דיכאון קליני | תסמינים, אבחון, טיפול, ומידע עדכני על דיכאון

דרג פריט זה
(30 הצבעות)
דיכאון - Depression דיכאון - Depression

 

 

דיכאון קליני / מז׳ורי

מה זה דיכאון קליני?

כולנו מכירים את המילה דיכאון. הפרעה שכיחה שנעה במידת החומרה שלה החל מפרקי עצבות קלים ועד לאפיזודות דיכאון קשה.

דיכאון קליני הוא סוג הדיכאון החמור יותר, המכונה גם הפרעת דיכאון מז'ורית. דיכאון שונה מההשפעות הנפשיות של נגרם מאובדן, כמו מוות של אדם אהוב, או מצב רפואי, כמו הפרעה בבלוטת התריס.

חשוב לדעת כי ניתן וצריך לטפל בדיכאון, באמצעות טיפול נפשי, תרופתי או שניהם.

אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה והתאמה אישית של טיפול ומטפל. בסופה תוכלו לקבל המלצה על מטפל/ת CBT מנוסה בתל אביב, אונליין, או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ. 

 

לדיכאון יש סוגים רבים ושונים, כמו דיכאון אחרי לידה (גם אצל גבריםדיכאון אנדוגני, מלנכוליה, דיכאון עמידדיכאון מתון (דיסתימיה), דיכאון במהלך ההריון, דיכאון אצל ילדים ובני נוער ודיכאון פסיכוטי

ועם זאת, בשפה הפסיכיאטרית המצב הנפשי החמור ביותר מוגדר כדיכאון קליני (Major Depression) - הפרעה נפשית נפוצה וקשה שמשפיעה לרעה על הרגש, החשיבה, התפקוד וההתנהגות.

depression definition

לדיכאון קליני (שנקרא גם דיכאון מז'ורי) יש מאפיינים ותסמינים מוגדרים, מעבר לתחושת עצבות קשה.

אפיזודה של דיכאון משפיעה על חיי הרגש, הקוגניציה, ההתנהגות והחברה, ויש לה השפעה שלילית משמעותית על התפקוד ועל איכות החיים של האדם הסובל ממנו. 

 

מה התסמינים של דיכאון?

הסימפטומים העיקריים לאבחנה של דיכאון קליני הם:

  • ירידה ניכרת במצב הרוח - רגשות עצב, בכי, ריקנות, חרדה וחוסר תקווה

  • חוסר מוטיבציה, וקושי להיות מעורב בפעילויות.

  • לעתים הסובלים מדיכאון חשים  עצבנות או בעיות הקשורות לכעס.התפרצויות זעם, עצבנות או תסכול, אפילו בגלל עניינים מינוריים

  • הפחתת התיאבון וירידה במשקל או תשוקה מוגברת לאוכל ועלייה במשקל

  • הפרעות שינה, כולל נדודי שינה או שינה רבה מדי
  • קשיים קוגניטיביים -  בדיכאון מתרחשים שינויים גם ברמה הקוגניטיבית. למשל, קשיי ריכוז, וקושי לקבל החלטות. קושי לחשוב  ולזכור דברים.

  • מחשבות חוזרות על כישלון, חוסר ערך, אשמה וחוסר אונים
  • רבים החווים דיכאון קליני נוטים לחוות מחשבות מורבידיות הקשורות במוות. מחשבות על מוות מופיעות בתכיפות גבוהה או שהן חוזרות ונשנות. בעקבותיהן עלולים להופיע ניסיונות התאבדות או התאבדות שמסתיימת במוות.

  • אובדן ההתעניינות וההנאה - לרוב מדובר בתחושת עצב, אך לעתים מדובר בעיקר באנהדוניה - חוסר יכולת לחוש הנאה. אובדן עניין ברוב הפעילויות המספקות, כמו סקס, תחביבים או ספורט

  • ירידה ניכרת באנרגיה ובפעילות והתעייפות מהירה - עייפות ניכרת שגורמת גם למשימות פשוטות לתבוע זמן ומאמץ 

  • בעיות גופניות לא מוסברות רפואית, כמו כאבי גב או כאבי ראש

 

חומרת הסימפטומים היא בעוצמה כזו הגורמת ירידה ניכרת ברמת התפקוד של האדם, שהיה רגיל לה לפני פרוץ ההתקף החריף. 

במרבית המקרים האדם הסובל מדיכאון יתמודדעם שילוב של סימפטומיםן רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים, כאשר מידת השינוי וחומרת הסימפטומים משתנה בין אדם לאדם.

 

צפו בסרטון מתוך רשת - על התמודדות אמיצה עם דיכאון קליני קשה - "דיבור: להיכנס לדיכאון עמוק ולצאת מזה בחיים":

 

איך מאבחנים דיכאון? 

 

קריטריונים לאבחון דיכאון ומשמעותם הקלינית נקבעים ע"י ה-DSM, כאשר כל כמה שנים מתעדכנים בו שינויים, ומכאן שהקריטריונים לדיכאון, למשל, עלולים להשתנות קלות מעת לעת.

אין שאלון בודד שבעזרתו ניתן לאבחן דיכאון קליני, אולם קיימים כמה שאלונים קליניים תקפים שמשמשים פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטריים לאבחנה, למשל:

  • שאלון להערכת דיכאון - CES-D

  • שאלון DASS-21 - שאלון מקוצר להערכת דיכאון, חרדה ולחץ

  • שאלון PHQ-9 - להערכת בריאות המטופל

ניתן לקיים אבחון פסיכודיאגנוסטי מקיף להערכת האישיות, שכולל מספר מבחנים, ביניהם מבחן הרורשאך, מבחן התמונות TAT, מבחן בנדר ועוד.

לאחרונה נכנס למסלול ההכשרה לפסיכולוגים בישראל גם המבחן MMPI-2, מהלך חשוב שמגביר את יעילות ההערכה ומהימנותה. 

 

למעשה, כדי לאבחן את ההפרעה חובה על המאבחן לשלול אפשרויות אחרות שיכולות להסביר את התסמינים (כגון מצב רפואי אחר או שימוש בסמים או באלכוהול).

לכן, הדיכאון הוא בעצם תיאור למצב שבו ישנו שילוב בין מספר תסמינים.

 

דיכאון נתפס בצורות שונות לאורך ההיסטוריה, החל מאמונה שהוא נגרם על ידי כוחות על טבעיים, דרך תפיסתו כחולשה אישית ועד לתפיסה הפסיכולוגית המודרנית שרואה בו מחלה פסיכיאטרית ממשית, שקשורה לתפקודים המוחיים ולדפוסים פיזיולוגיים.  

אבחון ההפרעה מתבסס על נוכחות של מספר מאפיינים מבין הסימפטומים המתוארים לעיל:

 

  • לפחות אחד מהם הוא שינוי משמעותי במצב הרוח או הרגש.

  • הקריטריון השני הוא שהסימפטומים חמורים עד לכדי פגיעה בתפקוד

  • השלישי הוא שאין הסבר אחר לקיום אותם סימפטומים.

זה כמובן מה שהופך את האבחון למורכב, כי נדרשת שלילה של מצבים רפואיים ופסיכיאטרים אחרים.  

 

בגדול, אדם עם מצב רוח מדוכא עשוי לדווח על תחושת עצב או ריקנות, וסביר שייטה לבכות לעתים קרובות.

יש לציין כי מצב רוח ירוד הוא אחד משני תסמיני הליבה המשמשים לאבחון דיכאון.

 

תחלואה נלווית של דיכאון

גברים ונשים שסובלים מדיכאון נוטים לסבול יותר מתחלואה גופנית ומהפרעות שקשורות בבריאות הנפש.

הנה 3 דוגמאות לקומורבידיות של דיכאון עם הפרעות ומחלות אחרות:

  • חרדות: מחקר שנערך בקרב 1,783 נבדקים ופורסם בכתב העת לפסיכיאטריה קלינית, העלה כי 75% מהסובלים מדיכאון יתמודדו גם עם הפרעת חרדה במהלך החיים. 

  • התמכרויות: לאנשים הסובלים מדיכאון יש סיכוי גבוה יותר לבעיות בשימוש בסמים. סקירה של 115 מחקרים גילתה כי מכורים מצויים בסיכוי גבוה יותר לחוות דיכאון.

  • מחלות כרוניות: מחקרים מראים יותר ויותר שאנשים הסובלים מדיכאון נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים בריאותיים גופניים. על פי מחקר שהתבסס על נתונים של יותר -3,000,000 איש, נמצא כי מתמודדים עם דיכאון הם בעלי סיכון גבוה ב-72% ללקות במחלות לב, זאת בהשוואה למי שאינם דיכאוניים. בנוסף, אותו מחקר העלה כי מטופלים עם דיכאון הם בעלי סיכוי גבוה יותר למות בגיל צעיר מתוחלת החיים הממוצעת.

 

האם דיכאון עובר? 

רגשות חוסר התקווה, חוסר הישע וחוסר האונים שמאפיינות דיכאון מחלחלות לכל היבט של החיים. 

למרות שהמחקרים מלמדים שייתכן שאפיזודת דיכאון תחלוף מעצמה, באופן ספונטני, עם הזמן.

אלא שבמקרים רבים קיים צורך לפנות לטיפול פסיכולוגי מקצועי באופן מיידי. ואם יש ספק, אין ספק -  תמיד כדאי לבדוק ולראות האם אתם עונים לקריטריןנים האבחוניים של דיכאון. 

 

הבשורות הטובות הן שיש מענה לא רע בכלל: 

מצבם של 80-90% מהסובלים מדיכאון שפונים לטיפול משתפר. 

הטיפול בדיכאון מורכב בדרך כלל מתרופות, פסיכותרפיה או שילוב של השניים. 

דיכאון קליני הוא מצב כרוני שעשוי להופיע בגלים במהלך חייו של אדם, וגם אם אפיזודה של דיכאון חלפה מעצמה, אין כל ערובה לכך שלא תגיע אחת נוספת, אפילו ביתר שאת. 

לכן, עם הופעת סימני המחלה הראשונים מומלץ ביותר לפנות לטיפול בהקדם האפשרי, למניעת התדרדרות, מה גם שדיכאון קיצוני עלול להוביל למחשבות, כוונות וניסיונות התאבדות, במידה אינו מטופל מיידית. 

לאחר שטיפול תרופתי עוזר, ולו רק חלקית, בהתמודדות עם אפיזודת הדיכאון, חשוב להמשיך וליטול את התרופה לפחות 4-9 חודשים נוספים, ואם חווים תקופה נוספת של דיכאון ההמלצה הרפואית היא ליטול את התרופות משך זמן ארוך יותר. יש מי שטוענים, וזה בהחלט שנוי כיום במחלוקת, שטיפול תרופתי בדיכאון צריך להימשך לכל החיים. 

והם צודקים - נוגדי דיכאון אינם אנטיביוטיקה - הם לא מרפאים את הדיכאון, אלא מתקנים במידה מסוימת את חוסר האיזון הביוכימי שגורם לו, כל זמן שהמטופל נוטל את התרופה. לכן, גם אם האפיזודה חלפה, הנטייה לדיכאון עדיין נמצאת שם, אורבת לטריגר שיגרום לה לפרוץ. 

למעשה, 50% מהאנשים שחוו דיכאון יחוו אפיזודה נוספת, ועם כל הישנות של המצב - הסיכוי שיפרוץ שוב עולה.

 דיכאון שאינו מטופל מחליש את כוחות האגו באופן קיצוני ומפריע בכל רובד של החיים, ונמצא קשר בין דיכאון לבין מחלות שונות, כמו מחלות לב, השמנת יתר, סוכרת, אלצהיימר ועוד. מחלות אלה ואחרות, בתורן, עלולות להאיץ את התפתחות הדיכאון, והמצב הדיכאוני עשוי לגרום לחולה שלא לטפל בהן, כך שההשפעה המנטלית-גופנית היא מעגלית ודו-סטרית. 

 

מהם גורמי החוסן שעוזרים לנצח דיכאון?


מעבר לטיפול רגשי/תרופתי, ישנים מספר דרכים אפשריות לסיוע בהתמודדות עם תסמיני הדיכאון:

1. מערכת תומכת- מעגל של אנשים חיוביים, תומכים ומכילים, בנייה ושימור של מערכות יחסים עם אנשים שניתן לסמוך עליהם.

2. שמירה על הגוף ובריאותו - תזונה מגוונת ומאוזנת, הימנעות משימוש בסמים, טבק ואלכוהול, פעילות גופנית סדירה, הקפדה על שעות שינה מספקות.

3. זיהוי מקורות לחץ ומתח נפשי- למידה והבנה של המקורות המייצרים מתח, ומציאת דרכים יעילות להתמודדות עמו.

  

מה גורם לדיכאון?

למרות שלא תמיד ניתן להצביע על הגורם להפרעה, מקור הדיכאון עשוי להיות נעוץ בכמה סיבות וגורמים:

  • גנטיקה – דיכאון והפרעות מצב רוח אחרות יכולות להיות תורשתיות

  • מאורעות חיים – שינויים גדולים בחיים ומאורעות מלחיצים עשויים להוות טריגר לדיכאון, למשל גירושים, מוות של אדם אהוב, פיטורים או בעיות כלכליות

  • שינויים הורמונליים – כמו למשל בגיל הבלות, בהיריון ובהפרעה טרום וסתית

  • מחלות מסוימות – חרדה, כאב שנמשך זמן רב, סוכרת ומחלות לב, או דיכאון כסימפטום של הפרעה דו-קוטבית,

  • שימוש בסמים ואלכוהול – לעתים הדבר יכול לגרום לדיכאון ולעתים להפך – דיכאון עלול להביא לשימוש בהם

  • תרופות מסוימות – תרופות להורדת לחץ דם, סטרואידים ותרופות מסוימות לטיפול בסרטן.

 

איך מטפלים בדיכאון? 

ראשית, על המטופל פשוט לדאוג לעצמו, באמצעות אימוץ אורח חיים שכולל הרגלים בריאים: 

לישון טוב, לאכול טוב ולהימנע ככל הניתן משימוש בסמים (כולל קנאביס) ואלכוהול. 

ההמנעות הזו משפרת את מצב הרוח, אך יחד עם זאת - במהלך אפיזודת דיכאון אנחנו נוטים להיות חסרי מוטיבציה לדאוג לעצמנו.

 

פסיכותרפיה

ברמה הפסיכותרפית, יש הרבה חדש: טיפולים בדיכאון מצויים בשנים האחרונות בחזית המחקר בעולם - טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול רגשי, פסיכותרפיה בין-אישית (IPT) וטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT), הם רק כמה דוגמאות לשיטות טיפול מבוססות ראיות שעושות עבודה מצוינת, עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים כאחד.

 

טיפול תרופתי

לעיתים כדורים עשויים לתת רוח גבית להחלמה, ובמקרים מסוימים הם אפילו הכרחיים:

תרופות נוגדות דיכאון מתחילות להקל על הסימפטומים תוך שבועיים עד ארבעה שבועות, ומונעות את החמרת הסימפטומים. את התרופות יש ליטול,  בדרך כלל משך שנתיים עד חמש שנים, תלוי בגילו של החולה ובנתונים אחרים, ואחוזי ההצלחה שלהן, כאמור, די גבוהים. 

לסיכום, למרות שזה מבאס, ההמלצה שלנו היא לא לשבת ולחכות שהדיכאון יעבור לבד, חשוב לפנות לקבל טיפול.  

אנחנו כאן עבורכם להתייעצות אמינה ומקצועית. 

 

דיכאון אצל ילדים ובני נוער

דיכאון אצל ילדים ומתבגרים אינו דבר נדיר. 

הוא פוגע בביצועים האקדמיים של הילדים ובני הנוער בבית הספר וביחסים הבינאישיים עם חברים, אחאים והורים ועלול להיות בעל השלכות ארוכות טווח, בעיקר כאשר אינו מטופל. 

בקבוצות הגיל הללו, מופיע לעתים קרובות הדיכאון בשילוב עם בעיות התנהגות, התנסות או שימוש תדיר בחומרים ממכרים ו/או בהפרעות נפשיות ואורגניות נלוות, ומכיוון שהוא עשוי להתבטא באופנים אחרים בהשוואה למבוגרים – ההורים עלולים לא להבחין תמיד בנוכחותו. 

מילה על דיכאון ומגיפת הקורונה

אלפי ישראלים, ילדים, מתבגרים, גברים ונשים נמצאים בתקופה האחרונה בבידוד, על פי הנחיות משרד הבריאות. 

מחקר משנת 2012, שפורסם בכתב העת Comprehensive Psychiatry ובחן את ההשפעה של  מגיפת ה-SARS על בריאות הנפש, העלה כי שהות בבידוד הגבירה את הסיכוי לחוות תסמינים דיכאוניים שלוש שנים לאחר מכן.

  

חשוב לדעת:

בדיכאון נעורים ניתן לטפל; פסיכותרפיה היא המענה הראשון, ולעיתים תרופות ואמצעים קליניים אחרים יכולים להוסיף יעילות, לשכך את הסימפטומים ולהשיב את הילד או הנער לדרך המלך בכל תחומי החיים.

 

 

צרו עמנו קשר לתיאום מפגש בכל הארץ

והתחילו טיפול פסיכולוגי בדיכאון.

 

להתראות,

 

צוות מכון טמיר

  

072-3940004

 

 

 

 

 

מקורות: 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019