התמכרות לאינטרנט - תסמינים, מחקרים, אבחון וטיפול 2019

דרג פריט זה
(10 הצבעות)
התמכרות לאינטרנט התמכרות לאינטרנט

 

הפרעת התמכרות לאינטרנט (IAD)

מכון טמיר

 

מהי התמכרות לאינטרנט? 

הפרעת התמכרות לאינטרנט היא חוסר היכולת, או הקושי, של גולשים לווסת ולשלוט בהרגלי השימוש שלהם באינטרנט, מה שמסב להם ולאחרים בסביבתם מצוקה נפשית ניכרת ו / או תפקוד לקוי בחיי היומיום. ההתמכרות מתאפיינת בשימוש מופרז באינטרנט, בקשיים לצמצם את הפעילות (תסמיני גמילה), בצורך גובר והולך ברשת שנועד להשיג את אותו אפקט (תסמיני סבילות) ובהשלכות שליליות על החיים האישיים, הזוגיים, התעסוקתיים וההוריים. 

(IAD), שימוש כפייתי (קומפולסיבי) במחשב (CIU), שימוש בעייתי במחשב (PIU) או iDisorder – כל המונחים הללו הם שמות שונים המתארים את התופעה בה שימוש מופרז במחשב פוגע בתפקודים היומיומיים, כמו יחסים בינאישיים,עבודה ולימודים. התמכרות למשחקי וידאו באינטרנט, התמכרות לשופינג כפייתי אונליין ובדיקה אובססיבית של עדכונים בפייסבוק הם רק דוגמאות לדרכים בהן עשויה ההפרעה לבוא לידי ביטוי. 

למרות שההפרעה אינה מוכרת עדיין באופן רשמי במהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי (DSM), שכיחותה בארצות הברית ובאירופה מבהילה, עד 8.2% מהאוכלוסייה, כאשר על פי דוחות מסוימים עד 38% לוקים בה, הפרש הנובע מהיעדר קריטריונים מוסכמים לאבחון, מה שמעכב את התקדמות המחקר בנושא. 

החוקרים מסכימים שכנראה מדובר במקרה ייחודי של התמכרות לטכנולוגיה, כמו התמכרות לסמארטפון , לטלוויזיה או לרדיו.  אלא שבניגוד לאלה, את הפרעת ההתמכרות לאינטרנט מוביל החיבור לרשת, שמבלי משים, תוך הסכמה מלאה, משתלט יותר ויותר על חייו של ההומו-ספיאנס. 

 

טיפול בהתמכרות

 

 האם אני מכור לאינטרנט?

הבעיה העיקרית במגיפה של ההפרעה זו די נסיבתית - הטכנולוגיה מקיפה אותנו מכל עבר, שכמעט כל פעולותינו ניתנות לביצוע ברשת - מרכישת חולצה דרך הזמנת פיצה ועד למציאת יריב למשחק וידאו בארבע לפנות בוקר. ואולם, עצם העובדה שאנו צופים בכל הזדמנות בסרטוני YouTube, בודקים מה קורה בחדשות מפעם לפעם וסקרנים לגבי ההתרחשויות האינטנסיביות בטוויטר ובפייסבוק בתדירות גבוהה – אין פירושה שאנו סובלים מהפרעת התמכרות לאינטרנט. 

הבעיה מתחילה רק כאשר הפעילות פוגעת בחיי היומיום. למעשה, ניתן לחלק את ההפרעה לתת-קטגוריות, הבולטות שבהן הן משחקי מחשב, רשתות חברתיות, דואר אלקטרוני, ניהול בלוג, קניות אונליין וצריכה מופרזת של פורנו, שעלולה לפגוע דרמטית בזוגיות

דוגמאות לשימושים מזיקים בשימוש מוגזם באינטרנט אינן חסרות.

