אגוצנטריות | מהי ראיית עולם אגוצנטרית אצל ילדים, נוער ומבוגרים?

מהי אגוצנטריות?   

אגוצנטריות בפסיכולוגיה היא קושי לראות היבטים מסוימים מנקודת מבטו של אדם אחר.

הילד האגוצנטרי מניח כי אחרים רואים, שומעים ומרגישים בדיוק כמו הילד.

בטקסט זה אתייחס לאגוצנטריות כמאפיין של שלב התפתחותי.

אח״כ נתקדם לביטויים אגוצנטריים בגיל ההתבגרות ולבסוף ניגע בהשלכות של ראייה אגוצנטרית בשנות הבגרות. 

התפתחות קוגניטיבית לפי פיאז׳ה

היה זה ז׳אן פיאז׳ה, פסיכולוג וביולוג שוויצרי, שחקר התפתחות חברתית וקוגניטיבית בשנות הילדות.

הוא התייחס לאגוצנטריות כשלב נורמטיבי שעוברים ילדים לאורך מסלול התפתחותם. 

לפי פיאז׳ה, מנגנון ההתפחחות הסוציו-קוגניטיבי נקרא הסתגלות (Adaptation).

מנגנון ההסתגלות מורכב משני אלמנטים:

• הטמעה / אסימילציה (Assimilation): אם נחשוב על תהליך התפתחות כטיפוס על סולם, הרי שבלידה אנחנו בתחתית הסולם ולאט לאט אנחנו מתקדמים שלב אחר שלב בלמידה של דברים חדשים דרך רשת של רפלקסים בסיסיים .זוהי הדרך בה תינוקות, פעוטות וילדים תופסים את העולם, תוך כדי תלות ברמת התשתית הנוירולוגית בזמן נתון. 

• התאמה / אקומודציה (Accommodation): ניתן לחשוב על כל חוויה בחיים כמו על טקטוק שעון המסמן את התקדמות הילד לאורך רצף הצמיחה הקוגניטיבית. אחרי שהילד לומד משהו חדש דרך הטמעה, הוא מתחיל להבחין דרך התנסויויתיו בין סוגים שונים של אותו דבר. השינוי הזה מכונה אצל פיאז׳ה התאמה. התאמה מייצגת צמיחה עצבית, בה הילד עובר משלב בסולם אחד של הסולם אל השלב הבא אחריו.

אגוצנטריות בגיל הרך

בעבודתו המכוננת על התפתחות קוגניטיבית, פיאז'ה (1951) דן בשלב הפרה-אופרציונלי של ילדים ובתפיסת האגוצנטריות.

בגלל תפקוד קוגניטיבי שאינו בשל דיו, ילדים חושבים ברמה סמלית ואינם מסוגלים להשתמש בהיגיון כדי לעבד יותר מרעיון אחד.

הנטייה שלהם להתמקד רק בדבר אחד בכל פעם ובעיקר ביחס לעצמי.

בשלב הפרה-אופרציונלי, שמתחיל סביב גיל 3 ומסתיים בערך בגיל 7, ילדים אינם מבחינים במודע בין העצמי ואחרים.  

החל מגיל 7 החשיבה חדלה להיות אגוצנטרית, שכן הילד יכול לראות יותר שונות מתוך נקודת מבטו.

בבסיס המגבלה האגוצנטרית בילדות קיימת תופעת ה״מרכוז״ (centration) ופתרונה מגיע דרך דה-מרכוז (de-centration).  

מרכוז הוא הנטיה הילדית להתמקד בהיבט בודד בכל מצב נתון.

כאשר ילד יכול להתמקד ביותר מהיבט אחד של מצב בו-זמנית, הוא רוכש את היכולת החשובה להתרכז.

אלא שבמהלך שלב זה לילדים קשה לחשוב על יותר מהיבט אחד בו-זמנית; והם מתקשים להתרכז במצב חברתי ובהקשר לא חברתי.

עם ההתפתחות, מתקיימת התקדמות הדרגתית של הילד, הרחק מאגוצנטריות, לעבר מציאות משותפת עם אחרים.

