PTSD | הפרעת דחק פוסט-טראומטית | תסמינים, אבחון וטיפול

פוסט טראומה

מאמר עומק על התסמינים, 

הסיבות, הגורמים והטיפולים

של פוסט-טראומה

 

מעודכן - יוני 2021

 

  

תוכן העניינים במאמר - דלגו לאן שמתאים: 

 

 

מהי הפרעת דחק פוסט-טראומטית  (PTSD)? 

הפרעת דחק פוסט-טראומטית, או PTSD  (בעברית נקראת ההפרעה הַלֶּמֶת; או הפרעת דחק בתר־חבלתיתמופיעה בעקבות אירוע טראומטי בו האדם נחשף או שהיה עד, לאירוע/ים הקשור במוות, או איום במוות, פציעה חמורה או איום לפגיעה בשלמות גופו או גופם של אחרים ובתגובת הנפגע עולה פחד ממוות, חוסר אונים או אימה קיצונית. 

פוסט-טראומה מתבטאת בעיקר בתסמיני חודרנות ופלאשבקים, עוררות גופנית מוגברת, הימנעות התנהגותית, דיסוציאציה (נתק) ומצב רוח ירוד.

ההפרעה נחשבת כרונית, אך מוצעים לה כיום טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים יעילים.

 

הפרעת PTSD מערבת חשיפה לאירוע המאיים במוות, פציעה קשה או אלימות מינית, באחת או יותר מהדרכים הבאות:

  • התנסות ישירה באירוע הטראומטי -  אדם שנחשף לאירוע מסכן חיים.

  • עדות בגוף ראשון לאירוע טראומטי שחווה אדם אחר: במקרים מסוימים תופיע תגובה נפשית קשה לטראומה גם כאשר היא נחווית באופן עקיף. המחקרים הפסיכולוגיים שנערכו במהלך אירועי 9/11 בניו יורק מלמדים על המעגלים הרבים בהם משפיע אירוע מסכן חיים על נפשם של המעורבים. למעשה, עצם הידיעה שמישהו קרוב אלי נפגע עלול להיות גורם סיכון ל-PTSD.  

  • חשיפה חוזרת ונשנית, או קיצונית, לטראומות: למשל, רופאים בחדרי מיון, צוותים רפואיים במחלקות הקורונה, מתנדבי זק"א, שוטרים, חיילים - כולם בסיכון גבוה לפתח PTSD. תופעה זו מכונה גם טראומה משנית, או עקיפה

 

טראומה יכולה להיות חוויה פסיכולוגית שקופה אך עיקשת.  רגשית, ׳אין לה שם׳ ואין מילים שמספיקות כדי לתאר אותה.

 

כמה עובדות מחקריות על האפידמיולוגיה, המהלך והטיפול ב-PTSD, אליהן ניכנס יותר לעומק במאמר: 

  1. הפרעת דחק פוסט-טראומטית תתפתח אצל כ-20% מהנחשפים לטראומה (בממוצע). ניתן להבחין בהפרעה בסריקות מוח, מה שמסייע בתהליך האבחון.

  2. אם תתרחש רמיסיה (הפוגה)  דרך 'החלמה ספונטנית' (שיפור ללא טיפול), סביר שתתרחש ב-6 החודשים הראשונים עד לשנה לאחר האירוע. לאחר השנה הראשונה היא פחות שכיחה. 

  3. מחקרים רבים, ובכללם מטה-אנליזות, מצביעים על היעילות הגבוהה של שיטות טיפול מבוססות ראיות, ובפרט טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים (CBT), ב-PTSD. 

 

איך התפתחה הבנת הטראומה בבריאות הנפש?

ההיסטוריה של PTSD בפסיכיאטריה עמוסה בשינויים ועדכונים. 

התגובה הרווחת בקרב לוחמים ללחץ חריג קיצוני כונתה בעבר "תגובת קרב" (Combat Stress Reaction) - או הלם קרבסערת נפש המתחוללת כאשר האדם שנחשף לטראומה מוצף בגירויים מלחיצים, מבלי שיש ביכולתו לעכב אותם או לגייס די כוחות לווסתם.

אשתקד ציינה האבחנה  40 שנה לקיומה.

 

 

מהי הפרעת לחץ אקוטית (ASD)?

הפרעת לחץ אקוטית - Acute Stress Disorder- ASD, היא התגובה הנפשית השכיחה ביותר שמופיעה מיידית לאחר האירוע הטראומטי. 

 למרות ש-ASD חולקת תסמינים דומים עם PTSD,  הפרעת ASD היא אבחנה ברורה ומובחנת קלינית. 

"חייה האבחוניים" של הפרעת ASD קצרים למדי: 

3 ימים עד חודש ממועד החשיפה לטראומה. מרבית המתמודדים חווים תסמונת לחץ חריף ולאחריה חוזרים למצב הנפשי הקודם. 

אצל מיעוטם היא עלולה להחמיר לכדי הפרעה נפשית כרונית, תפקודית והתנהגותית ניכרת, שמשמעה תסמונת דחק פוסט טראומטית (PTSD).

   

בקטע הסיום של הסרט

"קפטן פיליפס"

טום הנקס משחק מדהים

אדם תגובה של אדם

מייד לאחר אירוע טראומטי.

 

אזהרת טריגר למתמודדים

עם פוסט-טראומה.:

 

 

 

איך אנשי מקצוע מאבחנים PTSD?

קלינאים משתמשים בשאלונים קצרים, במבחנים פסיכולוגיים ובראיונות אישיים כדי להעריך את ההיסטוריה של חשיפה לטראומה אצל המטופל וקובעים מבחינה אבחונית את מידת חומרתה, את הצורך בטיפול ואת התאמתו האישית לנבדק. 

אחד מכלי ההערכה המוכרים הוא שאלון (Clinician-Administered PTSD Scale for DSM-5 (CAPS-5, שנועד להעריך פוסט טראומה בשבוע ובחודש האחרונים או לאורך החיים. 

אולם קיימות דרכים יצירתיות יותר לאבחון PTSD.

למשל מחקר שהתפרסם ביולי 2020 גילה כי באמצעות מדידה של כיווץ והתרחבות האישונים בעת חשיפה לגרוי מעורר רגשית, ניתן להבחין בין מתמודדים עם PTSD לבין מי שלא.  ממצאי המחקר עשויים להיות מועילים גם מפרספקטיבה אבחונית וטיפולית כאחד: מכיוון ש-PTSD לובש צורות רבות, לעתים המטופל נאבק לבטא את מחשבותיו ותחושותיו, או אפילו לגמד אותן כדי לרצות את המטפל. ואולם, בהינתן שיטה אובייקטיבית יותר לחיפוש אחר סימנים לדריכות ועוררות יתר, ייתכן ויהיה קל יותר לקבוע נקודות ציון ברורות להתקדמות בטיפול.

 

 

מה הקריטריונים לאבחון PTSD לפי DSM-5? 

בהגדרתה הנוכחית מאובחנת PTSD על בסיס ארבעה סוגי תסמינים:  

 

תסמיני חודרנות והתנסות מחדש בטראומה

חלומות בלהה, פלאשבקים, זיכרונות חודרניים במשך היום או רגעים בהם האדם פוגש טריגרים שגורמים לו לחוש  כאילו הוא נמצא כרגע הנוכחי, בהווה, בשיאה של הסיטואציה הטראומטית.  

ברמה הקלינית קיימות תנודתיות בין היזכרות חודרנית ומפחידה באירוע הטראומטי לבין מאמצים להימנע ממנה.

הסימפטומים החודרניים מעלים אל המודעות לחומר רגשי מחריד שאינו מעובד, לפעמים היא מסעירה כמו פסיכוזה, מה שמצית בהלה, שמעוררת את מנגנוני החרדה וגוזלת אנרגיה נפשית רבה מהמתמודד. 

החוויות החודרניות מלוות בעוררות גופנית שמפחיתה את סף התסכול של הנפגע ואת סף התגובתיות שלו. 

עקב כך, גירויים רבים, יומיומיים ומקובלים, עלולים לגרום להתקפי חרדה  ו/או להתקפי זעם.

