כל מה שצריך לדעת על ויסות רגשי אצל ילדים ומבוגרים | התמודדות נכונה

דרג פריט זה
(87 הצבעות)
ויסות רגשי ויסות רגשי

 

ויסות רגשי

 

איך מטפלים בקשיי ויסות רגשי?

קשיים בוויסות רגשי אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים

Emotional dysregulation

 

 

מאמר זה מתמקד בקשיי ויסות רגשי, תסמינים, דרכי טיפול, גורמים, מחקרים והמלצות - 

למעוניינים, ניתן לפנות מיידית לשיחת הכוונה 

למטפלת רגשית מומלצת בתל אביב

 

emotional regulation psychotherapy

מה זה ויסות רגשי? 

ויסות רגשי (Emotional Regulation) מתייחס ליכולת של אדם לשלוט, לנהל ולשנות את עוצמת מאפייני הרגשות שהוא חווה תוך התאמת הרגשות למצב נתון. קשיים בתהליכי הוויסות הרגשי יכולים להתרחש ברמה מודעת או לא מודעת ונובעים בעיקר על רקע של טריגר רגשי מקדים. 

דפוסי הוויסות הרגשי יציבים ויחסית קבועים לאורך זמן. ויסות רגשי לקוי או לא אדפטיבי מקושר להרבה הפרעות נפשיות, כמו דיכאון, חרדה והפרעת אישיות גבולית.

 

 

מהו רגש?

רגשות הם 'התנהגויות' מורכבות הכוללות מרכיבים פיזיולוגיים, הבעתיים, והתנסותיים.

ההתנהגויות הללו מובעות בתגובה לארועים חיצוניים או פנימיים וכוללות לפחות שלושה רכיבים: 

 

  • רכיב גופני / פיזיולוגי -  ביטויים סומטיים ואוטומטיים שמגיעים אלינו דרך מערכת העצבים האוטונומית. אלה ביטויים פרימיטיביים, כלומר שכיחים גם אצל בעלי חיים גבוהים ולא רק אצל בני אדם. למשל, קצב נשימה מוגבר, קצב לב מואץ, לחץ דם גבוה, הזעת יתר ושינויים במוליכות העור. 
  • רכיב הבעתי -  אנחנו אלופים בפרצופים והבעות פנים. עד כדי כך אלופים, שיש איזור מסוים במוח שאחראי על זיהוי הבעות פנים. מחקרים מוקדמים בפסיכולוגיה מלמדים שכולנו יודעים לזהות בגיל מוקדם למדי מספר הבעת פנים שמעבירות אלינו מסר רגשי,  למשל כעס, עצב, שמחה, פליאה. שפת גוף היא גם מרכיב הבעתי של רגש, שאנחנו לומדים על חשיבותה בעיקר כשהיא נעדרת. למשל, בתכתובת בצ'אט או בשיחת טלפון. 
  • רכיב התנסותי -  כולנו מדענים אינטואיטיביים, מפרשים ושופטים ללא הרף את הסיגנלים הרגשיים של אחרים בעולם. ההתנסות מתייחסת לפרשנות סובייקטיבית שאנו מעניקים לחוויה הרגשית. למשל, מתמודדים עם הפרעות בוויסות הרגשי נוטים לפרש מבטים של אחרים כעוינים ופוגעניים יותר בהשוואה למי שאינו מתקשה בד"כ לווסת רגשות. 

 

 

מהם קשיים בוויסות רגשי?


תכלס, כולנו יודעים מהו קושי בוויסות רגשי. 

באמת, זה די פשוט: 

אם אמרתם לאחרונה לבן/ת הזוג משהו שעורר בכם אחר כך חרטה, או שפעלתם על בסיס דחף שנראה לכם בדיעבד כמו גחמה, יצאתם מהאיזון הרגשי.

כאלה אנחנו, בני האדם.

השאלה החשובה באמת היא עד כמה אנחנו מוכנים ללמוד לשנות את ההיענות האוטומטית שלנו לשינויים במצב הרוח, וזה רלוונטי בעיקר כשאנחנו לא במיטבנו, כלומר במצב רוח שלילי.

המאפיינים המרכזיים של קשיי ויסות רגשי כוללים חוויות רגשיות שליליות וחיוביות, כואבות ומשמחות, שמעוררות בנו תגובה פיזיולוגית ורגשית חזקה וחזרה איטית יחסית לבייסליין (המצב הרגשי הנורמטיבי).

בעיות בוויסות רגשי מתבטאות גם בקושי להסיח את הדעת מרגשות, בהצפה רגשית, בעיוותי חשיבה קוגניטיביים ובכשלים יומיומיים לעבד במדויק מידע פנימי וחיצוני.

קשיים לווסת רגשות באים לידי ביטוי גם בהתנהגות אימפולסיבית וקושי לשלוט בדחפים,  אשר קשורים שניהם להצפת רגש, בקושי לארגן פעילויות חיוניות שמסייעות למימוש מטרות התנהגותיות פשוטות במהלך עוררות רגשית ובנטייה לקפיאה או לנתק רגשי כאשר הלחץ הנפשי גבוה מדי. ביטוי נוסף הוא שליטה רגשית מופרזת, נוקשה מדי, שתורמת להתפתחות רגש שלילי ומערימה קשיים בתקשורת בין-אישית יעילה במערכות יחסים.

כמבוגרים, אנחנו חווים את אותם רגשות אכזבה, תסכול וכעס כמו הילדים שלנו, רק שההבדל הוא שרובנו למדנו איך לווסת רגשות.

לסיכום ההגדרות, ויסות רגשות היא היכולת לקבל את מה שאנו מרגישים בסיטואציה מסוימת, לעבד את הרגש, לגייס שיקול דעת חיוני ולשלוט בתבונה בהתנהגות, לאור תוצאותיה העתידיות.

 

מה ההבדל בין ויסות רגשי חיובי לוויסות רגשי שלילי?

אם נחשוב על ויסות רגשי תקין כעל איזון פנימי, נוכל לדמיין קושי בשליטה הרגשית כנטיה החוצה או פנימה:

המתמודדים עם קשיים בוויסות רגשי חיובי ייטו להוציא את הרגש כלפי הסביבה: זה כולל אימפולסיביות, התקפי זעם, כעסים, אימפולסיביות, נקמנות, תוקפנות, האשמות כלפי אחרים, אלימות ועוד. לעומתם, המתמודדים עם קשיים בוויסות רגשי שלילי ייטו לקחת את הרגש פנימה, לדיכאון, להפרעות חרדה, לפגיעה עצמית, ל-OCD, למחשבות טורדניות, להתמכרויות ולרגשות מוגזמים של אשמה, בושה וחרדה. מרביתנו מתייחסים לשליטה ברגשות מהזווית של הקשיים החיוביים ועלולים "לזנוח" את המתמודדים עם קשיים של רגשות קשים המופנים פנימה. חשוב לזכור זאת. 

 

 

נתחיל בילדים: 

  

תפקיד הרגשות בהתפתחות הפסיכולוגית של הילד

  • ויסות התנהגויות: רגשות מכווינים, משפיעים וקשורים ישירות לוויסות התנהגותי. לדוגמא, אם נחש יקפוץ לנו מול העיניים, הפחד יוביל אותנו מיידית לבהלה ולבריחה. 
  • איתות לסביבה המיידית על מצוקות, צרכים, כמו גם על הנאה וכיף: כשאנחנו רואים תינוק כועס, או בוכה, אנחנו מסיקים כמובן שהוא לא נהנה ושואלים את עצמנו מה מציק לו. הורים חדשים לומדים מהר מאוד לזהות את סוג הבכי של התינוק ועל סמך אותו זיהוי, קולטים את הצורך ופועלים כדי להרגיע (בדרך כלל מדובר באותות רגשיים שמבטאים צרכים בסיסיים - רעב, צמא, עייפות או פיפי וקקי). 
  • הבעה רגשית עוזרת ביוזמה, שמירה, וסיום של קשרים: תינוק ייזום הבעה רגשית עם הסביבה על מנת ליצור ולחזק קשר. הבעות רגשיות הן סימנים חשובים ביותר להעדפות התינוק, הן מאותתות להורים ומעבירות להם המון מידע, שבהיעדר מילים זקוקים לתקשורת פרה-מילולית כדי לטפל בו. 

  

MENTALIZATION 

 

 

ויסות רגשי ומנטליזציה

 

מנטליזציה היא יכולת רפלקטיבית שמתפתחת בילדות ומאפשרת להסתכל על עצמנו מבחוץ ועל האחר מבפניםבאמצעות מנטליזציה אנחנו מבינים, במודע או לא במודע, את עצמנו ואת האחרים, כמו גם את השפעתם של רגשות ומחשבות על תכנון ההתנהגות. 

ליכולת המנטליזציה יש בסיס מולד, אבל ברמה האינדיבידואלית היא יכולה להיות נמוכה או גבוהה. יכולת ייחודית זו מאפשרת לנו להתייחס גם לממד הסמוי, כמו כוונות האדם ואמונותיו, זאת כיוון שאנו מניחים מראש שמאחורי כל אדם מסתתרת סובייקטיביות, כמו אצלנו.

 

מנטליזציה בדרך לוויסות רגשות

יכולת המנטזליציה מהווה בעצם בסיס לוויסות רגשי - אם אין מנטליזציה איך נווסת רגש? אם אני מעורב כל כולי בתוך האינטראקציה, תוך תקיעות חשיבתית וקושי לראות פרספקטיבה נרחבת יותר, נדרש חוצץ שיבחין, שיגדיר את העולם שלי והעולם שאינו שלי. 

מנטליזציה מעניקה לנו אפוא ביטחון ויציבות בעולם הבין-אישי. היא תורמת להבחנה הבסיסית בין העצמי לבין האחר ובאותה עת היא משרטטת גבול דימיוני, אך קריטי, לקיום אנושי בריא.

תחשבו על זה - אם אנו לא יכולים ליצור ייצוג פנימי של האדם עמו אנחנו מצויים באינטראקציה, ומתחוללת סערה רגשית, אנחנו חשופים לתהליכים מאוד בלתי-צפויים, תהליכים מהירים, אגוצנטריים ולא ברורים. הכל מציף אותנו, נראה לנו בוהק, מסנוור וחזק, אקראי ושרירותי. מכאן קצרה הדרך להקצנה רגשית שתוביל להתנהגות בעייתית.  מצד שני, ברגע שאנחנו מצליחים להבין משהו על הסיבות בעטיין מתנהגים בני אדם כפי שהם מתנהגים, הרבה יותר קל להתגמש ואפשר קצת להירגע. 

 

METALIZATION PROCESS

  

מנטליזציה בראיה פסיכודינמית

תחילתו של ויסות רגשי מתרחש כאשר התינוק נמצא במחשבותיה של האם שמחזיקה את התינוק בתודעתה  - שם קיימת מנטליזציה טבעית. פיטר פונגי, הפסיכולוג שפיתח את המושג מנטליזציה וחיבר אותה לוויסות רגשי, שאב את מקורותיו הקליניים מכותבים פסיכואנליטיים. הוא נשען על ההמשגות הקליניות של היינץ קוהוט ודונלד ויניקוט - כל אחד במונחים התיאורטיים הייחודיים לו, אך שניהם מובילים לאותה מסקנה:  כאשר האם אינה מכווננת לצרכי התינוק, היא מספקת פחות מנטליציה והילד פחות מווסת רגשית- לילד תהיה פחות מנטליזציה.

  

מנטליזציה של  האחר

כדי שנוכל לעשות מנטליזציה למישהו אחר, צריך לדעת לעשות מנטליזציה לעצמנו, וגם הפוך– כדי שנוכל לעשות מנטליזציה לעצמנו צריך להצליח לעשות מנטליזציה למישהו אחר. לא די בכך: כדי להיות מסוגלים לראות מה קורה בצד השני, אנחנו חייבים להיות מאוזנים מבחינת ויסות רגשי. אחרת אנחנו נעים ונדים כעלה נידף ברוח, מתנועעים לכיוונים הנכפים על ידי זרמים נפשיים, פנימיים וחיצוניים, שאין להם כיוון, ובוודאי שלא מטרה. 

 

מטה-קוגניציה

תהליך המנטליזציה הוא מטא-קוגניטיבי. מטא-קונטיציה היא חשיבה על חשיבה. במנטליזציה יש גם חשיבה על רגשות.

במידע החשוב שמספקת פונקציית מנטליזציה תקינה יש איכות מתארת ולא שיפוטית. אני מסוגל להתבונן על עצמי מבחוץ, מסתכל כמו דרך עדשת מצלמה ולכן יכול לתאר מה אני רואה:  "נפגעתי שהמנהל לא הזכיר את שמי בדברי הפתיחה שלו בכנס. ברגע הראשון התעוררה בי אכזבה ומייד לאחריה, כעס". התיאור הזה הוא פלט של מערכת מנטליזציה שמתפקדת היטב, ועם המידע שהוא מספק ניתן להגיע די מהר לוויסות רגשי והשבת השליטה העצמית, גם בסערות ודרמות בין-אישיות. 

 

הביטואציה

מנטליזציה מספקת לנו גם מידה של פרופורציה ונקודת ראות שמאפשרת פרספקטיבה. אם האדם יודע להבהיר לעצמו תחושות, מחשבות ורגשות בזמן אמת, הוא מזהה מייד שכבר התמודד עם מצבים דומים בעבר, וסביר שגם עם המצב הנוכחי הוא יתמודד. הבנה כזו תורמת המון להפחתת העוצמה הרגשית שאנו חווים בסיטואציה הנוכחית. 

 

מגבלות המנטליזציה

גם אצל האנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה ביותר, התבוננת פנימה מספקת בדרך כלל תמונה די מטושטשת ועמומה.  מתוך הראיה המטושטשת הזו אנו מנסים להסיק מה גרם לנו לחשוב או להתנהג. כולנו מסתכנים בתהליך שרירותי של הסקה (inference) המבוסס על תמונה פנימית זו, תוך הכרה והשלמה בכך שהוא עלול להיות נתון לטעויות, לגבי עצמנו ולגבי אחרים. לכן, מנטליזציה מחייבת הבנה של חלקיות בראיית עצמנו. קבלה והכרה במגבלות אלו אינן רק חיסרון, הן מהוות דווקא מקור לשכלול יכולת המנטליזציה, מאחר והיא אינה נתפסת כחזות האמת. 

כמו מדענים חברתיים טובים, אנו דולים מידע פנימי וסביבתי, בוחנים את תוקפו ומהימנותה על בסיס ידע אינטואיטבי שרכשנו ומעלים ספקולציות בין-אישיות טנטיביות. לעתים הספקולציות הללו מדויקות וגורמות לנו להצליח להבין את עצמנו ואת הסביבה ולעתים לא. אבל עצם העובדה שאנחנו מבינים שאנחנו לא לגמרי מבינים, היא כשלעצמה מנטליזציה.

 

כשל במנטליזציה

כשלים מתבטאים במאמצים שלנו להבין את המקום הרגשי של האחר תוך שאנחנו מבצעים טעויות. הטעויות הן בד"כ טעויות מוצלחות, כי הן מלמדות אותנו משהו על עצמנו ועל האדם השני.  מאוד אינטואיטיבי לנו להשליך את עולמנו הפנימי על אחרים, בעיקר כשמדובר בילדים.  במצבים קבוצתיים, האחריות מתפזרת בין רבים ומנטזליציה קשה יותר ליישום.

 

 

  

עודף שליטה עצמית וחוסר שליטה עצמית

 הפרעות של שליטה עצמית נמוכה, כגון הפרעות קשב, התמכרות לאינטרנט וקושי לשלוט בדחפים,  בולטות ושכיחות בבית הספר היסודי, החטיבה והתיכון.  ילדים שמתמודדים עם קושי בשליטה עצמית מצויים בסיכון לפיתוח הפרעות התנהגות:

  • פתרון קונפליקט בדרך אלימה -  מישהו חטף לילד את הצעצוע והוא משיב לו באגרוף.
  • קושי להפנות קשב כדי להתרכז במפגש, חוג או שיעור בכיתה. 
  • קושי לשחק עם ילדים אחרים - לדוגמא, להמתין בסבלנות עד שיגיע התור. בלי לעקוף ובלי לוותר על ההנאה שמבטיח המשחק. 