התקדמות זו ניכרת גם ביכולת הילד לשקול היבטים מגוונים של המצב, הבעיה או האובייקט, כפי שהם משתקפים, למשל, בתפיסת הילד את מושג השימור ופיתוח היכולת ל-Theory of Mind.

יכולת ל-Theory of Mind

אגוצנטריות היא עמדה מנטלית בלתי מסתגלת, הנובעת מיכולת מוגבלת ל-Theory of Mind, או תיאוריה של תודעה.

-Theory of Mind היא היכולת לראות את העולם מנקודות המבט של אחרים ולהבחין ברמזים רגשיים. 

היכולת לפתח את "התאוריה של התודעה" היא יכולת קוגנטיבית שמתפתחת בהדרגה מינקות דרך הילדות וגיל ההתבגרות ועד הבגרות. היכולת הזאת יוצרת את הבסיס להתפתחות מיומניות חברתיות של הילד.

פעילויות המקדמות התפתחות של מיומנויות ToM:

• משחקי תפקידים ומשחקי העמדת פנים "בכאילו".

• שיח על ארועי העבר.

• קריאת סיפורים.

• דיון על מצבים כגון מצבים שהיתה בהם אי הבנה וכדומה.

• דמיון.

• דיון על דעות ונקודות מבט שונות.

לקראת סיום השלב הפרה-אופרציונלי, ילדים כבר מפתחים ייצוגים נפשיים של אירועים ואובייקטים, מה שמכונה הפונקציה הסמיוטית.

במקביל, הם עוברים לעסוק במשחק סימבולי.

איך בודקים אגוצנטריות אצל ילדים?

היום קיימים מערכים ומגוונים יותר, אבל הדרך המקורית שפורסמה לחקר אגוצנטריות אצל ילדים נקראת 'משימת שלושת ההרים'. 

פיאז׳ה ואינהלדר פיתחו אותה כבר ב-1956:

הילד רואה מודל עם שלושה הרים, שניצב בין בין הילד לפסיכולוגית.

המטפל מעמיד בובה בעמדות שונות על גבי מודל והילד מתבקש לומר מה תראה הבובה מנקודות הראות שלה המשתנות שלה.

ילדים בני 3-4 בדרך כלל בוחרים במה שהם עצמם רואים, בעוד שבגילאים מאוחרים יותר (סביב 7) הם יבחרו לרוב להציג את נקודת מבטה של הבובה.

המסקנה היא שילדים בשלב הפרה-אופרציונלי הם אגוצנטריים וחשיבתם בעיקר תפיסתית, אולם כל שהם מתבגרים מתפתח התפקוד הסימבולי והם מסוגלים לראות מעבר לפרספקטיבה האישית.

הנה הדגמה יפה של ההליך:

משימת שלושת ההרים בוקרה על היותה מבחן מורכב מדי קוגניטיבית, מה שעלול לגרום להבדלים בביצוע בגלל קושי בהבנת המשימה, ולא בגלל מצבי אגוצנטריות. 

בורק ויוז (1975)ֿ, למשל, הצליחו גם להוכיח את זה, אבל לא ניכנס לזה כאן. 

כאשר ברצוננו לבחון האם מידת האגוצנטריות תואמת גיל, אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים, ניתן לעשות זאת באמצעות מבחנים להערכת אישיות במסגרת אבחון פסיכודיאגנוסטי. 

דיבור אגוצנטרי

בדיבור אגוצנטרי לא קיים ניסיון להחליף מחשבות או לקחת בחשבון את נקודת המבט של אדם אחר.

דיבור אגוצנטרי לפי פיאז'ה

לדברי פיאז'ה, השימוש של ילד בדיבור אגוצנטרי נמשך מגיל 3-5 ונעלם כמעט לגמרי בגיל 7-8,  בעת המעבר לשלב אופרציות קונקרטיות, כאשר הילד מפתח דיבור חברתי המותאם לצרכי אחרים.

למשל, ילד בן 4 ממלמל לעצמו מילים בקול כאשר הוא נמצא במהלך משחק עצמאי. הוא מסביר לעצמו מה הוא עושה, ומבחוץ נשמע כאילו שהוא מדבר עם מישהו אחר.

