התמכרות למסכים: סמארטפון ומשחקים - מחקרים, המלצות וטיפול

התמכרות למסכים

 

 

התמכרות למסכים

 

מתקשים להיפרד מהטאבלט או מהאייפון?

 

שואלים את עצמכם אם אתם מכורים למשחקי מחשב?

 

טוב שאתם מוטרדים וכדאי שתקראו.

  

 

כשאנו נתקלים במילה התמכרות, עולות בראשנו התמכרויות קיצוניות,

כמו התמכרות לסמים, לאלכוהול, למין.

 

האסוציאציות שעולות אינן מייחסות את המילה 'התמכרות' אלינו,

למרחב הפסיכולוגי של אנשים רגילים. אבל אם נסתכל סביב, ככל הנראה שבטווח של

כמה עשרות סנטימטרים מאיתנו נמצא הסמארטפון. לא במקרה הוא נחשב להתמכרות הגדולה

של המאה ה-21, בה' הידיעה, לפחות בינתיים. רבים מאיתנו משוכנעים שאי אפשר לחיות בלעדיו,

לפחות לא לאורך זמן, ולמרביתנו קשה עם ההגדרה מכורים לנייד.

 

 

אנחנו חיים בעולם עם קצב שינוי מוטרף, תקופה בה פחד מהחמצה מהתל בנו, שהטכנולוגיות הופכות כל תגובה למהירה, קלה ורב שימושית.

אלו כנראה הסיבות שאנחנו אוהבים מאוד להשתמש בסמארטפון וכמעט לכל אחד כיום יש אחד.

 

עם זאת, לצד יתרונותיו, יש גם חסרונות: הטלפון הניד מפריע לאינטראקציה בין-אישית ספונטנית, הוא מצמצם את 'הכאן ועכשיו' לצילום תמונה או הבדיקה האובססיבית של עדכוני רשת, שמעידה על ההתמכרות לאינטרנט

 

הסמאטרפונים פרצו לחיינו בעשור האחרון, ולכן מדובר בהתמכרות שניתן להתייחס אליה באופן מוגבל, ויחד עם קיימת הסכמה בקרב פסיכולוגים, שהיא תפסה תאוצה אדירה.

התמכרות לסמארטפון מופיעה אצל עולם - החל מילדים צעירים ועד למבוגרים.

מרביתנו הרי משתמשים בסמאטרפון לאורך שעות היום, למגוון רחב מאוד של שימושים, עד שנוצרת בנו אשליה אנחנו לא מסוגלים להסתדר בלעדיו. יכול להיות שהתמכרות לסמארטפון, בייחוד בקרב ילדים ובני נוער, שינתה לתמיד את הדרך בה בני אדם מתקשרים זה עם זה ויתכן שהיא מספרת על שינוי כלל אנושי במיומנויות התקשורת הבין-אישית שלנו גם בדורות הבאים.

 

אפשר ללמוד על כך ממחקרים שמרמזים על הבאות:

במחקר שנערך ב-2015, נמצא כי 73% מבעלי הסמארטפונים קראו הודעת טקסט או מייל, 70% צילמו תמונה או וידאו, ו-64% שלחו הודעה במהלך מפגש חברתי.

 

כשמשתתפי המחקר עסקו יתר על המידה בסמארטפון, הם יצרו פחות קשרים חברתיים עם אחרים, מה שעלול בהדרגה להחליש את המיומנויות והכישורים החברתיים הנחוצים בכל שלב של החיים. תוצאה עתידית לכך עלולה גם להוביל לפיתוח ביישנות או פחד לבטא את דעות ורגשות בפני אחרים כאשר מתקיימת תקשורת חברתית במפגשים פנים מול פנים.

 

לפי מחקר אמריקאי, השילוב בין קבלת החלטות בקניות לבין שימוש מקביל בסמאטרפון גורם לנו לקנות 9% יותר מוצרים ממה שהיינו קונים בלי הקוביה הדיגיטלית. כשאנחנו משוטטים עם העגלה בסופר, המכשיר הניד גורם להסחת הדעת ולנטרול ספקות חשובים.

אנחנו יותר זורמים והקופה יותר רושמת...

 

הכי חשוב -

להתמכרות למכשיר הניד יש גם השלכות קטלניות על חיי אדם:

שימוש בטלפון הנייד תוך כדי נהיגה גורם ישירות לנהיגה פרועה, מהירה מדי או איטית מדי, ומכאן קצרה הדרך לתאונות ולאובדן חיים. הפניית הקשב למכשיר מזיקה ואינה פוסחת על סכנה להולכי רגל שחוצים רמזורים בלי לחשוב פעמיים ונפגעים. גם הפיתוי לראות ולשלוח הודעות טקסט תוך כדי נסיעה על אופניים חשמליים גובה מחיר יומיומי ומעניין יהיה לראות את המחקרים.

  

 

איתן טמיר, פסיכותרפיסט ומנחה קבוצות, מספר:

 

לפני כשלוש שנים הנחיתי קבוצה של יועצות חינוכיות במסגרת השתלמות שנתית על השלישי הדיגיטלי (סדנה בנושא השפעת הטלפונים החכמים על חיינו, בעיקר במערכת החינוך).

בחדר ישבו במעגל 25 יועצות חינוכיות, רובן ככולן נשות מקצוע רציניות שניתן ללמוד מהן הרבה.

את תרגיל הפתיחה החלטתי לבצע באופן הבא: ביקשתי מרכזת היועצות לעבור בתוך המעגל עם כובע קש שהכנתי מראש ולאסוף מכל משתתפת את הטלפון הניד שלה עד לסוף הסדנה.

מטרתי הייתה לבחון את השלכות המהלך הזה על המשתתפות ולהגיע כך להזדהות עם ההתמודדות של בני הנוער.

קשה לי לתאר לכם (הקוראים) כמה קשה הייתה התגובה: יותר מהכל, התמונות והאסוציאציות שעלו הזכירו לי הנחיה של קבוצות מכורים שהנחיתי שנים רבות. המצב עמו הן התמודדו דמה ל'קריז', עד לרמה שהחלטתי להפסיק את התרגיל ולהשיב אליהן את המכשירים. עד כדי כך אנחנו מכורים למלבנים הסלולריים שלנו.

 

 

הסכנות שבהתמכרות לסמארטפון הן רבות.

 

הסמארטפון עשוי ליצור בידוד חברתי מן העולם המציאותי, הזנחת המשפחה ותחומי החיים בהם לוקח האדם חלק- עבודתו, תחביביו, מקורביו.

המחיר שמשלם האדם על חוסר יכולתו להתנתק מהמכשיר החכם עשוי להיות כבד מנשוא, ואף בלתי הפיך.

על אף כל זאת, כולנו נוברים בו בלי סוף, ולרגע לא מעלים בדעתנו להגביל את השימוש שאנו עושים בו.

 

הטריגר שהביא את זאב, גבר בן 40 וקצת, להכיר בבעיית ההתמכרות שלו לסמארטפון היה תלונתו של בנו בן ה-5. הבן פשוט תפס את אבא זאב לשיחת גברים, ואמר לו בצורה מפורשת שהוא 'תקוע' כל היום בתוך המסך.  זאב הופתע מאוד, אפילו קצת נפגע, אך לאחר שהזכיר לעצמו כמה חשובה לו הנוכחות האבהית בחיי שני ילדיו וכמה יקר גילוי הלב של בנו, החליט לפנות לעזרה מקצועית ופנה לייעוץ קוגניטיבי התנהגותי שעזר לו להתמודד עם הבריחה שלו להסחת הדעת הטלפונית. הטיפול היה קצר, חד וממוקד ובסופו זאב למד כיצד למנן את זמן השימוש ולכבות את המכשיר בזמן שהוא נמצא עם הילדים. 

 

 

התופעה של התמכרות לסמארטפון והתמכרות למסכים (טאבלטים, ניידים ואפילו מחשבים שולחניים או קונסולת משחקים). די חמקמקה.

הסמארטפון הוא כמו איבר נוסף, שלא שמנו לב כיצד הצטרף לגופנו כאילו היה שם תמיד.

 

בדומה להתמכרות לסיגריות או לשוקולד, במבט ראשון ההתמכרות נראית לא מאוד מזיקה, לפחות לא נזק אקוטי כמו שאנו מכירים מהתמכרות לסמים קשים, ולכן יש נטיה לדחות את הגמילה מהתמכרויות מהסוג הזה, שנראות זניחות.

גם מצד החברה, שמגיבה מאוד בחומרה כאשר מדובר בהתמכרויות לסמים או לאלכוהול, לא ניכרת ביקורת רבה מדי כאשר מדובר בהתמכרות לסמארטפון, שכן כאמור- מדובר בהרגל שגרתי.

 

המחקרים המטרידים נערמים וממשיכים להתפרסם.

תחילה נסקור מחקרים שמתייחסים למחירים הנפשיים של שימשו-יתר בניידים.

מייד אחר כך ניגע ביתרונות המסכים ונציג את המחקרים שסותרים את הטיעון לגבי נזקים פוטנציאליים

 

 

מחקרים על נזקים נפשיים עקב שימוש במסכים

 

הנה כמה מאמרים מחקריים שמתארים את המציאות החדשה שלנו עם הפרטנר הסלולרי החדש: 

 

  • מחקר אחד מעלה תוצאות עצובות על הפגיעה בהערכה העצמית של בני נוער.

  • מחקר שני, שבוצע על ידי פסיכולוגים בריטיים, מעיד על קשר בין חשיפה אינטנסיבית לרשתות החברתיות (אינסטגרם ופייסבוק) לבין מצוקה נפשית נרחבת בקרב נערים ונערות, כאשר אצל בנות עלו התוצאות מובהקות יותר. מחקר שלישי מציף את התלותיות העצומה שלנו במכשיר.

  • מחקר רביעי מלמד כי הרחקת המכשירים הניידים בזמן ארוחה משפחתית משותפת פוגעת בהנאה הקבוצתית.

  • מחקר מ-2022 הגיע למסקנה שילדים ומתבגרים הסובלים מקשיים נפשיים ומגורמי לחץ סביבתיים או טראומה מראים עלייה - לפחות זמנית - בתסמינים רגשיים לאחר שימוש במדיה חברתית.

  • עוד מחקר, גם הוא מ-2022, שבחן השלכות של שימוש בסמארטפון על מתבגרים קוריאנים, העלה קשר חיובי בין תלות-יתר בטלפון הניד לבין קבלת אבחנה של הפרעת חרדה כללית

  • מחקר אורך מצא כי השימוש הממכר בפייסבוק יכול להגביר את חומרת הדיכאון בקרב מי שאובחנו עם דיכאון. הממצאים מצביעים על כך ששימוש יתר בפייסבוק עלול להפחית גם את תחושת הערך העצמי של האדם.

  • מחקר זיהה קשר בין זמן מסך מוגזם לפגיעה בהתפתחות המוח אצל ילדים. המחקר עקב אחר 12,000 ילדים במשך 3 שנים. נמצא שילדים שבילו יותר זמן מול מסכים היו בעלי סיכוי גבוה יותר לבעיות קשב וריכוז, זיכרון ויכולות חברתיות, כמו גם לבעיות שינה, חרדה ודיכאון.

 

ויש עוד:

מחקרים מתארים פגיעות פיזיות קשות כמו נזקים לשמיעה, טשטוש בראייה, נזק לבלוטות הרוק, דלקתיות מוגברת וקיימים אפילו מחקרים שמתארים קשר לגידולים סרטניים.

מאמר אחד מבהיר כי קיים קשר בין שימוש מופרז בטלפונים הניידים לבין פיתוח הפרעת קשב וריכוז, ומחקר אחר שעמד על הקשר בין סימפטומים של דיכאון, חרדה, מתח והתמכרות לסמארטפונים אצל  62% ממדגם של 200 סטודנטים לסיעוד בקורונה (Meneses & Andrade, 2024).

 

וזה עובד גם רטרוספקטיבית:

מחקר מצא כי אחת ההשפעות הפסיכולוגיות השליליות של התעללות רגשית בילדות מתבטאת בשימוש מוגזם בטלפונים חכמים ובהתמכרות למסכים אצל בני נוער.

חוקרים מאוניברסיטת קוריאה בסיאול סרקו את את מוחם של נערים שאובחנו כמכורים לאינטרנט או לסמארטפון באמצעות MRI.

תוצאות הסריקה הושוו לבני נוער שלא היו מכורים והממצאים היו ברורים:

במוחם של הבנים המכורים היו רמות גבוהות יותר של המוליך העצבי GABA, נוירוטרנסמיטר אינהיביטורי (מעכב), שההשלכות ההתנהגותיות שלו באות לידי ביטוי בפגיעה בפונקציות / תפקודים ניהוליים .

חוצמזה, מסתבר שקריאת ספרים היא עדיין פעילות חיונית, כמעט ברמה של צורך וכי אין לה עדיין תחליף או אפילו מתחרה ראוי.

 

מחקר, קצת לא צפוי, מציף תופעה בינלאומית חדשה:

מתחילת העשור התקבלו למעלה מ-250 דיווחים על מוות מתאונה במהלך צילום סלפי מהסלולרי. התאונות נגרמו בעיקר במקרים של צילום על אוניה, בה נפל המצלם לים וטבע. תאונות קטלניות שכיחות מתרחשות גם במהלך ניסיונות לתעד רגע נדיר עם חיית בר, דריסה על ידי כלי רכב ורכבות במהלך צילום תנועתי ונפילה משיאי גובה של צוקים, הרים ומגדלים. 

