איך להתמודד עם לחץ חברתי? | על לחצים חברתיים שליליים וחיוביים

דרג פריט זה
(24 הצבעות)
לחץ חברתי לחץ חברתי

 

 מהו לחץ חברתי?

לחץ קבוצתי חיובי ושלילי

חשיבה קבוצתית

והתמודדות פסיכולוגית

 

מהו לחץ חברתי?

לחץ חברתי הוא חוויה שכיחה בקרב צעירים, ילדים וכמובן מבוגרים. כולנו מושפעים ממנו.

לחץ חברתי מתרחש כשמישהו משפיע על החלטותיך בנוגע למה אתה צריך או לא צריך לעשות. אנשים שאתה מכיר עשויים לגרום לך לעשות משהו שאתה לא רוצה לעשות, או עשויים לגרום לך לא לעשות משהו שאתה מאוד רוצה לעשות.

כולנו שואפים להשתייכות: המאמץ האישי להתיישר לפי הנורמות הקבוצתיות, ההיענות (קונפורמיות) וההזדהות עם הקבוצה, גילוי המחויבות ופיתוח הנאמנות כלפיה, תורמים כולם לתופעה של לחץ חברתי.

 

קונפורמיות בקבוצה

כמה כבר נכתב על כוחה המדהים של הקונפורמיות בקבוצה.

סלומון אש, פסיכולוג חברתי , הפתיע את העולם בניסויים קבוצתיים שקיים בארה"ב בשנות ה-50 של המאה הקודמת. הוא לימד את בני העולם כולו, כמה אנו נוטים להימנע מחשיפת האמת כאשר מרחפות מעלינו הסנקציות שעלולה להטיל הקבוצה.

מחקרים עכשוויים מלמדים כי היענות ללחצים קבוצתיים רלוונטית, אצל ילדים, אפילו בהשראת רובוטים.

חובה לצפות במחקרי סלומון אש כדי להאמין:

 

 

לחץ קבוצתי - חיובי או שלילי?

לחץ חברתי לא חייב להיות רק שלילי. במקרים מסוימים עשויה להיות לו השפעה חיובית, בעיקר כאשר כיוון הלחץ מתבטא במאמצי שכנוע חיוביים, כמו קבוצה של חברים שדוחקת באחד מחבריה לבטא קונפורמיות ולהתכונן לפסיכומטרי למרות שאותו חבר מותש משעות עבודה רבות או סובל מחרדת מבחניםחברי הקבוצה יכולים לעודד את חבריה להעז ולאגור כוחות במטרה לקפוץ למים, לאמץ פעילות חדשה או להתנסות בחוויה מסקרנת, כלפיה פיתח עד כה הימנעות עקב חרדה או איום.

טינה רוזנברג, כותבת ועיתונאית אמריקאית שקטפה את פרס הפוליצר, מתייחסת ליתרונות של לחץ קבוצתי בהשגת מטרות חברתיות, רפואיות וארגוניות. לחץ קבוצתי גרם לנו, למשל, להתרחק מעישון סיגריות ולהתאמץ להיאבק בהתמכרות לטבק. תוך שני עשורים הגיעה החברה המערבית (בעיקר האמריקאית) ממצב של עישון כנורמה חברתית מקובלת - אמצעי תקשורת של ממש - לניכור ונידוי תופעת העישון ונקיטת סנקציות פורמליות ולא פורמליות כלפי אוכלוסיית המעשנים.

באותו אופן, רק הפוך, התקבלה הנטיה ההומוסקסואלית כאוריינטציה מינית לגיטימית במקום הפרעה נפשית עמוסה בסטיגמות. 

GROUP THINK 

 

לחץ קבוצתי ופרפקציוניזם 

במחקר אורך שפורסם ב-2017, בחנו החוקרים את התפתחות תופעת הפרפקציוניזם בחברה המערבית. הנתונים נאספו בקפידה ובשקידה לאורך 27 שנים - החל משנת 1989 ועד שנת 2016. הממצאים היו דרמטיים- דיווחים על פרפקציוניזם עלו לאורך השנים ב32%! 

בנוסף, האוכלוסיה בה הסתמנה העליה הרבה ביותר הייתה אמריקאים, זאת בהשוואה למשתתפים תושבי קנדה ובריטניה.

מדוע פרפקציוניזם נמצא בעליה כה חדה?

החוקרים סבורים כי התשובה טמונה בלחץ החברתי שהלך וגבר עם השנים: על כולנו מופעל לחץ רב להיות מוצלחים, בין אם בציפיות הנשמעות בסביבה הקרובה ובין אם באמצעות ההשראה הסוחפת של המדיה החברתית. סיבה אפשרית נוספת היא התחזקות ערכי האינדיבידואליזם: הצלחת הפרט מקודשת מאד כיום בהשוואה לתקופות עבר בהיסטוריה הקרובה, בו הודגשה חשיבות רבה יותר להצלחת הקבוצה או הכלל.

 

 

חשיבה קבוצתית (Group Think)

איתן טמיר

כשמדברים על לחץ קבוצתי, חשוב מאוד להתייחס לתופעה סוחפת ומהתלת, חשיבה קבוצתית, תופעה של עיוורון קבוצתי, אשר במידה רבה שינתה את הדרך בה מתקבלות החלטות - בישיבות הנהלה, בקבוצת רכישה ואפילו בקבינט הביטחוני שלנו, שמתכנס מדי פעם בפעם במטרה לקבל החלטות הרות גורל. 

 

 

מהי חשיבה קבוצתית?

חשיבה קבוצתית, או חשיבת יחד, היא תופעה שהומשגה על ידי הפסיכולוג החברתי ארווינג ג'אניס. היא מתייחסת לבעיה קבוצתית שכיחה, בה נוטים המשתתפים לקבל בהכנעה החלטות "עדריות" קיצוניות, ובמקביל, להשתיק קולות יוצאי דופן.

 

מאפיינים של חשיבה קבוצתית

  • אשליה של אי-פגיעות - כאשר קיים לחץ קבוצתי אינטנסיבי, מתחיל תהליך לא מכוון של ביסוס קונספציה מוסכמת שעלולה להיות שגויה ומחיריה הרי אסון. בנוהל "יהיה בסדר". הדוגמא הכואבת והמדממת ביותר של אשליית חוסר פגיעות קבוצתית היא אווירת הזחיחות והשאננות שאפיינה את ראשי מערכת הבטחון, הצבא והממשלה בישראל לפני ההפתעה הנוראה במלחמת יום הכיפורים. הלכה למעשה, החל מיוני 1967, לאחר הניצחון הסוחף של צה"ל במלחמת ששת הימים, התפתחה לאיטה קונספציה שפשתה בתודעתם של כל מקבלי ההחלטות, לפיה המצרים והסורים לא יפתחו במלחמה בתנאים הפוליטיים והצבאיים הנוכחיים. חשיבה קבוצתית זו עלתה לחברה הישראלית ביותר מ-2,500 הרוגים ואלפי פצועים, בגופם ובנפשם. 
  • האחזות קבוצתית בהנחה קוטבית של 'אין ברירה' -  אחיזה זו נשענת על רציונליזציה. למשל: "אם לא נפעל כעת, כולנו נצטער על הטעות הזו לדורות". דוגמא טובה לחשיבה קבוצתית ומניעתה: בתחילת העשור השני של המאה ה-21, נעמדו ראשי ארגוני הביון והריגול הנגדי בישראל (שב"כ ומוסד) על רגליהם האחוריות במטרה למנוע חשיבה קבוצתית של רבים מחברי הממשלה שר הביטחון וראש הממשלה, שלחצו לתקוף בהקדם את פרויקט הגרעין האיראני. 
  • מוסריות אידיאולוגית שאינה מוטלת בספק - מעניין שמאפיין פולארי ומוסרני זה עובד באותה דרך גם בכיוון השני, כאשר בשמה של מוסריות ארגונית מותרים מעשים אסורים, כמו תיאום ראיות, עדויות שקר והתנהלות לקויה מוסרית, בשם הנאמנות העיוורת לטובת הארגון. שוב, דוגמא בטחונית: בשנת 1984 נחטף אוטובוס נוסעים ישראלי על ידי מחבלים פלשתינאים. לאחר ההשתלטות על האוטובוס, תיעד הצלם אלכס ליבק באמצעות תמונה אחת, שני מחבלים שנותרו בחיים. ההודעה שהוציא השב"כ לתקשורת תיארה תמונה שונה, לפיה חוסלו כל המחבלים בזמן פעולת החילוץ. קראו כתבה של מכון טמיר בגלובס על הפסיכולוגיה של מתן וקבלת שוחד.
  • ראייה סטריאוטיפית ומכלילה של האחר- "אלה? מבינים רק כח...". בדרך כלל הנטיה הקבוצתית היא להשליך על קבוצת החוץ היבטים שליליים, מה שמאפשר גם אידאליזציה של קבוצת הפנים וחלוקה רציונלית לכאורה ל"אנחנו" ו"הם".  

בחשיבה קבוצתית מובטחים תמריצים חברתיים מאוד מפנקים. ולהיפך, מי שמעז להעלות ספק ולייצג דעת מיעוט, או אפילו דעת יחיד, ימצא עצמו מועמד מצוין להדרה, הרחקה או קרבן לחרם קבוצתי ושעירות לעזאזל. מסיבה זו, מציעה הפסיכולוגיה החברתית כלים יישומיים להתמודדות קבוצתית שנועדה לצמצם את השפעת החשיבה הקבוצתית, כפי שנראה מיד. 

 

Peer pressure

 

מניעת חשיבה קבוצתית

יחד עם ההכרה בסיכונים של חשיבת יחד, העלו פסיכולוגים ומומחים לייעוץ ארגוני רעיונות יצירתיים שהוכחו יעילים להתמודד עם התופעה: 

  • עידוד חברי הקבוצה להביע את דעתם האינדיבידואלית. התפקיד שמור בדרך כלל למנהיג או למנהל. חשוב להכיר בעובדה שתפקיד זה הוא עבורם הקשה והמורכב ביותר, בעיקר כאשר הם מחזיקים בדעה ברורה ומנסים, באופן טבעי, לעזור למשתתפים האחרים לאמץ אותה. 
  • ובהמשך לאמירה הראשונה - מנהלים חייבים להיות פתוחים לביקורת, בונה או לא בונה. ברור שלכל אחד מאיתנו קשה להתייחס לביקורת על דעתנו כחיובית ומקדמת, אך דווקא מנהלים מחויבים לעמדה מקבלת ומעודדת ויכוח. במשרדים החזקים ביותר של עורכי דין, למשל, מעודדים מתמחים ושותפים צעירים לחלוק על דעת המשפטנים הבכירים, להתריס בדעה מקצועית שונה ולהתאמץ 'לתקוף' את עמדותיהם של השותפים הבכירים והוותיקים. משרדים שיודעים לעודד ביקורת בכנות מרוויחים שלוש ציפורים במכה:  הפחתת חשיבה קבוצתית, העצמה וחיזוק של עובדים צעירים ובחינה של טווח דעות רחב ועשיר שיבנה טיעונים משפטיים בדיונים עתידיים. 
  • חיפוש דעות מומחים - אף אחד מאיתנו אינו מומחה בהכל, אפילו לא בתחום הספציפי בו הוא מתמחה. התייעצות יזומה עם אנשי מקצוע מנוסים שהקדישו את חייהם לתחום ידע היא דרך מצוינת לצמצם את השפעותיה של חשיבה קבוצתית. במכון טמיר, למשל, התייעצנו לא פעם (ולא פעמיים) עם מומחי אתיקה בפסיכולוגיה קלינית, כאשר עמדנו בפני דילמה או התלבטות מקצועית. התרומה של חוות הדעת אינה מתמצה רק בפתרון הבעיה. היא עצומה, מפתיעה ומעוררת דיונים התפתחותיים חשובים, בעיקר כאשר נותן הייעוץ אינו מעורב בנעשה בארגון. 
  • פיצול לצוותי עבודה מעת לעת - חלוקה לתת-קבוצות מונעת שאיבה לתפקיד (Role Suction), מושג חשוב בעבודה קבוצתית, אליו התייחס וילפרד ביון.  ביון, חוקר קבוצות ופסיכואנליטיקאי פורה, התייחס להשפעתו העצומה "הלא מודע הקבוצתי", אשר 'מזמין' משתתפים מסוימים, בזמנים מסוימים, לבצע משימות מסוימות. התהליך הקבוצתי הזה מתקיים באמצעות מנגנון הגנה פרימיטיבי ובין-אישי שנקרא הזדהות השלכתית. חלק מהשלכותיו של תהליך זה מתבטא בהישאבות לתפקיד - הגדרת תפקידים עבור משתתפים וקיבועם באופן שקשה מאוד לשינוי. 
  • הזמנת אורחים חיצוניים- כשההחלטה נשענת על הצוות הקיים מועדים כל המשתתפים למעורבות רגשית. אורחים יוכלו לגשת לבעיה בצורה הרבה יותר "נקיה".
  • מינוי "פרקליט שטן"- הצבת אדם בתפקיד שמטרתו 'לתת קונטרה'. כל מה שאומרים- יטען פרקליט השטן בדיוק את ההיפך. 
  • לאחר קבלת ההחלטה, טורפים שוב את הקלפים ומתחילים מחדש מנקודת ראות נקיה ומתחדשת. 

 

מי נוטה לחשיבה קבוצתית? 

תכלס, כולנו נוטים לסלף עובדות, במודע או שלא במודע. כשמתעורר דיסוננס קוגניטיבי, והעובדות המוצגות אינן מצויות בהלימה עם קו האמונות והערכים שלנו, יש סיכוי די גבוה שנתאמץ לשכנע את עצמנו שהעובדות אינן מדויקות, אינן תקפות ומהימנות ואינן רלוונטיות. 

הטיות שיפוטיות אינן פוסחות על איש. למעשה, הן שכיחות באותה מידה בקרב אקדמאים וגם אצל חוקרי פסיכולוגיה מנוסים. מחקרים מראים לנו כי לא רק שיכולת הניתוח הכמותי של נבדקים מושפעת מהשקפותיהם הפוליטיות, אלא שבקרב חוקרים בעלי ידע והכשרה מקצועיים יותר בניתוח כמותי - ההטיה אפילו חזקה יותר.  במילים אחרות, דווקא המומחים המיומנים יותר בחשיבה ביקורתית מועדים לקביעת עמדה פסקנית יותר וליישורה עובדות בהתאם לקו האידיאולוגי הידוע מראש של קבוצת הפנים אליה הם משתייכים.


 

לחץ קבוצתי והאינטרנט 

מחקרים עדכניים מלמדים אותנו על הנטיה האנושית לפרש עובדות באופן מוטה המידה והן קוראות תיגר על האמונות, על הנורמות של קבוצת הזהות שלנו או על ערכי המוסר שלה. 

יש המון דוגמאות לתופעה זו בפסיכולוגיה חברתית -  למשל, מחקר שמצא כי אנשים המתנגדים מוסרית לשימוש באמצעי מניעה נטו להאמין פחות בכוחם של קונדומים למנוע מחלות מין והריונות בלתי רצויים.

במונחים של מדיה חברתית, אדם יטה לשתף בקלות מאמר פוליטי התומך באמונותיו, אך להאמין פחות ברעיונות של מאמר פובליציסטי שמביא עמדות פוליטיות הפוכות.  כאשר מדובר ממש בעמדות מקוטבות, רבים מאיתנו מתעלמים מהנתונים האובייקטיביים ולא נותנים לעובדות המוצקות להפריע לנו. 

 

 

התמודדות עם לחצים אצל ילדים ונוער דרך טיפול CBT

מה זה שיימינג ואיך מזהים אותו?

 

 

שימוש במדיה חברתית קשור לבידוד חברתי

בעוד שידוע כי קיים קשר חזק בין רווחה נפשית לתקשורת חברתית שנעשית פנים מול פנים, בכל הקשור לאינטראקציות וירטואליות אופפת אי בהירות. Brian Primack,  יושב ראש במרכז למחקר על תקשורת, טכנולוגיה ובריאות באוניברסיטת פיטסבורג ושותפיו, החליטו לחקור את הנושא באמצעות המדיה החברתית:

נמצא כי נבדקים שבילו זמן רב יותר במדיה החברתית (יותר משעתיים ביום) היו בעלי סיכויים כפולים לחוש בידוד חברתי מאשר לאלה שבילו חצי שעה ביום או פחות ברשתות החברתיות הללו. בנוסף, אנשים שביקרו בפלטפורמות של מדיה חברתית לעיתים תכופות (58 ביקורים בשבוע או יותר) היו בעלי סיכוי משולש לחוש בידוד חברתי מאשר אלו שביקרו פחות מ-9 פעמים בשבוע.

 

על בדידות והדרכים הפסיכולוגיות להתמודד עמה <

 

ולבסוף, עוד מחקר מעניין: 

מחקר מהארוורד ואוניברסיטת Northeastern בבוסטון בחן את ההשפעה של תרגול מדיטציה על הרמוניה בין אישית וחמלה. נמצא, כי מדיטציה הפכה אנשים לפעול יותר ממקום של חמלה, לעזור לאחרים שבצרה, אפילו כאשר הופעל עליהם לחץ חברתי שניסה להשפיע עליהם לא לעשות כן.

 

 

 

סיכום וכתיבה: איתן טמיר, מור צח, דורון עמרן, אופיר ברגמן וצוות מכון טמיר

 

 

 

 

מקורות:

 

שיזף רפאלי. איך לחץ חברתי משפר את החיים?. מתוך אתר כלכליסט, 02.06.11. https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3519696,00.html

ניסוי הקונפורמיות של אש. מתוך ויקיפדיה. 

לחץ חברתי. מתוך ויקיפדיה. 

 

Treating Traumatic Stress in Children and Adolescents: Second Edition: How to Foster Resilience through Attachment, Self-Regulation, and Competency. Margaret E. Blaustein and Kristine M. Kinniburgh, 2018. Guilford press.

Curran, T., & Hill, A. P. (2017, December 28). Perfectionism Is Increasing Over Time: A MetaAnalysis of Birth Cohort Differences From 1989 to 2016. Psychological Bulletin. Advance online
publication. http://dx.doi.org/10.1037/bul0000138

KATHERINE HOBSON (2017). Feeling Lonely? Too Much Time On Social Media May Be Why. SHOT - HEALTH NEWS FROM NPR. https://www.npr.org/sections/health-shots/2017/03/06/518362255/feeling-lonely-too-much-time-on-social-media-may-be-why

 

https://cos.northeastern.edu/news/release-can-meditation-make-you-a-more-compassionate-person/

http://www.kidshelp.com.au/teens/get-info/hot-topics/peer-pressure.php 

 

 

 

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר