דיכאון קליני | תסמינים, אבחון, גורמים וטיפול בדיכאון מז׳ורי (MDD)

דרג פריט זה
(41 הצבעות)
דיכאון קליני - Major depressive disorder - MDD דיכאון קליני - Major depressive disorder - MDD Image by Layers from Pixabay

 

 

דיכאון קליני / מז׳ורי 

כתיבה: 

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר;

עריכה אחרונה:

10 לאוקטובר 2020 ☑️


 

מה זה דיכאון קליני (MDD)?

לדיכאון יש סוגים שונים, כמו דיכאון אחרי לידה (גם אצל גבריםדיכאון אנדוגני, מלנכוליה, דיכאון עמידדיכאון כרוני (דיסתימיה), דיכאון עונתי (דיכאון חורף)דיכאון במהלך ההריון, דיכאון ביפולרידיכאון אצל ילדים ונוער ודיכאון סמוי.

מבחינה פסיכיאטרית, המצב הנפשי החמור מבין אלה הוא דיכאון קליני (MDD - Major depressive disorder) - הפרעה נפשית חמורה שפוגעת ברגשות, בקוגניציה, בתפקוד, ביחסים ובהתנהגות.

 דיכאון היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בעולם המערבי. למשל, בשנת 2015 לא פחות מ-7% מהאמריקאים מעל גיל 18 סבלו מדיכאון מז׳ורי.

סטטיסטית, הסיכון לדיכאון נע בין 10-25% אצל נשים ו-5-12% אצל גברים, מעניין שכאשר מוסיפים לתמונה מחלה כרונית - שיעור הדיכאון קופץ ל- 25-33%. 

 

יש עדיין אנשים שסובלים מ- MDD ולעולם לא מבקשים טיפול. 

חשוב לדעת שאפשר לטפל בדיכאון קליני, באמצעות טיפול נפשי, טיפול תרופתי או שניהם.

 

 

מספר הטלפון המקוצר של ער"ן,

שירות טלפוני אנונימי שזמין

24 שעות ביממה, הוא-

 

1201

תסמינים של דיכאון עמוק

למרות שדיכאון יכול להופיע רק פעם בחיים, אנשים בדרך כלל מתמודדים עם כמה אפיזודות של דיכאון עיקרי.

הסימפטומים מופיעים ברוב המקרים בשעות היום, כמעט כל יום ויכולים לכלול:

  • רגשות עצב,  אשמה, ריקנות או חוסר תקווה, לצד בכי

  • התפרצויות זעם, עצבנות או תסכול, אפילו בגלל בעיות  מינוריות 

  • אנהדוניה - אובדן עניין או הנאה מרוב הפעילויות שבעבר הסבו הנאה, כמו משחק, תחביבים או מערכות יחסים

  • הפרעות בשינה, בעיקר נדודי שינה אבל במקרים רבים להיפך - שינה רבה מדי  (היפרסומניה)

  • עייפות וחוסר אנרגיה, כך שגם משימות קלות דורשות מאמץ ניכר

  • הפחתה בתיאבון וירידה במשקל או להיפך - תשוקה מוגברת לאוכל ועלייה במשקל

  • חרדה, תזזיתיות או חוסר שקט 

  • חשיבה איטית, דיבור או תנועות גוף כבדות 

  • תחושות חוסר ערך ומיקוד בכישלונות מהעבר

  •  קושי לחשוב ולהתרכז, לקבל החלטות ולזכור דברים

  • מחשבות תכופות על מוות, ואף מחשבות, כוונות וניסיונות התאבדות 

 

 צפו בסרטון טוב מתוך ערוץ Medscape ביוטיוב, שמסביר על דיכאון קליני:

 

 

אבחון של דיכאון קליני

מומחה לבריאות הנפש, או אפילו רופא משפחה, יכולים בדרך כלל לתת הערכה ראשונית לגבי  נוכחות של דיכאון, זאת באמצעות בירור ההיסטוריה הקלינית ותופעות רפואיות נלוות.

בהגדרה, דיכאון מג'ורי מאובחן כאשר לאדם יש רבים מהסימפטומים שפורטו לעיל, במשך שבועיים לפחות.

לצערנו,  רבים שסובלים מדיכאון אינם מבקשים הערכה, אבחון או טיפול בגלל סטיגמה ביחס לדיכאון. לפעמים האדם עלול לחוש שהדיכאון נוצר באשמתו או שהוא עשוי להיות מוטרד ממה שאחרים יחשבו עליו.

חשוב לזכור שהדיכאון עצמו נוטה לעוות את התובנה שמוליכה להכרה בבעיה. לכן מומלץ שבני משפחה, בני זוג או חברים יעודדו את הסובל מדיכאון לפנות לעזרה מקצועית.

אין בדיקות ספציפיות לדיכאון., אבל  חשוב להיבדק על ידי רופאי בכדי לוודא כי הסימפטומים אינם נגרמים כתוצאה ממצב רפואי או טיפול תרופתי.

 

 

כך מתארת Susan Kearsey את הדיכאון הקליני שלה, במאמר אמיץ שפירסמה באתר cupe הקנדי, אחרי שנים של שתיקה בהן התמודדה עם מוראות הסטיגמה: 

המאבק שלי עם דיכאון החל לפני 15 שנה. בהתחלה לא הייתי בטוח מה קורה לי. הייתי הולכת לעבודה כל יום ויוצאת מותשת. כשגרה של אחרי העבודה הייתי מתכרבלת על הספה, צופה בטלוויזיה ואז הולכת לישון. חזרתי על הצעדים האלה יום אחר יום. בימי שישי הייתי חוזרת הביתה, נועלת את הדלת ולא יוצאת החוצה עד יום שני בבוקר. פשוט שרדתי. הייתי מותשת כל יום כי ביליתי כל רגע כאילו כלום לא  בסדר. חייכתי, צחקתי, פטפטתי ועבדתי אבל בפנים הייתי רדומה. סוזן כבר לא הייתה שם. אם הייתי שקטה ומישהו שאל אם אני בסדר הייתי אומרת שיש לי כאב ראש או שהגב שלי כואב. היה לי קל יותר לשקר מאשר להודות בפניהם או בפני עצמי שהייתי חולה בדיכאון קשה״.

 

 

מה גורם לדיכאון קליני?

הידיעה אילו גורמים מגבירים את הסיכויים ללקות בדיכאון קליני יכולה לעזור לקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר בשעת הצורך. 

גנטיקה: היסטוריה של דיכאון במשפחה יכולה להגדיל את הסיכוי ללקות בו. כיום מאמינים שהתנאים לדיכאון יכולים להיות מועברים אל הדור הצעיר, אבל הסיבה המדויקת לכך עדיין לא ברורה. 

מוות או אובדן: עצבות ואבל הם תגובות נורמליות, אבל לפעמים מתחים גדולים כאלה יכולים להביא לסימפטומים חמורים של דיכאון, כמו מחשבות אובדניות או תחושות של חוסר ערך. 

קונפליקט: תהפוכה אישית או ריבים עם בני משפחה וחברים יכולים להוביל לדיכאון. התעללות: היסטוריה של התעללות גופנית, מינית או רגשית יכולה גם היא לגרום לדיכאון. מאורעות חיים: אפילו כאלה טובים, כמו מעבר דירה או סיום לימודים, עלולים לגרום לדיכאון. שינויים אחרים שיכולים לעשות זאת הם, למשל, עבודה חדשה, פיטורין או אובדן פרנסה, נישואים, גירושים, פרישה לגמלאות ולידת תינוק. 

מחלות אחרות: לפעמים דיכאון נלווה למחלה אחרת, או יכול להיות תגובה לה, למשל במקרים של קשיי שינה, כאב כרוני, חרדה והפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD). תרופות: דיכאון יכול להיות תופעת לוואי של תרופות הנלקחות עבור מצב רפואי אחר. אם זה קורה, דברו עם הרופא על שינוי התרופה. 

שימוש לא הולם בחומרים: כמעט 30% מהאנשים הצורכים סמים ואלכוהול באופן לא הולם לוקים בדיכאון. יש אנשים שצורכים חומרים בצורה כזו כשתחושתם ירודה, בעוד שאצל אחרים שימוש כבד בסמים או באלכוהול יכול לזמן תסמיני דיכאון. 

בעיות אחרות: דברים כמו בידוד חברתי בשל מחלה אחרת או פרידה ממשפחה או מקבוצה חברתית יכולים להוביל לדיכאון. 

אז מה אפשר לעשות? טיפול עובד הכי טוב כשמתחילים אותו מוקדם. אם אתם חושבים שיכול להיות שאתם לוקים בדיכאון, דברו עם הרופא שלכם. הוא יוכל לעזור לכם להבין אם זה אכן כך, ולהציע לכם דרכים שבהן תרגישו טוב יותר.

 

סיבוכים של דיכאון

דיכאון ומחלות כרוניות

דיכאון מופיע לעיתים נדירות מחוץ להקשר קליני אחר. למשל, אדם שחולה בפיברומיאליגיה או מחלת קרוהן, מגלה במהירה שהמחלה כרונית נוטה לסבך גם את המצב הנפשי, ובמיוחד כאשר המחלה גורמת כשלעצמה לכאב פיזי ומפריעה בחיים תקינים.

דיכאון גורם לעייפות ומפחית את האנרגיה בתהליך שעלול להחמיר עם הזמן, וגם יש לו נטייה להביא אנשים להתבודדות חברתית.

 

אלא שהקשר בין דיכאון למחלה כרונית הוא דו-יכיווני -

דיכאון קליני אינו רק ״תגובה נורמלית״ למחלה כרונית, אלא שאנשים פגיעים גנטית לדיכאון מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון, עם הצטברות של סטרסורים, ובהם מחלה רפואית כרונית.

כאשר מצב רוח דיכאוני מתלווה למחלות קשות או כרוניות, אך לא נוכחים סימפטומים אחרים של דיכאון קליני, לרוב תאובחן ״גרסאת לייט״ של ההפרעה - הפרעת הסתגלות או תגובת דחק חריפה (ASR).

כל מצב כרוני עלול לגרום לדיכאון, אך הסיכון מוגבר בהתאם לחומרת המחלה ולרמת ההגבלה שהיא כופה לחיים.

שיעור הדיכאון הנלווה למחלות הוא גבוה ותלוי בגורמים רבים, בעיקר היסטוריה של דיכאון.

למשל, 40-65% מהאנשים שעברו התקף לב יחוו דיכאון, 40% מהחולים בפרקינסון או בטרשת נפוצה, 25% מהחולים בסרטן או בסוכרת, 18-20% מהחולים במחלת עורקים כלילית שלא עברו התקף לב ו-10-27% ממי שלקו בשבץ.

 

סיבוכים גופניים של דיכאון

דיכאון קליני עלול לגרום לסימפטומים גופניים רבים, בהם כאב פיזי.

ברור היום שהנפש / המוח שולטים בגוף ורגשותיו של אדם יכולים להשפיע על תפקודים פיזיים.

כאב פיזי הקשור לדיכאון נע על טווח רחב, מכאבי ראש בלתי מוסברים, דרך כאבי צוואר ועד לכאבי בטן.

 

קשיים בתפקוד מיני


דיכאון, ובעיקר תרופות מסוימות לטיפול בו, עלולים לגרום לבעיות ביחסי מין, אצל נשים וגברים כאחד. 

בנוסף על כך, יש תרופות נגד דיכאון שהוכחו כמפחיתות את הליבידו, את התיאבון המיני ואת התפקוד המיני.

מחקרים הראו שתרופות נוגדות דיכאון מסוימות עלולות להשפיע לרעה על החשק המיני, שכן הן כוללות רכיבים שמפריעים לכימיקלים שאחראיים על תגובה מינית.

 

קשיים בשינה

סיבוך נוסף של דיכאון קשור לשינה:

אינסומניה, הפרעת השינה השכיחה ביותר, שמתבטאת בקושי להירדם או לחזור לישון אחרי התעוררות, הוי מאפיין מרכזי של דיכאון קליני.

חוסר היכולת לישון טוב בלילה עלול להשפיע משמעותית על הגוף, מה שנכון במיוחד אצל אנשים שכבר סובלים מתסמיני דיכאון אחרים, כמו עייפות ואנרגיה נמוכה.

זאת ועוד, חלק מהלוקים בדיכאון קליני נוטים לישון יתר על מידה (מצב המכונה היפרסומניה או יתר-שינה) ועדיין יהיו עייפים במהלך יום המחרת, בעיקר בבקרים. אדם הסובל מאינסומניה לאורך תקופה ארוכה, מוטב שייבדק אצל פסיכיאטר לזיהוי תסמיני דיכאון אחרים.
לעתים תרופות שינה נרשמות על ידי רופא לסובלים מדיכאון ואינסומניה ביחד.

 

טיפול בדיכאון קליני

הסובלים מההפרעה  מטופלים בדרך כלל באמצעות שילוב בין ייעוץ פסיכולוגי ותרופות נגד דיכאון.

תרופות הן יעילות, אך ההשפעה ניכרת רק לאחר כשבועיים.

טיפול פסיכולוגי יעיל להפרעה כולל טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול בין אישי.

במצבים בהם טיפול תרופתי ופסיכותרפיה אינם יעילים, נשקל אשפוז פסיכיאטרי ובן ניתן לשקול טיפול בנזעי חשמל.

אשפוז עשוי להיות נחוץ במקרים עם סיכון לפגיעה בעצמי ועלול לעיתים להתרחש כנגד רצונו של אדם (כלומר אשפוז כפוי). 

במהלך הטיפול, חשוב להקפיד על תכנית הטיפול ולא לפספס פגישות טיפוליות עם הפסיכולוג/ית או פגישות מעקב עם הפסיכיאטר/ית.

בכל מקרה, אסור להפסיק ליטול את התרופות אלא אם כן ניתנה הנחיה מקצועית של הרופא המטפל. 

 

 

צרו עמנו קשר לתיאום מפגש בכל הארץ

והתחילו טיפול פסיכולוגי בדיכאון.

 

להתראות,

 

צוות מכון טמיר

  

072-3940004

 

 

 

 

 

מקורות: 

 

  

 

 

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020