אגוצנטריות - מהי ראיית עולם אגוצנטרית אצל ילדים, נוער ומבוגרים?

דרג פריט זה
(4 הצבעות)
אגוצנטריות - Egocentrism אגוצנטריות - Egocentrism

 אגוצנטריות

 

מהי אגוצנטריות?  

העמדה הבסיסית היא שאנו נולדים עם אגוצנטריות ומתוכה אנו מתפתחים, אך היא מלווה אותנו לאורך כל החיים. 

 אגוצנטריות היא ראיית העולם מנקודת מבטו הבלעדית של המתבונן, ללא התייחסות לנקודות המבט של אנשים אחרים ועם קושי להבחין בין נקודת המבט הסובייקטיבית לבין ההתרחשויות האובייקטיביות, קושי לדמיין את האפשרות שיש נקודות מבט אחרות דרכן ניתן להבין את הסיטואציה.

הילד מאמין שאחרים חושבים, מרגישים וחווים את החיים כפי שהוא חווה אותם. אצל ילדים זה בא לידי ביטוי בצורה העוצמתית ביותר באמונה שמה שהם רואים ומרגישים, גם אחרים מרגישים. אין נקודת מבט יחסית אלא יש תפיסה אבסולוטית של העולם.

המחקר על אגוצנטריות בפסיכולוגיה התפתחותית אינו מתייחס לאגואיסטיות, לנרקיסיזם או לאנוכיות, אלא לממד הקוגניטיבי: יכולת לתפוס את נקודת המבט של מישהו אחר.  פיאז'ה, אחד מהפסיכולוגים התורמים ביותר להבנת התפתחות קוגניטיבית של ילדים,  ראה אגוצנטריות כחלק מתוך ההתפתחות האנושית, תהליך מתמשך של הרחבת הפרספקטיבה לאורך החיים (Ever Widening Perspective). כאשר ברצוננו לבחון האם מידת האגוצנטריות תואמת לגיל, ניתן לעשות זאת באמצעות מבחנים להערכת אישיות במסגרת של אבחון פסיכודיאגנוסטי

 

  EGOCENTRICITY

 

אגוצנטריות בגיל הרך

דוגמאות לביטויים של אגוצנטריות בגיל הרך: 

  • לכסות את העיניים כדי להתחבא. ילדים בני שנתיים שלוש כשהם משחקים מחבואים פשט מכסים את עיניהם כחושבים שאם אני לא רואה אז גם לא רואים אותי. למבוגרים שלא עוסקים בגיל הרך מתייחסים לכך כאל עניין אנקדוטלי. אולם, חייבים להבין כי ילדים לא מבינים את העולם כפי שמבוגרים מבינים אותו.
  • לקנות לאמא מתנה בובה. הילד בן ה3 לא יכול לתאר שאמא שלו תרצה מתנה אחרת אלא המתנה שהוא הכי רוצה.
  • יש לי אח קטן אבל לו אין אחים. נקודת המבט היא לא יחסית, היא אבסולוטית. ברור לנו שאם לי יש אח אז גם לו יש אח.
  • השמש שוקעת כי אני עייף. הנפשה של האובייקטים מתוך העולם הפנימי.

 

 

 

שלב סנסורי-מוטורי (לידה-שנתיים)

    • לאחר גיל שנה מתגבשת קביעות אובייקט (חשיבה סימבולית). העולם מתחיל להתקיים גם בלעדינו ויש קביעות אובייקט ואז התינוקת תמשיך לחפש את הצעצוע גם כשמסתירים אותו.
    • מה שקיים בשדה הראייה הוא מה שקיים ומה שלא מפסיק להתקיים. אני יכול לראות את העולם רק מנקודת מבטי, זו מוגבלות קוגניטיבית.

 

  

שלב פרה-אופרציונלי (2-7) 

