התקפי זעם אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים - טיפול פסיכולוגי והמלצות

דרג פריט זה
(62 הצבעות)
התקפי זעם - טיפול בילדים, נוער ומבוגרים - המלצות התקפי זעם - טיפול בילדים, נוער ומבוגרים - המלצות

 

התקפי זעם אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים -

תסמינים, אבחון וטיפולים

 

 

התקפי זעם אצל ילדים ובני נוער

מתבגרים וילדים רבים מגיעים לטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפיה לילדים, יחד עם הוריהם, תוך התמודדות עם חוסר אונים בעקבות התקפי זעם חוזרים ונשנים.

התקף זעם הוא התפרצות רגשית שיכולה לבוא לידי ביטוי בבכי, צרחות, השתוללות, חוסר יכולת להקשיב לצד השני, קושי להתפייס ולעיתים חוסר שליטה פיזי שעלול להביא גם לתגובות אלימות.

קשה לילדים לנהל ולשלוט בכעסים ובעת התקף זעם הם זקוקים לעיתים לתיווך הורי כדי לשוב למצב רגיעה. לעיתים, התקף זעם מתבטא במונולוג ממושך, דיבור חד צדדי ללא הפסקה.

ילדים ומתבגרים שמתקשים לשלוט בדחפיהם לרוב "יסננו" קללות, יהיו מעורבים באלימות ובהתנהגות מסכנת, לעתים עד להתפתחותן של הפרעות התנהגות.

RAGE PSYCHOTHERAPY

 

תסמינים של התקפי זעם

מצבים של עייפות, רעב, אי נוחות פיזית או מחלה יגבירו מאוד את הסיכוי להתקף זעם ולחומרתו. התקפי זעם אצל ילדים עד גיל 3, הם תופעה שכיחה ואינה מחייבת טיפול מיידי בילד, אך יש לשים לב לתדירותם, במיוחד אם הילד פוגע בעצמו או באחרים בזמן התקף כעס, ובגיל מאוחר יותר – האם התקפי הזעם מתרחשים גם בביה"ס או מחוץ לבית במסגרות חברתיות. 

כדאי לקבל הדרכה כיצד לפעול בזמן התקף זעם של ילד או של מבוגר קרוב. בהדרכה להורה נלמד כיצד לתת חיזוקים חיוביים לילד כאשר הוא לא מאבד שליטה והכי חשוב – כיצד להישאר רגועים בזמן התקף כזה, לא לבכות ולא להיכנס למצוקה, כיוון שההורה מהווה דוגמה לילד וחייב להראות שאינו נבהל או מאבד עשתונות. נלמד כיצד למצוא את גבולותיו של הילד, מה הוא יכול לעשות ומה מתסכל אותו וכיצד לתת לו משימות שיוכיחו לו כי הוא יכול להיות בשליטה.  

RAGE PSYCHOTHERAPY

כלים לניהול זעם אצל ילדים

ג'יימס גרוס (2007) מציין 5 מיומנויות חשובות עבור ילדים ובני נוער המתמודדים עם התקפי זעם:

בחירת מצבים -  זיהוי ומודעות של מצבים חברתיים שעלולים לעורר רגשות זעם, תוך מאמץ להימנע מהם. 

שינוי המצב -  פעולות אקטיביות לשינוי המצב הבעייתי, תוך ניסיון למתן את ההשפעה הרגשית. 

שימוש בהסחת דעת  - הסחה מהגירוי המעורר, או מיקוד בגירוי אלטרנטיבי, במטרה להפחית תגובות רגשיות לא רצויות או להגביר תגובות רגשיות רצויות. 

שינוי קוגניטיבי - שינוי והתאמת פירושים שהילד נותן אוטומטית לאירועים מעוררי זעם,  או שיפוטיות מכלילה לגבי יכולת הילד להתמודד עמם. 

התאמת התגובה - יישום של כלים וטכניקות נלמדים אשר בכוחם לשנות את החוויות הפיזיולוגיות, הרגשיות והתנהגותיות של תגובת זעם, לאחר שעלתה כבר אל פני השטח.

 

amygdala

 

גורמים להתקפי זעם של ילדים

להתקפי זעם יש הסברים וסיבות רבות, חלקם פסיכולוגיים וסביבתיים ואחרים ביולוגיים ונוירולוגיים. 

למעשה, לפעוטות יש תגובה ביולוגית וטבעית לכעס ותסכול:

טנטרומים והתקפי זעם קצרים ומידיים בקרב ילדים בין גיל שנה וחצי לארבע הם נורמליים גם אם הם נראים קיצוניים, ואף מעוגנים היטב בביולוגיה ובמבנה המוח של הילדים בגילאים הללו. על ההורים ללמוד להבין איזו פונקציה התנהגותית משרתים הכעסים של הילד, ללמוד כיצד לשמור על קור רוח, לא לוותר, ולסייע לילד לווסת את הרגשות שלו בעזרתם. 

עם זאת, כדאי להבחין בין תגובת הכעס הטבעית, התואמת לגיל ולטמפרמנט של הילד, לבין מקרים בהם כדאי לפנות לייעוץ בנושא. התקפי זעם תדירים וממושכים, אשר נמשכים דקות ארוכות ומתרחשים בגילאים מבוגרים יותר (מגיל 5 ומעלה) עשויים להוות סימן לכך שיש לפנות לטיפול מקצועי. ילדים בגילאי גן חובה לרוב יודעים להתמודד בצורה טובה יותר עם מצבי תסכול, והם כבר קצת מיומנים יותר בפתרון בעיות ומצבים חברתיים מורכבים. לכן, התפרצויות כעס תדירות, אשר פוגעות באיכות חייו של הילד ושל ההורים, עשויות להוות סימן לכך שישנה בעיה אשר נמצאת מתחת לפני השטח. 

בקרב ילדים, כבר מן הרגע שהם עוברים את שלב התלות המוחלטת בהוריהם ומתנפצת להם תחושת האומניפוטנטיות בה כל צרכיהם מסופקים באופן מידי, מתחילה ההתמודדות עם תחושות חדשות ולא מוכרות של כעס. שלב זה מתרחש יחסית מוקדם, ומתחיל לבלוט לעין סביב גיל שנתיים. מצב זה הוא נורמלי, בריא, ועוצמתו היא ברת חלוף. כאשר ההורים מסייעים לילדיהם לבטא את קשייהם במילים, נותנים תוקף לרגשות התסכול והכעס, ואף מגיעים לפשרות עם ילדיהם תוך הצבת גבולות ברורים של מותר ואסור, הכעסים צפויים להישמר במקומם הבריא והטבעי. כפי שמבוגרים לעיתים כועסים – כך גם ילדים.

 

למה ילדים נכנסים בכלל להתפרצות זעם? 

חשוב להבין מדוע ילדים מתנהגים באופנים לא יעילים. להלן כמה אפשרויות: 

  • לפעמים ילדים מתעלמים מהנחיות הוריות כי הם נהנים מפעילות אחרות, כמו צפיה בטלוויזיה, פעילות שהם רוצים להמשיך בה. 
  • סירוב לבצע מטלה בגלל סיבה עקיפה - כמו פחד שקשור למה שיקרה אחרי הפעילות הקרובה
  • בדיקת גבולות - "עוד חמש דקות!" - זה לא טוב לנו... בדרך כלל זה נמרח לשעה וחצי, מה שמכעיס את שני הצדדים. חשוב להיות עקביים בהנחיות ובלוחות הזמנים. זה לא מעיד על היעדר גמישות, אלא על בהירות. כשאתם אומרים "לא", זה "לא". הלמידה מתרחשת די מהר אם אתם עומדים על שלכם. 
  • צורך בתשומת לב - מובן בהחלט, כולנו רוצים, רק שכדאי ללמד אותם לאמץ דרכים אחרות לקבל תשומת לב. כאשר הילד עושה פעולה הפוכה מהבקשה של ההורה, בדרך כלל מדובר בדרישה להתייחסות. 
  • צורך בכח, השפעה ועצמאות - בשמחה, אבל שוב, בדרכים אחרות. חשוב להבהיר את זה ולהציע אלטרנטיבות.  מאבק כח עם ההורים הוא לא הדרך להגביר שליטה. 
  • לילדים אין את אוצר המילים הרגשי העשיר של מבוגרים (רוב המבוגרים...). כל כך חשוב לעזור להם לשיים (To name) רגשות שבשלב זה הם עדיין חסרי-שם. 

 

RAGE and TANTRUMS

 

שליטה עצמית

 

שליטה על מחשבות -  עד כמה אני מסוגל להפנות את הקשב לגירוי המטרה ולמנוע הסחת דעת מגירויי רקע. יכולת הכרחית שמאפשרת לי להתמיד במאמץ להשגת המטרות שלי. מרבית המטרות שלנו דורשות קשב ממוקד ע המטרה.

    • מנגינה שרצה בראש שלי ללא הפסקה
    • דימוי לא נעים שבו אני קופץ מהמרפסת רץ בראשי

  • שליטה על התנהגות - חוסר שליטה מתבטא בשני קצוות- בקצה האחד אימפולסיביות, כאשר אנחנו לא מצליחים לשלוט בעצמנו, או קומפולסיביות- כשאנחנו עושים משהו שוב ושוב בלי שהרצון שלנו ממש מעורב (למשל, בדקנו שהתנור סגור לפני שיצאנו אך אנו שבים לבודקו שוב ושוב: 
    • אימפולסיביות (לא התכוונתי לעשות את זה)
    • קומפולסיביות (אני חייב לעשות את זה)

  • שליטה על רגשות - עד כמה אנו יכולים למנוע מעצמנו התפרצות מצד אחד, עד כמה אנו יכולים להרגיע את עצמנו ומה קורה במצבים שאנו מרגישים מעוררים- עוררות מינית- מה קורה לנו שם?

    • התפרצויות של רגשות שליליים (וחיוביים)
    • מצבים מעוררים
    • התמקדות
    • הפניית קשב למשימה ולהתעלם מהסחות
    • התמדה בהגשמת מטרות

 

 

 

מנטליזציה

מנטליזציה מתייחסת ליכולת המתפתחת לראות מה קורה בעולם הפנימי שלי ובעולם הפנימי של האחר.

כאשר קיים חוסר בערוץ הקוגניטיבי של המנטליזציה, ילדים (ומבוגרים) מגיבים אך ורק מתוך הממד הרגשי. אנחנו מזהים סכנה, ולמרוצ שהסכנה הזו עשויה לא להיות אמיתית, אנו נוטים להיבלע בתוכה כשאנחנו משותקים לחלוטין מבחינת שיקול הדעת וקבלת החלטות. 

לדוגמא-  בחור שפוגש את חברה שלו והיא לא מתייחסת אליו. מבחינה רגשית הוא קולט שהיא לא רוצה להיות אתו. בגלל שהערוץ הקוגניטיבי שלו אינו פעיל הוא לא יצליח לעשות אינהיביציה – ויגיב בכעס, בדרמה, כל כולו נבלע וכלוא בתוך התפיסה הרגשית. 

כאשר קיימת עוררות רגשית גבוהה יש במקביל הנמכה של הערוץ הקוגניטיבי.  יש אנשים עם נטיה להיכנס למצבים של הנמכה קוגניטיבית הרבה יותר מהר מאחרים.

ילדים עם יכולת מנטליזציה (רפלקציה) מוגבלת מתקשים "לקחת צעד אחורה" ולהגיב באופן גמיש שמותאם למצב. הם יגיבו באופן של 'ייחוס מקובע' וההתנהגות שלהם תהיה יותר חזרתית. 

חוויה רגשית ולא סימבולית (אין חשיבה על חשיבה)

הרגשות מורחבים באופן לא מתאים לקוגניציות: "אני עצוב, כנראה פגעת בי".

כשילד לא מסוגל לעשות מנטליזציה, רואים אותו מגיב להתנהגות באופן רגשי חזק, מבלי שמסוגל לבצע על זה חשיבה. לדוגמא: ילד אחד דורך בטעות על ילד אחר בגן, והילד האחר לא מסוגל להבין שדרכו עליו בטעות. הילד שדרכו עליו כועס, ומבין שהילד השני רצה להכאיב בכוונה.

 

מחקרי מוח

חוקרים הבוחנים את מקורות הזעם מכיווני מחקר נוירו-קוגנטיביים, רואים בו ביטוי תגובתי לאיום באמצעות תוקפנות לא מעוכבת. 

האזורים הנמוכים ביותר במוח האנושי, אלה שקרובים יותר למרכז, אחראים על תחושת הסכנה (ראו בתמונה למעלה את האמיגדלה). אזורים אלה משותפים לבני האדם ולבעלי חיים אחרים, כמו כלבים וקופים. קליפת המוח והאזורים המפותלים שלה (הנאו-קורטקס והקורטקס הפרה-פרונטלי) התפתחו בשלבים מאוחרים יותר באבולוציה ואחראים על חשיבה, קבלת החלטות, ניטור עצמי וחשיבה על חשיבה (מטא-קוגניציה). מבחינה פונקציונלית, האזורים הגבוהים מעכבים, עושים אינהיביציה, לפעילותם של האזורים הנמוכים. הזעם מגיע כאינפורמציית חירום רגשית מהאמיגדלה וגזע המוח והקורטקס דואג להרגיע אותה ולעכב את ההתנהגות האלימה. 

כשנכנסים למצב של "כביכול סכנה", מאבדים את היכולת לחשוב ופועלים באופן התנהגותי שאינו מושפע מחשיבה ← "הרגשתי את תחושת הסכנה והנה היא פורצת". אחת המטרות של טיפול נפשי בהתפרצויות זעם היא לחזק את היכולת לניהול עצמי, לשליטה עצמית ולוויסות רגשי. מבחינה תיאורטית, אנחנו רוצים ללמד את האיזורים הגבוהים "לקחת את ההגה" ולהרגיע את האיזורים הנמוכים.  

 

טיפול פסיכולוגי בהתקפי זעם

 

איך עוזרים לילד להתגבר על התקפי זעם? 

 

פסק זמן 

טכניקה התנהגותית פשוטה ויעילה מאוד להפחתת זעם, טנטרום וכעסים. עוצרים לפרק זמן מסוים את הפעילות שעושים כרגע כדי להפחית את העוצמות הרגשיות ולהגביר את היכולת לחשיבה, עיבוד מידע ושיקול דעת. פשוט נותנים לו כמה דקות להירגע ולהפחית את רמות האדרנלין, לטובת פיתוח מודעות עצמית להתנהגות ולהשלכותיה. 

חשוב לדון עם הילד על "מה שהיה" אחרי שמסתיים פסק הזמן. אפשר לשאול אותו למה התנהג כפי שהתנהג, בעיקר באמצעות שאלות סוקרטיות, שמאפשרות לו להגיע לתשובה בעצמו ומכיוונים שונים. 

השיטה עובדת מצוין בעיקר עם ילדים צעירים יותר שמתנגדים להנחיות של ההורים. 

 

 

 

 

התקפי זעם אצל מבוגרים

התקפי זעם אצל מבוגרים נדירים יותר, ומומלץ לקבל עזרה והדרכה כיצד לשלוט בהם שכן יש להתקפים אלה מחיר חברתי כבד, בעיקר משום שהם קשורים לקושי בהתמודדות עם פגיעה רגשית, ובמקרים מסוימים מבטאים זעם נרקיסיסטי.

התקף זעם לא מגיע פתאום ומשום מקום - קיימים סימנים פיזיים שאפשר ללמוד לזהותם - הגוף משדר מידע חשוב וזה יתרון גדול להיות מודעים אליהם מראש - דריכות, הבעת פנים, לסת קפוצה, לחץ נפשי חזק, נשימה מהירה, כאבי ראש, צורך בהליכה חזרתית הלוך ושוב, קשיים מיידיים בריכוז, דפיקות לב מהירות, מתח בכתפיים, חוסר שקט קיצוני ועוד. על ידי זיהוי ותיקוף עצמי של הסימנים הפיזיים, הרגשות והמחשבות שקודמים לכעס, ניתן לזהות מהר יותר האם ומתי התקף הזעם עומד להתפרץ ולמנוע אותו מראש. 

 

מה הסיבות הכי נפוצות לזעם אצל מבוגרים?

מטבע הדברים, מרבית הסיבות הן פסיכולוגיות. מה שמשותף לכולן היא התחושה ש"נעשה לי עוול":

עלבונות

חוסר רגישות או אדישות

הונאה ובגידה

נטישה ודחייה

הפרת הבטחה

כפיות טובה

ניצול

לעג

תקיפה

בטיפול פסיכולוגי עם מבוגרים הסובלים מהתקפי זעם נלמדים כלים יעילים שעוזרים לזהות את הנקודות הרגישות שעלולות להביא להתקף זעם.

האתגר הטיפולי המרכזי הוא ללמוד טכניקות טיפוליות מוכחות שיאפשרו לכם להימנע מהרגש להשתלט עליכם בנקודות הללו, לחזק את האיפוק והשליטה ולחזור לרגיעה במהירות. 

Anger Managment Therapy

 

התקפי כעס וזעם - מתי לפנות לעזרה מקצועית?

כאשר זעם בקרב ילדים ובני נוער, ממש כמו אצל מבוגרים, מתרחש לעיתים נדירות מאוד, ניתן לראותו כתופעה שניתן להכיל, ובנקודות מסוימות אף מהווה חלק בלתי נפרד מההתפתחות הרגשית הבריאה. כל מתבגר ומתבגרת מגיעים לשלב בו עליהם להתמודד בהדרגה עם גוונים שונים של תסכול, כאשר רבים מהתסכולים נובעים מהפער בין השאיפה לעצמאות לבין התלות הגדולה שלהם בפועל, או בין הצורך לקבל סיפוקים מידיים לבין המגבלות שכופות דרישות המציאות. 

מחד, ייתכן כי ההורים מתמודדים באופן שגוי עם הכעס של הילד, וכך מעודדים אותו לפנות להתקפי זעם כדי לפתור בעיות ותסכולים. במקרים כאלו, ליווי או הדרכת הורים עשויה לפתור את הבעיה על ידי הקניית כלי התמודדות טובים יותר להורים. במקרים רבים, ובעיקר כאשר מדובר בילדים, שינוי ההתנהגות של ההורים היא משמעותית הרבה יותר מאשר טיפול פרטני בילד. כאשר ההורים לומדים כיצד להגיב לילד כועס - איך להכיל אותו מצד אחד אך לא ללמד אותו כי להתקפי זעם יש תוצאות חיוביות מצד שני - לרוב נוצר בבית תהליך משמעותי של הקלה בכעסים.

מאידך, ייתכן ופנייה לטיפול פרטני בילד היא הפתרון הנכון, שכן ישנם גורמים שונים אשר עשויים לעמוד בבסיסם של כעסים בלתי נשלטים בקרב ילדים.

למשל, ילדים המתמודדים עם ADHD עלולים לפתח התפרצויות זעם כיוון שבעיות קשב וריכוז מלוות בקושי להתמודד עם מעברים מסיטואציה אחת לאחרת (למשל, מהקניון לבית, או מהבית לגן). לחילופין, ילדים עם לקות שפתית עלולים להביע כעסים בעוצמה גבוהה יותר, שכן הם מתמודדים עם קושי לבטא את הצרכים הרגשיים שלהם באופן מילולי גם בגילאים בהם הם כבר מצופים לעשות כן. כמו כן, התפרצויות זעם תדירות עשויות להעיד על קשיים בוויסות הרגשי, ועל נטייה להגיב באופן חריף לכל אירוע ולתפוס אירועים במונחים של "שחור או לבן", ללא אפשרות להתנחם בפתרונות ביניים או ב"חצאי סיפוקים". בנוסף, ייתכן וכעסים בלתי נשלטים בקרב ילדים מעידים על לקות בכישורים החברתיים שלהם, ועל חוסר היכולת שלהם לפתור בעיות חברתיות או להבין סיטואציות חברתיות מורכבות.

