דיכאון קליני | תסמינים, אבחון, טיפול, ומידע עדכני על דיכאון

דרג פריט זה
(37 הצבעות)
דיכאון - Depression דיכאון - Depression

 

 

דיכאון קליני / מז׳ורי

מה זה דיכאון קליני?

כולנו מכירים את המילה דיכאון. הפרעה שכיחה שנעה במידת החומרה שלה החל מפרקי עצבות קלים ועד לאפיזודות דיכאון קשה.

דיכאון קליני הוא סוג הדיכאון החמור יותר, המכונה גם הפרעת דיכאון מז'ורית. דיכאון שונה מההשפעות הנפשיות של נגרם מאובדן, כמו מוות של אדם אהוב, או מצב רפואי, כמו הפרעה בבלוטת התריס.

חשוב לדעת כי ניתן וצריך לטפל בדיכאון, באמצעות טיפול נפשי, תרופתי או שניהם.

אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה והתאמה אישית של טיפול ומטפל. בסופה תוכלו לקבל המלצה על מטפל/ת CBT מנוסה בתל אביב, אונליין, או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ. 

 

לדיכאון יש סוגים רבים ושונים, כמו דיכאון אחרי לידה (גם אצל גבריםדיכאון אנדוגני, מלנכוליה, דיכאון עמידדיכאון מתון (דיסתימיה), דיכאון במהלך ההריון, דיכאון אצל ילדים ובני נוער ודיכאון פסיכוטי

ועם זאת, בשפה הפסיכיאטרית המצב הנפשי החמור ביותר מוגדר כדיכאון קליני (Major Depression) - הפרעה נפשית נפוצה וקשה שמשפיעה לרעה על הרגש, החשיבה, התפקוד וההתנהגות.

depression definition

לדיכאון קליני (שנקרא גם דיכאון מז'ורי) יש מאפיינים ותסמינים מוגדרים, מעבר לתחושת עצבות קשה.

אפיזודה של דיכאון משפיעה על חיי הרגש, הקוגניציה, ההתנהגות והחברה, ויש לה השפעה שלילית משמעותית על התפקוד ועל איכות החיים של האדם הסובל ממנו. 

 

מילה על דיכאון ומגיפת הקורונה

מיליוני ישראלים, ילדים, מתבגרים, גברים ונשים יוצאים בתקופה האחרונה מבידוד, כך על פי הנחיות משרד הבריאות. 

 

מחקר משנת 2012, שפורסם בכתב העת Comprehensive Psychiatry ובחן את ההשפעה של  מגיפת ה-SARS על בריאות הנפש, העלה כי שהות בבידוד הגבירה את הסיכוי לחוות תסמינים דיכאוניים שלוש שנים לאחר מכן. 

 

הנתונים שמתחילים להצטבר לגבי השפעת הקורונה על האוכלוסיה בישראל ב-2020 מלמדים, מתוך דיווח פניות של עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית בטלפון), כי במהלך החודשים אפריל ומאי חלה קפיצה של 44% בשיעור הפניות שמתמקדות בהתמודדות עם דיכאון, וכי מספר הפניות היומי שקולטים מתנדבות ומתנדבי ער"ן עלה פי 3.5 בהשוואה לנתונים טרום המגיפה.

 

 

מספר הטלפון המקוצר של ער"ן,

שירות טלפוני אנונימי שזמין

24 שעות ביממה, הוא-

 

1201

 

מה התסמינים של דיכאון?

הסימפטומים העיקריים לאבחנה של דיכאון קליני הם:

  • ירידה ניכרת במצב הרוח - רגשות עצב, בכי, ריקנות, חרדה וחוסר תקווה

  • חוסר מוטיבציה, וקושי להיות מעורב בפעילויות.

  • לעתים הסובלים מדיכאון חשים  עצבנות או בעיות הקשורות לכעס.התפרצויות זעם, עצבנות או תסכול, אפילו בגלל עניינים מינוריים

  • הפחתת התיאבון וירידה במשקל או תשוקה מוגברת לאוכל ועלייה במשקל

  • הפרעות שינה, כולל נדודי שינה או שינה רבה מדי

  • קשיים קוגניטיביים -  בדיכאון מתרחשים שינויים גם ברמה הקוגניטיבית. למשל, קשיי ריכוז, וקושי לקבל החלטות. קושי לחשוב  ולזכור דברים.

  • מחשבות חוזרות על כישלון, חוסר ערך, אשמה וחוסר אונים

  • רבים החווים דיכאון קליני נוטים לחוות מחשבות מורבידיות הקשורות במוות. מחשבות על מוות מופיעות בתכיפות גבוהה או שהן חוזרות ונשנות. בעקבותיהן עלולים להופיע ניסיונות התאבדות או התאבדות שמסתיימת במוות.

  • אובדן ההתעניינות וההנאה - לרוב מדובר בתחושת עצב, אך לעתים מדובר בעיקר באנהדוניה - חוסר יכולת לחוש הנאה. אובדן עניין ברוב הפעילויות המספקות, כמו סקס, תחביבים או ספורט

  • ירידה ניכרת באנרגיה ובפעילות והתעייפות מהירה - עייפות ניכרת שגורמת גם למשימות פשוטות לתבוע זמן ומאמץ 

  • בעיות גופניות לא מוסברות רפואית, כמו כאבי גב או כאבי ראש

 

חומרת הסימפטומים היא בעוצמה כזו הגורמת ירידה ניכרת ברמת התפקוד של האדם, שהיה רגיל לה לפני פרוץ ההתקף החריף. 

במרבית המקרים האדם הסובל מדיכאון יתמודדעם שילוב של סימפטומיםן רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים, כאשר מידת השינוי וחומרת הסימפטומים משתנה בין אדם לאדם.

 

צפו בסרטון מתוך רשת - על התמודדות אמיצה עם דיכאון קליני קשה - "דיבור: להיכנס לדיכאון עמוק ולצאת מזה בחיים":

 

איך מאבחנים דיכאון? 

 

קריטריונים לאבחון דיכאון ומשמעותם הקלינית נקבעים ע"י ה-DSM, כאשר כל כמה שנים מתעדכנים בו שינויים, ומכאן שהקריטריונים לדיכאון, למשל, עלולים להשתנות קלות מעת לעת.

אין שאלון בודד שבעזרתו ניתן לאבחן דיכאון קליני, אולם קיימים כמה שאלונים קליניים תקפים שמשמשים פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטריים לאבחנה, למשל:

  • שאלון להערכת דיכאון - CES-D

  • שאלון DASS-21 - שאלון מקוצר להערכת דיכאון, חרדה ולחץ

  • שאלון PHQ-9 - להערכת בריאות המטופל

ניתן לקיים אבחון פסיכודיאגנוסטי מקיף להערכת האישיות, שכולל מספר מבחנים, ביניהם מבחן הרורשאך, מבחן התמונות TAT, מבחן בנדר ועוד.

לאחרונה נכנס למסלול ההכשרה לפסיכולוגים בישראל גם המבחן MMPI-2, מהלך חשוב שמגביר את יעילות ההערכה ומהימנותה. 

 

למעשה, כדי לאבחן את ההפרעה חובה על המאבחן לשלול אפשרויות אחרות שיכולות להסביר את התסמינים (כגון מצב רפואי אחר או שימוש בסמים או באלכוהול).

לכן, הדיכאון הוא בעצם תיאור למצב שבו ישנו שילוב בין מספר תסמינים.

 

דיכאון נתפס בצורות שונות לאורך ההיסטוריה, החל מאמונה שהוא נגרם על ידי כוחות על טבעיים, דרך תפיסתו כחולשה אישית ועד לתפיסה הפסיכולוגית המודרנית שרואה בו מחלה פסיכיאטרית ממשית, שקשורה לתפקודים המוחיים ולדפוסים פיזיולוגיים.  

