חוסר אונים נרכש, דיכאון וטיפול CBT | מרטין סליגמן

חוסר אונים נרכש

 

למידת חוסר אונים /

חוסר אונים נרכש

 

חוסר אונים נלמד,

דיכאון וטיפול קוגניטיבי התנהגותי

 

 

מהו חוסר אונים נרכש?

למידת חוסר אונים היא מצב מנטלי שנוצר בעקבות חוויות מלחיצות חוזרות ונשנות.

אנשים שמתמודדים עם חוסר אונים נלמד סבורים כי הם אינם מסוגלים לשלוט במצב הנתון או לשנותו, ולכן גם לא מנסים - גם כאשר זמינות בפניהם הזדמנויות לשינוי.

  

 

איך מתרחשת למידת חוסר אונים וכיצד התגלתה התופעה?

כשבעלי חיים ובני אדם חווים מצב מלחיץ בלתי נשלט, הם נוטים להפגין חוסר אונים בעתיד, כשהם נמצאים במצב שיש להם שליטה עליו.

בקלות רבה נלמדת הכללה. כשהסיטואציה משתנה אנחנו פשוט לא מזהים את השינוי כי אנו שבויים בחשיבה שזהו המצב וכך הוא יהיה תמיד.

 

High and dry... 

 

בשנת 1967 גילה הפסיכולוג מרטין סליגמן גילה תגלית מפתיעה במחקר על התנהגות נרכשת. הוא מצא שכלבים שלמדו שאינם יכולים להימנע משוק חשמלי, לא ברחו ממנו, גם כאשר היה באפשרותם לעשות זאת. במלים אחרות, לאחר שהכלב למד שאין לו שליטה על הסיטואציה בה נמצא, הוא איבד, באופן זמני, את הרצון והיכולת לעשות כן. תגובה זו מאפיינת גם התנהגות אנושית הידועה בשם "חוסר אונים נרכש". חוסר אונים נרכש עומד בבסיס המודל הקוגניטיבי-התנהגותי של דיכאון.

 

כמו הרבה גילויים בפסיכולוגיה קלינית, החיבור בין הניסויים של סליגמן עם כלבים לבין דיכאון, דרש יצירתייות יוצאת דופן. סליגמן חזר על ניסוי ההתניה קלאסית של פאבלוב, בו התנה בין גירוי אברסיבי (שוק חשמלי) לבין צליל או אור ספציפיים. כצפוי, בשלב מסוים הכלב רכש את האסוציאציה בין הצליל או האור לבין הכאב שהסב לו השוק החשמלי (סביר שבימינו זה לא היה עובר ועדת הלסינקי...).

 

ההמשך של הניסוי היה מיוחד במינו: סליגמן הרכיב מחיצה באמצע התא בו שהה הכלב באופן שמאפשר לו לדלג בין שני חלקי התא. ברצפת המחצית הראשונה של התא קיבל הכלב שוק חשמלי ובשנייה לא. ההגיון אומר שהכלב אמור לעבור לצד השני של התא, אבל למרבה ההפתעה הוא העדיף דווקא להתיישב ברצפת התא בה הועבר השוק. בעקבות ההתניה הראשונה, הכלב פשוט ויתר על האפשרות לעבור לאזור המוגן. סליגמן המופתע כינה את הסיטואציה "למידת חוסר אונים", או במלים אחרות, למידה מתסכלת על מסוגלות נמוכה בעבר תורמת לייאוש וחוסר אונים גם בהווה. חשוב להדגיש כי כאשר לא נערכה ההתניה האברסיבית המקדימה, הכלבים דילגו למחצית המוגנת של התא.

 

הרעיון של סליגמן הוא אדיר, כי חלק מהניסויים שלו היו בכלבים שחוו חוסר אונים וכעת הם לא במצב של חוסר אונים. הוא הכניס לניסויים שלו כלבים שהצטרפו לכלבי הניסוי שלא חוו זאת והיוו מודלינג. ועדיין הם הציגו חוסר אונים נרכש. הניסויים שלו סייעו בהבנה יישומית של התנהגות אנושית רחבה יותר מדיכאון, למשל בלמידת חוסר-אונים בארגונים.

 

 

סגנון ייחוס דיכאוני

סליגמן חקר בהרחבה את מה שכינה סגנון ייחוס. אנשים בדיכאון מראים סגנון ייחוס שלילי, בכך שהם נוטים לייחס בעקביות אירועים שליליים למקורות שהם פנימיים, יציבים וגלובליים.

נמשיך עם הניסוי של סליגמן ונחבר לייחוס:

סליגמן הסיק כי הכלב ששכב בחוסר אונים, למעשה למד את חוסר האונים מהחלק הראשון של הניסוי.

איך זה קשור לבני אדם?