 

אם תחליטו להתייעץ על התפרצויות זעם

אצל ילדים, מתבגרים או מבוגרים

ניתן לתאם עמנו מספר מפגשים

ממוקדים ואינטנסיביים

עם פסיכולוגים קליניים 

או מטפלים קוגניטיביים-התנהגותיים

במכון טמיר תל אביב או

בקליניקות העמיתות של המכון בכל הארץ,

כדי לקבל הדרכה מדויקת וברורה לקשיי זעם,

כולל הנחיות התנהגותיות.

התקשרו להתאמה מדויקת ומפגש מהיר:

1-800-509-809

 

קיראו על טיפול CBT לילדים ולמתבגרים >


סיכמו: אביגיל וינר

כתיבה: אופיר ברגמן ויעל הררי

 

 

 

מקורות:

Berkowitz L. Aggression: Its causes, consequences, and control. Philadelphia: Temple University Press; 1993

Blair, R. J. R. (2012). Considering anger from a cognitive neuroscience perspective. Wiley Interdisciplinary Reviews. Cognitive Science, 3(1), 65–74. http://doi.org/10.1002/wcs.154

The Dialectical Behavior Therapy Skills Workbook for Anger - Using DBT Mindfulness and Emotion Regulation Skills to Manage Anger By: Alexander L. Chapman PhD, RPsych, Kim L. Gratz PhD, Marsha M. Linehan PhD, ABPP, 2015. New Harbinger Publications.

 

Cheng, M. (2008). Anger Management: An Anger Management Training Package for Individuals with Disabilities. Journal of the Canadian Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 17(4), 233

Dretzke J, Davenport C, Frew E, Barlow J, Stewart–Brown S, Bayliss S, Taylor RS, Sandercock J, Hyde C: The clinical effectiveness of different parenting programmes for children with conduct problems: A systematic review of randomised controlled trials. Child Adolesc Psychiatry Mental Health 3:7, 200

Garfinkel, S. N., Zorab, E., Navaratnam, N., Engels, M., Mallorquí-Bagué, N., Minati, L., … Critchley, H. D. (2016). Anger in brain and body: the neural and physiological perturbation of decision-making by emotion. Social Cognitive and Affective Neuroscience, 11(1), 150–158. http://doi.org/10.1093/scan/nsv099

J.J. Gross and Thompson, R.A, (2007). Emotion Regulation: Conceptual Foundations. https://www.researchgate.net/publication/303248970_Emotion_Regulation_Conceptual_Foundations

Kendall PC: Guiding theory for therapy with children and adolescents. In: Child and Adolescent Therapy: Cognitive-Behavioral Procedures. Edited by Kendall P.C., editor. New York: Guilford Press; 2006; pp. 3–30

Loeber R, Burke JD, Pardini DA: Development and etiology of disruptive and delinquent behavior. Annu Rev Clin Psychol 5:291–310, 2009

Siegel, A., Bhatt, S., Bhatt, R., & Zalcman, S. S. (2007). The Neurobiological Bases for Development of Pharmacological Treatments of Aggressive Disorders. Current Neuropharmacology, 5(2), 135–147.

Sukhodolsky, D. G., Kassinove, H., & Gorman, B. S. (2004). Cognitive-behavioral therapy for anger in children and adolescents: A meta-analysis. Aggression and Violent Behavior, 9(3), 247-269.
http://dx.doi.org/10.1016/j.avb.2003.08.005

Sukhodolsky, D. G., Smith, S. D., McCauley, S. A., Ibrahim, K., & Piasecka, J. B. (2016). Behavioral Interventions for Anger, Irritability, and Aggression in Children and Adolescents. Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, 26(1), 58–64. http://doi.org/10.1089/cap.2015.0120

Tarantino, S., De Ranieri, C., Dionisi, C., Citti, M., Capuano, A., Galli, F., … Valeriani, M. (2013). Clinical features, anger management and anxiety: a possible correlation in migraine children. The Journal of Headache and Pain, 14(1), 39. http://doi.org/10.1186/1129-2377-14-39

https://psychcentral.com/news/2016/07/08/weak-brain-connections-linked-to-anger-disorders/106586.html

 

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il