אבחון ההפרעה מתבסס על נוכחות של מספר מאפיינים מבין הסימפטומים המתוארים לעיל:

 

  • לפחות אחד מהם הוא שינוי משמעותי במצב הרוח או הרגש.

  • הקריטריון השני הוא שהסימפטומים חמורים עד לכדי פגיעה בתפקוד

  • השלישי הוא שאין הסבר אחר לקיום אותם סימפטומים.

זה כמובן מה שהופך את האבחון למורכב, כי נדרשת שלילה של מצבים רפואיים ופסיכיאטרים אחרים.  

 

בגדול, אדם עם מצב רוח מדוכא עשוי לדווח על תחושת עצב או ריקנות, וסביר שייטה לבכות לעתים קרובות.

יש לציין כי מצב רוח ירוד הוא אחד משני תסמיני הליבה המשמשים לאבחון דיכאון.

 

תחלואה נלווית של דיכאון

גברים ונשים שסובלים מדיכאון נוטים לסבול יותר מתחלואה גופנית ומהפרעות שקשורות בבריאות הנפש.

הנה 3 דוגמאות לקומורבידיות של דיכאון עם הפרעות ומחלות אחרות:

  • חרדות: מחקר שנערך בקרב 1,783 נבדקים ופורסם בכתב העת לפסיכיאטריה קלינית, העלה כי 75% מהסובלים מדיכאון יתמודדו גם עם הפרעת חרדה במהלך החיים. 

  • התמכרויות: לאנשים הסובלים מדיכאון יש סיכוי גבוה יותר לבעיות בשימוש בסמים. סקירה של 115 מחקרים גילתה כי מכורים מצויים בסיכוי גבוה יותר לחוות דיכאון.

  • מחלות כרוניות: מחקרים מראים יותר ויותר שאנשים הסובלים מדיכאון נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים בריאותיים גופניים. על פי מחקר שהתבסס על נתונים של יותר -3,000,000 איש, נמצא כי מתמודדים עם דיכאון הם בעלי סיכון גבוה ב-72% ללקות במחלות לב, זאת בהשוואה למי שאינם דיכאוניים. בנוסף, אותו מחקר העלה כי מטופלים עם דיכאון הם בעלי סיכוי גבוה יותר למות בגיל צעיר מתוחלת החיים הממוצעת.

 

האם דיכאון עובר? 

רגשות חוסר התקווה, חוסר הישע וחוסר האונים שמאפיינות דיכאון מחלחלות לכל היבט של החיים. 

למרות שהמחקרים מלמדים שייתכן שאפיזודת דיכאון תחלוף מעצמה, באופן ספונטני, עם הזמן.

אלא שבמקרים רבים קיים צורך לפנות לטיפול פסיכולוגי מקצועי באופן מיידי. ואם יש ספק, אין ספק -  תמיד כדאי לבדוק ולראות האם אתם עונים לקריטריןנים האבחוניים של דיכאון. 

 

הבשורות הטובות הן שיש מענה לא רע בכלל: 

מצבם של 80-90% מהסובלים מדיכאון שפונים לטיפול משתפר. 

הטיפול בדיכאון מורכב בדרך כלל מתרופות, פסיכותרפיה או שילוב של השניים. 

דיכאון קליני הוא מצב כרוני שעשוי להופיע בגלים במהלך חייו של אדם, וגם אם אפיזודה של דיכאון חלפה מעצמה, אין כל ערובה לכך שלא תגיע אחת נוספת, אפילו ביתר שאת. 

לכן, עם הופעת סימני המחלה הראשונים מומלץ ביותר לפנות לטיפול בהקדם האפשרי, למניעת התדרדרות, מה גם שדיכאון קיצוני עלול להוביל למחשבות, כוונות וניסיונות התאבדות, במידה אינו מטופל מיידית. 

לאחר שטיפול תרופתי עוזר, ולו רק חלקית, בהתמודדות עם אפיזודת הדיכאון, חשוב להמשיך וליטול את התרופה לפחות 4-9 חודשים נוספים, ואם חווים תקופה נוספת של דיכאון ההמלצה הרפואית היא ליטול את התרופות משך זמן ארוך יותר. יש מי שטוענים, וזה בהחלט שנוי כיום במחלוקת, שטיפול תרופתי בדיכאון צריך להימשך לכל החיים. 

והם צודקים - נוגדי דיכאון אינם אנטיביוטיקה - הם לא מרפאים את הדיכאון, אלא מתקנים במידה מסוימת את חוסר האיזון הביוכימי שגורם לו, כל זמן שהמטופל נוטל את התרופה. לכן, גם אם האפיזודה חלפה, הנטייה לדיכאון עדיין נמצאת שם, אורבת לטריגר שיגרום לה לפרוץ. 

למעשה, 50% מהאנשים שחוו דיכאון יחוו אפיזודה נוספת, ועם כל הישנות של המצב - הסיכוי שיפרוץ שוב עולה.

 דיכאון שאינו מטופל מחליש את כוחות האגו באופן קיצוני ומפריע בכל רובד של החיים, ונמצא קשר בין דיכאון לבין מחלות שונות, כמו מחלות לב, השמנת יתר, סוכרת, אלצהיימר ועוד. מחלות אלה ואחרות, בתורן, עלולות להאיץ את התפתחות הדיכאון, והמצב הדיכאוני עשוי לגרום לחולה שלא לטפל בהן, כך שההשפעה המנטלית-גופנית היא מעגלית ודו-סטרית. 

 

מהם גורמי החוסן שעוזרים לנצח דיכאון?


מעבר לטיפול רגשי/תרופתי, ישנים מספר דרכים אפשריות לסיוע בהתמודדות עם תסמיני הדיכאון:

1. מערכת תומכת- מעגל של אנשים חיוביים, תומכים ומכילים, בנייה ושימור של מערכות יחסים עם אנשים שניתן לסמוך עליהם.

2. שמירה על הגוף ובריאותו - תזונה מגוונת ומאוזנת, הימנעות משימוש בסמים, טבק ואלכוהול, פעילות גופנית סדירה, הקפדה על שעות שינה מספקות.

3. זיהוי מקורות לחץ ומתח נפשי- למידה והבנה של המקורות המייצרים מתח, ומציאת דרכים יעילות להתמודדות עמו.

  

מה גורם לדיכאון?

למרות שלא תמיד ניתן להצביע על הגורם להפרעה, מקור הדיכאון עשוי להיות נעוץ בכמה סיבות וגורמים:

  • גנטיקה – דיכאון והפרעות מצב רוח אחרות יכולות להיות תורשתיות

  • מאורעות חיים – שינויים גדולים בחיים ומאורעות מלחיצים עשויים להוות טריגר לדיכאון, למשל גירושים, מוות של אדם אהוב, פיטורים או בעיות כלכליות

  • שינויים הורמונליים – כמו למשל בגיל הבלות, בהיריון ובהפרעה טרום וסתית

  • מחלות מסוימות – חרדה, כאב שנמשך זמן רב, סוכרת ומחלות לב, או דיכאון כסימפטום של הפרעה דו-קוטבית,

  • שימוש בסמים ואלכוהול – לעתים הדבר יכול לגרום לדיכאון ולעתים להפך – דיכאון עלול להביא לשימוש בהם

  • תרופות מסוימות – תרופות להורדת לחץ דם, סטרואידים ותרופות מסוימות לטיפול בסרטן.

 

איך מטפלים בדיכאון? 

ראשית, על המטופל פשוט לדאוג לעצמו, באמצעות אימוץ אורח חיים שכולל הרגלים בריאים: 

לישון טוב, לאכול טוב ולהימנע ככל הניתן משימוש בסמים (כולל קנאביס) ואלכוהול. 

ההמנעות הזו משפרת את מצב הרוח, אך יחד עם זאת - במהלך אפיזודת דיכאון אנחנו נוטים להיות חסרי מוטיבציה לדאוג לעצמנו.

 

פסיכותרפיה

ברמה הפסיכותרפית, יש הרבה חדש: טיפולים בדיכאון מצויים בשנים האחרונות בחזית המחקר בעולם - טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול רגשי, פסיכותרפיה בין-אישית (IPT) וטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT), הם רק כמה דוגמאות לשיטות טיפול מבוססות ראיות שעושות עבודה מצוינת, עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים כאחד.

 

טיפול תרופתי

לעיתים כדורים עשויים לתת רוח גבית להחלמה, ובמקרים מסוימים הם אפילו הכרחיים:

תרופות נוגדות דיכאון מתחילות להקל על הסימפטומים תוך שבועיים עד ארבעה שבועות, ומונעות את החמרת הסימפטומים. את התרופות יש ליטול,  בדרך כלל משך שנתיים עד חמש שנים, תלוי בגילו של החולה ובנתונים אחרים, ואחוזי ההצלחה שלהן, כאמור, די גבוהים. 

לסיכום, למרות שהיזימה קשה כשאנחנו בתוך דיכאון, ההמלצה שלנו היא לא לשבת ולחכות שהדיכאון יעבור לבד, חשוב לפנות לקבל טיפול.  

 

ישנם מספר סוגים של תרופות שיכולות להפחית את תסמיני הדיכאון.

מרבית המחקרים הראו שטיפול תרופתי הוא אפקטיבי ביותר כאשר ניתן במשותף עם פסיכותרפיה.

בין קבוצות התרופות הנפוצות לטיפול בדיכאון מצויות:

  • נוגדי דיכאון טריציקליים (TCA) – למשל אלוויל ((Elavil)), טופרניל (אימיפרמין) ופמלור (נורטריפטילין). הם מנוגדי הדיכאון שפותחו בדור הראשון. יש להם יותר תופעות לוואי בהשוואה לנוגדי הדיכאון החדשים יותר אך במקרים מסוימים הם עשויים להיות יעילים יותר עבור חלק מהמטופלים.

  • מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI) – מרפלן (איזוקרבוקסזיד), נרדיל (פנלזין) ופרנט (טרנילציפרומין). זוהי קבוצת נוגדי דיכאון ישנה נוספת, שנטילתן מחייבת הקפדה על מגבלות תזונתיות למניעת תגובה שעלולה להעלות את לחץ הדם. עוד יש להיזהר מפני אינטראקציה עם תרופות אחרות. גם תרופות מקבוצת MAOI אינן נחשבות כיום לטיפול קו ראשון בדיכאון, אך עשויות לעתים להיות יעילות יותר עבור דיכאון עמיד לטיפול.

  • מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI) – פרוזאק (פלוקסטין), פקסיל (פרוקסטין), לוסטרל (סרנדה), סלקסה (ציטלופראם) ולובוקס (פלובוקסמין), למשל, הן מהתרופות הנפוצות ביותר כיום לטיפול בדיכאון. בהשוואה לנוגדי דיכאון אחרים, לקבוצה זו נוטות להיות פחות תופעות לוואי. אין לרשום תרופות מקבוצת SSRI ביחד עם תרופות ישנות יותר מקבוצת MAOI, פן יצטברו רמות סרוטונין מסוכנות שיגרמו לתסמונת סרוטונין (הרעלת סרוטונין).

  • מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI) – למשל אפקסור (ונלה), סימבלטה (דולוקסטין) ופריסטיק (דסוונלפקסין). סוג חדיש של נוגדי דיכאון עם עיקרון פעולה דומה לזה של SSRI, מלבד זאת שהם חוסמים גם את הקליטה החוזרת של נוראפינפרין, בנוסף לסרוטונין.

  • מעכבי קליטה חוזרת של נוראפינפרין ודופמין (NDRI) – וולבוטרין (בופרופיון / זיבן) הוא קבוצה בפני עצמה, והוא צופן סיכויים פחותים לתופעות לוואי מיניות, הנפוצות בנטילת נוגדי הדיכאון האחרים.

  • אסקטמין – נמכר תחת שם המותג ״ספרבטו״ ואושר בסל התרופות בישראל ב-2020 עבור מבוגרים עם דיכאון שאינו מגיב לטיפול (דיכאון עמיד).יש לרשום אותה יחד עם כדורים נוגדי דיכאון. התרופה עצמה היא תרסיס אף שפועל על הגוף במהירות – תוך שעות, בהשוואה לשבועות או חודשים במקרה של התרופות האחרות. ואולם בתרופה זו נקשרו סיכונים, שכן היא וריאנט של הסם מעורר ההזיות קטמין ויכולה לגרום להרדמה קלה ולחוויות חוץ גופיות. מטופלים הנוטלים את התרופה מצויים תחת פיקוח בשעות שלאחר מכן ויכולים לקבל אותה רק במיקום מורשה.

אנחנו כאן עבורכם להתייעצות אמינה ומקצועית. 

 

טיפול בדיכאון באשפוז פסיכיאטרי

אשפוז במחלקה פסיכיאטרית עשוי להפוך לחיוני כאשר מטופל הוערך כמסכן את עצמו או אחרים, ו/או כאשר הוא מצוי במצב פסיכוטי.

מטופל ששוקל ברצינות להתאבד, למשל, עשוי להזדקק לאשפוז.

אשפוז יכול לכלול פסיכותרפיה אישית, משפחתית וקבוצתית והמטופל מקבל גם תרופות. 

ברגע שביכולתו לעזוב את בית החולים בבטחה, תכנית אינטנסיבית במרפאות חוץ או באשפוז יום, עשויה להיות מומלצת עבורו. 

לאחרונה, בשוך מגיפת הקורונה, נפתח בתל הושמר שירות ראשון מסוגו, במסגרתו מוצע אשפוז יום מרחוק, מעניין לקרוא

שירותים אשפוזיים כאלה ניתנים מספר שעות בכל יום, על מנת לתמוך בהחלמה מלאה מהדיכאון.

 

דיכאון אצל ילדים ובני נוער

דיכאון אצל ילדים ומתבגרים אינו דבר נדיר. 

הוא פוגע בביצועים האקדמיים של הילדים ובני הנוער בבית הספר וביחסים הבינאישיים עם חברים, אחאים והורים ועלול להיות בעל השלכות ארוכות טווח, בעיקר כאשר אינו מטופל. 

בקבוצות הגיל הללו, מופיע לעתים קרובות הדיכאון בשילוב עם בעיות התנהגות, התנסות או שימוש תדיר בחומרים ממכרים ו/או בהפרעות נפשיות ואורגניות נלוות, ומכיוון שהוא עשוי להתבטא באופנים אחרים בהשוואה למבוגרים – ההורים עלולים לא להבחין תמיד בנוכחותו. 

 

חשוב לדעת:

בדיכאון נעורים ניתן לטפל; פסיכותרפיה היא המענה הראשון, ולעיתים תרופות ואמצעים קליניים אחרים יכולים להוסיף יעילות, לשכך את הסימפטומים ולהשיב את הילד או הנער לדרך המלך בכל תחומי החיים.

 

עזרה עצמית לטיפול בדיכאון

המציאות והמחקר מלמדים כי 1 מתוך 5 אנשים סובל מדיכאון תת-קליני, כלומר חווים סימפטומים של דיכאון, אך כאלה שאינם מספיקים לקריטריונים של אבחון קליני לפי הגדרות ה-DSM-5.
מי שנמצא במצב תת קליני מצוי בסיכון מוגבר להתדרדרות לכדי דיכאון קליני.
מסיבות תרבותיות, כלכליות, ספקניות, כאלה הנוגעות לסטיגמה או אחרות, יותר משליש מהמבוגרים שסובלים מאפיזודות של דיכאון קליני אינם יכולים, או אינם רוצים, לחפש עזרה מקצועית.

חלקם עשויים לפנות לתכניות עזרה עצמית בניסיון כדי למצוא הקלה במצבם, ובראייתנו זה יותר טוב מכלום: 

תוכנות מחשב תומכות, צ'אטבוטים, אפליקציות סלולריות וספרים לעזרה עצמית לא יצליחו כנראה לרפא דיכאון, אבל הם יכולים לסייע לך להרגיש טוב יותר עד שתקבלו עזרה מקצועית.

למרות שמחקר רב עוד דרוש, המחקרים הקיימים מצביעים על כך שיש אנשים שיכולים לשפר את תפקודם הפיזי ואת מצבם הנפשי באמצעות פסיכותרפיה עם מגע מינימלי, באמצעות עזרה-עצמית מודרכת.

 

איך לעזור לאדם אהוב שסובל מדיכאון?

כאשר אדם קרוב לכם מדוכא, יכול להיות שיהיה די קשה לסייע לו להחליט לפנות לטיפול נפשי.

דיכאון, כידוע, אינו מתרחש בחלל הריק והוא יוצר אפקט שנוגע בכל הסובבים.

לעתים קרובות בני משפחה וחברים יחושו חסרי אונים ולא ידעו כיצד להושיט יד לאדם אהוב שחווה סבל. מכיוון שמיומנויות היחסים הבינאישיים של מדוכאים מצומצמות משמעותית, התקשורת עמם בעייתית והמתמודד חש נבוך לבטא את תחושותיו, שכן הוא צופה ביקורת. לכן, הוא אינו משמיע את צרכיו, דבר המקשה על קרוביו לדעת כיצד לסייע לו.

למרות שכל אדם שונה באופן התמודדותו עם דיכאון, הנה כמה טיפים לקרובים, שבאמצעותם ניתן להעצים הן את האדם המדוכא והן את קרוביו בדרך להחלמה ולתקווה:

 

1. למדו על דכאון והפרעות מצב רוח אחרות. אולי לא תוכלו לרפא את יקירכם, אך על ידי לימוד תוכלו להביו טוב יותר את מצבו. קראו על ההפרעה ובכך תוכלו לחוש שליטה גדולה יותר על המצב ולהפגין סבלנות וסובלנות מוגברות נוכח סימפטומי הבלבול והתסכול שלו. אתרו גופים רלוונטיים שיוכלו לספק לכם חומרי קריאה מדויקים.

 

 

. 2. שאלו שאלות וחפשו אחר שורש הבעיה. הדרך הטובה ביותר להבין נושא היא לחקור אותו כמו עיתונאי ולשאול שאלות רבות. במקרה של דיכאון וחרדה, שאלות הן קריטיות משום שכל אדם חווה אותם אחרת לגמרי. סביר להניח שבשל תחושת בושה נוכח התסמינים או מפחד להישפט - יקירכם לא יזמר את המידע הנחוץ. על מנת להבין טוב יותר מה מתרחש, נסו לדוג את המידע באמצעות שאלות כמו: מתי התחלת להרגיש רע? האם תוכל לחשוב על משהו שהיווה את הסיבה לכך? האם יש לך מחשבות אובדניות? האם יש משהו שגורם לך להרגיש טוב יותר? מה גורם לך להרגיש רע יותר? האם אתה מצוי במתח? אתם מכירים את יקירכם טוב יותר מכל איש מקצוע; עזרו לו לפתור את חידת התסמינים שלו, וביחד חישבו על מה שעשוי להיות בשורש הדיכאון - פיזיולוגית, רגשית או רוחנית. היכן הנתק?

 

 

3. עזרו לו לזהות ולהתמודד עם מקורות הכאב הנפשי. מתח תורם משמעותית לדיכאון. רמות כרוניות של מתח מזרימות קורטיזול אל זרם הדם, מה שגורם לדלקת במערכת העצבים ובכל מערכת ביולוגית אחרת.

במחקר שנערך בדנמרק ב-2017 נמצא כי מתח מפחית את יכולתו המולדת של המוח לשמור על בריאותו. ההיפוקמפוס, המווסת את מצב הרוח, מתכווץ, ובכך משפיע באופן שלילי על הזיכרון לטווח הקצר ועל יכולות הלמידה.

מתח מפריע גם לאסטרטגיות התמודדות בריאות, מה שהופך את האדם להרבה יותר פגיע לתנודות במצב רוח.

תפקידכם הוא לסייע ליקירכם לזהות את מקורות המתח בחייו ולערוך עמו סיעור מוחות משותף בנוגע לדרכים להפחיתו. השינויים לא צריכים להיות דרמטיים. כוונונים קלים ביומיום, למשל תרגול טכניקות נשימה עמוקה, יכולים לעשות רבות בהיפוך ההשפעות המזיקות של מתח.

 

 

4. עודדו אותו לחפש קבוצת תמיכה. לא משנה מהי ההפרעה או המחלה, אדם זקוק לתמיכה על מנת להחלים לגמרי ולאנשים שעמם יכול לאוורר ״סיפורי אימה״ או להזכיר לעצמו שאינו לבד, למרות שהתסמינים גורמים לו לחוש כך.

מחקרים מראים שקבוצות תמיכה עוזרות להחלמתם של אנשים המתמודדים עם דיכאון ומפחיתות את הסיכוי להתדרדרות לאחר החלמה.

מחקר שבוצע על נשים עם סרטן שד גרורתי שהשתתפו בקבוצה של טיפול תמיכתי-הבעתי, הראה כי נצפה בהן שיפור גדול יותר בסימפטומים הפסיכולוגיים והן דיווחו על פחות כאב ביחס לנשים עם סרטן שד שהשתייכו לקבוצת בקרה ללא תרפיה תמיכתית. ערכו סיעור מוחות עם יקירכם על דרכים לקבלת יותר תמיכה. חפשו ביחד איתו קבוצות מתאימות, אונליין או פנים אל פנים,  מהן יוכל להפיק תועלת.

 

 

5.  עזרו לו לחייך, כי צחוק מסייע ומבריא.

מחקרים גורסים שצחוק הוא אחד הדברים הטובים ביותר לבריאותנו.

הומור יכול לעזור לנו להחלים ממחלות מסוימות. בכל פעם שה״כלב השחור״, כינויו של צ׳רצ׳יל לדיכאון, אוחז ביקירכם - נסו להצחיקו.

הדבר ישפיע עליו משמעותית ויגרום לחלק מהפחד ומהפאניקה להיעלם.

 

 

6. יידעו אותו שהמצב זמני:  ההצהרה הפשוטה והכנה ״לא תמיד תרגיש כך״ היא בעלת אלמנט ההרגעה החזק מכל: תקווה.

כאדם קרוב, משימתכם הקשה ביותר היא לסייע ליקירכם להפיח תקווה מחודשת, כדי שירגיש טוב יותר.

ברגע שיאמין בכך, נפשו וגופו יצטרפו במהרה.

 

 

צרו עמנו קשר לתיאום מפגש בכל הארץ

והתחילו טיפול פסיכולוגי בדיכאון.

 

להתראות,

 

צוות מכון טמיר

  

072-3940004

 

 

 

 

 

מקורות: 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020