חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

התקף חרדה? | סימנים, סימפטומים וטיפול CBT בהתקפי פאניקה

דרג פריט זה
(74 הצבעות)
התקף חרדה - סימפטומים, טיפול וגורמים התקף חרדה - סימפטומים, טיפול וגורמים

 

התקף חרדה

איך מזהים?

מה התסימנים?

ואיך מטפלים באמצעות CBT?

 

מהו התקף חרדה?

התקף חרדה, או התקף פאניקה, הוא אירוע פתאומי של פחד, בהלה ואימה, שכרוך בחוויה רגשית אינטנסיבית וקטסטרופלית.  

 

מומחים - פסיכולוגים ורופאים - סבורים כי אירוע פנימי או חיצוני מפעיל במלוא העוצמה את מערכת החירום הגופנית, הנקראת גם Fight or Flight, מכניזם תגובתי אוטונומי שהתפתח לאורך מליוני שנות אבולוציה. תגובות חירום אלה הן מולדות ומשרתות כל אחד ואחת מאתנו כדי לסייע בעת סכנה. 

התקפי חרדה מתרחשים בכל שעה ביממה-  משעות היום, באמצע העבודה, ועד התעוררות מבהילה עם התקף פניקה באמצע הלילה, במהלך השינה

 

כמה זמן נמשך התקף פניקה?

התקפי חרדה מגיעים בדרך כלל לשיא לאחר 10 דקות. טווח הזמן של ההתקף נמשך בין מספר דקות ועד חצי שעה.  מכיוון שאין התקף חרדה זהה למשנהו, קיימים דיווחים על התקפי חרדה שנמשכים מספר שעות או אפילו ימים שלמים.

  

סימפטומים של התקפי חרדה

תסמיני החירום של התקף חרדה כוללים דופק מהיר, רעד, לחץ בחזה, יובש בפה, הזעה, קוצר נשימה, ולעתים גם התעלפות. למרות שהתקפי חרדה לא גורמים בדרך כלל לנזק רפואי, הם מאוד מבהילים. לעתים קרובות ההרגשה היא שקשה לעמוד על ההבדלים בין התקף חרדה להתקף לב. מסיבה זו מגיעים המתמודדים עם התקפי חרדה לחדרי מיון, שם הם עוברים בדיקה רפואית יסודית. אם הכל נמצא תקין גופנית, הם מופנים לקבלת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, CBT, הכלי הפסיכותרפי היעיל ביותר להפרעה. 

חלק מהותי במצוקה שגורמים התקפי חרדה הוא הקושי לחזות ולנבא במדויק מתי יופיע ההתקף ומה תהיה איכותו ועוצמתו. למרות הסתגלות של האדם לחיים עם הפרעת פניקה, החלק שהכי קשה לטפל בו הוא העמימות, החמקמקות וחוסר השליטה.

המחירים של התקפי חרדה מתמשכים תורמים להפרעות נפשיות נוספות. תוצאות מחקר חדש שפרסם פרופ' אלי זומר, פסיכולוג קליני בחיפה, מגלות כי התקפי חרדה עלולים להיות טריגר להתפתחות של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)!

 

 

Panic Attacks

 

  

אבחון התקף חרדה לפי -DSM-V


עלייה פתאומית במצוקה ובפחד שמגיעה לשיא תוך כמה דקות 
וכן בהופעה של 4 מתוך 13 התסמינים של ההתקף: 

  • דפיקות לב או קצב לב מואץ
  • הזעה
  • רעד
  • קוצר נשימה או מחנק
  • תחושת חנק (להיחנק) או השתנקות (קשה לנשום)
  • כאב או חוסר נוחות בחזה
  • בחילה או מצוקה בטנית
  • תחושת סחרחורת, חוסר יציבות, או חולשה
  • תחושות של חום או קור
  • תחושת עקצוץ או קהות חושים
  • דה-ריאליזציה (תחושה שדברים נחווים כלא אמיתיים, העולם נחווה כחלום, למשל שינוי בחלל זמן) או דה-פרסונליזציה (אתה חווה את עצמך באופן זר, למשל לא לזהות את עצמך במראה)
  • פחד מלאבד שליטה או מלהשתגע
  • פחד למות

 

panic attack 

 

מה מרגישים בהתקף חרדה?

התקפי חרדה מעוררים הרגשה חריפה של פחד, הרבה יותר חזק מזה שמתעורר בדרך כלל במצבי מתח. אנשים עם התקפי פאניקה מרגישים לעתים קרובות כאילו יש להם התקף לב או אובדן שליטה על מחשבותיהם. ופונים לשירותי  רפואת חירום בשל סימפטומים ותסמינים אלו. 

 

איך זה מרגיש? 

הנה עדות חזקה ומהימנה של עובדת סוציאלית קלינית בת 35, פסיכותרפיסטית מנוסה בבאר שבע, סובלת שנים רבות מהתקפי חרדה חוזרים וקשים.  היא משתפת בצורה מדהימה ומדויקת בחוויה הסובייקטיבית שלה בזמן התקף חרדה: 

 

"זה מתחיל בתחושה שמישהו שם לך אבן על החזה, אבל כוח המשיכה לא עובד כלפי מטה, אלא פנימה, ישר לתוך בית החזה... ואז מגיעות הנשימות הכבדות, שגורמות לתחושה שזה ייגמר במוות וודאי. אחרי שאת מבינה שאת לא עומדת למות מזה, את פשוט מייחלת שזה יקרה כדי שתיגאלי מייסוריך... כשזה נמשך יותר מכמה שעות, מתחילה תחושה שמזכירה קלקול קיבה, שבשבילי היא מעידה שכל המערכות נסגרות, התיאבון נעלם כלא היה והכאב החד של החרדה מתפשט בכל הגוף, מכפות הרגליים ועד הראש... תחושת אי-שקט מטורפת... אי אפשר לעמוד, לשבת, לשכב, אי אפשר להיות בחושך וגם לא באור, אי אפשר לראות טלוויזיה, אי אפשר לדבר עם אנשים אבל גם אי אפשר להיות לבד. כמו טריפ רע שאתה רק רוצה שייגמר. בהתקפים ממש חמורים גם נשימות לא עוזרות, כדורים לא תמיד עוזרים, רק תחושת חוסר אונים מוחלטת... "

 

 

סוגים של התקפי חרדה

החוויה התקפי חרדה היא סובייקטיבית ואישית, אבל מבחינה אבחונית, קיימים שלושה סוגים אופייניים של התקפי פניקה - כך על פי האיגוד האמריקאי להפרעות חרדה והמהדורה החמישית של DSM: 


•    התקף חרדה בלתי צפוי - התקף שמופיע ללא כל אזהרה וללא כל סיבה נראית לעין.  בשפה האבחונית מכונה מצב זה התקף חרדה בלתי-צפוי (unexpected) - לא ניתן לצפות מתי והיכן יהיה ההתקף הבא. התקפי פאניקה מתחילים כמעט תמיד באופן פתאומי וללא אזהרה מוקדמת.

•   התקף חרדה מצבי - התקף חרדה שמופיע רק בנסיבות מסוימות, למשל בתוך קהל גדול, או רק במקומות מסוימים, כמו פחד גבהים. בשפה האבחונית מכונה מצב זה התקף חרדה מצבי  (situationally bound)

•    פרדיספוזיציה מצבית - מתאר שילוב נסיבתי בין שני הסוגים הקודמים - מדובר במצבים בהם לעתים יש לאדם התקף חרדה, בעוד שבמצבים דומים אחרים הוא לא יחווה התקף. סביר להניח שההתקף יפרוץ בסיטואציות מסוימות אך לא מחויב שבמקום או סיטואציה שבה פרץ התקף אחד יתעורר גם התקף נוסף. בשפה האבחונית מכונה מצב זה התקף חרדה מושפע מסיטואציה (stuationally predisposed). 

 סוגי ההתקפים מעניינים אותנו מכיוון שהם מהווים גורם מרכזי בהפרעות חרדה: התקפים בלתי צפויים או מצביים מופיעים בעיקר בהפרעות פאניקה, בעוד שהתקפים תלויי סיטואציה (פרדיספוזיציה מצבית) מאפיינים פוביות ספציפיות או חברתיות.


קיראו עוד על התמודדות עם הפרעות חרדה <

יש מצב שהחרדה שלך קשורה לבעיה פסיכוסומטית? <


למרות שהתקפי חרדה הם חוויה מפחידה מאוד עבור רוב האנשים, בדרך כלל אין בהם נזק רפואי. אנשים רבים חווים  רק התקף אחד או שניים במהלך חייהם. עם זאת, אנשים שחווים התקפי פאניקה חוזרים, עשויים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעת פאניקה, שבדרך כלל תכלול לפחות 4 התקפי חרדה בחודש.  אנשים עם הפרעת פאניקה מוצאים עצמם נמנעים ממצבים שנוטים לעורר התקפים. למשל, אדם שחווה התקף חרדה בעת נהיגה על גשר עשוי להימנע מכל הגשרים. הימנעות כזו עלולה בסופו של דבר לגרום לאדם לבידוד, להשפיע על איכות חייו ומהווה סיכון גבוה יותר לדיכאון, שימוש בחומרים ממכרים ואף התאבדות. אנשים שסובלים באופן קבוע מהתקפי חרדה הם בעלי סיכון גבוה לפתח אגורפוביה - חוסר יכולת להתרחק מעבר לסביבה הנוחה ( ז.א. הבית שלו) בגלל חרדה חריפה.

מי שחווה התקפי חרדה חוזרים או התקפים ממושכים חייב לפנות לטיפול רפואי.
מצבים כמו התקף לב או פעילות יתר של בלוטת התרי  יכולים לגרום לסימפטומים זהים לאלה של התקף פאניקה, כך גם מקרים מסוימים של הפרעות במערכת העצבים.

 

סיבות וגורמים להתקף חרדה

למרות שהגורמים המדויקים להתקפי פאניקה לא פוענחו עדיין עד הסוף, ידוע וברור כי לחץ, חומרים ביוכימיים שונים ותורשה נחשבים הם גורמים תורמים. במקרים מסוימים, התקפי פאניקה עשויים להיות קשורים למצבים פסיכולוגיים אחרים, כמו אגורפוביה, הפרעה פוסט טראומטית (PTSD) או פוביות (למשל פוביות חברתיות ופוביות ספציפיות). 

חשוב מאוד להתייעץ עם הרופא המטפל, במיוחד אם אתם מתמודדים עם התקפי חרדה וחוזרים תכופים או התקפים שמפריעים בחיי היום יום. מי שסובל מארבעה, או יותר, התקפי חרדה בחודש, מאובחן בדרך כלל כסובל מהפרעת פאניקה.

 

תגובת לחץ 

פסיכולוגים מומחים עומדים על הקשר בין התקפי חרדה לבין תגובת חירום גופנית, המכונה גם fight or flight. התגובה מתבטאת בעירור מיידי של מערכת העצבים הסימפטטית כאשר הגוף עומד בפני סכנה. אדרנלין והורמונים נוספים שקשורים לסטרס מופרשים לדם ומאפשרים לגוף להלחם בסכנה או לברוח ממנה.

חוקרים מאמינים שבזמן התקף פאניקה גורם לא ידוע מעורר תגובה זו למרות העובדה שבפועל אין שום סכנה ממשית. חוקרים אחרים תיארו "אזהרת חנק" בגוף, אזהרת שווא לסכנת מוות שמגרה את ההתקף.

 

גורמים פיזיולוגיים 

מספר גורמים גופניים עלולים להעלות את הסיכון להתקף פאניקה. אלה כוללים:


•    נפילת רמת סוכר בדם (היפוגליקמיה)

•    תורשה- הנטיה לפאניקה עוברת במשפחה ומרמזת על סיבתיות גנטית. עדויות מחקריות מראות כי קיימים גורמים ביולוגיים נפרדים לפאניקה ולהפרעת חרדה מוכללת, ועם זאת, בשני המצבים קיימת פגיעות גנטית מוכחת ומתועדת, במיוחד בעיתות לחץ ומתח נפשיים. מחקרי גנים מתחילים לזהות אזורים מוחיים וגנים ספציפיים במספר כרומוזומים שעשויים לתרום ואף להסביר חרדה ופאניקה.

•    צניחת המסתם המיטרלי והפרעות קצב 

 

 

סמים

שימוש בסמים, בעיקר חומרים סטימולנטים (מעוררים), עלול אף הוא לעורר חרדתיות. 

  • סמים פסיכדליים, כמו LSD, MDMA והחומר הפעיל בפטריות (פסילוסיבין) עובדים ברובם על הגברת סרוטונין ודופמין ומביאים לתגובת עוררות אינטנסיבית. שינוי המודעות הקיצוני עלול אף הוא להוביל לטריפ רע ומבהיל ומשם להתקף.
  • קנאביס - הקשר בין מריחואנה לחרדה די מבלבל:  קנביס ידוע כחומר מרגיע ומהווה משכך כאבים טבעי. מצד שני, יש מחקרים שמעידים על קשר בין מריחואנה לחרדה - גם כגורם לחרדתיות וגם כמחמיר חרדה קיימת. הרבה מעשנים מתארים את ההשפעה המשתנה של החומר בתלות במצב הרוח בו הם מצויים. בכל אופן, יש הרבה אנשים שניסו לעשן פעם או פעמיים, חוו תחושת חוסר שליטה קיצונית ומאז נמנעים לחלוטין מעישון. לרבים מהם יש נטיה לחרדה. 
  • שימוש בחומרים ממריצים (סטימולנטים) כמו ריטלין, קוקאין, קפאין וניקוטין - כל מי שמתמודד עם פניקה מודע ונזהר מהשפעתם של חומרים מעוררים על אספקטים פיזיולוגיים ותרומתם של אלה להצתה של התקפי החרדה. 
  • צריכת אלכוהול - מעניין שפעילות האלכוהול והשפעתו המוחית הם פרדוקסלי בהקשר של התקפי חרדה: שתיה אינה גורם ישיר להתקפי חרדה, אך אלכוהול משפיע על הגוף ועל הנפש בצורה שתורמת להתפתחותם, ובתדירות גבוהה יותר ביחס למשקאות אחרים. בעיה נוספת הנעוצה באלכוהול היא העובדה שדווקא צריכתו עשויה דווקא להפחית את תדירות התקפי החרדה! ככלל, אלכוהול תורם להתקפי חרדה באמצעות התייבשות, תסמינים דמויי-שפעת, סחרחורות ודפיקות לב מואצות, תפקודי גוף לקויים וטעויות מלחיצות.

 

 

גורמים פסיכולוגיים 

לאורך השנים התקיימו מחקרים התנהגותיים מעניינים שמטרתם להתחקות אחר הסיבות להתקפי חרדה. 

בתחילת הדרך, חשד זיגמונד פרויד חשב כי חרדה היא תגובה פסיכוטית לסכנה, שמפעילה מחדש פחדי ילדות מסיטואציה מסוימת. השערה זו לא עמדה במבחן המחקר והזמן, והיא לא תקפה כיום גם בקרב מטפלים בגישה הפסיכואנליטית. 

פסיכולוגים התנהגותיים, שהעמידו אלטרנטיבה תיאורטית בימי פרויד, חשבו אחרת: במקום להתייחס למקורות הלא-מודעים של הפרעת פאניקה (גורמים שלא עניינו מעולם את החוקרים מהגישה הביהביוריסטית) הם הסבירו אותה כתוצר של התניה קלאסית מוקדמת. כלומר - חווינו כילדים אירוע מאיים ובאופן אוטומטי קישרנו בין האירוע הנייטרלי (מקומות פתוחים, נניח) לבין חווית הטרור הנפשית שהתעוררה בנו באותו אירוע. מכאן מתרחש תהליך טבעי של המנעות ממצבים עתידיים שעלולים לעורר את אותה תחושה נוראית, לצד הכללה, לפיה לכל מקום פתוח יש סיכוי מסוים לעורר בנו את אותה חוויה מאיימת, שלעיתים אנחנו אפילו מתקשים לזכור. אחת הדוגמאות שמבהירות רכישת אסוציאציה (חיבור) בהתניה קלאסית, הודגמה פעם באמצעות ילדים שהתמודדו עם לוקימיה: הילדים עברו טיפולים כימותרפיים במחלקה אונקולוגית לילדים, וקיבלו מייד לאחר הטיפול גלידה, שנועדה לשמח מעט את הלב ולהקהות את תופעות הלוואי של הכימותרפיה, בעיקר בחילות קשות. אלא שהילדים פיתחו למידה חדשה באמצעות התניה קלאסית -  בין טעם הגלידה לבין תחושת הבחילה, כך שרבים מהם נמנעו מגלידות בעתיד. כל זאת למרות שהילדים לא יכלו לציין מדוע הם סולדים מטעמה.  אם כך, למרות שלמידה התנהגותית של חרדה אין היבטים פסיכולוגיים עמוקים, היא בהחלט נרכשת בדרכים שקשה להבינן באופן אינטואיטיבי. 

מחקרים רבים תומכים כיום במודל אטיולוגי משולב, שבו חרדה מערבת מספר גורמים. 

 

חוסר שליטה

התפיסה שאירועים יכולים להתרחש מחוץ לשליטתנו מוצגת הכי טוב בכך שיש לנו מערכת של אמונות עמוסות פחד, תחושה כללית של חוסר שליטה יכולה להתפתח מוקדם כפונקציה של חינוך וגורמים סביבתיים אחרים. בכלליות, נראה שהורים שמתקשרים בדרך חיובית וצפויה עם ילדיהם, ע"י הגבה לצרכיהם מבצעים תפקיד ומשימה חשובה, הורים אלה מלמדים את ילדיהם שיש להם שליטה על הסביבה שלהם ולתגובות שלהם יש השפעה על הוריהם ועל הסביבה שלהם.

למשל, נבדקים שמתמודדים עם התקפי פניקה חולקו ל-2 קבוצות. לכולם ניתנה תמיסת sodium lactate, כדי לעורר התקפים יזומים. 

  • לנבדקים בקבוצה אחת ניתן מידע מדויק על מה החומר, על התחושות הפיזיות שהוא יוצר, שהחומר אינו גורם נזק, ושאין להם מה לדאוג.
  • לנבדקים בקבוצה השניה לא ניתן כל מידע.

התוצאות הראו שבקרב משתתפי הקבוצה לה ניתן ההסבר רק 30% קיבלו התקף חרדה לאחר מתן החומר, בעוד שבקרב משתתפי הקבוצה ללא הסבר, פרץ התקף אצל 90%. 

המסקנה הייתה שקיים גורם קוגניטיבי מתווך, ממצא חשוב מאוד בהקשר הטיפולי. 

 

האם יש לך בעיית שתייה? בדקו <

 

 

מה זה היפרוונטילציה? נשימת-יתר והתקפי חרדה

נשימת-יתר, היפרוונטילציה, משמעה נשימה מופרזת ביחס למה שהגוף זקוק לו. נשימות מהירות ותכופות או עמוקות מתרחשות לעיתים במצבים רפואיים חמורים כגון זיהום, דימום או התקף לב. תסמונת נשימת-יתר הינה מופע ספציפי של תופעה זו, ומתייחסת לדפוס של נשימה מופרזת המופיע בתנאים מסוימים.

על אף שתסמונת נשימת-יתר דומה מאוד להתקף חרדה, מדובר בשתי הפרעות נפרדות: 

הגורמים שאחראים להיווצרות תסמונת נשימת-יתר עדיין אינם ידועים. כל הידוע הוא שבתנאים או מצבים מסוימים נוצרת אצל חלק מהאנשים תגובה של נשימה מופרזת.

תסמונת נשימת-יתר עשויה להופיע בשתי דרכים:

  • יומיומית-  כאשר התסמונת מופיעה באורח יומיומי, לרוב יהיה קשה לזהות שהנשימה מוגזמת.

  • פתאומית - התקפי נשימת יתר פתאומיים הם לרוב תכופים וחזקים יותר, והם עלולים להיות מלווים במיחושים בבטן או בחזה, או בהפרעות במערכת העצבים.

נשימת-יתר עלולה להוביל לבליעה של חלק מהאוויר המיותר, ולגרום למיחושי קיבה כגמו התנפחות, גזים, לחץ וכולי. 

נשימה מופרזת יכולה להוביל גם לירידה ברמות דו-תחמוצת הפחמן והסידן בדם. כתוצאה מכך מופחתת זרימת הדם למוח ועלולים להופיע תסמינים רגשיים או עצביים, כמו התעלפות, סחרחורת, בלבול, הזיות, התכווצויות שרירים ועקצוצים.

ניתן להבחין בין מצב זה לבין התקף לב בכמה דרכים: התקף נשימת-יתר נמשך זמן ארוך יותר (כמה שעות לעומת כמה דקות בהתקף לב) ומתרחש לרוב בקרב אנשים צעירים יותר. הסימפטומים של התקפי נשימת-יתר משתפרים בעזרת פעילות גופנית, ולעומת זאת תרופות המיועדות ללב אינן משפיעות עליהם.

במקרים נדירים של תסמונת נשימת-יתר, הרמה הנמוכה של דו-פחמוצת החמצן בדם עלולה לגרום באופן עקיף להתקף לב, בשל היווצרות עווית בכלי הדם המספקים דם ללב.

 

מה עושים במצב של היפר-וונטילציה?

 

  • קודם כל, זהה את הסימפטומים - מה בדיוק עובר עליך? תן לתחושות שמות. למשל, "אני מרגיש יובש בפה" / "אני מרגיש קוצר נשימה" / "כואב לי בחזה".
  • שנית, נסה לזהות את ההקשר והסיבה שבה מתרחשת נשימת-היתר. יש כל מיני גורמי פגיעות שהביאו אותך למצב הזה, חלקם פסיכולוגיים וחלקם גופניים. אם צריך, קרא יותר על נשימת-יתר - ידע הוא שליטה, שליטה היא רוגע. כל מה שאתה עובר עכשיו מוכר בעולם הקליני, מה שמוביל אותנו לעניין הבא:
  • קפוץ לרופא המשפחה - מגיע לו ביקור מדי פעם. שמע מה יש לו או לה להגיד לך על המצב. באותה הזדמנות תוכל לקבל אינדיקציה על מצבך הרפואי וברמה הבסיסית ביותר תקבל כיוון אבחוני - האם מדובר בתוצאה של לחץ נפשי או שנדרשת בדיקה רפואית נוספת שתשלול בעיות אחרות? בכל מקרה, גם אם צריך להיבדק, יש רוגע, שליטה עצמית ושקט במפגש עם סמכות רפואי מיטיבה.
  • צפה 2 דקות בסרטון הבא: יש בו ידע מאורגן ומוסבר היטב על הבעיה ודרכי טיפול אפשריות. הקריינית אמנם בריטית קצת מלחיצה, אבל התוכן מצוין: 

 

 

 

 

טיפול וייעוץ פסיכולוגי להתקפי חרדה

 

האם ניתן לטפל בהתקפי חרדה?

בהתחשב במצב המלחיץ בו נתון המתמודד, חשוב להבהיר שכן. לגמרי כן:

התקפי חרדה הם מצבים שניתנים לטיפול פסיכולוגי יעיל. בדרך כלל מטופלים מגיבים הכי טוב לשילוב של תרופות ופסיכותרפיה. טכניקות טיפוליות שונות של הרפיה וצעדים נוספים להפחתת לחץ יכולים לעזור במניעת ההתקפים. 

לפני שמתחילים בטיפול יש לעבור בדיקות רפואיות כדי לשלול תופעות פיזיולוגיות אפשריות החולקות תסמינים דומים.

איך מטפלים בהתקפי חרדה?

טיפול יעיל בהתקפי חרדה חוזרים (לא התף בודד) משלב לעיתים קרובות שלושה מרכיבים:

  • מידע פסיכו-חינוכי
  • פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית
  • טיפול תרופתי נגד חרדה

 

כמה זמן נמשך הטיפול?

טיפולים פסיכותרפיסטיים להפרעת פניקה (עם או בלי אגורפוביה) הם לרוב קצרים, משהו כמו 6-20 מפגשים. הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית היא לרוב היעילה ביותר. 

בפני המטפל והמטופל עומדות מספר מטרות ברורות:

  • לימוד על התופעות הגופניות ומקורן
  • יצירת סביבה תומכת
  • הקניית דרכי התמודדות יותר יעילות, כמו הרפיה או דמיון מודרך, בהן ניתן להשתמש במהלך התקף כדי להקל באופן מיידי על התסמינים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים.
  • דיון ושיתוף על רגשות הפחד שמתעוררים ( הפחד להתעלף למשל ).
  • הכוונה להתערבויות פסיכותרפיסטיות נוספות שעשויות לסייע -  טיפול קבוצתי בשיטת CBT, ביופידבק או טיפול פסיכודינמי.

 

 

טיפול תרופתי

יעילותו של הטיפול התרופתי בחרדה מוגבלת - בטווח הקצר התרופות עוזרות להפסקת ההתקפים, אבל ההתקפיםלרוב  חוזרים כאשר מפסיקים את השימוש. חוץ מזה, אתם לא רוצים לחיות באופן קבוע על קלונקס או קסנקס. 

 

 

איזה טיפול הכי יעיל להתקפי חרדה? 

מבחינת הידע המחקרי הקיים כיום, ידוע כי מטופלים המתמודדים עם הפרעת פניקה ירוויחו מאוד מטיפול CBT.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לרוב דורש לפחות 12 שבועות על מנת להיות אפקטיבי, והוא בעל אחוזי הישנות נמוכים מאוד. למטופלים מסוימים יידרשו יותר מ-12 שבועות כדי ללמוד וליישם את הכישורים הנדרשים. מטפל קוגניטיבי התנהגותי בונה המשגה קוגנטיבית במהלך הפגישה הראשונה עם המטופל וממשיך לחדד את ההמשגה שלו עד לפגישתם האחרונה. ההבניה החיה והמתפתחת הזאת עוזרת לו לתכנן טיפול יעיל.

 

טיפול רב-ערוצי בחשיפה - שיטת טיפול חדשה ויעילה עבור תת-הקבוצה של מטופלים עם PTSD החווים גם התקפי פאניקה. 

 

 

איך הטיפול עובד? 

 

מצוין שאתם שואלים, באמת, ידע מקדם אתכם עכשיו: 

טיפול CBT בהתקפי חרדה יתמקד בבחינה והערכה של המחשבות הקטסטרופליות של המטופל. לעיתים קרובות בהפרעה זו, סט מצומצם של גירויים יכול להוביל לפרשנות על קטסטרופה גדולה שעומדת להתרחש. במפגש הראשוני יציג בפנייך המטפל את הרציונל ודרכי העבודה בטיפול הקוגנטיבי התנהגותי. תקבל ממנו הסבר קצר, קביעת סדר היום, ויבהיר שפעולה זו תתרחש בתחילת כל מפגש, ושזה יאפשר לעבור כל רוב הנושאים העיקריים בכל מפגש. הוא יציע לעבוד על התקפי החרדה, ויבדוק אם אתה מעוניין להוסיף עוד תחומים. 

שיטה זו שמה לה למטרה לשנות את ההתנהגות ואת דפוסי החשיבה התורמים לסימפטומים של המטופל. לפי המודל הקוגניטיבי להתקפי פאניקה ישנם עיוותים מחשבתיים לא מודעים, המעוררים תגובות מסוימות למצבים מלחיצים בחיים, המפעילות שרשרת של תגובות נוספות מעוררות פחד, שבסופן מתרחש התקף פאניקה. מטפלים מנוסים יכולים ללמד מטופלים לזהות את התגובות הראשוניות בשרשרת, ובכך לסייע להם לשנות אותן ולמנוע התפרצות של התקף.

 

נתייחס פה לשלושה היבטים של השיטה. יש עוד אחרים:

 

אלמנט פסיכו-חינוכי (psychoeducation)

אחד האתגרים המרכזיים של המטפל הקוגניטיבי-התנהגותי הוא לגייס את המטופל כדי שיהיה שותף פעיל בטיפול. אחת הדרכים ליצור את המחויבות הזו היא ללמד אותו כל מה שפסיכולוגים יודעים על הפרעת הפניקה שלו, כך שגם יבין בשקיפות מלאה את רציונל הטיפול.

בחלק הפסיכוחינוכי, שנוכח בכל סוגי הטיפול בשיטת CBT, מלמדים את המטופל כיצד הוא מפרש לא נכון את הסימפטומים הפיזיים, כיצד הוא מעריך לא נכון את מידת הסכנה, כיצד להבין מה קורה בגוף שלו בהפרעת פניקה כדי שילמד אפשרויות חדשות ויוכל לפרש את זה נכון.

אם בזמן התקף חרדה עולה לחץ הדם לשחקים, והמטופל מרגיש שהוא עומד להתעלף - חשוב ללמד אותו שזה לא נכון, זה רק מרגיש ככה, בפועל זה להפך - לחץ הדם צריך להיות נמוך בעלפון. כלומר, משתפים את המטופל בכל הידע המקצועי על הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה של ההפרעה. יוצא מזה רק טוב - הידע מגביר מוטיבציה, ובנוסף, בעל אפקט טיפולי חשוב- המטופל לומד שהוא לא באמת יאבד שליטה. 
במקרים מסוימים, הקניית מידע יכולה להניע שינוי במצב. 

 

תרגול התנהגותי

בחלקו ההתנהגותי של הטיפול, המטופל לומד טכניקות הרפיה המסייעות לו בהפחתה של החרדה הכללית והלחץ שלרוב מקדימים התקף פניקה. לימוד של טכניקות נשימה לרוב נכלל בחלק זה של הטיפול. ישנה חשיבות לתרגול שיטתי של טכניקות אלו, ועל המטופל לתרגל אותן באופן יומי גם מחוץ לטיפול. אלמנט נוסף בטיפול ההתנהגותי הוא לחדד את הקשב של המטופל למצבו הגופני. בהתאם לצרכי המטופל, המטפל יכול להורות לו לעורר תסמינים המאפיינים התקפי פניקה, כמו אימון להעלאת הדופק או סיבוב על כיסא עד כדי סחרחורת, ותוך כדי להנחות אותו בהתמודדות עם המחשבות מעוררות החרדה שמתעוררות אצל המטופל בעקבות התחושות הללו.
אלמנט נוסף וחשוב בטיפול ההתנהגותי הוא חשיפה הדרגתית לסיטואציות או מקומות מהם המטופל נוהג להימנע, למשל הסתובבות בקניון או נסיעה באוטובוס. להתנהגויות הימנעויות אלו תפקיד מכריע בהתפתחות הפרעת פניקה. המטופל ניגש לסיטואציות מפחידות בהדרגה, ומנסה להישאר בהן למרות תחושות החרדה שמתעוררות אצלו. על ידי כך הוא לומד שלמרות שהוא מרגיש מאוד מפוחד, המצב למעשה כלל לא מסוכן. גם פה התרגול של המטופל מחוץ לפגישות הוא קריטי להצלחת הטיפול.

 

 

זיהוי מחשבות אוטומטיות 

מחשבות אוטומטיות אינן תוצאה של הגיון או התכווננות. הן צצות באופן אוטומטי, לרוב במהירות ובקצרה. יתכן ואתה בקושי מודע למחשבות אלו. מצד שני, אתה כנראה מודע לרגשות שבאים בעקבותיהן.

כתוצאה מכך, אתה כנראה שופט את המחשבות האוטומטיות האלו כאמיתיות, מבלי שהן עברו בקרה כלשהיא. אחת המטרות של טיפול CBT בחרדות היא לזהות את המחשבות האוטומטיות הללו באמצעות תשומת לב לשינויים בתחושות. תוכל לשאול את עצמך:

  • מתי זיהיתי שאני מרגיש אי נחת?
  • על מה חשבתי באותו רגע?

אם תזהה את המחשבות האוטומטיות, תוכל במידה מסויימת להעריך את התוקף שלהן. אם תגלה שהפרשנות שלך מוטעית ותתקן אותה, כנראה שתגלה שמצב הרוח שלך השתפר. במונחים קוגנטיבים, כאשר מחשבה לא-פונקציונלית נתונה לבחינה רציונלית, הרגשות של האדם משתנים.

הכי חשוב - להזכיר לעצמך שתחושות גופניות בחווית פאניקה אינן מזיקות. בסך הכל מדובר במנגנון ההגנה של הגוף, אזעקת שווא שקופצת כדרך לניהול סכנה שירשנו מאבות אבותינו.

 

 

 מוזמנים להתקשר לתיאום מפגש

במכון בתל אביב

או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ:

1-800-509-809

צוות מכון טמיר

 

 

 

 

ספורטאים מפורסמים שמספרים על התמודדות עם התקפי חרדה: קווין לאב ודמאר דרוזן וקשר ברצלונה גומשקווין לאב ודמאר דרוזן וקשר ברצלונה גומש

סיכמו: גיא פינקלשטיין,  עלמה בוכמן, גיא רומח וצוות CBT במכון טמיר

מקורות:

Barlow DH, Craske MG, Cerny JA, et al: Behavioral treatment of panic disorder. Behavior Therapy 1989; 20:261–282 

Breier A, Charney DS, Heninger GR: Agoraphobia with panic attacks: development, diagnostic stability, and course of illness. Arch Gen Psychiatry 1986; 43:1029–1036 

Blessing, E. M., Steenkamp, M. M., Manzanares, J., & Marmar, C. R. (2015). Cannabidiol as a Potential Treatment for Anxiety Disorders. Neurotherapeutics, 12(4), 825–836. http://doi.org/10.1007/s13311-015-0387-1 

Brown LA, LeBeau R, Liao B, Niles AN, Glenn D, Craske MG. A comparison of the nature and correlates of panic attacks in the context of Panic Disorder and Social Anxiety Disorder. Psychiatry Res. 2016 Jan 30;235:69-76.

Cackovic C, Adigun R. Panic Disorder (Attack) [Updated 2017 May 23]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2018 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK430973/

Canan, F., & Ataoglu, A. (2008). Panic Disorder After the End of Chronic Alcohol Abuse: A Report of 2 Cases. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 10(4), 332–333. 

Ciccarone, D. (2011). Stimulant Abuse: Pharmacology, Cocaine, Methamphetamine, Treatment, Attempts at Pharmacotherapy. Primary Care, 38(1), 41–58. http://doi.org/10.1016/j.pop.2010.11.004  

Chambless DL, Gillis MM: A review of psychosocial treatments of panic disorder, in Treatment of Panic Disorder: A Consensus Development Conference, edited by Wolfe BE, Maser J. New York, Wiley, 1994, pp 149–173

DeThe, k. et al (2012). Role of “Interoceptive” Fear Conditioning in the Development of Panic Disorder. Behavior Therapy. Volume 43, Issue 1, March 2012, Pages 203-215

Falsetti SA, Resnick HS, Davis J. (2005) Multiple channel exposure therapy: combining cognitive-behavioral therapies for the treatment of posttraumatic stress disorder with panic attacks. Behav Modif. 2005 Jan;29(1):70-94.

Fontaine, R., & Beaudry, P. (1984). Panic Attacks and Panic Disorders. Canadian Family Physician, 30, 1383–1388.

Freire RC, Zugliani MM, Garcia RF, Nardi AE. Treatment-resistant panic disorder: a systematic review. Expert Opin Pharmacother. 2016;17(2):159-68

Goodwin RD, Faravelli C, Rosi S, Cosci F, Truglia E, de Graaf R, et al. The epidemiology of panic disorder and agoraphobia in Europe. Eur Neuropsychopharmacol 2005;15: 435-43 

Hayano, F. , Nakamura, M. , Asami, T. , Uehara, K. , Yoshida, T. , Roppongi, T. , Otsuka, T. , Inoue, T. and Hirayasu, Y. (2009), Smaller amygdala is associated with anxiety in patients with panic disorder. Psychiatry and Clinical Neurosciences, 63: 266-276. doi:10.1111/j.1440-1819.2009.01960.x

Hofmann, S. G., & Spiegel, D. A. (1999). Panic Control Treatment and Its Applications. The Journal of Psychotherapy Practice and Research, 8(1), 3–11.

McHugh RK, Smits JA, Otto MW. (2009). Empirically supported treatments for panic disorder. Psychiatr Clin North Am. 2009 Sep;32(3):593-610. doi: 10.1016/j.psc.2009.05.005.

Morton, W. A., & Stockton, G. G. (2000). Methylphenidate Abuse and Psychiatric Side Effects. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 2(5), 159–164 

Otto MW, Deveney C. (2005). Cognitive-behavioral therapy and the treatment of panic disorder: efficacy and strategies. J Clin Psychiatry. 2005;66 Suppl 4:28-32. 

Rafael C. Freire, Morena M. Zugliani, Rafael F. Garcia & Antonio E. Nardi (2015) Treatment–resistant panic disorder: a systematic review, Expert Opinion on Pharmacotherapy, 17:2, 159-168, DOI: 10.1517/14656566.2016.1109628

Sansone, R. A., & Sansone, L. A. (2009). Panic Disorder Subtypes: Deceptive Somatic Impersonators. Psychiatry (Edgmont), 6(8), 33–37.

Sarísoy G. (1998). Panic disorder: History and epidemiology. European Psychiatry , Volume 13 , 51s - 55s. DOI: https://doi.org/10.1016/S0924-9338(98)80014-X

Shin, L. M., & Liberzon, I. (2010). The Neurocircuitry of Fear, Stress, and Anxiety Disorders. Neuropsychopharmacology, 35(1), 169–191. http://doi.org/10.1038/npp.2009.83

Michael, Tanja,Blechert, Jens,Vriends, Noortje,Margraf, Jürgen,Wilhelm, Frank H.(2007). Fear conditioning in panic disorder: Enhanced resistance to extinction. Journal of Abnormal Psychology, Vol 116(3), Aug 2007, 612-61 

Nardi AE, Valença AM, Nascimento I, Mezzasalma MA, Zin W. (1999). Panic disorder and hyperventilation. Arq Neuropsiquiatr. 1999 Dec; 57(4):932-6.

Roy-Byrne P, Stein M, Bystritsky A, Katon W. Pharmacotherapy of panic disorder: Proposed guidelines for the family physician. J Am Board Fam Pract. 1998;11(4):282–290 

Taylor, C. B. (2006). Panic disorder. BMJ : British Medical Journal, 332(7547), 951–955.

van Balkom, A. J., Nauta, M. C. and Bakker, A. (1995), Meta‐analysis on the treatment of panic disorder with agoraphobia: Review and re‐examination. Clin. Psychol. Psychother., 2: 1-14. doi:10.1002/cpp.5640020101

https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/adults/cpt.html

https://www.calmclinic.com/panic/causes/alcohol 

https://www.wikihow.com/Stop-Hyperventilating

https://psychcentral.com/disorders/anxiety/panic-disorder-treatment/

https://www.emedicinehealth.com/hyperventilation/article_em.htm

Google

התקף חרדה
Rated 5/5 based on 74 reviews
 

התקפי פאניקה התקפי חרדה גורמים ביוכימיים שונים ותורשה נחשבים כגורמים התורמים להתקפים אלה דופק מהיר, זיעה מרובה וקוצר נשימה לאחר שנשללת סיבה אורגנית לבעיה הפרעות חרדה, כמו פוביות או תגובה פוסט טראומטית תוכנית תרופתית חבר שילווה אותו, מצטייד בבקבוק מים ובכדור הרגעה, הולך לאט ובזהירות יתר טיפול קוגניטיבי התנהגותי, CBT,

יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

%MCEPASTEBIN%

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





תגובות

 

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il