 

 

השפעת האור הכחול

 

ידוע זה מכבר כי אור מדכא מלטונין, אותו הורמון חיוני שאחראי על ויסות שינה. אבל מסתבר שלא רק אור מפחית מלטונין. חוקרים זיהו את השפעותיו המעוררות של אור כחול, המצוי בטווח 460- 480 ננומטר על ספקטרום האור, וגורם לעירנות וקשיי שינה לאורך כל שעות היום והלילה.

המוסד הבינלאומי לחקר השינה מצא כי אותו אור כחול, המוקרן ממסך הסלולרי, הלפ טופ, הטאבלט, מסכים דיגיטליים אחרים ואפילו פנסי תאורה שמופעלים ברחוב בחשיכה, גורם להפעלת פוטורצפטור המגיב אליו (מלאנופסין).

מלאנופסין אחראי על הוויסות של שחרור מלטונין וכאשר הוא מופעל, מועבר סינגל ישירות לגרעין הסופרה-קיאזמטי - אותו איזור במוח שאחראי על תפקודי השעון הביולוגי.

באמצעות שרשרת פעולות נוירולוגית זו, גם אם היא מתוארת כאן בפשטנות מה, פוגע האור הכחול ביכולת שלנו להירדם.

 

אבל לא רק בה:

עדות נוספת לחשיבותו של ויסות האור הכחול לחיינו הרגשיים, עולה מתוך מחקרים על תרומת האיזון שלו ייצוב נפשי בקרב מתמודדים עם מניה דפרסיה.

  

 

אינסומניה טכנולוגית

 

השימוש הממושך שלנו במכשירים חכמים, בייחוד לפני השינה, פוגע בהרגלי השינה שלנו ואף עלולים לגרום לאינסומניה (נדודי שינה) טכנולוגית - הפרעת שינה חדשה שקשורה בשימוש במכשירים טכנולוגיים חכמים.

למשל, מחקר מהזמן האחרון מלמד כי מתבגרים המשתמשים במסכים לפני השינה צפויים לסבול בהמשך החיים משעון ביולוגי מעוכב ו"ג'ט לג חברתי"מוגבר, שני גורמים המעלים את הסיכון לבעיות רגשיות (Yue et al, 2023).

 

אינסומניה טכנולוגית יכולה לעורר סיוטים ולגרום גם להיפראקטיביות ולפאראסומניה (דיבור מתוך שינה, סהרוריות, הרטבה). הפרעה זו יכולה גם לפגוע בתפקוד שלנו בלימודים או בעבודה.

 

 

אור שמקורו בתאורת מסכים נמצא במתאם גבוה עם אפיזודות דיכאוניות והוא מעורר סימפטומים של חרדה גם אצל אנשים "בריאים".

המסקנה מכך היא שאנשים שעובדים משמרות לילה או מבלים שעות ארוכות מול מחשב, נמצאים בסיכון יתר לחרדה ודיכאון.

קרוב לוודאי, שהסיבות לכך קשורות בשינויים ברמות הורמון המלטונין שאחראי לוויסות שינה ומצב רוח.

 

אם אתם הורים לילדים ובני נוער, שקלו להגביל את השימוש בטלפונים נייידים, ובכלל במסכים, לפחות חצי שעה לפני השינה. חשוב להתייעץ ואולי לחשוב עם הורים אחרים והילדים עצמם,  האם נכון לאפשר להם להשתמש במכשירים אינטרנטיים בחדר השינה או לפני כיבוי אורות. 

 

 

פגיעה ביכולות קוגניטיביות 

 

קווין רוס, כותב מוכשר ומוכר בדסק של הניו יורק טיימס, מתאר במדויק תופעה חשובה של תלות במסכים, שפחות מתייחסים אליה:

הוא מספר שככל שהגביר את שעות השימוש במסכים כך פחתה יכולתו לקרוא ספרים, לצפות בסרטים מהתחלה עד הסוף או לנהל שיחות ארוכות ומעמיקות לאורך ערב שלם. תחשבו על זה, המסכים לא נועדו לעזור לנו לחשוב, להתרכז או לקיים שיחות אינטימיות מלאות. כמו שוויז גורם לנו לאבד את חוש ההתמצאות הטבעי במרחב כך קריאה חפוזה של פוסטים מצמצמת את הסובלנות שלנו למורכבות.

כבני אדם, אנחנו הולכים ומאבדים יכולות אבולוציוניות.

 

 

עייפות זום

 

עייפות זום היא תופעה חדשה לימי הקורונה.

הבעיה היא שבאופן כמעט אוטומטי אנחנו מעבירים את האינטראקציות והמפגשים הוירטואליים שלנו משיחות כתובות בצ'אט אל במייל לשיחות ועידה בווידיאו. המעבר הזה מוסיף שעות מסכים שמעמיסות עוד סטרס על המערכת הקוגניטיבית והרגשית, והן מתקיימות כבחירה תקשורתית ראשונה אפילו אם היא חסרת תועלת מלכתחילה, או שניתן לתקשר במקומה באימייל או וואטסאפ.

גם פגישות שנעשו בדרך כלל בשיחת טלפון, הפכו בן רגע למפגשי זום כברירת מחדל לא הכרחית. 

 

 

יתרונות פסיכולוגיים של החיים עם אינטרנט

 

לשימוש במסכים יש גם יתרונות לא מבוטלים. 

 

למשל, מחקר מ-2024 מצא כי סטודנטים שמרגישים יותר אותנטיים בהעלאת פוסטים במדיה החברתית יש מדדים חיוביים יותר בבריאות הנפש. במחקר השתתפו 197 סטודנטים ומצאו קשר מובהק בין אותנטיות נתפסת במדיה החברתית לבין בריאות הנפש. הממצאים גם מצביעים על כך שלמדיה החברתית יש תפקיד ייחודי בעיצוב תחושת האותנטיות, כאשר בני.ות דור ה-Z נוטים יותר לתפוס את הפרסונה המקוונת שלהם כפתוחה, מצפונית, מוחצנת ויציבה רגשית בהשוואה ל'עצמי' הלא מקוון שלהם. 

 

חוקרים דיווחו גם כי שימוש במדיה חברתית אצל קשישים עשוי לתרום להפחתה של ממש בהשפעות הבריאותיות של כאב ומחלות כרוניות המאפיינות את בני ובנות הגיל, תוך שהוא מסייע להתמודד עם בדידות באמצעות יצירת קשרים בין-אישיים וירטואליים.

