דלוזיות | מחשבות שווא: על הפסיכולוגיה של הסקה דמיונית 2019

דרג פריט זה
(16 הצבעות)
דלוזיות דלוזיות

 

מהי הפרעת חשיבה ומהן דלוזיות?

איזה עיוות חשיבה קוגניטיבי עומד בבסיסן?

מהי דלוזיה?

דלוזיות, או מחשבות שווא, הן הפרעה פסיכיאטרית שמאפיינת מצבים פסיכוטיים . מבחינה אבחונית, ב-DSM-5 מוגדרת הפרעה דליוזיונית (Delusional disorder) שנקראה בעבר פרנויה

דלוזיות הן אמונות בלתי מעורערות המובילות למסקנות שאינן מבוססות על המציאות. אנשים הסובלים מדלוזיות חווים מחשבות הקשורות למצבים מהחיים האמיתיים: פרנויות, מחשבות גרנדיוזיות, סומטיות, ארוטומניות (מחשבות שווא על אהבה) ומחשבות יחס באשר לכוונות זדון נסתרות של אחרים. 

 

 

סוגים של דלוזיות

קריטריון מרכזי שמגדיר דלוזיות הוא נוכחותן של אמונות נוקשות שאינן ברות שינוי ותובנה, גם כאשר מוצגת עדות לוגית מפריכה למשל, אדם מסתגר בדירתו ומשוכנע שיש אדם ספציפי שמתנכל לו לאורך תקופה ארוכה ומנסה להקליט אותו ולעקוב אחריו באמצעים אלקטרוניים. אותו אדם עלול להישאר ער לאורך לילות שלמים כדי לארוב בחלון הבית, במאמץ לצלם את האדם הפוגע. הוא יזמין פעם אחר פעם טכנאים שמתמחים באיתור מכשירי ציתות (עלות כל ביקור כזה אלפי שקלים). הוא יייחס רמזים סביבתיים, מקריים או דמיוניים, לפעילותו העוינת של הרודף ("העציצים הוזזו במהלך הלילה למקום אחר בגינה"). בייאושו, הוא עלול לחשוד גם בכוונותיהם הדואגות של אוהביו, שמבחינתו שואפים לאשפז אותו בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי. גם כאשר יוצגו בפניו עובדות המעידות בוודאות על הבלבול בו הוא מצוי ובבוחן המציאות הפגוע, הוא יתעקש על שימור הרעיון וישקיע מאמצים ביצירה ובחיזוק טיעונים אחרים, מורכבים יותר, חדשים או מחודשים.

בבסיס הדלוזיה שורר כאב נפשי עמוק. יש תיאורטיקנים בפסיכואנליזה, כמו וילפרד ביון, שהתייחסו למשבר הפסיכוטי כמנגנון הגנה של הנפש מפני התמוטטות מוחלטת. ויש בכך הרבה: המכניזם הפרנואידי שומר על אינטגרציה ולכידות של הנפש, גם אם אלה מתועלות ומוקדשות לרעיונות עיוועים.

מוזמנים לקרוא כאן מאמר על תסמינים עדינים המעידים על פסיכוזה מתקרבת

 

איתן טמיר

 

PSYCHOSIS DELUSIONS

 

הסוגים הנפוצים והמוכרים ביותר של מחשבות שווא

 

  • מחשבות רדיפה (דלוזיות פרנואידיות) – מחשבות עם גוון פרנואידי הן השכיחות ביותר. אמונה/פחד שרוצים לפגוע בך/מחפשים אותך/עוקבים אחריך - מחשבת רדיפה יכולה להיות מיוחסת לאדם בודד, לארגון ביון או ריגול נגדי, לממשלה, למשטרה ועוד. יש להבחין בין פסיכוזה ל"סתם" תיאוריית קונספירציה. הדרך להבדיל – עד כמה המחשבה אינה מחוברת למציאות ועד כמה לא קיימת מתאפשרות גמישות ותובנה פסיכולוגית לאור עדויות מפריכות. המיקוד הדלוזיוני יכול להיות ספציפי – יתכן שמישהו רותה לפגוע בי, או שהשב"כ רודף אחריי. המוקד יכול להיות גם עמום – אמונה שעוקבים אחריי או מצוטטים מבלי לדעת מי עומד מאחורי המזימה, מה המוטיבציה למעקב ומדוע דווקא אני נבחרתי לכך.

 

Persecutory delusions

 

  • מחשבות יחס - אמונה שדברים מכוונים כלפיך/שיש לדברים משמעות ייחודית עבורך. לדוגמא: שדרן החדשות בטלוויזיה מדבר ספציפית אלי ומעביר לי מסרים סמויים . לוקח דברים נייטרלים ומבין אותם כמכוונים אליך. למשל, Angel baby – האמינה שהצעדים הבאים בחייה מכוונים מבחוץ, על בסיס רמזים מוסתרים בחידון טלוויזיוני, לפיהם תכננה את פעולותיה העתידיות. 

 

  • גרנדיוזיות - מחשבות גדלות - אמונה שהאדם חשוב במיוחד, בעל יכולות מיוחדות, כוחות על, עושר יוצא דופן, או פרסום (האדם משוכנע שהוא סלב). במחשבות שווא דתיות, יכולה להשתלב גרנדיוזיות עם אמונה באל: למשל "אמונה שאני ישו" - תופעה פסיכוטית נפוצה בסינדרום ירושלים.

 

  • מחשבות שווא סומטיותאמונה לפיה קיימת בעיה במצב הגוף. למשל, "רקמה בגוף שלי נרקבת", "הגוף שלי מרגיש נוזלי", "הראש שלי פתוח ודברים יכולים להכנס ולזהם אותו". דוגמא נדירה של התופעה היא (Delusions of parasitosis (DP, בה משוכנע האדם שנדבק על ידי טפילים. יש להבחין בין דלוזיות סומטיות לבין היפוכונדריה, מצב בו האדם מודאג ומוטרד לגבי בריאותו ללא סיבות קליניות, אך מודע לבעיה ולאי-הרציונליות שבה. יש הטוענים כי קיים קשר ישיר בין מחשבות שווא גופניות לבין דיכאון פסיכוטי.

 

  • מחשבות ארוטומאניותהאדם מאמין, באופן שגוי, כי אדם אחר מאוהב בו. מחשבות שווא ארוטומאניות שכיחות יותר בקרב נשים ופחות אצל גברים. למשל, אמונה ש"מישהו מאוהב בי ורוצה להתחתן איתי", או אדם ש"משוכנע שהרופאה מאוהבת בו ורוצה לעזוב את בעלה עבורו". 

     

erotomanic delusional disorder

 

  • מחשבות ניהיליסטיותדלוזיות ניהיליסטיות מתבטאות באמונה מאיימת וקטסטרופלית על אסון שעומד להתרחש. אלה מתבטאות בדרך כלל בפיתוח רעיונות היפוכונדריים, רגשות אשם קיצוניים והערכה עצמית ירודה. 

  

  • דלוזיות שליטה - ייחוס מחשבות (בייחוד תוקפניות ומיניות) למקור חיצוני. ייחוס של דברים שיש בתוכך למקור חיצוני – השטן נותנים לי הוראות ומכריחים אותי להתנהג בצורה מסוימת. השתילו שבב שגורם לי להתנהג בצורה מסוימת. מייחס את מקור המחשבות למישהו אחר. בדר"כ מדובר במחשבות שווא מאיימות, המעוררות חרדה, אשמה וחוסר אונים – "לרצוח את אבא שלי", "אני עלול לאנוס בן משפחה". 

 

Bizarre delusion

 

  • דלוזיות ביזאריות (מוזרות) - טוב, צריך להודות שגם הסעיפים הקודמים היו די ביזאריים, אבל דלוזיות ביזאריות הן לא סבירות בעליל, הן לא מובנות ואינן מתבססות על חוויות חיים מציאותיות. מבחינה אבחונית הן פחות מאפיינות הפרעה דלוזיונית ובדרך כלל מעידות על קיומה של מחלה נפשית נרחבת יותר, כמו סכיזופרניה. דלוזיות ביזאריות יכולות להתבטא באיבוד שליטה על הגוף/ההתנהגות/המחשבות, כמו גניבת מחשבות (Thought Withdrawal)החדרת מחשבות (Thought Insertion) או כוח חיצוני שתלטני שמשפיע על התנהגות האדם וכוונותיו (Delusions of Control).

