מהי התמכרות לאינטרנט?
הפרעת התמכרות לאינטרנט מתבטאת חוסר היכולת, או הקושי, של גולשים לווסת ולשלוט בהרגלי השימוש שלהם באינטרנט, מה שמסב להם ולאחרים בסביבתם מצוקה נפשית ניכרת ו / או תפקוד לקוי בחיי היומיום.
ההתמכרות מתאפיינת בקשיים לצמצם את הפעילות (תסמיני גמילה), בצורך גובר והולך ברשת שנועד להשיג את אותו אפקט (תסמיני סבילות) ובהשלכות שליליות על החיים האישיים, הזוגיים, התעסוקתיים וההוריים.
(IAD), שימוש כפייתי (קומפולסיבי) במחשב (CIU), שימוש בעייתי במחשב (PIU)
כל המונחים הללו הם שמות שונים המתארים את התופעה בה שימוש מופרז במחשב פוגע בתפקודים היומיומיים, כמו יחסים בינאישיים,עבודה ולימודים.
התמכרות למשחקי וידאו באינטרנט, התמכרות לשופינג כפייתי אונליין ובדיקה אובססיבית של עדכונים בפייסבוק הם רק דוגמאות לדרכים בהן עשויה ההפרעה לבוא לידי ביטוי.
למרות שההפרעה אינה מוכרת עדיין באופן רשמי במהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי (DSM), שכיחותה בארצות הברית ובאירופה מבהילה, עד 8.2% מהאוכלוסיה, כאשר על פי דוח״ות מסוימים עד 38% לוקים בה (ההפרש נובע מהיעדר קריטריונים מוסכמים לאבחון שמעכב את התקדמות המחקר בנושא).
החוקרים כן מסכימים שכנראה מדובר במקרה ייחודי של התמכרות לטכנולוגיה, כמו התמכרות לסמארטפון, לטלוויזיה או לרדיו. אלא שבניגוד לאלה, את הפרעת ההתמכרות לאינטרנט מוביל החיבור לרשת, שמבלי משים, תוך הסכמה מלאה, משתלט יותר ויותר על חייו של ההומו-ספיאנס הפוסט-מודרני.
איילת בורוכוב, מומחית לטיפול בהתמכרויות בתל אביב, מכון טמיר
האם אני מכור לאינטרנט?
הבעיה העיקרית במגיפה של ההפרעה זו די נסיבתית - הטכנולוגיה מקיפה אותנו מכל עבר, שכמעט כל פעולותינו ניתנות לביצוע ברשת - מרכישת חולצה דרך הזמנת פיצה ועד למציאת יריב למשחק וידאו בארבע לפנות בוקר. ואולם, עצם העובדה שאנו צופים בכל הזדמנות בסרטוני YouTube, בודקים מה קורה בחדשות מפעם לפעם וסקרנים לגבי ההתרחשויות האינטנסיביות בטוויטר ובפייסבוק בתדירות גבוהה – אין פירושה שאנו סובלים מהפרעת התמכרות לאינטרנט.
הבעיה מתחילה רק כאשר הפעילות פוגעת בחיי היומיום. למעשה, ניתן לחלק את ההפרעה לתת-קטגוריות, הבולטות שבהן הן משחקי מחשב, רשתות חברתיות, דואר אלקטרוני, ניהול בלוג, קניות אונליין וצריכה מופרזת של פורנו, שעלולה לפגוע דרמטית בזוגיות.
דוגמאות לשימושים מזיקים בשימוש מוגזם באינטרנט אינן חסרות.
נסתפק כאן בהתייחסות ל-6 מחקרים ואזהרות:
-
גלישה של בני נוער וילדים באתרי הכרויות עלולה להוביל אותם לפיתוי על ידי פדופילים.
-
המנעות ממפגשים פנים אל פנים כתוצאה מסיפוק מזויף של צרכים בין-אישיים אונליין, מה שעלול לתרום לאורך זמן לבידוד חברתי ולפגיעה משמעותית בזהות ובתחושת החיות.
-
הפחתה בדימוי העצמי ובהערכה העצמית (מחקר)
-
בני נוער אשר לא סבלו מהפרעות נפשיות קודמות, עלולים לפתח דיכאון כתוצאה משימוש מוגזם באינטרנט (מחקר).
-
התמכרות לאינטרנט עלולה להעצים חרדה חברתית בקרב מתבגרים (מחקר)
-
סיכון גבוה ל- Sextortion - בעיקר עבור קטינים וגברים המתמודדים עם בדידות. ב-Sextortion, תופעה בינלאומית מתרחבת ומדאיגה, מציעים מתחזים לקיים יחסי מין אונליין, תוך שהם מקליטים את האוננות של הנמען וסוחטים אותו כספית, תוך איומים בהפצת החומרים לאנני הקשר שלו וברשת בכללה. המקרה הידוע ביותר בישראל, של פיתוי מיני ברשת, הסתיים בטרגדיה עם הרצח של הנער אופיר רחום ז"ל, אולם לפי תיאורי המשטרה, עשרות גברים מתלוננים מדי שבוע על סחיטה מינית ברשת.
מאיה בלום, MA, עו״ס, טיפול בהתמכרויות בבאר שבע, עמיתת מכון טמיר
סימפטומים של התמכרות לאינטרנט
תסמיני ההתמכרות לאינטרנט עשויים להיות פיזיים או רגשיים:
תסמינים רגשיים
בין הסימפטומים הרגשיים מצויים: דיכאון, חוסר כנות (נטיה לשקר), תחושת אשמה, חרדה, תחושת אופוריה בעת שימוש במחשב, חוסר יכולת לתעדף משימות או להיצמד ללו״ז, בידוד, אובדן תחושת זמן, הימצאות במגננה, הימנעות מעבודה, סערת נפש, תנודות במצב הרוח, פחדים, בדידות, שעמום ממטלות שגרתיות ודחיינות.
למשל, מחקר עם סטודנטים לרפואה בתאילנד חשף כי 24.4% מהם הראו סימנים של התמכרות לאינטרנט, לצד תסמיני דיכאון. החוקרים מצאו כי גלישה של יותר מ-5 שעות בממוצע כל יום מעלה משמעותית את הסיכויים לשני המצבים, כאשר מתח אקדמי מוגדר כמנבא מרכזי.
זהו דגל אדום בכל מה שקשור לחופשת הסמסטר בחוגים תחרותיים. הלחץ עלול להוביל סטודנטים לשימוש מופרז באינטרנט כמנגנון התמודדות, מה שעלול להתפתח להתמכרות ולמצוקה רגשית.
וזה לא מסתיים כאן: מחקר מטא-אנליזה שפורסם לאחרונה מלמד כי מכורים לאינטרנט מצויים בסיכון גבוה יותר להתנהגויות אובדניות, זאת בהשוואה למשתמשים "רגילים", עם שיעור גלישה נורמלי, כך עולה מהמאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry.
תסמינים גופניים
בין סימני ההתמכרות הפיזיים לאינטרנט מצויים: כאבי גב, תסמונת מנהרת שורש כף היד, כאבי ראש, נדודי שינה, תזונה לקויה, היגיינה לקויה, כאבי צוואר, עיניים יבשות ובעיות ראייה אחרות ועלייה או ירידה במשקל.
ההפרעה עלולה לפגוע בכל תחומי החיים, והסובלים ממנה עלולים לבודד את עצמם או לשקר לסובבים אותם בניסיון להסתיר את ההתמכרות, ואף ליצור לעצמם זהויות אינטרנטיות בדויות לשם הסוואה. גם מצבם הכלכלי של הלוקים בהפרעה עלול להידרדר עקב היעדרות מעבודה או קניות והימורים אונליין.
גורמים להתמכרות
בעוד שלא קיים גורם יחיד העומד מאחורי הפרעת התמכרות לאינטרנט, ישנם כמה כיוונים אטיולוגיים:
גורמים נוירולוגיים
קיימות ראיות נוירולוגיות לכך שמבנה המוח של הלוקים בהתמכרות לאינטרנט דומה לזה האופייני למכורים לסמים ולאלכוהול.
מחקרים אחדים מצאו קשר בין ההפרעה לבין שינוי במספר תאי המוח האפורים והלבנים באזור האונה הקדמית, האחראית על זכירת פרטים, מתן תשומת לב, תכנון ותעדוף משימות.
גורמים ביוכימיים
בדומה להתנהגויות מתמכרות אחרות, נראה כי גם זו משפיעה על מרכז העונג של המוח. ההתנהגות הדיגיטלית הממכרת במדיה החברתית גורמת לשחרור דופמין במוח, המייצר תחושת עונג, אך בחלוף הזמן נדרשת עוד ועוד פעילות מאותו סוג על מנת לשחזר את אותו אפקט מענג, מה שיוצר תלות.
נטיות ביולוגיות עלולות גם הן לתרום להפרעת התמכרות לאינטרנט, כאשר ייתכן ואנשים הלוקים במחסור בדופמין ובסרוטונין ייטו להשתמש באינטרנט יותר על מנת לחוש את העונג שאחרים ישיגו בשימוש מופחת, מה שמגביר את הסיכויים להתמכרות.