בפועל, הדיבור האגוצנטרי משמש את הילד כאמצעי להדרכה עצמית, בדרך כלל במהלך פעילות משחקית. 

מבחינת פיאז׳ה, דיבור אגוצנטרי הוא תופעה המתקיימת במקביל לאגוצנטריות חברתית, ולכן אין לו פונקציה קוגניטיבית ישירה. 

דיבור אגוצנטרי לפי לב ויגוצקי

לפי לב ויגוצקי דיבור אגוצנטרי הוא בחלקו דיבור חברתי קולי המיועד לפתרון בעיות ומופנם כשפה פנימית.

לדידו, מדובר בשיחה ספונטנית בה אדם "חושב בקול רם", במיוחד כאמצעי לוויסות תהליכים קוגניטיביים והכוונת התנהגות.

בתיאוריות של לב ויגוצקי, דיבור אגוצנטרי שווה ערך ל״דיבור פרטי״, שאינו זהה לדיבור האגוצנטרי של פיאז׳ה. 

הילד משתמש בדיבור מופנם ככלי מחשבתי.

הדיבור האגוצנטרי משתלב בתהליך הזה כאלמנט מעבר בין הדיבור החיצוני והפנימי, אבל ויגוצקי טען שיש לדיבור המופנם תפקיד אישי שמלווה את פעילות הילד ומקושר לצרכים קוגניטיביים בתכנון רצפים ובפתרון בעיות.

דיבור אגוצנטרי לפי לוריא

לוריא (Luria, 1992) עשה אינטגרציה והוסיף משלו.

הוא טען כי קיימים שלושה שלבים של התפתחות הדיבור אצל ילדים:

• שלב ראשון- דיבור חברתי (או דיבור חיצוני): אופן הדיבור הזה לא קשור לאינטלקט או לחשיבה.הילד משתמש בדיבור כדי לשלוט בהתנהגות אחרים, למשל ככלי לביטוי מחשבות ורגשות פשוטים, כמו בכי או צחוק.

• שלב שני- דיבור אגוצנטרי: מופיע בגילים 3-7 ומשמש גשר בין הדיבור החברתי הפרימיטיבי של השלב הראשון לבין הדיבור הפנימי המתוחכם והפרטי ביותר של השלב השלישי. בשלב האגוצנטרי, ילדים מרבים לדבר עם עצמם, ללא תלות בנוכחות מישהו שמקשיב להם. הם מנחים את התנהגותם בקול רם ובזמן אמת, בו מתרחשת ההתנהגות. בתוכם קיימת אמונה שחייבים מילים לקבל כדי לכוון את הפעולות. 

• שלב שלישי - דיבור פנימי: דיבור בוגר המאפשר לכוון חשיבה והתנהגות. כאשר נרכש ״דיבור בלי קול״, הילד מסוגל לנהל תפקודים מנטליים גבוהים יותר. הוא יכול לספור בראש, להשתמש במערכות יחסים לוגיות ולהיעזר בסימנים פנימיים. 

אגוצנטריות ושיפוט מוסרי

תיאורית התפתחות המוסר של לורנס קולברג בנויה מ-6 שלבים, הדומים בקווים כלליים למודל של פיאז'ה.

הם מתחלקים לשלושה חלקים של רמות מוסר קונבנציונאליות.

ארבעת השלבים הראשונים מופיעים בהתאם לגיל האדם ומבטאים תהליך התפתחות רציפה בהתאם לגיל.

במילים אחרות, לא ניתן לחזור אחורה בשלבים, ולא ניתן "לדלג" לשלב לפני שמסיימים את הקודם.

בסופו של דבר, האדם נעצר בשלב מסוים, והתהליך נעצר.

חלק ניכר מהאנשים לא מגיעים לרמת התפתחות מוסרית התואמת לשלב החמישי והשישי.

קולברג בחן את תגובותיהם של אנשים ביחס לדילמות מוסריות שהציג בפניהם, תוך שהוא מעניק חשיבות רבה לנימוקים שנתנו לכל בחירה.

