התקף חרדה | תסמינים, טיפול ו״ערכת הישרדות״ בהתקפי פאניקה

Panic Attack התקף חרדה

 

איך מזהים?

מה התסמינים?

ואיך מטפלים

בהתקפי חרדה קשים? 

 

 

מה ההגדרה של התקף חרדה?

התקף חרדה, או התקף פאניקה / תבהלה, הוא אירוע פתאומי של פחד קיצוני, בהלה ואימה, שכרוך בחוויה רגשית אינטנסיבית וקטסטרופלית.

הוא מהווה את הגרעין החוויתי של כל חרדה, ויש לו איכות מבהילה.

התקף חרדה נחווה כהתפרצות פתאומית של פחד או אי-נוחות חזקים שמגיעה לשיא תוך כמה דקות וכוללת לפחות 4 מהסימפטומים הבאים: 

דפיקות לב מהירות, קצב לב מואץ, הזעה, רעד, תחושה של קוצר נשימה או חנק.

 

מומחים - פסיכולוגים ופסיכיאטרים - סבורים כי אירוע פנימי או חיצוני מפעיל במלוא העוצמה את מערכת החירום הגופנית, הנקראת גם Fight or Flight, מכניזם תגובתי אוטונומי שהתפתח לאורך מליוני שנות אבולוציה.

הגורמים להתקפי חרדה נעוצים בתגובות חירום סימפטטית מולדות, שמשרתות כל אחד ואחת מאתנו כדי לסייע בעת סכנה.

התקפי פאניקה יכולים להיות חלק מהפרעת פאניקה, או להופיע בנפרד, לעיתים רחוקות.

סטטיסטית, 22.7% מבני האדם עוברים לפחות התקף חרדה אחד במהלך החיים. 

 

יואב וולף פסיכולוג בהתמחות קלינית מכון טמיר תל אביב

יואב וולף, פסיכולוג בהתמחות קלינית, מטפל בחרדה בתל אביב

  

מהם התסמינים של התקף חרדה?

תסמיני החירום של התקף חרדה כוללים תגובות גופניות אקוטיות למצב לחימה או בריחה, למשל:

  • דופק מהיר

  • רעידות

  • לחץ בחזה

  • יובש בפה והרגשה של ׳גוש תקוע בגרון׳

  • הזעה - בזמן היום ובשינה בלילה

  • קוצר נשימה וקושי לנשום עמוק (מופיע לעיתים יותר בשכיבה על הגב) 

  • היפרוונטילציה (ראו הסבר בסיום המאמר).

  • פעילות עיכול מהירה, לעיתים גם שלשולים

  • חולשה בשרירים, בידיים, ברגליים ובכל הגוף

  • לסת נעולה

  • במקרים מסוימים, התעלפות פתאומית

 

למרות שהתקפי חרדה לא גורמים בדרך כלל לנזק רפואי, הם מאוד מבהילים.

לעתים קרובות ההרגשה של התחלת ההתקף היא כל כך מחרידה שקשה לעמוד על ההבדלים בין התקף חרדה להתקף לב.

מסיבה זו מגיעים המתמודדים עם התקפי חרדה לחדרי מיון, שם הם עוברים בדיקה רפואית יסודית. אם הכל נמצא תקין גופנית, הם מופנים לקבלת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, CBT, הכלי הפסיכותרפי היעיל ביותר להפרעה. 

 

 

סוגים של התקפי חרדה

ה- DSM-5 מפרט שני סוגים נפרדים ומובהקים של התקפי חרדה:

 

התקפי חרדה צפויים והתקפי חרדה לא צפויים

 

  • התקפי חרדה צפויים ניתנים לחיזוי על בסיס רמזים ספציפיים. למשל, מי שחושש ממרחבים סגורים (קלסטרופוביה) נוטה לצפות להופעת התקף חרדה במעלית או בבדיקת MRI, או אדם שיש לו חרדה מטיסה יודע לחזות פריצה של התקף חרדה ברגע שהמטוס מסיע עלך המסלול, בזמן ההמראה או במצב של רעד של המטוס באוויר.  

  • לעומת זאת, התקפי חרדה לא צפויים מתרחשים לפתע, ללא שום גורם ברור או אינדיקציה מוקדמת. כשמתרחש התקף חרדה בלתי צפוי, אדם יכול להיות רגוע לחלוטין, ופתאום - בום - התסמינים פורצים. התקף חרדה שאינו צפוי לא מגיע עם רמזים פנימיים מודעים כמו מחשבות מפחידות, רמזים חיצוניים, תחושות אימה וחרדה עזות או תחושות גופניות לא נוחות. הוא נוחת Out of nowhere, ובמידה רבה מעצים את עוצמת החרדה.

ישנם מצבים בהם מופיעים התקפי חרדה רצופים, בעוצמות שונות, שמתרחשים לאורך מספר שעות. חוויה כזאת מרגישה כאילו התקף חרדה אחד ממשיך למשנהו. בתחילה נראה כי גלים כאלה של התקפי חרדה מגיעים משומקום, אבל עם הזמן המתמודד/ות עשוי לפתח יכולת חיזוי לקראת הופעתם בתנאים מסוימים.

 

מה מרגישים בהתקף חרדה?

התקפי חרדה מעוררים הרגשה חריפה של פחד , הרבה יותר חזק מזה שמתעורר בדרך כלל במצבי מתח קיצוניים. המתמודדים עם התקפי חרדה מרגישים לעתים קרובות כאילו הם במהלכו של התקף לב או אובדן שליטה טוטאלי על המחשבות. כתוצאה מכך מרביתם פונים לשירותי רפואת חירום.  

הנה עדות מהימנה של פסיכותרפיסטית בבאר שבע, בת 35 שסובלת מהתקפי חרדה חוזרים וקשים:

"...זה מתחיל בתחושה שמישהו שם לך אבן על החזה, אבל כוח המשיכה לא עובד כלפי מטה, אלא פנימה, ישר לתוך בית החזה... ואז מגיעות הנשימות הכבדות, שגורמות לתחושה שזה ייגמר במוות ודאי. אחרי שאת מבינה שאת לא עומדת למות, את פשוט מייחלת שזה יקרה כדי שתיגאלי מייסוריך... כשזה נמשך יותר מכמה שעות, מתחילה תחושה שמזכירה קלקול קיבה, שבשבילי מעידה שכל המערכות נסגרות, התיאבון נעלם כלא היה והכאב החד של החרדה מתפשט בכל הגוף, מכפות הרגליים ועד הראש..."

 

היא מוסיפה: 

"... תחושת אי-שקט מטורפת... אי אפשר לעמוד, לשבת, לשכב, אי אפשר להיות בחושך וגם לא באור, אי אפשר לראות טלוויזיה, אי אפשר לדבר עם אנשים אבל גם אי אפשר להיות לבד.

זה כמו טריפ רע שאתה רק רוצה שייגמר. בהתקפים ממש חמורים גם נשימות לא עוזרות, כדורים לא תמיד עוזרים, רק תחושת חוסר אונים מוחלטת... "

 

עמר עזריאל פסיכולוג בהתמחות קלינית .M.A במכון טמיר תל אביב  

עמר עזריאל, פסיכולוג בהתמחות קלינית ומטפל בחרדות, מכון טמיר ת״א 

 

 

אבחון התקף חרדה לפי DSM-5 

עלייה פתאומית במצוקה ובפחד שמגיעה לשיא תוך כמה דקות וכן בהופעה של 4 מתוך 13 התסמינים הבאים, מרביתם סימפטומים גופניים של חרדה:

  • דפיקות לב או קצב לב מואץ.

  • הזעה.

  • רעד.

  • קוצר נשימה או מחנק.

  • תחושת חנק או השתנקות (קושי מיידי לנשום).

  • כאב או חוסר נוחות בחזה.

  • בחילה או מצוקה בטנית.

  • תחושת סחרחורת, קושי בשיווי משקל וחוסר יציבות.

  • תחושות תנודתיות בטמפרטורת הגוף -  בין חום לבין קור.

  • תחושת עקצוץ או קהות חושים.

  • דה-ריאליזציה - תחושה שדברים נחווים כלא אמיתיים, העולם נחווה כחלום, למשל שינוי בחלל זמן

  •  דה-פרסונליזציה חוויה עצמית זרה ונפרדת, למשל קושי של אדם לזהות את עצמו במראה.

 

מרינה רוני לידרמן פסיכולוגית קלינית מומחית בראשון לציון מכון טמיר

מרינה רוני לידרמן, פסיכולוגית קלינית ומטפלת בחרדות בראשון לציון

 

חלק מהותי במצוקה שגורמים התקפי חרדה הוא הקושי לחזות ולנבא במדויק מתי יופיע ההתקף ומה תהיה איכותו ועוצמתו.

למרות הסתגלות של האדם לחיים עם הפרעת פאניקה, החלק שהכי קשה לטפל בו הוא העמימות, החמקמקות וחוסר השליטה.

 

סיבוכים

המחירים של התקפי חרדה מתמשכים תורמים להפרעות נפשיות נוספות. תוצאות מחקר חדש שפרסם פרופ' אלי זומר, פסיכולוג קליני בחיפה, מגלות כי התקפי חרדה עלולים להיות טריגר להתפתחות של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)!

בנוסף, מי שאובחן עם הפרעת פאניקה מצוי גם בסיכון גבוה פי 3 למחלות לב כליליות.

 

זהר לביא פסיכולוגית בהתמחות קליניית מכון טמיר

זהר לביא, מטפלת בחרדה בת״א, פסיכולוגית בהתמחות קלינית

 

טריגרים 

טריגרים להתקפי חרדה יכולים להיות שונים מאדם לאדם, אבל הרבה טריגרים נפוצים בקרב אנשים שסובלים מחרדות.

לרוב האנשים יש כמה טריגרים, אבל יש גם כאלה שאצלם התקפי חרדה יכולות לקרות גם בלי שום טריגר.

חשוב לגלות את הטריגרים לחרדה שיש לכם, כמו חרדה חברתית, כי זיהוי הוא צעד חיוני בדרך לניהולם.

תחלואה נלווית של התקפי חרדה לאנשים שחווים התקפי פאניקה יש סיכוי גבוה ללקות גם בפוביות ספציפיות או בפחד חסר בסיס ממקומות, אובייקטים או אנשים.

יש מומחים שטוענים כי קיים קשר בין התקפי פאניקה לבין דיכאון, צריכה לא הולמת של אלכוהול, עישון סיגריות, סיכון להתאבדות וסוג של דיכאון המתרחש בחורף ומכונה הפרעה רגשית עונתית (SAD).

 

חגית בראלי פישמן מטפלת CBT בראשון לציון מכון טמיר

חגית בראלי-פישמן, מטפלת CBT בחרדה בראשון לציון

 

טיפול וייעוץ פסיכולוגי להתקפי חרדה

 

האם ניתן לטפל בהתקפי חרדה?

 

חשוב לדעת שכן. 

התקפי חרדה הם מצבים שניתנים לטיפול פסיכולוגי יעיל. בדרך כלל מטופלים מגיבים הכי טוב לשילוב של תרופות ופסיכותרפיה. טכניקות טיפוליות שונות של הרפיה וצעדים נוספים להפחתת לחץ יכולים לעזור במניעת ההתקפים. 

לפני שמתחילים בטיפול יש לעבור בדיקות רפואיות כדי לשלול תופעות פיזיולוגיות אפשריות החולקות תסמינים דומים.

 

חגית קון אסף MSW מטפלת אינטגרטיבית מכון טמיר במרכז הכרמל חיפה 

חגית קון אסף, MSW, מטפלת בחרדות בחיפה

 

איך מטפלים בהתקפי חרדה?

טיפול יעיל בהתקפי חרדה חוזרים (לא התקף בודד) משלב לעיתים קרובות שלושה מרכיבים:

  • פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית

  • טיפול תרופתי נגד חרדה

באופן מפתיע למדי, גם פסיכותרפיה פסיכודינמית ממוקדת בהתקפי חרדה (PFPP) נמצאה יעילה לטיפול בהתקפי פאניקה, בעיקר דרך התרה של קונפליקטים לא מודעים ומנגנוני הגנה שמשמרים את החרדה. 

 

אודי דוד MSW מטפל עמית של מכון טמיר בתל אביב 

אודי דוד, MSW, מטפל בחרדות בתל אביב

 

כמה זמן נמשך הטיפול?

טיפולים פסיכותרפיסטיים להפרעת פניקה (עם או בלי אגורפוביה) הם לרוב קצרים, משהו כמו 6-20 מפגשים. הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית היא לרוב היעילה ביותר. 

בפני המטפל והמטופל עומדות מספר מטרות ברורות:

  • לימוד על התופעות הגופניות ומקורן

  • יצירת סביבה תומכת

  • הקניית דרכי התמודדות יותר יעילות, כמו הרפיה, מיינדפולנס, או דמיון מודרך, בהן ניתן להשתמש במהלך התקף כדי להקל באופן מיידי על התסמינים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים.

  • דיון ושיתוף על רגשות הפחד שמתעוררים (הפחד להתעלף, שמופיע בהקשר של פוביות, כמו פחד מדם, למשל).

 

טיפול תרופתי בהתקפי פאניקה

יעילותו של הטיפול התרופתי בחרדה מוגבלת -

בטווח הקצר התרופות עוזרות להפסקת ההתקפים, אבל ההתקפים לרוב  חוזרים כאשר מפסיקים את השימוש.

חוץ מזה, אתם לא רוצים לחיות באופן קבוע על קלונקס או קסנקס.

מחקרים חדשים מלמדים על היעילות של שימוש בתרופות אשר פותחו למטרות טיפוליות אחרות אך נמצאו כיעילות להפחתת התסמינים החריפים של התקפי פניקה. למשל, קלוריל, תרופה להפחתת לחץ דם, שנמצאה יעילה לטיפול בהתקפי חרדה כאשר היא ניתנת למטופל באמצעות שאיפה. 

 

מצאו מטפל מתאים

אם החרדה מונעת מכם לחיות חיים בריאים וטובים– חיוני לפנות לעזרה מקצועית.

טיפול בחרדה יאפשר לכם לעמוד על שורש החרדה ולנקוט בצעדים אפקטיביים לניהול נכון שלה.

פסיכותרפיה היא הטיפול הנפוץ ביותר להתמודדות עם התקפי חרדה, שכן יש ביכולתה לסייע למטופל להצביע על המחשבות האוטומטיות הנלוות לחרדה ולתת להן מענה.

ניתן לקרוא בהרחבה בהמשך המאמר על טיפול פסיכולוגי בהתקפי חרדה. בינתיים נתייחס בקצרה ךכמה מסוגי הטיפול השכיחים בהתקפי פניקה:

א. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) - טיפול סיביטי מתמקד באיתור דפוסי המחשבה וההתנהגות הגורמים להתקפי הפאניקה ובשינויים. טיפול זה הינו מוגבל בזמן וכולל מגוון של טכניקות אפקטיביות ליצירת שינוי.

ב. טיפול דיאלקטי-התנהגותי - סוג של טיפול CBT שכוחו בניהול של ויסות רגשי. טיפול DBT מדגיש את השילוב בין טיפול אינדיבידואלי בשיחות לבין כישורים ומיומנויות שנרכשים בקבוצה, על מנת לסייע למטופל ללמוד כישורים חדשים, כולל מיינדפולנס ועמידות במצוקה, לניהול החרדה והפאניקה.

ג. טיפול בחשיפה - טכניקה מובילה בגישת CBT, שעובדת על חשיפת המטופל, בסביבה בטוחה ומבוקרת, לגירויים הגופניים שהוא חווה במהלך התקף פאניקה. הרציונל שעומד בבסיס הטיפול בחשיפה הוא שבאמצעות חזרה הדרגתית על מה שגורם להתקף החרדה, יילכו אותם גרויים מאיימים ויאבדו לבסוף את כוחם.

ד. טיפול תרופתי - טיפול תרופתי נגד חרדה מסייע בשליטה או בהפחתה של תסמיני הפרעת פאניקה. אופציה זו יעילה במיוחד בשילוב עם טיפולים אחרים. השפעתן של תרופות נוגדות דיכאון, כמו ציפרלקס, עשויה להגיע רק לאחר מספר שבועות, בעוד שתרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים (אטיבן וקסנקס, למשל) משפיעות במהרה. תרופות אלה הן ממכרות ויש להשתמש בהן רק לזמן קצר.

 

איזה טיפול הכי יעיל להתקפי חרדה? 

מבחינת הידע המחקרי הקיים כיום, ידוע כי מרבית המטופלים שמתמודדים עם הפרעת פניקה ירוויחו מאוד מטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).

 

האם טיפול דינמי יעיל להתקפי פניקה?

טיפול פסיכואנליטי, או טיפול דינמי, בהפרעת פאניקה נחשב שנוי במחלוקת מבחינת יעילותו בהקשר זה. בטיפול דינמי, מנסים המטפל והמטופל לחשוף את המשמעות הפסיכולוגית הלא מודעת שעומדת בבסיס התקפי החרדה; הטיפול יתמקד בקונפליקטים פסיכודינמיים שנחשבים לגורמים להתקפים, למשל נפרדות ועצמאות קושי לבטא כעסים, או תקיעות בשלב התפתחותי מסוים שדורש התרה והתקדמות. הטיפול נעזר ככלי בסיסי גם ביחסי העברה והעברה נגדית, בין המטפל למטופל, כחומר לעבודה יישומית.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהתקפי חרדה

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי דורש לרוב לפחות 12 שבועות על מנת להיות אפקטיבי, לרוב הוא עובד ושיעור הישנות ההפרעה נמוך למדי.

למטופלים מסוימים יידרשו יותר מ-12 מפגשים כדי ללמוד וליישם את הכישורים הנדרשים. מטפל קוגניטיבי התנהגותי בונה המשגה קוגנטיבית במהלך הפגישה הראשונה עם המטופל וממשיך לחדד את ההמשגה שלו עד לפגישתם האחרונה. ההבניה החיה והמתפתחת הזאת עוזרת לו לתכנן טיפול יעיל. 

אחת הטכניקות היעילות ביותר לטיפול CBT בהתקפי חרדה נקראת Cognitive relabeling, אליה ניתן להתייחס גם כחלק משיטה רחבה יותר המכונה הבניה קוגניטיבית

בטכניקה זו המטופל לומד כי תחושות הפאניקה אינן מסכנות חיים, אלא מועצמות על ידי תגובות גופניות  ופרשנות קטסטרופלית לאירועים שאינם כאלה. המטופל לומד כיצד 'לפרש מחדש' את אירועי החיים כהרבה פחות מאיימים, תוך שימוש בדפי עבודה המתחקים אחר תהליכים חשיבתיים אוטומטיים המופיעים לפני, במהלך ולאחר התקף פאניקה.

 

טיפול CBT אונליין  

טיפול אונליין בהתקפי חרדה מתפתח יותר ויותר בשנים האחרונות.

מדובר באתגר לא קטן, שכן תחושת הבהילות בה נמצא הפונה עלולה להיות ״גדולה מדי״ על המדיום המקוון, בין אם באפליקציה ובין אם בתכנת מחשב.

באוניברסיטה העברית מתקיים מחקר קליני מתמשך, במעבדה של הפסיכולוג פרופ׳ יונתן הפרט וצוות הדוקטורנטים לצדו, בו מפותחת ונבחנת תכנית אינטרנטית לטיפול בהתקפי פאניקה באמצעות שיחות פנים אל פנים או באמצעות סיוע ברשת. אם אתם רוצים להשתתף במחקר, ולקבל טיפול פסיכולוגי איכותי ללא עלות, מוזמנים לבקר.

טיפול רב-ערוצי בחשיפה  - שיטת טיפול חדשה ויעילה עבור תת-הקבוצה של מטופלים עם PTSD החווים גם התקפי פאניקה. 

 

ישי לרמן MSW פסיכותרפיסט בכרמיאל ובצפת מכון טמיר

ישי לרמן,  MSW, מומחה לטיפול CBT בחרדה, כרמיאל והצפון

 

 

איך טיפול CBT עובד?

מצוין שאתם שואלים, באמת, ידע מקדם אתכם עכשיו: 

טיפול CBT בהתקפי חרדה יתמקד בבחינה והערכה של המחשבות הקטסטרופליות של המטופל. לעיתים קרובות בהפרעה זו, סט מצומצם של גירויים יכול להוביל לפרשנות על קטסטרופה גדולה שעומדת להתרחש. במפגש הראשוני יציג בפנייך המטפל את הרציונל ודרכי העבודה בטיפול הקוגנטיבי התנהגותי. תקבל ממנו הסבר קצר, קביעת סדר היום, ויבהיר שפעולה זו תתרחש בתחילת כל מפגש, ושזה יאפשר לעבור כל רוב הנושאים העיקריים בכל מפגש. הוא יציע לעבוד על התקפי החרדה, ויבדוק אם אתה מעוניין להוסיף עוד תחומים. 

שיטה זו שמה לה למטרה לשנות את ההתנהגות ואת דפוסי החשיבה התורמים לסימפטומים של המטופל. לפי המודל הקוגניטיבי להתקפי פאניקה ישנם עיוותים מחשבתיים לא מודעים, המעוררים תגובות מסוימות למצבים מלחיצים בחיים, המפעילות שרשרת של תגובות נוספות מעוררות פחד, שבסופן מתרחש התקף פאניקה. מטפלים מנוסים יכולים ללמד מטופלים לזהות את התגובות הראשוניות בשרשרת, ובכך לסייע להם לשנות אותן ולמנוע התפרצות של התקף.

 

נתייחס פה לשלושה היבטים של השיטה. יש עוד אחרים:

 

אלמנט פסיכו-חינוכי (psychoeducation)

אחד האתגרים המרכזיים של המטפל הקוגניטיבי-התנהגותי הוא לגייס את המטופל כדי שיהיה שותף פעיל בטיפול. אחת הדרכים ליצור את המחויבות הזו היא ללמד אותו כל מה שפסיכולוגים יודעים על הפרעת הפניקה שלו, כך שגם יבין בשקיפות מלאה את רציונל הטיפול.

בחלק הפסיכוחינוכי, שנוכח בכל סוגי הטיפול בשיטת CBT, מלמדים את המטופל כיצד הוא מפרש לא נכון את הסימפטומים הפיזיים, כיצד הוא מעריך לא נכון את מידת הסכנה, כיצד להבין מה קורה בגוף שלו בהפרעת פניקה כדי שילמד אפשרויות חדשות ויוכל לפרש את זה נכון.

אם בזמן התקף חרדה עולה לחץ הדם לשחקים, והמטופל מרגיש שהוא עומד להתעלף - חשוב ללמד אותו שזה לא נכון, זה רק מרגיש ככה, בפועל זה להפך - לחץ הדם צריך להיות נמוך בעלפון. כלומר, משתפים את המטופל בכל הידע המקצועי על הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה של ההפרעה. יוצא מזה רק טוב - הידע מגביר מוטיבציה, ובנוסף, בעל אפקט טיפולי חשוב- המטופל לומד שהוא לא באמת יאבד שליטה.  במקרים מסוימים, הקניית מידע יכולה להניע שינוי במצב. 

 

תרגול התנהגותי

בחלקו ההתנהגותי של הטיפול, המטופל לומד טכניקות הרפיה המסייעות לו בהפחתה של החרדה הכללית והלחץ שלרוב מקדימים התקף פניקה. לימוד של טכניקות נשימה לרוב נכלל בחלק זה של הטיפול. ישנה חשיבות לתרגול שיטתי של טכניקות אלו, ועל המטופל לתרגל אותן באופן יומי גם מחוץ לטיפול. אלמנט נוסף בטיפול ההתנהגותי הוא לחדד את הקשב של המטופל למצבו הגופני. בהתאם לצרכי המטופל, המטפל יכול להורות לו לעורר תסמינים המאפיינים התקפי פניקה, כמו אימון להעלאת הדופק או סיבוב על כיסא עד כדי סחרחורת, ותוך כדי להנחות אותו בהתמודדות עם המחשבות מעוררות החרדה שמתעוררות אצל המטופל בעקבות התחושות הללו.

אלמנט נוסף וחשוב בטיפול ההתנהגותי הוא חשיפה הדרגתית לסיטואציות או מקומות מהם המטופל נוהג להימנע, למשל הסתובבות בקניון או נסיעה באוטובוס. להתנהגויות הימנעויות אלו תפקיד מכריע בהתפתחות הפרעת פניקה. המטופל ניגש לסיטואציות מפחידות בהדרגה, ומנסה להישאר בהן למרות תחושות החרדה שמתעוררות אצלו. על ידי כך הוא לומד שלמרות שהוא מרגיש מאוד מפוחד, המצב למעשה כלל לא מסוכן. גם פה התרגול של המטופל מחוץ לפגישות הוא קריטי להצלחת הטיפול.

 

זיהוי מחשבות אוטומטיות 

מחשבות אוטומטיות אינן תוצאה של הגיון או התכווננות. הן צצות באופן אוטומטי, לרוב במהירות ובקצרה. יתכן ואתה בקושי מודע למחשבות אלו. מצד שני, אתה כנראה מודע לרגשות שבאים בעקבותיהן.

כתוצאה מכך, אתה כנראה שופט את המחשבות האוטומטיות האלו כאמיתיות, מבלי שהן עברו בקרה כלשהיא. אחת המטרות של טיפול CBT בחרדות היא לזהות את המחשבות האוטומטיות הללו באמצעות תשומת לב לשינויים בתחושות.

תוכל לשאול את עצמך:

  • מתי זיהיתי שאני מרגיש אי נחת?

  • על מה חשבתי באותו רגע?

  • האם אני באמת עומד למות כרגע? סביר להניח שלא. 

אם תזהה את המחשבות האוטומטיות, תוכל במידה מסויימת להעריך את התוקף שלהן. אם תגלה שהפרשנות שלך מוטעית ותתקן אותה, כנראה שתגלה שמצב הרוח שלך השתפר. במונחים קוגנטיבים, כאשר מחשבה לא-פונקציונלית נתונה לבחינה רציונלית, הרגשות של האדם משתנים.

הכי חשוב - להזכיר לעצמך שתחושות גופניות בחווית פאניקה אינן מזיקות. בסך הכל מדובר במנגנון ההגנה של הגוף, אזעקת שווא שקופצת כדרך לניהול סכנה שירשנו מאבות אבותינו.

 

 

מה אם טיפול CBT לא עובד?

האפשרות לטפל בהתקפי חרדה באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי, עם או בלי טיפול תרופתי, אינה מבטיחה הצלחה ב-100% - לא תמיד ניתן להפחית את התסמינים, ולא עבור כולם. במציאות, רבים מהסובלים מהתקפי חרדה אינם מוצאים הקלה בטיפולים מבוססי מחקר, כמו טיפול התנהגותי קוגניטיבי ותרופות נוגדות דיכאון.

מחקרים עדכניים מזהים דרך אפשרית להאט פריצה של התקפי חרדה:

סיגנלים של ביטחון -

הרעיון הוא די פשוט. כאשר אירועי חיים מעוררים את הפחד הקשה שקשור בהתקף חרדה, פנייה יזומה לסיגנל ידוע מראש - סמל, יצירה מוזיקלית או צליל - שאינו קשור לתופעות הגופניות והנפשיות של התקף החרדה, עשויה להקל על באמצעות הפעלה של רשת מוחית ייחודית, שנמצאה הן בעכברים והן בקרב נבדקים אנושיים.

אות בטחון יכול להיות, למשל, מחשבה על אדם מוכר ומרגיע, ובעצם כל מה שמייצג את היעדר האיום. 

 

 

איך מרגיעים התקפי חרדה באופן מיידי? עצות, כלים וטכניקות

אין תרופה מיידית להתקף פאניקה, אבל ישנם כלים שיכולים לסייע לקצר את משך ההתקפים ולהפחית את חומרתם ותדירותם בטווח הארוך.

אז הנה ערכת ההשרדות המומלצת של מכון טמיר להתמודדות עם התקפי חרדה:

 

היו הגיוניים כמה שניתן

היאחזו במציאות ואמרו לעצמכם דברים מרגיעים שינטרלו את כדור השלג.

אפשר גם לרשום על דף את הפחדים - מחקר הראה שרישומם והשלכת הפתק לפח עשויה להיות אפקטיבית כדי ״לנקות את הראש״.

גם ניהול יומן רלוונטי הוא אפקטיבי; לאורך זמן הדבר עוזר להילחם בחרדה, ומאוחר יותר אפשר גם לדבר על הדברים שנכתבו ביומן עם המטפל.

עוד דוגמא להיאחזות במציאות היא להבחין בארבעה דברים סביבכם שאתם יכולים לראות, בשלושה דברים שאתם יכולים לגעת בהם, בשני דברים שאתם יכולים להריח ובדבר אחד שאתם יכולים לטעום. הדבר מאלץ את המוח להתמקד במה שמחוצה לכם.

 

התרכזו בנשימות

התקפי פאניקה מלווים פעמים רבות בהיפרוונטילציה. 

עשו מאמץ לנשום לאט ועמוק, בשליטה מלאה. הדבר נחשב לשיטת ההירגעות האפקטיבית ביותר - ישנן ראיות קליניות התומכות בנשימות יוגה עמוקות כטיפול בדיכאון, חרדה והפרעת דחק פוסט-טראומטית, ומחקר אף הראה כי כאשר אנשים הסובלים מהתקפי פאניקה יודעים כיצד להסדיר את נשימותיהם, הדבר אפקטיבי יותר מטיפול קוגניטיבי להקלה על הסימפטומים.

בתור התחלה, שאפו אוויר כשאתם סופרים עד ארבע, החזיקו אותו בריאות כשאתם סופרים שוב עד ארבע ושחררו אותו כאשר אתם בפעם השלישית סופרים עד ארבע. תוך כדי הפעולה הזכירו לעצמכם שההתקף יעבור ואתם תהיו בסדר.

 

הסיחו את הדעת מהחרדה

כאשר ההתקף מתחיל נסו, למשל, לספור לאחור מ-100, בהפרשים של שלוש שניות. הדבר יעזור לכם להתמקד ולהיפטר מהמחשבות החרדתיות.

 

קבעו עם אדם שאתם סומכים עליו לזמן חירום

מטפל, קרוב משפחה, בן זוג או חבר טוב.

אדם זה צריך לדעת על היסטוריות החרדה שלכם ולהיות לא שיפוטי כלפיכם. כך שתדעו שתמיד יש שם בשבילכם מישהו שיוכל לסייע לכם כאשר החרדה משתלטת.

 

היו נדיבים וחומלים כלפי עצמכם

שליטה בחרדה היא מסע ארוך; הבינו זאת וחפשו את החיובי בחוויות ובהתמודדות שלכם עם החרדה בחיי היומיום.

החרדות לא צריכות לפגוע באיכות החיים שלכם, ובחצי הכוס המלאה הן יכולות להפוך אתכם לקשובים יותר לעצמכם ולתסמינים, ומודעים יותר לאופן שבו אתם מתייחסים אל עצמכם ואל אחרים.

אל תהיו קשים עם עצמכם.

 

החזירו את המושכות לידיים באמצעות מדיטציה

מיומנות זו, הנשענת על ההבנה שהתנודות במחשבותיכם הן בשליטתכם, יכולה לסייע לכם במניעת התקפים ובהפחתת הסימפטומים.

ההתמקדות בנשימות או במנטרה מסיחה את תשומת הלב מהמחשבות המטרידות, וכאשר תהפכו ל״עדים מהצד״ למחשבותיכם תלמדו להיות לא-שיפוטיים כלפי מחשבות שליליות ומסיחות.

שתיים מהטכניקות המוכרות לנשימה מודעת, נקראות מיינדפולנס ונשימה סרעפתית. 

ישנן אפליקציות סלולריות טיפוליות שיכולות לסייע בלמידת טכניקות כאלה וניתן כמובן להירשם לקורס במדיטציה וטכניקות נשימה.

 

עסקו בפעילות גופנית שתפחית את המתח

התעמלות משחררת בגוף אנדורפינים, שהם כימיקלים הגורמים להרגשת שמחה. פעילות גופנית על בסיס קבוע עוזרת להפיג מתחים, משפרת את השינה ומייצבת את מצב הרוח. יוגה היא פעילות גופנית מצוינת למטרה זו.

 

קרח

כן, קרח יכול לעזור.

כשהלב מאיץ, כמו גם משתנים פיזיולוגיים / גופניים אחר שמזנקים בזמן התקף חרדה, החזיקו שקית קרח מתחת לעיניים, הניחו אותה על החולצה באזור הגב התחתון, או אפילו באזור הבטן, ושפשפו אותה לאט מעלה-מטה בכיוון החזה.

הטכניקה מושאלת מהמודולה של עמידות במצוקה בטיפול DBT, עליה מומלץ בהחלט לקרוא.

רק נסייג בקטנה - לחולי לב זה עלול להיות מסוכן.  

 

אסטרטגיות לניהול זמן

רבים מהמתמודדים עם התקפי חרדה נתונים תחת מחויבויות אינטנסיביות, בהן ניתן לשלוט טוב יותר באמצעות ניהול תכנית לטיפול במשימות, או במילים אחרות, ניהול זמן.

ניהול זמן אפקטיבי עוזר להתמקד במשימה אחת בכל רגע נתון, ולשם כך ניתן להיעזר, למשל, ביומני תכנון או בלוחות שנה מקוונים.

פירוק של פרויקטים גדולים לצעדים קטנים עוזר כמעט תמיד בהפחתת מתח.

 

למרות שהתקפי חרדה הם חוויה מפחידה מאוד עבור רוב האנשים, בדרך כלל אין בהם נזק רפואי.

אנשים רבים חווים  רק התקף אחד או שניים במהלך חייהם. עם זאת, אנשים שחווים התקפי פאניקה חוזרים, עשויים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעת פאניקה, שבדרך כלל תכלול לפחות 4 התקפי חרדה בחודש. 

אנשים עם הפרעת פאניקה מוצאים עצמם נמנעים ממצבים שנוטים לעורר התקפים.

למשל, אדם שחווה התקף חרדה בעת נהיגה על גשר עשוי להימנע מכל הגשרים. הימנעות כזו עלולה בסופו של דבר לגרום לאדם לבידוד, להשפיע על איכות חייו ומהווה סיכון גבוה יותר לדיכאון, שימוש בחומרים ממכרים ואף התאבדות. אנשים שסובלים באופן קבוע מהתקפי חרדה הם בעלי סיכון גבוה לפתח אגורפוביה - חוסר יכולת להתרחק מעבר לסביבה הנוחה בגלל חרדה חריפה.

מי שחווה התקפי חרדה חוזרים או התקפים ממושכים חייב לפנות לטיפול רפואי.

מצבים כמו התקף לב או פעילות יתר של בלוטת התריס עלולים לגרום לסימפטומים זהים לאלה של התקף פאניקה, כך גם מקרים מסוימים של הפרעות במערכת העצבים.

 

 

גורמים להתקפי חרדה

הגורמים להתקפי חרדה אינם ברורים עד הסוף, אבל  ידוע על כמה סיבות שממלאות תפקיד חשוב:

  • גנטיקה - לתורשה תפקיד חשוב בבעיה. 

  • מתח אינטנסיבי (סטרס). 

  • מזג שרגיש יותר ללחץ או נוטה לרגשות שליליים.

  • בעיות נפשיות: אנשים הסובלים מהפרעות חרדה, דיכאון או הפרעות נפשיות אחרות נוטים יותר לפתח גם התקפי חרדה. 

כאמור, התקפי חרדה עשויים להופיע פתאום וללא אזהרה בהתחלה, אך עם הזמן הם בדרך כלל נוצרים על ידי מצבים מסוימים.

כמה מחקרים מצביעים על כך שתגובת  החירום הגופנית (לחימה או בריחה הטבעית של גופך לסכנה מעורבת בהתקפי פאניקה.

לדוגמא, אם אריה רודף אחריך, מה שפחות שכיח במרחב בימינו, הגוף היה מגיב באופן אינסטינקטיבי ויעיל:

קצב הלב והנשימה מואצים ככל שהגוף מתכונן למצב מסכן חיים.

רבות מאותן תגובות סימפטטיות מתרחשות בהתקף חרדה.

אבל השאלה שנשארה לא פתורה היא מדוע מתרחשים התקפי חרדה כאשר לא קיימת סכנה ברורה.

 

 

שאלות ותשובות על התקפי חרדה 

מה ההבדל בין התקף פאניקה להפרעת פאניקה?

בעוד שהתקפי חרדה מופיעים אצל מחצית (50%!) מבני האדם מתישהו במהלך החיים, כאשר מופיע יותר מהתקף אחד, יתכן כי מדובר על הפרעת פאניקה.

 הפרעת פאניקה מתייחסת להתקפי חרדה חוזרים ומתמשכים, שמתלווים לעיתים קרובות בהפרעות נפשיות נוספות (כמו אגורפוביה).

 

כמה זמן נמשך התקף חרדה?

התקפי חרדה מגיעים בדרך כלל לשיא לאחר 10 דקות.

טווח הזמן של ההתקף נמשך בין מספר דקות ועד חצי שעה. 

יחד עם זאת, אין התקף חרדה אחד שזהה למשנהו וקיימים דיווחים על התקפי חרדה שנמשכים מספר שעות או אפילו ימים שלמים.

 

מה ההבדל בשכיחות התקפי חרדה בין גברים לנשים?

לפי מחקר מ-2016, אשר סקר, השווה וניתח מאפיינים מגוונים של התקפי חרדה באוכלוסיות שונות, נמצא כי נשים חוות התקפי חרדה פי שניים מגברים:

הבדלי המגדר מוסברים על ידי הבדלים ביוכימיים והורמונליים בין המינים, כמו גם שוני בדרכי ההתמודדות עם לחצים בקרב גברים ונשים.

 

באיזה גיל מתחילים התקפי חרדה?

התקפי חרדה יכולים לפרוץ בכל שלב בחיים, אך טווח הגילאים השכיח היוא 18-35. 

התקפי חרדה מתרחשים בכל שעה ביממה -  משעות היום, באמצע העבודה, ועד התעוררות מבהילה עם התקף פניקה באמצע הלילה, במהלך השינה

 

האם התעלפות קשורה להתקפי חרדה? 

הרבה פעמים, במצב של התקף חרדה קשה, האדם מתנשף במהירות כדי לאפשר ללב להזרים במהירות יותר דם לידיים ולרגליים, תגובה של מערכת העצבים הסימפטטית, שמפעילה תגובת חירום של לחימה או בריחה. 

מבחינה פיזיולוגית נוצר מצב פרדוקסלי -

כאשר ההתנשפות האינטנסיבית נמשכת היא עלולה לגרום לסחרחורת, אך למעשה מה שקורה הוא שלחץ הדם עולה, בעוד שבמצב של התעלפות הגוף מפחית מיידית את לחץ הדם.

 

האם תרופות יכולות לגרום להתקפי חרדה?

יש תרופות שתורמות להתקפי פאניקה, בהן גם כמה תרופות נוגדות דיכאון.

התקפי חרדה יכולים להופיע גם בעקבות שימוש בחומרים משני תודעה, אך לרוב יצוצו ללא סיבה נראית לעין, אפילו במהלך שינה.

אם אתם מעל גיל 40 וחווים התקפי חרדה, ייתכן ואתם סובלים מדיכאון או ממצב רפואי אחר שאינו מאובחן. דברו עם הרופא לצורך בירור.

 

מה ההבדל בין התקף אסטמה להתקף חרדה?

גם התקף אסטמה וגם התקף חרדה גורמים לקשיי נשימה ולתחושה הדוקה בחזה.

הבדל מרכזי הוא שההתכווצות בדרכי הנשימה במהלך התקף אסטמה נוטה להפחית את צריכת החמצן, ואילו נשימת יתר, שמאפיינת התקף חרדה דווקא מגבירה את זרימת החמצן.

 

 

מה זה היפרוונטילציה? נשימת-יתר והתקפי חרדה

נשימת-יתר, היפרוונטילציה, משמעה נשימה מופרזת ביחס למה שהגוף זקוק לו. נשימות מהירות ותכופות או עמוקות מתרחשות לעיתים במצבים רפואיים חמורים כגון זיהום, דימום או התקף לב. תסמונת נשימת-יתר הינה מופע ספציפי של תופעה זו, ומתייחסת לדפוס של נשימה מופרזת המופיע בתנאים מסוימים.

על אף שתסמונת נשימת-יתר דומה מאוד להתקף חרדה, מדובר בשתי הפרעות נפרדות: 

הגורמים שאחראים להיווצרות תסמונת נשימת-יתר עדיין אינם ידועים. כל הידוע הוא שבתנאים או מצבים מסוימים נוצרת אצל חלק מהאנשים תגובה של נשימה מופרזת.

 

תסמונת נשימת-יתר עשויה להופיע בשתי דרכים:

  • יומיומית-  כאשר התסמונת מופיעה באורח יומיומי, לרוב יהיה קשה לזהות שהנשימה מוגזמת.

  • פתאומית - התקפי נשימת יתר פתאומיים הם לרוב תכופים וחזקים יותר, והם עלולים להיות מלווים במיחושים בבטן או בחזה, או בהפרעות במערכת העצבים.

נשימת-יתר עלולה להוביל לבליעה של חלק מהאוויר המיותר, ולגרום למיחושי קיבה כגמו התנפחות, גזים, לחץ וכולי. 

נשימה מופרזת יכולה להוביל גם לירידה ברמות דו-תחמוצת הפחמן והסידן בדם. כתוצאה מכך מופחתת זרימת הדם למוח ועלולים להופיע תסמינים רגשיים או עצביים, כמו התעלפות, סחרחורת, בלבול, הזיות, התכווצויות שרירים ועקצוצים.

ניתן להבחין בין מצב זה לבין התקף לב בכמה דרכים: התקף נשימת-יתר נמשך זמן ארוך יותר (כמה שעות לעומת כמה דקות בהתקף לב) ומתרחש לרוב בקרב אנשים צעירים יותר. הסימפטומים של התקפי נשימת-יתר משתפרים בעזרת פעילות גופנית, ולעומת זאת תרופות המיועדות ללב אינן משפיעות עליהם.

במקרים נדירים של תסמונת נשימת-יתר, הרמה הנמוכה של דו-פחמוצת החמצן בדם עלולה לגרום באופן עקיף להתקף לב, בשל היווצרות עווית בכלי הדם המספקים דם ללב.

 

מה עושים במצב של היפר-וונטילציה?  

  • קודם כל, זהה את הסימפטומים - מה בדיוק עובר עליך? תן לתחושות שמות. למשל, "אני מרגיש יובש בפה" / "אני מרגיש קוצר נשימה" / "כואב לי בחזה".

  • שנית, נסה לחבר את ההקשר והסיבה שבה מתרחשת נשימת-היתר. יש כל מיני גורמי פגיעות שהביאו אותך למצב הזה, חלקם פסיכולוגיים וחלקם גופניים. אם צריך, קרא יותר על נשימת-יתר - ידע הוא שליטה, שליטה היא רוגע. כל מה שאתה עובר עכשיו מוכר בעולם הקליני, מה שמוביל אותנו לעניין הבא:

  • קפוץ לבדיקה אצל רופא המשפחה - מגיע לו ביקור מדי פעם. שמע מה יש לו או לה להגיד לך על המצב. באותה הזדמנות תוכל לקבל אינדיקציה על מצבך הרפואי וברמה הבסיסית ביותר תקבל כיוון אבחוני - האם מדובר בתוצאה של לחץ נפשי או שנדרשת בדיקה רפואית נוספת שתשלול בעיות אחרות? בכל מקרה, ברגע שהחלטת ללכת להיבדק, מתגבש רוגע, שליטה עצמית ושקט במפגש עם סמכות רפואית מיטיבה.

 

טוב, מתארגנים לסיום...

 

בכל מה שקשור לטיפול פסיכולוגי

חשוב לדעת לאן נכנסים ואיך יוצאים.

 

משרד הבריאות ומועצת הפסיכולוגים

סומכים עלינו שאנחנו יודעים לעבוד.

 

אחרי הכל, אנחנו מסמיכים ובוחנים

את דור העתיד של הפסיכולוגים.

  

 מוזמנים להתקשר לשיחת הכוונה

לקראת תיאום מפגש טיפול CBT בתל אביב

או עם מטפלי/ות ה-CBT העמיתים

בירושלים, חיפה, באר שבע, ראשון לציון,

חולון, אשקלון, רחובות, מודיעין,

רמת גן, פתח תקווה, הרצליה, רמת השרון,

רעננה, כפר סבא והוד השרון,

נתניה, חדרה ובנימינה,

זכרון יעקב, הצפון וכרמיאל

 

072-3940004

  

מכון טמיר

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

 

כמה מילים על התקפי חרדה בימי קורונה

מצב מתמשך כמו משבר הקורונה יכול בהחלט ליצור התקפי חרדה, או לפחות לתדלק ולהצית אותם אצל מתמודדים עם הפרעת פאניקה.

פסיכולוגים ופסיכיאטרים מרחיקים לכת בטענה שמחירי המשבר האפדימיולוגי יתבטאו בעליה תלולה גם בהפרעות דחק פוסט-טראומטיות (PTSD), אולם עוד חזון למועד.

למרות שסיווג פסיכיאטרי מדויק של התקפי חרדה לא היה קיים בתחילת המאה שעברה, אנשים ששרדו את השפעת הספרדית ב-1918 דיווחו על הפרעות שינה, דיכאון, אובדן קשב, סחרחורות וקשיי תפקוד בעבודה. 

והנה, מחקר מספטמבר 2020 שבחן ביג דאטה מ- Google Trends אחרי הצהרת WHO על הפנדמיה, חשף עלייה מאסיבית בשיעור החיפושים הקשורים לחרדה, התקפי חרדה, טיפולים בהתקפי חרדה וטכניקות של טיפול מרחוק. 

אחרי אסון גלובלי ניכרת גם עלייה בשיעור מקרי הדיכאון הקליני, בבעיות של שימוש בחומרים ממכרים ובשיעור ההתאבדויות.

אי ודאות מייצרת את התנאים המבטיחים ביותר להתקפי חרדה.

בהמשך, התקף חרדה והציפייה לקראת התקף נוסף מולידים תחושת חוסר אונים קשה.

מרבית האנשים יסתגלו למצב, יפתחו חוסן נפשי ויחזיקו מעמד היטב, גם נוכח סימפטומים פסיכולוגיים מתונים שעשויים לצוץ לפני השטח.

אבל יש רבים שיזדקקו לתמיכה פסיכותרפית מקצועית, הן בתקופת המגיפה והן בתקופת היציאה.

 

אנחנו כאן עבורך, לשיחה, התייעצות והפניה.

 

צוות מכון טמיר

 

 

לקריאה נוספת:  

התמודדות עם התקפי חרדה במשבר הקורונה

טיפול אונליין בחרדות - 380 ש"ח למפגש מיידי <

 

 

כתיבה: 

איתן טמיר (MA),

ראש מכון טמיר

 

פורסם לראשונה ב- 24 למאי 2012

נערך לאחרונה ב- 30 ליולי 2021

 

 

עזרה בכתיבה:

גיא רומח, פסיכולוג

צוות CBT במכון טמיר

  

 

מקורות:

 

בר, א. , בן שטרית, א. , ליבנה, א. (2019). טיפולים פסיכולוגיים מבוססי מחקר בהפרעת פאניקה. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3894

 

אפי גיל (2018). "כמו כדור חונק בגרון": איך מטפלים בהתקף פאניקה?. מתוך YNET באינטרנט

 

Barlow DH, Craske MG, Cerny JA, et al: Behavioral treatment of panic disorder. Behavior Therapy 1989; 20:261–282

 

  Breier A, Charney DS, Heninger GR: Agoraphobia with panic attacks: development, diagnostic stability, and course of illness. Arch Gen Psychiatry 1986; 43:1029–1036

 

  Blessing, E. M., Steenkamp, M. M., Manzanares, J., & Marmar, C. R. (2015). Cannabidiol as a Potential Treatment for Anxiety Disorders. Neurotherapeutics, 12(4), 825–836 

 

Brown LA, LeBeau R, Liao B, Niles AN, Glenn D, Craske MG. A comparison of the nature and correlates of panic attacks in the context of Panic Disorder and Social Anxiety Disorder. Psychiatry Res. 2016 Jan 30;235:69-76 

 

Cackovic C, Adigun R. Panic Disorder (Attack) [Updated 2017 May 23]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2018 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK430973/

 

  Canan, F., & Ataoglu, A. (2008). Panic Disorder After the End of Chronic Alcohol Abuse: A Report of 2 Cases. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 10(4), 332–333

 

  Chambless DL, Gillis MM: A review of psychosocial treatments of panic disorder, in Treatment of Panic Disorder: A Consensus Development Conference, edited by Wolfe BE, Maser J. New York, Wiley, 1994, pp 149–173

 

 DeThe, k. et al (2012). Role of “Interoceptive” Fear Conditioning in the Development of Panic Disorder. Behavior Therapy. Volume 43, Issue 1, March 2012, Pages 203-215

 

Gastao L.F. Soares-Filho, Oscar Arias-Carrion, Gaetano Santulli, Adriana C. Silva, Sergio Machado, Alexandre M. Valenca and Antonio E. Nardi, “Chest Pain, Panic Disorder and Coronary Artery Disease: A Systematic Review”, CNS & Neurological Disorders - Drug Targets (2014) 13: 992

  

Falsetti SA, Resnick HS, Davis J. (2005) Multiple channel exposure therapy: combining cognitive-behavioral therapies for the treatment of posttraumatic stress disorder with panic attacks. Behav Modif. 2005 Jan;29(1):70-94   Freire RC, Zugliani MM, Garcia RF, Nardi AE. Treatment-resistant panic disorder: a systematic review. Expert Opin Pharmacother. 2016;17(2):159-68 

 

Goodwin RD, Faravelli C, Rosi S, Cosci F, Truglia E, de Graaf R, et al. The epidemiology of panic disorder and agoraphobia in Europe. Eur Neuropsychopharmacol 2005;15: 435-43

 

  Hayano, F. , Nakamura, M. , Asami, T. , Uehara, K. , Yoshida, T. , Roppongi, T. , Otsuka, T. , Inoue, T. and Hirayasu, Y. (2009), Smaller amygdala is associated with anxiety in patients with panic disorder. Psychiatry and Clinical Neurosciences, 63: 266-276

 

Hofmann, S. G., & Spiegel, D. A. (1999). Panic Control Treatment and Its Applications. The Journal of Psychotherapy Practice and Research, 8(1), 3–11

 

Kessler, R. C., Chiu, W. T., Jin, R., Ruscio, A. M., Shear, K., & Walters, E. E. (2006). The epidemiology of panic attacks, panic disorder, and agoraphobia in the National Comorbidity Survey Replication. Archives of general psychiatry, 63(4), 415–424

  

McHugh RK, Smits JA, Otto MW. (2009). Empirically supported treatments for panic disorder. Psychiatr Clin North Am. 2009 Sep;32(3):593-610

 

Morton, W. A., & Stockton, G. G. (2000). Methylphenidate Abuse and Psychiatric Side Effects. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 2(5), 159–164

 

Otto MW, Deveney C. (2005). Cognitive-behavioral therapy and the treatment of panic disorder: efficacy and strategies. J Clin Psychiatry. 2005;66 Suppl 4:28-32

 

Rafael C. Freire, Morena M. Zugliani, Rafael F. Garcia & Antonio E. Nardi (2015) Treatment–resistant panic disorder: a systematic review, Expert Opinion on Pharmacotherapy, 17:2, 159-168

 

Sansone, R. A., & Sansone, L. A. (2009). Panic Disorder Subtypes: Deceptive Somatic Impersonators. Psychiatry (Edgmont), 6(8), 33–37

 

 Sarísoy G. (1998). Panic disorder: History and epidemiology. European Psychiatry , Volume 13 , 51s - 55s

 

Shin, L. M., & Liberzon, I. (2010). The Neurocircuitry of Fear, Stress, and Anxiety Disorders. Neuropsychopharmacology, 35(1), 169–191

 

Michael, Tanja,Blechert, Jens,Vriends, Noortje,Margraf, Jürgen,Wilhelm, Frank H.(2007). Fear conditioning in panic disorder: Enhanced resistance to extinction. Journal of Abnormal Psychology, Vol 116(3), Aug 2007, 612-61

 

Nardi AE, Valença AM, Nascimento I, Mezzasalma MA, Zin W. (1999). Panic disorder and hyperventilation. Arq Neuropsiquiatr. 1999 Dec; 57(4):932-6

 

Roy-Byrne P, Stein M, Bystritsky A, Katon W. Pharmacotherapy of panic disorder: Proposed guidelines for the family physician. J Am Board Fam Pract. 1998;11(4):282–290

 

Taylor, C. B. (2006). Panic disorder. BMJ : British Medical Journal, 332(7547), 951–955

 

van Balkom, A. J., Nauta, M. C. and Bakker, A. (1995), Meta‐analysis on the treatment of panic disorder with agoraphobia: Review and re‐examination. Clin. Psychol. Psychother., 2: 1-14

 

https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/adults/cpt.html

 

https://www.calmclinic.com/panic/causes/alcohol

 

https://www.wikihow.com/Stop-Hyperventilating

 

https://www.emedicinehealth.com/hyperventilation/article_em.htm 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021