מחקרי המשך הראו שתחושת חוסר האונים אצל בני האדם יכולה להיות מושפעת מן הדרך בה הם תופסים את האירועים השלילים שקורים להם.

לדוגמא, נגיד ונכשלת במבחן במתמטיקה, יש כמה דברים  שאתה יוכל לומר לעצמך שהם הסיבה לכך: "אני טיפש", "לא למדתי מספיק", "הבחינה הייתה קשה מדי" ועוד.  

כל אחת מהסיבות יכולה להיתפס כסוג ייחוס שונה. ייחוס, זה הגורם אשר לפי תפיסת האדם, אחראי לתוצאות מצב מסוים.

ייחוס יכול להיעשות עבור אירועים חיוביים ושליליים. ישנם סוגים שונים של ייחוסים שגורמים לחוסר אונים נרכש.

הייחוסים שהכי סביר שיגרמו לכך הם פנימיים יציבים וגלובליים.

ייחוסים פנימיים הם כל סוגי הייחוסים לפיהם הסיבה למצב מסוים היא בתוך האדם ולא בעולם החיצוני.  

לדוגמא, אם אתה מאמין שנכשלת בבחינה כי אתה טיפש, זה ייחוס פנימי.

לעומת זאת, אם נכשלת כי הבחינה הייתה קשה מדי, זה ייחוס חיצוני-כי זה לא בשליטתך, אתה מאשים את הבחינה.  

ייחוס יציב הוא כזה שלא משתנה לאורך זמן או בין אירועים שונים: להגיד שנכשלת כי אתה טיפש, זה ייחוס יציב, כי העובדה שאתה טיפש לא תשתנה בין למצבים שונים.

לעומת זאת, אם נכשלת כי לא למדת מספיק, זה לא ייחוס יציב, כי בפעם הבאה אתה יכול ללמוד יותר ולהצליח בבחינה.  

ייחוס גלובאלי הוא תפיסה לפיה הגורמים שמשפיעים על התוצאה חלים על מצבים שונים ולא רק על אחד מהם.

לדוגמא, התפיסה לפיה נכשלת בבחינה כי אתה טיפש היא ייחוס גלובאלי אם היא נכונה לא רק לגבי שיעורי מתמטיקה אלא גם לגבי כל שיעור אחר.

כאמור, כאשר בני אדם מחזיקים בייחוסים פנימיים, יציבים וגלובאליים סביר שיפתחו חוסר אונים נרכש.

בדוגמא שנתנו, הייחוס שהכי סביר שיתרום לחוסר אונים נרכש הוא האמונה שנכשלת כי אתה טיפש. 

 

 

באיזה שלב בחיים אנו לומדים חוסר אונים נרכש?

חוסר אונים עשוי להירכש בשלבים מאוד מוקדמים בחיים, לדוגמא, במקרה שתינוק לא מצליח לעורר תגובה אצל הוריו על-ידי בכי או חיוך.

ההורים מעבירים את דפוס הפרשנות השלילי לילדיהם ואלו מפתחים בעצמם חוסר אונים נרכש.

באופן כזה, דפוסי החשיבה וההתנהגות עוברים בהעברה בין-דורית.

על-פי סליגמן, הורים יכולים ללמד את ילדיהם אופטימיות נרכשת אם הם עצמם ישמשו מודל לדפוס חשיבה כזה, יאפשרו להם שליטה מתאימה בסביבה בה הם חיים ויעודד אותם להשתמש בטכניקות של פתרון בעיות על מנת להתמודד עם קשיים.   

 

אצל ילדים קטנים קל להשרות חוסר אונים נרכש.

ילדים לא מאמינים בעצמם שיכולים לפתור משהו גם אם הוא קל יותר ממשימות קודמות.

סליגמן מדגים לנו מה קורה כשאנשים שרויים במצב של חוסר אונים והם לא יכולים לראות שמשהו השתנה.

הוא אופטימי כי רוב הדברים בחיים משתנים.

כל הזמן המציאות משתנה וכל הזמן ישנם שינויים ואם נבחין בהם נוכל לעלות על המסלול.

 

חגית בראלי פישמן מטפלת CBT בראשון לציון מכון טמיר

חגית בראלי-פישמן, מטפלת CBT בדיכאון, בראשון לציון

 

 

מה הקשר בין חוסר אונים נלמד לדיכאון?

האם חוסר אונים נלמד הוא גורם לדיכאון או שהוא מהווה רק תופעת לוואי בשלב התפרצות הדיכאון?

 

יש פה עניין של זמנים - מה נמצא לפני מה -  אם חוסר אונים נלמד הוא אחד הגורמים לדיכאון, הרי שהופעתו אמורה להקדים את התפרצות ההפרעה. 

 

מחקר אורך בן 5 שנים, שפורסם ב-1986, בנושא חוסר אונים נלמד ודיכאון אצל ילדים שפך אור על הסוגיה.

המחקר מדווח כי סגנון ייחוס שלילי אינו מנבא סימפטומים של דיכאון אצל ילדים, אלא אירועי חיים מלחיצים.

אולם, עם שנות התבגרותם של הילדים שהשתתפו במחקר, נמצא כי הם נטו לפתח עיוותי חשיבה וסגנונות קוגניטיביים שליליים יותר, מה שכן היווה משתנה שמנבא סימפטומים של דיכאון בתגובה לאירועים שליליים נוספים.

 

החוקרים משערים כי אירועי חיים שליליים בשנות הילדות המוקדות עלולים לתרום בביסוס סגנון ייחוס שלילי, מה שבתורו מסב לילדים פגיעות גבוהה יותר לאפיזודות דיכאוניות בעתיד, כאשר יזמנו אליהם החיים אירועים מלחיצים.

ובאמת – רוב המחקרים תומכים בכך שסגנונות קוגניטיביים שליליים מהווים גורם סיכון לדיכאון.

 

דר דוד זוהר פסיכולוג קליני מומחה מכון טמיר תל אביב

דר׳ דוד זוהר, פסיכולוג קליני ומטפל בדיכאון, עמית מכון טמיר ת״א

 

 

מילה על הקורונה - חוסר אונים כן, חוסר ישע לא

כל המצב הזה של המגיפה עמוס בחוסר אונים. 

כולנו חשים חסרי אונים במצב הנתון, כיוון שרוב רובו של התהליך אינו בשליטתנו וגם לא באחריותנו.

זה קשה -  החלטות הממשלה; בחירות של אחרים סביבנו; הנחיות הסגר השלישי של משרד הבריאות. 

אבל זה לא אומר שאנחנו חסרי תקווה.

 יש המון התנהגויות שאפשר ליצור מתוכן תקווה, בין אם זו אמונה, התחברות עם מישהו שאנחנו אוהבים, או פרגון במילה מעודדת למי שצריך אותה. 

 

בתקווה,

 

האנשים של מכון טמיר

   

מכון טמיר מציע

טיפול פסיכולוגי באינטרנט

עם פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים בקליניקה,

בסקייפ או בזום.

 

צרו קשר, אנחנו כאן.

 

 

 

״אוניות שלא נעות בלב ים,

גורלן נחרץ על ידי הרוחות...״

 

--- פתגם איראני מסורתי 

 

 

 

כתיבה:

אפרת גרדי, MSW

אופיר ברגמן, מנהלת קהילת העמיתים

וצוות מכון טמיר

 

עריכה:

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר 

 

 

 

מקורות: 

 

Klein DC, Fencil-Morse E, Seligman MEP. Learned helplessness, depression, and the attribution of failure. Journal of Personality and Social Psychology. 1976;33:508–516

 

Jayne Leonard (2019). What is learned helplessness?. Retrieved from Medical News Daily: https://www.medicalnewstoday.com/articles/325355.php

 

Maier, S. F., & Seligman, M. E. P. (2016). Learned Helplessness at Fifty: Insights from Neuroscience. Psychological Review, 123(4), 349–367

 

Miller WR, Seligman MEP. Learned helplessness, depression, and the perception of reinforcement. Behaviour Research and Therapy. 1976;14:7–17

 

Nolen-Hoeksema S, Girgus JS, Seligman ME. (1986). Learned helplessness in children: a longitudinal study of depression, achievement, and explanatory style. Journal of Personality and Social Psychology, Vol. 51, No. 2,435-442

 

Nuvvula, S. (2016). Learned helplessness. Contemporary Clinical Dentistry, 7(4), 426–427

 

Rive MM, van Rooijen G, Veltman DJ, Phillips ML, Schene AH, Ruhé HG. Neural correlates of dysfunctional emotion regulation in major depressive disorder. A systematic review of neuroimaging studies. Neuroscience & Biobehavioral Reviews. 2013;37:2529–2553

 

Seligman, M.E.P. and Maier, S.F. (1967). Failure to escape traumatic shock. Journal of Experimental Psychology, 74, 1–9. 

 

Seligman ME, Peterson C. A learned helplessness perspective on childhood depression: Theory and research. In: Rutter M, Izard CE, Read P, editors. Depression in Young People: Developmental and Clinical Perspectives. New York: Guilford; 1986. pp. 223–49. 

 

Seligman ME. Fall into helplessness. Psychol Today. 1973;7:43–8.Weiss JM, Simson PG, Ambrose MJ, Webster A, Hoffman LJ. Neurochemical basis of behavioral depression. In: Katkin E, Manuck S, editors. Advances in Behavioral Medicine. Vol. 1. Greenwich, CT: JAI Press; 1985. pp. 233–275.  

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021