מהו מבחן MMPI?

שאלון האישיות הרב-שלבי של מינסוטה (MMPI) הוא אחד ממבחני האישיות הנפוצים ביותר בתחום בריאות הנפש בעולם.

הוא משמש אנשי מקצוע לאבחון פסיכולוגי - זיהוי מבנה אישיות, בריאות נפשית, תכונות אופי ופסיכופתולוגיה (כלומר, הפרעות נפשיות). 

למרות שניתן למלא אותו ידנית, כיום נוהגים לערוך ולנתח את ה-MMPI-2, גם בחו״ל וגם בישראל, באמצעות מחשב. 

מסיבות אתיות וכלכליות, השימוש במבחן מבוקר באדיקות וספקי המבחנים דורשים מהרוכשים לספק הוכחה לגבי ההכשרה המתאימה לרכוש אותם (בדרך כלל פסיכולוגים קליניים או אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש שמנהלים שירותים מקצועיים בארגונים, כמו שב״ס או שב״כ).

מבחן ה-MMPI בישראל

מי שהביא את המבחן לישראל הוא פרופ׳ משה אלמגור, פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי,  מרצה בכיר בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, שלמד וחקר היבטים של מבחן האישיות במסגרת לימודי הדוקטורט ולאחריהם, באוניברסיטת מינסוטה. 

ב-2019 הוגדר מבחן ה- 2-MMPI ע״י מועצת הפסיכולוגים כ-מבחן עוגן, כלומר כלי אבחוני שמציע בחינה והסתכלות מקיפה על אישיות האדם, שיעמוד בבטריה הדיאגנוסטית לצד מבחן הרורשאך, מבחן וכסלר והאכנבך, אשר הוגדרו אף הם ככלי אבחון כאלה. 

MMPI-2-RF

הגרסה המעודכנת ביותר של המבחן נקראת MMPI-2-RF, קיצור של  Restructured Form. היא כוללת 338 פריטים ו-53 סולמות תוכן.

ההפחתה במספר הפריטים כרוכה בהסרה של היגדים חודרניים מדי שהופיעו בגרסה הקודמת. ציוני המבחן מבוססים על נורמות ישראליות.

בספטמבר 2020 יצאה לאור הדרסה החדשה ביותר של המבחן, ה- MMPI-3. ֿ

המבחן מתורגם, נחקר ומנורמל ויהיה זמין לשימוש סביב 2024. 

איך ה-MMPI-2 בנוי?

בגרסה הנוכחית של המבחן, ה- MMPI-2RF ישנם 338 היגדים, כולם בפורמט של ״נכון״ או ״לא נכון״.

זמן השלמת השאלון קצר יותר - נבדקים מסיימים אותו תוך שעה עד שעתיים, תלוי ברמת הקריאה והריכוז. הרבה פעמים זה מהווה מגבלה מסוימת עבור נבדקים מאוכלוסיות מוחלשות, או מי שסובלים מהנמכה קוגניטיבית.  

גרסאות נוספות של המבחן הן ה-MMPI-A, שפותח עבור מתבגרים. 

ההיסטוריה של מבחן ה-MMPI

מבחן ה-MMPI הראשון פותח ב-1943 בהתבסס על רציונל אמפירי, כאשר הסולמות נגזרו בתהליך של בחירת פריטים שאושרו בחיוב על ידי מטופלים שאובחנו כסובלים מפתולוגיה נפשית מסוימת. 

העדכון הראשון שנעשה ל-MMPI היה ה-MMPI-2, שהתבסס על מדגם חדש של מבוגרים בארה״ב והוצג ב-1989.

לאחר מכן פורסמו עדכונים נוספים של אלמנטים מסוימים במבחן ובמהלך השנים הוצגו תת-סולמות במטרה לסייע לאנשי המקצוע לפרש את תוצאות הסולמות הקליניים המקוריים של המבחן בנקודות בהן התגלו קשיים בפרשנות הניקוד. 

במה שונה ה- MMPI ממבחני אישיות השלכתיים? 

בניגוד לאסטרטגיות במבחנים פסיכולוגיים אחרים בני זמננו, כמו מבחן הרורשאך או מבחן התמונות TAT, מבחן ה-MMPI פותח על בסיס א-תיאורטי - כזה שאינו מבוסס על תיאוריה מסוימת - ולכן אינו כבול לאף תיאוריה פסיכודינמית שכידוע, אמונה על גישה פסיכולוגית השלכתית (״מה את רואה בכתם הזה?״, נניח). 

בניגוד למבחנים השלכתיים להערכת האישיות, מבחני אישיות אובייקטיביים (כמו ה-MMPI), שואפים לקשר סטטיסטי בלבד, בלי פסיכולוגיזציה שנויה במחלוקת. מבחנים אובייקטיבים נשענים אך ורק על תוקף ומהימנות גבוהים, בלי צורך באינטואיציה או בשיפוט הקליני של הפסיכולוג המאבחן. 

כך, רבים מהפריטים במבחן ה-MMPI2 אינם קשורים לוגית לתשובה שהנבדק עונה אליה.

מפתח הקריטריון

המבחן עובד ברוורס...

במקום לבחון את הנבדק ולהעריך את מבנה האישיות שלו, מוגדרים מראש הפריטים והתשובות שנמצאו מתאימים לאוכלוסיות מסוימות, באופן מובהק סטטיסטית. 

כביכול, היבט זה אפשר למבחן ללכוד אספקטים חשובים של פסיכופתולוגיה אנושית חרף השינויים בתיאוריות הקליניות.

יחד עם זאת, סולמות המבחן עצמם אינם א-תיאורטיים, משום שהם נקבעו בהסתמך על קבוצת מטופלים עם פסיכופתולוגיות ידועות, כאשר נעשה שימוש באבחנה הקלינית שלהם כדי לקבוע את תכני הסולמות.

הנה פסיכולוג קליני צעיר וחרוץ,

שמסביר בסרטון קצרצר על המבחן

ועל הדרך הייחודית בה הוא עובד:

הרכב הסולמות של מבחן ה-MMPI-2

סולמות קליניים

סולם 1 - סולם ההיפוכונדריה, מודד את תפיסת האדם ומידת הדאגה שלו מבריאותו שלו ומנושאי בריאות

סולם 2 – סולם הדיכאון, מודד את רמת התסמינים והחומרה של דיכאון

סולם 3 – סולם ההיסטריה, מודד את מידת האמוציונאליות

סולם 4 – סולם הנטיה הפסיכופטית, מודד את צורך האדם בשליטה או את רמת התנגדותו לשליטה

סולם 5 – סולם הנשיות/גבריות, מודד את הסטריאוטיפים של הנבדק לגבי מגדר (״הגבר של מרלבורו״ אצל גברים, ג׳ון קליבר או דונה ריד אצל נשים) ואיך הנבדק מושווה אליו 

סולם 6 – סולם הפרנויה, מודד את היכולת לתת אמון לעומת נטיה לחשדנות

סולם 7 – סולם הפסיכאסטניה, מודד את רמות החרדה והנטיות הקבועות של הנבדק כלפיה

סולם 8 – סולם הסכיזופרניה, מודד את החוויות הקוגניטיביות, התפיסתיות והרגשיות המוזרות והביזאריות

סולם 9 – סולם המאניה, מודד את האנרגיה. רלוונטי במיוחד להערכת מצבים של הפרעת מאניה דיפרסיה

סולם 0 – סולם המופנמות החברתית, מודד את מידת ההנאה והנינוחות בחברת אנשים. 

סולמות התוקף

 ב-MMPI-2 קיימים שלושה סוגים בסיסיים של מדדי תקפות.

זהו יתרון עצום שנובע ממספר הפריטים הרב ומהניתוח הממוחשב, ומציע לפסיכולוג המאבחן מידע לגבי מידת האמינות של הנבדק. בניגוד להרבה מבחנים פסיכולוגיים אחרים, ה-MMPI ״תופס״ כל מי שמנסה לעשות קומבינה, בין אם הוא מסמן תשובות חיוביות ושליליות באופן שרירותי, בין אם הוא מנסה להראות שמצבו האישיותי חמור יותר מהמציאות (Faking Badֿ) נניח מי שמנסה לטעון לחוסר שפיות זמנית) ובין אם הוא מנסה להראות שהמצב הפסיכולוגי שלו תקין יותר ממה שהוא באמת  (Faking Good). 

א. כאלה שנועדו לאתר חוסר תגובה או תגובה לא עקבית

ב. כאלה שנועדו לאתר נבדקים המדווחים יתר על המידה או מגזימים בנוגע לשכיחות או לחומרה של סימפטומים פסיכולוגיים (Faking Badֿ)

ג. כאלה שנועדו לאתר מצב בו הנבדקים מדווחים מעט מדי או ממעיטים בערכם של סימפטומים פסיכולוגיים (Faking Good)

סולמות תוכן

על מנת להוסיף לסולמות רבי-הממדים הללו ולסייע בפירוש הפיזור של נקודות השיא על גבי הגרף שמתקבל, פותחו עשרות סולמות נוספים, ביניהם סולם למדידת השימוש בחומרים ממכרים וסולם מידת ההדחקה.

סולמות PSY-5

בניגוד לסולמות מאוחרים אחרים, סולמות ה-PSY-5 לא פותחו כתגובה לפגם (אמיתי או חשוד ככזה) ב-MMPI-2, אלא מתוך ניסיון לחבר את הכלי לטרנדים כלליים יותר בפסיכולוגיה של האישיות.

״מודל חמשת הגורמים״ של אישיות האדם התקבל בזרועות פתוחות בקרב אוכלוסיות לא-פתולוגיות, וסולמות ה-PSY-5 שונים מחמשת הגורמים המזוהים באוכלוסיות לא-פתולוגיות בכך שהם נועדו לקבוע עד כמה הפרעות אישיות עשויות להתגלות ולהיות מזוהות בקרב אוכלוסיה קלינית. חמשת הרכיבים של PSY-5 הם אמוציונליות שלילית, פסיכוטיות, מופנמות (אינטרוברסיה), היעדר עכבות (נטייה לקחת סיכונים ואימפולסיביות) ותוקפנות.

ניתוח המבחן ופירושו

מבחינת ניקוד ופרשנות, מבחני ה-MMPI-2 וה-MMPI-2-RF, כמו רבים אחרים, אינם מציגים דירוג באחוזונים או בתשובה לשאלה אם אדם הציג תוצאה ״טובה״ או ״לא טובה״ במבחן.

במקום זאת, מנתחי התוצאות בוחנים את התוצאות היחסיות של גורמים קליניים ספציפיים ביחס לקבוצות נורמליות שונות שנבדקו.

תוצאות גולמיות של הסולמות מתורגמות לשיטת מדידה תקנית הידועה בשם T-scores, מה שמקל על הפסיכולוגים שמנתחים את החומר הגולמי. 

מהי הביקורת על ה- MMPI?

בפן הביקורתי, הועלו מספר הסתייגויות בנוגע לסולמות ה-RC ולפרסום ה-MMPI-2-RF לפני שהוצג, בעיקר טוענות נגד חיסול הסולמות הקליניים הישנים לטובת סולמות RC פסיכומטריים ומושכים יותר.

אכן, החלפת הסולמות הקליניים המקוריים בחדשים לא התקבלה פה אחד.

מי שמחזיק בעמדה בעד הישארות הסולמות הקליניים הישנים טוען שסולמות ה-RC מודדים פתולוגיה שונה באופן משמעותי מזו שבודקים הסולמות הישנים.

טענות אלה אינן נתמכות על ידי מחקרים, שהראה כי סולמות ה-RC הם דווקא גרסאות נקיות וטהורות יותר של הסולמות הישנים.

ביקורת בסיסית יותר טוענת שסולמות ה-MMPI-2-RF מניחים שפסיכופתולוגיה היא מצב הומוגני אידיטיבי (חיבורי), בעוד שלדעת טועני-הנגד, פסיכופתולוגיה היא דבר שונה:

למרות שהסימפטומים הם בעיקרם הומוגניים, מרבית המצבים שניתן לאבחנם מורכבים מהגנות, להבדיל ממצבים, סימנים וסימפטומים שלכאורה אינם קשורים זה לזה ואינם יכולים להימדד באמצעות סולמות שנועדו עבור אלמנטים עם עקביות פנימית גבוהה יותר של המבחן. 

האם מבחן אישיות אובייקטיבי יכול להיות אובייקטיבי?

הרבה אנשים מתייחסים למבדקי אישיות כמו MMPI-2, כמבחנים פסיכולוגיים אובייקטיביים,  שעומדים בניגוד למבדקים יותר ״סובייקטיביים״ כמו ראיונות לא מובְנים או טכניקות השלכתיות (כמו מבחן רורשאך).

אבל למרות שאת הסוג הראשון של המבחנים ניתן לנקד באופן אובייקטיבי, גם בהם לפעמים מופיעות טעויות.

לעתים קרובות הם דורשים שיפוט סובייקטיבי משמעותי מצד המשיבים והמבחנים הכביכול אובייקטיביים הם סובייקטיביים גם ביחס למפרש. גם תוכנות ממוחשבות שונות שמפרשות MMPI-2 שונות אחת מהשנייה בפירוש הניקוד לאבחנות.

לא מפתיע שקלינאים אינם מסכימים באופן קבוע על הפרשנויות שלהם לפרופילים של MMPI-2 ומבחנים אובייקטיביים אחרים.

בקיצור, המונח ״מבחן מובנה״ מתייחס לפורמט המענה ולא לפרשנות אובייקטיבית על ידי הבוחן. 

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

לוי - בלז, י. (2012). הדיאגנוסטיקה בשירות הטיפול. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2751

W. Grant Dahlstrom, Leona E. Dahlstrom, and George Schlager Welsh,  An MMPI Handbook. Volume II. Research Applications

Framingham, J. (2018). Minnesota Multiphasic Personality Inventory (MMPI). Psych Central. Retrieved on August 25, 2019, from https://psychcentral.com/lib/minnesota-multiphasic-personality-inventory-mmpi/

רגשות של חשש, פחד וחרדה הם סימנים נפשיים מאוד נורמליים בזמנים של התגייסות לשינוי, מה שנכון במיוחד עבור ילדים ובני נוער החוזרים ללימודים או מבקרים לראשונה בגן. 

לפני היום הראשון בבית הספר הילד עשוי להגיב בבכי ובהתפרצויות זעם, להיות עגמומי ולהתלונן על מחושים שונים. 

בואו ניזכר לרגע בתקופה ההיא, עם סיום החופש הגדול, עם שביזות והתרגשות לקראת החזרה לבית הספר. 

תתחברו… 

החוויות מגוונות עד מאוד. 

ילדים שמתחילים ללמוד בשנת הלימודים החדשה, בעיקר מי שנמצא בתוך מעבר (עלייה לכיתה א׳, מעבר לחטיבה או לתיכון, או שינוי בית הספר) נתונים לדאגות וטרדות רבות, חלקן ישותפו בקול וחלקן יישארו עם סימן שאלה פנימי עד לרגע האמת. 

מצוקות של ילדים לקראת בית הספר

הנה כמה דוגמאות לסוגיות כבדות המשקל שמעסיקות את הגורים שלנו, אלה שצומחים כהרף עין מול עינינו המשתאות: 

• מי תהיה המורה שלי? 

• האם אמצא חן בעיניה? 

• איך אצליח להשתלב חברתית אשתלב בכיתה? 

• האם הלבוש שלי בסדר? 

• איפה לשבת? ליד מי? 

• האם אני עלול להיראות או להישמע טיפש? 

• עם מי אשב לאכול ארוחת עשר? 

• מה יקרה אם אגיע באיחור לשיעור הראשון? 

• מה אם לא אוכל להבין כמו שצריך את שיעורי הבית? 

• מה יקרה אם להורים שלי יקרה משהו רע בזמן שאני בבית הספר? 

למה להגיע לבית ספר למרות הפחד?

אפילו שהחששות, כמו אלה למעלה, הם טבעיים מאוד וחולפים בעצמם במרבית המקרים, חשוב מאוד להימנע מהברזה מבית הספר.

למה? 

כי בטווח הארוך ויתור והשארות בבית רק מגבירה ומעצימה את הפחדים של הילד, וכניעה שלנו כהורים לחרדה הזמנית רק מחזקת את התחושה של הילד ש״משהו באמת לא בסדר״. 

מלבד הפסד של שיעורים וחומרי לימוד שמוטמעים בהדרגה, המנעות והיעדרות של ילדים בעקבות חרדה גורמת להחמצת הזדמנויות חשובות לפיתוח ולתרגול מיומנויות וכישורים חברתיים, וחבל. היא גוררת חוויה מצטברת של חוסר מסוגלות, היא מפספסת הזדמנויות נקודתיות חיוניות לבנייה של חווית הצלחה ולקבלת חיזוקים על כישורים לימודיים. 

מעל לכל, ילדים ובני נוער חרדתיים שנעדרים מבית הספר אינם יכולים לצבור ראיות שקוראות תיגר ומפריכות פחדים קטסטרופליים ולא מציאותיים שמאיימים על תודעתם.

איך לעזור לילד שחושש מהחזרה לבית-הספר? 

הנה כמה אסטרטגיות אפשריות: 

מענה לצרכים בסיסיים

בעייפות ורעב קשה להתמודד עם אתגרים. ילדים חרדתיים נוטים לשכוח לאכול ואינם ישנים מספיק. ספקו להם חטיפים מזינים ורוטינות שיהפכו את חייהם לצפויים יותר ויכללו לו״ז ארוחות והרגלי שינה וקימה. 

שיתוף בפחדים

יכול להיות, אפילו סביר, שחלקנו גדלנו בתקופה שבה הזמנה לשיח רגשי על ידי ההורים לא הייתה שכיחה במיוחד. מה לעשות, גם בהדרכת הורים יש ״אופנות פסיכולוגיות״, כמו גם הצטברות של מסקנות קליניות לגבי הדרך ההורית הנכונה להגביר מוטיבציה אצל ילדים כדי לעזור להם להתמודד עם שינויים פסיכולוגיים. 

• בררו עם הילד מה מדאיג אותו והבהירו לו, באמצעות תיקוף (ולידציה) שזה הכי טבעי לדאוג. 

• לפני ובמהלך השבועות הראשונים של בית הספר, החליטו על מקום ושעה קבועים לניהול ערוץ של שיחה. לא תמיד חייבים, אבל קיום הצוהר לדיאלוג בזמן קבוע, מציע לילד הזדמנויות חוזרות ובטוחות לעשות ונטילציה רגשית לגבי מה שעוזר עליו. 

• בעוד שילדים יעדיפו לעתים מקום שבו דעתו של ההורה נתונה רק להם ואינה מוסחת, בני נוער מעדיפים דווקא סיטואציות שמאפשרת הסחת דעת חלקית מהאינטנסיביות של הדאגות והרגשות, והמבוכה שכרוכה בהם. כדאי לשלב עם השיחה פעילות שגרתית, כמו הליכה משותפת או שיחה במהלך הסעה עם ההורה ברכב. 

פתרון בעיות ותכנית קונקרטית

כדי להקל על חרדות אצל ילדים, חפשו דרך שונה, שלא תענה על הנטיה הטבעית שלהם לחפש ביטחונות לכך שדברים רעים לא יקרו להם. 

במקום להמשיך ולהבטיח זאת, עודדו את הילד לחשוב על דרכים לפתרון הבעיות והמצבים שעמם הוא עשוי להתמודד. 

אמנו את הילד להתמודדות עם פחדים אמיתיים ומדומיינים ובכך העניקו לו כלים לתת מענה ללא נודע. 

איך? 

• שחקו איתו במשחק תפקידים. הדבר עשוי לסייע לו לגבש תכנית ולצבור ביטחון שיוכל להתמודד עם המצב. למשל, תנו לילד לשחק את המורה הדורשני או את התלמיד הביריון, ואז עצבו ביחד תגובות אפשריות וטכניקות הירגעות. 

• התמקדו באספקטים החיוביים, ועודדו אותו להסיט את תשומת לבו מדאגות. שאלו למשל שאלות כמו ״מהם שלושת הדברים הכי מרגשים בשבילך ביום הראשון של בית הספר?״. ילד יכול למצוא חיובי גם באכילת חטיף, אך הדאגות עלולות לגנוב את ההצגה. 

• שימו לב להתנהגות שלכם עצמכם – אל תעבירו את האחריות על הילד למורים. הילד מתבונן בהתנהגות שלכם ומוטב שתהוו מודל בוטח ורגוע שממנו יוכל לשאוב את התחושה שבאמת אין סיבה לפחד.

• היו תומכים אך יציבים: אמרו ״להתראות!״ בבוקר בשמחה, אבל הגבילו את עצמכם לפעם אחת בלבד (גג פעמיים). אל תתגמלו את מחאות הילד באמצעות אישור על היעדרות מבית הספר. במקום זאת אמרו לו: ״אני מבין שאתה מפחד ללכת לבית הספר, אבל אתה צריך ללכת בכל זאת. תגיד לי ממה אתה מודאג ונוכל לדבר על זה״. בדרך כלל יתברר שהדבר שמטריד את הילד יכול להיפתר על ידי משחק תפקידים, תכנון או התערבות של מורה. זכרו את ימי הפרידה בגן - מי שחווה הכי הרבה חרדה זה בדרך כלל אנחנו ההורים... 

הכנה פסיכולוגית לקראת חזרת הילד ללימודים

קשה באימונים, קל בקרב… 

התנסות מוקדמת שלכם עם הילד או הילדה, החל משבוע בערך לפני ה-1 לספטמבר, תתרום להגברה של שליטה עצמית ותפחית אצלו חרדה (שמתפתחת יופי בתנאים של חוסר ודאות). 

הנה מתווה אפשרי לתקשורת הורה-ילד בשבוע שלפני השיבה לבית הספר: 

שבוע לפני תחילת הלימודים

טוב, נהנינו, הלכנו לישון מאוחר, עשינו חיים, בהינו במסכים והרפינו גבולות…

עכשיו אנחנו מתקרבים לסיום החופש הגדול, שיחזור בשנה הבאה…

זכרו, הורים, כשהילדים נמצאים בחוויה של התארגנות ואחריות אישית, הם נהנים.

גם אם הילד שלכם סובל מהפרעת קשב, התחושה הזאת של התחדשות, התגייסות ושליטה עצמית תעניק לו הרגשה טובה, חוויה של בעלות על עולמו האישי.

כל ה- zone המנטלי הזה, בו הילד מרגיש עצמאי, אקטיבי ואחראי, מצוי בהיפוך מוחלט לתחושת חוסר האונים של החרדה.

• התחילו בשגרת יום מסודרת (זמני שינה, קימה ואכילה)

• הסבירו לילד על ההתאמות שנדרשות מכל אחד מבני ובנות המשפחה קראת ההסתגלות לוח הזמנים החדש. כך, הילד יקלוט שהשינוי הנדרש נוגע לכולם ומשפיע על כל אחד מהאחים וההורים. 

• חשבו יחד עם הילד על הכנת תכנית לארוחת צהריים במהלך השבוע הראשון. אם הוא ממשיך אחרי הלימודים למועדונית, דסקסו איתו גם את זה. 

• הכי כיף! - הכינו יחד רשימת ציוד לבית הספר וצאו למסע קניות משותף ומהנה. הזכרו מה היה ריגש אתכם כתלמידים - ריח של מחברת חדשה, בחירת העטיפות לספרים, ילקוט או תיק אוכל שייחד אתכם. הכנסו עם הילד לעומק החוויה, תתחדשו יחד איתו… 

• אם הילד חסר שקט (זה די הגיוני בסך הכל, בימים עמוסים אלו), תרגלו יחד אתו כישורי התמודדות עם כעס ושליטה ברגשות. 

ימים ספורים לפני תחילת הלימודים

• תרגלו הליכה או נסיעה לבית הספר מספר פעמים, במקרה של ילדים קטנים הסבירו את המסלול והדגישו כללי בטיחות באוטובוס, אם זה רלוונטי

• אם זהו בית ספר חדש - קיימו במקום סיור והראו לילד את הכיתה, את המזנון ואת השירותים. 

• היפגשו עם המורה המחנכת המיועדת 

• בחרו יחד עם הילד פרטי לבוש לימים הראשונים של הלימודים. פשרו לו לבחור את הבגדים שהכי אהובים עליו לקראת יום החזרה ללימודים

• סדרו יחד את הילקוט בלילה שלפני היום הראשון, ופרגנו גם בממתקים

• אם מדובר בילדים קטנים שחוששים יותר מפרידה, הציעו להם לקחת יחד איתם חפץ שמזכיר להם את הבית. אגב, אם הילד כבר קורא, מכתב מעודד ואוהב בתוך קופסת האוכל יהווה נקודת עגינה רגשית מרגיעה ויקל על חרדת הפרידה. 

בימים הראשונים ללימודים

• נסו למצוא דרך יצירתית בה הילד ילך לבית הספר ביחד עם חבר

• ידעו את המורה שהילד קצת רגיש לחרדת פרידה (אל תדאגו, למרבית המורות, כמו לגננות, יש ניסיון עשיר בנושא). 

• מעל לכל, שבחו וחזקו את הילד על התנהגות אמיצה. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 ביוני 2022   

מה זה בדיוק סנטימנט?

סנטימנט, למי ששם לב, היא מילה שנכנסת יותר ויותר לשיח ב-2020 - באינטרנט, בסקרי דעת קהל, בניתוח ביג דאטה ובמחקר סוציולוגי אקדמי. 

הנוכחות של המילה האופנתית ניכרת בעיקר במדיה החברתית, בעיקר לאור הבחירות הכפולות שנחתו עלינו, אבל גם הפסיכולוגיה משתמשת בה בתדירות גבוהה.

מה זה סנטימנט? 

מילון קיימבריג׳ מציע הגדרה של סנטימנט:

שילוב של מחשבה, דעה או רעיון, שמתבססים על רגש כלפי סיטואציה מסוימת.

בהגדרה כללית יותר, ניתן להתייחס לסנטימנט גם כדרך חשיבה סובייקטיבית לגבי משהו או מישהו ספציפיים.

כאשר אנחנו מתארים אדם כסנטימנטלי, אנו מייחסים לו לרוב שיפוט שטחי על חשבון שיקול דעת הגיוני, אבל זה כבר ייחוס מתקדם יותר כלפי המושג. 

במאמר קצר זה נגדיר מהו סנטימנט, נבחין בינו לבין רגש, נתייחס ל-4 הבדלים בין השניים, נראה איך סנטימנטים ניתנים ניהול ולויסות רגשי ונתייחס לדרך בה מבינים סנטימנט חיובי או שלילי בטקסט.

להקת כוורת, בשיר ״את כל כך יפה״,

היו נותנים למאהבת האחת ״שק של סנטימנטים״...

הכי טוב לשמוע: 

נפלא, אבל מה זה בדיוק סנטימנט?

כאשר אנחנו הופכים מודעים לרגש, חושבים עליו, קוראים לו בשם ומחליטים איך להגיב לו, הוא הפך לסנטימנט.

פירוש הדבר הוא שבסנטימנט מעורבים גם תגובה פיזיולוגית וגם רכיב קוגניטיבי סובייקטיבי.

סנטימנטים נוטים להתקיים פרק זמן ארוך יותר מרגשות, והם ״יחיו״ כל עוד אנו שומרים אותם במוחנו, אך רגש הוא תנאי הכרחי לסנטימנט: אין סנטימנט ללא רגש שקדם לו. 

למשל, אהבה, כאב, קנאה, סבל, צער, טינה וחמלה יכולים להיות דוגמאות לסנטימנטים, וככל שנפתח את המסוגלות האמפתית שלנו, כך ניטיב להבין סנטימנטים של אחרים.

קווים להבחנה בין רגש לסנטימנט

• רגשות הם מצב חולף בעוד שסנטימנטים נשארים במערכת האנושית, לפחות כל זמן שאנו חושבים עליהם ומציבים אותם במודעות.

• רגשות אינם מודעים הם עשויים לצוץ ולהיעלם במהרה, בעוד שסנטימנטים נולדים כאשר התודעה שלנו מתערבת ואנחנו מבינים משהו לגבי מה שאנחנו חשים. בנוסף, לסנטימנטים לוקח זמן והתנסות כדי להתהוות מתוך רגשות, הם יותר יציבים ופחות עזים מרגש.

• כאמור, רגש תמיד יקדם לסנטימנט, ומכיוון שרגשות נובעים ממקורות מוחיים פרימיטיביים יותר מסנטימנטים (כלומר, נמוכים יותר ביחס לקורטקס, קליפת המוח), הרי שרגש עשוי לעורר סנטימנט שונה לגמרי אצל אותו אדם, למשל - רגש של הנאה עשוי ליצור סנטימנטים של אהבה, של תשוקה או של שניהם גם יחד. .

• בעוד שרגשות הם תגובות פסיכופיזיולוגיות אוטומטיות וספונטניות, הרי שסנטימנטים הם כבר הפרשנויות האישיות כלפי הרגשות. כאשר מדובר בפרשנות, מעורבת כבר המערכת הקוגניטיבית שלנו, מה שאומר שיש ביכולתנו לווסת את הרגש, לשלוט בו, או פשוט לתת לו לחלוף כחוויה ארעית. כאשר אנו מודעים לסנטימנטים זה גם אומר שאנחנו יכולים לנהל ולווסת אותם. רגשות, מאידך, קשים יותר לניהול, משום שאינם זמינים לשליטתנו (יחד עם זאת, ניתן בהחלט להתבונן, לשיים, להכיר ו״להיות בדיאלוג״ עם העולם הרגשי שלנו).

איך מנתחים סנטימנט?

ניתוח סנטימנט (Sentiment analysis) הוא התהליך באמצעותו ניתן להעריך האם טקסט הוא בעל נימה רגשית חיובית, שלילית או ניטרלית.

ניתוח סנטימנט נועד לעזור למנהלים ולאנליסטים בארגונים גדולים לאמוד דעת קהל, לזהות ניואנסים בסקרי  שוק, לעקוב אחר על מוניטין של מותג ולהבין את חוויות הלקוחות. 

רבים מהתהליכים לניתוח סנטימנטים מתבצעים כיום אוטומטית, על ידי מערכות בינה מלאכותית, כמו יישומי API בעיבוד שפה טבעית (NLP) בגוגל, או האלגוריתם לניתוח סנטימנט של Avenga.

אבל באופן מסורתי, ניתוח סנטימנט מתבצע כבר שנים רבות במחקר, על ידי קידוד אנושי של תמליל הטקסט.

למשל, ככה מחשבים סנטימנט חיובי או שלילי:

המקודד סופר את מספר המופעים של מילים חיוביות ושליליות בכל טקסט  כדי לקבוע את ציון הסנטימנט של המסמך.

כדי לחשב ציון סנטימנט של טקסט, כל מילה חיובית מסומנת כ- 1+ וכל מילה שלילית כ- 1-.  

בסוף סוכמים והנה יש לנו תמונה. 

מקורות:

Olena Amanska (2020). Sentiment analysis. Google Natural Language Processing vs Custom Algorithm. https://www.avenga.com/magazine/sentiment-analysis/

  https://dictionary.cambridge.org/dictionary/english/sentiment

טיפול פסיכולוגי בחולון

לילדים, נוער ומבוגרים

מחפשים פסיכולוג/ית מומלץ/ת בחולון? 

בשעה טובה, החלטתם להתחיל טיפול פסיכולוגי. 

בשעה טובה.

רק מאיפה מתחילים?

עם כל כך הרבה אפשרויות זמינות, קצת קשה לענות על השאלה מה הטיפול הפסיכולוגי הכי מתאים עבורי?

בבסיס, טיפול פסיכולוגי, או פסיכותרפיה, הוא מונח שמתייחס למטריה רחבה של טיפולים בשיחות במצוקה נפשית, ללא שימוש בטיפול תרופתי (למרות שבמקרים מסוימים מומלץ לשלב תרופות מוגבלות בזמן). בתחילת הדרך טיפול פסיכולוגי התייחס לטכניקת הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד, אך כיום ישנם סוגים רבים ושונים של עזרה קלינית נגישה. 

פסיכותרפיה יכולה לסייע בטיפול באתגרים ותסמינים שקשורים לבריאות הנפש והרגש והיא נועדה לעזור לאדם להבין את רגשותיו ולצייד אותם להתמודד עם אתגרים חדשים, בהווה ובעתיד.

יש טיפולים נפשיים שמכוונים ספציפית למטרות מסוימות, אבל עדויות מראות כי מרבית הטיפולים הפסיכולוגיים יעילים באותה מידה לטיפול במגוון רחב למדי של בעיות פסיכולוגיות. מה שהכי חשוב, ובזה אנחנו די טובים, זה לבחור את המטפל והשיטה שמתאימים אישית לכם. 

המומחים העמיתים במרכז הפסיכותרפי של מכון טמיר בחולון מציעים טיפול פסיכולוגי לילדים, נוער ומבוגרים טיפול פסיכולוגי מרחוק, טיפול בגישת CBT, שנקראת גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול רגשי, טיפול זוגי וטיפול דינמי. 

המטפלים שלנו בחולון מומחים ברובם בטיפולים פסיכולוגיים קצרים, ולעיתים גם ארוכי טווח, ליחידים, לזוגות ולמשפחות, וכן למתבגרים ולילדים.  

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מתי לפנות לטיפול?

יש לשקול פנייה לייעוץ פסיכולוגי כאשר חשים עצב וחוסר אונים כבדים או ממושכים, כאשר הקשיים הרגשיים מפריעים לתפקוד היומיומי, כאשר פועלים באופן הגורם לנזק עצמי או לנזק לאחרים או כשעולם קשיים רגשיים באינטראקציה עם בני משפחה או חברים קרובים. במקרים קיצוניים יותר, של היעדר תקווה בחיים או  סיכון אובדני, אנו ממליצים לפנות לייעוץ פסיכיאטרי, בו יישקל המשבר והדרכים המתאימות ביותר להשיב את האיזון הנפשי. 

האם טיפול פסיכולוגי עובד?

בהחלט כן.

מחקרים אמפיריים רבים מספור תומכים בהיותם של טיפולים פסיכולוגיים יעילים ביותר, זאת בתנאי שהם נעשים נכון, על ידי פסיכולוגים או פסיכותרפיסטים מוסמכים, בעלי תואר שני לפחות, שעברו הכשרה מתמשכת בתחום בריאות הנפש.

פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים ומטפלי CBT מוסמכים שעובדים על בסיס טיפול פסיכולוגי מבוסס ראיות, מטפלים בעיקר באמצעות הישענות על מחקרים מדעיים קפדניים, שנועדו להבטיח טיפול אפקטיבי.

פסיכותרפיסטים בגישה דינמית עובדים בשיטות המבוססות על תיאוריות פסיכודינמיות של התנהגות אנושית ושל אישיות, המדגישות את חשיבות הלא-מודע, חוויות הילדות המוקדמות ותפקיד הרגשות בעיצוב התנהגות

עבור אילו בעיות טיפול פסיכולוגי עוזר?

בעיות של דיכאון, חרדה וקשיים אישיים, טיפולים ייחודיים התמודדות עם קשיי הסתגלות לשינויים בחיים, שימוש מופרז אלכוהול, בקנאביס ובסמים, עזרה במשברים משפחתיים וזוגיים, עניינים משפטיים שדורשים אבחון פסיכולוגי, שכול, אבל ואובדן, קשיים של מצבי רוח מתנדנדים, חששות ומתחים, ניהול כאב כרוני על רקע של פציעה או מחלה, עייפות כרונית, קשיים מיניים, בעיות, בעיות שינה, אירועים טראומטיים ועוד. 

לפעמים משמש הטיפול הפסיכולוגי מרחב בטוח לצמיחה עצמית, למשל התמודדות עם פחד מהצלחה או עם פרפקציוניזם. 

השיטות הטיפוליות שבהן אנו משתמשים הן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים (EMDR), מיינדפולנס, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול דינמי, ייעוץ בגישה במוטיבציונית ועוד

בחירת מטפל/ת מתאים/ה חשובה מאין כמוה - 

מטפלים מנוסים יודעים לנווט גם בתנאי עמימות, במצבים בהם המטופל מנסה להגיד משהו, אך מתאר אותו באופן חלקי. 

למטפל הנבון יש מגוון משאבים וכלים כדי להתערב נכון בקשת של מצבים נפשיים.

מה ההבדל בין טיפול אצל פסיכולוג לטיפול אצל פסיכיאטרים?

פסיכיאטר לילדים לנוער, או פסיכיאטר למבוגרים, הוא רופא מומחה שמאבחן, חוקר מטפל בהפרעות נפשיות. 

פסיכולוג קליני סיים לימודי תואר שני או דוקטורט, ועבר בהצלחה את בחינת ההתמחות של  של משרד הבריאות.   

גם פסיכולוג מומחה וגם פסיכיאטר רשאים להגיש למטופלים שירותי פסיכותרפיה (כל הפסיכיאטרים בישראל עוברים הכשרה ממושכת על טיפול בשיחות), אבל בניגוד לפסיכולוג קליני, לפסיכיאטר מותר לו לרשום תרופות כחלק אינטגרלי מההתערבות הטיפולית.  

יועצים חינוכיים מגיעים מהסביבה הבית-ספרית, והניסיון הטיפולי מתבסס על עבודה טיפולית עם ילדים, מתבגרים, הורים ומורים.  

נהוג להבחין בין טיפול לבין ייעוץ, בכך שייעוץ יעיל  יותר כדי לענות על צורך של הנועץ לקבל עצה מאדם אחר והם מתמקדים בסיוע בפתרון קשיים יותר ״נורמליים״ (כמו ייעוץ קריירה) זאת להבדיל מטיפול בהפרעות נפשיות מורכבות יותר. 

ומילה על מאמנים (קואוצ׳רים) מקצוע חדש שמפלס את דרכו ומוצא את מקומו בעולם בריאות הנפש.

כמו יועצים, מאמנים פונים בעיקר לאנשים ״בריאים״, אך במקום לסייע להם לפתור בעיות קליניות, הם עוזרים ללקוח להשתמש ביכולותיו באופן המיטבי יותר לאור מטרות שהוגדרו מראש.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

למידה רגשית-חברתית  (SEL)

למידה רגשית-חברתית (SEL) היא מונח פסיכולוגי שמתייחס לרכישת כישורים על ידי תלמידים ״לזיהוי וניהול רגשות, לפיתוח דאגה ואכפתיות לאחר, לקבלת החלטות אחראית, לייסוד מערכות יחסים חיוביות ולהתמודדות יעילה עם מצבים מאתגרים״.

מדובר בעצם על התהליך שבאמצעותו ילדים, ילדות ובני נוער רוכשים ומיישמים ביעילות את הידע, העמדות והמיומנויות שנחוצים לצורך היותם מבוגרים בריאים.

הגדרה רחבה אמנם, תיכף נרחיב...  SEL כוללת מיומנויות לפתרון בעיות ותקשורת והבנה בין מגדרית, כמו גם לימוד ילדים לאמץ גיוון ולבנות מערכות יחסים בריאות שיימשכו אל תוך בגרותם.

יכולות SEL

בלמידה הרגשית-חברתית ישנם חמישה סטים של מיומנויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות הקשורים זה לזה, והם מקובצים לכדי חמישה תחומי מפתח של כישורים חברתיים ורגשיים: 

מודעות עצמית

זיהוי רגשות, תפיסת עצמי מדויקת, זיהוי חוזקות, צרכים וערכים, יעילות עצמית ורוחניות

מודעות חברתית

יכולת לאמץ פרספקטיבה לגבי מצבים חברתיים, אמפתיה טובה לאחרים, הערכה של גיוון והטרוגניות במרחב הבין-אישי וכבוד לילדים אחרים

ניהול עצמי

שליטה בדחפים וניהול מתח, מוטיבציה עצמית ומשמעת, הצבת יעדים וכישורי התארגנות

ניהול מערכות יחסים בין-אישיות

תקשורת, ניהול חברתי ובניית מערכות יחסים, עבודת צוות, משא ומתן, סירוב וניהול סכסוכים וחיפוש/מתן עזרה

קבלת החלטות אחראית

 זיהוי בעיות וניתוח מצבים, פתרון בעיות, הערכה ומחשבה ואחריות אישית, מוסרית ואתית. 

מהן המטרות של SEL?

המטרות קצרות הטווח של תוכנית SEL הן:

• לקדם מודעות עצמית אצל התלמידים, את יכולת הניהול העצמי, מודעות חברתית, לפתח מערכות יחסים ואת יכולות לקבל ההחלטות באופן אחראי. 

• לשפר את עמדות התלמידים ואמונותיהם לגבי העצמי, אחרים והמסגרת הלימודית.

עקרונות מנחים להוראת למידה רגשית חברתית

ערכים הם ליבת הלימוד ב-SEL, שכן הם מספקים הנחיה ומטרה להתנהגות.

הלכה למעשה, פעולה ללא ערכים מנחים תוביל לחוסר עקביות. 

האתגר של  SEL הוא ללמד התלמידים מיומנויות חברתיות ורגשיות וכישורים חברתיים כדי להבטיח רכישת כלים, מיומנויות, כישורים, ידע והנחות יסוד שיסייעו בהתמודדות עם אתגרים עתידיים בזירות חברתיות שונות (יסודי, חטיבה, תיכון, צבא וכן הלאה). 

בתי ספר משחקים תפקיד חשוב בלימוד כישורים חברתיים ורגשיים, שכן מנהלות, יועצות חינוכיות ומורות בבתי ספר מהוות דוגמה חשובה עבור הילדים.

נכון להיום, בתי ספר רבים בישראל מאפשרים למידה שתומכת בהוראת הכישורים, זאת מתוך הנחה שילדים אשר יצוידו בכישורים חברתיים ורגשיים המעוגנים בערכים מבוססים יוכלו לפתח אופי טוב ובכלל, להיות בני אדם יותר טובים. 

מחקרים הראו קשר חזק בין למידה רגשית-חברתית לבין תוצאות בתחומי הבריאות הנפשית, התפתחות האופי, הצלחה בבית הספר ובקריירה ואחריות אזרחית.

למידה רגשית-חברתית היא קריטית להכנת תלמידים לחיים ולעבודה כבוגרים במאה ה-21, וחשוב להורות אותה בסביבה בטוחה ותומכת ובמסגרת מערכת יחסים חיובית בין מורה לתלמיד.

מיומנויוית SEL במרחב הכיתתי

אתר pathway 2 success מציע 26 מיומנויות לקידום למידה רגשית-חברתית בכיתה.

הנה:

• להשתמש בכתיבת יומן.

• להשתמש בקריאה בקול. 

• לברך זה את זה על בסיס יומי.

• לקיים פגישות כיתתיות.

• לשלב פעילויות אמנותיות.

• לדבר על ניהול רגשות. 

• להעניק אחריות.

• לתרגל מיומנויות לפתרון בעיות.

• לבנות קהילה בעבודת צוות. 

• לעודד דיבור עצמי חיובי.

• לשבח את הגיוון.

• לשלב אמנויות מעשיות.

• לעודד התבוננות עצמית (רפלקציה).

• לתרגל מיינדפולנס.

• ליצור אזור הירגעות.

• לקדם דפוס צמיחה.

• לעודד נדיבות.

• לשחק משחקים.

• לבדוק באופן יומיומי מה קורה עם תלמידים.

• לשוחח על אמפתיה.

• ליצור יעדים על פי מודל ה-SMART.

• ללמד מיומנויות התמודדות לניהול לחץ.

• להדגיש מיומנויות לאורך היום.

• ללמד מיומנויות הקשבה פעילה.

• ללמד חוקי ברזל לקבוצה.

• לתרגל אי-הסכמה מכבד.

אוצר כלים ושגרות חשיבה ללמידה חברתית-רגשית - אתר ברנקו וייס <

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

האסוציאציה של רוב הישראלים לגבי פסיכולוג צבאי תהיה, מן הסתם,  קב״ן (קצין בריאות נפש בצה״ל), שמגיש טיפול פסיכולוגי לחיילים בסדיר. 

אלא שבמציאות, פסיכולוגים בצה״ל עוסקים בתחומים נרחבים בהרבה שממש אינם מתמצים בטיפול, ייעוץ ואבחון פסיכולוגי. 

פסיכולוגים שעובדים במסגרת הצבא יכולים להיות קצינים שצמחו במסגרת לימודי עתודה, אזרחים עובדי צה״ל או יועצים חיצוניים. 

בענף בריאות הנפש בצבא עוסקים מרבית המטפלים בחיילים בעלי קשיים נפשיים, משברים ואירועי קצה.

ויש עבודה, בשנה האחרונה 1 מתוך 8 מועמדים לשירות צבאי השתחררו על פרופיל נפשי.

בתחומים לא פחות מאתגרים, מנסה הצבא ללמוד ולפתח תופעות, כלים ושיטות שמשפיעים על התנהגות חיילים וקצינים. 

הנה כמה תחומי עיסוק פסיכולוגיים חשובים בצבא. 

יש עוד הרבה: 

השלכות של תנאים פסיכולוגיים 

מהן ההשלכות של תנאי קצה גופניים ונפשיים על מסוגלות מבצעית?

למשל, במסגרת תרגול ״סדרת שבי״ ביחידות מובחרות ובקורס טיס - האם ״כל מה שלא הורג מחשל?״ או ש״הקש עלול לשבור את גב הגמל?״.  

הדגמה מעניינת לחקר ההשלכות היא מחקר אמריקאי שבחן את הצמיחה הפסיכולוגית וההסתגלות הפיזיולוגית בסביבה עמוסת סטרס לאורך זמן ממושך (Ledford et al, 2023).

החוקרים עקבו אחר מצבם הנפשי והגופני של לוחמים במסלול של יחידת אריות הים (Navy seals) וגילו מגוון מאפיינים של העצמה לצד שחיקה.

היבטים תעסוקתיים במעבר בין שירות צבאי לאזרחות

כיצד משפיעים אספקטים מגוונים של שגרת השירות הצבאי על היטמעות והסתגלות פסיכולוגית של חיילים משוחררים בחיים האזרחיים?

מיון והערכה

צבא זו מערכת ענקית שחייבת ״מגירות״. 

מי הולך לאן ולמה?

השאלות הללו רלוונטיות לכל חייל וחיילת בארגון הכי גדול בישראל, אבל אם נתקדם עם הרעיון, נוכל לזהות שאלות ממוקדות יותר שדורשות מענה. 

למשל, מה הדרכים המדויקות ביותר לנבא הצלחה או כישלון של קצינים?

 בצה״ל, אחת מיחידות הפסיכולוגים התורמות ביותר נקראת ממד״א, מחלקת מדעי ההתנהגות בצבא, בה פועלים מתחילת שנות ה-80 עשרות פסיכולוגים וחוקרי התנהגות, במטרה להגדיר סוגיות של מיון ואבחון מוקדם של מלשב״ים (מועמדים לשירות ביטחון), למיין מועמדים ומועמדות לקצונה בכירה ולבסס אסטרטגיות לפיתוח ולייעוץ ארגוני פנימי. 

פיתוח מנהיגות

כיצד לסייע למפקדים לבנות אסטרטגיות של קבלת החלטות במצבים שונים?

פסיכולוגים ארגוניים בבית הספר לפיתוח מנהיגות בצה״ל (ביסל״ם) מתמקדים בהכשרת מפקדים לפיתוח ולעיצוב כישורי מנהיגות, בחירום ובשגרה. רבים מהיועצים הארגוניים המובילים במגזר הפרטי בישראל צמחו בשירות קבע בביסל״ם, מוסד לומד שפיתח מתודות עבודה פסיכולוגיות מוערכות מאוד. 

ייעוץ בעקבות מצב משברי 

פסיכולוגים נדרשים לספק מענים מקצועיים בקשת נרחבת של מצבי קיצון נפשיים:

החל מהכשרה והדרכה של חוליות מודיעי נפגעים, מילואימניקים מתנדבים שתפקידם למסור הודעות אסון, וכלה בהתערבות במשבר ביחידות מבצעיות שעברו אובדן של לוחמים בתאונת אימונים, ירי דו צדדי או התקלות קטלנית.

בעצם, בכל סיטואציה בה נמתחים גבולות הנפש (ויש המון סיטואציות כאלה), מופנית הציפייה כלפי הפסיכולוג הצבאי, שחייב להיות מעודכן בהתפתחויות המקצועיות בתחום הפסיכולוגיה הצבאית, להכיר את המערכת הצבאית על בוריה ולפתח תושיה ויכולת גבוהה לראות את הנולד. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

22 באפריל 2023   

מקורות:

Ledford, A. K., Beckner, M. E., Conkright, W. R., Raver, C., Dixon, D. P., Miles, P., Martin, B., Nindl, B. C., & Lynch, S. M. (2022). Psychological and physiological changes during basic, underwater, demolition/SEAL training. Physiology & Behavior, 257, 113970. https://doi.org/10.1016/j.physbeh.2022.113970

מה זה ASMR?

והאם מדובר באופנה חולפת

או בטיפול פורץ דרך

ASMR, ראשי תיבות של Autonomous Sensory Meridian Response, היא חוויה ויזואלית ושמיעתית שמעוררת בצופה צמרמורת נעימה או רטט בעור, בעיקר בחלק העליון של הראש, בתגובה למגוון טריגרים אודיו-ויזואליים כמו לחישה, הקשה ותנועות ידיים. 

תחושות אלו, כך מדווח, עשויות להתפשט לעבר העורף, אל החלק העליון של עמוד השדרה וגם לעוד איברים בגוף, ולהיות מלווה בתחושת רגיעה ושלווה. 

מסתבר שמאות אלפי צופים נעזרים בסרטונים הללו, מתוך מטרה להירגע ולהקל על דיכאון, לישון יותר טוב ולהפחית תסמינים שלכאב כרוני.

אלא שאחרים מוצאים אותם פשוט משעממים... 

הדוגמה השכיחה ביותר לתוכן של סרטון שיופיע ב-Youtube תחת מילת החיפוש ASMR, הוא של בחורה צעירה שיושבת מאחורי מיקרופון בסגנון מיושן, מברישה את שערה ברחש מונטוני ולוחשת לצופה שיירגע ושירגיש נינוח - 

בחרנו סרטון אופייני -

שימו את הציניות בצד,

קחו נשימה עמוקה,

ונסו להרגיש אם ואיפה זה פוגש אתכם: 

סרטונים אלו, שחלקם מתהדרים במיליוני צפיות, הם במובנים רבים מעין מדריכים להירגעות, למדיטציה או אולי לסוג של היפנוזה עצמית.

בנוסף למגוון הרעשים, הם כוללים גם אלמנטים של עניין ודאגה לצופה, בנוסח ״אתה לא לבד״, יחד עם שאלות מקרבות אודות הרקע שלו (מעניין, אולי מה שעוזר ב-ASMR זה בעצם הפגה של בדידות?).

ASMR לטיפול בבעיות שינה

לבעיות שינה יש השפעה הרבה יותר גדולה מעייפות מתמשכת:

מחקרים קשרו בין תסמינים של אינסומניה לבין פיתוח מחלות אחרות, בהן סוכרת סוג 2, דמנציה, שבץ ומחלת כליות כרונית, וסימפטומים ספציפיים של אינסומניה נקשרו לעלייה במחלות לב.

יש גם קשר בין אינסומניה למוות, דרך פציעות בעבודה ובתאונות דרכים.

בנוסף, לאינסומניה השפעה דו-סטרית על מצבים רפואיים ונפשיים קיימים, בעיקר דיכאון, והיא מהווה גורם מנבא משמעותי להתפרצות הפרעות פסיכיאטריות, בהן דיכאון, חרדה ואלכוהוליזם.

סרטוני ה-ASMR החלו להופיע בשנת 2010 וכיום ישנם ערוצים המשדרים ברציפות, משך שעות, קולות ASMR בשידור חי, כאשר באותה שעה ממש, ערוצים אחרים משדרים פארודיות על הטרנד. 

ידוע כבר כי מוזיקה מרגיעה, או מסעירה, משפיעה מיידית ובעוצמה רבה על מצבנו הרגשי, אך לאחרונה מתקבלות ראיות מדעיות לטובת טכניקת ה-ASMR בסיוע ללוקים באינסומניה - הפרעה שכיחה של נדודי שינה. 

זאת ועוד, חלק מיוצרי הסרטונים הללו הצליחו לצבור כל כך הרבה עוקבים, עד שהם תומכים בעצמם בסיפוק התכנים הללו על בסיס קבוע. 

את אותו אפקט שמשיגות טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות מודרכות של רגיעה ומדיטציה, עשויים סרטוני ה-ASMR להשיג באמצעות טיפול עצמי, אולי באמצעות הסחה, שמאפשרת לצופה את היסח הדעת המיוחל מדאגות וממחשבות טורדניות, באמצעות מערך של קולות מרגיעים ומוכרים.

אינטימיות בעירבון מוגבל

הקולות הללו, כך לפחות נטען, עשויים להזכיר, איכשהו, את הדרך בה דאגו לנו בילדות, או להעניק חוויה של דאגה אישית, חרף העובדה שהצופה מודע לכך שהוא אחד מבין רבבות צופים.

לא מפתיע שעולם הפורנו פיתח קטגוריה שלמה של סרטוני ASMR, בתעשייה נישתית שהחלה לגלגל מיליונים. 

האם ASMR עוזר?

משאלון אינטרנטי שחקר את השפעת הסרטונים עלה כי מרבית הצופים השתמשו בהם לצרכי רגיעה וכנגד אינסומניה ומתח נפשי. 

עוד נמצא כי הטריגרים המרגיעים בהם נעשה השימוש התכוף ביותר היו לחישות, תשומת לב אישית, רעשים חדים כמו טיפוף אצבעות וכן תנועות איטיות ורפטטיביות (מעניינת האסוציאציה לטיפול EMDR, שיטה בה משתמש במטפל בגירויים דו-צידיים, תוך כדי עיבוד חוויות רגשיות קשות של המטופל).

רעשים חזקים וצורמים, למשל, כמו מנועים של מטוס, שואבי אבק וצחוק רועם לא התחברו אצל המשיבים ל-ASMR.  

לא כל הצופים הגיבו באותו האופן לאותם טריגרים, והם חוו רמות שונות של תגובה לכל אחד מהם. 

נתון מעניין הוא שחלק מהמשיבים דיווחו שתרופות הרגעה הקהו את החוויה. 

נוסף על כך, משיבים שטענו כי הם מתמודדים עם דיכאון דיווחו שלעתים תכופות הם חשים טוב יותר כאשר הם צופים בסרטוני ASMR. 

במחקר אחר, שבחן את המאפיינים האישיותיים של אנשים הנעזרים ב- ASMR נמצא שהם פתוחים לחוויות ובעלי נטיה נוירוטית בשיעור גבוה מהנורמה. כמו כן, עלה כי הם פחות מצפוניים, פחות מוחצנים ופחות ״נעימים״ מאלה שנמנו על קבוצת הביקורת

מעניין... 

עוד נמצאה קורלציה חיובית בין הטריגרים הנפוצים של ASMR לבין הפתיחות לחוויות ולנוירוטיות של המשיבים: 

רמת הפתיחות הגבוהה יותר לחוויות מצביעה על כך שלאנשים החווים ASMR יש רגישות גבוהה יותר לתחושות, בעוד שרמות גבוהות יותר של נוירוטיות עשויות להצביע על רמה גבוהה יותר של דיכאוניות אצל קבוצת צופי ה-ASMR שנבדקה, כזו המקושרת גם לרמות נמוכות יותר של יציבות רגשית.  

על סמך התוצאות הללו הציעו החוקרים ש-ASMR קשור לתכונות אישיות ספציפיות, מה שיכול אולי להסביר מדוע אנשים מסוימים חווים ASMR באופן מיטיב יותר מאחרים. 

הפעילות הפרדוקסלית של ASMR

בקבוצת מחקרים אחרת נמצא כי הצפייה בסרטוני ASMR מגבירה את המצבים הרגשיים החיוביים רק בקרב אנשים שחוו ASMR, ולא בקבוצת ביקורת. 

כמו כן, נמצא כי ASMR קשור לשינויים פיזיולוגיים, כמו קצב לב מואט והולכה עורית מוגברת (זהו מדד פיזיולוגי חשוב שמעיד על מתח וחרדה, שנקרא בקצרה GSR). 

צופים שחוו ASMR הפגינו רגיעה מוגברת רק נוכח סרטוני ASMR ולא כתוצאה מצפייה בסרטוני ביקורת והשינויים הפיזיולוגיים היו משמעותיות רק בצפייה בסרטוני ASMR. 

ירידה בפעילות פיזיולוגית עשויה להסביר חלק מהמורכבות של החוויות שבהן ניכרת רגיעה (הפחתה במתח) לצד התרגשות (תחושת העקצוץ), ועלתה השערה שמדובר בחוויה חושית שנחווית כאמיתית ועשויה להוות בסיס לשיטת ויסות רגשי עם ערך טיפולי פוטנציאלי. 

מחקר שנערך ב-2017 בדק את רשת ברירת המחדל המוחית, הקשורה לחלימה בהקיץ ולנדידת מחשבות, אצל אנשים שנעזרים ב- ASMR לעומת מי שאינם. 

רשת ברירת המחדל המוחית הופכת לא פעילה כאשר המוח מעורב בפעילות משימתית.

מן המחקר,, שהשתמש במדדי MRI, עלה שהקישוריות הפונקציונאלית בין הרכיבים של רשת ברירת המחדל אצל אנשים החשים ב-ASMR היתה נמוכה משמעותית באזורי מוח מסוימים וגבוהה באחרים, זאת ביחס לקבוצת הנבדקים שאינם חשים ב-ASMR. 

לקישוריות המופחתת עשויה להיות זיקה לירידה בשליטה בקשב, כאשר ASMR עשוי לערב עכבה מופחתת לחוויות חושיות-רגשיות שהיו מדוכאות אצל מרביתנו. מעניין שהשערה דומה עולה לגבי טיפול בחומרים פסיכדליים, שנמצאים לאחרונה בחזית המחקר בהקשר של טיפולים נפשיים (כמו MDMA, פסילוציבין ו-LSD). 

כיום מנסים יזמים להעביר את חוויית ה-ASMR לעולם הפיזי על ידי “סשנים” חיים ואישיים, שיתקיימו לאחר שייקבע אילו גירויים הם היעילים ביותר עבור המטופל. 

נראה כי ל-ASMR עשוי להיות שימוש בטיפול בהפרעות שינה, לפחות עבור חלקנו. 

בינתיים, גם אם  לא נצליח כפסיכולוגים ומטפלים למצוא ביסוס מדעי ליעילות אמפירית של השיטה, רבות ורבים בכל העולם נהנים מאוד מהסרטונים הללו ומוצאים בהם תועלת רבה.

ועל כך נאמר דיינו... :-)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון:

13 בינואר 2026

מקורות:

Shepherd, D. (2026, January 10). Does ASMR really help with anxiety? A psychology expert explains the evidence. PsyPost. https://www.psypost.org/does-asmr-really-help-with-anxiety-a-psychology-expert-explains-the-evidence/

מהי דחיינות אקדמית?

מהי דחיינות? 

דחיינות היא נטיה נפוצה, הרגל לעכב משימה שצריך לעשות, בדרך כלל על ידי התמקדות בפעילויות מהנות וקלות יותר ובעיקר פחות דחופות. 

דחיינות שונה מעצלנות, שמתבטאת בחוסר מוטיבציה ורצון לפעול.

דחיינות יכולה להגביל את הפוטנציאל שלך ואפילו לסכן את התפתחות הקריירה. 

כולנו נכנעים לדחיינות ברגע זה או אחר, בלימודים, במשפחה ובעבודה.

היא עשויה להשפיע על תחומי חיים רבים, מפיגור בתשלום חשבונות ועד לפגיעה חמורה בבריאות. 

סוגי דחיינות

יש כמה סוגים של דחיינות, בהתחשב במורכבותה, כאשר לכל סוג יש ביטויים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים מובחנים.

הסוגים הבולטים ביותר הם דחיינות נורמלית, דחיינות כרונית לעומת דחיינות מצבית, דחיינות בקבלת החלטות, דחיינות נוירוטית, דחיינות כפייתית ודחיינות אקדמית. 

במאמר זה נדבר על דחיינות אקדמית - והוא מוקדש לכל "מי שהקיז דם" והשקיע את המיטב לכל אורך התואר, אבל לקראת סיום מצא את עצמו מתקשה להגיש את העבודה האחרונה.

דחיינות אקדמית 

דחיינות אקדמית היא מצב בו סטודנטים דוחים שלא לצורך סיום של מטלות, עבודות, תרגילי בית, הכנה למבחן ועוד.

סטודנטים שדוחים עד הרגע האחרון מתמודדים עם חרדה ולחצי דדליין מיותרים, שגובה מחירים.

דחיינות אקדמית  היא בעיה שאינה מוגבלת בשום אופן ללימודים באוניברסיטה או במכללה, ובכל זאת, היא מצליחה לגרום לאלפי סטודנטים וסטודנטיות בישראל להיתקע במקום לאורך חודשים ושנים (!), עם עבודת סמינריון, עבודת תזה ל- MA ובוודאי עם עבודת דוקטורט. 

ממחקרים שנערכו בארצות הברית עולה כי בממוצע, 80% מהסטודנטים מפגינים התנהגות דחיינית, מגפה של ממש. 

היא אינה מבחינה בין מגדרים, תארים, סטטוס סוציואקונומי ומוצא עדתי / חברתי. 

המשימות המניעות דחיינות אקדמית כוללות כתיבת עבודות, למידה לבחינות וקריאה שבועית של מאמרים לקראת השיעור. 

נראה שכתיבה היא המשימה האקדמית שגורמת להתמהמהות הכי שכיחה. 

בפועל, דחיינות היא אחת הסיבות המרכזיות לכישלון בהגשת עבודות תואר שני (תזה) ודוקטורט, עד כדי ויתור של הדחיין על התואר כולו.

במועצה להשכלה גבוהה שוברים את הראש, כבר שנים רבות, כיצד לסייע למוסדות האקדמיים לייצר תמריצים לסטודנטים זריזים ועונשים לסטודנטים דחיינים, כדי שמשך הלימודים לתואר יהיה כלכלי. 

במקרים בהם דחיינות אקדמית הופכת לכרונית ומעכבת את התפתחות הקריירה, היא מתחילה להשפיע בצורה רבת-משקל על חיינו.

במקרים כאלה מומלץ בהחלט לפנות לעזרה מקצועית, למשל להצטרף לקבוצה חדשה בתל אביב עבור דחיינים אקדמיים, אותה אנו מקימים בימים אלו במכון טמיר. 

מה גורם לדחיינות אקדמית?

מה גורם לתלמידי תואר ראשון, שני ושלישי להתעקש ולהיתקע עם עבודת סיום? 

מה מעורר כל כך הרבה דחיינות במשימה תהליכית של כתיבת עבודה?

וכל זה אחרי השקעה של שנים בתקופות מבחנים, כתיבת עבודות והתמודדות ראויה להערכה עם תלאות ודרישות האקדמיה. 

בין עיוותי החשיבה המובילים לדחיינות אקדמית ניתן למצוא כמה מיתוסים שננסה להפריך כאן:

״אני מתפקד מצוין רק תחת לחץ״  

סטודנטים רבים טוענים שהם עובדים הכי טוב תחת לחץ.  הפתעה: ״פרץ האדרנלין״ מתבטא דווקא בעקבות ההקלה לאחר שהמשימה בוצעה...

יאפ.

״יש לך זמן...״

סטודנטים נוטים להערכת יתר של הזמן שנותר להם לביצוע משימות.

״מחר אני מתאבד על הכתיבה״

אולי כדי להרגיע את עצמם ברגע הנוכחי, סטודנטים נוטים להערכת-יתר לגבי מידת המוטיבציה שלהם בעתיד. ובכן, מה שאנחנו דוחים נוטה להישאר קשה, מאתגר, משעמם, או מאמץ, בכל נקודה בזמן. 

״אני יודע להציב לעצמי יעדים״

סטודנטים הם אלופים בטעות התכנון (Planning Fallacy), מונח חשוב בפסיכולוגיה חברתית, אותו טבעו טברסקי וכהנמן, פסיכולוגים בירושלים, כבר ב-1979. טעות התכנון מתבטאת בהערכת חסר של משך הזמן שייקח לנו להשלים פעולות מסוימות.  

״אני חייב להצליח בכל מחיר״

כן, דחיינים הם לעיתים קרובות פרפקציוניסטיים, אותה תכונה שמייצרת פעם אחר פעם חרב פיפיות ומחבלת בהצלחה של הפרפקציוניסט.

קראו כאן מאמר על הדרמה המורכבת של פרפקציוניסטים. 

הנטיה הפרפקיוניסטית קשורה ישירות לחרדת מבחנים, שבתורה תורמת להמנעות ולדחיינות.

״שבוע הבא תגיע המוזה״ 

סטודנטים לוקים בהנחה שגויה שהם חייבים להיות במצב מנטלי מתאים וספציפי כדי לעבוד על פרויקט בלימודים. 

פעם הזדמנתי לארוחת ערב עם אמנון לוי, איש תקשורת, שכתב כמה ספרים ומחזות נהדרים.

התייעצתי איתו כיצד לכתוב ספר.

הסברתי לו שאני ממתין לרגע הנכון, לבוא המוזה, כדי שאוכל לשבת על המקלדת ולכתוב. 

הוא הבהיר יפה וחד משמעי:

״אתה רוצה לכתוב ספר?

קום כל יום ב-8 מקסימום, שב על המחשב ב-9, כתוב עד הפסקת הצהריים ב-13, ובשעה 15 חזור למחשב ותערוך כל מה שכתבת בבוקר.

ככה יהיה לך די מהר ספר...״  

איתן טמיר

״אולי כל זה גדול עלי?״

גם ספקות עצמיים משחקים תפקיד משמעותי בדחיינות, וחוסר ביטחון ביכולות או אי-ודאות בנוגע לשאלה איך לגשת לפרויקט עשויים לגרום לפנייה לעיסוקים פחות חשובים, או אולי פחות מאתגרים.

פחד מהצלחה הולך יד ביד עם רמות דחיינות גבוהות יותר.

״אני פוחד להיכשל״

פחד מכישלון מוכר לרובנו.

הפחד הזה מועצם לאור התבססות המערכת האקדמית על מתן משובים תכופים - ציונים. 

מהיום הראשון בתואר, הסטודנט לומד שכל פעולה או המנעות מפעולה גוררת תגובה, פידבק, שניתן לו על ידי החוג או המחלקה. 

כסטודנטים, אנחנו מצויים בתוך מטריקס מובנה מאוד של חיזוקים ועונשים - החל מתעודת הצטיינות וכלה בוועדת משמעת. 

הרגישות לכישלון מתגברת מאוד בתנאים הללו. בחוגים לפסיכולוגיה, למשל, בהם ידוע כי ציונים גבוהים מאוד בתואר הראשון הם תנאי הכרחי לקבלה ללימודי תואר שני, בעיקר במגמות לפסיכולוגיה קלינית. 

הבעיה היא שמי שהתרגל במחצית הראשונה של התואר לממוצע ציונים גבוה מ-90, יתקשה להתמודד עם עבודות ומבחנים בהמשך הדרך. 

בקיצור, מכאן יש רק לאן לרדת… 

דחיינות והתפתחות המוח

ביולוגית וחברתית, כולנו נוטים לדחות למחר את מה שעלינו לעשות היום.

אצל סטודנטים זה חזק יותר, כי מעבר לקלישאה על היותם של צעירים אימפולסיביים יותר, בגילאי ה-20 עדיין מתפתח הקורטקס הפרה-פרונטלי, שאחראי, בין היתר, על ניהול כוח הרצון. 

פיתויים וגירויים חברתיים

אחד הכללים בדחיינות הוא:

ככל שהפיתויים זמינים יותר - כך גובר הסיכוי לבחור בהם.

אף אחד לא יופתע לשמוע שנמצא קשר בין דחיינות לבין שימוש בפייסבוק.

ספריית האוניברסיטה מלאה בחבר׳ה מהלימודים ומציעה חיבור Wi-Fi איכותי, מה שלוקח את מרביתנו לעוד ״הפסקה קצרה״, שהופכת צ׳יק צ׳ק לשעה מבוזבזת. 

עצלנות

לא נעים, אבל עצלנות קשורה ל-18% מהמקרים של דחיינות אקדמית.

עצלות היא בעצם הנטיה להתחמק ממטלה שמחייבת מאמץ אנרגטי.

אז סליחה , אבל לפעמים פשוט צריך להזיז את התחת...

תירוצים של דחיינים אקדמיים

דחיינים אקדמיים מדווחים על מחשבות לא מסתגלות ב-3 תחומים:

מחשבות ורגשות שקשורים בהערכה עצמית נמוכה, קושי לשאת תסכול ותקווה נמוכה יחסית לגבי הצלחה בעתיד.

אם אתם דחיינים/ות אקדמיים/ות, סביר להניח שלא המצאתם את הגלגל ואתם משתמשים באחד או יותר מההסברים הבאים: 

• אני לא יודעת מה צריך לעשות פה

• אני לא רוצה לשבת על העבודה

• לא אכפת לי אם המשימה תבוצע או מתי

• אני לא במצב הרוח הנכון לשבת

• אני הכי מצליח במבחנים כשאני מחכה לרגע האחרון

• אני עובד הכי טוב במצבי לחץ

• אני בטוח שאפשר לסיים את המשימה ברגע האחרון, לכן אני מחכה לרגע הנכון

• אין לי את היוזמה להתניע

• אני חייב קודם זמן לחשוב על המשימה 

• אני נוטה לדחות את העבודה על המשימה לטובת עבודה על משימה אחרת

מחקר שבוצע על סטודנטים הראה שבתחילת הסמסטר הדחיינים חלו פחות בהשוואה ללא-דחיינים ורמת הלחץ הנפשי שלהם היתה נמוכה יותר, בעוד שתמונה זו התהפכה באופן דרמטי בסוף הסמסטר, עם תחילת הבחינות. 

מבחינה אישיותית, סטודנטים לא-דחיינים, בהשוואה לסטודנטים דחיינים, מתמקדים במשימה שהם צריכים לבצע, הם יציבים יותר רגשית והם פחות מוטרדים מ״הערכה חברתית״. 

טיפול בדחיינות אקדמית

מלבד ההשפעה על הבריאות הפיזית והנפשית, דחיינות גובה מחירים חברתיים, בעיקר כשהיא מתחילה להשפיע על האנשים התלויים בדחיין. 

סליחה מראש, אבל ביחס להפרעות נפשיות שמתאגרות פסיכולוגים בטיפול פסיכולוגי, דחיינות אינה נחשבת לבעיה קשה מדי. 

ניתן להביס את הדחיינות, אך הדבר דורש מחויבות. 

טיפול פסיכולוגי 

טכניקות התנהגותיות וקוגניטיביות, בגישת CBT, כנראה יעילות יותר לטיפול פסיכולוגי בדחיינות אקדמית, זאת בהשוואה לייעוץ או טיפול בטכניקות פסיכותרפיה מסורתיות.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי המקורות של דחיינות עשירים ומגוונים וטיפולים פסיכולוגיים אחרים יכולים לתת מענה מצוין.

לדוגמא, תוכנית התערבות קבוצתית תוך שימוש בעקרונות של טיפול בקבלה ומחויבות (ACT) הביאו להצלחה מרשימה. 

התוכנית לימדה את המטופלים כיצד להתמודד עם דחיינות אקדמית באמצעות תהליך בן שלושה שלבים: 

• הכרה בדחיינות כמנגנון הימנעות.

• הרחבת רפרטואר ההתנהגויות.

• הגברת הקשר בין מטרות המטופל וערכיו.

עזרה עצמית

להלן מספר עצות וטיפים:  

• התרחקו מפיתויים - בחרו מרחב המיועד רק לעבודה ואל תערבבו אותו עם עיסוקים אחרים.

• פתחו במחשב USER לעבודה בלבד והתקינו בו אפליקציות החוסמות גלישה באינטרנט.

• הטילו על עצמכם מגבלות, למשל הגדירו ברית מנטלית לפיה תעבדו 30 דקות ללא הפרעות. תופתעו עד כמה יעילים אתם יכולים להיות כאשר תבינו שאתם נדרשים ״לתת גז״ משך זמן קצר בלבד לפני שתוכלו לעשות הפסקה. 

• אל תהיו קשים מדי עם עצמכם - נכון, בזה אתם ממש טובים, אבל חשוב לדעת כי מחקרים מלמדים שסלחנות וחמלה עצמית לגבי דחיינות מגבירה את הסיכויים להיות פחות דחייניים במשימה הבאה. 

דחיינות אינה גזירה משמיים. 

ניתן לטפל בה, בתנאי שלא דוחים כמובן את הטיפול…

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

נסיים בחיוך?

מחירי הדחיינות ערב מכת בכורות - מתוך היהודים באים:

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Glick, D. M., & Orsillo, S. M. (2015). An investigation of the efficacy of acceptance-based behavioral therapy for academic procrastination. Journal of Experimental Psychology: General, 144(2), 400

Kendra Cherry (2019). The Psychology of Procrastination. verywellmind. https://www.verywellmind.com/the-psychology-of-procrastination-2795944

Milana Knezevic (2012). Procrastination: a student's worst enemy?. The Guardian. Wed 9 May 2012 10.13 BST First published on Wed 9 May 2012 10.13 BST.

Senécal C, Julien E, Guay F. (2003). Role conflict and academic procrastination: A self‐determination perspective. Europian Journal of Social Psychology; 33(1): 135-45

Steel P, Klingsieck KB.  (2016). Academic procrastination: Psychological antecedents revisited. Australin Psychologist ; 51(1): 36-46

פחד משיגעון

מה זה פחד משיגעון?

הפחד משיגעון הוא תופעה מוכרת בספרות הפסיכולוגית, ואף זכה לשם ״דמנטופוביה״. לאחרונה התופעה מוכרת ברשתות החברתיות כ״היפוכונדריה מנטלית״. 

מי שחווה דמנטופוביה חושש הוא משתגע, פוחד שהוא מאבד קשר עם המציאות וחשש שאובדת לו שפיותו הנפשית.  

בין הסיבות הנפוצות לפחד משיגעון הן היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות שמשלבות פסיכוזה התקפי חרדה חריפים או תקופות של מתח נפשי חמור וקיצוני.

וזה מפחיד.

אנשים שחוו התקף פסיכוטי מספרים על הספק שמתעורר לגבי תפיסת המציאות, על היעדר הביטחון בתחושות הבטן, על המחשבות שמתלוות אליהן ועל המשוב של הסביבה, שמאשש את התחושה שמשהו לא טוב קורה.

אבל ממש לא צריך התקף פסיכוטי כדי להבין חוויתית ולעומק את החרדה משיגעון:

בין אם הייתם על סף תהום בטריפ רע של אקסטזי שעבר את הגבול, בין אם חוויתם התקף חרדה מהגהינום ובין אם נכחתם לצד חבר או בן משפחה שהתמודד עם אובדן שפיות, אתם מכירים את אותה הבנה מזדחלת ומחלחלת, לפיה המרחק בין שפיות לשיגעון איננו כה מובחן כפי שנדמה לנו.

גם מי שעובד/ת עם פגועי נפש, נכיר את התחושות המציפות: 

אני זוכר את התקופה בה עבדתי כמדריך נוער במחלקה הפתוחה לנוער במרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, בשנת 1998.

הייתה זו הפעם הראשונה בחיי בה נחשפתי באינטנסיביות יומיומית למגע עם נפגעי נפש, ועוד בני נוער, ילדים כמעט, שנפשם התערערה במאורעות חיים מורכבים וקשים והם הגיעו אלינו כדי להתאזן, ללמוד, להתארגן ולשוב לדרך המלך.

אני זוכר היטב את החלומות מדי לילה, את ההיאחזות של הצוות אחד בשני ואת האתגר לבנות גבולות התנהגותיים בתוך מרחב פסיכולוגי ובין-אישי של גבולות פנימיים מטושטשים.

הטירוף, אובדן השפיות, אינם רחוקים כל כך מהנורמליות. חווית השיגעון מתקיימת בתוך אנשים נורמליים, עם מכנה משותף נרחב עם כולנו.

זה קשה לעיכול ובתחילת הדרך מעורר חרדה עצומה.

זה גם נושא המאמר.

איתן טמיר

ההיסטוריה של הפחד משיגעון

לכל אורך ההיסטוריה הוצמדה למתמודדים עם הפרעות נפשיות בתודעה סטיגמה חברתית אכזרית וקשה, והם נתפסו כסובלים ממצב בלתי הפיך שלצדו כאב פיזי.

רק במאה ה-20 החלו הפרעות נפש להיות מזוהות כמצב רפואי שניתן לטיפול באמצעים רפואיים, פסיכולוגיים ואנושיים, שאינם מכאיבים או מפחידים.

מתי החל הטיפול הפסיכולוגי בשיגעון?

תחילת ההבנה לגבי אובדן שפיות כבעיה פסיכולוגית החל במהפכה הצרפתית, שחרטה על דגלה את השיוויון, החירות והאחווה.

ההתייחסות ההומניסטית לנפגעי נפש כחולים קשורה כנראה לשינוי חברתי עמוק, שכן עד אז ראו בהפרעת נפשיות פסיכוטיות תופעה מאגית של דיבוק ואחיזה בידי שדים. ״המשוגעים״ היו באחריות הכנסיה והשיגעון היה כרוך בחטא. נפגעי הנפש הועלו על המוקד, ורק בתקופת הרנסנס החלו לראות בתופעה הפסיכוטית בעיה שרופאים אמורים לטפל בה, למרות שלא ידעו איך.

פיליפ פינל היה רופא שניהל ב-1793 מחלקות בבית חולים כללי. פינל הושפע מהפילוסופים קאנט ורוסו, שדיברו שכתבו על חשיבות חירות האנושית והמשמעות של להיות בן חורין כחלק אינטגרלי ממהות האדם.

פינל נקט בגישה חדשה לזמנו - נפגעי הנפש נתפסו בעיניו מנוכרים למהות האנושית, חוויה שמעוררת סבל קיומי עצום. 

המטופלים הפסיכוטים, שהיו אזוקים בשלשלאות בבית החולים, פגשו לראשונה רופא שהחליט להפסיק לאזוק אותם ולהתחיל להקשיב להם. 

פינל הפך את המחלקה בבית חולים לה סלפטייר מסוג של בית סוהר למחלקה פסיכיאטרית, ובעצם היה למטפל הראשון, שבחן מה שהכי קרוב בימינו לפסיכותרפיה.

ֿלמרות שהסטיגמה החברתית עדיין קיימת ובועטת גם היום, בעיקר משום שיש הפרעות נפשיות המתבטאות בתסמינים התנהגותיים בולטים (כמו הפרעת ״טיקים״ שכוללת התפרצויות קוליות והתנהגות לא נאותה בחברה) היא כבר איננה נפוצה כבעבר.

״כאשר אתה מסתכל ישירות על אדם משוגע

מה שאתה רואה הוא בבואה של הידיעה שלך בדבר שגעונו,

משמע, אינך רואה אותו כלל. כדי לראות אותו,

עליך לראות את מה שהוא ראה,

וכשאתה מנסה להביט דרך עיניו של אדם משוגע,

הדרך היחידה לעשות זאת היא להשתמש בנתיב אלכסוני״.

-- רוברט מ. פירסיג, מתוך הספר "זן ואמנות אחזקת האופנוע״

מהי בכלל שפיות נפשית?

ראשית הבעיה באשר לגבול בין שפיות לשיגעון עוברת בקונטרוברסליות של ההגדרה - ״מהי נורמליות?״. 

לא קל להגדיר התנהגות נורמלית, מה שמחייב להגדירה בצורה מאוד מופשטת.

אפשר להתייחס לאדם שמגלה התנהגות נורמלית ככזה שיש לו תפיסה רציונלית למציאות בה הוא חי.

תפיסה רציונלית פירושה מצב שבו האדם שופט את המציאות בצורה תקינה, הוא מבין את המציאות כפי שמבינים אותה מרבית בני האדם סביבו.

לבני האדם שמפגינים שיפוט תקין למציאות יש לרוב בוחן מציאות תקין, ביכולתם להעריך מצבים של סיכון פיזי או מנטלי והתפיסה הרציונלית שלהם מתבטאת ביכולת לזהות מתי להתנהג בצורה מסוימת ומתי לא, כמו גם פירוש נכון  של הקודים מאפשרים לנו להתנהג באופן הזה.

המאפיין הנוסף שאנו מצפים שיהיה לאדם שמתנהג באופן נורמלי הוא שליטה רצונית בהתנהגות, איפוק ועיכוב דחפים. זה אומר שהאדם יודע שהתנהגות מסוימת אינה תואמת מצב ולכן יש לשלוט בה. ילדים, למשל, עדיין לא לומדים לשלוט בהתנהגות שלהם ואנו מחנכים אותם לעשות כן.

המאפיין האחרון הוא יצרנות. כל אדם שם לעצמו מטרות בחיים ומעוניין להתקדם, להתפתח. לרוב בני האדם הבוגרים יש מסלול קבוע בחיים, יש התנהגות מצופה גם כאשר עולים שינויים במסלול הזה. אנשים לא פרודוקטיביים, או שאינם מאמינים בעתיד יתויגו בד"כ בעלי מצוקה נפשית כלשהי. בחברה שלנו, יצרנות פירושה להיות משמעותי, לחיות חיים עם כיוון.

בקיצור, כללי מדי... 

הפחד להשתגע הוא אחד מהסימפטומים המפחידים ביותר של הפרעות חרדה ושל התקפי פאניקה בפרט, והוא צופן בחובו את החשש לאבד קרובים, חברים ובני משפחה או להתמודד עם מבוכה ובושה בפני זרים, עקב ביטויי המשבר.

אבל האם אדם יכול באמת ״להשתגע״, במובן של לאבד קשר עם המציאות?

התשובה היא שברוב המקרים לא;

״להשתגע״ במובן זה הוא לא תופעה נפוצה או כזו שמתרחשת בקלות.

למעשה, מרבית האנשים שאכן מאבדים קשר עם המציאות מסיבה כלשהי (נזק מוחי, פסיכוזה או סכיזופרניה, למשל) כלל אינם מודעים לכך.

לכן, עצם העובדה שאדם יכול לשאול את עצמו אם הוא מאבד קשר עם המציאות ומנהל על כך מונולוג או דיאלוג, מהווה תמיכה לכך שהקשר עם המציאות תקין, לפחות חלקית.

ואולם, אין ספק שיש אנשים שמרגישים שהם מתמודדים עם סוג כלשהו של פסיכוזה שנובעת מחרדה, והגיוני שאדם עם חרדה יחוש דאגה כזו.

ֿיש שיאמרו שחרדה אכן גורמת לסוג של פסיכוזה אצל מטופלים מסוימים; אנשים הלוקים בחרדה עשויים לחוש לעתים שהם מחוץ לגופם, צופים בעצמם, וחרדה יכולה גם להביא למצב שבו המטופל מרגיש שמחשבותיו כה מפוזרות שהוא אינו מצליח לעקוב אחר מחשבה אחת רציפה.

השילוב בין שני הסימפטומים הללו גם יחד עשוי להביא אדם לחשש שהוא עומד להשתגע, כאשר למעשה הוא רק חווה תגובה לפרץ האדרנלין שמתרחש במהלך התקף חרדה או פאניקה ולהפעלת מצב ה״הילחם או ברח״ של הגוף.

למרות שהתקפי חרדה קשים אינם בשום אופן בגדר פסיכוזה אמיתית, מי שחש על בסיס קבוע תחושות של פסיכוזה כתוצאה מחרדה ירגיש חסר אונים נוכח האפיזודות הללו, מה שרק מעצים את החרדה.

למרות שברגע שהחרדה שוככת הסימפטומים נוטים להיעלם, טיפול מקצועי עשוי להיות הדבר היחיד שביכולתו לשבור את המעגל הזה. תסמינים שכיחים אצל אנשים הסובלים מדמנטופוביה הם דיכאון חמור, הסתגרות חברתית, התקפי פאניקה, חרדה, כאבי ראש, חולשה גופנית, סחרחורת, בחילה, הזעה מוגברת, דפיקות לב מואצות וקוצר נשימה.

אבחון היפוכונדריה מנטלית

מחקרים מצביעים על כך שהפחד לאבד שפיות הוא לא רק חוויה סובייקטיבית אלא תופעה שאפשר למדוד.

מחקר שפורסם ב-2015 בחן את תוקף השאלון של חרדת בריאות נפשית (MHAI), גרסה מותאמת של השאלון המוכר לאבחון חרדת בריאות. החוקרים מצאו שהשאלון אמין ובעל תוקף מבני, וכי כמעט 9% מהמשתתפים מהמדגם הציגו רמות חרדה גבוהות לגבי בריאותם הנפשית - מה שמעיד על פוטנציאל למצוקה קלינית ממשית.

זה מחזק גם את ההבנה שהחשש "להשתגע" יכול להיות לא רק תסמין נלווה לחרדה, אלא מוקד חרדה ייחודי בפני עצמו.

הפרעות חרדה ופחד לאבד שפיות

מלבד התחושה הכללית של אובדן שליטה, לכל סוג חרדה נוטים להיות תסמינים אופייניים לו נוכח תחושת ה״אני הולך להשתגע״:

הפרעת פאניקה

התחושה שלא ניתן לעקוב אחר מחשבות, תחושה של המצאות מחוץ לגוף, ובהתקף חמור אף תחושה שהמוח אינו מתפקד. תסמינים אלה נחווים כריאליסטיים מאוד וגורמים למתח רב.

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)

תחושת ה״אני הולך להשתגע״ בקרב הלוקים בהפרעה טורדנית כפיייתית, OCD, נחווית כאשר המתמודדים מזהים את האובססיות וההתנהגויות הקומפולסיביות (הטקסים) כלא-רציונליות בבסיסן, ועדיין – לא משנה מה יעשו אין ביכולתם להיפטר מהן.

הדבר גורם לתחושה שהמוח שולט בהם ומוליד תסמינים טקסיים שאמורים להרגיע, אבל תורמים, בתורם, לחיזוק התחושה של אובדן שליטה.

חשבו למשל על המקרה הבא: אדם המתמודד עם OCD קשה משוכנע שבמהלך הנסיעה מהעבודה הביתה, דרס הולך רגל והמשיך לנסוע. הספק מכרסם בו לכל אורך הנסיעה, אפילו שהוא מודע לכך שהוא סובל מההפרעה וההסתברות שאכן פגע באדם אפסית. הוא נאבק המחשבה הטורדנית לכל אורך הדרך, אך אינו יודע מנוח. כדי להירגע, הוא שב על עקבותיו ונוסע בדיוק לאותה נקודה בכביש בה התעוררה המחשבה המחרידה. כך, אחת לכמה ימים, הוא מוצא עצמו ׳תופר׳ את הכבישים במטרה לפגוש קצת שקט ושלווה.

שיגעון זה לא, אבל החרדה עצומה. 

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)

התחושה של שיגעון ממשמש ובא נפוצה בקרב מי שסובל מ-ptsd בדרגה חמורה, והיא עשויה להתבטא בפלאשבקים חדים, בפרנויה חלקית ואפילו בהזיות קוליות וחזותיות.

למרות שהתופעות הללו בהחלט מתאימות לכותרת ״פסיכוזה״, הן בעצם סימן להפרעת חרדה ואינן מצביעות על התקף פסיכוטי בקרב מי שסובל מתסמונת דחק פוסט-טראומטית. תחת זאת, מדובר בתגובה לחרדה הנחווית כתוצאה מהטראומה, כשהגוף נכנס לדריכות גבוהה. 

טיפול פסיכולוגי בפחד משיגעון

אז לא, הבשורה הטובה היא שסביר שאתם לא משתגעים, ושאפשר לטפל בזה.

הטיפול השכיח ביותר הוא שילוב של תרופות עם טיפול פסיכולוגי, בדרך כלל כזה שנגזר מטכניקות שונות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

בדרך זו המטפל מסייע למטופל לשנות את האמונות שלו אודות חולי נפשי ולפתח דרכי חשיבה בריאות יותר. גם באמצעות העברת מידע פסיכו-חינוכי (פסיכואדוקציה) אפשר ללמוד על חולי נפשי ועל המשמעות שיש לפחד משיגעון בחוווית המטופל.

בשיטת CBT המטרה היא בדרך כלל לעזור למטופל להבין את הנושאים המורכבים המעורבים בפחד שהוא חווה, ובכך למזער את הרגשות הכרוכים בו.

זאת ועוד, הטיפול בחרדה צריך להיות כולל ולא כזה המטפל רק בסימפטום הספציפי של הפחד מפני שיגעון. לצד טיפול מקצועי, ישנן גם דרכים שבהן החולה יכול לעזור לעצמו. ראשית, משמתחילה תחושת אובדן השליטה, אפשר פשוט לחכות שהיא תעבור, וברגע שחוזרת ״תחושת העצמי״ כבר ניתן להתבונן בגורמים לאותה תחושה ולנסות לתת להם מענה. עוד פתרונות שניתן לנסות הם:

ללמוד יותר על סימפטומים של חרדה – רבים מהלוקים בחרדה שחשים שהם משתגעים פשוט אינם מבינים מה קורה וכיצד חרדה יכולה לגרום לתחושות כה עוצמתיות. ואולם, ברגע שמבינים מה גורם לסימפטומים ומהן המחשבות שמניעות אותם כבר אין תחושה של אובדן שליטה.

למשל, רבים מהסימפטומים הגופניים של התקפי חרדה נובעים מהיפרוונטילציה, וככל שהמטופל ידע יותר על תופעת ההיפרוונטילציה כך יוכל להבין ולשלוט במצב ברגע שהוא מתחיל.

"הפסיכולוגיה לא תוכל לעולם

לגלות את האמת בדבר השיגעון,

כי השיגעון הוא אשר מחזיק

באמת הפסיכולוגית." 

-- מישל פוקו

תזכורת לגבי המציאות

כאשר התחושה של השיגעון המשתלט נגמרת, מוטב להזכיר לעצמנו שאנחנו עדיין מעוגנים במציאות.

אפשר, למשל, להתקשר לחבר או לצפות בסרט, פעילויות שבוחנות ובודקות האם קיים באמת ניתוק מן המציאות.

במקום לשבת ולתהות על מה שקורה, מוטב להתאמץ לחזור לחיים.

תוספי תזונה

באופן כללי טיפול תרופתי, ואפילו תוספים טבעיים, אינם מומלצים לטיפול מלא בחרדה.

ואולם במקרים קשים בהם החולה חש שהעולם מתמוטט עליו,

כדאי להתייעץ עם רופא בנושא או לבחון נטילת תוספים טבעיים מרגיעים ורלוונטיים. 

פסיכותרפיה וקבוצות תמיכה

פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית היא שיטת הטיפול המתאימה ביותר לטיפול בפוביות ופחדים ממוקדים, אולם יתכן כי טיפול ממושך יותר יוכל לבחון את המקורות ואת הקונפליקט היושב בבסיסם. 

גם קבוצות תמיכה פנים אל פנים או פורומים באינטרנט יכולים לתת מענה מרגיע, בעיקר כאשר מתקיימת תקשורת תומכת עם מי שהתגברו על חרדה חמורה משיגעון.

פעילות גופנית

פעילות ספורטיבית היא כלי חשוב וזמין לכולנו.

ספורט אמנם עוזר פחות במקרים של פסיכוזה אך יכול להפחית חרדה חמורה מפניה ובכך גם את התחושה המוקדמת של השיגעון, שכביכול משתלט על המטופל.

לאחר כל התקף חרדה כדאי שהמטופל ייזכר בהתקפי העבר כדי להבין שהנה – הוא עדיין בחיים ושפוי, כלומר הוא מצליח להתמודד עם האפיזודות הללו ואינו באמת משתגע.

שאלות ותשובות על חרדה משיגעון

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים לְבַד

וְאִם כְּבָר לְבַד אָז שֶׁיִהְיֶה בִּתְנוּעָה

שֶׁנִּתְחַמֵּם, שֶׁלּא נִקְפָּא, שֶׁלּא נִשְׁתַּגֵּעַ.

-- מיכה שטרית

מקורות:

Commons, D., Greenwood, K. M., & Anderson, R. A. (2016). A Preliminary Investigation into Worry about Mental Health: Development of the Mental Health Anxiety Inventory. Behavioural and cognitive psychotherapy, 44(3), 347–360. https://doi.org/10.1017/S1352465815000454

אנצו יוסף בּוֹנָבֶנטורה

סיפורו של ראש המחלקה לפסיכולוגיה

באוניברסיטה העברית, שנרצח בדרך לירושלים

- מיוחד ליום ירושלים -

מי היה פרופ׳ אנצו יוסף בונבנטורה?

פרופ׳ אנצו יוסף בונבנטורה (Bonaventura) היה פסיכולוג יהודי ממוצא איטלקי, שהקים ב-1939 את המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בהר הצופים. 

בונבנטורה נרצח בשנת 1948, במתקפת טרור על שיירת אזרחים שעלתה לירושלים (״טבח שיירת הדסה״), בה ניספו 77 יהודים. 

פסיכולוגיה במציאות סוערת

בונבנטורה נולד בפיזה שבאיטליה ב-1891 וגדל בפירנצה.

אביו, ארנלדו, היה מוזיקולוג ידוע.

בונבנטורה חונך ללא זיקה ליהדות, אך לאחר שירותו הצבאי כקצין תותחנים מצטיין במלחמת העולם הראשונה, במהלכו אף נפצע, דאג לעבור ברית מילה, וזאת בהשפעת הרב של עירו.

ב-1921 התחתן עם מתילדה פאסיליי וב-1922 התמנה למשרת פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת פירנצה, שם ייסד וניהל מעבדה לפסיכולוגיה והיה מראשוני הפסיכולוגים באיטליה.

בונבנטורה שימש כמזכיר כללי של החברה הפסיכולוגית האיטלקית והיה חבר במערכת כתב העת Rivista di Psicologia.

כראש האגודה הציונית בפירנצה עמד בקשרי חברות עם פרופ׳ חיים וייצמן, מרטין בובר ואברהם הלוי פרנקל, ופרסם מסות ומחקרים בתחום היהדות.

לאחר שפוטר ממשרתו באוניברסיטה ב-1938 בעקבות חוקי הגזע של מוסוליני, עלה ב-1939 לפלסטינה וקיבל משרת פרופ׳ לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, בעקבות המלצתו של חיים וייצמן.

באוניברסיטה העברית הקים בונבנטורה את המחלקה לפסיכולוגיה.

בהמשך הקים גם מעבדה לפסיכולוגיה וניהל את פעילותה.

דרכו ותרומותיו של פרופ׳ אנצו יוסף בונבנטורה

השקפותיו של בונבנטורה על הפסיכולוגיה איחדו בין אסכולות החשיבה המסורתיות והמודרניות לתקופתו, אינטגרציה שניכרת בעבודתו המדעית, שתרה אחר הפרטים מבלי לפספס את המסגרת הפילוסופית הרחבה.

בונבנטורה נמנה על האסכולה הפסיכולוגית-ניסויית שייסד וילהלם וונדט (Wundt) והשתמש בה במחקריו שנגעו בשאלות של זמן, תפיסה, תנועה, תשומת לב, מוטיבציה וכוח רצון. הוא חקר גם בעיות של התפתחות מנטלית, בעיקר בקרב ילדים עם עיכוב התפתחותי.

בנוסף להיותו פסיכולוג בירושלים, בונבנטורה עסק במחקר ובהוראה. את תרומתו כמורה הרחיב מעבר לאוניברסיטה העברית ופעל גם במוסדות על-תיכוניים אחרים, וכן חינך והדריך בני נוער בבחירת מסלול מקצועי וקריירה.

הוא שימש יושב ראש המרכז להתייעצות מקצועית והיה חבר בוועדה לקביעת מונחי פסיכולוגיה בשפה העברית.

חלק מהספרים שכתב תורגמו מאיטלקית לעברית וכן ערכים באנציקלופדיה העברית.

בסוף 1947 יצא לשנת שבתון, אך עד מהרה שב ארצה, עם החלטת האו״ם על הקמת מדינת ישראל.

ב-1948 נרצח בונבנטורה במהלך מתקפה ערבית על שיירה שעשתה דרכה לאוניברסיטה העברית בהר הצופים. המתקפה אירעה באיזור שכונת שיח׳ ג׳ראח בירושלים, ונטען כי בוצעה כפעולת נקם על אירוע כפר יאסין, שאירע כמה ימים לפני כן. 

לזכרו 

ב-1998 צוינו בפירנצה חמישים שנים לפיטוריו בעקבות חוקי הגזע באמצעות שלושה ימי עיון שהוקדשו למפעלו בתחום הפסיכולוגיה.

המכשירים בהם עשה שימוש במחקריו וכן עבודת הדוקטורט המקורית שלו, הכתובה בכתב ידו, שמורים במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת פירנצה.

ב-1995 החליטה עיריית ירושלים לקרוא רחוב על שמו.

בונבנטורה הותיר אחריו שלושה בנים, פרופ׳ דוד אשרי מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עמנואל אשרי ופיזיקאי הגרעין פרופ׳ דניאל אשרי מאוניברסיטת תל אביב.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

מקורות:

אֶנצו יוסף בּוֹנָבֶנטורה - מתוך ויקיפדיה

https://www.encyclopedia.com/religion/encyclopedias-almanacs-transcripts-and-maps/bonaventura-enzo-joseph

10 תובנות על סינדרום ירושלים <