דיכאון | הגדרות, תסמינים, אבחון, מחקרים, מיתוסים ועובדות 2019

דרג פריט זה
(20 הצבעות)
דיכאון - Depression דיכאון - Depression

 

 

דיכאון

מה זה דיכאון?

כולנו מכירים את המילה דיכאון, הפרעת מצב הרוח הנפוצה והמוכרת ביותר, מילה שגורה בכל בית ובכל חברה, לתיאור מצבי חיים של התמודדות נפשית מאתגרת וקשה. 

חשוב לדעת כי ניתן וצריך לטפל בדיכאון, באמצעות טיפול נפשי, תרופתי או שניהם. אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה והתאמה אישית של טיפול ומטפל. בסופה תוכלו לקבל המלצה על מטפל/ת CBT מנוסה בתל אביב ובקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ. 

 

מה זה דיכאון קליני (MDD)?

 

לדיכאון יש סוגים רבים ושונים, כמו דיכאון אחרי לידה (גם אצל גבריםדיכאון אנדוגני, מלנכוליה, דיכאון עמידדיכאון מתון (דיסתימיה), דיכאון במהלך ההריון, דיכאון אצל ילדים ובני נוער ודיכאון פסיכוטי

ועם זאת, בשפה הפסיכיאטרית המצב הנפשי החמור ביותר מוגדר כדיכאון קליני (Major Depression) - הפרעה נפשית נפוצה וקשה שמשפיעה לרעה על הרגש, החשיבה, התפקוד וההתנהגות.

דיכאון מתבטא בעיקר בתחושות עצבות ו / או אובדן עניין בפעילויות שעוררו בעבר הנאה וחיות. 

depression definition

לדיכאון קליני (שנקרא גם דיכאון מז'ורי), תיכף נראה, יש מאפיינים ותסמינים מוגדרים, מלבד תחושת עצבות קשה.

אפיזודה של דיכאון משפיעה על חיי הרגש, הקוגניציה, ההתנהגות והחברה, ויש לה השפעה שלילית משמעותית על התפקוד ועל איכות החיים של האדם הסובל ממנו.

  

תסמינים של דיכאון 

הסימפטומים העיקריים לאבחנה של דיכאון קליני הם:

  • ירידה ניכרת במצב הרוח - למעשה, הסימפטום השכיח ביותר של דיכאון קליני קשור בבעיות בויסות הרגשי.
  • חוסר מוטיבציה, והקושי להיות מעורב בפעילויות. לעתים הסובלים מדיכאון חשים רגשות אשמה, עצבנות או בעיות הקשורות לכעס.
  • שינויים בהתנהגות - שינויים בתאבון, בשינה ובאנרגיה הכללית. בדיכאון מלנכולי אופיינית גם ירידה משמעותית בתאבון, קושי להירדם או יקיצות תכופות בלילה, כמו גם האטה בפעילות הגופנית. בסוגים אחרים של דיכאון אפשר לראות דווקא מאפיינים הפוכים כגון עלייה דרמטית בתאבון או שינה מרובה.
  • קשיים קוגניטיביים -  בדיכאון מתרחשים שינויים גם ברמה הקוגניטיבית. למשל, קשיי ריכוז, מחשבות חוזרות על כישלון, חוסר ערך, חוסר אונים וקושי לקבל החלטות. חמור מכך, רבים החווים דיכאון קליני נוטים לחוות מחשבות מורבידיות הקשורות במוות ואף מחשבות אובדניות.
  • אובדן ההתעניינות וההנאהלרוב מדובר בתחושת עצב, אך לעתים מדובר בעיקר באנהדוניה - חוסר יכולת לחוש הנאה.
  • ירידה ניכרת באנרגיה ובפעילות והתעייפות מהירהברציפות במשך שבועיים לפחות
  • חומרת הסימפטומים היא בעוצמה כזו הגורמת ירידה ניכרת ברמת התפקוד של האדם, שהיה רגיל לה לפני פרוץ ההתקף החריף. 

 במרבית המקרים האדם הסובל מההפרעה יסבול מסימפטומים הן רגשיים, הן קוגניטיביים והן התנהגותיים, כאשר מידת השינוי וחומרת הסימפטומים משתנה בין אדם לאדם.

 depression signs and diagnosis

איך מאבחנים דיכאון? 

אין שאלון בודד שבעזרתו ניתן לאבחן דיכאון קליני, אולם קיימים כמה שאלונים קליניים תקפים שמשמשים פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטריים לאבחנה, למשל:

  • שאלון להערכת דיכאון - CES-D
  • שאלון DASS-21 - שאלון מקוצר להערכת דיכאון, חרדה ולחץ
  • שאלון PHQ-9 - להערכת בריאות המטופל

ניתן לקיים אבחון פסיכודיאגנוסטי מקיף להערכת האישיות, שכולל מספר מבחנים, ביניהם מבחן הרורשאך, מבחן התמונות TAT, מבחן בנדר ועוד.

לאחרונה נכנס למסלול ההכשרה לפסיכולוגים בישראל גם המבחן MMPI-2, מהלך חשוב שמגביר את יעילות ההערכה ומהימנותה. 

 

למעשה, כדי לאבחן את ההפרעה חובה על המאבחן לשלול אפשרויות אחרות שיכולות להסביר את התסמינים (כגון מצב רפואי אחר או שימוש בסמים או באלכוהול).

לכן, הדיכאון הוא בעצם תיאור למצב שבו ישנו שילוב בין מספר תסמינים.

 

דיכאון נתפס בצורות שונות לאורך ההיסטוריה, החל מאמונה שהוא נגרם על ידי כוחות על טבעיים, דרך תפיסתו כחולשה אישית ועד לתפיסה הפסיכולוגית המודרנית שרואה בו מחלה פסיכיאטרית ממשית, שקשורה לתפקודים המוחיים ולדפוסים פיזיולוגיים. 

אבחון ההפרעה מתבסס על נוכחות של מספר מאפיינים מבין הסימפטומים המתוארים לעיל:

 

  • לפחות אחד מהם הוא שינוי משמעותי במצב הרוח או הרגש.
  • הקריטריון השני הוא שהסימפטומים חמורים עד לכדי פגיעה בתפקוד
  • השלישי הוא שאין הסבר אחר לקיום אותם סימפטומים.

 

זה כמובן מה שהופך את האבחון למורכב, כי נדרשת שלילה של מצבים רפואיים ופסיכיאטרים אחרים.

 

האם דיכאון עובר? 

רגשות חוסר התקווה, חוסר הישע וחוסר האונים שמאפיינות דיכאון מחלחלות לכל היבט של החיים. 

למרות שהמחקרים מלמדים שייתכן שאפיזודת דיכאון תחלוף מעצמה, באופן ספונטני, עם הזמן, יש לכם סיבות כבדות משקל לפנות לטיפול פסיכולוגי מקצועי באופן מיידי.

 

הבשורות הטובות הן שיש מענה לא רע בכלל: 

מצבם של 80-90% מהסובלים מדיכאון שפונים לטיפול משתפר. 

הטיפול בדיכאון מורכב בדרך כלל מתרופות, פסיכותרפיה או שילוב של השניים. 

דיכאון קליני הוא מצב כרוני שעשוי להופיע בגלים במהלך חייו של אדם, וגם אם אפיזודה של דיכאון חלפה מעצמה, אין כל ערובה לכך שלא תגיע אחת נוספת, אפילו ביתר שאת. 

לכן, עם הופעת סימני המחלה הראשונים מומלץ ביותר לפנות לטיפול בהקדם האפשרי, למניעת התדרדרות, מה גם שדיכאון קיצוני עלול להוביל למחשבות, כוונות וניסיונות התאבדות, במידה אינו מטופל מיידית. 

לאחר שטיפול תרופתי עוזר, ולו רק חלקית, בהתמודדות עם אפיזודת הדיכאון, חשוב להמשיך וליטול את התרופה לפחות 4-9 חודשים נוספים, ואם חווים תקופה נוספת של דיכאון ההמלצה הרפואית היא ליטול את התרופות משך זמן ארוך יותר. יש מי שטוענים, וזה בהחלט שנוי כיום במחלוקת, שטיפול תרופתי בדיכאון צריך להימשך לכל החיים. 