 

מחקר מכיוון אחר בחן את קצב ההחלמה של מתבגרים הסובלים מפגיעת ראש טראומטית.  הממצאים מלמדים כי בני נוער עם זמן מסך גבוה או נמוך הפגינו החלמה בקצב רגיל, אולם מי שהשתמשו במסכים בתדירות בינונית הראו שיפור מהיר יותר במצבם. 

 

המכשירים החכמים השפיעו על תחומים רבים בחיינו באופן משמעותי במהלך השנים האחרונות. הפכנו פרודוקטיביים יותר, משימות יום יומיות מתבצעות בקלות ובלחיצת אצבע , ויש לנו יכולת לשמור על קשר עם חברים בכל העולם.

 

 

לא כל החוקרים בדעה אחת לגבי הנזקים של שימוש מוגבר בטלפונים ניידים, משחקי מחשב ומסכים:

 

מחקר שפורסם בקיץ 2019 סותר רבים אחרים, ומלמד כי הקשר בין שימוש מרובה במסכים לבין דיכאון אצל בני נוער כמעט ואיננו קיים.

 

מחקר אורך מקיף שפורסם במאי 2021, מלמד כי לא קיימת עדות לקשר בין עיסוק של ילדים ומתבגרים במדיה חברתית לבין החרפת בעיות נפשיות. 

 

 

 

התמכרות למסכים אצל ילדים ובני נוער

 

סקר שנערך ע״י Common Sense Media, אשר פורסם ב-2015, העלה כי ל- 53 אחוזים מהילדים בגילאים 8-12 יש כבר טאבלט, ול- 24 אחוז יש טלפון חכם.

 

סביר ששיעור השימוש של ילדים ובני נוער במסכים עלה במהלך השנים שחלפו מאז פרסום הנתונים. בקרב בני הנוער, דיווחו במועצת הפסיכולוגים של ארה״ב, לא פחות מ-67% מהמתבגרים והמתבגרות דיווחו שיש בבעלותם סמארטפון

 

במחקר חדש שנערך על מדגם של 11,000 בנות נוער, מצאו חוקרים מאוניברסיטת אסקס ואוניברסיטת קולג 'בלונדון, כי בנות נוער בגיל 14 ישנות 7 שעות בלילה ופחות בגלל פעילות בשעות הערב המאוחרות והלילה במדיה חברתית. המשתתפות דיווחו במקביל שאינן מרוצות מהופעותן החיצונית והחוקרים מזהירים מפני תופעות של פגיעה עצמית ומחשבות אובדניות אצל צעירות כתוצאה של גורמים אלו. מעניין שהגלישה באינטרנט בלילות מאפיינת הרבה יותר נערות בהשוואה לנערים.

 

הקשר בין הורים לילדים עובר שינוי דרמטי, ודאי כאשר אנחנו כהורים נתונים לאותן השפעות מרחיקות לכת של השימוש במסכים. במשפחות רבות קיימת ׳ברית של שתיקה׳: גם הילדים וגם ההורים תקועים בתוך המסכים. תפקידנו כהורים להגדיר פה גבולות של זמנים.

 

 

התמכרות למדיה החברתית

 

אנחנו שומעים הרבה על המחירים הנפשיים של שימוש ברשתות החברתיות, בעיקר עבור בני ובנות נוער. 

 

אבל האם קיים קונצנזוס מקצועי לגבי ההנחה שמדיה חברתית ממכרת?

 

ובכן במאמר של ה-Surgeon General בארה"ב, דובר על ההשפעה של הרשתות החברתיות על בריאות הנפש של צעירים.

 

 

הנה כמה מנקודות המפתח מתוך הדו"ח:

 

 

ההבדל בין צעירים למבוגרים

 

ילדים לעיתים יכולים לראות את הרשת החברתית כהשתקפות מציאותית של החיים האמיתיים, מה שיכול להיות מורכב.

איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) פרסם ב-2023 מסמך חשוב שנועד לעזור לצעירים להתמודד בצורה חכמה עם הרשתות החברתיות.

 

 

שני צדדים למטבע

 

הרשתות החברתיות יכולות לפגוע בבריאות הנפשית אם אנחנו בשימוש יתר אותן או שהשימוש נעשה בצורה שלילית.

אבל יש מומחים רבים הסוברים כי הן יכולות גם לעזור לנו להתחבר לאחרים, לצמוח מקצועית ואפילו למצוא משמעות עמוקה יותר בחיים.

  

 

לא רק רע או טוב

 

בהתבסס על מחקרים, הרשתות החברתיות יכולות להיות בעלות השפעה חיובית ושלילית בו זמנית.

למשל, מחקר מה-Social Media Lab בסטנפורד ציין כי שימוש חיובי ברשתות החברתיות יכול להגביר את התחושה של שייכות וחיבור לקהילה, בעוד שמחקר אחר הביא לידיעה ששימוש יתר ברשתות החברתיות יכול להביא לתחושות של בדידות.

 

 

איך לצרוך נכון

 

האתגר הוא לדעת איך וכמה לצרוך מדיה חברתית.

 

מחקר קנדי מלמד כי הצורה בה אנו משתמשים ברשתות משפיעה יותר מאשר סך הזמן הכולל שאנו מבלים בהן.

 

לדוגמה, אם אנו משתמשים ברשתות החברתיות לחיבור עם חברים ובני משפחה, זה יכול להביא לתחושה של משמעות ושייכות.

אבל אם אנחנו שורפים זמן ברשת בצורה פסיבית, כלומר גלישה בלתי ממוקדת או "doomscrolling", סביר שנראה השפעה שלילית על הבריאות הנפשית.

 

 

טיפול פסיכולוגי בהתמכרות למסכים

 

אנחנו מבינים כבר שיש לנו בעיה פסיכולוגית חדשה וגדולה שדורשת מענה מקצועי.

למעשה, הפסיכולוגיה הקלינית מפגרת כמה צעדים אחרי הטכנולוגיה הדיגיטלית, ובהיעדר קווים מנחים מוסכמים, לוקחות קבוצות הורים את ההגה לידיים ומובילות יוזמות עצמאיות במטרה להגביל את זמן המסך של ילדיהם

הביטויים של שימוש יתר ופיתוח תלות פסיכולוגית בשימוש במכשיר הניד מתאפיין בהמון התנהגויות, רובן עדיין לא מופו באבחון פסיכודיאגנוסטי.

למשל, אנשים עם נטיה אובססיבית קומפולסיבית, מוצאים את עצמם קוראים שוב ושוב שרשור של שיחות ב-SMS - הודעות טקסט שקיבלו, התגובות שכתבו והמשך השתלשלות השרשור. הם עסוקים באופן מופרז בניסיון להבין את המשמעות הנסתרת מאחורי המילים, לתת לה פרשנויות נוספות ולהתחרט על דברים שנכתבו, או שלא נכתבו, בעיתוי של קיום השיחה שחלפה.

נוכחותו של פרוטוקול כתוב ביחסים בין-אישיים מהווה תופעה חדשה יחסית ביחסים בין בני אדם, מה שמציע כר נרחב לספקות בקרב אנשים אובססיביים, שברמה ההתנהגותית עלולים למצוא את עצמם מתעכבים על כל משפט ואפילו על מילה יחידה בטקסט, מתייסרים ו'מאבססים' על מסר שלא זכה להבהרה או לחידוד מספקים.

מכאן קצרה הדרך למחשבות טורדניות וללופ שלא נותן לנפשם מנוח (פסיכולוגים מכירים היטב את נטייתם של מטופלים לשלוף את הסמארטפון במהלך הפגישה הטיפולית ולבקש מהמטפל לקרוא תכתובת של שיחה טעונה ועמוסת פרטים).

 

 

אז כיצד ניתן להיגמל מההתמכרות הזו?

 

בניגוד להתמכרויות אחרות- השאיפה איננה ל'גמילה' מוחלטת, כי אם בשינוי דפוסי השימוש, בעיקר באמצעות הפחתת סך השעות המושקעות בו.

לסמארטפונים תועלות בלתי מבוטלות בחיים של כולנ, כולל אפליקציות לעזרה נפשית. אפילו אחרוני המתנגדים לשימוש בטכנולוגיה נכנעים ליתרונות שמציע אמצעי תקשורת מפליא זה.

בראש ובראשונה, חשוב להזכיר לעצמנו כי בניגוד לחיים האמיתיים, בהם רגעים חולפים ואינם ניתנים לשחזור, בסמאטרפון הכל מחכה - הודעות שטרם נקראו אינן נמחקות, בדומה לידיעות חדשותיות ועדכונים מאפליקציות. לעתים הבנה זו כשלעצמה מצליחה לעזור למשתמשים לווסת את הצריכה, למתן את תחושת הדחיפות שבכל סיגנל קולי ולהניח את המכשיר בצד.

במידה והאדם אינו מצליח להפחית את השימוש בעצמו, עד כדי שימוש במינון שיוצא משליטה ופוגע בשגרת החיים, ניתן להיעזר בכלים מקוונים, שבאופן אירוני מוצעות בשנה האחרונה על ידי חברות הדיגיטל עצמן.

למשל, גוגל מציעה אפליקציה של טיימר, אשר סופרת את זמן הצפייה של המשתמש בסרטוני יוטיוב ביממה ממוצעת, תוך שהיא מאפשרת למשתמש לבחור במספר שעות רצוי ביממה ולקבל התראה כאשר חצה את משך זמן השימוש שהציב כמגבלה. גם פינטרסט יצאה ב-2019 בקמפיין עזרה נפשית למשתמשים (בעיקר המשתמשות) בלוחות הרשת הידועים.

עוד טיפ חשוב:

הגדירו לעצמכם אזורים נטולי טלפון - השאירו אזורים ומצבים אליהם אין כניסה בשום אופן לסמארטפון. ארוחות, למשל, הן דוגמה לסיטואציה שבה הטלפון מיותר לחלוטין. במקום זאת נהלו שיחה עם היושבים איתכם ואכלו כמו שצריך, בצורה מודעת. אם יש לכם ילדים, הם יתבוננו בהורים וילמדו את הערך של שיחה, שיתוף והקשבה. גם שהות בטבע, או בשטחים ירוקים, נמצאה קשורה להפחתת שימוש בטלפון הניד (Minor et al, 2023).

 

במקרים בהם המשאבים הסביבתיים והעזרים הטכנולוגיים המווסתים אינם עוזרים, כדאי לשקול פניה לייעוץ מקצועי.

 

 

 

FOMO  - פחד מהחמצה -  (Fear of Missing Out) ברשתות החברתיות

 

מה קרה בטוויטר או בפייסבוק בזמן שנעדרנו משם ליום יומיים?

 

העיסוק המוגבר בפחד מהחמצה (Fear of Missing Out), המכונה גם Fomo, הינו תופעה פסיכולוגית ידועה ומוכרת שהופכת נפוצה יותר ויותר בימינו. 

למרות ש-FOMO אינו אבחנה, הוא בהחלט מצוי בשיח היומיומי ולכן מחייב תשומת לב של מטפלים.

התופעה מתייחסת בעיקר לשימוש בעייתי במדיה חברתית, ומתבטא תבמגוון רגשות שליליים הקשורים בצורך להשתייך.

 

FOMO מוגדרת היטב על ידי תיאוריית ההכוונה העצמית (Self-Determination Theory) שעוסקת בהיבטים שונים של מוטיבציה והנעה לפעולה.

ההנחה המרכזית של התיאוריה היא, שכאשר אדם בוחר את מטרותיו ועיסוקיו באופן חופשי, כך מתפתחת תחושת המסוגלות שלו וצרכיו הפסיכולוגיים מסופקים. במילים אחרות, חופש בחירה הוא מתכון טוב לבריאות נפשית. הפחד מהחמצה, מנקודת המבט התיאורטית הזו נעוצה בתחושה של חוסר סיפוק צרכים בסיסיים, שהראשי ביניהם הוא מיצוי חופש הבחירה. 

 

הנה שתי דוגמאות מעניינות שממחישות את האשליה של התנהגות שתכליתה להימנע מאימת ההחמצה:

 

מחקר מ-2023 מסיק כי הפחתת השימוש במדיה חברתית ברבע שעה כל יום יכולה לשפר את הבריאות הפיזית והרווחה הנפשית. 

 

מחקר מוקדם יותר זיהה קשר הדוק בין חוסר סיפוק של צרכים פסיכולוגיים לבין פעילות מוגברת ברשתות חברתיות.

החוקרים טוענים, שרגישות גבוהה לפחד מהחמצה, היא גורם שמתווך את הקשר בין חוסר הסיפוק של הצרכים הפסיכולוגיים, לפעילות המוגברת ברשתות החברתיות.

באופן אירוני, הפחתת השימוש במדיה החברתית עושה אותנו הרבה פחות בודדים.

 

בקרב ילדים, נמצא כי חרדת החמצה, לצד התמכרות למסכים, פוגעת בבניית מימנויות חברתיות. היא גם תורמת וקשורה להשמנה, לבעיות שינה, לבעיות חברתיות ולקשיים אקדמיים בבית הספר. 

מאחר וזוהי תופעה חדשה יחסית בשדה המחקר הפסיכולוגי, החוקרים פיתחו כלי דיווח עצמי ואמצעי ניטור ומעקב אחר פעילות ברשתות החברתיות במטרה לבדוק את השערותיהם.

הממצאים העיקריים מסדרת המחקרים שערכו הראו שיש קשר הדוק בין גורמים כגון דחייה חברתית, שביעות רצון נמוכה מהחיים ותחושות בדידות ושעמום לפחד מהחמצה. נמצא שצעירים (וגברים צעירים במיוחד) נוטים לחוות יותר פחד מהחמצה מקבוצות אוכלוסייה אחרות.

 

עוד נמצא שעיסוק מוגבר במשחקי מחשב וספורט מגביר את הפחד מהחמצה. יתכן שהדבר נובע מכך שגיימרים חווים FOMO יותר ממתבגרים שלא משחקים המון. סביר שהגיימינג גוזל מהם זמן רב, שניתן היה להפנותו לפעילות חברתית. 

 

 

איך בריחה לעולם הוירטואלי משפיעה על הקשרים הבין-אישיים שלנו?

 

במחקר שהתקיים באוניברסיטת אילינוי בארה"ב, נמצא כי נגרם נזק ממשי למערכות יחסים כאשר בן או בת הזוג מאפשרים למכשיר הטלפון להפריע לאינטראקציה פנים-מול-פנים עם האדם השני, בעודם מתקשרים במקביל עם אנשים אחרים און-ליין ולא נמצאים באופן בלעדי עם האדם שמולם.

 

במחקר אחר שפורסם בשנת 2014, נמצא כי כאשר מכשירים טכנולוגיים מפריעים באופן תדיר למערכת היחסים, בני הזוג חווים יותר קונפליקטים ומריבות סביב הבעיה, שביעות רצון נמוכה מהנורמה בזוגיות, עליה בסימפטומים דיכאוניים ודיווח כללי על מידת סיפוק בחיים. כל זאת במסגרת מעגל שמזין את עצמו וגורם לבריחה גוברת עוד יותר לעבר העולם הטכנולוגי.

 

 

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת MBC באנגליה, חוקרים מצאו כי בדיקה של הסמארטפונים באופן תכוף קשורה לעלייה בכשלים קוגניטיביים, כמו שכחה או ביצוע טעויות נפוצות.

המחקר כלל 100 משתתפים, שהתבקשו למלא שאלון לגבי היקף הצריכה של הטלפון והתפקוד הקוגניטיבי שלהם שלהם ביומיום.

התוצאות הראו כי נבדקים שבדקו את הטלפון יותר פעמים דיווחו שחוו יותר בעיות בתפקוד הקוגניטיבי. בנוסף, המחקר מצא כי משתתפים שבאופן כללי מתמודדים עם רמות גבוהות של חרדה או מצב רוח ירוד, בדקו את הטלפון יותר ודיווחו על יותר כשלים קוגניטיביים.

 

 

קשה להאמין. אבל כל זה התחיל בסך הכל לפני 25 שנה בערך:

 

 

 

באופן מעניין, נמצא שהרצון להשתתף בפעילות חברתית, מכל סוג שהוא, הינו גורם המוטיבציה העיקרי לפעילות ברשת החברתית בקרב ילדים ובני נוער המתמודדים באופן תדיר עם פחד מהחמצה.

עם זאת, ייתכן שהפחד מהחמצה אינו נובע מרמת ההיענות להזמנה לפעילות חברתית, אלא מושפע הרבה יותר ממנגנונים נפשיים פנימיים.

סדרת מחקרים זו הינה בין הראשונות הבוחנות את הפחד מהחמצה והקשר שלה לבריאות נפשית, כחלק מהתנהגויות ברשת החברתית.

 

הפער הגדול בין שפע ההזדמנויות שנמצא ברשת לבין מאפיינים נפשיים ואישיותיים המאתגרים את המעורבות החברתית בפועל, מהווה מקור לתסכול ומצוקה רבים.

אין ספק שהפחד מהחמצה צריך לזכות לתשומת לב ניכרת במחקר הפסיכולוגי, בעיקר האבחוני והקליני, במטרה לאפשר למטפלים ולמטופלים לתת שם מדויק יותר לתחושותיהם.

מתוך ההכרה בפחד מהחמצה כקושי פסיכולוגי בעל מנגנון פעולה מובחן, ניתן יהיה להתערב מקצועית ביעילות ולסייע לאלו הסובלים ממנו.

 

מחקר אורך מצא כי השימוש הממכר בפייסבוק יכול להגביר את חומרת הדיכאון בקרב אנשים שאובחנו עם דיכאון. הממצאים מצביעים על כך ששימוש יתר בפייסבוק יכול להפחית את תחושת הערך העצמי של האדם

 

 

אפליקציות להתמודדות עם FOMO

 

כלים דיגטליים אלו פותחו במטרה למדוד ולנהל את זמן השימוש בסמארטפון.

 

הנה כמה דוגמאות:

 

  • אפליקציית Twilight - מאפשרת להתאים את תאורת המסך של המכשיר לפי הזמן ביממה בכדי להקל על ההירדמות ולמנוע הפרעות שינה לאחר השימוש בסמארטפון.

  • אפליקציית Moment - אפליקציה העוקבת אחר זמן השימוש בפלאפון או באייפד ומאפשרת לקבוע הגבלות יומיות תוך מתן התראה במקרים של חריגה מהזמן המוגדר (IOS, חינם). הורים יכולים להשתמש בה בכדי לעקוב אחר זמן השימוש של ילדיהם ולהגביל אותו.

  • אפליקציית QualityTime - אפליקציה זו עוקבת אחר הרגלי השימוש בסמארטפון וקובעת התראות והגבלות לאפליקציות מסוימות (אנדרואיד 4.0, חינם).

  • אפליקציית Freedom - אפליקציה זו חוסמת אפליקציות ואתרי אינטרנט לזמן מוגבל (IOS, 2.42$ לחודש).

 

 

מאיה בלום MSW מטפלת בהתמכרויות בבאר שבע

מאיה בלום, MA, עו״ס, מטפלת בהתמכרויות בבאר שבע, עמיתת מכון טמיר

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

  

כתיבה:

 

אופיר ברגמן פרי, MA,

מאבחנת לקויות למידה 

 

סמדר שטינברג, MA,

ביבליותרפיסטית

 

שייקו ברנדווין, MA,

פסיכולוג חינוכי מומחה

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

עדכון אחרון:

 

17 במרץ 2024

 

 

 

 מקורות:

 

אליזרע רותם (2019).  מחקר: שימוש בטלפון בזמן קניות בסופר עולה לכם ביוקר. מתוך אתר ynet צרכנות

 

קייזר-הלר, ש. (2018). צליל מקוון – פגיעות נפשיות בילדים ובבני נוער ברשת. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 23/9/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3728

 

Cairncross, M., Yeates, K. O., Tang, K., Madigan, S., Beauchamp, M. H., Craig, W., Doan, Q., Zemek, R., Kowalski, K., & Silverberg, N. D. (2022). Early Postinjury Screen Time and Concussion Recovery. Pediatrics, 150(5), e2022056835. doi: 10.1542/peds.2022-056835. PMID: 36250231.

 

Hartanto, A., Lee, K. Y. X., Chua, Y. J., Quek, F. J. X., & Majeed, N. M. (2023). Smartphone use and daily cognitive failures: A critical examination using a daily diary approach with objective smartphone measures. British Journal of Psychology, 114, 70– 85. https://doi.org/10.1111/bjop.12597

 

Mary Alvord (2015). Digital Guidelines: Promoting Healthy Technology Use for Children. APA. https://www.apa.org/helpcenter/digital-guidelines.aspx

 

Bunker, C. J., Balcerowska, J. M., Precht, L.-M., Margraf, J., & Brailovskaia, J. (2024). Perceiving the self as authentic on social media precedes fewer mental health symptoms: A longitudinal approach. Computers in Human Behavior, 152, 108056. https://doi.org/10.1016/j.chb.2023.108056

 

Brivio, E., & Ibarra, F. C. (2009). Self-presentation in blogs and social networks. Studies in Health Technology and Informatics, 144, 113-115.

 

Dodgen-Magee, D. (2018). Deviced!: Balancing Life and Technology in a Digital World. Rowman & Littlefield

 

Kuntz, L., & Halpern, J., PsyD. (2022, March 11). Concerning Content: TikTok’s Effect on Child and Adolescent Mental Health. Psychiatric Times. https://www.psychiatrictimes.com/view/concerning-content-tiktoks-effect-on-child-and-adolescent-mental-health

 

Lee, D. S., Jiang, T., Crocker, J., & Way, B. M. (2023). Can inflammation predict social media use? Linking a biological marker of systemic inflammation with social media use among college students and middle-aged adults. Brain, Behavior, and Immunity, 112, 1-10. https://doi.org/10.1016/j.bbi.2023.05.010

  

Lee, Y. S., Joo, J. H., Shin, J., Nam, C. M., & Park, E. C. (2023). Association between smartphone overdependence and generalized anxiety disorder among Korean adolescents. Journal of Affective Disorders, 321, 108-113. doi: 10.1016/j.jad.2022.10.018. PMID: 36283537.

 

Lopez-Fernandez, O. (2015). How has Internet addiction research evolved since the advent of Internet Gaming Disorder? An overview of cyberaddictions from a psychological perspective. Current Addiction Reports, 2, 263-271.

 

Meneses, M. O., & Andrade, E. M. L. R. (2024). Relationship between depression, anxiety, stress and smartphone addiction in COVID-19 nursing students. Revista latino-americana de enfermagem, 32, e4056. https://doi.org/10.1590/1518-8345.6764.4056

 

Minor, K., Glavind, K. L., Schwartz, A. J., Danforth, C. M., Lehmann, S., & Bjerre-Nielsen, A. (2023). Nature Exposure is Associated With Reduced Smartphone Use. Environment and Behavior, 55(3), 103–139. https://doi.org/10.1177/00139165231167165

 

Przybylski, A. K., Murayama, K., DeHaan, C. R., & Gladwell, V. (2013). Motivational, emotional, and behavioral correlates of fear of missing out. Computers in Human Behavior, 29, 1841-1848.

 

Reed, P., Fowkes, T., & Khela, M. (2023). Reduction in Social Media Usage Produces Improvements in Physical Health and Wellbeing: An RCT. Journal of Technology and Behavioral Science, 8, 140-147. https://doi.org/10.1007/s41347-023-00304-7

 

Sadeghian, E. (2006). The effect of computer and internet on children and adolescents. E-Journal Nama, 4, 1-6.

 

Sauce, B., Liebherr, M., Judd, N., et al. (2022). The impact of digital media on children's intelligence while controlling for genetic differences in cognition and socioeconomic background. Scientific Reports, 12, 7720. https://doi.org/10.1038/s41598-022-11341-2

 

Spivack, E. (2023, September 18). Break From Social Media? Psychologists Reveal An Unlikely Suggestion. Inverse. https://www.inverse.com/health/digital-detox-break-from-social-media-best-habits

  

Toma C. L. (2013). Feeling better but doing worse: effects of Facebook self-presentation on implicit self-esteem and cognitive task performance. Media Psychol. 16 199–220

 

Van Deursen, A. J. A. M., Bolle, C. L., Hegner, S. M., & Kommers, P. A. M. (2015). Modeling habitual and addictive smartphone behavior: The role of smartphone usage types, emotional intelligence, social stress, self-regulation, age, and gender. Computers in Human Behavior, 45, 411–420.

 

Vuorre, M., Orben, A., & Przybylski, A. K. (2021). There Is No Evidence That Associations Between Adolescents’ Digital Technology Engagement and Mental Health Problems Have Increased. Clinical Psychological Science. https://doi.org/10.1177/2167702621994549

 

European College of Neuropsychopharmacology (ECNP). (2016, September 18). Internet addiction may indicate other mental health problems in college-aged students. ScienceDaily. Retrieved June 27, 2018, from www.sciencedaily.com/releases/2016/09/160918180002.htm

 

Wang, Q., Ren, H., Long, J., Liu, Y., & Liu, T. (2019). Research progress and debates on gaming disorder. General psychiatry, 32(3), e100071. https://doi.org/10.1136/gpsych-2019-100071

 

Li, X., Li, Y., Wang, X., & Hu, W. (2022). Reduced brain activity and functional connectivity during creative idea generation in individuals with smartphone addiction. Social Cognitive and Affective Neuroscience. Advance online publication. https://doi.org/10.1093/scan/nsac052

 

Yue, L., Cui, N., Jiang, L., & Cui, N. (2023). Screen use before sleep and emotional problems among adolescents: Preliminary evidence of mediating effect of chronotype and social jetlag. Journal of Affective Disorders, 328, 175-182. https://doi.org/10.1016/j.jad.2023.02.049

 

European College of Neuropsychopharmacology (ECNP). (2016, September 18). Internet addiction may indicate other mental health problems in college-aged students. ScienceDaily. Retrieved from https://www.sciencedaily.com/releases/2016/09/160918180002.htm

 

U.S. Surgeon General's Office. (2023). Social media and youth mental health. U.S. Department of Health & Human Services. https://www.hhs.gov/sites/default/files/sg-youth-mental-health-social-media-advisory.pdf

 

https://www.theguardian.com/sustainable-business/2016/may/18/five-apps-help-smartphone-addicts-fight-fomo

  

https://www.stanforddaily.com/2018/02/22/qa-anna-lembke-on-smartphone-technology-addiction/ 

 

https://www.wsj.com/articles/the-need-to-read-1480083086

  

https://learnbonds.com/133729/video-games-better-sex-relieving-stress/  

  

https://www.wsj.com/articles/how-smartphones-hijack-our-minds-1507307811

 

 

9 תגובות

  • קישור לתגובה זהבה חמישי, 02 מאי 2019 16:07 פורסם ע"י זהבה

    מאמר מעולה! אני מעוניינת להשתמש במאמר לעבודה במכללה, באיזה שנה המאמר פורסם? זה נראה שבשנת 2015 אך נראה שהתעדכן במהלך השנים כי הוא מכיל מחקר מ2018..אשמח לתשובה. תודה.

  • קישור לתגובה איתן טמיר חמישי, 02 מאי 2019 20:24 פורסם ע"י איתן טמיר

    הי זהבה,
    תודה רבה על הפרגון!
    המאמר על התמכרות למסכים, כמו מאמרים אחרים באתר המכון, מתעדכנים מעת לעת.
    הציטוט הוא:

    התמכרות למסכים: סמארטפון ומשחקים - מחקרים, המלצות וטיפול, מעודכן 2019, מתוך אתר מכון טמיר לפסיכותרפיה. נדלה ב-2.5.2019 מתוך: http://bit.ly/2ZSTZt2

  • קישור לתגובה רותי קונרה שני, 13 מאי 2019 10:20 פורסם ע"י רותי קונרה

    מאמר מצויין הייתי רוצה לשבת עם הילדים שלי ולהעביר חלק מהאינפורמציה כדי שיאמצו מרצונם חלק מהמגבלות או יורידו לניידים את האפליקציות המגבילות. פחות שזה יבוא ממישטור שלי. יש לכם איזה המלצה לסרט או משהו נוסף שאפשר לעשות עם ילדים בנושא ?

  • קישור לתגובה איתן טמיר ראשון, 26 מאי 2019 07:48 פורסם ע"י איתן טמיר

    תודה רבה רותי!
    אני לא מכיר אבל גם לא מספיק העמקתי בחיפוש.
    האם יש הצעה למישהו/י מהקוראים?
    איתן

  • קישור לתגובה דורון חמישי, 14 מאי 2020 15:30 פורסם ע"י דורון

    בת זוגי מתנהגת בדיוק כפי שתיארת. ניסיתי כמה וכמה פעמים להעיר לה על כך, אבל היא נעלבת מכך, טוענת שהיא כלל לא נמצאת הרבה בטלפון. היא עשויה לבלות כל יום כשעתיים ואולי יותרבמצטבר בפייסבוק ובאינסטגרם, ynet או בהודעות כאלו ואחרות בוואטסאפ, בודקת את הטלפון כל רגע שיש התראה, והטלפון איתה כל היום. ומעבר לזה כשהיא לא במדיות הללו היא משחקת בטלפון באחד המשחקים וגם זה במשך שעות רבות. מה עושים?

  • קישור לתגובה איתן שישי, 15 מאי 2020 20:33 פורסם ע"י איתן

    הי דורון,
    מתסכל...
    עניין אחד זה שהיא מכורה לסמארטפון ועניין שני זה שהיא נפגעת כשאתה נותן לה משוב.
    אפשר לנסות שיחה כנה על מה שמפריע לך, תתכונן היטב ותבקש לפני "בלי העלבויות".

  • קישור לתגובה אביטל חמישי, 25 אוגוסט 2022 12:44 פורסם ע"י אביטל

    היי,
    קראתי את הכתבה וזה פשוט מחריד ועצוב!
    יש לי שאלה:
    אני בת 16, אני לא מגדירה את עצמי כמכורה (אני נכנסת לרשתות חברתיות לעיתים רחוקות ואיני מוצאת בזה ממש עניין)
    השאלה שלי היא כזו:
    רוב החומר שאני לומדת (באופן עצמי ולא במסגרת בית ספרית) הוא רובו במסך- ואני מניחה שכולם יכולים להסכים עם זה שבאינטרנט ישנם לא מעט יתרונות - מאגרים עצומים של ידע - בכל מקרה - השאלה שלי היא - האם ללמוד דרך מסכים שעות רבות ביום זה בסדר? וזה מביא אותי לעוד שאלה - האם זה משפיע בצורה הזו גם על אנשים שעובדים שעות רצופות רוב היום מול מסכים?
    ויש לי עוד שאלה:
    ישנן שיטות שונות ללמוד שפות - ואחת מהן היא לשמוע אנשים מדברים ולראות את האינטראקציה ביניהם (תנועות גוף, חפצים וכו') ומכיוון שנבצר ממני לטוס לחו"ל לדוגמא ולקיים אינטראקציה עם אנשים וללמוד בצורה כזו - אני אדרש לשעות ממושכות של צפייה בסרטים/סרטונים ...
    אז לבסוף, הנה השאלה: עד כמה זה יהיה גרוע? האם עדיף להמנע מזה בכל מחיר?
    אשמח בהחלט לתשובה בתודה מראש והערכה רבה!
    נ.ב
    במידה וזה לא אפשרי לענות על שאלותיי, אשמח לדעת עם מי אוכל לשוחח בעניין...

  • קישור לתגובה eitantamir חמישי, 25 אוגוסט 2022 13:00 פורסם ע"י eitantamir

    הי אביטל,

    יופי של שאלות.

    בגדול, אנחנו נולדים לתוך תרבות תלוית-זמן ומתאימים עצמנו אליה.
    מי שבוחר להימנע ממאמצי התאמה משלם מחיר כבד בכך ש״אינו מתחרה״, כלומר ייאלץ ללמוד מיומנויות לאט יותר ומאוחר יותר (למשל, בתגובה שלך, ללמוד שפות).
    במובן הזה נוכל לראות שימוש במסכים כהכרח התפתתחותי ואולי אפילו כחלק מהטבע. זה אולי נשמע מוזר אבל בראייה אבולוציונית ניתן לראות גורדי שחקים כ״חלק מהטבע האורבני״. לפי הרציונל הזה, מיזמים אנושיים המכוונים לשיפור החיים הם טבעיים, בהקשר שלנו מחשבים ומסכים.
    אז כמו בהרבה בהתנהגויות אחרות, נראה ששימוש במסכים יכול לנוע על ספקטרום - בין שימוש מינימלי שחיוני לחיים המודרניים לבין התמכרות של ממש, שהיא דפוס הרסני ומסוכן. באמצע יש כנראה טווח אופטימלי שמשתנה בין אדם לאדם ואפילו בין תקופות שונות של חיי אדם אחד.

    תודה על התגובה פותחת המחשבה.

  • קישור לתגובה אביטל חמישי, 25 אוגוסט 2022 14:43 פורסם ע"י אביטל

    תודה על המשוב המהיר! אני מעריכה את זה!!!

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024