בהמשך הופיעה התיאוריה של גיליגן.

היא טענה שלגברים ולנשים שני קולות מוסריים שונים.

הגבר מזוהה עם אוריינטציה לצדק, זכויות, שמירה על החוקים והדגשתם.

האישה מזוהה עם אוריינטציה לטיפול, קשר בינאישי, הימנעות מפגיעה באחרים ודאגה כלפיהם, לעיתים גם במחיר של הקרבה אישית.

אגוצנטריות אצל בני נוער

אגוצנטריות בגיל ההתבגרות מתארת ​​את הנטיה של בני נוער לפתח תפיסות שונות בין מה שהם מאמינים שאחרים חושבים עליהם לבין מה שאנשים אחרים חושבים עליהם באמת.

מתבגרים סבורים בדרך כלל כי אחרים מודעים וקשובים יותר להתנהגותם ולמראה שלהם ממה שקורה במציאות. 

האגדה האישית 

למרות שגם פיאז'ה מצא כי מצבם הנפשי של מתבגרים לא מחובר עד הסוף למציאות, הפסיכולוג דיוויד אלקינד היה הראשון לתאר תופעה של אגוצנטריות בגיל ההתבגרות, אותה כינה האגדה האישית (Personal Fable).

אלקינד טבע את המונח בספרו "אגוצנטריות בגיל ההתבגרות", שיצא לאור ב-1967. 

קהל דימיוני

קהל דמיוני (Imaginary Audience) הוא מושג נוסף המתאר ראיית עולם אגוצנטרית חולפת אצל מתבגרים. 

הקהל בתודעת הנער/ה כולל בדרך כלל את כלל העולם, אבל כמעט בוודאות מורכב גם מקבוצת השווים. 

תופעת הקהל הדימיוני מובילה בני נוער לשאוף ולהשקיע המון ביצירת רושם זה את זה.

לפעמים הם מנסים לייצר רושם ייחודי דרך רשתות חברתיות, לעיתים פנים מול פנים. 

מה שבטוח, חלקנו עדיין שם, לכן נדבר קצת על אגוצנטריזם אצלנו המבוגרים:

אגוצנטריות אצל מבוגרים

בבגרות, אגוצנטריות כבר אינה תחום מחקר, אלא מאפיין אישיותי שמצמצם יכולות בין-אישיות, בזוגיות, בעבודה ובכל מקום אחר: 

אם אתה רואה את העולם מנקודת מבט אגוצנטרית, קשה לך יותר להיות חלק בקשר זוגי מתמשך, כי אמפתיה דורשת כניסה לנעלי האחר. 

 אגוצנטריות מקשה גם על היכולת לנהל משא ומתן, תהליך בין-אישי שמחייב מנטליזציה כלפי חשיבת האחר, או יכולת לתיאוריה של תודעה (Theory of Mind). 

מפרספקטיבה אגוצנטרית, אנחנו נוטים להעריך את עצמנו כמוסריים יותר מאחרים, עניין שמתחזק ברוח התקופה.

מה ההבדל בין אגוצנטריות לנרקיסיסטיות?

אגוצנטריות, נרקיסיזם, אקסצנטריות ואגואיזם הם מושגים שונים, ולא במקרה. 

ההבדל העיקרי בין אדם אגוצנטרי לאדם נרקיסיסטי הוא שהנרקיסיסט מבקש כל העת הערצה מצד אחרים, עם צורך בלתי נדלה להרגיש חשוב ומוערך.

למרות שהאגוצנטרי נראה לעיתים נרקיסיסטי, הוא אינו בהכרח אובססיבי כלפי הישגים אישיים כמו הצלחה, יופי או מעמד.

האדם האגוצנטרי מתקשה להתחשב באחרים בתהליך קבלת ההחלטות שלו, פשוט כי אינו מסוגל לראות את צרכיהם. 

אגוצנטריות והטיות קוגניטיביות  

כולנו חיים כנראה עם מידה מסוימת של אגוצנטריות ולפעמים משלמים עליה מחירים. 

ישנן כמה הטיות קוגניטיביות המתחזקות על ידי מגבלה אגוצנטרית ומכבידות על החיים: 

הטיה אגוצנטרית רגשית

הטיה אגוצנטרית רגשית (EEB) מתרחשת במצב של כשל המובחנות בין העצמי לבין האחר, כך שהאמפתיה כלפי רגשות הזולת מושפעת מהמצב הרגשי שלנו.

אפקט הקונצנזוס הכוזב

באפקט הקונצנזוס הכוזב אנו מעריכים יתר על המידה כמה אנשים אחרים חולקים את נקודת המבט או העדפותינו. אנו נוטים לחשוב שאחרים יסכימו איתנו או יראו דברים בדרך שלנו.

קללת הידע

לא נעים להודות, אבל כאשר לפעמים אנחנו נוטים לדבר גבוהות בפני אחרים, בעיקר כאשר שאנחנו מומחים בתחום מסוים. אם אני מעביר הרצאה בפני סטודנטים ושולף המון מושגים מקצועיים, יתכן מאוד שראייה אגוצנטרית גורמת לי לשכוח את ההבדל בין רמת הידע שלי בתחום ההרצאה לבין רמת הידע של הלומדים. 

אשליית השקיפות

הרגשה שאחרים רואים בצלילות את מצבך הרגשי שלך בכל חוויה נתונה. לדוגמה, מתוך עמדה אגוצנטרית אנחנו נוטים לחשוב שעובדים בצוות שלנו רואים בבירור את תסמיני החרדה שלנו העברת מצגת. 

אפקט הזרקור 

מצב בו אנו מעריכים באופן מופרז את המידה בה אחרים מבחינים בהתנהגות שלנו.

למשל, במצבים אגוצנטריים אנחנו יכולים לקום ולרקוד בחתונה תוך מבוכה עמוקה המתעוררת לאור החשש ממבטיהם הנוקבים של אורחים אחרים, העוקבים אחר כל תנועה מגושמת שלנו.

זאת בעוד שבמציאות, הם כבר חצי שתויים ולרוב לא יבחינו בנו כלל.

נכתב ע״י דורון עמרן, MSW

עם  מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

14 במאי 2022   

מקורות:

Borke, H. (1975). Piaget's mountains revisited: Changes in the egocentric landscape.Developmental Psychology, 11(2), 240–243

Choudhury, S., Blakemore, S.-J., & Charman, T. (2006). Social cognitive development during adolescence. Social Cognitive and Affective Neuroscience, 1(3), 165–174

Helen Weinreich (2006) Kohlberg and Piaget: Aspects of their Relationship in the Field of Moral Development, Journal of Moral Education, 4:3, 201-213

Violet Kalyan-Masih (1973). Cognitive Egocentricity of the Child Within Piagetian Developmental Theory.  Published in Transactions of the Nebraska Academy of Sciences, Volume 2 (1973)

Lerner R, Steinberg L, editors. Handbook of Adolescent Psychology. 2nd edn. New York: Wiley; 2004

Luria A. R. (1965). L. S. Vygotsky and the problem of localization of functions. Neuropsychologia, 3, 387–392. 10.1016/0028-3932(65)90012-6

Child and Adolescent Development for Educators: Second Edition. Christine B. McCormick and David G. Scherer, 2018. Guilford press

Ma, H. K. (2013). The Moral Development of the Child: An Integrated Model. Frontiers in Public Health, 1, 57

Riva, F., Triscoli, C., Lamm, C., Carnaghi, A., & Silani, G. (2016). Emotional Egocentricity Bias Across the Life-Span. Frontiers in Aging Neuroscience, 8, 74

Sanders, A. E., Holtzer, R., Lipton, R. B., Hall, C., & Verghese, J. (2008). Egocentric and Exocentric Navigation Skills in Older Adults. The Journals of Gerontology. Series A, Biological Sciences and Medical Sciences, 63(12), 1356–1363

Steinberg L. Cognitive and affective development in adolescence. Trends in Cognitive Sciences. 2005;9:69–74