 

לעומת זאת, הפרעות של שליטת יתר, מעוררות בעיות הפוכות, כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית אצל ילדים -  ילדים אלו נוטים ללמוד בשקט, לרצות (Please) את הסמכות ולגלות קונפורמיות כלפי המורה.

שליטת יתר היא בעיה חרישית שמאד מעודדת את המבוגרים לחזק אותה -  "איזה ילד טוב אתה, איזה יופי שאתה מתאמץ ולומד"  - צריך להודות שקל ונוח לנו יותר להתעלם מהמחיר הרגשי הכבד שחיזוק כזה גובה עבור הילד. לילד שמשיג ציונים גבוהים כל הזמן יש בעיה אמיתית - אין לו ניסיון ביכולת לצאת מהקווים המטאפוריים.

 

מתי להתייעץ עם פסיכולוג ילדים? 

הורים רואים את זה כל הזמן - ילד שעושה הצגות, צועק כשהוא בעגלה, או נשכב על הרצפה כשהוא מתעקש לקבל משהו שלא נותנים לו. העומדים מהצד בדרך כלל קצת נבוכים מהמצב ומניחים שההורים לא נותנים מספיק תשומת לב לילד, או שהילד הוא "פשוט סיוט". 

 

אז איך ילדים לומדים לווסת את עצמם? 

mother child attachment emotional regulation|הילדים שלנו זקוקים לנו כדי שנעזור להם ללמוד כיצד להתמודד עם רגשות מציפים, לבטא אותם וכמו כן- להבין את רגשות האחר. חשוב להבין כי התקף טנטרום (התקף / התפרצות זעם) הוא לגיטימי עד גיל מסוים, בהנחה שיש שם מבוגר אחראי שיתקף ויתייחס. אחר כך אנחנו מתחילים לשלם מחירים כבדים.

פרופ' דניאל כהנמן, פסיכולוג קוגניטיבי, מתאר שתי מערכות מוחיות שפועלות במקביל: הראשונה אינטואטיבית וספונטנית והשניה שכלית ומחייבת מאמץ. המערכת השניה פועלת על בסיס הגיון והיא זו שאחראית גם על ויסות דחפים, על איפוק פנימי ועל חשיבה מסודרת. אדם בשל חייב ללמוד כיצד לפתח את המערכת המאפקת, שבכוחה לדעת אם ומתי לעצור התנהגויות שמקורן דחפי והמניע שלהן רגשי ואימפולסיבי. 

התקף זעם הוא ביטוי התנהגותי לרגש שמציף ילד, מתבגר, או מבוגר, עד כדי כך שאינו מסוגל לשאת אותו יותר. ברגע כזה אנחנו צריכים בעיקר לחמלה, תחושת ביטחון ואהבה, והזמנה לפרוק את הרגש הקשה במקום בטוח, עם תיקוף והכרה. 

מהו תיקוף רגשות?

המושג "תיקוף" התפתח בגישה הדיאלקטית-התנהגותית. תיקוף הוא מיומנות נלמדת, הורית, שבשלב מסוים בחיים נרכשת כמיומנות עצמית. כדי שילדים ילמדו, במהלך השנים, לשלוט יותר בוויסות הרגשות שלהם, הם צריכים קודם לזהות אותם ולתת להם מקום. הזיהוי של רגש שמתעורר ושל העוצמה שלו, הוא יכולת שנלמדת באופן בלעדי על ידי התגובה של הסביבה לרגש. למשל, כאשר ילד חווה פחד מהחושך, חשוב להזכיר את זה במשפט כמו "אני רואה שאתה פוחד וזה דבר טבעי". כדאי גם להחזיר לילד משוב על עוצמת הרגש על ידי משפט כמו "קודם מאוד פחדת, אבל עכשיו אתה מפחד פחות כי הדובי שלך אתך".

באופן דומה, ניתן לעשות זאת כמעט בכל סיטואציה, גם כאשר ילד בגיל היסודי מספר על חוויה חברתית קשה או על ריב עם המורה. אופן התקשורת הזה עם הילד נעשה באופן כמעט אינטואיטיבי. בכל זאת, המודעות לתהליך  מאפשרת להגיש את המילים באופן מדויק ומותאם יותר. חשוב לזכור, שהמסר הראשוני והחשוב ביותר הוא "זה בסדר להרגיש את מה שאתה מרגיש".

 

ויסות רגשי ודיכאון

הסימפטום השכיח ביותר של דיכאון קשור בבעיות בוויסות הרגשי: לרוב מדובר בתחושת עצב, אך לעתים מדובר בעיקר באנהדוניה - חוסר יכולת לחוש הנאה. האנ-הדוניה מקושרת לסימפטום נוסף, של חוסר מוטיבציה, והקושי להיות מעורב בפעילויות. לעתים הסובלים מדיכאון חשים רגשות אשמה, עצבנות או בעיות שקשורות בניהול כעסים.

בדיכאון מתרחשים שינויים גם ברמה הקוגנטיבית: קשיי ריכוז, מחשבות חוזרות על כישלון, חוסר ערך וחוסר אונים, וקושי לקבל החלטות. חמור מכך, אנשים רבים החווים דיכאון נוטים לחוות מחשבות טורדניות מורבידיות הקשורות במוות ואף במחשבות אובדניות ובפגיעה עצמית.

קבוצת הסימפטומים האחרונה קשורה להתנהגות: שינויים בתאבון, בשינה ובאנרגיה הכללית. בדיכאון מלנכולי אופייני יש ירידה משמעותית בתאבון, קושי להירדם או יקיצות תכופות בלילה, כמו גם האטה בפעילות הגופנית. בסוגים אחרים של דיכאון אפשר לראות דווקא מאפיינים הפוכים כגון עלייה דרמטית בתאבון או שינה מרובה.

במרבית המקרים האדם הסובל מההפרעה יסבול מסימפטומים הן רגשיים, הן קוגנטיביים והן התנהגותיים, כאשר מידת השינוי וחומרת הסימפטומים משתנה בין אדם לאדם.

אבחון ההפרעה מתבסס על נוכחות של מספר מאפיינים מבין הסימפטומים המתוארים לעיל, כאשר אחד מהם לפחות הוא שינוי משמעותי במצב הרוח או הרגש. הקריטריון השני הוא שהסימפטומים חמורים עד לכדי פגיעה בתפקוד, והשלישי הוא שאין הסבר אחר לקיום אותם סימפטומים. זה כמובן מה שהופך את האבחון למורכב, כי זה מצריך שלילה של מצבים רפואיים ופסיכיאטרים אחרים.

 

RAGE PSYCHOTHERAPY

 

קושי בוויסות רגשי אצל מבוגרים

סימפטומים רבים של הפרעת אישיות גבולית כוללים קשיים בניהול ובוויסות רגשות: 

הראשון, חוסר יציבות רגשית. אנשים עם הפרעת אישיות גבולית חווים רגשות לא יציבים ושינויים תכופים במצבי הרוח. הרגשות מופעלים בקלות ולרוב אינם הולמים ואינם מותאמים לאירוע ולנסיבות.

השני, חרדה. אנשים אלה חווים חרדה עוצמתית ורואים דברים בצורה מעוותת, דבר שעלול לגרום לתחושת פרנויה ולחץ.

השלישי, חוסר ביטחון בקשרים בינאישיים. הם עסוקים יתר על המידה בחרדה מפני נטישה, מה שמוביל לדאגה מתמדת, תלות מוגברת וצורך לקבלת הבטחות חוזרות ונשנות.

הרביעי, אימפולסיביות. אותם אנשים מגיבים לרוב בצורה לא יציבה ונוקטים בהתנהגויות סיכון, למשל פגיעה עצמית. סימפטומים אלה נמשכים לרוב לאורך זמן.

ניתן לטפל בחוסר היציבות במצבי הרוח באמצעות טיפול מקצועי המתמקד בוויסות רגשי, בעיקר DBT.  

טיפול זה יכלול גם למידה של דרכי התמודדות חדשות להשגת הבנה טובה יותר אודות הטריגרים הרגשיים והתגובה אליהם, לזהות מה מרגישים בתוך ערפל הבלבול של הסערה הרגשית, להבין את הפרשנויות האישיות על מידע פנימי וחיצוני, שמוטה לעיתים קרובות על ידי עיוותי חשיבה ובעיקר ברכישת מיומנויות להתמודדות עם מודולציה רגשית בחיים. 

צפו בסרטון של מכון טמיר על התקפי זעם בזוגיות - 

 

אסטרטגיות וטכניקות לוויסות רגשי

 

טכניקות לוויסות רגשי בטיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT)

 

בטיפול DBT, המיומנויות נלמדות בקבוצת המיומנויות על מנת להגביר את המוטיבציה של המטופלים ללמוד וליישם אותן בחיי היומיום.

קיימות 4 מודולות של מיומנויות - שתיים מהן קשורות לשינוי (ויסות רגשי ויעילות-בין אישית), והשתיים האחרות לקבלה (מיינדפולנס ועמידות במצוקה).

מיומנויות של ויסות רגשי כוללות זיהוי רגשות של האחר, זיהוי ואיתגור קוגניציות שליליות, חשיפה ותגובה נגדית. מיומנויות אלו מכוונות שינוי של המצב הרגשי. לעומת זאת, מיומנויות מיינדפולנס אינן מיועדות לשינוי כלשהו אלא אך ורק להתבוננות ולתיאור. באופן דומה, מיומנויות של עמידות במצוקה אינן קשורות לשינויים אלא ליכולת של הפרט לשאת מצוקה מבלי לנסות ולהפחית אותה בדרכים אימפולסיביות ובלתי מסתגלות, כלומר לקבל את המצב הרגשי העכשווי.

 

דוגמא למיומנות ויסות רגשי ב-DBT

אחת המיומנויות התורמות ביותר בוויסות רגשי בשיטת DBT היא בדיקת העובדות (Checking the Facts). השאלה המרכזית שאנו מתבקשים לשאול אות עצמנו בעין הסערה היא:  האם הרגש שאני מרגיש בעוצמה כרגע, נמצא בהלימה עם העובדות? זה חשוב מאוד, כי לפעמים אנחנו סוערים מבפנים בלי להבין מהי בדיוק, אבל בדיוק, הבעיה שבעתיה התעורר אותו רגש. תשובה לשאלה הזו דורשת קשיבות פנימית, מאמץ נקודתי מאתגר (במיוחד כשאנחנו דלוקים...), אבל שווה את ההשקעה: התשובה מעניקה לנו אפשרות לקבל החלטה שתמנע התנהגויות לא מווסתות ולא נשלטות -

  • אם הרגש תואם את המצב והעובדות, אפנה לפתרון הבעיה
  • אם הרגש אינו תואם למצב ולעובדות, אפנה למיומנויות עמידות במצוקה.

 

Anger Managment Therapy

 

 

 

קראו עוד על טיפול בוויסות רגשי באמצעות DBT <

כלים להורים להתמודדות עם לחץ אצל ילדים <

 

 

 

ויסות רגשי - הבדלים בין גברים לנשים

לנשים ולגברים, כולנו יודעים ויודעות, יש צורות תקשורת קצת שונות. כנראה שלא רק תקשורת, שני המינים גם חושבים, מרגישים ותופסים את העולם באופן שונה.

מחקרים פסיכולוגיים שפורסמו בעבר מלמדים אותנו  שלגברים יש יכולת גבוהה יותר בוויסות רגשות. עם זאת, מעט מאד ידוע על המנגנונים המוחיים שמעורבים ביכולת הזאת.

מחקר שפורסם לאחרונה בדק את הבסיס הנוירולוגי לוויסות רגשי בקרב מדגם רחב של מבוגרים צעירים. את  היכולת הויסות הרגשי העריכו החוקרים באמצעות שאלון אינטיליגנציה רגשית, שיכולת וויסות רגשי היא אחד ממרכיביו.

ואכן, נמצא שגברים קיבלו ציון גבוה יותר בהשוואה לנשים לגבי ויסות רגשי. אז מה חדש?

המחקר זיהה הבדלים בין גברים לנשים גם מבחינה נוירואנטומית, כלומר אזורים מוחיים אחרים אחראים על ויסות רגשי אצל גברים ונשים!

אצל גברים, ויסות רגשי קשור לפעילות בקורטקס הקדמי הימני, בעוד שאצל נשים יכולת זו קשורה לפעילות במערכת הלימבית (באזור שמחבר בין גזע המוח השמאלי לחלק השמאלי של ההיפוקמפוס, של האמיגדלה ושל חלק מהקורטקס).  

Amygdala and Anxiety

 

 ויסות רגשי וסכמה תרפיה 

בסכמה תרפיה, שיטת טיפול נהדרת ומבוססת ראיות שפותחה ע"י  ד"ר ג'פרי יאנג, נתפסים קשיים בוויסות הרגשי נתפסות כתולדה של התנסויות שליליות מוקדמות, כמו חסך רגשי, התעללות בילדות או הזנחה רגשית.

אותן חוויות שליליות בילדות הובילו למעין פחד מרגשות, וכתוצאה מכך לנסיונות להימנע מהם וממערכות יחסים אינטימיות. מדובר על סכמות בלתי יעילות לגבי העצמי ולגבי מערכות יחסים, כמו גם לגבי המשמעות של התגברות על הרגשות (כגון "הרגשות שלי אומרים עלי הכל" או "לא כדאי לבטא רגשות").

בדומה לגישות טיפול עכשוויות, מבוססות ראיות ומחקר ומשלבות גם היבטים של הגישה הפסיכודינמית,  הנחת העבודה בסכמה תרפיה היא הוויסות הרגשי מתחיל להשתפר כאשר החוויות השליליות הללו מדוברות, מעובדות ונבחנות מול המציאות הבוגרת והאובייקטיבית. כמו בטיפולים אחרים המשלבים אוריינטציה של תיאוריה פסיכודינמית, השיטה אינה מטפלת באופן ישיר בקשיי הוויסות הרגשי, אלא במקורותיהם. בדומה לטיפול EDTהרעיון הוא ליצור חוויות נוכחיות מתקנות של התקשרות בטוחה בתוך מערכת היחסים הטיפולית.

כמו בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, המטפל מדריך את המטופל בטכניקות חוויתיות,  למשל עיבוד חוויה טראומטית באמצעות דמיון מודרך. הטיפול מאתגר את ההימנעות שמשמשת אסטרטגיית התמודדות עבור אנשים רבים ומביא להכרה ברצון להתגבר על נטייה זו. 

 

 

 

אם מתגבשת בך ההחלטה להתייעץ

על קשיי ויסות רגשי

עם איש/ת מקצוע,

אנו מציעים לך להיעזר במקצועיות והניסיון שלנו

ומזמינים אותך לשיחת Matching טלפונית מושקעת. 

 

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

תודה ובהערכה,

 

צוות מכון טמיר

1-800-509-809

 

 

סיכמו: סמדר שטינברג, גיא רומח והצוות

 

 

מקורות:

 

Treating Traumatic Stress in Children and Adolescents: Second Edition: How to Foster Resilience through Attachment, Self-Regulation, and Competency. Margaret E. Blaustein and Kristine M. Kinniburgh, 2018. Guilford press

The Dialectical Behavior Therapy Skills Workbook for Anger - Using DBT Mindfulness and Emotion Regulation Skills to Manage Anger By: Alexander L. Chapman PhD, RPsych, Kim L. Gratz PhD, Marsha M. Linehan PhD, ABPP, 2015. New Harbinger Publications.

Eva Fassbinder et al (2016). Emotion Regulation in Schema Therapy and Dialectical Behavior Therapy. 

Gross, J. J. (2013). Emotion regulation: taking stock and moving forward. Emotion 13, 359–365. doi: 10.1037/a0032135

Gross, J. J. (ed.). (2015). “Emotion regulation: conceptual and empirical foundations,” in Handbook of Emotion Regulation, 2nd Edn. (New York, NY: Guilford Press), 3–22.

Kong F, Zhen Z, Li J, Huang L, Wang X, Song Y, et al. (2014) Sex-Related Neuroanatomical Basis of Emotion Regulation Ability. PLoS ONE 9(5): e97071. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0097071

https://www.guilford.com/excerpts/linehan7.pdf 

https://www.kidsmatter.edu.au/mental-health-matters/social-and-emotional-learning/anger/explaining-self-regulation

http://www.afterpsychotherapy.com/anger-vs-hatred/

http://www.psy-ed.com/wpblog/emotional-regulation-children/

 

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il