    • הילד אינו מפקפק בראיית העולם שלו -   הילד לא מודע למגבלה הקוגניטיבית ולכן אינו מפקפק בראיית העולם שלו. אם נעמת אותו עם הידיעה שלאחים שלו יש עוד אח- הוא- הוא לא יסכים לקבל זאת. 
    • משימת שלושת ההרים: כאשר מציגים דגם תלת-מימדי של שלושה הרים. הנוף שניבט מנקודת מבטו הוא מסוים והצד של המבוגר הוא שונה ממה שהילד רואה. הילד צריך לתאר את מה שהוא רואה. לאחר מכן מחליפים עם הילד מקום והוא צריך שוב לספר מה הוא רואה. הוא לא יכול לתאר את מה שראה מקודם- לא יכול להחזיק את נקודת המבט שאינו שלו. ילד שהוא יותר גדול יכול לקחת את נקודת המבט של האשה כי הוא ישב במקומה מקודם ויכול לתאר מנקודת מבטה.
  • במהלך השלב הזה (+4) הילד מתחיל לפתח Theory of mind - לכל אחד יש את המחשבות שלו ובסביבות גיל 4 ילדים מתחילים לפתח את ההבנה הזו. זה לא קורה בהצלחה בהתחלה, ישנה הבשלה והתפתחות. נראה שהאגוצנטריות מתחילה להשתנות  וישנה הבנה כי משהו יכול לקרות אחרת אצל אנשים בראש. אולם יש לזכור כי האגוצנטריות נשארת עד בערך גיל 7 בשלב הפרה אופרציונלי. ישנה מחשבה שסוגרת את המחשבה בין מה שקרה בפועל לבין מה שיכול להיות שיקרה. נמצא אצל מבוגרים כאשר אנחנו נותנים הצדקות לדברים שאינם מובנים לנו ואנחנו צריכים להסבירם לעצמנו.
  • איך האגוצנטריות באה לידי ביטוי במוסר? ילד בן 3 לא מסוגל להפריד בין התנהגות לבין הכוונה שלה ולכן בגלל שהוא לקח כריך שאינו שלו הוא צריך להיענש. ברגע שהתוצאה לא טובה צריך להיענש על פי חומרתה והכוונות של האדם אינן משנות. אצל הילד בן ה5 יכול להבין אמונות מוטעות של האדם אך המוסר שלו גם אינו התפתח לחלוטין. ילד בן 5 אומר שהאדם שאכל את הכריך הלא נכון לא צריך להיענש אלא הרוח שהעיפה את הכריך המקורי.
  • אגוצנטריות קשורה למוגבלות חשיבתית. ברגע שמשתחררים מהמוגבלות האגוצנטריות גם משתחררת.
  • מאפיין המרכוז – התמקדות במאפיין בולט אחד מבלי לקחת מאפיינים אחרים בחשבון (ילד גבוה הוא יותר גדול). זה המאפיין שהכי פשוט לו. "מי הכי גדול"- מי שהכי גבוה. באותו האופן אם נשאל ילד בן 6 מה יותר מהיר- אופנוע או משאית הילד יענה משאית כי היא יותר גדולה. הנטיה הזו מפריעה לילד לראות את הדברים מכמה נקודות מבט. הוא לא מסוגל להכליל כמה מימדים בשיפוט שלו. אנו מסתכלים על ראיית עולם שהיא שטחית ורדודה שגורמת להסיק מסקנות שטחיות ואינטואיטיביות.
  • פיאז'ה סבר שאגוצנטריות היא תוצאה של מרכוז בפרספקטיבה המיידית. התיאוריה שלו בנויה על שיווי משקל. ברגע ששיווי המשקל מופר באופן מסוים אנו מדברים על תהליך של התפתחות.
  • התפתחות קוגניטיבית קשורה בשיווי משקל בין הסכֵֶמות לעולם
  • מרכוז ודה-מרכוז (Centration and de-centration): מרכוז הוא תהליך של אסימילציה ודה-מרכוז הוא תהליך של אקומודציה. אסימילציה מתייחסת להטמעה- יש לי רעיון בראש שקוראים לה סכמה ואני חושבת על פיה. ילד גבוה יותר גדול מילד שנמוך. בשלב מסוים אני מתחילה להבין שמשהו לא עובד נכון- אני יותר גבוה מילד שגדול ממני. מתרחשת הבשלה מוחית, לצד עדויות סותרות, וכך אני מבין שהסכמה שלי לא נכונה. מתרחש תהליך של אקומודציה/ התאמה- התפתחות נוצרת על ידי תהליכים של התאמה. תהליך של מרכוז הוא תהליך של אסימילציה- אנו רואה את העולם על פי נקודת המבט שלי. תהליך של אקומודציה הוא תהליך שמכריח אותי להסתכל על העולם שלא דרך נקודת המבט שלי. אני מבחין שדברים קיימים לא רק דרך נקודת המבט שלי ולכן אני צריך לעשות התאמות מחשבתיות.
  • כשהילד נתקל שוב ושוב בכשל של פרספקטיבה הוא מתחיל לבצע שינוי איכותי של הרחבת הפרספקטיבה. 

 

 

 

דיבור אגוצנטרי

דיבור אגוצנטרי מהווה מרכיב חשוב בהתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של ילדים. הוא מאפשר לילד לתרגל פעולות ולהתמודד עם מצבים רגשיים. לכן חשוב לעודד אותו ולשתף איתו פעולה

  • ילדים מדברים לעצמם כמו מבוגרים, אך בקול
  • הדיבור הפרטי מאפשר לתרגל את השפה, לארגן מחשבות, לתכנן פעולות, מגביר ריכוז ועוזר להתמודד עם מצבים רגשיים
  • רצוי לאפשר לילד לדבר כשהוא מתרכז במשימה
  • במהלך השלב הפרה-אופרציונלי ילדים נוטים לדבר לעצמם - שלב טבעי בדרך לדיבור לחברתי. 

 

 

דיבור אגוצנטרי לפי פיאז'ה

  • פיאז'ה מתאר מעבר מן והפרטי אל החברתי (דיבור קדם-חברתי). הילד לא מבחין בצורה טובה בין חיי הנפש שלו לבין מה שקורה בחוץ עד לשלב שבו הוא יכול לומר מה הוא רוצה וצריך.
  • עד גיל 7, הילד אינו מבחין בצורה טובה בין חיי הנפש שלו לחיים החברתיים
  • הדיבור האגוצנטרי מתפוגג עם התפתחות הכישורים הקוגניטיביים והדיבור הופך לחברתי בלבד

 

 

דיבור אגוצנטרי - ויגוצקי

  • בניגוד לפיאז'ה, הוא אינו רואה בדיבור האגוצנטרי תופעה שלילית, ילדותית, ללא פונקציה תקשורתית או קוגניטיבית. כתב חיבור בתגובה לפיאז'ה- הדיבור לא הופך ומשתכלל לדיבור חברתי, מן הפנים לחוץ, אלא התנועה היא הפוכה- הילד בהתחלה נעזר בדיבור כדי לארגן את עצמו לפעילות שיש בה מטרה, וככל שהוא מתקדם בגיל הדיבור הזה עוזר לו לארגן את המחשבות ורצונות שלו עד שהדיבור שלו הופך להיות הדיבור הפנימי שמלווה את הילד. קרא לזה "דיבור פרטי" ולאו דווקא "דיבור אגוצנטרי".
  • (Kohlberg, Taeger & Hierthom (1968: דיבור פרטי משמש להכוונה עצמית קוגניטיבית

 

 

 

שלב אופרציות קונקרטיות (7-11)

 

    • יכולת הולכת וגדלה לראות דברים מפרספקטיבה של אחרים. האגוצנטריות עדיין נוכחת אך פוחתת באופן משמעותי.
    • "ילד עד גיל 9 לא חוצה לבד": קשה לו להבין את הרעיון שאם אני רואה את הנהג יכול להיות שהנהג לא רואה אותי.

 

 

אגוצנטריות ושיפוט מוסרי

  • על פי פיאז'ה: רמת ההתפתחות המוסרית קשורה ברמת התפתחות הקוגניטיבית, ובפרט ליכולת לעבור לחשיבה ייצוגית וסמלית.
  • זיהה שני שלבים בהתפתחות המוסרית:
  1. ריאליזם מוסרי (4 ←7).
  2. רלטיביזם מוסרי (+10).
  • בין שני השלבים הללו יש תקופת מעבר המהווה תמהיל של שני השלבים (7 ← 10).
  • ריאליזם מוסרי (4 ←7)
  • החשיבה האגוצנטרית מקשה להבין את רגשות הזולת והילד כופה עליו את החוקים שלו. המוסר הוא מה שהוא לא רעיון של אנשים, אלא איזשהו חוק טבע- יש מוסר ואף אחד לא מהרהר בו. אסור כי אסור ומותר כי מותר. ילדים לא מבינים את רגשותיו של הזולת ולכן היכולת שלי לשחק עם מישהו קשורה בכפייה ובהכנעה שהילד השני ישחק איתי כי זה מה שאני רוצה.
  • בשלב זה קיימת אמונה בצדק מוחלט, ועל כן כל מעשה גורר אחריו תוצאה (הנורה נשרפה כי גנבתי ממתק). הצדק המוחלט הוא מנקודת המבט שלי, זה לא יכול להיות לא תלוי בי ועומד בפני עצמו
  • הקריטריון הינו תוצאות של מעשים ולא כוונות (ילד ששבר בטעות 5 כוסות ייתפס כרע יותר מילד ששבר כוס אחת בכוונה). לפעמים בשביל הורים זה מסתכל כי הם מסבירים לו והוא לא מבין מה נכון מוסרית ומה לא. ברגע שמבינים שיש מוגבלות מחשבתית יותר קל להתמודד עם זה.

 

 

 

רלטיביזם מוסרי

החל מגיל 10, חיי הילד מתחילים להיות מורכבים יותר מבחינת מוסרית: 

  • רלטיביזם מוסרי צומח מתוך מערכת יחסים שוויונית בין הילדים לבין עצמם ומתוך הבנה חברתית מתקדמת יותר. 
  • הילד הופך להיות פחות אגוצנטרי וגם פחות קונקרטי - שתי תמורות חשובות שמאפשרות לו להבין ולפענח טוב יותר כוונות של אנשים אחרים.
  • השיפוט המוסרי הופך לגמיש ומתפשר יותר ומתחילה הבנה שכללים וחוקים נוצרו ע"י בני אדם, אך עדיין רק בכוחם של מבוגרים לשנותם. 
  • מתחילה התייחסות למניעים ולא רק לתוצאות

 



אגוצנטריות ושיפוט מוסרי – קוהלברג


רמה פרה-קונבנציונלית (4 ← 10)

  • הילד רואה דברים מנקודת מבטו – בתחילה רצון להימנע מעונשים, ולאחר מכן רצון לזכות בתגמול. נקודת מבט אגוצנטרית- או שאני לא רוצה להיענש ואהיה ילד טוב כדי להימנע מעונש, אני לא מפנה את הצלחת כדי שלאמא ואבא יהיה יותר נעים אלא כי אני לא רוצה לקבל עונש. ברמה השנייה ההתנהגות של הילד נובעת מרצונו להיות ילד טוב בעיניי הוריו. אני אפנה לא כי יש לי רצון לכך אלא כי אני רוצה שיאמרו לי שאני ילד טוב.
  1. אוריינטציה של ענישה וציות: התנהגות טובה או רעה תלויה בתוצאות, הילד מציית לסמכות על-מנת להימנע מענישה, אך לא יתפוס מעשה כשגוי במידה ולא ייתפס. קיים יחס ישר בין גודל הנזק לשיפוט העונש שצריך להינתן
  2. אוריינטציה של שכר: קונפורמיות מתוך רצון לזכות בחיזוקים חיוביים. מתחילה הבנה אמפתית ראשונית לפרספקטיבה של הזולת, אך התנהגות אלטרואיסטית הינה בבסיסה מכוונת לסיפוק צרכים אישיים
  • אגוצנטריות והתמודדות עם קונפליקט: שאלה שנמשכת שוב ושוב- האם קונפליקט הוא דבר טוב והאם צריך להתערב בו. מנקודת מבט אגוצנטרית קונפליקט הוא דבר טוב משום שהוא מעמת את הילד עם תפיסת עולם אחרץ. ילד בן 3 כשהוא מתעמת עם תפיסת עולם שונה שלנו זה יעציב אותו אך לא יפתח אותו. צריך להסתכל באיזה גיל קורה הקונפליקט. בגיל  הקונפליקט מושך אותו לכיוון אחר ואנו מסתכלים על הקונפליקט באופן חיובי יותר.
  • הקושי להבין את המצב המנטאלי של אחרים מלבה קונפליקטים
  • ילד בן 3 יתקשה להבין נקודת מבט של אחר. זה מזכיר לנו את המגבלות של הילד.
  • הנחיה בשעת קונפליקט ועיבוד שלו יכולים לקדם התפתחות: בניגוד להטלת משמעת
  • מסוגלות חברתית הולכת יד ביד עם קונפליקטים: יותר אינטראקציות חברתיות -> יותר קונפליקטים ופתרונם

 

 

אגוצנטריות ומשחק

  • בתחילה יש משחק מקביל. נקודת מבטם של ילדים בגילאי הגן היא אגוצנטרית. אנו רואים במשחק כיצד האגוצנטריות משתקפת. עד גיל 3 רואים משחק מקביל- ילדים משחקים זה לצד זה אך לא ביחד. היכולת לשחק עם מישהו אחר מחייבת לדמיין שיש לו רצונות ורעיונות אחרים וזה עדיין לא קיים בגיל 3, ילד אוהב לשחק בחברה של ילדים אך לא ביחד.
  • בסביבות גיל 4 מתחיל משחק תפקידים. חבר שלי חולה ואנו רופא. ניתן להתחיל לתרגל רעיונות אחרים, עמדות אחרות חוץ מאלה שאני מחזיק בראש ועל מנת שאעשה זאת בצורה טובה אני צריך Theory of mind, צריך לדמיין, להעמיד את עצמי במקום שאני כבאי ויש לי אחריות של כבאי ואז אני מתחיל לתרגל את המשמעות העמוקה של מה זה לא להיות אני. משחק תפקידים מאפשר לתרגל פרספקטיבה שונה. 
  • ילדים בגיל הגן יכולים לבלות את רוב זמנם בניסיון להחליט מה לשחק מפני שנקודת המוצא שלהם היא פנימית. ילד מגיע לילד אחר והם יכולים להתווכח במה ישחקו. הם לא יכולים להשתחרר מהאגוצנטריות ואז המשחק המשותף יהיה דקה, כשהוויכוח היה 9 דקות. ישנה עמדה שספוגה באגוצנטריות - של כל אחד מהילדים שתביא לאותו משא ומתן הולך ומתמשך.
  • משחק לפי תורות - ככל שהילד מתבגר ניתן לראות שהוא יכול להתחיל להתחשב. התפתחות מביאה להתחשבות (משחק בתורות). 