התסמינים האינטרוסיביים הללו אינם מתבטאים בהכרח במפגש תחושתי מלא (full-blown) עם מוראות האירוע

במהלך טיפול פסיכולוגי בטראומה מתגלים לעיתים קרובות ביטויים מעודנים יותר של האירוע, אשר  הוכללו בתודעת המטופל הטראומטי לאיזורי חיים מגוונים.

אז למדנו שטראומה מעוררת חרדה. אבל מחקר חדש מלמד שגם חרדה מעוררת טראומה. המחקר, שפורסם ב-2018 על ידי פרופ' אלי זומר, מומחה בינלאומי לטיפול בהפרעות דיסוציאציה ופסיכולוג קליני בחיפה, מעלה כי התקפי חרדה עלולים לתרום בעצמם לחוויות טראומטיות וחודרניות ולפריצת הפרעת PTSD.  

 

תסמיני הימנעות

אדם טראומטי מתנסה בעיקר בהימנעות מגירויים שקשורים בתודעתו לאירוע הטראומטי. זה כולל הימנעות מסיטואציות או גירויים שמאזכרים את הטראומה (כגון סרטי מלחמה – אצל נפגעי מלחמה או רחובות חשוכים ומין – אצל נפגעות אונס) הימנעות מפעולות, ממקומות ומאנשים שמעוררים זיכרונות הקשורים באירוע, שכחה (אמנזיה פסיכוגנית, בה נשכחים פרטים אוטוביוגרפיים מההיסטוריה האישית), איבוד עניין בפעילויות משמעותיות, תחושת ניכור וזרות כלפי הסביבה, קהות וצמצום הטווח הרגשי ואימוץ עמדה פסימית לגבי העתיד, עד כדי פרישה מהחיים הבין-אישיים.

ברמה הקלינית, ניסיונות ההימנעות משטיחים ומצמצמים את הכישורים הרגשיים ואת הנוכחות הרגשית של הנפגע ותחומי העניין שלו מצטמצמים. 

ישנן שתי אסטרטגיות הימנעות שתכליתן לצמצם ככל הניתן תסמיני מצוקה בהקשר הטראומטי:

  • הימנעות או מאמצים להימנע ממחשבות, זיכרונות ורגשות. 

  • הימנעות או מאמצים להימנע מגירויים חיצוניים - אנשים, מקומות, שיחות, פעולות, אובייקטים וסיטואציות.

 

דכדוך ויכולת מופחתת להנאה

 מצב רוח לא יציב ועולם פנימי מוטרד, כאוטי ומוצף. מופיעים שינויים שליליים בקוגניציות ובמצבי הרוח המקושרים לאירוע, שמופיעים או מחמירים לאחריו. 

  • קושי ניכר להיזכר במאפיינים חשובים של הטראומה: בדומה לאמנזיה דיסאציאטיבית, קושי עקבי לשחזר בעיני רוחם היבטים רבים של האירוע עצמו.

  • אמונות או ציפיות שליליות מתמשכות ומוגזמות לגבי העצמי, אחרים והעולם: השורד מפתח אמונות ומחשבות שליליות לגבי עצמו, "אני לא טוב", "אני אפס", "אני לא יכול לסמוך על אנשים".ילדים שעברו פגיעה מינית בילדותם מתקשים מאוד לסמוך על אחרים בבגרותם. 

  • קוגניציות מעוותות ומתמשכות לגבי הסיבות או ההשלכות של האירוע המובילות להאשמה עצמית או האשמת אחרים.

  • רגשות שליליים מתמשכים: פחד, חרדה לופתת, אשמה, בושה ואימה.

  • אובדן עניין או השתתפות שמבטאת ויטליות (חיות): אנהדוניה לגבי מיניות, יחסים, אהבה ואפילו אוכל טעים. 

  • רגשות נתק וזרות:  דיסוציאציה. למצב דיסוציאטיבי יש ביטויים התנהגותיים, רגשיים ותפיסתיים, בינהם צורך בגירויים עוצמתיים ואינטנסיביים כדי לחוש בחיים, נקיטה בהתנהגויות מסכנות רק כדי להרגיש משהו באמצעות תחושת ה-HIGH ותחושת ריקנות כרונית

  • קושי מתמשך לחוות רגשות חיוביים - עוצמת הקושי להפיק הנאה מיחסים מתבטאת בקשרים בהם יתקשה השורד להבחין בין עונג לבין כאב.  

 

עוררות -יתר פיזיולוגית

תסמינים שמתבטאים בקשיי שינה, תחושת מתח, קושי בריכוז, עצבנות מתמדת עד כדי התפרצויות זעם בלי פרובוקציה שקדמה להן, תוקפנות מילולית או פיזית כלפי אנשים או חפצים, התנהגות מסוכנת או הרסנית כלפי העצמי, דריכות-יתר (Hypervigilance) ותגובות בהלה מוגזמות (Startle Response).

 

התסמינים הללו יכולים להופיע בסמוך להתנסות הטראומטית ולעיתים בחלוף תקופת חביון, לאחר חודשים ואף שנים (במסגרת הפרעת דחק פוסט-טראומטית עם פריצה מאוחרת). 

 

 

מהם טריגרים ב-PTSD?

המילה ״טריגר״ פלשה לשפת היומיום, גם בעברית, כדי לבטא מצבים בהם אנו נפגעים ומתעצבנים עד אובדן שליטה. אבל טריגרים במובן של תסמונת דחק פוסט-טראומטית הם מורכבים יותר, כאשר מדובר, בעצם, בתהליך לא מודע במוח. כשהתרחש האירוע הטראומטי המקורי, המוח פעל כדי לשרוד. בתוך כך, נוצר קישור (אסוציאציה) בין מקומות, אירועים ואנשים ספציפיים לחוויה הטראומטית, וכאשר אחד מהגרויים הללו מופיע לפתע – המוח שולף מתוכו את התחושה שמקושרת לזיכרון האירוע הטראומטי. 

למרות שהסכנה חלפה זה מכבר, המוח מכניס את המתמודד למצב ״לחימה או בריחה״.  למשל, רעש של מסוק או מטוס עלולה להיות טריגר.  ריח או תחושה גופנית אחרת יכולים להגביר את תסמיני ההפרעה.

גם מועד קבוע, כמו ציון יום השנה לטראומה או יום הזיכרון, הם טריגרים שמציתים PTSD.

 

מה הקשר בין ptsd לדיכאון?

חשוב לציין שקיימים קווים משותפים בין תסמונת דחק פוסט-טראומטית לבין דיכאון קליני, שני מצבים פסיכיאטריים שחולקים כמה סימפטומים:

בכל אחד מהמצבים עלול המטופל לחוות בעיות בשינה, להתעצבן על דברים קטנים או לאבד עניין באנשים ובפעילויות. לעתים שני המצבים יכולים להתקיים יחד.

דיכאון אינו מצב שפשוט חולף מעצמו, אלא הפרעה שניתן לטפל בה באמצעות טיפול תרופתי ופסיכותרפיה.

PTSD לעומת זאת היא הפרעת חרדה שאדם יכול ללקות בה לאחר שצפה או חווה מאורע קשה, כמו מלחמה, תאונה או אסון אקלים בעל השלכות פסיכולוגיות.

כמו בדיכאון, גם במקרה של PTSD טיפול יכול להועיל.

 

מהי אשמת השורד?

פעמים רבות מתלווה להפרעת חרדה פוסט טראומטית (PTSD) סינדרום הקרוי "אשמת השורד".

אשמת השורד מתייחסת לרגשות אדם כבדים עמם מתמודד האדם שנחשף לאירוע טראומטי. האשמה מכוונת לאופן בו התנהג השורד בסיטואציה הטראומטית, תוך ביקורת עצמית קשה לגבי פעולות שעשה או נמנע מלעשות. 

המושג פותח בשנות ה-60, לאחר שההיבט הפסיכולוגי של זוועות השואה נחקרו והובאו בפני מליוני קוראים וצופים נדהמים ברחבי העולם. אשמת הניצול בקרב ניצולי המחנות בלטה במיוחד במחקר המופתי של קריסטל (1968), בו נמצא כי 80% מהשורדים דיווחו על רגשות אשם קשים על כך שהם שרדו ואחרים לא. 