והם צודקים - נוגדי דיכאון אינם אנטיביוטיקה - הם לא מרפאים את הדיכאון, אלא מתקנים במידה מסוימת את חוסר האיזון הביוכימי שגורם לו, כל זמן שהמטופל נוטל את התרופה. לכן, גם אם האפיזודה חלפה, הנטייה לדיכאון עדיין נמצאת שם, אורבת לטריגר שיגרום לה לפרוץ. 

למעשה, 50% מהאנשים שחוו דיכאון יחוו אפיזודה נוספת, ועם כל הישנות של המצב - הסיכוי שיפרוץ שוב עולה.

 דיכאון שאינו מטופל מחליש את כוחות האגו באופן קיצוני ומפריע בכל רובד של החיים, ונמצא קשר בין דיכאון לבין מחלות שונות, כמו מחלות לב, השמנת יתר, סוכרת, אלצהיימר ועוד. מחלות אלה ואחרות, בתורן, עלולות להאיץ את התפתחות הדיכאון, והמצב הדיכאוני עשוי לגרום לחולה שלא לטפל בהן, כך שההשפעה המנטלית-גופנית היא מעגלית ודו-סטרית. 

 

אז איך מטפלים? 

ראשית, על המטופל פשוט לדאוג לעצמו: 

לישון טוב, לאכול טוב ולהימנע ככל הניתן משימוש בסמים (כולל קנאביס) ואלכוהול. 

ההמנעות הזאת משפרת את מצב הרוח, אך יחד עם זאת - במהלך אפיזודת דיכאון אנחנו נוטים להיות חסרי מוטיבציה לדאוג לעצמם. 

תרופות נוגדות דיכאון מתחילות להקל על הסימפטומים תוך שבועיים עד ארבעה שבועות, ומונעות את החמרת הסימפטומים. את התרופות יש ליטול,  בדרך כלל משך שנתיים עד חמש שנים, תלוי בגילו של החולה ובנתונים אחרים, ואחוזי ההצלחה שלהן, כאמור, די גבוהים. 

לסיכום, למרות שזה מבאס, ההמלצה שלנו היא לא לשבת ולחכות שהדיכאון יעבור לבד, חשוב לפנות לקבל טיפול.  

אנחנו כאן עבורכם להתייעצות אמינה ומקצועית. 

 

מיתוסים ועובדות על דכאון

מיתוס: דיכאון הוא חלק טבעי מתהליך ההזדקנות

 

לא נכון. 

מרבית האנשים צולחים את אתגרי ההזדקנות מבלי להתמודד עם פריצה של דיכאון קליני, אך כאשר זה בכל זאת קורה – ההפרעה עלולה שלא להיות מאובחנת, וזה חבל. 

אנשים בגיל הזיקנה נוטים לעיתים להצניע את עצבותם ולהפגין סימפטומים אחרים:

האוכל אינו טעים להם כפי שהיה בעבר, מכאובים גופניים מתגברים ודפוסי השינה מקשים על החיים. 

יש כאן תהליך שרשרת:

בעיות רפואיות עלולות להוות טריגר לדיכאון אצל בני הגיל השלישי, והדיכאון בתורו עלול להאט תהליכי החלמה מדום לב או מניתוח כירורגי.

 

מיתוס: ״לדבר על זה״ רק יחמיר את הדכאון

לא נכון.

בעבר היה נהוג לייעץ לבני משפחה וחברים של אנשים דיכאוניים שלא לדבר על בעיותיהם ופשוט לתת להן לחלוף באופן ספונטני.

היום ישנן ראיות לכך ששיח מודרך על ידי איש מקצוע עשוי לשפר את המצב. סוגים שונים של פסיכותרפיה יכולים לסייע לטיפול בדיכאון באמצעות התמודדות עם דפוסי חשיבה שליליים, רגשות לא מודעים או בעיות במערכות יחסים.

 

מיתוס: בני נוער עצובים מטבעם

גם לא נכון.

למרות שבני נוער רבים נוטים באופן טבעי למצבי רוח ולעגמומיות, עצבות או עצבנות מתמשכים אינם נורמליים או טבעיים עבורם.

עצבות שנמשכת יותר משבועיים היא סממן לדיכאון אצל מתבגרים, המתפתח אצל 1 מכל 11 בני נוער. סימנים נוספים שכדאי לשים אליהם לב: עצבות מתמשכת גם בנוכחות חברים, אובדן הנאה מפעילויות אהובות או צניחה פתאומית בציונים.

 

מיתוס: קשה לטפל בדיכאון

לא נכון, או לפחות לא מדויק. 

למרות שטיפול בדיכאון יכול להיות מאתגר ומתמשך, מרבית המתמודדים שייפנו לטיפול מקצועי בדיכאון אכן ירגישו טוב יותר.

למשל, במחקר נרחב שערך המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה״ב נמצא כי יותר מ-70% מהחולים שנטלו תרופות נגד דיכאון השתחררו לחלוטין מהסימפטומים, גם אם נדרשה החלפת תרופה אחרי שהראשונה לא עבדה ביעילות. 

בדרך כלל הטיפול הנכון ביותר בדיכאון יהיה שילוב של תרופות יחד טיפול בשיחות (פסיכותרפיה).

 

מיתוס: אנשים מדוכאים בוכים הרבה

בכי אינו סימן הכרחי לדיכאון. 

יש מתמודדים שלא רק שאינם בוכים, אלא אפילו אינם מפגינים עצב נראה לעין.

לרוב,  מדובר באנשים שהם מראש סגורים יותר רגשית ורואים בבכי, או בפורקן רגשי, אמצעי לא יעיל ואפילו לא לגיטימי.

חשוב לציין שבאותה מידה, היעדר בכי אינו מעיד על מצב רגשי תקין, בדיוק כפי שעיבוד אבל תקין אינו מחייב בכי. 

מיתוס: דיכאון אינו אלא רחמים עצמיים

אוהו, זה לגמרי מיתוס...

מי שלוקה בדיכאון קליני הוא לא עצלן,  לא ״בכיין״ ולא . מישהו שמרחם על עצמו.

המתמודד אינו יכול פשוט לנצח את הדיכאון באמצעות כוח הרצון  - דיכאון הוא מחלה לכל דבר, הנובעת משינויים במוח ולכן בדרך כלל יושג שיפור רק באמצעות טיפול נכון.

 

עובדות מעניינות על דיכאון

להלן מספר עובדות שמרבית האנשים אינם יודעים על דיכאון, ואולי תופתעו לקרוא:

 

  • מעל ל-10% מהאוכלוסייה בעולם יסבלו מדיכאון לפחות למשך תקופה אחת במהלך חייהם. הכוונה כמובן לאפיזודה דיכאונית ממשית ולא למצב רוח ירוד רגעי. מדובר בנתון מטלטל, כיוון והוא מתאר אחוז ניכר מהאוכלוסייה, ניכר הרבה יותר מכל הפרעה רגשית אחרת.

 

Depression definition

 

 

 

 Major Depressive Disorder

 

  • תתלבשו חם  - מחקר חדש מלמד שלדיכאוניים יש מערכת ויסות טמפרטורה שנוטה יותר לכיוון הצונן - לכן לחשיפה לחום (היפרתרמיה) עשויה להיות השפעה מיטיבה. 

 

  • דיכאון, בניגוד לאופן בו הוא מוכר לציבור הרחב, אינו מתבטא בהכרח בעצב או בפסימיות . לעיתים, תחושת "אלחוש", תשישות נפשית, ריקנות, הם דיכאון לכל דבר ואף מאוד מאפיינים אותו. אנו נוטים לחשוב שאנשים דיכאוניים ייראו כלפי חוץ עצובים, בוכיים, אך למעשה תסמינים דיכאוניים אינם גלויים תמיד לעין.

    יש אנשים החיים את חייהם בניסיון מתמיד להסתיר את הדיכאון שלהם מהסביבה. יש לא מעט תסמינים שעשויים להעיד על דיכאון מוסתר / סמויכאשר אדם לא מסוגל לישון, או לחליפין ישן כל היום, אם הוא אפאתי, ריקני ומנותק, יתכן שהוא נאבק  בסתר בדיכאון. אכילת יתר ושתייה מוגזמת של אלכוהול,  אף הם סימנים מחשידים לקיום חוויה דיכאונית.

Depression in children and Adolecsents  

  • פרפקציוניזם. ידוע כיום שגישה של ״הכל או כלום״ וציפיות לא-ריאליות מעצמנו קשורות לדיכאון. המחשבה שאחרים יאהבו ויקבלו אותנו רק אם נהיה מושלמים אופיינית לפרפקציוניזם הכרוך בדיכאון. הפרפקציוניסט אינו מקבל טעות כדבר אנושי, ומתקשה להתמודד בכוחות עצמו עם תחושות אשמה ופחד מכישלון. ברמות מסוימות עלול פרפקציוניזם לתרום להפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. 

 

  • לכאורה, נשים מאובחנות בדיכאון יותר מגברים, אך מדובר בנתון בעייתי. לכאורה נראה כי נשים מאובחנות בדיכאון יותר מגברים, אך מחקרים מראים שגברים מבטאים את הדיכאון באופנים אחרים, הגורמים לאבחנה להיות אחרת. למשל, גברים הסובלים מדיכאון לעיתים פונים לשימוש באלכוהול ובסמים, או לשימוש באלימות, והאבחנה שמקבלים היא התמכרות למשל, כשהבסיס להתמכרות אינו בהכרח מאובחן, ובמקרים רבים הוא דיכאון. במידה והמחקרים צודקים, ככל הנראה אין זה נכון שנשים סובלות מדיכאון יותר מגברים, כי אם מבטאות אותו בדרכים אופייניות יותר. בקרב נשים, חרדה נפוצה פי שתיים מגברים. לקריאה נוספת על הבדלים בין גברים לנשים בדיכאון .

  

 

  • דיכאוניים חולמים פי 3 מאנשים ללא דיכאוןאנשים עם דיכאון חולמים יותר מאחר והם חווים עוררות רגשית גבוהה יותר שצריכה "להישטף" במהלך החלימה. דיכאון גורם, ונגרם על ידי הסתכלות פנימית מופרזת (אינטרוספקציה) ורומינציות מעוררות רגשית אשר גורמות לדאגה בלתי נגמרת ולתחושות שליליות רבות.

  

  •  ריאליזם דיכאוני  - דיכאון עשוי להופיע עם תפיסה ריאלית יותר של המציאות, השונה מזו של אנשים שאינם מדוכאים, המחזיקים בדרך כלל בתפיסה יותר אופטימית, ובציפיות שלאו דווקא מעוגנות בכורח המציאות. פסיכולוגים קוראים לתופעה זו "ריאליזם דיכאוני". לעיתים יותר קשה להסתיר ריאליזם דיכאוני, כי השינויים ההתנהגותיים מינוריים והאדם עשוי שלא לתפוס אותם כ"דיכאוניים" דיים. 

  

 

  • יש אנשים שסובלים מדיכאון עמיד לטיפול - הם עלולים לאבד תקווה בשל חוסר היעילות של הטיפולים הרבים שניסו. עם זאת, לטיפולים אלו יש בכל זאת תועלת, מאחר ואיזון באמצעות הטיפול התרופתי הנכון כרוך בניסוי ותעייה ובתהליך אלימינציה. אנחנו לא שפני ניסיון, אבל ברמת ההתאמה האישית כל ״ניסיון כושל" הוא צעד נוסף בדרך למציאת הטיפול המדויק והמותאם אישית בדיכאון. הכי חשוב לא לוותר, לא להתפשר ולא להזניח את הטיפול בסימפטומים הדיכאוניים, שכן ככל שהסימפטומים נשארים זמן רב יותר כך הדיכאון קשה יותר לטיפול.

 

 

  • דיכאון וגנטיקה - בדומה לכל הפרעות מצב הרוח וההפרעות הנפשיות, יש קשר בין גנטיקה לדיכאון. אדם שבעברו המשפחתי יש דיכאון קליני או אפיזודות דיכאוניות, מועד יותר לסבול מדיכאון בעצמו. עם זאת, גם אנשים חסרי עבר משפחתי של דיכאון נמצאים בסיכון מסוים ובאחוזים גבוהים יחסית ילקו בדיכאון.

    זאת ועוד, ל-50% מהמתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית יש הורים עם היסטוריה של דיכאון, כאשר במידה ואחד מההורים מתמודד עם הפרעה ביפולרית, יש סיכוי של 25% שילדם יפתח את המחלה, בעוד שאם שני ההורים מתמודדים עם הפרעה ביפולרית הם יורישו לילדם סיכוי של 50-75% לפתחה. אחים של מתמודד עם הפרעה ביפולרית הם בעלי סיכוי גבוה פי 8-18 לפתח את ההפרעה, וסיכוי גבוה פי 2-10 לפתח דיכאון עמוק. ראייה נוספת שמאוששת את הקשר הגנטי היא העובדה שבקרב תאומים זהים - שהם בעלי אותו רצף DNA - אם אחד מהשניים יפתח דיכאון קליני קיים סיכוי של 76% שגם אחיו ילך בעקבותיו, וסיכוי של 67% אם התאומים גדלו בנפרד. 

 

  • טיפול תרופתי - מדענים עובדים על מודל שינבא טוב יותר את התגובה של אנשים שונים לתרופות שונות לדיכאון. בניסוי אחד נבדק הפרופיל הגנטי, כמות הפרוטאין בדם והתפקוד מוחי, וכמו כן נערכים מבחנים קוגנטיביים ביותר מ-300 אנשים, כדי לבדוק את השפעת תרופת הסרטרלין (Sertraline) עליהם. מחקר אחר בודק מאפיינים ביולוגיים אצל הנבדקים ואת תגובתם ל-3 תרופות אנטי דכאוניות. מרבית הרופאים שרושמים תרופות נוגדות דיכאון הם רופאי משפחה, ולא פסיכיאטרים.

  

  • טיפול תרופתי #2 - מטא אנליזה שניתחה מחקרים על נוגדי דיכאון מעלה כי 82% מההשפעה הטיפולית של התרופות מבוססת על פלצבו...

 

  • דיכאון נפוץ הרבה יותר בעולם המערבי , ולא במדינות עניות ומתפתחות. הנתון לכאורה מפתיע, כיוון שאנו בטוחים שהחיים המערביים שלנו טובים ומאושרים הרבה יותר מהחיים במדינות עניות יותר ומפותחות פחות. ניכר כי דווקא הקדמה מביאה עימה גם השלכות נפשיות שליליות.

 

  • דיכאון ושימוש בחומרים ממכרים חומרים ומשני תודעה המתמודדים והמתמודדות עם דיכאון קליני נוטים יותר להתמכרויות ולהתנהגויות מתמכרות  - אלכוהול, עישון, הימורים, קניות אכילת יתר ועוד - כדרך התמודדות עם הסבל העצום וחוסר האונים שטומנת בחובה ההפרעה. מטבע הדברים, דרך התמודדות זו רק מעמיקה ומחמירה את הדיכאון. בטיפול פסיכולוגי בדיכאון קליני ניגשים תחילה להפחתת התסמינים הדיכאוניים כמטרה ראשונה, כאשר גמילה מהתמכרויות מהווה אתגר טיפולי שניוני.

 

  • הידרדרות והישנות של דיכאון הן תופעות נפוצות, אשר נושאות עימן מחיר אישי וחברתי כבד. הסיכוי להישנות של אפיזודות דיכאוניות עולה על 80%, כך שלמעשה דיכאון הוא מחלה כרונית אשר נמשכת לאורך מהלך החיים. אדם שמתמודד עם דיכאון יעבור בחייו בממוצע ארבע אפיזודות דיכאוניות משמעותיות, של 20 שבועות כל אחת. אספקט זה של דיכאון מציב אתגר מיוחד בפני פסיכולוגים וחוקרים: למרות תשומת הלב הרבה שקיבל השלב האקוטי של דיכאון, ישנו חוסר בידע מחקרי לגבי פסיכותרפיות בשני השלבים המתקדמים, הכרוניים של ההפרעה.

  

 

 

צרו עמנו קשר לתיאום מפגש בכל הארץ

והתחילו טיפול פסיכולוגי בדיכאון.

עלות: 330 ש״ח.

 

להתראות, צוות מכון טמיר: 

  

072-3940004

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מקורות: 

 

 

 

 

Afshar, H., et al (2011). Positive and negative perfectionism and their relationship with anxiety and depression in Iranian school students. Journal of Research in Medical Sciences : The Official Journal of Isfahan University of Medical Sciences, 16(1), 79–86

 

 

Albert, P. R. (2015). Why is depression more prevalent in women? Journal of Psychiatry & Neuroscience : JPN, 40(4), 219–221

 

 

Albert, P. R., & Benkelfat, C. (2013). The neurobiology of depression—revisiting the serotonin hypothesis. II. Genetic, epigenetic and clinical studies. Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences, 368(1615), 20120535 

 

 

Allan LG,  Siegel S, Hannah S. (2007). The sad truth about depressive realism. Quarterly Journal of Experimental Psychology. Mar;60(3):482-95

 

  

Burcusa, S. L., & Iacono, W. G. (2007). Risk for Recurrence in Depression. Clinical Psychology Review, 27(8), 959–985

 

 

Dunn, E. C., Brown, R. C., Dai, Y., Rosand, J., Nugent, N. R., Amstadter, A. B., & Smoller, J. W. (2015). Genetic determinants of depression: Recent findings and future directions. Harvard Review of Psychiatry, 23(1), 1–18 

 

 

Janssen CW, Lowry CA, Mehl MR, et al. Whole-Body Hyperthermia for the Treatment of Major Depressive DisorderA Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. 2016;73(8):789–795

 

 

Kessler, R. C., & Bromet, E. J. (2013). The epidemiology of depression across cultures. Annual Review of Public Health, 34, 119–138 

 

  

Kleiber, B., Jain, S., & Trivedi, M. H. (2005). Depression and Pain: Implications for Symptomatic Presentation and Pharmacological Treatments. Psychiatry (Edgmont), 2(5), 12–18

 

 

Moncrieff, J. (2015). Empirically derived criteria cast doubt on the clinical significance of antidepressant-placebo differences. Contemporary Clinical Trials Volume 43, July 2015, Pages 60-62

 

  

National Research Council (US) and Institute of Medicine (US) Committee on Depression, Parenting Practices, and the Healthy Development of Children; England MJ, Sim LJ, editors. Depression in Parents, Parenting, and Children: Opportunities to Improve Identification, Treatment, and Prevention. Washington (DC): National Academies Press (US); 2009. 3, The Etiology of Depression

 

  

Nierenberg AA, Amsterdam JD. Treatment-resistant depression: definition and treatment approaches. J Clin Psychiatry 1990 Jun; 51 Suppl.: 39–47 

 

 

Rosenblat, J. D., Kakar, R., & McIntyre, R. S. (2016). The Cognitive Effects of Antidepressants in Major Depressive Disorder: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Clinical Trials. International Journal of Neuropsychopharmacology, 19(2), pyv082

 

  

Quello, S. B., Brady, K. T., & Sonne, S. C. (2005). Mood Disorders and Substance Use Disorder: A Complex Comorbidity. Science & Practice Perspectives, 3(1), 13–21

 

  

Thase, M. E. (2006). Depression and sleep: pathophysiology and treatment. Dialogues in Clinical Neuroscience, 8(2), 217–226

 

 

https://sohe.wisc.edu/staff/charles-l-raison-md/ 

 

 

 

 

 

 

 

כתיבה: איתן טמיר, MA, ראש המכון

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019