים מצאו כי הנשים שפנייתן לביצוע הפלה נדחתה בקליניקה הראשונה אליה פנו ובאופן ספציפי אלה שבשלב מאוחר יותר עברו הפלה בקליניקה אחרת או הפילו באופן טבעי הראו את הרמות הגבוהות ביותר של חרדה והנמוכות ביותר של הערכה עצמית וסיפוק כללי, שבוע לאחר קבלת הודעת הדחייה. ההבדלים של קבוצה זו לעומת קבוצת המחקר השנייה של הנשים שפנייתן לביצוע הפלה אושרה צומצמו לחלוטין לאחר 6 עד 12 חודשים.
החוקרים מציינים שלממצאים אלה תרומה משמעותית לגוף הידע בתחום זה בכך שהם מחזקים את הרעיון כי הפלות אינן מגדילות את הסיכון למצוקה פסיכולוגית בקרב נשים.

 

 

טיפול ב-PTSD בפגישה אחת?

 (EFT (Emotional Freedom Technique היא שיטת טיפול בטכניקה ייחודית ופשוטה מאוד לשחרור רגשי שפיתח גארי קרייג. בטכניקה הזו, שעקרונותיה מתבססים על שתי שיטות שמשלבות גוף ונפש: דיקור סיני וקינסיולוגיה. המטפל מתמקד בקבלה עמוקה ובביטוי תקווה לכך שהמצב הנוכחי הוא רק נקודת ביניים לקראת שינוי ושיקום נפשיים. מחקרים העלו שהשיטה יעילה כטיפול משלים למתמודדים עם PTSD. 

איך EFT עובדת?

הטכניקה של EFT מבוססת על טיפול עצמי. מכיוון שהיא מאוד פשוטה מאוד ליישום, וכוללת בסך הכל טפיפות על נקודות בגוף, לומדים אותה במהלך פגישה אחת. הרעיון הפרדוקסלי שעומד בבסיס EFT מוכר כ"פסיכולוגיה הפוכה": במקום להמשיך להתאמץ לשלוט בעוררות פיזיולוגית, מאמץ המטופל קבלה עצמית עמוקה. 

המיקוד בכך שלמטופל יש אפשרויות בחירה ושהמפתח לשינוי המצב נמצא בידיו, מסייע גם למטופלים שנמצאים במצב נפשי קשה ומורכב, להשיב לעצמם תחושה של שליטה.

כן, נכון, זה נשמע פופוליסטי ופשטני, אבל זוכרים מה מעניין אותנו?

בדיוק, שזה עובד...

צפו בסרטון הסבר על התורה כולה, עם מייסד שיטת EFT, גארי קרייג:

 

 

 

PTSD אצל ניצולי שואה

במחקרם של קריסטל ונדרלנד (1968),  השתתפו 149 ניצולי מחנות הריכוז, 97% עדיין סבלו מחרדה גבוהה, 20 שנה לאחר שחרורם. 

כפי שהיטיב לתאר הנרי קריסטל בעצמו את עולמם הפנימי של ניצולי שואה, הממחישים בעוצמה רבה את  הקטסאטרופה הנפשית :

"אין בנפש כל זכר לרישום מכל סוג שהוא; במקום זה, נשאר רק חלל, חור

הממצאים המחקריים מדהימים: 

  •  רבים מניצולי המחנות הגיבו בחרדה כלפי אנשים שהזכירו להם את הסוהרים. הדימיון התבטא במראה- למשל, אנשים במדים, או בהתנהגות- רופאים ששואלים שאלות שנחוות על ידי הניצול כחודרניות.
  • 7% דיווחו על התקפי חרדה חמורים שהובילו לבלבול, דיס-אוריינטציה, דיסוציאציה ורה-טראומטיזציה של המציאות במחנה הריכוז.
  • 71% דיווחו על חלומות עמוסי חרדה וסיוטים על השואה.
  •  מתוך מי שאיבדו קרובי משפחה - 92% האשימו את עצמם על כך שלא הצילו אותם, 14% ייחלו שהיו מתים במקומם.
  • לאחר 40 שנה מתום המלחמה כמעט מחציתם סבלו מ-PTSD, כאשר הסימפטום הכי עיקש ובולט היה הפרעות בשינה.
  • הניצולים שנכלאו באושוויץ  - היו פי 3 בעלי סיכוי לסבול מ-PTSD בהשוואה לניצולים שלא היו במחנה ריכוז.
 
 
 
 
 
 
 
 
 פנו אלינו לשיחת Matching מושקעת
 
 
להתאמת מטפל מומלץ בטראומה נפשית -
 
 
במכון טמיר תל אביב
 
 
או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ:
 
1-800-509-809 
 
 
 
 
 
המשיכו לקרוא:
 
 
 

 

 

 

 

 

טיפול ציבורי ב-PTSD

 
 
 
 
 
סיכמו וכתבו:  דפנה אברמוביץ', אופיר ברדגמן, שיר אינדיג, דניאלה עמרמי, מור צח וחברים/ות נוספים בצוות מכון טמיר 
 
 
 
 
 
מקורות:
 

 

APA practice parameters for assessment and treatment for PTSD (Updated 2017): http://www.apa.org/ptsd-guideline/ 

Biggs MA, Upadhyay UD, McCulloch CE, Foster DG. Women’s Mental Health and Well-being 5 Years After Receiving or Being Denied an AbortionA Prospective, Longitudinal Cohort Study. JAMA Psychiatry. 2017;74(2):169–178. doi:10.1001/jamapsychiatry.2016.3478 

Emmerik, A.A., Kamphuis, J.H., Hulsbosch, A.M., & Emmelkamp, P.M. (2002). Single session debriefing after psychological trauma: a meta-analysis. Lancet, 360 9335, 766-71. 

Hendin, H., & Haas, A. P. (1991). Suicide and guilt as manifestations of PTSD in Vietnam combat veterans. The American Journal of Psychiatry, 148(5), 586.   

Horowitz, M. (1999). Essential papers on posttraumatic stress disorder, New York: University Press.  

Johnson, R.A. et al (2018). Effects of therapeutic horseback riding on post-traumatic stress disorder in military veterans. Military Medical Research. 5:3
https://doi.org/10.1186/s40779-018-0149-6

Dimitri ML Van Ryckeghem, Stefaan Van Damme, Christopher Eccleston, Geert Crombez  (2018). The efficacy of attentional distraction and sensory monitoring in chronic pain patients: A meta-analysis. Clinical Psychology Review. Volume 59, 16-29 

Krystal, H. (Ed.) (1968). Massive psychic trauma. New York: International Universities Press.  

Robertson, M & Humphreys L, (2004), Psychological treatment for posttraumatic stress disorder: recommendations for the clinician. J Psychiatric Prac, 2004; 10:106-118. 

Shalev, A.Y., Friedman, M.J., Foa, E.B., Keane, T.M. (2000) Integration and Summary. In E.B. Foa, T.M. Keane, M.J. Friedman, (Eds.) Effective Treatments for PTSD: Practice guidelines from the International Society for Traumatic Stress Studies (pp. 359 – 379). New York: Guilford Press. 

Van Etten, M., Taylor S., (1998) Comparative efficacy of treatments for posttraumatic stress disorder: A meta-analysis. Clinical Psychology and Psychotherapy, 5: 126-144. 

 https://www.nature.com/articles/npp2014132

https://www.healthyplace.com/blogs/traumaptsdblog/2018/01/ptsd-psychosis/

https://www.nature.com/articles/mp201723/

https://www.ptsd.va.gov/professional/co-occurring/research_on_ptsd_and_violence.asp

https://www.huffingtonpost.com/2014/11/22/cannabis-ptsd_n_6199254.html

https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/complex-posttraumatic-stress-disorder.html

http://www.nytimes.com/1991/05/02/health/therapists-say-a-single-session-may-be-enough.html

https://www.huffingtonpost.com/entry/sometimes-just-one-session-of-therapy-can-be-enough_us_57c122bfe4b00c54015dea64

https://canadian-nurse.com/articles/issues/2015/january-2015/single-session-walk-in-therapy

https://www.nature.com/articles/mp201723.epdf?shared_access_token=VyQU41DbxK8x_2FIULR7S9RgN0jAjWel9jnR3ZoTv0NCvT9mIagvOOwtmxZyfE5Wbx1GCopa64U7u6f1w3p4zkj_vHnHyYytQKID38dZf0O8T_WGLVybjMIu2i-_uCHb_QA7qHcfA-dKCf8-d9ZMhA%3D%3D

https://www.bbrfoundation.org/mdma-used-treatment-ptsd-helps-reduce-fear-response-mice

https://www.scientificamerican.com/article/troubled-childhood-may-predict-ptsd/

H. Krystal (Ed.) Massive Psychic Trauma. International University Press, New York; 1968

 
 

Google

PTSD: סימפטומים, אבחון, מחקר וטיפול בפוסט טראומה
Rated 5/5 based on 85 reviews

הפרעת דחק פוסט טראומטית Posttraumatic stress disorder PTSD

יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

%MCEPASTEBIN%

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





תגובות

 

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il