נסתפק כאן בהתייחסות ל-6 מחקרים ואזהרות: 

  • גלישה של בני נוער וילדים באתרי הכרויות עלולה להוביל אותם לפיתוי על ידי פדופילים.
  • הפחתה בדימוי העצמי ובהערכה העצמית (מחקר)
  • בני נוער אשר לא סבלו מהפרעות נפשיות קודמות, עלולים לפתח דיכאון כתוצאה משימוש מוגזם באינטרנט (מחקר).
  • התמכרות לאינטרנט עלולה להעצים חרדה חברתית בקרב מתבגרים (מחקר
  • סיכון גבוה ל- Sextortion - בעיקר עבור קטינים וגברים המתמודדים עם בדידות. ב-Sextortion, תופעה בינלאומית מתרחבת ומדאיגה, מציעים מתחזים לקיים יחסי מין אונליין, תוך שהם מקליטים את האוננות של הנמען וסוחטים אותו כספית, תוך איומים בהפצת החומרים לאנני הקשר שלו וברשת בכללה. המקרה הידוע ביותר  בישראל, של פיתוי מיני ברשת, הסתיים בטרגדיה עם הרצח של הנער אופיר רחום ז"ל, אולם לפי תיאורי המשטרה, עשרות גברים מתלוננים מדי שבוע על סחיטה מינית ברשת. 

 

גורמים להתמכרות

בעוד שלא קיים גורם יחיד העומד מאחורי הפרעת התמכרות לאינטרנט, ישנן ראיות לכך שמבנה המוח של הלוקים בה דומה לזה האופייני למכורים לסמים ולאלכוהול. 

מחקרים אחדים מצאו קשר בין ההפרעה לבין שינוי במספר תאי המוח האפורים והלבנים באזור האונה הקדמית, האחראית על זכירת פרטים, מתן תשומת לב, תכנון ותעדוף משימות.

אחת ההשלכות האפשריות של ההפרעה, למשל, היא תעדוף האינטרנט על פני מטלות היומיום.

בדומה להתנהגויות מתמכרות אחרות, נראה כי גם זו משפיעה על מרכז העונג של המוח. ההתנהגות הממכרת גורמת לשחרור דופמין, המייצר תחושת עונג, אך בחלוף הזמן נדרשת עוד ועוד פעילות מאותו סוג על מנת לשחזר את אותו אפקט מענג, מה שיוצר תלות. 

חוקרים מאוניברסיטת MIT הצליחו לאחרונה לעקוב ולנטר את רמות הדופמין במוח לאורך שנה שלמה, באמצעות חיישן ייחודי, מעקב שהתאפשר עד עתה לאורך 24 שעות בלבד. האפשרויות הפוטנציאליות הטמונות בבחינת רמת הדופמין לאורך זמן ובאופן שוטף פותחות כיווני מחקר חדשים, שאינם מצטמצמים רק לטיפול בהתמכרות לרשת, אלא גם להבנה ופיתוח דרכי בהפרעות נפשיות אחרות. 

כאשר אדם מוצא עונג בקניות אונליין ומפתח הפרעת התמכרות לאינטרנט – עלולה להתפתח גם התמכרות לקניות, שכן הוא יחוש צורך לערוך את קניותיו בתדירות הולכת וגדלה על מנת שיחוש את העונג שחש לפני פיתוח התלות.  מחקר מעניין שפורסם לאחרונה מתחקה אחר הקשר בין ההתמכרות לבין אלקסיתימיה. מחקר אחר, לא פחות מעניין, בחן את הקשר בינה לבין פונקציות ניהוליות.

 

FOMO Fear og Missing Out

 

 

גורם נוסף להפרעה זו מבוסס על תיאוריית לוח זמנים יחס-חיזוק משתנה (VRRS), לפיה ההתמכרות נובעת מתגמול רב-שכבתי (ראו הרחבה קצרה למטה). למשל, גלישה בפייסבוק עשויה לספק שכבות רבות ובלתי צפויות של תגמול, כאשר בכל פעם שהמשתמש נחשף לעדכונים אונליין הוא נתקל תמיד בחדשות טובות - שאחד מחבריו התארס, או שלחבר אחר נולד תינוק, או שהבחורה שבה הוא מעוניין נפרדה מבן זוגה. כל אחד מאלה גורם למשתמש לחזור ולבדוק עדכונים שוב ושוב. זאת ועוד, ישנם משחקי מחשב אונליין שעלולים לגרום להתמכרות פשוט כי אינם נגמרים. 

 נטיות ביולוגיות עלולות גם הן לתרום להפרעת התמכרות לאינטרנט, כאשר ייתכן ואנשים הלוקים במחסור בדופמין ובסרוטונין ייטו להשתמש באינטרנט יותר על מנת לחוש את העונג שאחרים ישיגו בשימוש מופחת, מה שמגביר את הסיכויים להתמכרות.

בנוסף, הנטייה להתמכרות לאינטרנט עלולה להיות קשורה להפרעות חרדה ולדיכאון, שכן שימוש ברשת עשוי להקל על הסובלים מן ההפרעות הללו. לצד אלה, גם אנשים ביישנים מאוד מצויים בסיכון להתמכר לרשת, בניסיונם למלא את החלל החברתי הקיים בעולמם Off line.

סימפטומים

תסמיני ההתמכרות לאינטרנט עשויים להיות פיזיים או רגשיים: 

 

תסמינים רגשיים

בין הסימפטומים הרגשיים מצויים: דיכאון, חוסר כנות (נטיה לשקר), תחושת אשמה, חרדה, תחושת אופוריה בעת שימוש במחשב, חוסר יכולת לתעדף משימות או להיצמד ללו״ז, בידוד, אובדן תחושת זמן, הימצאות במגננה, הימנעות מעבודה, סערת נפש, תנודות במצב הרוח, פחדים, בדידות, שעמום ממטלות שגרתיות ודחיינות.

 וזה לא מסתיים כאן: מחקר מטא-אנליזה שפורסם לאחרונה מלמד כי מכורים לאינטרנט מצויים בסיכון גבוה יותר להתנהגויות אובדניות, זאת בהשוואה למשתמשים "רגילים", עם שיעור גלישה נורמלי, כך עולה מהמאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry.

 

תסמינים גופניים

בין סימני ההתמכרות הפיזיים לאינטרנט מצויים: כאבי גב, תסמונת מנהרת שורש כף היד, כאבי ראש, נדודי שינה, תזונה לקויה, היגיינה לקויה, כאבי צוואר, עיניים יבשות ובעיות ראייה אחרות ועלייה או ירידה במשקל.

ההפרעה עלולה לפגוע בכל תחומי החיים, והסובלים ממנה עלולים לבודד את עצמם או לשקר לסובבים אותם בניסיון להסתיר את ההתמכרות, ואף ליצור לעצמם זהויות אינטרנטיות בדויות לשם הסוואה. גם מצבם הכלכלי של הלוקים בהפרעה עלול להידרדר עקב היעדרות מעבודה או קניות והימורים אונליין.

 

אבחון

אמרנו כבר שהתמכרות לגלישה באינטרנט עדיין אינה מוגדרת כאבחנה פסיכיאטרית מן המניין, עובדה שמקשה על המשגת קריטריונים ברורים שיכולים 'לחתוך' את קו הגבול של האבחנה (כמו מספר שעות הגלישה), שעובר בין שימוש מופרז שנחשב עדיין נורמטיבי לבין הפרעה נפשית פתולוגית שמשתייכת לספקטרום הפרעות ההתמכרות.

ואף על פי כן, חשוב לציין בימים אלה ממש מתחוללת מחלוקת ערה וסוערת בין פסיכולוגים וקלינאים -  חלקם דורשים הגדרה נפרדת להתמכרות זו, בעוד אחרים מוחים בתוקף, כיוון שאינם מסכימים להנחה שהתמכרות לאינטרנט מהווה הפרעה ספציפית הדורשת אבחנה חדשה. 

אחת העבודות היפות שנעשתה בדרך לאבחן את התופעה, היא זו של בירד (Beard) ווולף (Wolf), על פיה אדם המכור לאינטרנט יענה על חמשת הקריטריונים הבאים:

1. האדם מוטרד מנושא האינטרנט (חושב ללא הרף על שימושי העבר/שימוש עתידי באינטרנט).

2. על מנת להתרצות הוא נזקק לשימוש באינטרנט על פני פרקי זמן ארוכים יותר ויותר (מתייחס לתסמינים התמכרותיים של סבילות).

3. האדם ניסה, ללא הצלחה, לשלוט, להפחית או להפסיק את השימוש באינטרנט.

4. האדם מפגין חוסר שקט, עגמומיות, דיכאון או רוגז בתקופת ניסיונותיו לשלוט בשימוש.

5. האדם ממשיך להיות מחובר לאינטרנט זמן ממושך יותר ממה שהתכוון.

 

בנוסף, על פי מדריך אבחוני זה, של בירד ווולף, המכור אמור לענות בחיוב על לפחות אחד מהקריטריונים הבאים:

1. האדם סיכן קשר משמעותי, מקום עבודה, לימודים או הזדמנות תעסוקתית, עבור המשך השימוש באינטרנט. 

2. האדם שיקר לבני משפחה, למטפל או לאדם אחר, על מנת להסתיר את היקף מעורבותו באינטרנט.

3. האדם משתמש באינטרנט במטרה לברוח מבעיות שדורשות פיתרון או במטרה להקל על רגשות קשים, כמו חרדה, בושה ואשמה.

שאלון פסיכומטרי שפותח לאחרונה לוקח אותנו צעד קדימה בדרך לסיווג מובחן של ההפרעה. בניגוד לשאלונים המסורתיים (כמו זה של בירד) הסימפטומים המפורטים מותאמים לקריטריונים קיימים ב- DSM-5.

 

ומה בנוגע לטיפול? טוויסט בעלילה... 

 

טיפול

ישנם חוקרים הסבורים כי מדובר בהפרעה החולפת מעצמה. ואולם, בקרב האסכולה הדוגלת בטיפול, מוסכם כי השלב הראשון חייב להיות הכרה בבעיה. זאת ועוד, מחקרים הראו שהמכור יכול לתקן את התנהגותו בעצמו, בין היתר על ידי תוכנות מיוחדות השולטות בשימוש באינטרנט ובסוגי האתרים שאליהם הן מתירות לגלוש. רוב המומחים מסכימים גם על כך שהתנזרות מוחלטת מהמחשב איננה צורת תיקון אפקטיבית.

ישנם חוקרים הסבורים שטיפול תרופתי הינו יעיל לטיפול בהתמכרות, משום שפעמים רבות מקורה במצבים כחרדה ודכאון. ואכן, מחקרים הצביעו על קיצוץ של יותר ממחצית שעות הגלישה השבועיות באינטרנט (מ-35 ל-16 בלבד) לאחר מתן תרופות נוגדות דיכאון וחרדות.

גם פעילות גופנית עשויה להיות יעילה להעלאת רמות הסרוטונין במוח ולהפחתת התלות באינטרנט. בין הטיפולים הפסיכולוגיים הנפוצים לטיפול בהפרעה מצויים תרפיה אישית, קבוצתית או משפחתית, שינוי התנהגות, טיפול דיאלקטי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי ותרפיה באמנות.