המושג הוגדר כהפרעה נפרדת, עד שהוחלט ב-DSM הרביעי (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) כי הוא ישולב כחלק מהתסמינים של אבחון PTSD. 

אשמת השורד נחשבת סימפטום מהותי ב-PTSD, בעיקר בקרב חיילים שהשתתפו במלחמות, או בקרב שורדי מחנות ריכוז וההשמדה, אך היא אינה שכיחה בקרב נפגעי תקיפות מיניות לסוגיהן. רבים מהאנשים שאובחנו עם PTSD נאחזים בזיכרון ובתסמיני הטראומה כ"עונש" שמגיע להם על כך שניצלו ומישהו אחר נפצע או מת, גם אם במציאות הפגיעה באדם האחר לא קרתה בהקשר של פעולה שעשו. 

 

 

אפידמיולוגיה, מהלך ומאפייני ההפרעה

  • השכיחות של PTSD היא כ-8% מהאוכלוסיה הכללית: 8-9% שכיחות במהלך החיים. סטטיסטית, 5-6% מהאמריקאים ידווחו על סימפטומים טראומטיים במהלך השנה הקרובה.

  • קבוצות סיכון: שוהים באזורי מלחמה, קורבנות אלימות פוליטית, מתמודדות עם הפלה טראומטית או לידה שקטה, מצב סוציואקונומי נמוך ועוד. 

  • אצל כ50% החלמה מלאה בשלושת החודשים הראשונים: ההתפרצות של PTSD היא עד 3 חודשים אחרי האירוע עצמו, כאשר לרוב האנשים אין מופע מושהה. רוב האנשים מפתחים PTSD שלושה חודשים מחלוף האירוע עצמו. אנו מדברים על כך שאחוז גבוה מאוד -  מעל 50% ממשיכים להראות את הסימפטומים של PTSD

  • בקרב 40% מהמאובחנים קיימים סימפטומים גם לאחר 10 שנים.

  • תחלואה נלווית - ל-PTSD  יש שיעור גבוה במיוחד של קומורבידיות (הופעתן של הפרעות נוספות במקביל). כ-80% מתמודדים עם לפחות הפרעה נפשית אחת נוספת.

  • הסיכוי לפתח PTSD גבוה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים. עם זאת, ברים נוטים לפתח פוסט-טראומה על רקע אירועי מלחמה, בעוד נשים מפתחות אותה על פי רוב לאחר טראומה מינית ואונס.

 

 

טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים בפוסט-טראומה

בואו נדבר על זה?

כשסוקרים של ההיסטוריה של PTSD, אפשר לראות שההתייחסות של פסיכולוגים ל"דיבור" על המאורע הטראומטי עברה לאורך השנים שינויים עצומים. למשל, רק עד לפני עשור וחצי עדיין השתמשו מומחים בטיפול בטראומה בהתערבות ראשונית באמצעות דיבוב (CISD), טכניקה שנחשבת כיום שנויה במחלוקת.

לפי הורוביץ (1999) קיימת שונות עצומה בבחירת דרכי ההתמודדות של הנחשפים לטראומה: 

יש כאלה שייצאו למסע חיפושים בגוגל וילקטו כל פיסת מידע; אחרים לוקחים את הזמן "לעיכול" האירוע והתארגנות שמבוססת על החוסן האישי וניסיון החיים, ורק אז מחפשים עזרה מקצועית,  ויש גם מי שפשוט צריכים לקחת פסק זמן להחלמה שלהבנתם אמורה להגיע באופן ספונטני. מה שמשותף לכולם, טענו חיים עומר ונחי אלון, הוא הפגיעה בתפיסת הרציפות בראיית העולם - רציפות תפקודית, קוגניטיבית, חברתית והיסטורית - שמחייבת תיקון, שיקום והשבה של תחושת השליטה, אתגר טיפולי ממעלה ראשונה. 

 

טיפולים מבוססי מחקר ב-PTSD

  • DBT-PE - הפרוטוקול הטיפולי של DBT-PE משלב בין טיפול DBT לבין שיטת PE

  • טיפול בגישת STAIR - טיפול STAIR מתמקד בלימוד מיומנויות ויסות רגשי ובין אישי, למטופלים ולהורים 

  • MBSR - טיפול ממוקד באמצעות מיינדפולנס

  • CBCT - וריאציה של טיפול CBT, אשר פותח במקור לטיפול ביחסים בין-אישיים. CBCT נמצאה יעילה לעזרה למתמודדים עם PTSD ולבני זוג

  • טיפול בפוסט-טראומה עם מציאות מדומה (שיטת 3MDR)

 

מה משותף לשיטות המרכזיות לטיפול בפוסט טראומה?

  • כיום מתקיים טיפול בטראומה בעיקר באמצעות שיטות טיפול ממוקדות ומבוססות מחקר בלבד. טיפול דינמי כמעט ואינו מקובל להפרעה זו. 

  • טיפולים קצרי טווח - בדרך כלל 9-12 מפגשים, כאשר כל הטיפולים הללו עובדים לפי שלבים מונחים מראש.

  • בכל הטיפולים ניתן דגש לשיום (Namimg) של תחושות גופניות המתארות רגשות שקשה למטופל להרגיש ולבטא. בנוסף, מתקיימת הבחנה בין "סיפור הטראומה" באופן לא רגשי ולא מעובד (מיומנות של פוסט-טראומטיים שמתפתחת במטרה להימנע ממגע עם הכאב) לבין עיבוד יסודי והוליסטי של הטראומה. 

  • ההתערבויות מתחילות במהלך פסיכו-חינוכי: מתן מידע ברור למטופל, הכולל סקירה של התסמינים של PTSD, הסבר מפורט על מודל CBT ועל מרכיבי הטיפול.

  • בחלק מהשיטות מבקשים מהמטופל להיחשף לנראטיב של האירוע הטראומטי. המכנה המשותף לכל הטיפולים הוא הכחדת ההתניה (De-conditioning) בין זיכרון האירוע לבין החרדה. 

  • כל ההתערבויות המוצלחות שואפות להשיג יציבות ומסתיימות בהכנת המטופל לעתיד באמצעות הקניית מיומנויות שנועדו למנוע הישנות.

  • בכל הפרוטוקולים הטיפוליים, נדרשים המטופלים נדרשים להשלים משימות בית בכל שבוע וההתקדמות בכל פגישה לעתים קרובות תלויה בהכנת שיעורי הבית.

 

יש המון שיטות טיפול מצוינות וחדשות בטראומה, שלא נספיק לתאר במאמר זה.  

אבל לא הצלחנו להתאפק מלדווח על יעילותו יוצאת הדופן של טיפול באמצעות בעלי חיים שנועד להתמודד עם טראומה נפשית.

נתייחס כאן על קצה המזלג לטיפול באמצעות רכיבה על סוסים וטיפול עם דולפינים:

מחקר חדש העלה כי תסמיני PTSD פחתו ב-87% אצל הלומי קרב, לאחר 6 שבועות בלבד של רכיבה טיפולית! 57 הנבדקים, לוחמים לשעבר ובוגרי צבא ארה"ב, השתתפו במחקר קליני מבוקר שכלל תכנית רכיבה טיפולית (THR) להפחתת תסמיני PTSD, תוך מתן דגש הגברת המסוגלות העצמית, הקניית מיומנויות לוויסות רגשי וכלים יישומיים להתמודדות עם בדידות בין-אישית ורגשית.

כמו סוסים, גם דולפינים שימשו כמלווים בטיפולים רגשיים למתמודדים עם טראומה, דיכאון וחרדה.

מחקר שהשווה טיפול בעזרת בעלי חיים עם דולפינים (חינוך, אינטראקציה וטיפול בדולפינים) עם קבוצת ביקורת, מעלה כי תוכנית הטיפול בדולפינים הביאה לירידה גבוהה משמעותית בביטויי הדיכאון והטראומטיזציה, בהשוואה לקבוצות ביקורת.

די מדהים. 

  

האם ניתן להחלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית? 

כמו מרבית ההפרעות הנפשיות, גם PTSD אינה ניתנת כיום לריפוי מלא.

מאמר מטא-אנליזה שפורסם לאחרונה, ניתח 32 מחקרים על טיפולים ל-PTSD. הממצאים מלמדים כי ההשפעה החיובית של טיפולים קצרי מועד בפוסט-טראומה מחזיקה מעמד גם לאחר שנתיים ממועד סיום הטיפול. 

אז למרות שהחלמה מלאה אינה מובטחת, טיפול פסיכותרפי ולעיתים תרופות יכולים לעשות את ההבדל בין חיים מלאים עם PTSD לבין חיים בצל ההרסני של הטראומה. 

 

טיפול תרופתי

אין טיפול תרופתי ספציפי שפותר את התסמינים של PTSD:

יש כדורים שמפחיתים דיכאון, יש תרופות שמפחיתות חרדה - אבל אין טיפול תרופתי ייחודי ל-PTSD. 

מחקר גדול שפורסם בסוף 2020 בכתב העת Journal of Psychiatric Research, Early, ובחן הפסקה של הטיפול התרופתי בקרב חיילים משוחררים פוסא טראומיים בצבא בארה"ב, מצא כי למרות שמעל מחצית מהמתמודדים מקבלים טיפול בתרופות לתסמיני PTSD, רבים מפסיקים את הטיפול זמן קצר לאחר מכן.

המחקר מדגיש את הצורך בפסיכותרפיה כדי לעודד התמדה והקפדה על טיפול תרופתי ב- PTSD. בהתחשב בכך שאחוז הנשירה המוקדם הוא גבוה, מטפלים בטראומה חייבים לדון עם המטופלים על הסיכון הפוטנציאלי ובגורמים שמונעים הפסקת טיפול.

ידוע כי מטופלים מבוגרים שמתמודדים עם PTSD מעדיפים פסיכותרפיה ממוקדת (טיפול בחשיפה ממושכת) על פני טיפול תרופתי באמצעות לוסטרל ותרופות נוגדות דיכאון אחרות, בשיעור של פי 2 לטובת הטיפול בשיחות.

מחקר חדש מלמד כי תרופה אופיאטית שמשמשת להפחתת כאב, בופרנורפין (Buprenorphine/naloxone) עשויה להיות יעילה יותר לטיפול ב-PTSD, בהשוואה לתרופות ממשפחת ה-SSRI.

בכל זאת, תרופות פסיכיאטריות אינן המענה היעיל ביותר להפרעה. 

 

קראו מאמר חדש שלנו על קנאביס ו-PTSD:

טיפול בגראס רפואי אצל נפגעי פוסט טראומה <

 

 

מהן הסיבות ל-PTSD?

הפרעת דחק פוסט-טראומטית, PTSD, תתפתח בעקבות אירוע מלחיץ ומחריד מאוד, או לאחר חוויה טראומטית ממושכת.

הגורמים השכיחים ביותר לפריצת הפרעה פוסט-טראומטית: 

  • מעורבות בתאונת דרכים מסכנת חיים

  • חשיפה לפיגוע טרור

  • תקיפה פיזית או מינית

  • התעללות, ובפרט התעללות בילדות או במשפחה

  • חשיפה לאירועים טראומטיים בעבודה, כולל טראומטיזציה משנית.

תהליך מואץ זה הביא לניסוח של מודלים להבנת התסמונת, אשר נבעו משטחי הגות ומחקר קרובים:

נוירו-ביולוגיה, פסיכופיזיולוגיה, תורת הלמידה, פסיכואנליזהפסיכולוגיה קוגניטיבית, הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית וגישת הטיפול ההומניסטית .

 

 

מהם גורמי הסיכון לפיתוח PTSD?

מדוע רק חלק מהאנשים שנחשפים לאירוע טראומטי יפתח תסמונת פוסט-טראומטית, בעוד אחרים ימשיכו באין מפריע בחייהם?  

 

קיימים מספר גורמים שמגבירים את הסיכון ל- PTSD:

 

  • היסטוריית חיים שכללה טראומות מוקדמות.

  • טראומת ילדות מעוררת אימה, חוסר אונים או פחד קיצוני.

  • תמיכה חברתית דלה לאחר תום האירוע.

  • סטטוס משפחתי בודד: גרוש, אלמן או רווק. 
  • התמודדות עם לחץ נפשי נוסף מעבר האירוע, כמו אובדן של אדם אהוב, כאב או פציעה.

  • היסטוריה אישית של הפרעות נפשיות קודמות ו/או או שימוש בסמים.

  • רמת השכלה פחותה מהממוצע.

  • תפיסת האירוע והתגובה הרגשית של הנפגע לאחריו.

 

 

גורמי חוסן נפשי

המחקרים מנסים להתחקות מזה שנים רבות אחר הגורמים הפסיכולוגיים שיכולים לפתח חוסן נפשי ולמנוע פיתוח של הפרעת PTSD כרונית.

 

הנה כמה גורמים מגנים נבחרים שנבחנו על ידי חוקרים ופורסמו במאמרים אקדמיים: 

 

  1. מצב סוציו אקונומי גבוה.

  2. אמונה רוחנית או דתית – "הכל זה מאלוהים". מציאת ההיגיון העומד מאחורי ההתרחשויות מקל על ההתמודדות ("למה זה קרה? כי ככה אלוהים רצה"). ככל שעוצמת האמונה גבוהה יותר כך גובר החוסן נפשי. לדוגמא, חיילים שיוצאים למלחמה ולא מאמינים בצדקתה לעומת חיילים שמאמינים שהם נלחמים על הבית - החיילים שנלחמים מתוך היגיון ומוטיבציה פנימית מצויים בסיכון מופחת לפריצת PTSD לאחר חשיפה לקרב. ככל שהטראומה מתרחשת בקונטקסט שניתן להפיק ממנו אמונה ורציונל, כך גובר החוסן הנפשי.

  3. תמיכה חברתית – ככל שהאדם עטוף בתמיכה חברתית כך גובר החוסן הנפשי שלו. אחד הנהלים ב- PTSD בהקשר של חייל שנפצע הוא להחזירו לשדה הקרב מיד עם חזרתו לתפקוד גופני. מהלך כזה נועד להפחית את הקטיעה באורח החיים (במידה והפציעה מאפשרת זאת). ככל שמחזירים את האדם במהרה למציאות בה פעם טרם הטראומה, כך פוחת הסיכון ל-PTSD.

  4. IQ גבוה – ככל שהאינטילגנציה גבוהה יותר כך מתחזקות יכולות ההתמודדות. ידע הוא כוח, ויש בכוחו לעזור לנפגע לעבור התמודדות קלה יותר.

  5. מחקר חדש מלמד על המנגנון הנפשי והקוגניטיבי שעומד מאחורי התופעה המרתקת המכונה צמיחה פוסט-טראומטית (לחצו על הקישור לקריאת מאמר של לאה מרקו, פסיכולוגית קלינית בתל אביב). בצמיחה פוסט טראומטית מדווחים המתמודדים עם טראומה דווקא על שיפור באיכות מצבם הנפשי, במקום על פגיעה והתדרדרות. לפי המחקרים על צמיחה בעקבות טראומה, נוצר בנו טריגר פנימי שמבסס אימון מנטלי של הרחקת מחשבות וזיכרונות שלילייים. 

 

 

טיפול נתמך MDMA ל-PTSD

מחקרים רבים בודקים לאחרונה איך פסיכותרפיה משולבת עם MDMA  יכולה לעזור בהתמודדות עם הנזקים הפסיכולוגיים והרגשיים שנגרמים ע"י טראומה-  פגיעה מינית, מלחמה, פשעים אלימים וטראומות נוספות.

טיפול באמצעות MDMA וסמים פסיכדליים אחרים לא הומצא בעשור שלנו:

הסופר וניצול מחנות הריכוז יחיאל די-נור (עם שם העט ק. צטניק), טופל ב-LSD כחלק מניסוי קליני לטיפול בטראומה.

גם המשוררת יונה וולך טופלה ב-LSD במהלך אשפוזה השני במרכז פסיכיאטרי בירושלים, ועל כך כתבה את שירה ״אם תלך למסע אל אס די״.

 

טיפול חמלה

השימוש בפסיכדליים למטרות ריפוי נפשי נגנז לשלושה עשורים, אך בשנים האחרונות עושה ה-MDMA קאמבק מדהים לחזית המחקר:

לאחרונה אושר הסם הפסיכדלי לשימוש גם במחקרים קליניים נרחבים יותר, צעד שיכול להוביל להפיכת האקסטזי לתרופת מרשם חוקית. 

מחקרים המתפרסמים חדשות לבקרים בשנתיים האחרונות - חלקם התקיימו במרכז לבריאות הנפש באר יעקב -  מעידים על יעילותם הפסיכיאטרית של סמים פסיכדליים כגון LSD, MDMA, אייווסקה (DMT), קטמין ופסילוסיבין (החומר הפעיל בפטריות הזיה). 

אל רשימת הפסיכדליים בעלי הפוטנציאל הטיפולי מצטרפים כל הזמןו צמחים וחומרים חדשים, למשל קראטום (Mitragyna speciosa), ירוק-עד שגדל פרא בדרום-מזרח אסיה, שהשפעתו משככת כאב ומעוררת, עם תופעות לוואי פחות דרמטיות בהשוואה להתמכרות שכרוכה בטיפול באופיאטים. 

בפברואר 2019, אישר משרד הבריאות שימוש בטיפול חמלה עבור מתמודדים עם הפרעת דחק פוסט טראומטית. 

מחקר שפורסם ביוני 2020 בכתב העת Psychopharmacology, מציג מבט כולל על היעילות לטווח הארוך של פסיכותרפיה בסיוע MDMA לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית.

המחקר מגלה כי לא רק שההשפעות המועילות המשמעותיות של הטיפול מחזיקות מעמד במשך למעלה משנה לאחר סיום הטיפול, אלא שהמטופלים ממשיכים להשתפר ככל שחולף הזמן לאחר המפגשים הספורים בהם קיבלו MDMA.

הטיפול, שנתמך בשימוש ב-MDMA, נמשך לאורך 15 פגישות ומובל על ידי מטפל גבר ומטפלת אשה.

המעקב המחקרי מרוכז במרכז האמריקאי לטיפול בחומרים פסיכדליים ונכון להיום יש בישראל מאות מטופלים ברשימת המתנה לטיפול.

במאי 2021 פירסם מוסד המחקר MAPS תוצאות מבטיחות שעולות מתוך ניסוי קליני שלב 3 של טיפול בסיוע MDMA ל- PTSD ,  מה שעשוי לסמן צעד מכריע קדימה בדרך של התרופה לאישור ה- FDA.

ב-MAPS מקווים שהתוצאות יקלו על אישור הטיפול ב-2023 ע״י FDA כטיפול פורץ דרך.

 

בכל מקרה מתקיימת גם מציאות פופולרית ולא מדעית, בה צריכה עצמאית של חומרים פסיכדליים נהיית פופולרית, בלי בקרה רפואית, מה שמתבטא בהרגל נפוץ שנקרא מיקרודוזינג (Microdosing) - נטילת חומרים פסיכדליים, בכמות מצומצמת ומבוקרת, באופן יומיומי. 

 

ה-MDMA מצטייר ככוכב עולה בשמי הטיפול הנפשי:

עד כה נצפתה השפעה חיובית של MDMA על מצבים כגון תסמונת דחק פוסט טראומטית, דיכאון, OCD, חרדה חברתית בקרב מתמודדים על הספטקרום האוטיסטי (מחקר) ואף לשיפור בהתמודדות עם קשיים במערכות יחסים, בזוגיות ובעבודה.

יחד עם זאת, ל-MDMA יש תופעות לוואי קשות, שעלולות להתבטא כטריפ רע ולדמות מצב של התקף חרדה אכזרי -  הזעה, דופק, נקישת שיניים לא רצונית, בחילה ועוד.  לכן, הטיפול מחייב מעקב צמוד ומענה רפואי ראוי (לאחרונה פורסמו 5 מקרים של ילדים בישראל, שאושפזו לאחר שאכלו חטיף עם MDMA). 

 

מוזמנים לקרוא ראיון שקיימנו עם ד״ר נפתלי הלברשטט , פסיכולוג שמעורב במחקר שמתקיים במרכז הרפואי באר יעקב. 

 

איך MDMA עוזר במוח? 

המחקר העדכני מלמד כי MDMA תורם לכמה תהליכים מוחיים מרכזיים: 

  • הפחתה של זרימת הדם במוח בשני איברים חשובים, האמיגדלה וההיפוקמפוס.

  • ירידה בקישוריות במצב מנוחה במסלול שבין הקורטקס (קליפת המוח) הפרה-פרונטלי מדיאלי לבין ההיפוקמפוס.

  • ירידה בפעילות בקליפת המוח האינסולרית.

  • הגברה של זרימת הדם בקליפת המוח הקדמית.

 

מה זה אומר בפועל?

אחרי 3 מפגשים טיפוליים נתמכי MDMA ואחריהם מפגשים של טיפול בשיחה, שניהם 90 דקות כל אחד, עשויים לסייע למטופלים עם PTSD להתגבר על תגובת הפחד שלהם, ולהפחית תגובות חירום של לחימה או בריחה שמאפיינות טראומטיזציה.

 

תופעות הלוואי מספקות היסוס ומזמינות שיקול דעת גם בשילובו של חומר פסיכדלי אחר הזוכה להכרה פסיכופרמקולוגית:  קטמין.

הסכנות בשימוש בקטמין מרובות. במרוצת השנים הוא רכש לעצמו מוניטין רע עקב השימוש בו כ"סם אונס". ויחד עם זאת, מחקרים מלמדים על יעילותו המפתיעה בטיפול בהפרעות נפשיות רבות, ובארה"ב כבר נעשה בו שימוש תדיר בקליניקות רפואיות. כוחו בטיפול בדיכאון - באמצעות זריקה, תרסיס, או גלולה - מסתמן יעיל, בטוח ומבטיח. 

 

 

PTSD ואלימות

בואו נפריך מיתוס:

בניגוד לדעה הרווחת, מרבית הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) אינם אלימים.

כאשר לוקחים בחשבון גורמים כגון צריכת אלכוהול וסמים והפרעות פסיכיאטריות אחרות - הקשר הקיים, לכאורה, בין אלימות ל-PTSD מתרופף עד מאוד.

כשמדברים על אלימות, מתייחסים לגרימת נזק פיזי משמעותי לאדם אחר, או איום לעשות כן.

לעתים מופיעים במדיה דיווחים על אלימות, כביכול, המקושרת ל-PTSD, כשלמעשה האקט המדובר אינו נופל בקטגוריה של אלימות.

סטירה או דחיפה, למשל, הן צורות מתונות יותר של אגרסיה, המתויגות לעתים שלא בצדק כאלימות, ובאותו אופן מתויגת לעתים פשיעה כאלימות, למרות שמרבית מקרי הפשיעה אינם אלימים. 

 

למרבה הצער, יש מחקרים שמצאו קשר בין PTSD לבין אלימות במערכות יחסים - בשכיחות שנתית, בין 8% ל -21% מהאנשים במערכת יחסים זוגית רצינית נוקטים פעולה אלימה נגד בני זוגם.

 

 

PTSD ופסיכוזה

פסיכוזה יכולה להעיד על התפתחות של מחלה נפשית קשה, אך מעטים יודעים שגם PTSD עלולה להוביל לפסיכוזה.

כמה מילים על פסיכוזה:

התסמינים של פסיכוזה מגוונים, החל מהלוצינציות -שמיעת קולות והזיות ראייה, דרך דלוזיות - מחשבות שווא, כמו אמונה עצמית לגבי קיומן של יכולות על-טבעיות ועד לדיבור מהיר ונסער אודות אירועים ותיאוריות שאינן מסתדרות עם השכל הישר.

כדי לאבחן PTSD על המטופל לענות על מספר קריטריונים, חלקם קשורים לפסיכוזה אבל לא מצביעים על פסיכוזה אמיתית. 

 

האם פלאשבקים זה פסיכוזה?

פלאשבקים ודיסוציאציה מתרחשים בדרך כלל עם PTSD, ולמרות שהם אינם תסמינים פסיכוטיים, הם חולקים כמה תכונות עם פסיכוזה.

פלשבקים נוטים להופיע לרוב בעיתות לחץ ויכולים להפחיד את האדם שחווה אותם. 

 

האם פוסט-טראומה עלולה להפוך לסכיזופרניה?

תחלואה כפולה של PTSD עם פסיכוזה עלולה להופיע במקרים מסוימים.

אנחנו יודעים כי חוויה של טראומה קשה מגבירה את הסיכון לסכיזופרניה ו- PTSD.

בנוסף, חולי סכיזופרניה הם בעלי שיעור סיכון גבוה יותר לפריצת PTSD. 

 

האם מתמודדים עם PTSD שומעים קולות? 

קיימים דיווחים מועטים יחסית של מצבי PTSD, בהם המופע הקליני כולל הזיות שמיעתיות (הלוצינציות) וחשיבה פרנואידית.

אנשים החווים הזיות שמיעתיות עשויים לחוות טינטון, צליל מטריד ומציק באוזניים, או לשמוע קול שאינו נוכח פיזית.

בניגוד לפסיכוזה כהפרעה מרכזית, סימפטומים פסיכוטיים ב-PTSD אינם נמשכים הרבה זמן וקשורים ישירות לאירועים הייחודיים בטראומה הספציפית שכמו נכלאו בתודעת האדם הטראומטי וקופצים אליה לרגעים.

ההנחה הקלינית היא שבזמן אמת לא יכלה התודעה להמיר את האימה לפעולה (למשל לברוח) מה שהותיר אותה כלואה בתוכו ותרם לכרוניקה של PTSD.

למעשה, יש הטוענים הפוך - שפחדים של פוסט טראומטיים מלמדים דווקא על מודעות קיצונית למציאות ושמטרתם לסמן שמשהו לא בסדר ושקיימת סכנה. 

סימפטומים האופייניים להפרעה, כגון התבודדות, חרדות, פחדים, דיסוציאציה ונתק מן העצמי, אין פירושם שהאדם התנתק מהמציאות, אלא שהוא ממשיך להיות מחובר לזמן במציאות שחלפה. 

 

 

מה זה C-PTSD? טראומה מורכבת

הפרעת פוסט-טראומה מורכבת (CPTSD) היא מושג אבחוני שנטבע על ידי ג'ודית הרמן, מומחית בטיפול בטראומה.

למרות מחלוקות רבות, הפרעת PTSD מורכבת לא נכנסה למהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM) ב-2013, עקב טענות על היעדר גוף ידע מחקרי מספק. נכון להיום היא מוכרת ב-DSM כ-  Complex PTSD/DESNOS. או Disorder of Extreme Stress not Otherwise Specified. 

מעניין שמרבית הקלינאים המטפלים בתחום דווקא אימצו את ההגדרה האבחנתית של טראומה מורכבת והיא קיימת באופן שוטף באוצר המילים המקצועי של פסיכולוגים במערב, כולל בישראל. 

ההפרעה מתייחסת למצבי חיים בהם קיימת הופעה מתמשכת, חוזרת ונשנית, של אירועים טראומטיים, התורמת לאורך הזמן לשינוי אישיותי לאור תנאי הלחץ המתמשכים. 

 

הבדלים בין PTSD ל-CPTSD

טראומה מורכבת נבדלת מפוסט טראומה "רגילה" בעיקר בכך שתסמיני הטראומה אינם כה ברורים וחדים.   

ילדים הם רגישים בייחוד לסוג זה של טראומה ובמקרים רבים סוג זה של טראומה מתפתח בגיל הצעיר בסביבת המשפחה כאשר המשפחה פוגענית כלפי הילד (אלימות פיזית, נפשית, מינית) כשהילד הופך למבוגר הוא נושא על עצמו צלקות מאירועי העבר.    

טראומה מורכבת משאירה את האדם נטול כל אופטימיות, ולכן כך נראית גם ההתנהגות שלאחר הטראומה המורכבת, וכך נראה גם עולמו הפנימי של האדם הסובל מהטראומה.

עם זאת, חשוב מאוד שנזכור, כי בטיפול הנפשי האופטימיות רבה ואף הכרחית, ודאי בטיפול באדם הסובל מטראומה מורכבת. על אף שהמצב נשמע כה חסר אופטימיות, בור חסר תחתית של סבל שאין ממנו שום חזור, חשוב לזכור שהמצב כלל אינו כך.

גם אם הקושי מצריך טיפול נפשי ארוך טווח, והתגייסות עצומה מצד המטפל, קרוביו של האדם הסובל וכמובן- של האדם הסובל עצמו, רבים אשר סובלים מטראומה מורכבת מצליחים לשקם במידה כזו או אחרת את חייהם, רבים מצליחים לנהל חיים נורמטיביים, ללמוד, לפתח קריירה ואף להקים משפחה.

 

 

PTSD בקרב ניצולי שואה

במחקרם של קריסטל ונדרלנד (1968),  השתתפו 149 ניצולי מחנות הריכוז, 97% עדיין סבלו מחרדה גבוהה, 20 שנה לאחר שחרורם. כפי שהיטיב לתאר הנרי קריסטל בעצמו את עולמם הפנימי של ניצולי שואה, הממחישים בעוצמה רבה את  הקטסטרופה הנפשית: "אין בנפש כל זכר לרישום מכל סוג שהוא; במקום זה, נשאר רק חלל, חור" הממצאים המחקריים מדהימים: 

  •  רבים מניצולי המחנות הגיבו בחרדה כלפי אנשים שהזכירו להם את הסוהרים. הדימיון התבטא במראה- למשל, אנשים במדים, או בהתנהגות- רופאים ששואלים שאלות שנחוות על ידי הניצול כחודרניות.

  • 7% דיווחו על התקפי חרדה חמורים שהובילו לבלבול, דיס-אוריינטציה, דיסוציאציה ורה-טראומטיזציה של המציאות במחנה הריכוז.

  • 71% דיווחו על חלומות עמוסי חרדה וסיוטים על השואה.

  •  מתוך מי שאיבדו קרובי משפחה - 92% האשימו את עצמם על כך שלא הצילו אותם, 14% ייחלו שהיו מתים במקומם.

  • לאחר 40 שנה מתום המלחמה כמעט מחציתם סבלו מ-PTSD, כאשר הסימפטום הכי עיקש ובולט היה הפרעות בשינה.

  • הניצולים שנכלאו באושוויץ  - היו פי 3 בעלי סיכוי לסבול מ-PTSD בהשוואה לניצולים שלא היו במחנה ריכוז. 

מעניין להזכיר בהקשר זה את מחקריה של פרופ' רחל יהודה, פסיכיאטרית וחוקרת מביה"ח מאונט סיני בניו יורק, לגבי העברה גנטית בין-דורית של טראומה בקרב ניצולי שואה וצאצאיהם.

יהודה ועמיתיה זיהו שינויים מולקולריים ייחודיים במבנה הגנטי של תאים, בקרב ילדיהם של ניצולי מחנות הריכוז שהתמודדו עם הפרעות נפשיות.

דרך השוואה בין קבוצות, העלה המחקר כי המאפיינים הספציפיים של ה-DNA אצל הילדים יכולים להיות מוסברים רק באמצעות חשיפה ההורים למאורעות הטראומטיים של השואה. 

 

 

המשך קריאה:

12 סיכומי מאמרים קליניים על PTSD עם מחקרים שנמצאים בחזית <

 

 

מילה ממכון טמיר על פוסט-טראומה בקורונה

ב-27 ליוני 2020 צוין יום ה-PTSD הלאומי בארה״ב, ומסביב יהום הסער, כאשר המדינה מהווה מוקד עולמי לפנדמיה. 

המילה טראומה קשורה לרוב לחשיפה לאירוע אלים גלוי, כמו תאונת דרכים או פיגוע.

אבל אם נלך עם התיאור של הפילוסוף ההולנדי צ'יאנו איידין, מצב מוגדר כטראומטי כאשר "הוא מפר את הציפיות המוכרות בחייו ובעולמו של האדם ומעביר אותו למצב של בלבול וחוסר וודאות קיצוניים".

בימים בהם אנחנו אוספים את עצמנו לקראת סיום הקורונה, חווים מאות אלפי ישראלים הפעלה מחדש של טראומה קודמת (רה-אקטיבציה) , ואל אוכלוסיית הנפגעים הקיימת מצטרפים מתמודדים חדשים עם טראומות שעוד ידובר בהן. 

לא יהיה מופרז לשער ש-PTSD היא הפרעה נפשית שתהפוך נפוצה הרבה יותר לאחר בלימת המגיפה, זאת בעקבות רקע חוויית ההסגר, תחושת החסך וההישרדותיות שמעלה המשבר הכלכלי והתנסויות בטראומה אישית ומצבי מצוקה קיצוניים בתקופת הקורונה.

תסמיני ההפרעה, כמו מחשבות חודרניות, פלאשבקים, עוררות פיזיולוגית מוגברת ודיסוציאציה, ידרשו רמות גבוהות יותר של רגישות, זיהוי ותמיכה מצד שירותי בריאות הנפש, אנשי מקצוע במגזר הפרטי ובשירותי הרווחה, שכן פוסט-טראומה והתסמינים שלה יתפשטו ככל הנראה בהיקף דומה לוירוס שגרם להם.

עד יוני 2020, שני מחקרים בחנו את השפעת המגיפה על בריאות הנפש של חולי קורונה. אחד המחקרים מלמד כי 96% מהחולים המאושפזים במצב קשה בעקבות סיבוכים רפואיים של הקורונה מראים תסמינים של לחץ פוסט טראומטי, כו גם סיכון מוגבר לפיתוח דיכאון לאחר האשפוז.

כמכון לפסיכותרפיה, אנחנו עסוקים בהתאמת הכלים הטיפוליים שלנו למצב הנתון בתקופה זו, בעיקר באמצעות הגשת טיפול פסיכולוגי אונליין, ולא רק במפגש פיזי בקליניקה.

הספרות המקצועית מלמדת שטיפול פסיכולוגי באינטרנט אינו נופל באיכותו כטיפול בטראומה בהשוואה לטיפול פנים אל פנים. 

למשל, מחקר שפורסם ב-2017 מלמד כי יוצאי צבא שחוו תסמונת דחק פוסט-טראומטית הגיבו לטיפול בשיחת וידאו באותה הצלחה כמו טיפול בקליניקה.

 

אנחנו כאן עבורכם, כמו תמיד.

 

צרו קשר לתיאום והכוונה,

 

צוות המכון 

 

 פנו אלינו לשיחת Matching  

להתאמת מטפל מומלץ בטראומה

נפשית בתל אביב,

בירושלים, בחיפה

ועם המטפלים העמיתים שלנו

שפרושים במרפאות בכל הארץ.

  

עלות מפגש טיפול פסיכולוגי בפוסט-טראומה:  

החל מ- 320 ש״ח

 

072-3940004

 

 

 

ספרים, קורסים, סרטים והצגות על PTSD

 

"משחזור לזיכרון: טיפול בטראומה נפשית", בעריכת יעל להב וזהבה סולומון

 ספרן החדש והחשוב של פרופ׳ זהבה סלומון וד״ר יעל להב, משחזור לזיכרון: טיפול בטראומה נפשית,  עוסק באופן מקיף ויסודי בטיפול בטראומה נפשית.

בספר מתוארות שיטות טיפול עדכניות עבור מי שעבר אירועים טראומטיים מכל הסוגים:

פגיעה נפשית בקרב, פגיעה מינית, אובדן ואבל טראומטי וטראומה מורכבת. 

פרופ' זהבה סולומון  נחשבת לאחת החוקרות המובילות בעולם בנושא טראומטיזציה נפשית. היא כלת פרס ישראל, ראש מרכז המצוינות לחקר הטראומה ומרצה ותיקה בביה״ס לעו״ס באוניברסיטת תל אביב.  ד"ר יעל להב היא פסיכולוגית קלינית שחוקרת את נושא הפסיכו-טראומה, תוך שילוב של מגוון דרכי טיפול והמנגנונים שעומדים בבסיס הטראומות. 

הספר יעניין כל אדם שהנושא של טראומה נפשית קרוב ללבו. קהל היעד הוא אמנם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, אולם גם מתמודדים, מתמודדים ובני משפחה שחוו טראומה יכולו להפיק ממנו רבות. אורך הספר הוא 578 עמודים, והוא יצא לאור בהוצאת רסלינג.

 

 

 

כתיבה:  

המאמר נכתב ע״י איתן טמיר, MA, ראש מכון טמיר;

טמיר כתב ופרסם על טיפול פסיכולוגי בטראומה בספרות המקצועית,

וחקר טיפול בטראומה עם פרופ׳ אלי זומר מאונ׳ חיפה,

פרופ׳ ברט ליץ ופרופ׳ שירה מגן

מהמכון האמריקאי לטיפול בטראומה בבוסטון;

כתב במשותף פרק בספר 

בריאות הנפש בצל הטרור: הניסיון הישראלי;

הנחה אנשי מקצוע לאורך שנים בנושא פסיכוטראומה

במסגרת עמותת נט״ל'

ניהל את ער״ן בחיפה;

לימד בקורס להכשרת קב״נים;

הדריך מודיעי נפגעים בצה״ל

והציג בכנסים מקצועיים על טראומה נפשית בישראל ובחו״ל

   

תודות על העזרה בכתיבת המאמר: 

דפנה אברמוביץ', פסיכולוגית קלינית, MA

אופיר ברגמן MA

דניאלה עמרמי, MSW

מור צח מוכתר, תלמידת MA בפסיכולוגיה חינוכית

ו חברים/ות נוספים בצוות הקליני של מכון טמיר

 

 

טיפול ציבורי ב-PTSD

טיפול יום בנפגעי טראומה במרכז לבריאות הנפש לב השרון - מרכז עוגן <

טיפול בטראומה מינית במרכז הרפואי איכילוב - מרכז לטם <

טיפול בטראומה נפשית אקוטית - איכילוב <

מרפאת טראומה לילדים ולבני נוער - הדסה <

מרפאת טראומה ו- PTSD במרכז לבריאות הנפש באר שבע

מרפאת שיקום של משרד הביטחון - שיבא <  

 

 

 

מקורות:

  

APA practice parameters for assessment and treatment for PTSD (Updated 2017): http://www.apa.org/ptsd-guideline/ 

 

Emmerik, A.A., Kamphuis, J.H., Hulsbosch, A.M., & Emmelkamp, P.M. (2002). Single session debriefing after psychological trauma: a meta-analysis. Lancet, 360 9335, 766-71

 

Hendin, H., & Haas, A. P. (1991). Suicide and guilt as manifestations of PTSD in Vietnam combat veterans. The American Journal of Psychiatry, 148(5), 586

 

Horowitz, M. (1999). Essential papers on posttraumatic stress disorder, New York: University Press

 

Johnson, R.A. et al (2018). Effects of therapeutic horseback riding on post-traumatic stress disorder in military veterans. Military Medical Research. 5:3

 

Dimitri ML Van Ryckeghem, Stefaan Van Damme, Christopher Eccleston, Geert Crombez  (2018). The efficacy of attentional distraction and sensory monitoring in chronic pain patients: A meta-analysis. Clinical Psychology Review. Volume 59, 16-29 

 

Krystal, H. (Ed.) (1968). Massive psychic trauma. New York: International Universities Press

   

Robertson, M & Humphreys L, (2004), Psychological treatment for posttraumatic stress disorder: recommendations for the clinician. J Psychiatric Prac, 2004; 10:106-118

 

Shalev, A.Y. et al (2000) Integration and Summary. In E.B. Foa, T.M. Keane, M.J. Friedman, (Eds.) Effective Treatments for PTSD: Practice guidelines from the International Society for Traumatic Stress Studies (pp. 359 – 379). New York: Guilford Press

 

Van Etten, M., Taylor S., (1998) Comparative efficacy of treatments for posttraumatic stress disorder: A meta-analysis. Clinical Psychology and Psychotherapy, 5: 126-144

 

Vieweg WV, Julius DA, Fernandez A, Beatty-Brooks M, Hettema JM, Pandurangi AK. Posttraumatic stress disorder: clinical features, pathophysiology, and treatment. Am J Med. 2006 May;119(5):383-90. doi: 10.1016/j.amjmed.2005.09.027. PMID: 16651048.