חוקרים מאוניברסיטת MIT הצליחו לאחרונה לעקוב ולנטר את רמות הדופמין במוח לאורך שנה שלמה, באמצעות חיישן ייחודי, מעקב שהתאפשר עד עתה לאורך 24 שעות בלבד. האפשרויות הפוטנציאליות הטמונות בבחינת רמת הדופמין לאורך זמן ובאופן שוטף פותחות כיווני מחקר חדשים, שאינם מצטמצמים רק לטיפול בהתמכרות לרשת, אלא גם להבנה ופיתוח דרכי בהפרעות נפשיות אחרות.
כאשר אדם מוצא עונג בקניות אונליין ומפתח הפרעת התמכרות לאינטרנט – עלולה להתפתח גם התמכרות לקניות, שכן הוא יחוש צורך לערוך את קניותיו בתדירות הולכת וגדלה על מנת שיחוש את העונג שחש לפני פיתוח התלות.
גורמים אישיותיים
מחקר מעניין שפורסם לאחרונה מתחקה אחר הקשר בין ההתמכרות לבין אלקסיתימיה. מחקר אחר, לא פחות מעניין, בחן את הקשר בינה לבין פונקציות ניהוליות.
גורמי למידה
גורם נוסף להפרעה זו מבוסס על תיאוריית לוח זמנים יחס-חיזוק משתנה (VRRS), לפיה ההתמכרות נובעת מתגמול רב-שכבתי.
למשל, גלישה בפייסבוק עשויה לספק שכבות רבות ובלתי צפויות של תגמול, כאשר בכל פעם שהמשתמש נחשף לעדכונים אונליין הוא נתקל תמיד בחדשות טובות - שאחד מחבריו התארס, או שלחבר אחר נולד תינוק, או שהבחורה שבה הוא מעוניין נפרדה מבן זוגה.
כל אחד מאלה גורם למשתמש לחזור ולבדוק עדכונים שוב ושוב. זאת ועוד, ישנם משחקי מחשב אונליין שעלולים לגרום להתמכרות פשוט כי אינם נגמרים.
גורמים תורמים ותחלואה נלוווית
בנוסף, הנטייה להתמכרות לאינטרנט עלולה להיות קשורה להפרעות חרדה ולדיכאון, שכן שימוש ברשת עשוי להקל על הסובלים מן ההפרעות הללו. לצד אלה, גם אנשים ביישנים מאוד מצויים בסיכון להתמכר לרשת, בניסיונם למלא את החלל החברתי הקיים בעולמם Off line.
אבי יקיר, MSW, מומחה לטיפול בהתמכרויות בתל אביב
אבחון
אמרנו כבר שהתמכרות לגלישה באינטרנט עדיין אינה מוגדרת כאבחנה פסיכיאטרית מן המניין, עובדה שמקשה על המשגת קריטריונים ברורים שיכולים 'לחתוך' את קו הגבול של האבחנה (כמו מספר שעות הגלישה), שעובר בין שימוש מופרז שנחשב עדיין נורמטיבי לבין הפרעה נפשית פתולוגית שמשתייכת לספקטרום הפרעות ההתמכרות.
ואף על פי כן, חשוב לציין בימים אלה ממש מתחוללת מחלוקת ערה וסוערת בין פסיכולוגים וקלינאים - חלקם דורשים הגדרה נפרדת להתמכרות זו, בעוד אחרים מוחים בתוקף, כיוון שאינם מסכימים להנחה שהתמכרות לאינטרנט מהווה הפרעה ספציפית הדורשת אבחנה חדשה.
אחת העבודות היפות שנעשתה בדרך לאבחן את התופעה, היא זו של בירד (Beard) ווולף (Wolf), על פיה אדם המכור לאינטרנט יענה על חמשת הקריטריונים הבאים:
1. האדם מוטרד מנושא האינטרנט (חושב ללא הרף על שימושי העבר/שימוש עתידי באינטרנט).
2. על מנת להתרצות הוא נזקק לשימוש באינטרנט על פני פרקי זמן ארוכים יותר ויותר (מתייחס לתסמינים התמכרותיים של סבילות).
3. האדם ניסה, ללא הצלחה, לשלוט, להפחית או להפסיק את השימוש באינטרנט.
4. האדם מפגין חוסר שקט, עגמומיות, דיכאון או רוגז בתקופת ניסיונותיו לשלוט בשימוש.
5. האדם ממשיך להיות מחובר לאינטרנט זמן ממושך יותר ממה שהתכוון.
בנוסף, על פי מדריך אבחוני זה, של בירד ווולף, המכור אמור לענות בחיוב על לפחות אחד מהקריטריונים הבאים:
1. האדם סיכן קשר משמעותי, מקום עבודה, לימודים או הזדמנות תעסוקתית, עבור המשך השימוש באינטרנט.
2. האדם שיקר לבני משפחה, למטפל או לאדם אחר, על מנת להסתיר את היקף מעורבותו באינטרנט.
3. האדם משתמש באינטרנט במטרה לברוח מבעיות שדורשות פיתרון או במטרה להקל על רגשות קשים, כמו חרדה, בושה ואשמה.
שאלון פסיכומטרי שפותח לאחרונה לוקח אותנו צעד קדימה בדרך לסיווג מובחן של ההפרעה. בניגוד לשאלונים המסורתיים (כמו זה של בירד) הסימפטומים המפורטים מותאמים לקריטריונים קיימים ב- DSM-5.
ומה בנוגע לטיפול? טוויסט בעלילה...
טיפול בהתמכרות לרשת
ישנם חוקרים הסבורים כי מדובר בהפרעה החולפת מעצמה.
ואולם, בקרב האסכולה הדוגלת בטיפול, מוסכם כי השלב הראשון חייב להיות הכרה בבעיה.
זאת ועוד, מחקרים הראו שהמכור יכול לתקן את התנהגותו בעצמו, בין היתר על ידי תוכנות מיוחדות השולטות בשימוש באינטרנט ובסוגי האתרים שאליהם הן מתירות לגלוש.
בכלל, לא לגמרי ברור שנכון לגשת לבעיה דרך עימות עם עימות ישיר של המטופל עמה:
תוצאות מחקר סיני מעניין על בני נוער, שפורסם בימי הקורונה, מצביעות על כך שבכדי להתמודד ביעילות עם התמכרות לאינטרנט אצל מתבגרים,מוטב להתמקד בקשיים הנפשיים הקיימים של המטופל ולא בהתנהגויות הממכרת עצמה.
לפי המחקר, תמיכה חברתית משפרת את החוסן הנפשי של מתבגרים, ובכך מפחיתה תסמיני PTSD ובעקיפין גם התמכרות לאינטרנט.
בין הטיפולים הפסיכולוגיים הנפוצים לטיפול בהפרעה מצויים תרפיה רגשית, למשל טיפול באמנות, טיפול קבוצתי (כמו בגישת 12 הצעדים להתמכרויות) או התערבות טיפולית משפחתית.
גישות פסיכולוגיות ממשפחת הטיפולים הקוגניטיביים התנהגותיים הן אקטיבציה התנהגותית, טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) ועוד.
סקירה מאוחרת יותר הוסיפה על כל אלה גם התערבות ספורטיבית, טיפול בגישה אינטגרטיבית, התערבות חינוכית, טיפול בפסיכולוגיה חיובית, טיפול באמצעות משחק חול - כולם נמצאו יעילים בהקלה על התמכרות לאינטרנט אצל מתבגרים.
רוב המומחים מסכימים גם על כך שהתנזרות מוחלטת מהמחשב איננה צורת תיקון אפקטיבית.
תכלס צודקים, זה גם לא ממש ריאלי...
נתעכב על כמה שיטות טיפול מרכזיות:
טיפול CBT
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שיטת טיפול ממוקדת ומבוססת מחקר, עשויה להציע פתרון יעיל למכורים לאינטרנט.
מחקר שפורסם בקיץ 2019 מעלה כי תכנית טיפולית שארכה בסך הכל 15 שבועות, וכללה עקרונות קליניים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), נמצאה יעילה בהפחתת ההרגל, ואולי ההתמכרות, למשחקי וידאו, כמו גם בהפחתה בהתנהגויות אינטרנטיות ממכרות אחרות - כל הנתונים הללו נבחנו אצל גברים, המגדר שפגיע יותר להפרעה.
טיפול תרופתי
ישנם חוקרים, בעיקר מהעמדה הפסיכיאטרית, שסבורים כי טיפול תרופתי זמני יכול להיות יעיל לטיפול בהתמכרות לגלישה באינטרנט, משום שפעמים רבות מקורה של ההתמכרות במצבים נפשיים של חרדה ודיכאון.
ואכן, מחקרים עדכניים הצביעו על קיצוץ של יותר ממחצית שעות הגלישה השבועיות באינטרנט (מ-35 שעות שבועיות ל-16 בלבד) לאחר טיפול באמצעות תרופות נוגדות דיכאון וחרדות.
טיפול עצמי
גם פעילות גופנית עשויה להיות יעילה להעלאת רמות הסרוטונין במוח ולהפחתת התלות באינטרנט.
עקב שכיחותה הרחבה של ההפרעה, ישנם ברחבי העולם מרכזי טיפול רבים המתמחים בה. למרות שכיום ברור שמדובר בהפרעה אמיתית ולא בסוג של מתיחה, כפי שסברו פעם, חוקרים רבים מאמינים שייתכן ואין מדובר בהפרעה בפני עצמה אלא בסימפטום של מצב רפואי אחר. בנוסף, העובדה שכיום לא קל להבחין בין העולם אונליין לעולם אופליין, שכן כל דבר היום הינו מבוסס-אינטרנט, מקשה ומוסיפה בלבול להגדרת ההפרעה ואבחונה.
ועדיין, יתכן כי אחרי הכל שימוש מופרז באינטרנט אינו אלא הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) או הפרעת שליטה בדחפים (ICD).
דבר אחד ברור:
המצב החדש הזה, שהביא עמו העידן הדיגיטלי, דורש באמת הרבה מחקרים נוספים.
אולי בסוף נבין מה קורה פה...
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
5 באפריל 2024
מקורות:
Block JJ. (2008). Issues for DSM-V: internet addiction. American Journal of Psychiatry. 2008;165:306–307
Boonvisudhi, T., & Kuladee, S. (2017). Association between Internet addiction and depression in Thai medical students at Faculty of Medicine Ramathibodi Hospital. PLoS ONE, 12(3), e0174209. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0174209
Cui X, Chi X. The Relationship Between Social Support and Internet Addiction Among Chinese Adolescents During the COVID-19 Pandemic: A Multiple Mediation Model of Resilience and Post-Traumatic Stress Disorder Symptoms. Psychol Res Behav Manag. 2021;14:1665-1674
https://doi.org/10.2147/PRBM.S305510
Christina Gregory, PhD (2018). Internet Addiction Disorder. Signs, symptoms, diagnosis, and treatments for those who may be addicted to the Web on their PC or smart phone. PSYCOM
Jiang, Y. S., Liu, T. H., Qin, D., Wang, Z. P., He, X. Y., & Chen, Y. N. (2024). Effects of non-pharmacological interventions on youth with internet addiction: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Frontiers in psychiatry, 14, 1327200. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2023.1327200
Kimberly S. Young, Treatment Outcomes with Internet Addicts. CyberPsychol Behav. 2007;10:671–9
Kuss, D. J., & Lopez-Fernandez, O. (2016). Internet addiction and problematic Internet use: A systematic review of clinical research. World Journal of Psychiatry, 6(1), 143–176.
Laconi, S. et al (2014). The measurement of Internet addiction: A critical review of existing scales and their psychometric properties. Computers in Human Behavior. Volume 41, December 2014, Pages 190-202
Montag, C., & Reuter, M. (2015). Internet Addiction : Neuroscientific Approaches and Therapeutical Interventions (Studies in Neuroscience, Psychology and Behavioral Economics; Studies in Neuroscience, Psychology and Behavioral Economics). Cham: Springer
Pies, R. (2009). Should DSM-V Designate “Internet Addiction” a Mental Disorder? Psychiatry (Edgmont), 6(2), 31–37
Sadeghian E. The effect of computer and internet on childs and adolescents. E-Journal Nama. 2006;4:1–6
Spada M.M. An overview of problematic Internet use. Addictive Behaviors. 2014;39:3–6
Steinfield C., Ellison N.B., Lampe C. Social capital, self-esteem, and use of online social network sites: A longitudinal analysis. Journal of Applied Developmental Psychology. 2008;29:434–445
Tu, D., Gao, X., Wang, D., & Cai, Y. (2017). A New Measurement of Internet Addiction Using Diagnostic Classification Models. Frontiers in Psychology, 8, 1768
Weinstein A., Dorani D., Elhadif R., Bukovza Y., Yarmulnik A., Dannon P. Internet addiction is associated with social anxiety in young adults. Annals of Clinical Psychiatry. 2015;27:4–9
Widyanto L Laura, Griffiths M. ‘Internet Addiction’: A Critical Review. Int J Mental Health Addict. 2006;4:31–51
Wolak, Janis et al. (2018). Sextortion of Minors: Characteristics and Dynamics. Journal of Adolescent Health , Volume 62 , Issue 1 , 72 - 79
Vaugeois P. Cyberaddiction: Fundamentals and Perspectives, centre quebecois de lutte aux dependances Quebec. Canada: 2006
Yu-Shian Cheng et al. (2018). Internet Addiction and Its Relationship With Suicidal Behaviors: A Meta-Analysis of Multinational Observational Studies. The Journal of Clinical Psychiatry 79(4)