עקב שכיחותה הרחבה של ההפרעה, ישנם ברחבי העולם מרכזי טיפול רבים המתמחים בה. למרות שכיום ברור שמדובר בהפרעה אמיתית ולא בסוג של מתיחה, כפי שסברו פעם, חוקרים רבים מאמינים שייתכן ואין מדובר בהפרעה בפני עצמה אלא בסימפטום של מצב רפואי אחר. בנוסף, העובדה שכיום לא קל להבחין בין העולם אונליין לעולם אופליין, שכן כל דבר היום הינו מבוסס-אינטרנט, מקשה ומוסיפה בלבול להגדרת ההפרעה ואבחונה.

ועדיין, יתכן כי אחרי הכל שימוש מופרז באינטרנט אינו אלא  הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) או הפרעת שליטה בדחפים (ICD).

 

דבר אחד ברור:

מצב חדש זה, שהביא עמו העידן הדיגיטלי,  דורש מחקרים רבים נוספים. אולי בסוף נבין מה קורה פה... 

 

 

סיכמו וכתבו: גיא פינקלשטיין, דורון עמרן וצוות המכון 

 

 

 

מקורות:

 

Block JJ. (2008). Issues for DSM-V: internet addiction. American Journal of Psychiatry. 2008;165:306–307

Christina Gregory, PhD (2018). Internet Addiction Disorder. Signs, symptoms, diagnosis, and treatments for those who may be addicted to the Web on their PC or smart phone. PSYCOM. 

Kimberly S. Young, Treatment Outcomes with Internet Addicts. CyberPsychol Behav. 2007;10:671–9

Kuss, D. J., & Lopez-Fernandez, O. (2016). Internet addiction and problematic Internet use: A systematic review of clinical research. World Journal of Psychiatry, 6(1), 143–176. http://doi.org/10.5498/wjp.v6.i1.143

Laconi, S. et al (2014). The measurement of Internet addiction: A critical review of existing scales and their psychometric properties. Computers in Human Behavior. Volume 41, December 2014, Pages 190-202

Montag, C., & Reuter, M. (2015). Internet Addiction : Neuroscientific Approaches and Therapeutical Interventions (Studies in Neuroscience, Psychology and Behavioral Economics; Studies in Neuroscience, Psychology and Behavioral Economics). Cham: Springer. doi:10.1007/978-3-319-07242-5

Pies, R. (2009). Should DSM-V Designate “Internet Addiction” a Mental Disorder? Psychiatry (Edgmont), 6(2), 31–37.

Sadeghian E. The effect of computer and internet on childs and adolescents. E-Journal Nama. 2006;4:1–6.

Spada M.M. An overview of problematic Internet use. Addictive Behaviors. 2014;39:3–6. 

Steinfield C., Ellison N.B., Lampe C. Social capital, self-esteem, and use of online social network sites: A longitudinal analysis. Journal of Applied Developmental Psychology. 2008;29:434–445.

Tu, D., Gao, X., Wang, D., & Cai, Y. (2017). A New Measurement of Internet Addiction Using Diagnostic Classification Models. Frontiers in Psychology, 8, 1768. http://doi.org/10.3389/fpsyg.2017.01768 

Weinstein A., Dorani D., Elhadif R., Bukovza Y., Yarmulnik A., Dannon P. Internet addiction is associated with social anxiety in young adults. Annals of Clinical Psychiatry. 2015;27:4–9.

Widyanto L Laura, Griffiths M. ‘Internet Addiction’: A Critical Review. Int J Mental Health Addict. 2006;4:31–51.

Wolak, Janis et al. (2018). Sextortion of Minors: Characteristics and Dynamics. Journal of Adolescent Health , Volume 62 , Issue 1 , 72 - 79

Vaugeois P. Cyberaddiction: Fundamentals and Perspectives, centre quebecois de lutte aux dependances Quebec. Canada: 2006.

Yu-Shian Cheng et al. (2018). Internet Addiction and Its Relationship With Suicidal Behaviors: A Meta-Analysis of Multinational Observational Studies. The Journal of Clinical Psychiatry 79(4) DOI: 10.4088/JCP.17r11761

 

 

מכון טמיר בלוג באתר אביליקו

 

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר