ADHD אצל מבוגרים | זיהוי וטיפול בהפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים - אבחון, תסמינים וטיפולים

 

ADHD אצל מבוגרים

תסמינים, אבחנה

וטיפול פסיכולוגי

בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)

אצל מבוגרים

 

כתיבה:

קרין אמיתי, MSW

עפרה טרוים, פסיכולוגית קלינית

שייקו ברודווין, פסיכולוג

אופיר ברגמן, מאבחנת לקויות למידה

COO מכון טמיר

 

עריכה: 

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

  

הפרעות קשב וריכוז, ADHD גורמות לרבים מאיתנו, נשים וגברים מבוגרים, לאנחת הקלה מסוימת:

כילדים ובני נוער נאלצו מאות אלפי ישראלים להתמודד עם סטיגמות בגלל חריגות מהנורמה. כיום היו מאובחנים כנראה כבעלי הפרעת קשב וריכוז, תוך שהם זוכים להכרה, להקלות במבחנים ועבודות, לטיפול פסיכולוגי ותרופתי יעיל ובעיקר בבהירות רבה יותר לגבי מצבם. 

 

איך מרגיש אדם בוגר עם ADHD?

הפרעת קשב נשמעת בשנים האחרונות טריוויאלית למדי (״זה ה-ADHD שלי...״). אבל לא כל אחד סובל באמת מ-ADHD ועבור המתמודדים מדובר במסכת של אתגרים ברמה היומיומית:

עבור אדם עם ADHD, גם משימות פשוטות כמו קניית מצרכים בסופר או תשלום חשבון חשמל באינטרנט גורמת לעתים לתחושת הצפה.  כל אחד יכול לחוות תנודות במצב הרוח, איבוד פוקוס או קושי להישאר מאורגן, אך אדם עם ADHD עלול להתמודד עם כך יומיום.

  

הרגישו נוח להתקשר אלינו לשיחת הכוונה אישית, בסופה תוכלו לקבל המלצות על מטפלי CBT מומחים בתל אביב, שמנוסים בטיפול ואבחון במבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז.

ניתן להגיע גם למטפלים/ות העמיתים שלנו בכל הארץ:

ירושלים, חיפה, באר שבע, אשקלוןאשדודרחובות, ראשון לציון, מודיעיןחולון, רמת גןפתח תקווה, ראש העיןהשומרוןקריית אונו, הרצליהכפר סבארעננה, נתניה, חדרה ופרדס חנהזכרון יעקב, צפון הארץ וכרמיאל

 

072-3940004

 

קריאה מהנה!

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

 

פנו לשאלה ממוקדת

לאיש מקצוע מהמכון:
התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים

על מה אנחנו מדברים?

הפרעות קשב וריכוז לרוב מאובחנות בגילאי הגן ובית הספר, ומאופיינות בקשיי קשב וריכוז, מוסחות ואימפולסיביות, ובחלק מהמקרים מלוות גם בהיפראקטיביות וחוסר שקט גופני. אצל ילדים ההפרעה פוגעת בתפקוד הלימודי או החברתי ויוצרת קושי הן בבית והן במסגרת החינוכית.

מחקרים מראים כי 60% מאלו שאובחנו בילדותם יסבלו מקשיי קשב וריכוז אף כמבוגרים. 

למעשה, רק ב-1987 הוסכם בין חוקרים, פסיכיאטרים ונוירולוגים שהפרעת קשב וריכוז נמשכת גם אל תוך הבגרות.

אם הפרעות קשב זכו להכרה מאוחרת, הרי שאבחון ADHD אצל מבוגרים קיבל התייחסות מקצועית אפילו מאוחר יותר.

 

מלבד זאת, כיום הרווחת האמונה כי המאפיינים של הפרעות אלו אינם ״נעלמים״ בבגרות, אלא ממשיכים ללוות את האדם כפי שמאפיינים אחרים שקיימים בו מילדות נותרים בו בבגרותו.

לפי גישה זו הסימפטומים לא נעלמים עם ההתבגרות, ומחייבים את המתמודד/ות להתנהל איתם באופן שלא יפגע בתפקודו, ואף לתעל את הסימפטומים לטובתו.

כך למשל, מי שמאופיין בפיזור קשב ויבחר תחום עיסוק בו עליו להתמקד כל העת בנושא אחד בלבד, צפוי לסבול. אם אותו אדם יבחר מקצוע בו עליו להתמקד במספר דברים בו זמנית, פיזור הקשב יהפוך ליתרון.

 

ADHD אצל מבוגרים - מספרים וסטטיסטיקה

מבחינה אפידמיולוגית, המחקר הנרחב ביותר בוצע ע״י ארגון הבריאות העולמי (WHO). 

החוקרים סקרו יותר מ -11,000 מבוגרים, בגילים 18-44 ב-10 מדינות, באמריקה, אירופה והמזרח התיכון.

על בסיס הנתונים הם העריכו את שיעור ADHD למבוגרים באוכלוסיה בכ -3.5% בממוצע בטווח שנע בין 1.2-7.3%, עם שכיחות נמוכה יותר במדינות עם הכנסה נמוכה (1.9%) בהשוואה למדינות בעלות הכנסה גבוהה (4.2%).

 

איך ההפרעה נראית אצל מבוגרים?

הפרעת קשב וריכוז למעשה מופיעה תמיד בילדות.

במידה ומופיעים סימנים של קשיי קשב וריכוז אצל מבוגר שלא חווה אותם בעבר, הרקע לכך עשוי להיות רגשי, פיזיולוגי או אחר. ההפרעה עשויה להקשות על האדם במספר תחומים, ובניהם יחסים בין אישיים, לימודים ועבודה.

 

קשיים בעבודה

מבוגרים הסובלים מההפרעה עלולים להשתעמם מהר יותר מאחרים, שכן בכדי לשמור על ריכוז הם זקוקים לרמת עניין גבוהה מאחרים.

מסיבה זו הם יתקשו במטלות רוטיניות המורכבות משלבים רבים ויבצעו בהם טעויות רבות יותר מאחרים.

לדוגמא, שימוש במתכון אפיה בעל מספר שלבים וביצועו באופן מדוייק מבלי לפסוח על אף שלב, עשוי להיות משימה מתישה ביותר עבור אדם הסובל מקשיי קשב וריכוז.

מנגד, שימוש במצרכים שונים בכדי להכין מנה ע״פ דעתו ובאופן חופשי יכולה להיות משימה מהנה עבור אותו אדם.

מלבד זאת, אנשים הסובלים מקשיי קשב וריכוז יראו קשיים בהתארגנות שעשויים להתבטא באיחורים או בשכחנות. הקושי בהתארגנות עשוי להביא לאיטיות רבה בהתנהלות, או לחילופין להתנהלות מהירה, אך בלתי יסודית. במקומות עבודה השכחנות והקושי בהתמקדות בפרטים עשוי להתפרש כחוסר אכפתיות או כמוטיבציה נמוכה, שלא בצדק. היכולת לנהל לוחות זמנים, לארגן מידע ולרדת לדקויות של משימה דורשת מאדם הסובל מהפרעות קשב וריכוז מאמץ משמעותי, ומכאן גם שהוא יתעייף מהר יותר מאחרים, ויזדקק להפסקות מרובות יותר.

 

קשיים לימודיים

מבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז היו כאמור ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, ולכן לרובם עבר של קשיים לימודים והישגים בית ספריים נמוכים, ללא תלות ביכולת האינטלקטואלית שלהם.

מסיבה זו, גם מבוגרים בעלי כשרונות הסובלים מהפרעות קשב וריכוז יאופיינו בהערכה נמוכה של כשרונותיהם ויכולותיהם. הערכה עצמית נמוכה זו פועלת לרעתם במישור הלימודי והם עלולים אף להמנע מלקחת חלק בתכנית לימודית מחשש להכשל.

הנטייה להשתעמם במהרה והקושי לשמור על קשב לאורך זמן מקשה על הסובלים מההפרעה בבואם לרכוש השכלה גבוה. הם עשויים לגלות שוב כי לוקח להם זמן רב יותר להשלים מטלות מאשר האחרים שכן יכולתם להתרכז לאורך זמן קטנה יותר והם זקוקים להפסקות בכדי להמשיך ולשמר קשב גבוה. כמו כן הנטיה לאימפולסיביות והקושי לפעול באופן יסודי לאורך זמן עלולה לפגוע בביצוע מבחנים, והציונים במקרה זה לא ישקפו את ידיעותיהם.

הסובלים מהפרעות קשב וריכוז פעמים רבות מסוגלים לתפוס רעיון במהרה ובמדויק, ואז לאבד עניין ויכולת לעקוב אחר פרטיו. השינון הנחוץ בכדי להפנים את הרעיון הוא משימה מייגעת ומתישה עבור סטודנט הסובל מהפרעת קשב. מסיבה זו הוא עלול להחמיץ את החזרה על החומר בכיתה ולסיים את השיעור בלי שהוא זוכר את הנלמד.

(כיום ישנם מרכזי יעוץ ואבחון באוניברסיטאות והמכללות המעניקים התאמות לימודיות לסטודנטים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ובכך מסייעים בהתגברות על המכשול שמציבה הפרעה זו. מומלץ להסתייע באפשרות זו עוד משלב ההרשמה ללימודים).

 

יחסים בין אישיים

האימפולסיביות והקושי בהשהיית תגובה המאפיינת את הסובלים מהפרעות קשב וריכוז (ובמיוחד את אלו המאופיינים במרכיב היפראקטיבי) עלולה לגרום לקשיים ביחסיהם הבין אישיים. כמו כן הקושי בזכירת פרטים והנטיה לאחר עלולה ליצור רושם של חוסר אכפתיות וזלזול שסביבתם תתקשה לשאת.

הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מאופיינים בסף תסכול נמוך ועשויים להימלט ממצבים קשים או להתפרץ, ובכך להחריף עימותים שהיה ניתן לפותרם.

למשל, מחקר מצא כי בהשוואה לנהגים אחרים, מבוגרים עם ADHD מועדים יותר לזעם כבישים.

נדידת הקשב, והקושי בריכוז לאורך זמן ניכרת גם היא לסביבה, והאחר עשוי לפרש התנהגות זו כחוסר עניין ושעמום. כך לדוגמא באתגר, שמורכב גם ככה, בבניית זוגיות עם ADHD:  צליחת דייט בן למעלה משעה המתרחש בישיבה בבית קפה עשויה להיות משימה מתישה ביותר עבור מי שסובל מהפרעות קשב. בן או בת הזוג למפגש עשויים לפרש את התזזיתיות או את הקושי לעקוב אחר השיחה כחוסר כבוד או חוסר עניין ולהיפגע. 

ובתוך מערכת יחסים זוגית:

מחקר חדש מעלה כי תסמיני ADHD אצל מבוגרים עלולים להוביל להיפרסקסואליות (המכונה כיום הפרעת התנהגות מינית כפייתית ב- ICD-11) בקרב גברים ונשים כאחד, וגם לשימוש פורנוגרפי מופרז בקרב גברים.  

  

 

איך מתקיים אבחון ADHD אצל מבוגרים?

הפרעות קשב וריכוז מתחילות בילדות.

לכן כל אבחו של ADHD אצל מבוגרים יכלול סקירה מקיפה של התפקוד הלימודי והחברתי של המטופל בילדותו. במידה וישנן עדויות להפרעות קשב וריכוז בילדותו של המטופל, אשר הופיעו לפני גיל 7, יש בסיס להאמין שהוא אכן סובל מההפרעה גם היום. ראיון אצל פסיכיאטר, נוירולוג או פסיכולוג ישפכו אור על העניין ודרושים ע״מ להכריע בו.

העולם הפסיכולוגי מסוגל כיום להציע דרכי התמודדות רבות לסובלים מההפרעה.

 

איך מסווגת ADHD ב- DSM-5?

הפרעת קשב וריכוז (ADHD- Attention Deficit Hyperactivity Disorder) הינה הפרעה  נוירו-התפתחותית, המאופיינת בסימפטומים של קשיי קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. 

ההגדרה של ההפרעה השתנתה ברבות השנים עם השינויים שחלו במהדורות השונות של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של ההפרעות הנפשיות- ה-DSM. 

 

האבולוציה של אבחון ADHD

חלפו כמה עשורים של מחקר עד שהופנם רעיון הכרוניות של הפרעת קשב. עם הזמן, הובן שילדים עם ADHD ימשיכו להפגין את תסמיני ההפרעה גם בבגרות.

כאשר תועדה ההפרעה לראשונה במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM, מהדורה שנייה, 1968) היא נקראה ״תגובה היפרקינטית של הילדות״ ותוארה פחות או יותר במשפט אחד.

במהדורה השלישית של ה-DSM, שיצאה לאור ב-1980, התקדם הסיווג של הפרעות נפשיות מתיאור פשוט להגדרה באמצעות קריטריונים ספציפיים. בשלב זה שונה שמה של ההפרעה ל״הפרעת קשב״ (ADD) והוצגו תתי-הסוגים של ״עם ובלי היפראקטיביות״.

הסיווג האבחנתי כפי שאנו מכירים אותו כיום הוצג רק במהדורה השלישית המתוקנת של מדריך האבחנות האמריקאי ב-1987, שכללה את ההשמטה השנויה במחלוקת של תת-הסוג ADD, זה שאינו כולל היפראקטיביות.

מהדורות מאוחרות יותר (4 ו-5) תיארו סוגים ספציפיים של ADHD - סוג המאופיין בעיקר בקשיי קשב, סוג המאופיין בעיקר בהיפראקטיביות ואימפולסיביות וסוג משולב, ביחד עם מעריכי איכות, 18 סימפטומים עיקריים, ותסמיני סף הכרחיים לאבחון ADHD. הגרסה החמישית של המדריך (2013) מתייחסת כבר ל-ADHD אצל מבוגרים, על מנת להדריך פסיכיאטרים ונותני שירות אחרים בתחום בריאות הנפש באבחנה ובטיפול בהפרעה.

במהדורה זו שונו ההגדרות השמיות כך שלא קיימת יותר הבחנה בין ADD ו-ADHD, אלא קיימים שלושה תתי סוגים של ADHD :

  1. ADHD/I- לקות המתבטאת בחוסר קשב.

  2. ADHD/HI- לקות המתבטאת בהיפראקטיביות ואימפולסיביות.

  3. ADHD/COM- לקות המתבטאת הן בחוסר קשב והן בהיפראקטיביות ואימפולסיביות.

כמו כן, על הסימפטומים להופיע לפני גיל 12, ולא כמו במהדורות הקודמות לפני גיל 7.

עבור מבוגרים, סף ההבחנה הופחת ל-5 סימפטומים (במקום 6) בכל אחת משלוש הקבוצות, זאת על מנת לשקף את העדות הקלינית הניכרת גם במבוגרים, כהפרעה התפתחותית אשר משפיעה הן על תחילת החיים אך ללא ספק גם על המשכם.

נקודה חשובה נוספת שהוארה במהדורה האחרונה הינה נושא התחלואה הכפולה: כעת ניתן לאבחן בנפרד הפרעות על הספקטרום האוטיסטי והפרעות קשב והיפראקטיביות.

 

שאלונים למילוי עצמי

למתעניינים/ות, ניתן למלא שאלון עצמי ל- ADHD אצל מבוגרים. מתוך אתר ויקי-רפואה. 

 

 

הטיפולים היעילים ביותר עבור ADHD אצל מבוגרים

מהם הטיפולים הכי טובים להפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים?

  

טיפול תרופתי 

לעתים קרובות זהו קו ההגנה הראשון נגד תסמיני ADHD, וזאת בשל יעילותן הרבה, המגובה במחקרים רבים. 

לאחר שיימצאו התרופה והמינון המתאימים למטופל, השיפור בסימפטומים יהיה ניכר לפחות אצל 80% מהמטופלים. 

ההנחיה הרפואית היא להשתמש בתרופות ויוינס או ריטלין/ קונצרטה כתרופות קו ראשון לניהול ADHD אצל מבוגרים.  המידה שהמטופל לא חווה הקלה בתסמינים לאורך 6 שבועות באף אחת מ-2 התרופות, או שהוא מתקשה לשאת את תופעות הלוואי של תרופות סטימולנטיות אלו, ההמלצה היא לנסות סטרטרה (אטומיק, תרופה לא סטמולנטית). 

על מנת להפיק את המיטב מטיפול תרופתי נדרשים, לפחות בהתחלה, תקשורת עם הרופא המטפל ומעקב אחר הוראותיו.

מחקר מקיף עדכני העלה כי טיפול ב-ADHD כל התרופות המתוארות נמצא יעיל יותר מטיפול באמצעות פלסבו. 

 

תרופות אינן מטה קסם – הן יעזרו בניהול הסימפטומים של ADHD אבל לא ירפאו את ההפרעה.

יעיל יותר לשלב בין טיפול תרופתי לבין פסיכותרפיה התנהגותית ו/או פגישות אימון. 

בנוסף לריטלין ואדרל, תרופות אחרות ל-ADHD המאושרות עבור מבוגרים כוללות פוקלין, פוקלין XR, קונצרטה, דיטרנה, מטאדט CD, אדרל XR ו-ויואנס.

 

טיפולים התנהגותיים

כאמור, בדרך כלל טיפול תרופתי אינו מספיק לבדו.  הדבר נכון במיוחד במקרה של מבוגרים, המג׳נגלים בין כל התחייבויות היומיום. 

בעוד שתרופות סטימולנטיות פועלות ברמה הנוירולוגית ומווסתות את המוח, טיפול התנהגותי מתרכז בבעיות התנהגות ספציפיות ונועד ללמד את המטופל כיצד לנהל את הזמן שלו, לקבוע רוטינות ולהגביר את התוצאות החיוביות.  טיפול התנהגותי מסייע לשנות התנהגות דרך התניות, למשל יצירת סביבה התורמת להתנהגות הרצויה, מתן פידבק חיובי וחיזוקים להתנהגות הולמת ושיפור וקביעת השלכות ברורות להתנהגות שאינה כזו, למשל שלילת גמול או תשבחות.

  

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממפה את האופן בו ההפרעה משפיעה על חשיבתו והתנהגותו של המטופל, ומלמדת אותו להכיר בנוכחותו בחייה.

הטיפול הפסיכולוגי חשוב בכדי שהמטופל ייחשף לכלל המשמעויות וההשלכות של ההפרעה על חייו בכדי שיוכל למצוא את דרכי ההתמודדות הנכונות עבורו, ואת נקודות החוזק שלו. נוסף על כך קיים טיפול תרופתי שרבים מהמאובחנים נעזרים בו בכדי להתרכז ולהגיע למיצוי יכולותיהם.

בגישה זו משתמשים לעתים קרובות בשילוב עם טיפול תרופתי והיא מבוססת על עבודה עם מטפל לשם זיהוי בעיות התנהגות ופיתוח אסטרטגיות לשינוי.

טיפול CBT הוא קצר ובעל מטרות ברורות והוא מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה שליליים והאופן בו המטופל חש כלפי עצמו, יכולותיו ועתידו. 

 

כך זה עובד: 

בכל פעם בוחרים המטפל והמטופל בעיה התנהגותית אחת שעליה יש לעבוד; מבינים את המניע להתנהגות זו ומשנים את המחשבות והתפיסות שגורמים לה; מפתחים דרך מעשית לשינוי ההתנהגות; מטמיעים את האסטרטגיות ומנסים אחרות, אם הן לא עובדות.

 

שיטה זו יעילה עבור מרבית הלוקים ב-ADHD, כאשר יוצאי הדופן הם אנשים הזקוקים לגישה מובנית יותר ואינם משתפים פעולה.

 

כאשר בוחרים בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שיטה מוכחת להצלחה בטיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים, חשוב לבקש לעבוד עם מטפל CBT שמכיר את האספקטים הייחודיים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ב- ADHD.

כיוון שמבוגרים רבים  עם ADHD מתמודדים גם עם תחלואה כפולה - הפרעות מקבילות כמו חרדה ו/או דיכאון - CBT יועיל כנראה, אבל חשוב שהטיפול יתייחס גם לבעיות הבסיסיות של ניהול זמן, קשיי ארגון ודחיינות, שקשורות באופן ספציפי ל-ADHD. 

 

בנוסף, ישנן כמה הפרעות שלעתים מתקיימות יחד עם הפרעת קשב וריכוז וחשוב לטפל בהן לפני שמבוגר עם ADHD יוכל להרוויח באופן אופטימלי מטיפול CBT ב-ADHD.

מצבים אלו כוללים הפרעת אישיות גבולית, דיכאון חמור, חרדה קשה או התמכרות. 

סביר להניח שגם מתמודדים עם קשיים בניהול כעסים ירוויחו יותר מטיפול מקדים בכעס לפני הטיפול הייעודי ל-ADHD. 

  

טיפול אונליין 

טיפול פסיכולוגי אונליין עשוי להתאים לאתגרים הייחודיים בפניהם ניצבים מבוגרים עם ADHD, הפרעה הדורשת טיפול מקיף שכאמור חורג פעמים רבות מתרופות בלבד.

אצל אנשים רבים תסמיני ADHD, כמו אימפולסיביות, חוסר תפקוד ביצועי ויכולת התמקדות מועטה, יכולים להוות טריגר למגוון בעיות נוספות, בהן הערכה עצמית נמוכה, בעיות התנהגותיות ובינאישיות והפרעות מצב רוח. טיפול אונליין יכול לתת מענה אפקטיבי לרבות מן הבעיות הללו ולכן הוא רכיב חשוב בטיפול ב-ADHD ומומלץ לשלב אותו עם הטיפול התרופתי.

 

בנוסף לטיפולים אלה ישנם טיפולים אלטרנטיביים ומשלימים ל-ADHD: 

  

תזונה מאוזנת

 שינוי התזונה היומית וצריכת מזונות ידידותיים ל-ADHD, ביניהם שמן דגים, אבץ, ברזל, מגנזיום, חלבונים ופחמימות מורכבות. כל אלה עשויים לסייע למוח לתפקד ברמות אופטימליות ולשלוט בתנודות במצבי רוח ובהתנהגות.

 

פעילות גופנית

ידוע כיום כי פעילות גופנית שוטפת משפרת תפקודים ניהוליים - רצף קוגניטיבי, זיכרון עבודה, סדר עדיפויות, ריסון אימפולסיביות ומיקוד קשב.  30 דקות הליכה, ארבע פעמים בשבוע יספיקו כדי לעשות את העבודה.  

לפי מאמר שפורסם 2020, מצטברות עדויות מחקריות לגבי יעילות של פעילויות ספורטיביות והתעמלות עבור מתמודדים/ות עם הפרעת קשב וריכוז.

לאימון גופני יש מספר יתרונות, למשל:

  • פחות אימפולסיביות.

  • היפראקטיביות מופחתת.

  • ניהול קשב משופר.

  • וכאמור - שיפור בפונקציות ניהוליות. 

 

תרפיה בטבע

מחקר שפורסם ב-2004 לימד אותנו כבר אז כי ״מנה יומית של טבע״, כמו הליכה בחורשה או אפילו ביקור בחממה סגורה, עשויה להפחית סימפטומים של ADHD. 

  

מיינדפולנס ויוגה

קשיבות גבוהה למחשבות, לרגשות לתחושות ולגוף יכולה לשמש כלי לרווחה גופנית, ונפשית. 

מחקר מ-2005 מצא שילדים שתרגלו מיינדפולנס הראו פחות סימפטומים של ADHD והיו מרוכזים יותר מילדים אחרים.  תרגול קבוע של מיינדפולנס, אפילו כמה דקות ביום, עשוי להיות יעיל גם עבור מבוגרים. 

 

נוירופידבק

שיטות כמו נוירופידבק ו-Cogmed נראות מבטיחות להגברת קשב ושיפור של זיכרון העבודה ללא תרופות, אך הקהילה המדעית עדיין סקפטית. 

זיכרון עבודה הוא היכולת להחזיק מידע במוח למספר שניות, לעבד אותו ולהשתמש בו לחשיבה, והוא מרכזי לתשומת לב, לפתרון בעיות ולשליטה בדחפים. 

המתמודדים והמתמודדות עם ADHD לא תמיד מסוגלים להחזיק את המידע בגלל שהקשב שלהם ״נחטף״. 

שיפור יכולת זיכרון העבודה באמצעות אימון מוחי בנוירופיסבק מאפשרת למקד קשב, להתנגד להסחות, לנהל רגשות טוב יותר וללמוד. 

נוירופידבק הוא סוג של אימון מוחי המשתמש בתרגילים מוחיים להפחתת אימפולסיביות ולהגברת קשיבות. 

המוח פולט סוגי גלים שונים בהתאם להיותנו מפוקסים או חולמניים.

הנוירופידבק מלמד כיצד לייצר דפוסים של גלים המשקפים מיקוד, מה שמחסל תסמיני ADHD מסוימים: אימפולסיביות והיסח הדעת. 

  

אימון (קואוצ׳ינג)

מאמן ADHD מסייע לרכישת כישורים להתגברות על הבעיות הספציפיות המאפיינות את ההפרעה.

בין היתר הוא עוזר לפתח מבנים של ארגון בחיי המטופל, לתכנן תכניות ולקבוע יעדים, להשיג מוטיבציה ולהתמיד בה ולפתח כישורים של ניהול זמן וכסף.

ישנם מאמנים שאף מסייעים למטופל בביתו בארגון מסמכים או בעבודה על כישורים חברתיים.

מרבית הסובלים מ-ADHD מנסים מגוון תכניות טיפול למיקסום השליטה בסימפטומים.

מומלץ לנהל יומן לתיעוד ההתקדמות והתוצאות של כל אסטרטגיה שנוסתה, אך לא לזנוח טיפול שלא מניב תוצאות מהירות, אלא אם כן תופעות הלוואי הן לרועץ בדרכו של המטופל. שינוי לוקח זמן. 

מומלץ להתייעץ עם מומחה ולמצוא דרכים לכוונן את הטיפול לפני שזונחים אותו. 

 

 

איך בוחרים טיפול להפרעת קשב אצל מבוגרים?

טיפולים בהפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים משלבים לרוב בין מספר גישות משלימות להפחתת הסימפטומים, כאשר לכל מטופל יש לתפור את השילוב המתאים לו ביותר. 

מציאת ההתאמה המדויקת דורשת התייעצות, תכנון, ארגון והתמדה.

לכן, כבר בתחילת הדרך יש להוועץ במומחה.

 

השוואה בין CBT לטיפול תרופתי ב-ADHD במבוגרים

מחקרים רבים מלמדים על היעילות הגבוהה של תרופות ממריצות ולא-ממריצות כטיפול ב-ADHD בקרב מבוגרים.

עוד הראו מחקרים ש-CBT יכול להועיל למטופל, גם אם כאשר הוא נעזר בתרופות וגם כשהוא לא.

עדיין לא נערכה השוואת יעילות  בין CBT לתרופות, אבל הניסיון הקליני מראה שיש להם השפעות שונות:

בעוד שטיפול תרופתי עוזר למטופל לשלוט בתסמיני הליבה של ההפרעה, כמו הסחת דעת, טווח קשב קצר ואימפולסיביות, CBT יעיל יותר ללמידת מיומנויות וחיזוק הרגלים הדרושים לניהול עצמי ועשוי גם לשפר ויסות רגשי ובינאישי. 

 

מוזמנים לחשוב יחד איתנו ולקבל הכוונה והמלצה על פסיכולוג/ית קליני/ת קרוב לבית, שמתמחה בטיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל גברים ונשים מעל גיל 18, במכון טמיר, בארגונים ציבוריים בכל הארץ או עם פסיכולוגים מומלצים פרטיים שאנחנו מכירים. 

 

 

תיאור מקרה: אסנת

הנה דוגמא התיאור המקרה של אסנת:

 

המקרה של אסנת - הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות [ADHD] אצל מבוגרים

אסנת היא אישה בת 29 שהגיעה לפגישה הראשונה של טיפול פסיכולוגי במכון בחוויה של מצוקה נפשית ניכרת. 

בריאיון היא נראתה חסרת שקט, והפסיכולוגית ציינה לעצמה שאסנת ממש מתקשה לשבת בלי לזוז. 

היא פותחת בכך שהיא עומדת בפני פיטורים ממקום עבודתה. זאת ועוד, היא מספרת בבכי שהיא מצויה בקונפליקט מתמשך  עם בעלה מזה שנה, מכיוון שהוא מעוניין להביא ילדים לעולם אך היא פוחדת מכך שהיא ״מבולגנת מדי להיות אם טובה״. 

הפסיכולוגית הפרידה בין התכנים והתהליכים שהובילו את אסנת למשבר הנוכחי, ולמדה כי אסנת חווה קשיים קבועים בניהול זמן ובנטייה לחוסר סדר שפוגעת לה בתפקוד. 

באופן כרוני, מדי יום היא שמה חפצים, למשל המפתחות שלה, לא במקום קבוע, ומוצאת את עצמה מאחרת כרונית לפגישות עבודה. 

למרות שהיא רוצה שעבודתה תהיה מושלמת, היא נוטה לטעויות של חוסר תשומת לב וקשב. 

המאבק לשלמות הופך התחלה של משימות חדשות למלחיצה מאוד, מה שמוביל אותה לדחיינות בתחילתן. 

כתוצאה מכך, היא קיבלה לאחרונה מספר אזהרות מהמנהל הישיר שלה, הקשורות להחמצת דדליינים של משימות ולטעויות חוזרות, שהובילו את אסנת לדריכות וחרדה קבועה מפני פיטורים. 

הביצועים של אסנת צונחים לאחרונה בעבודה והיא הופכת יותר ויותר חרדה, עם ספקות עצמיים שמכרסמים בביטחונה העצמי. 

היא הפכה גם להיות הרבה יותר פסימית לגבי  בקמת משפחה. 

באינטיק היא מספרת שכילדה קיבלה הקלה, תוספת זמן בבחינות, אך מעולם לא אובחנה באופן פורמלי באמצעות מבדק נוירופסיכולוגי. היא עוברת  הערכה מובנית נוספת, כולל איסוף מידע מבעלה, והמסקנה המתקבלת היא שאסנת לוקה ב-ADHD של מבוגרים. 

 

סימפטומים: 

חרדה, קשיי ריכוז, אימפולסיביות, דאגות ומחשבות טורדניות. 

 

אבחנה: 

הפרעת קשב וריכוז   (ADHD מבוגרים).

 

 

מה זה ADHD עמיד לטיפול?

לא תמיד מצליחים אנשי מקצוע להפחית את התסמינים של הפרעת קשב וריכוז במהלך טיפול תרופתי ופסיכותרפי במבוגרים עם קשיי קשב וריכוז.

התופעה של היעדר שיפור בניסיונות הטיפול הראשונים מוכר בספרות המקצועית ומכונה ADHD עמיד לטיפול. 

 

סיבות ל-ADHD עמיד לטיפול

חוקרים ופסיכולוגים עושים מאמצים רבים כדי להתחקות אחר הסיבות האפשריות לתופעת העמידות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז.

למה?

קודם כל כדי לעזור למתמודדים שמשקיעים הרבה כדי לטפל בעצמם, ולמרות זאת ה-ADHD לא נותן להם מנוח.

מעבר לכך, הטיפולים התרופתיים נבחנו היטב במחקרים פסיכופרמקולוגיים מבוקרים והטיפולים הפסיכולוגיים תוקפו שוב ושוב במחקרי הערכת יעילות המקובלים בשיטות פסיכותרפיה מבוססות ראיות.

זיהוי הכשלים ישפר רכיבים בתוך הטיפולים ואולי יביא לשינויים מעמיקים יותר.

 

מהן הסיבות האפשריות לעמידות של ADHD עקשני במיוחד?   

  • אבחון שגוי - מדובר בטעות אבחונית של ADHD במקום ליקויי למידה או קשיי שמיעה.

  • היענות נמוכה לטיפול התרופתי או לטיפול השיחתי ושימוש לא יעיל במשאבי תמיכה אחרים.

  • תפיסות מוטעות של המטופל לגבי התהליך הטיפולי וההפרעה.

  • סימפטומים עקשניים במיוחד נמשכים למרות טיפול מותאם ומדויק.

  

 

מהי הפרעה בתפקודים ניהוליים ב-ADHD של מבוגרים?

תפקודים ניהוליים מתייחסים לשורה של מיומנויות שמאפשרות לנו להשלים מטלות ומשימות יומיומיות ביניהם - קשב, היכולת להבין נקודות מבט שונות, ויסות רגשות, יכולת לארגן, יכולת לתכנן, יכולת לתעדף ולנהל זמן, מיומנויות של פיתרון בעיות, מולטי -טסקינג, עיבוד מידע וזיכרון לפרטים, יכולת ליזום ולהתחיל משימה ולהישאר ממוקד בה, וכן יכולת לנטר את העשייה וההתקדמות.

פגיעה באלו יכולה להביא לפגיעה בשליטה בהתנהגות במצבים חברתיים וכן פגיעה באיכות החיים, בהערכה עצמית וביחסים בינאישיים.

נכון להיום, ה-DSM 5 לא מתייחס ללקות  בתפקודים אלו כהפרעה מנטלית בפני עצמה, אלא כסימפטום נוסף כחלק מהפרעות אחרות כמו אלצהיימר, דמנציה, חרדה, אוטיזם, תסמונת טורט, סכיזופרניה, הפרעת קשב וריכוז, פגיעות ראש טראומטיות. 

יחד עם זאת ישנן סיבות נוספות לפגיעה, ולו זמנית, בתפקודים ניהוליים כגון – שעמום, שימוש באלכוהול וסמים, לחץ ,כאב חמור והימצאות בסביבה מסיחת דעת.

אבחון נכון של גורם הפגיעה בתפקודים הניהוליים ופנייה לטיפולים מתאימים בהתאם לו עשוי להביא להקלה בתסמינים אלו.

טיפולים אלו כוללים ריפוי בעיסוק, טיפול בתרופות נוגדות דיכאון, טיפול בתרופות לטיפול בהפרעות קשב וכן טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT).

 

 

מה ידוע לנו על ADHD מעל גיל 40?

קיים מעט מאוד מחקר על ADHD אצל מבוגרים מעל גיל 40.

ההפרעה כרונית ומולדת, ומתפתחת עם האדם לאורך השנים.

ידוע כי היא מתחילה בגיל הילדות, והמשמעות היא שמי שאובחן בגיל מאוחר יותר, לא פיתח ADHD בגיל זה אלא מתמודד עם קשיי קשב וריכוז, שלא אובחנו, כבר מהילדות או ההתבגרות המוקדמת.

עד העשור האחרון נהגו נוירולוגים להימנע מאבחון ADHD כאשר פנו אליהם מטופלים מעל גיל 50 עם תלונות על קשיים קוגנטיביים (כמו בעיות זיכרון או קשב), אך בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי בסוגיה.

 

אבחנה מבדלת

מכיוון ש-ADHD נחשבת להפרעה אפשרית למדי לטיפול, אחת הדרכים היעילות ביותר לבצע אבחנה מבדלת בין ADHD לבין הפרעות נוירולוגיות המאפיינות את בני הגיל המבוגר, היא בחינת יעילות משולבת של טיפול תרופתי לצד CBT. 

מעניין, במחקר הולנדי שבדק את ההשפעה של טיפול תרופתי בריטלין בקרב בני 60 ומעלה, העלו התוצאות כי כעבור שנה למעלה מ-70% מהנבדקים דיווחו על הטבה ושליטה ניכרת בפונקציות קוגניטיביות עליהן התלוננו בתחילת המחקר.

זכרו  - אף פעם לא מאוחר מדי!

יש המון מבוגרים שטופלו, ומטופלים כיום, במכון טמיר אשר מעולם לא אובחנו קודם לכן כסובלים מ ADHD.

 

 

האם וכיצד לספר לאנשים על האבחנה?

למרות היותה של ADHD הפרעה שמסווגת פסיכיאטרית, יש בה גם משהו מאוד מקובל בשנים האחרונות. 

הרבה ידוענים חושפים בגילוי לב את התמודדותם עם הפרעות קשב וריכוז, האמיצים שבהם, כמו אברי גלעד ויאיר ניצני, מנסים לתמוך כך במתמודדים אחרים במטרה לצמצם את ההסתרה, הסטיגמה והבושה, מחירים שהם תוצר עקיף של ההפרעה.

 

מסתבר שגם בעבר הרחוק הייתה ADHD נפוצה אצל מבוגרים, גם אצל מוכשרים ומשני עולם שבהם - לפי מחקר חדש שניתח את אישיותם של תורמים מרכזיים מתקופת הרנסנס, עולה כי ליאונרדו דה-וינצ׳י סבל מהפרעת קשב וריכוז, וכנראה גם מדיסלקציה. אבחון אישיות מפרספקטיבה של 500 שנה נשמע אמנם קצת פאר פצ׳ד, אבל המאמר מציג עדויות שתומכות בכך (למשל, שלא סיים יצירות רבות, כמו את ציור ״המונה ליזה״) שכיום היה ודאי נעזר דה וינצ׳י בטיפול שיחתי ותרופתי. 

 

לצד העליה החדה בשיעור האבחון של ADHD בקרב מבוגרים, מסתמנת תחושה ציבורית אוהדת ומפרגנת כלפי המתמודדים, אולי בגלל שמבוגרים רבים מצליחים להבין סוף סוף את מקורות הקשיים שחוו לאורך כל החיים - בלמידה, בעבודה ובמערכות יחסים. אספקט נוסף הוא ההכרה והמחקרים שמתאספים להם, על הקשר בין ההפרעה אצל מבוגרים לבין יכולות חיוביות ייחודיות, כמו יצירתיות מפותחת, חשיבה מסועפת ויכולות מנהיגות וניהול. 

 

אז לספר או לא לספר על ה-ADHD שלי?

סביר להניח שהשיתוף במידע על האבחנה והטיפול לא יעורר התרחקות או דחיה מצד אחרים, אבל כמו בכל מידע רפואי, חלה עליו סודיות ופרטיות עליהם זכותכם לשמור.

לא מדובר בהפרעה קשה או מחלה מדבקת שלא הגון להסתירה. סביר שלא יקרה מצב בו פרטנר/ית יכעסו על מניעת המידע לגבי האבחנה מהכרטיס שהופיע באתר ההיכרויות. אז אפשר ורצוי לשתף בעיתוי המתאים.  מומלץ גם לשקול עם מי משתפים ובאיזה אופן.

אם אנשים קרובים, שאוהבים אותך, מתקשים להבין את פשר ההפרעה והשלכותיה, כוון אותם למקורות ידע באינטרנט, ספרים, אתרים קהילתיים ועוד. 

 

 

מיקוד יתר ב-ADHD

הביטוי הפרעת קשב יכול להישמע כאילו מישהו עם ADHD לא יכול להתרכז או להיות קשוב לכלום.

אבל זה לא נכון, כי ADHD היא בעצם בעיה של ויסות קשב ולא חוסר קשב.

מבוגרים עם ADHD, ביצוע של מטלות הדורשות תפקודים ניהוליים בסיסיים הופך קל ומונוטוני יותר בהשוואה לילדים, ולכן יש חשיבות רבה יותר לתפקודי קשב מתמשך ובקרת קשב (מאשר להכוונת קשב וקשב סלקטיבי).

למבוגרים עם ADHD קשה מאוד להתרכז במטלות שגרתיות ומשעממות אבל הם יכולים להתרכז מעולה בפעילויות שמעניינות אותם.

אחד הקשיים המרכזיים של מבוגרים עם הפרעות קשב הוא להישאר קשובים ומרוכזים במהלך הרצאות ממושכות כמו גם במהלך קריאת טקסטים ארוכים (אצל קורא מיומן, קשב מתמשך ממלא תפקיד משמעותי בקריאה: ככל שקיימת יכולת טובה יותר לשמור על מיקוד קשב לאורך זמן כך הקריאה יעילה יותר). כתוצאה מקושי זה לומדים רבים חווים 'נדידת מחשבות' בזמן ההקשבה להרצאות ובמהלך קריאה.  

 

מהו מיקוד יתר (Hyper Focusing)?

Jenara Nerenberg כותבת על מיקוד יתר, נקודה מרתקת שקצת הוזנחה במחקרים על ההפרעה:

חוקרים נורבגים בדקו את המאפיינים של מכורים לעבודה (״וורקוהוליקים״) ומצאה כי המכורים לעבודה סובלים מרמות גבוהות של דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעה כפייתית-טורדנית (OCD) והפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) יחד עם חרדות.

הם גילו כי מבוגרים עם הפרעות קשב נוטים דווקא להתמקד לאורך זמן במשימה, מעין עבודה בשטף, עד שהם "שוקעים" בה באופן מוגזם. תופעה זו נקראת מיקוד יתר, או Hyperfocus.

 

למעשה, ההגדרה של הפרעות קשב וריכוז היא חלוקה לא נכונה של הקשב, ולאו דווקא חוסר קשב. מבוגרים עם הפרעת קשב נוטים להתנדנד בין רמת קשב נמוכה לבין רמת קשב גבוהה, ואפילו גבוהה מאד, עד למצב בו שום פרט מידע אחר אינו מוצא דרכו לתודעתם.

 

 

מהו קושי בעיבוד חושי אצל מבוגרים עם ADHD?

רק לאחרונה קישרו חוקרים בין הפרעות קשב וריכוז לבין הפרעה בעיבוד החושי אצל מבוגרים.

הפרעה בעיבוד החושי היא הפרעה נוירולוגית שמתבטאת בפגיעה ביכולת העיבוד של גירויים חיצוניים מהסביבה ולתרום לתגובות התנהגותיות וליקויי למידה. הפרעת הרגישות החושית מוכרת זה מכבר כאחד המאפיינים של הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים ובני נוער, ומהווה גם סימפטום שכיח באוטיזם, אך שכיחותה ואפיוניה בקרב מבוגרים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז טרם נחקרו לעומק  (Shimizu, 2014). 

 

מה ההבדל בין רגישות-יתר חושית לבין הפרעה בעיבוד החושי?

ובכן, ההבדל אינו איכותי אלא כמותי:

כשרגישות יתר סנסרית חריפה דיה עד כדי פגיעה בתפקודים הניהוליים, בקשב ובריכוז - היא תוגדר כהפרעה בעיבוד החושי.

החדשות הטובות הן שישנן דרכים להתמודד הפרעה בעיבוד החושי ולהפחית את רמות הסטרס החרדה והלחץ.

חשוב לשים לב ולתעד את המצבים והגירויים שמעוררים את הרגישות החושית - קולות ייחודיים, בדים, חומרים סינתטיים, ריחות, גירודים מעצבנים של אנשים על המכנסיים... כך ניתן יהיה להימנע מהם להבא וגם להבין שלא מדובר בהתקף עצבים שהגיע משום מקום.

למשל, אם קשה לכם עם רעש אנושי במקומות הומי אדם, מתכננים לפני וקובעים עם החבורה במקום שקט יחסית. אם אתם רגישים לבדים דוקרניים, קוהים מראש כמה גופיות כותנה מפנקות ולובשים מתחת לסווצ'ר. פתרונות פשוטים יכולים להפוך את החיים לנוחים הרבה יותר ולחסוך תחושות מיותרות של לחץ ומצוקה.

מהי מיזופוניה? <

מה זה HSP? רגישות יתר <

   

 

השלכות של ADHD בילדות על ADHD אצל מבוגרים

אבחנה להפרעת קשב, היפראקטיביות, וריכוז (ADHD) מתקבלת לרוב, כאמור, בגילאי בית-הספר היסודי, כאשר המפגש עם הדרישות האקדמיות מציבות אתגר ללוקים בהפרעה (Kieling, 2010).

הופעת התסמינים פוחתת לרוב עם העליה בגיל. עם זאת, בקרב רבים מהמאובחנים עם ADHD בילדות, נמשכת השפעתם השלילית של התסמינים אל תוך תקופת הבגרות.

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קינגס קולג' לונדון, אנגליה, נדרשה לשאלה מה מבחין בין מתמודדים הממשיכים להראות תסמינים של ADHD בבגרות, לבין אלו שאינם?.

במחקר שבוצע במענה לשאלה זו, בחנו החוקרים כמה מדדים ומאפיינים בקרב 116 משתתפים שאובחנו עם ADHD בילדותם, בשני מועדים נפרדים -  פעם אחת בגיל ילדות, ובשנית כשש שנים וחצי מאוחר יותר בגיל ההתבגרות או הבגרות המוקדמת. מתוצאות המחקר עולה, כי מתוך כלל המשתתפים במחקר, קרוב ל 80% המשיכו להראות תסמינים להפרעת ADHD בגיל ההתבגרות ובבגרות המוקדמת. 

מבין כלל המדדים שנבדקו, המנבאים המשמעותיים ביותר להמשכיותה של הפרעת ADHD בגיל מאוחר יותר, ולפגיעה נרחבת יותר ברמת התפקוד הכללית, היו המעמד הסוציו-כלכלי של ההורים, האינטיליגציה - מנת המשכל (IQ), ובמיוחד מנת המשכל הביצועי (PIQ) של הנבדקים.

  

 

מילה על הפרעת קשב אצל מבוגרים בימי הקורונה

מי שמאובחן עם הפרעת קשב מתמודד בימים כתיקונם עם קשיים בקשב, מיקוד, תכנון, ישיבה רגועה לאורך זמן ('קוצים בישבן') ושליטה בדחפים.

עבור חלק מהמבוגרים שסובלים מ-ADHD, המעבר לעבודה ולימודים מהבית בימי מגיפת הקורונה, בעיקר דרך אפליקציות וידאו כמו זום, יכול להיות דווקא לעזר, כדרך שמאפשרת לעשות את הדברים בזמן אינדיבידואלי, עם הפסקות, בלי אף אחד שיושב על הראש. מנגד, יש כאלה שהיעדר המבנה והסדר שהוא מאפשר, יחמיר את בעיות הקשב ויוביל לדחיינות וקושי להיות פרודוקטיביים.

 

אז מה עושים?

עבור מי שמאותגר במיוחד בימי המשבר ומתאמץ להישאר ממוקד בלי סדר היום הקבוע שכולל הגעה לעבודה, אנו ממליצים ליצור עצמאית לו״ז יומי עם רשימת מטלות שייכתב בכל לילה וישמש מצפן למשימות מתועדפות ביום המחרת. ברשימה זו חשוב לכלול זמני ארוחות, עבודה ופרקי מנוחה.

כדאי להיות כמה שיותר ספציפיים:

במקום לכתוב ״זמן לעבודה״ במשבצות של 9 עד 11, נסו לפרט ממש משימות מוגדרות, זה יטווה לכם יופי של מפת דרכים לפעילות, גם אם לא תעמדו בכולה. יש אנשים שמוצאים כי קביעת מועד לביצוע מטלה קשה יותר - מאתגרת או משעממת - לפני משהו כיפי ומרגיע, כמו ארוחה או שיחה טלפונית עם חבר, מה שמהווה תמריץ קטן, חיזוק התנהגותי עצמי, לרגל סיום המטלה.

אם אתם מתמודדים עם חרדה בתקופת הקורונה, חשוב לזכור שהתרופות הנרשמות בדרך כלל לטיפול ב-ADHD, כמו אדרל, ויויאנס או ריטלין, עלולות להחמיר חרדה. לכן, מי שמאובחן עם ADHD ומרגיש מודאג או חרד יותר מהרגיל מווירוס הקורונה, אנו ממליצים בפניו לפנות למטפל/ת ולשוחח עמו על כך.

 

צרו קשר לשיחת הכוונה

מושקעת וקבלו הפניה

למטפל/ת בתל אביב

מנוסה ב-ADHD למבוגרים

במכון טמירבכל הארץ.

 

עלות מפגש-

סביב 330 ש״ח:

 

072-3940004

 

 

 

 

המלצת צפייה

סרט דוקו מצוין על ADD אצל מבוגרים,

מתוך ערוץ היוטיוב Only Human: 

 

 

 

ההפרעה הקטנה שלי/ יאיר ניצני - מתוך "קווים ומחשבות"

 

 

מקורות:

 

איגרא, נ. (2008). טיפול פסיכולוגי במבוגרים עם הפרעת קשב (ADHD) - שילוב בין גישות שונות; או: איך להושיב היפראקטיבי על ספת הפסיכולוג. פסיכולוגיה עברית.

אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1940

 

Assessing Adults With ADHD and Comorbidities. (2009). Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 11(1), 25

 

Cheung, C. H. M., Rijdijk, F., McLoughlin, G., Faraone, S. V., Asherson, P., & Kuntsi, J. (2015). Childhood predictors of adolescent and young adult outcome in ADHD. Journal of Psychiatric Research, 62, 92–100

 

Cherkasova, M., Sulla, E. M., Dalena, K. L., Pondé, M. P., & Hechtman, L. (2013). Developmental Course of Attention Deficit Hyperactivity Disorder and its Predictors. Journal of the Canadian Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 22(1), 47–54

 

De Crescenzo F, Cortese S, Adamo N, Janiri L. Pharmacological and non-pharmacological treatment of adults with ADHD: a meta-review. Evid Based Ment Health. 2017 Feb;20(1):4-11. doi: 10.1136/eb-2016-102415. Epub 2016 Dec 19. PMID: 27993933.

 

Esme Fuller-Thomson et al (2017). Suicide Attempts Among Individuals With Specific Learning Disorders: An Underrecognized Issue. Journal of Learning Disabilities. Vol 51, Issue 3, pp. 283 - 292

 

Transforming ADHD - Simple, Effective Attention and Action Regulation Skills to Help You Focus and Succeed. By: Greg Crosby MA, LPC, Tonya K Lippert PhD, 2017. New Harbinger Publications

 

Fayyad, J., et al (2007). Cross-national prevalence and correlates of adult attention-deficit hyperactivity disorder. British Journal of Psychiatry, 190(5), 402-409. doi:10.1192/bjp.bp.106.034389

 

Halperin JM, Healey DM. The influences of environmental enrichment, cognitive enhancement, and physical exercise on brain development: can we alter the development trajectory of ADHD? Neurosci Biohav Rev. 2011;35:621-634

 

Hesslinger B, Tebartz van Elst L, Nyberg E, Dykierek P, Richter H, Berner M, et al. Psychotherapy of attention deficit hyperactivity disorder in adults--a pilot study using a structured skills training program. European Archives of Psychiatry Clinical Neuroscience. 2002;252:177–184

 

Kieling, C., et al. (2010). The Age at Onset of Attention Deficit Hyperactivity Disorder. The American Journal of Psychiatry, 167(1), 14–16

 

Kiluk BD, Weden S. Sport participation and anxiety in children with ADHD. J Atten Disord. 2009;12:499-506

 

Te Meerman, S., Batstra, L., Grietens, H., & Frances, A. (2017). ADHD: a critical update for educational professionals. International Journal of Qualitative Studies on Health and Well-Being, 12(sup1), 1298267

 

Mehren, A., Reichert, M., Coghill, D., Müller, H., Braun, N., & Philipsen, A. (2020). Physical exercise in attention deficit hyperactivity disorder - evidence and implications for the treatment of borderline personality disorder. Borderline personality disorder and emotion dysregulation, 7, 1. https://doi.org/10.1186/s40479-019-0115-2

 

Nasri B, Castenfors M, Fredlund P, Ginsberg Y, Lindefors N, Kaldo V. Group Treatment for Adults With ADHD Based on a Novel Combination of Cognitive and Dialectical Behavior Interventions: A Feasibility Study. Journal of Attention Disorders. 2017

 

Nasri, Berkeh (2017). New approach to the treatment of ADHD through internet and smartphones : from impairment to improvement. Inst för klinisk neurovetenskap / Dept of Clinical Neuroscience: https://openarchive.ki.se/xmlui/handle/10616/46005

 

Ramsay JR, Rostain AL. Cognitive Behavioral Therapy for Adult ADHD: An Integrative Psychosocial and Medical Approach, 2nd ed. New York: Routledge, Taylor & Francis; 2015

 

Shimizu, V. T., Bueno, O. F. A., & Miranda, M. C. (2014). Sensory processing abilities of children with ADHD. Brazilian Journal of Physical Therapy, 18(4), 343–352

 

Spencer T, Biederman J, Wilens T, et al. A large, double-blind, randomized clinical trial of methylphenidate in the treatment of adults with attention-deficit/hyperactivity disorder. Biol Psychiatry. 2005;57:456-463

 

White, R. D., Harris, G. D., & Gibson, M. E. (2014). Attention Deficit Hyperactivity Disorder and Athletes. Sports Health, 6(2), 149–156

 

http://edition.cnn.com/2016/07/15/health/adult-adhd-hyperfocus/index.html  

 

https://www.webmd.com/add-adhd/guide/10-symptoms-adult-adhd

 

 

2 תגובות

  • קישור לתגובה סתיו ביטון שישי, 16 אוקטובר 2020 06:46 פורסם ע"י סתיו ביטון

    מאמר מצוין ומקיף. לא עמוס במידע לא ברור ומושגים גבוהים ולכן מונגש גם
    לציבור הכללי והלא מקצועי ויכול לסייע רבות לאדם המתמודד עם ההפרעה ולחלופין לאלו הרוצים להבין את ההפרעה.

    כמו כן הוא מקיף ולא שטחי לגבי הסממנים הרווחים ומסביר דקויות ותסמינים נלווים.

    מאמר מוצלח, ותורם המון ברמת הידע.

  • קישור לתגובה איתן טמיר שבת, 17 אוקטובר 2020 12:37 פורסם ע"י איתן טמיר

    ריגשת, סתיו, תודה רבה!
    בגדול זה הרעיון של האתר:
    מצד אחד מקצוענות בבריאות הנפש ומצד שני נגישות ודיבור בגובה העיניים.
    איתן טמיר, בשם צוות העורכים

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021