 

  

טיפול נפשי בדלוזיות 

 

המתמודדים עם דלוזיות חייבים לראות בהקדם איש מקצוע מומחה בתחום בריאות הנפש, בעדיפות לפסיכיאטר. במקרים מסוימים ההמלצה היא אשפוז כדי לעבור אבחון וטיפול ראשוני במקרים אקוטיים.

 

טיפול תרופתי ופסיכיאטרי

מחקרים קליניים מלמדים כי טיפול תרופתי נוגד פסיכוזה מהדור הראשון או השני, כמו זיפרקסהפימוזיד ו-לפונקס, מסייע בערך למחצית מהמתמודדים. דרכי נטילת התרופות יכולות להיות בבליעה או בזריקה (בה משפיע האפקט לאורך זמן ממושך יותר). בחירת התרופות מתבססת על הערכת תופעות הלוואי האישיות של המטופל ונגישותו למסגרת בה ניתן הטיפול.

גם תרופות נוגדות דיכאון נמצאו יעילות, בעיקר כאשר קיימת תחלואה נלווית של דיכאון פסיכוטי.

במקרים בהם נדרש שינוי מהיר ייעשה שימוש גם בנזעי חשמל (ECT) טיפול יעיל בהפרעות מצב רוח שמתבצע בהרדמה ומחייב אשפוז.

תרופות נגד חרדה ממשפחת הבנזודיאזיפינים עשויות להועיל כטיפול תומך ותחזוקתי, בנוסף לתרופות האנטי-פסיכוטיות.

 

פסיכותרפיה

בסקירת מחקרים מבוקרים שנערכה ב-2015 לא נמצאה שיטה טיפולית ייחודית ומוכחת לטיפול בהפרעה. עד שיתפרסמו מחקרים נוספים, מומלצים הטיפולים הנפשיים הניתנים למטופלים עם הפרעות פסיכוטיות.

המחקרים הקיימים כן מעידים כי בכוחו של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לעזור למטופל לבחון ולחקור את האמונות והמחשבות הדומיננטיות, תוך התמקדות בהיבטים הרציונליים, הרגשיים וההתנהגותיים.

CBT מציעה וריאציות, טכניקות וכלים טיפוליים להתמודדות עם הפרעה דליוזיונית, למשל שיטה חדשה שעושה שימוש ב-VR (מציאות מדומה).

 

 

איך לדבר עם אדם שמתמודד עם דלוזיות?

אם אתם נמצאים בקשר עם אדם שמתמודד עם מחשבות שווא, חשוב להפנות אותו לקבלת עזרה מקצועית, אצל פסיכיאטר או פסיכולוג. אם אתם נמצאים לפני או אחרי תהליך טיפולי, הנה כמה נקודות שעשויות לעיתים לעזור בתקשורת נכונה עם האדם הסובל:

  • ספקו מידע מדויק לגבי המתרחש בעולם האמיתי: לעיתים היעדר מידע קונקטי עלול לתרום להתפתחות של הזיות, כאשר האדם ממלא את הפערים בהנחות קוגניטיביות שגויות. הבהרה לגבי בוחן המציאות עשויה לזרוע ספק של באשליה בה הוא מחזיק, להרגיע ואולי אפילו לשנות את האמונה השגויה. 

 

  • פנו לאדם עם שאלות נקודתיות וספציפיות שמחברות אותו ל"כאן ועכשיו": אם הוא סבור, למשל, שאחרים מעוניינים לפגוע בו, ניתן לבדוק איתו האם הוא מרגיש מספיק בטוח כאן, היכן שאנחנו יושבים ומדברים. 

 

  • נסו לפענח בזהירות את הלוגיקה שעומדת בבסיס המחשבה הבידיונית וחפשו "חורים בעלילה"המנעו משיפוטיות וקחו בחשבון שדווקא כאשר יימצאו פערים בנראטיב, סביר שתועלה התנגדות ואפילו כעס. 

 

  • השתמשו בתיקוף (ולידציה): אחת מצורות התקשורת האמפתיות ביותר היא תיקוף. הקשיבו קשב רב והתייחסו מילולית לחוויה האישית באופן תיאורי. אחת מרמות התיקוף היעילות ביותר היא התייחסות את החוויה ואל התגובה אליה כנורמטיבית. שימו לב, לא מדובר באישוש והצדקת המחשבה עצמה, אלא בתיקוף הרגשות המתלווים אליה: "כל אדם שאני מכיר היה נלחץ במצב שלך...".

 

  • חשיפה אישית ושיתוף מזדהה: אם עולה בכם דוגמא למצב בעבר בו חוויתם מצוקה רגשית דומה, שתפו בדוגמא אמיתית -  היא עשויה לספק אמפתיה עמוקה ויקרת ערך לצד תחושת מובנות והכרה. 

 

Psychotic

 

מה גורם לדלוזיות?

צריך להודות שעדיין רב הנסתר על הגלוי אודות המנגנון הסיבתי המדויק של פיתוח מחשבות לא מציאותיות.

בתחילת הדרך התייחסו פרויד וממשיכיו להתפתחותן של דלוזיות כביטוי של קונפליקטים לא מודעים המעוררים סערת נפש עצומה ומאבק פנימי שמתחולל בין רבדי הנפש - האיד, הסופר-אגו והאגו. למחשבות שווא רודפניות, למשל, התייחסו פסיכואנליטיקאים כאקטינג-אאוט שמגן מפני דחפים הומוסקסואליים חבויים ומעוררי חרדה. ההשערות הפסיכואנליטיות לגבי הפרעת דלוזיה, יצירתיות ומרתקות ככל שיהיו, לא עמדו במבחן המחקר. כיום מועדפים מודלים מחקריים עדכניים, בעיקר קוגניטיביים, אורגניים, נוירולוגיים וביוכימיים, שמציעים הסברים תקפים יותר שמתקדמים כל העת.

במקביל לגישה האנליטית, הציעה הפסיכולוגיה ההתנהגותית כי דלוזיות הן תוצר של תהליכי למידה, כאשר מחשבות השווא משרתות התנהגות מגוננת של הימנעות מפני מפגשים ויחסים בין-אישיים. עד לנקודה מסוימת ניתן לבסס הנחה זו, אך עם התפתחות המחקר והידע הקליני, היא נראית פשטנית מדי.

 

הגישה הקוגניטיבית

הגישה הקוגניטיבית מסבירה את הנטיה למחשבות שווא באמצעות שלושה מכניזמים בעייתיים: Theory of mind, סגנונות ייחוס ואיסוף מידע שמוביל לתהליכי הסקה וקבלת החלטות שגויים.

שלושת אלה מובילים את המתמודדים לגיבוש דעה החלטית, נחפזת, נחרצת וחד-משמעית.

 

סגנון ייחוס

דלוזיוניים נוטים לייחס אירועים ומצבים שליליים להתנהגות או כוונות של אחרים או לנסיבות חיצוניות, אבל לא לעצמם.

מחקר חדש מלמד כי השתתפות בתהליך של אימון מטא-קוגניטיבי אישי קצר - שיטת פסיכותרפיה המיועדת ספציפית להפחתת מחשבות שווא - מסייעת במיתון חומרת הדלוזיות, כמו גם סימפטומים חיוביים עמם מתמודדים חולי סכיזופרניה.

 

Theory of Mind

(Theory of Mind (Tom היא מושג פסיכולוגי המתייחס ליכולת לייחס כוונות, מחשבות, ידע ואמונות לאחרים ולעצמנו (דומה למושג אחר - מנטליזציה). לפי גישתו של (Frith (1999, המתמודדים עם דלוזיות מתקשים לשים את עצמם במקומו של האחר ולכן, בהיעדר ToM, אינם מצליחים להעריך נכונה את כוונותיו. השערות אלה מתאימות ומדויקות, אך נראה כי היעדר ToM הוא יותר מצבי (מתעורר בסיטואציה נתונה) ופחות תכונתי (קוהרטי בכל מצב). 

 

קפיצה למסקנות

אנשים עם הפרעה דלוזיונית בדרך כלל "קופצים למסקנות" תוך שימוש מופחת במידע אובייקטיבי. מנגנון ה"קפיצה למסקנות" (Jumping to Conclusions) הוא בין הגורמים המרכזיים המביאים ליצירה ושימור של הדלוזיה. הסובל מדלוזיה, על פי גישה זו, "מדלג" על תהליכים חשובים של איסוף מידע לשם קבלת החלטה מושכלת והגיונית, אודות ביצוע פעולה מסוימת ובבואו לעמוד על ההבדל בין דמיון למציאות. קפיצה למסקנות קשורה פעמים רבות גם בחוסר גמישות של אמונה ובהשקעת משאבים מועטה באיסוף מידע אודות המציאות.

מחקר עדכני העלה כי כי ברמות חרדה גבוהות, ההסתברות לקפוץ למסקנות עולה באופן משמעותי. החוקרים שיערו כי קיים קשר בין עיוותי חשיבה לבין אימפולסיביות , חרדה או ליקויים נוירו-קוגניטיביים. גורם מרכזי אפשרי נוסף שנמצא קשור לפיתוח מחשבות שווא הוא ליקוי בזיכרון העבודה, שהוא אחד הגורמים המשפיעים על פונקציות ניהוליות.

מסקנות המחקר היו שניתן, בנסיבות מסוימות ולזמן קצר, להשפיע על אסטרטגיות איסוף המידע של מטופלים הסובלים מדלוזיות, לשפר את גמישות האמונה שלהם בהסברים אלטרנטיביים לתופעות ולהפחית משמעותית את המידה בה נטו לקפוץ למסקנות. במחקר המשך שנערך, הנבדקים דיווחו כי האימון גרם להם לערוך שיפוטים יסודיים יותר אודות המציאות ולבחון מידע עובדתי גם מעבר לניסוי. מסקנות אלו משמעותיות מאוד עבור חולי סכיזופרניה, הסובלים לעתים קרובות מתחושות רדיפה המעוררות חרדה ופוגעות באופן קשה באיכות חייהם.

 

 

פנו אלינו לייעוץ פסיכולוגי להתמודדות עם דלוזיות.

 

 

עלות מפגש:

סביב 330 ש״ח

 

 

 

כתיבה:

 

שייקו ברדווין, פסיכולוג

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

 

מקורות:

 

 

 

 

Blackwood N.J, Howard R.J, Bentall R.P, Murray R.M. Cognitive neuropsychiatric models of persecutory delusions. American Journal of Psychiatry. 2001;158:527–539

 

 

Cermolacce, M., Sass, L., & Parnas, J. (2010). What is Bizarre in Bizarre Delusions? A Critical Review. Schizophrenia Bulletin, 36(4), 667–679

 

 

Coltheart, M. (2010), The neuropsychology of delusions. Annals of the New York Academy of Sciences, 1191: 16-26

 

 

Coltheart, M., Robyn Langdon, and Ryan McKay (2011). Delusional Belief. Annual Review of Psychology 2011 62:1, 271-298

 

 

De, S., et al (2013). Bizarre Delusions: A Qualitative Study on Indian Schizophrenia Patients. Indian Journal of Psychological Medicine, 35(3), 268–272

 

 

Di Rocco, V. (2016). Psychosis as a Defense Against Psychotic States of the Psyche. Research in Psychoanalysis, 22,(2), 180-189

 

 

Gallagher, S., & Trigg, D. (2016). Agency and Anxiety: Delusions of Control and Loss of Control in Schizophrenia and Agoraphobia. Frontiers in Human Neuroscience, 10, 459

 

 

Garety, P., Freeman, D., Jolley, S., Ross, K., Waller, H., & Dunn, G. (2011). Jumping to conclusions: The psychology of delusional reasoning. Advances in Psychiatric Treatment, 17(5), 332-339

 

 

Faden, J., Levin, J., Mistry, R., & Wang, J. (2017). Delusional Disorder, Erotomanic Type, Exacerbated by Social Media Use. Case Reports in Psychiatry, 2017

 

 

Freeman, D., et al  (2013). Current Paranoid Thinking in Patients With Delusions: The Presence of Cognitive-Affective Biases. Schizophrenia Bulletin, 39(6), 1281–1287

 

 

Frith C.D, Frith U. Interacting minds-a biological basis. Science. 1999;286:1692–1695

 

 

Hartley, H. et al. (2015). The influence of thought control on the experience of persecutory delusions and auditory hallucinations in daily life. Behaviour Research and Therapy. Volume 65, February 2015, Pages 1-4

 

 

Kamara, T. S.,et al (2009). Does major depressive disorder with somatic delusions constitute a distinct subtype of major depressive disorder with psychotic features? Journal of Affective Disorders, 112(1-3), 250–255

 

 

Kiran, C., & Chaudhury, S. (2009). Understanding delusions. Industrial Psychiatry Journal, 18(1), 3–18

 

 

Slattery, H., & Nance, M. (2015). Treatment resistant somatic delusions in bipolar disorder. BMJ Case Reports, 2015, bcr2014208375

 

 

 Skelton M, Khokhar WA, Thacker SP. Treatments for delusional disorder. Cochrane Database Syst Rev. 2015;5: CD009785

 

 

Roudsari , M.J and Manschreck, J.C.C (2015). Current Treatments for Delusional Disorder. Current Treatment Options in Psychiatry. June 2015, Volume 2, Issue 2, pp 151–167

 

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מכון טמיר מוכר על ידי מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר פסיכולוגים קליניים. בואו להכיר!

נטע אלמוג | פסיכולוגית ילדים, בני נוער והדרכת הורים באבן יהודה נטע אלמוג | פסיכולוגית ילדים, בני נוער והדרכת הורים באבן יהודה נטע אלמוג היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, מטפלת בילדים, מתבגרים וליווי הורי באבן יהודה, עמיתה של מכון טמיר באזור השרון; עורכת איבחונים פסיכולוגים ומלווה בייעוץ למסגרות חינוכיות ולצוותי הוראה; בנוסף, עובדת בשירות הפ... More detail
רויטל רווה | מטפלת קוגניטיבית התנהגותית | מכון טמיר תל אביב רויטל רווה | מטפלת קוגניטיבית התנהגותית | מכון טמיר תל אביב רויטל רווה מטפלת CBT עו״ס קלינית MSW   שמי רויטל רווה, אני עובדת סוציאלית קלינית, בעלת תואר שני (MSW) מטעם אוניברסיטת תל אביב, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית (CBT) בתל אביב, עמיתת מכון טמיר, מדריכת סטודנטים ומרצה.   ... More detail
ד"ר עמוס שרון | פסיכולוג קליני מדריך בכיר | מכון טמיר תל אביב ד עמוס שרון הוא דוקטור לפסיכולוגיה קלינית (Yeshiva Unuversity) משנת 2000;  פסיכולוג קליני מדריך בתל אביב, בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה, חבר צוות ההדרכה של מכון טמיר.      נקודות ציון מקצועיות מומחה בפסיכולוגיה קלינית... More detail
יאיר לוי | פסיכולוג קליני מומחה במזכרת בתיה | טיפול דינמי ו-DBT יאיר לוי | פסיכולוג קליני מומחה במזכרת בתיה | טיפול דינמי ו-DBT יאיר לוי הוא פסיכולוג קליני מומחה בגדרה ורחובות (תואר ראשון בבן גוריון, תואר שני במכללה האקדמית של תל אביב). טיפל 6 שנים בבית החולים "זיו" בצפת, מראשית דרכו כמתמחה ועד לתפקיד פסיכולוג אחראי במחלקת אשפוז יום למבוגרים. עובד... More detail
ענת שועה אברהמי | פסיכולוגית חינוכית מומחית | מכון טמיר תל אביב ענת שועה אברהמי | פסיכולוגית חינוכית מומחית | מכון טמיר תל אביב ענת שועה אברהמי היא פסיכולוגית חינוכית מומחית; מטפלת ופסיכולוגית ילדים בתל אביב ; חברת צוות מכון טמיר.   ניסיון מקצועי את ההתנסות הטיפולית קיבלתי בעבודתי בשירות הפסיכולוגי, שם אני מטפלת בילדים טיפול פסיכודינמי. ... More detail
ד״ר איה גולן | הדרכת הורים וטיפול לילדים | מכון טמיר צפון ת״א ד״ר איה גולן | הדרכת הורים וטיפול לילדים | מכון טמיר צפון ת״א ד״ר איה גולן   שמי איה גולן, אני מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב; במחקר ה- PhD בעבודה סוציאלית התמחיתי בהיבטים קליניים של לידה שקטה (stillbirth), תוך התמקדות בנושאים הקשורים בהתמודדות הרגשית עם האובדן ברמה ... More detail
דלית ביירון זקס | עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית ברחובות דלית ביירון זקס | עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית ברחובות דלית ביירון זקס היא עו״ס קלינית, פסיכותרפיסטית ברחובות וביבנה, במסגרת קליניקות עמיתות של מכון טמיר.   ניסיון מקצועי בעלת ניסיון חיים עשיר ורב תחומי, אופטימית מטבעי, מתחברת לאנשים ועוזרת להם. מטפלת במרפאה לבריאות הנפש... More detail
הדס אורינגר וייס | מטפלת זוגית ופרטנית בצפון תל אביב הדס אורינגר וייס | מטפלת זוגית ופרטנית בצפון תל אביב הדס אורינגר וייס   שמי הדס אורינגר וייס, אני מטפלת פרטנית וזוגית בגישה דינמית בצפון תל אביב; בוגרת תואר שני בחוג לביבליותרפיה מאוניברסיטת חיפה, בעלת תעודת מנחת קבוצות מוסמכת מאוניברסיטת חיפה; בוגרת החוג לטיפול... More detail
בר אורקין | פסיכולוג בהתמחות קלינית (.M.A) | מכון טמיר תל אביב בר אורקין | פסיכולוג בהתמחות קלינית (.M.A) | מכון טמיר תל אביב בר אורקין   שמי בר אורקין,  אני פסיכולוג בהתמחות קלינית בתל אביב; בעל תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה קלינית של הילד והמבוגר מאוניברסיטת חיפה ותואר ראשון בפסיכולוגיה ובמדעי המוח והקוגניציה מאוניברסיטת בן גוריון. כעת נמצא במהלך... More detail
איתן טמיר | M.A בפסיכולוגיה ופסיכותרפיסט | ראש מכון טמיר איתן טמיר |  M.A בפסיכולוגיה ופסיכותרפיסט | ראש מכון טמיר   ברוכים הבאים,   שמי איתן טמיר, אני בן 46, בעל תואר שני בפסיכולוגיה ומנחה קבוצות בתל אביב;  בוגר לימודי תכנית לפסיכותרפיה ובוגר לימודי הנחיית קבוצות. את לימודי התואר התואר הראשון והשני בפסיכולוגיה סיימתי באוניברסיטת... More detail
יוהנה ליטבק | פסיכולוגית חינוכית מומחית ברעננה | טיפול לילדים ובני נוער יוהנה ליטבק | פסיכולוגית חינוכית מומחית ברעננה | טיפול לילדים ובני נוער יוהנה ליטבק היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה עמיתה של מכון טמיר, בה היא מקיימת טיפול פסיכולוגי לילדים ובני נוער ברעננה.     רקע אישי וניסיון מקצועי שמי יוהנה ואני פסיכולוגית עם מעל 17 שנות ניסיון. למדתי... More detail
שיראל בוטבול | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (M.A) | מכון טמיר תל אביב שיראל בוטבול | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (M.A) | מכון טמיר תל אביב שיראל בוטבול   שמי שיראל בוטבול, אני פסיכולוגית בהתמחות קלינית בתל אביב; בעלת תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה קלינית מהמכללה האקדמית תל אביב יפו; את התואר הראשון למדתי בחוגים לפסיכולוגיה וספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון... More detail
רולה חילו-דביאת | פסיכולוגית קלינית מומחית - מכון טמיר חיפה רולה חילו-דביאת |  פסיכולוגית קלינית מומחית - מכון טמיר חיפה רולה חילו-דביאת היא פסיכולוגית קלינית מומחית בחיפה, בעלת תואר שני(M.A.) בפסיכולוגיה קלינית וחינוכית מאוניברסיטת חיפה. מטפלת עמיתה של מכון טמיר בחיפה.    הכשרה וניסיון מקצועיים את התואר הראשון סיימתי באוניברסיטת... More detail
רון ארגמן | פסיכולוג בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב רון ארגמן | פסיכולוג בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב   רון ארגמן שמי רון ארגמן, אני פסיכולוג בהתמחות קלינית בתל אביב; בעל תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה קלינית במיקוד מבוגרים מהמכללה האקדמית ת"א יפו ותואר ראשון בהצטיינות בפסיכולוגיה ובפילוסופיה מאוניברסיטת בן גוריון.   ... More detail
מור צח מוכתר | מנהלת אזור חולון בת ים והשפלה | מכון טמיר תל אביב מור צח מוכתר | מנהלת אזור חולון בת ים והשפלה | מכון טמיר תל אביב   מור צח מוכתר שמי מור צח מוכתר, אני בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה בהצטיינות מהאוניברסיטה הפתוחה;  החל מאוקטובר 2018 לומדת לתואר שני במגמה לפסיכולוגיה חינוכית. אני עובדת 6 שנים במכון טמיר, כמנהלת איזור, ומתאמת טיפול ... More detail
ד"ר עידית שלו | פסיכולוגית שיקומית מומחית | מכון טמיר בתל אביב ד    ד"ר עידית שלו היא פסיכולוגית שיקומית מומחית בתל אביב, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מומחית בטיפול קוגניטיבי ההתנהגותי, מאמנת אישית ומוסמכת בפסיכותרפיה מבוססת התמקדות (Focusing). ד״ר שלו היא מטפלת עמיתה של מכון טמיר... More detail
ריטה רוזמרין | MSW מדריכה ופסיכותרפיסטית | מכון טמיר תל אביב ריטה רוזמרין | MSW מדריכה ופסיכותרפיסטית | מכון טמיר תל אביב ריטה רוזמרין היא מטפלת מוסמכת בעבודה סוציאלית קלינית בהצטיינות באוניברסיטת בר אילן; פסיכותרפיסטית דינמית בתל אביב; חברה בצוות ההדרכה של מכון טמיר; מנחת קבוצות ומטפלת ביחידה לטיפול זוגי ומשפחתי במרכז הרפואי תל אביב,... More detail
איילת בורוכוב | MSW מטפלת פרטנית וזוגית | מכון טמיר תל אביב איילת בורוכוב | MSW מטפלת פרטנית וזוגית | מכון טמיר תל אביב איילת בורוכוב היא פסיכותרפיסטית בדרום תל אביב, עובדת סוציאלית קלינית ועמיתת מכון טמיר.   פרטי השכלה תואר ראשון W.S.B בעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית אשקלון (בהצטיינות יתרה) הסמכה בשיטת "12 הצעדים" לטיפול בהתמכרויות, הרשות... More detail
שני פיצ'ו-פרלורנזוס | MSW מטפלת פרטנית בתל אביב שני פיצ'ו-פרלורנזוס | MSW מטפלת פרטנית בתל אביב שני פיצ'ו-פרלורנזוס   שמי שני פיצ'ו-פרלורנזוס, אני עובדת סוציאלית בעלת תואר שני (M.S.W) בהצטיינות יתרה במסלול פרט, ילד ומשפחה; דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל; מטפלת מוסמכת בת״א ועמיתת מכון טמיר; כמו כן,... More detail
ענבר קונטס | פסיכותרפיה דינמית ותרגול מיינדפולנס בתל אביב ענבר קונטס | פסיכותרפיה דינמית ותרגול מיינדפולנס בתל אביב   ענבר קונטס היא פסיכותרפיסטית בגישה פסיכודינמית בתל אביב, עובדת סוציאלית קלינית (MA) במכון טמיר ותלמידת המסלול לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת תל אביב.     אני מאמינה אני מאמינה שתסמינים פסיכולוגיים הם חלון... More detail

מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019