 

  

אגוצנטריות אצל מבוגרים

אה, זה לא עובר? לא, לא...:-)

אגוצנטריות מתבטאת אצל מבוגרים בדרכים רבות, למשל אלה:  

  • הטיית האגוצנטריות (Egocentricity Bias): הנטייה לראות דברים מנקודת המבט שלנו ו/או להעריך את עצמנו יותר ממה שאנחנו באמת. לדוגמא, לתפוס ולזכור את עצמנו כשחקנים מרכזיים בסיטואציה
  • זהו אמצעי לשימור דימוי עצמי חיובי
  • בני זוג מעריכים את המידה שבה הם לוקחים חלק במטלות הבית כגדולה יותר מזו של בן הזוג השני.
  • בפרויקט רב-משתתפים כל משתתף מעריך את תרומתו יותר
  • במו"מ (עסקי או זוגי) המשתתפים נוטים לזכור טוב יותר עובדות ונתונים המשרתים אותם ולתת משקל יתר לדעות ועמדות המאוששות את טיעוניהם
  • תוצאה של מו"מ תיתפס כהוגנת אם היא קרובה לתועלת האישית
  • גם כששני הצדדים מנסים להיות הוגנים, הם אינם מודעים לכך שהפירוש שלהם נוטה באופן אוטומטי לטובתם. כל אחד מונע מהצרכים שלו.
  • אגוצנטריות מקשה להעריך ויתורים שעושה הצד השני . כשצד אחד עושה ויתור הצד השני לא תופס זאת כך אלא כמשהו שמובן מאליו.
  • אנשים נוטים להעריך את עצמם כמוסריים יותר מאחרים. 

 

 

 

 

 

 

 

כתיבה: דורון עמרן וצוות מכון טמיר

 

 

מקורות:

 

 

Borke, H. (1975). Piaget's mountains revisited: Changes in the egocentric landscape.Developmental Psychology, 11(2), 240–243

 

Choudhury, S., Blakemore, S.-J., & Charman, T. (2006). Social cognitive development during adolescence. Social Cognitive and Affective Neuroscience, 1(3), 165–174

 

Helen Weinreich (2006) Kohlberg and Piaget: Aspects of their Relationship in the Field of Moral Development, Journal of Moral Education, 4:3, 201-213

 

Violet Kalyan-Masih (1973). Cognitive Egocentricity of the Child Within Piagetian Developmental Theory.  Published in Transactions of the Nebraska Academy of Sciences, Volume 2 (1973)

 

Lerner R, Steinberg L, editors. Handbook of Adolescent Psychology. 2nd edn. New York: Wiley; 2004

 

Child and Adolescent Development for Educators: Second Edition. Christine B. McCormick and David G. Scherer, 2018. Guilford press

 

Ma, H. K. (2013). The Moral Development of the Child: An Integrated Model. Frontiers in Public Health, 1, 57

 

Riva, F., Triscoli, C., Lamm, C., Carnaghi, A., & Silani, G. (2016). Emotional Egocentricity Bias Across the Life-Span. Frontiers in Aging Neuroscience, 8, 74

 

Sanders, A. E., Holtzer, R., Lipton, R. B., Hall, C., & Verghese, J. (2008). Egocentric and Exocentric Navigation Skills in Older Adults. The Journals of Gerontology. Series A, Biological Sciences and Medical Sciences, 63(12), 1356–1363

 

Steinberg L. Cognitive and affective development in adolescence. Trends in Cognitive Sciences. 2005;9:69–74

 

מאמר זה נסקר מקצועית ע״י איתן טמיר, MA, ראש המכון. עריכה אחרונה - 4.9.2019 ☑️ 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019