דיכאון | תסמינים, אבחון, טיפול, שאלות ותשובות על דיכאון

דרג פריט זה
(28 הצבעות)
דיכאון - Depression דיכאון - Depression

 

 

דיכאון

מה זה דיכאון?

כולנו מכירים את המילה דיכאון, הפרעת מצב הרוח הנפוצה והמוכרת ביותר, מילה שגורה בכל בית ובכל חברה, לתיאור מצבי חיים של התמודדות נפשית מאתגרת וקשה. 

חשוב לדעת כי ניתן וצריך לטפל בדיכאון, באמצעות טיפול נפשי, תרופתי או שניהם. אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה והתאמה אישית של טיפול ומטפל. בסופה תוכלו לקבל המלצה על מטפל/ת CBT מנוסה בתל אביב ובקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ. 

 

מה זה דיכאון קליני (MDD)?

 

לדיכאון יש סוגים רבים ושונים, כמו דיכאון אחרי לידה (גם אצל גבריםדיכאון אנדוגני, מלנכוליה, דיכאון עמידדיכאון מתון (דיסתימיה), דיכאון במהלך ההריון, דיכאון אצל ילדים ובני נוער ודיכאון פסיכוטי

ועם זאת, בשפה הפסיכיאטרית המצב הנפשי החמור ביותר מוגדר כדיכאון קליני (Major Depression) - הפרעה נפשית נפוצה וקשה שמשפיעה לרעה על הרגש, החשיבה, התפקוד וההתנהגות.

דיכאון מתבטא בעיקר בתחושות עצבות ו / או אובדן עניין בפעילויות שעוררו בעבר הנאה וחיות. 

depression definition

לדיכאון קליני (שנקרא גם דיכאון מז'ורי), תיכף נראה, יש מאפיינים ותסמינים מוגדרים, מלבד תחושת עצבות קשה.

אפיזודה של דיכאון משפיעה על חיי הרגש, הקוגניציה, ההתנהגות והחברה, ויש לה השפעה שלילית משמעותית על התפקוד ועל איכות החיים של האדם הסובל ממנו.

  

מה התסמינים של דיכאון?

הסימפטומים העיקריים לאבחנה של דיכאון קליני הם:

  • ירידה ניכרת במצב הרוח - למעשה, הסימפטום השכיח ביותר של דיכאון קליני קשור בבעיות בויסות הרגשי.

  • חוסר מוטיבציה, והקושי להיות מעורב בפעילויות. לעתים הסובלים מדיכאון חשים רגשות אשמה, עצבנות או בעיות הקשורות לכעס.

  • שינויים בהתנהגות - שינויים בתאבון, בשינה ובאנרגיה הכללית. בדיכאון מלנכולי אופיינית גם ירידה משמעותית בתאבון, קושי להירדם או יקיצות תכופות בלילה, כמו גם האטה בפעילות הגופנית. בסוגים אחרים של דיכאון אפשר לראות דווקא מאפיינים הפוכים כגון עלייה דרמטית בתאבון או שינה מרובה.

  • קשיים קוגניטיביים -  בדיכאון מתרחשים שינויים גם ברמה הקוגניטיבית. למשל, קשיי ריכוז, מחשבות חוזרות על כישלון, חוסר ערך, חוסר אונים וקושי לקבל החלטות. חמור מכך, רבים החווים דיכאון קליני נוטים לחוות מחשבות מורבידיות הקשורות במוות ואף מחשבות אובדניות.

  • אובדן ההתעניינות וההנאה - לרוב מדובר בתחושת עצב, אך לעתים מדובר בעיקר באנהדוניה - חוסר יכולת לחוש הנאה.

  • ירידה ניכרת באנרגיה ובפעילות והתעייפות מהירה - ברציפות במשך שבועיים לפחות

  • חומרת הסימפטומים היא בעוצמה כזו הגורמת ירידה ניכרת ברמת התפקוד של האדם, שהיה רגיל לה לפני פרוץ ההתקף החריף. 

 במרבית המקרים האדם הסובל מההפרעה יסבול מסימפטומים הן רגשיים, הן קוגניטיביים והן התנהגותיים, כאשר מידת השינוי וחומרת הסימפטומים משתנה בין אדם לאדם.

 

איך מאבחנים דיכאון? 

 

אין שאלון בודד שבעזרתו ניתן לאבחן דיכאון קליני, אולם קיימים כמה שאלונים קליניים תקפים שמשמשים פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטריים לאבחנה, למשל:

  • שאלון להערכת דיכאון - CES-D

  • שאלון DASS-21 - שאלון מקוצר להערכת דיכאון, חרדה ולחץ

  • שאלון PHQ-9 - להערכת בריאות המטופל

ניתן לקיים אבחון פסיכודיאגנוסטי מקיף להערכת האישיות, שכולל מספר מבחנים, ביניהם מבחן הרורשאך, מבחן התמונות TAT, מבחן בנדר ועוד.

לאחרונה נכנס למסלול ההכשרה לפסיכולוגים בישראל גם המבחן MMPI-2, מהלך חשוב שמגביר את יעילות ההערכה ומהימנותה. 

 

למעשה, כדי לאבחן את ההפרעה חובה על המאבחן לשלול אפשרויות אחרות שיכולות להסביר את התסמינים (כגון מצב רפואי אחר או שימוש בסמים או באלכוהול).

לכן, הדיכאון הוא בעצם תיאור למצב שבו ישנו שילוב בין מספר תסמינים.

 

דיכאון נתפס בצורות שונות לאורך ההיסטוריה, החל מאמונה שהוא נגרם על ידי כוחות על טבעיים, דרך תפיסתו כחולשה אישית ועד לתפיסה הפסיכולוגית המודרנית שרואה בו מחלה פסיכיאטרית ממשית, שקשורה לתפקודים המוחיים ולדפוסים פיזיולוגיים. 

 

 

אבחון ההפרעה מתבסס על נוכחות של מספר מאפיינים מבין הסימפטומים המתוארים לעיל:

 

  • לפחות אחד מהם הוא שינוי משמעותי במצב הרוח או הרגש.

  • הקריטריון השני הוא שהסימפטומים חמורים עד לכדי פגיעה בתפקוד

  • השלישי הוא שאין הסבר אחר לקיום אותם סימפטומים.

 

 

 

זה כמובן מה שהופך את האבחון למורכב, כי נדרשת שלילה של מצבים רפואיים ופסיכיאטרים אחרים. 

 

תחלואה נלווית של דיכאון

גברים ונשים שסובלים מדיכאון נוטים לסבול יותר מתחלואה גופנית ומהפרעות שקשורות בבריאות הנפש.

הנה 3 דוגמאות לקומורבידיות של דיכאון עם הפרעות ומחלות אחרות:

  • חרדות: מחקר שנערך בקרב 1,783 נבדקים ופורסם בכתב העת לפסיכיאטריה קלינית, העלה כי 75% מהסובלים מדיכאון יתמודדו גם עם הפרעת חרדה במהלך החיים. 

  • התמכרויות: לאנשים הסובלים מדיכאון יש סיכוי גבוה יותר לבעיות בשימוש בסמים. סקירה של 115 מחקרים גילתה כי מכורים מצויים בסיכוי גבוה יותר לחוות דיכאון.

  • מחלות כרוניות: מחקרים מראים יותר ויותר שאנשים הסובלים מדיכאון נמצאים בסיכון גבוה יותר לסיבוכים בריאותיים גופניים. על פי מחקר שהתבסס על נתונים של יותר -3,000,000 איש, נמצא כי מתמודדים עם דיכאון הם בעלי סיכון גבוה ב-72% ללקות במחלות לב, זאת בהשוואה למי שאינם דיכאוניים. בנוסף, אותו מחקר העלה כי מטופלים עם דיכאון הם בעלי סיכוי גבוה יותר למות בגיל צעיר מתוחלת החיים הממוצעת.

 

 

האם דיכאון עובר? 

רגשות חוסר התקווה, חוסר הישע וחוסר האונים שמאפיינות דיכאון מחלחלות לכל היבט של החיים. 

למרות שהמחקרים מלמדים שייתכן שאפיזודת דיכאון תחלוף מעצמה, באופן ספונטני, עם הזמן.

אלא שבמקרים רבים קיים צורך לפנות לטיפול פסיכולוגי מקצועי באופן מיידי. ואם יש ספק, אין ספק -  תמיד כדאי לבדוק ולראות האם אתם עונים לקריטריןנים האבחוניים של דיכאון. 

 

הבשורות הטובות הן שיש מענה לא רע בכלל: 

מצבם של 80-90% מהסובלים מדיכאון שפונים לטיפול משתפר. 

הטיפול בדיכאון מורכב בדרך כלל מתרופות, פסיכותרפיה או שילוב של השניים. 

דיכאון קליני הוא מצב כרוני שעשוי להופיע בגלים במהלך חייו של אדם, וגם אם אפיזודה של דיכאון חלפה מעצמה, אין כל ערובה לכך שלא תגיע אחת נוספת, אפילו ביתר שאת. 

לכן, עם הופעת סימני המחלה הראשונים מומלץ ביותר לפנות לטיפול בהקדם האפשרי, למניעת התדרדרות, מה גם שדיכאון קיצוני עלול להוביל למחשבות, כוונות וניסיונות התאבדות, במידה אינו מטופל מיידית. 

לאחר שטיפול תרופתי עוזר, ולו רק חלקית, בהתמודדות עם אפיזודת הדיכאון, חשוב להמשיך וליטול את התרופה לפחות 4-9 חודשים נוספים, ואם חווים תקופה נוספת של דיכאון ההמלצה הרפואית היא ליטול את התרופות משך זמן ארוך יותר. יש מי שטוענים, וזה בהחלט שנוי כיום במחלוקת, שטיפול תרופתי בדיכאון צריך להימשך לכל החיים. 

והם צודקים - נוגדי דיכאון אינם אנטיביוטיקה - הם לא מרפאים את הדיכאון, אלא מתקנים במידה מסוימת את חוסר האיזון הביוכימי שגורם לו, כל זמן שהמטופל נוטל את התרופה. לכן, גם אם האפיזודה חלפה, הנטייה לדיכאון עדיין נמצאת שם, אורבת לטריגר שיגרום לה לפרוץ. 

למעשה, 50% מהאנשים שחוו דיכאון יחוו אפיזודה נוספת, ועם כל הישנות של המצב - הסיכוי שיפרוץ שוב עולה.

 דיכאון שאינו מטופל מחליש את כוחות האגו באופן קיצוני ומפריע בכל רובד של החיים, ונמצא קשר בין דיכאון לבין מחלות שונות, כמו מחלות לב, השמנת יתר, סוכרת, אלצהיימר ועוד. מחלות אלה ואחרות, בתורן, עלולות להאיץ את התפתחות הדיכאון, והמצב הדיכאוני עשוי לגרום לחולה שלא לטפל בהן, כך שההשפעה המנטלית-גופנית היא מעגלית ודו-סטרית. 

  

מה גורם לדיכאון?

למרות שלא תמיד ניתן להצביע על הגורם להפרעה, מקור הדיכאון עשוי להיות נעוץ בכמה סיבות וגורמים:

  • גנטיקה – דיכאון והפרעות מצב רוח אחרות יכולות להיות תורשתיות

  • מאורעות חיים – שינויים גדולים בחיים ומאורעות מלחיצים עשויים להוות טריגר לדיכאון, למשל גירושים, מוות של אדם אהוב, פיטורים או בעיות כלכליות

  • שינויים הורמונליים – כמו למשל בגיל הבלות, בהיריון ובהפרעה טרום וסתית

  • מחלות מסוימות – חרדה, כאב שנמשך זמן רב, סוכרת ומחלות לב, או דיכאון כסימפטום של הפרעה דו-קוטבית,

  • שימוש בסמים ואלכוהול – לעתים הדבר יכול לגרום לדיכאון ולעתים להפך – דיכאון עלול להביא לשימוש בהם

  • תרופות מסוימות – תרופות להורדת לחץ דם, סטרואידים ותרופות מסוימות לטיפול בסרטן.

 

 

 

איך מטפלים בדיכאון? 

ראשית, על המטופל פשוט לדאוג לעצמו, באמצעות אימוץ אורח חיים שכולל הרגלים בריאים: 

לישון טוב, לאכול טוב ולהימנע ככל הניתן משימוש בסמים (כולל קנאביס) ואלכוהול. 

ההמנעות הזו משפרת את מצב הרוח, אך יחד עם זאת - במהלך אפיזודת דיכאון אנחנו נוטים להיות חסרי מוטיבציה לדאוג לעצמנו.

 

פסיכותרפיה

ברמה הפסיכותרפית, יש הרבה חדש: טיפולים בדיכאון מצויים בשנים האחרונות בחזית המחקר בעולם - טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול רגשי, פסיכותרפיה בין-אישית (IPT) וטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT), הם רק כמה דוגמאות לשיטות טיפול מבוססות ראיות שעושות עבודה מצוינת, עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים כאחד.

 

טיפול תרופתי

לעיתים כדורים עשויים לתת רוח גבית להחלמה, ובמקרים מסוימים הם אפילו הכרחיים:

תרופות נוגדות דיכאון מתחילות להקל על הסימפטומים תוך שבועיים עד ארבעה שבועות, ומונעות את החמרת הסימפטומים. את התרופות יש ליטול,  בדרך כלל משך שנתיים עד חמש שנים, תלוי בגילו של החולה ובנתונים אחרים, ואחוזי ההצלחה שלהן, כאמור, די גבוהים. 

לסיכום, למרות שזה מבאס, ההמלצה שלנו היא לא לשבת ולחכות שהדיכאון יעבור לבד, חשוב לפנות לקבל טיפול.  

אנחנו כאן עבורכם להתייעצות אמינה ומקצועית. 

 

דיכאון אצל ילדים ובני נוער

דיכאון אצל ילדים ומתבגרים אינו דבר נדיר. 

הוא פוגע בביצועים האקדמיים של הילדים ובני הנוער בבית הספר וביחסים הבינאישיים עם חברים, אחאים והורים ועלול להיות בעל השלכות ארוכות טווח, בעיקר כאשר אינו מטופל. 

בקבוצות הגיל הללו, מופיע לעתים קרובות הדיכאון בשילוב עם בעיות התנהגות, התנסות או שימוש תדיר בחומרים ממכרים ו/או בהפרעות נפשיות ואורגניות נלוות, ומכיוון שהוא עשוי להתבטא באופנים אחרים בהשוואה למבוגרים – ההורים עלולים לא להבחין תמיד בנוכחותו. 

חשוב לדעת:

בדיכאון נעורים ניתן לטפל; פסיכותרפיה היא המענה הראשון, ולעיתים תרופות ואמצעים קליניים אחרים יכולים להוסיף יעילות, לשכך את הסימפטומים ולהשיב את הילד או הנער לדרך המלך בכל תחומי החיים.

 

שאלות ותשובות על דיכאון

מה שכיחות הדיכאון בעולם?

 מעל ל-10% מהאוכלוסייה בעולם יסבלו מדיכאון לפחות למשך תקופה אחת במהלך חייהם.

הכוונה כמובן לאפיזודה דיכאונית ממשית ולא למצב רוח ירוד רגעי.

מדובר בנתון מטלטל, כיוון והוא מתאר אחוז ניכר מהאוכלוסיה, ומלמד כי דיכאון שכיח יותר מכל הפרעה רגשית אחרת.

 

Depression definition

 

איך דיכאון משפיע על המוח?

דיכאון קשור בחוסר איזון ביוכימי במוח האדם, ובמיוחד במוליכים העצביים סרוטונין , דופמין ונוראדרנלין. לדיכאון יש הן בסיס פיזיולוגי והן בסיס נפשי.

מבחינה מוחית. אנשים שמתמודדים עם דיכאון קליני, נחשפים בקביעות ולטווח הארוך לרמות גבוהות גבוהות של קורטיזול, הורמון הלחץ. בנוסף, דיכאון מאט ייצור מחודש של נוירונים ותורם להתכווצות נוירונים קיימים בהיפוקמפוס ובקורטקס הפרה-פרונטלי. תהליכים אלו מובילים לבעיות זיכרון ולהנמכה קוגניטיבית.

קראו בהרחבה על הגורמים והסיבות לדיכאון

  

האם דיכאון כואב?

 כן, דיכאון גורם לכאב פיזי.

אנשים רבים הסובלים מדיכאון מדווחים על מכאובים פיזיים, כדוגמת כאבי שרירים, כאבי ראש, דקירות בחזה, כאבי בטן. מדובר באחד מתסמיניו של הדיכאון, מכאובים נפשיים חסרי בסיס פיזיולוגי.

 

 

האם קיים קשר בין דיכאון לבין טמפרטורת הגוף?

 כן. 

מחקר חדש מלמד שלדיכאוניים יש מערכת ויסות טמפרטורה שנוטה יותר לכיוון הצונן - לכן לחשיפה לחום (היפרתרמיה) עשויה להיות השפעה מיטיבה. 

 

 

באיזה גיל שיעור הדיכאון הגבוה ביותר?

בארה״ב, מבחינה סטטיסטית, נשים בגיל העמידה סובלות משיעור הדיכאון הגבוה ביותר ביחס לאוכלוסיה הכללית.

ואכן, טווח הגיל בו דיכאון הכי שכיח בקרב נשים הוא 40 עד 59.

שיעורי הדיכאון הנמוכים ביותר נצפים בקרב מתבגרים בטווח הגיל 12-17 ואצל גברים מעל גיל 60.

 

 

האם דיכאון מתבטא תמיד בעצבות או בפסימיות?

לא בהכרח.

לעיתים, תחושת "אלחוש", תשישות נפשית, ריקנות, מבטאים דיכאון לכל דבר ואף מאוד מאפיינים אותו.

למרות שהנטיה היא לחשוב על אנשים דיכאוניים כעצובים מאוד, תסמינים דיכאוניים אינם תמיד גלויים לעין.

 יש אנשים החיים את חייהם בניסיון מתמיד להסתיר את חווית הדיכאון.. יש להם לא מעט תסמינים שעשויים להעיד על דיכאון מוסתר / סמוי

כאשר אדם לא מסוגל לישון, או לחלופין ישן כל היום, אם הוא אפאתי, ריקני ומנותק, יתכן שהוא נאבק בסתר בדיכאון.

אכילת יתר ושתייה מוגזמת של אלכוהול מהווים אף הם סימנים מחשידים לקיום חוויה דיכאונית.

 

  

האם דיכאוניים הם יותר פרפקציוניסטיים?

גישה מחשבתית של ״הכל או כלום״ וציפיות לא-ריאליות מעצמנו קשורות היטב לדיכאון.

המחשבה שאחרים יאהבו ויקבלו אותנו רק אם נהיה מושלמים אופיינית לפרפקציוניזם הכרוך בדיכאון.

הפרפקציוניסט מתקשה לקבל בסלחנות טעויות ונאבק להתמודד בכוחות עצמו עם תחושות אשמה ופחד מכישלון.

ברמות מסוימות עלול פרפקציוניזם לתרום גם להפרעה אובססיבית-קומפולסיבית

 

 

האם נשים מאובחנות בדיכאון יותר מגברים?

לכאורה כן, אולם מחקרים עדכניים מראים שגברים מבטאים את הדיכאון באופנים אחרים, שגורמים לאבחנה להיראות אחרת.

למשל, גברים הסובלים מדיכאון לעיתים פונים לשימוש באלכוהול ובסמים, או לשימוש באלימות, והאבחנה שהם מקבלים היא התמכרות. שהבסיס להתמכרות אינו בהכרח מאובחן, ובמקרים רבים הוא בעצם דיכאון.

במידה והמחקרים צודקים, ככל הנראה אין זה נכון שנשים סובלות מדיכאון יותר מגברים, כי אם מבטאות אותו בדרכים אופייניות יותר.

בקרב נשים, חרדה נפוצה פי שתיים מגברים.

 

 לקריאה נוספת על הבדלים בין גברים לנשים בדיכאון

  

 

האם דיכאוניים חולמים יותר?

כן. דיכאוניים חולמים פי 3 מאנשים ללא דיכאון. 

הסובלים מדיכאון חולמים יותר מאחר והם חווים עוררות רגשית גבוהה יותר שצריכה "להישטף" במהלך החלימה.

דיכאון גורם ונגרם על ידי הסתכלות מופרזת פנימית  (אינטרוספקציה), שמעוררת רומינציות, שגורמות בתורן לדאגה בלתי נגמרת ולתחושות שליליות רבות.

 

 

מה זה ריאליזם דיכאוני?

 דיכאון עשוי להופיע עם תפיסה ריאלית יותר של המציאות, ששונה מזו של אנשים שאינם מדוכאים.

האחרונים מחזיקים בדרך כלל בתפיסה יותר אופטימית, ובציפיות שלאו דווקא מעוגנות במציאות.

פסיכולוגים קוראים לתופעה זו "ריאליזם דיכאוני".

לעיתים יותר קשה להסתיר ריאליזם דיכאוני, כי השינויים ההתנהגותיים מינוריים והאדם עשוי שלא לתפוס אותם כ"דיכאוניים" דיים. 

  

 

מהו דיכאון עמיד לטיפול?

אנשים שסובלים מדיכאון עמיד לטיפול עלולים לאבד תקווה בגלל חוסר היעילות של הטיפולים הרבים שניסו.

עם זאת, לטיפולים אלו יש בכל זאת תועלת, מאחר ואיזון באמצעות הטיפול התרופתי הנכון כרוך בניסוי ותעייה ובתהליך אלימינציה.

ברמת ההתאמה האישית כל ״ניסיון כושל" הוא צעד נוסף בדרך למציאת הטיפול המדויק והמותאם אישית בדיכאון.

הכי חשוב לא לוותר, לא להתפשר ולא להזניח את הטיפול בסימפטומים הדיכאוניים, שכן ככל שהסימפטומים נשארים זמן רב יותר כך הדיכאון קשה יותר לטיפול.

 

 

האם דיכאון הוא גנטי?

בדומה לכל הפרעות מצב הרוח וההפרעות הנפשיות, יש קשר בין גנטיקה לדיכאון.

אדם שבעברו המשפחתי יש דיכאון קליני או אפיזודות דיכאוניות, מועד יותר לסבול מדיכאון בעצמו. עם זאת, גם אנשים חסרי עבר משפחתי של דיכאון נמצאים בסיכון מסוים ובאחוזים גבוהים יחסית ילקו בדיכאון.

 זאת ועוד, ל-50% מהמתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית יש הורים עם היסטוריה של דיכאון, כאשר במידה ואחד מההורים מתמודד עם הפרעה ביפולרית, יש סיכוי של 25% שילדם יפתח את המחלה, בעוד שאם שני ההורים מתמודדים עם הפרעה ביפולרית הם יורישו לילדם סיכוי של 50-75% לפתחה. אחים של מתמודד עם הפרעה ביפולרית הם בעלי סיכוי גבוה פי 8-18 לפתח את ההפרעה, וסיכוי גבוה פי 2-10 לפתח דיכאון עמוק. ראייה נוספת שמאוששת את הקשר הגנטי היא העובדה שבקרב תאומים זהים - שהם בעלי אותו רצף DNA - אם אחד מהשניים יפתח דיכאון קליני קיים סיכוי של 76% שגם אחיו ילך בעקבותיו, וסיכוי של 67% אם התאומים גדלו בנפרד. 

   

באילו מדינות דיכאון שכיח יותר?

דיכאון נפוץ הרבה יותר בעולם המערבי, ולא במדינות עניות ומתפתחות.

הנתון לכאורה מפתיע, כיוון שאנו בטוחים שהחיים המערביים שלנו טובים ומאושרים הרבה יותר מהחיים במדינות עניות יותר ומפותחות פחות.

ניכר כי דווקא הקדמה מביאה עימה גם השלכות נפשיות שליליות.

 

איך דיכאון קשור להתמכרויות?

 

המתמודדים והמתמודדות עם דיכאון קליני נוטים יותר להתמכרויות ולהתנהגויות מתמכרות  - אלכוהול, עישון, הימורים, קניות אכילת יתר ועוד - כדרך התמודדות עם הסבל העצום וחוסר האונים שטומנת בחובה ההפרעה.

מטבע הדברים, דרך התמודדות זו רק מעמיקה ומחמירה את הדיכאון.

בטיפול פסיכולוגי בדיכאון קליני ניגשים תחילה להפחתת התסמינים הדיכאוניים כמטרה ראשונה, כאשר גמילה מהתמכרויות מהווה אתגר טיפולי שניוני.

 

 

האם דיכאון חוזר?

 הידרדרות והישנות של דיכאון הן תופעות נפוצות, אשר נושאות עימן מחיר אישי וחברתי כבד.

הסיכוי להישנות של אפיזודות דיכאוניות עולה על 80%, כך שלמעשה דיכאון הוא מחלה כרונית אשר נמשכת לאורך מהלך החיים.

אדם שמתמודד עם דיכאון יעבור בחייו בממוצע 4 אפיזודות דיכאוניות משמעותיות, של 20 שבועות כל אחת.

אספקט זה של דיכאון מציב אתגר מיוחד בפני פסיכולוגים וחוקרים:

למרות תשומת הלב הרבה שקיבל השלב האקוטי של דיכאון, ישנו חוסר בידע מחקרי לגבי פסיכותרפיות בשני השלבים המתקדמים, הכרוניים של ההפרעה.  

  

 

 

צרו עמנו קשר לתיאום מפגש בכל הארץ

והתחילו טיפול פסיכולוגי בדיכאון.

 

עלות: סביב 330 ש״ח.

 

להתראות,

 

צוות מכון טמיר

  

072-3940004

 

 

 

המלצות לקריאה נוספת:

 

מיתוסים ועובדות לגבי דיכאון <

 

שאלות ותשובות על דיכאון <

 

 

 

 

 

 

 

 

מקורות: 

 

 

 

 

Afshar, H., et al (2011). Positive and negative perfectionism and their relationship with anxiety and depression in Iranian school students. Journal of Research in Medical Sciences : The Official Journal of Isfahan University of Medical Sciences, 16(1), 79–86

 

 

Albert, P. R. (2015). Why is depression more prevalent in women? Journal of Psychiatry & Neuroscience : JPN, 40(4), 219–221

 

 

Albert, P. R., & Benkelfat, C. (2013). The neurobiology of depression—revisiting the serotonin hypothesis. II. Genetic, epigenetic and clinical studies. Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences, 368(1615), 20120535 

 

 

Allan LG,  Siegel S, Hannah S. (2007). The sad truth about depressive realism. Quarterly Journal of Experimental Psychology. Mar;60(3):482-95

 

  

Burcusa, S. L., & Iacono, W. G. (2007). Risk for Recurrence in Depression. Clinical Psychology Review, 27(8), 959–985

 

 

Dunn, E. C., Brown, R. C., Dai, Y., Rosand, J., Nugent, N. R., Amstadter, A. B., & Smoller, J. W. (2015). Genetic determinants of depression: Recent findings and future directions. Harvard Review of Psychiatry, 23(1), 1–18 

 

 

Janssen CW, Lowry CA, Mehl MR, et al. Whole-Body Hyperthermia for the Treatment of Major Depressive DisorderA Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. 2016;73(8):789–795

 

 

Kessler, R. C., & Bromet, E. J. (2013). The epidemiology of depression across cultures. Annual Review of Public Health, 34, 119–138 

 

  

Kleiber, B., Jain, S., & Trivedi, M. H. (2005). Depression and Pain: Implications for Symptomatic Presentation and Pharmacological Treatments. Psychiatry (Edgmont), 2(5), 12–18

 

 

Moncrieff, J. (2015). Empirically derived criteria cast doubt on the clinical significance of antidepressant-placebo differences. Contemporary Clinical Trials Volume 43, July 2015, Pages 60-62

 

  

National Research Council (US) and Institute of Medicine (US) Committee on Depression, Parenting Practices, and the Healthy Development of Children; England MJ, Sim LJ, editors. Depression in Parents, Parenting, and Children: Opportunities to Improve Identification, Treatment, and Prevention. Washington (DC): National Academies Press (US); 2009. 3, The Etiology of Depression

 

  

Nierenberg AA, Amsterdam JD. Treatment-resistant depression: definition and treatment approaches. J Clin Psychiatry 1990 Jun; 51 Suppl.: 39–47 

 

 

Rosenblat, J. D., Kakar, R., & McIntyre, R. S. (2016). The Cognitive Effects of Antidepressants in Major Depressive Disorder: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Clinical Trials. International Journal of Neuropsychopharmacology, 19(2), pyv082

 

  

Quello, S. B., Brady, K. T., & Sonne, S. C. (2005). Mood Disorders and Substance Use Disorder: A Complex Comorbidity. Science & Practice Perspectives, 3(1), 13–21

 

  

Thase, M. E. (2006). Depression and sleep: pathophysiology and treatment. Dialogues in Clinical Neuroscience, 8(2), 217–226

 

 

https://sohe.wisc.edu/staff/charles-l-raison-md/ 

 

 

 

 

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019