   

https://www.nature.com/articles/mp201723/

 

https://www.ptsd.va.gov/professional/co-occurring/research_on_ptsd_and_violence.asp

 

https://www.tipulpsychology.co.il/short-term/complex-posttraumatic-stress-disorder.html

 

http://www.nytimes.com/1991/05/02/health/therapists-say-a-single-session-may-be-enough.html

 

https://canadian-nurse.com/articles/issues/2015/january-2015/single-session-walk-in-therapy

 

https://www.nature.com/articles/mp201723.epdf

 

https://www.bbrfoundation.org/mdma-used-treatment-ptsd-helps-reduce-fear-response-mice

 

https://www.scientificamerican.com/article/troubled-childhood-may-predict-ptsd/ 

 

 

17 תגובות

  • קישור לתגובה ICייסי שני, 07 ינואר 2019 10:38 פורסם ע"י ICייסי

    למיטב ידיעתי ק.צטניק טופל ב LSD, ולא באקסטזי(MDMA)

  • קישור לתגובה איתן שני, 07 ינואר 2019 10:53 פורסם ע"י איתן

    תודה רבה על העדכון! אכן, לפי המידע בויקפידיה טופל יחיאל די-נור ב-LSD ולא ב-MDMA .
    יתוקן בטקסט. תודה!

  • קישור לתגובה שרה חיים רביעי, 06 פברואר 2019 09:43 פורסם ע"י שרה חיים

    יש לי שאלה.
    ראיתי תוכנית בטלויזה שטיפול בחדר לחץ יכול לשפר מצב של הסובלים מפוסט טראומה. אשמח לקבל עוד פרטים

  • קישור לתגובה איתן טמיר רביעי, 06 פברואר 2019 13:22 פורסם ע"י איתן טמיר

    שלום שרה,
    תודה על הפנייה.
    טיפולים בחמצן בתאי לחץ אכן נשמעים מבטיחים לטיפול בהפרעות נפשיות ומחלות גופניות.
    עד כמה שידוע לנו, נכון להיום, פרט למחקר מוצלח שהתקיים באסף הרופא על 30 נבדקות, עדיין לא בוסס ידע מחקרי עשיר דיו כדי להמליץ על הטיפול בתא לחץ למתמודדים עם הפרעת PTSD. כנראה שהתמונה הקלינית תתבהר בשנים הקרובות.

  • קישור לתגובה מישהי שבת, 29 פברואר 2020 12:37 פורסם ע"י מישהי

    תודה רבה על המאמר המדהים והמפורט! תחום ידע קריטי עבודת קודש

  • קישור לתגובה איתן טמיר. שבת, 07 מרס 2020 17:04 פורסם ע"י איתן טמיר.

    תודה רבה לך על המשוב,

    מעודד לקרוא!

    איתן טמיר

  • קישור לתגובה שמחה שלישי, 09 יוני 2020 17:16 פורסם ע"י שמחה

    תודה רבה על כל האינפורמציה.
    איך יודעים באיזה שיטה לבחור?

  • קישור לתגובה איתן טמיר חמישי, 11 יוני 2020 17:50 פורסם ע"י איתן טמיר

    תודה לך שמחה.
    החוליה של בחירת טיפול מתאים היא קצת חלשה בפסיכולוגיה, ויחד עם זאת, אם נתכוונן לשיטות מבוססות ראיות, הרי שכדאי להתחיל את הדרך באחת השיטות שמתוארות במאמר לעיל..
    למשל TF-CBT, EMDR, טיפול בעיבוד קוגניטיבי, טיפול בחשיפה ממושכת ועוד.
    בהצלחה,
    איתן

  • קישור לתגובה בקוגוט-אפרת שורבה שני, 22 יוני 2020 13:24 פורסם ע"י בקוגוט-אפרת שורבה

    שלום לכם, המאמר טוב ומעשיר, אך מדוע אין מקורות בעברית?? יש ספרות ענפה בעברית על מצבי דחק פוסט-טראומטיים של מבוגרים ושל ילדים בגיל הרך בעקבות המצב הביטחוני בקו העימות בדרום הארץ.

  • קישור לתגובה איתן ט. שבת, 27 יוני 2020 19:53 פורסם ע"י איתן ט.

    הי אפרת,
    את צודקת, נוסיף עם הזמן.

  • קישור לתגובה אנטון פ. שני, 06 יולי 2020 09:55 פורסם ע"י אנטון פ.

    היי אני עושה מחקר על PTSD ואני לא מוצא מתי התחילו לחקור את ההפרעה בישראל...

    אם תיהיה לכם תשובה לזה אני אשמח !!

  • קישור לתגובה איתן טמיר שבת, 11 יולי 2020 19:30 פורסם ע"י איתן טמיר

    הי אנטון,
    אני חושב שמחקרים על טראומה התנהלו בישראל עוד בשנות ה-50, אולם המסה הקריטית של מחקרים לגבי PTSD התגבשה אחרי מלחמת יום הכיפורים, שהסתיימה בפועל באביב 1974. הצורך עלה מאחר ובריאות הנפש בצה״ל התמודדה עם מאות ואלפי הלומי קרב, לצד פדויי שבי ונפגעי טראומה משנית.
    אם ברצונך לקבל תשובה מדויקת יותר, אני ממליץ שתפנה לפרופ׳ זהבה סולומון, שמלווה את שדה הפוסט-טראומה בישראל מתחילת הדרך, ואף תרמה מהידע לעיצוב הסיווג האבחנתי של PTSD ב-DSM האחרון ב-2013.
    מומחים ישראלים ותיקים נוספים הם פרופ׳ אלי זומר, פרופ׳ עדנה פואה (שחיה בחו״ל), פרופ׳ אבי בלייך, ד״ר אילן קוץ, פרופ׳ מולי להד ואחרים/ות.
    בהצלחה,
    איתן טמיר

  • קישור לתגובה אביטל שישי, 30 אוקטובר 2020 17:04 פורסם ע"י אביטל

    תודה רבה, מאמר מקיף וחשוב

  • קישור לתגובה מוראל דני שני, 04 ינואר 2021 18:04 פורסם ע"י מוראל דני

    היי איתן, לעבודה שאני מבצעת ניסיתי למצוא מקור שמדבר על חלון ההזדמנויות שהזכרת בקשר להחלמה הספונטנית "אם תתרחש 'החלמה ספונטנית' (החלמה ללא טיפול), היא תתרחש ב-6 החודשים הראשונים עד שנה לאחר האירוע. לאחר השנה הראשונה היא פחות שכיחה."
    אשמח אם תוכל לציין היכן אוכל למצוא את המידע הזה
    תודה רבה

  • קישור לתגובה איתן טמיר שני, 04 ינואר 2021 18:57 פורסם ע"י איתן טמיר

    הי מוראל,
    יש כמה מקורות, אני שולח לך אחד מהם שמתייחס לכמה מסלולים אפשריים של רמיסיה בפוסט-טראומה:
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3750016/
    בנהצלחה בעבודה!
    איתן

  • קישור לתגובה יפעת שני, 25 ינואר 2021 15:35 פורסם ע"י יפעת

    מאמר מעולה, מקיף, מקצועי ומנגיש את הנושא באופן מעמיק בשפה הכי פשוטה וברורה גם למי שאינו בעל רקע בפסיכולוגיה. שאפו ותודה!

  • קישור לתגובה איתן והכותבים שני, 05 אפריל 2021 18:07 פורסם ע"י איתן והכותבים

    תודה רבה לך יפעת.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021