פחד ממחלות וחרדת בריאות | הסבר, אבחון התמודדות, וטיפול נפשי

דרג פריט זה
(31 הצבעות)
פחד ממחלות - האם אני היפוכונדר? פחד ממחלות - האם אני היפוכונדר?

פחד ממחלות

איך מתמודדים עם חרדת בריאות?

מהי חרדת בריאות?

חרדת בריאות, או בשמה הקודם, היפוכונדריה , היא הפרעה נפשית הקשורה בעיסוק בפחד מתמיד ממחלות פוטנציאליות.  הסובלים מההפרעה סובלים מחשש מתמיד ומאיים מפני מחלות בהן הם עלולים ללקות, על אף שהסימפטומים הגופניים אינם מעידים על התפתחות המחלה.

ההנחה המרכזית של המתמודדים עם חרדה בריאותית היא הפחד שהגרוע ביותר עתיד לקרות. ההרגשה היא של חוסר שליטה קיצוני, שרק מחמיר את הסימפטומים הגופניים.

כדי להירגע, המתמודדים נוטים להתייעץ פעם אחר פעם עם רופאים, לחפש אישור מחברים ובני משפחה לגבי מצבם הבריאותי ובמקרים מסוימים נמנעים מהגעה לבדיקות שתואמו.

 

האבחנה של חרדת בריאות ניתנת לאחר 6 חודשים לפחות של נוכחות התסמינים ובהיעדרן של הפרעות נפשיות אחרות שמסבירות את הדאגות האינטנסיביות. 

ההפרעה נחשבת ארוכת טווח, עם רמות חומרה מגוונות, שמשתנות בהתאם לדרכי ההתמודדות עם ההפרעה וניהול נכון שלה. עזרה מקצועית מדויקת, והצמדות לתוכנית הטיפול עשויות להפחית משמעותית את הסימפטומים ולשפר את התפקוד היומיומי.

מחקרים מראים כי שכיחותה של חרדת בריאות באוכלוסיה הינה כ-5% וכי אין מכנה משותף ספציפי בין המאובחנים בהפרעה. ההפרעה פורצת לראשונה לרוב בגילאי 20-30 ומאובחנת בשכיחות זהה בקרב גברים ונשים.

 

Anxiety Disorders

חרדת בריאות היא הפרעה נפוצה ביותר, ועם כמויות המידע הבריאותי המצויות ברשת, מרבית האנשים ישתמשו בגוגל בשלב זה או אחר לאיתור אינפורמציה אודות התסמינים שהם חווים. התנהגות זו אינה בהכרח מזיקה, ולעתים אף מועילה, אבל כשאנחנו מדברים על פחד ממחלות, הבעיה נעוצה בדאגה עצמה ולא במחלה ומתבטאת במחשבות בלתי פוסקות אודות מחלות, גם לאחר דיאגנוזה מרגיעה מרופא.

בעוד שכולנו חוששים לעתים לבריאותנו, התדירות, האינטנסיביות וחומרת הדאגה הן שהופכות חשש טבעי לבעיה. בעבר כונו אנשים שדאגו לבריאותם באופן סטיגמטי בשם ״היפוכונדרים״, אך עקב הקונוטציות השליליות והשיפוטיות שמעורר ביטוי זה - הז׳רגון הפסיכולוגי זנח אותו ב-2013 לטובת שמות עדכניים כמו ״הפרעה סומטופורמית״ ו״חרדה ממחלות".

רופאים ופסיכולוגים די חלוקים בדעותיהם באשר לאבחון ההפרעה, שכן הסימפטומים לאבחון כלליים למדי, ועלולים לגרום לאבחנה בלתי מוצדקת של יותר מדי אנשים כסובלים מבעיה נפשית. אבל כל מטפל מנוסה מכיר את הקשר בין תקופות מלחיצות אצל מטופלים לבין הנטיה של חלקם לפתח דאגות מופרזות שאינן יודעות מנוח.

באופן מרתק, רבים מהסובלים מחרדת מחלות מודעים למצוקתם. כמו בהפרעה טורדנית כפייתית , קיימת הבנה שהמחשבות המטרידות עשויות להיות מוגזמות, אבל עדיין, מטופל עם חרדת מחלות יעשה כל מאמץ ויפעיל כל קשר לא פורמלי כדי לתאם תור דחוף ל-MRI, CT או קולונוסקפיה, רק כדי לוודא, רק כדי להקל על הספק המקנן. 

חרדת בריאות מופיעה עם התסמינים הבאים:

  • עיסוק מתמיד בחקירת מחלות פוטנציאליות בהן האדם חושש שלקה.

  • מתן פרשנות קיצונית לתעוקות פיזיות מקריות (כדוגמת כאבי ראש, בעיות עיכול או שרירים תפוסים) כמעידים על מחלה קשה- "יש לי כאב ראש שמצביע על גידול במוח".

  • נטייה לבקשת בדיקות רפואיות, שאין בהן צורך, על מנת לפסול מחלות פוטנציאליות.

  • החרדה לעיתים  מתגברת כאשר שוללים את קיומה של מחלה ממנה חשב האדם שסובל, כיוון ואז אין הסבר לתופעות עליהן מתלונן.

  • קיימת התעקשות ואמונה רבה בכל הנוגע לקיומה של מחלה על אף שהבדיקות הרפואיות הוכיחו ההפך.

  • לעיתים קרובות אנשים עם היפוכונדריה סובלים מחרדות נוספות או מאפיזודות דיכאוניות.

  • במקרים רבים, אנשים עם היפוכונדריה מסרבים לקבל את אבחנת ההפרעה כיוון ובטוחים שאכן סובלים מבעיה רפואית חמורה, והם מחפשים ללא הרף את האישורים לכך שהתסמינים שהם חווים מצביעים על מחלה.

למען הסר ספק, קיומה של הפרעה נפשית זו מקשה מאוד על מהלך חייו התקין של האדם.

 

המתמודד נמצא כל הזמן תחת חרדה שיש לו מחלה קשה, שאינה ברת ריפוי. הוא בטוח שזמנו קצוב וחי תחת תחושה של שעון מתקתק. סבל מסוג זה אינו משאיר מקום לאופטימיות, להגשמה עצמית, ולכן פעמים רבות הסובלים מהיפוכונדריה מתאפיינים בתקיעות גם בשאר תחומי חייהם (מתקשים להחזיק עבודה, לתחזק זוגיות בריאה). יתרה מכך, כיוון ואדם העוסק בזמנו הקצוב לא רואה טעם להשקיע אנרגיה בדברים אחרים.

יש לציין כי לא כל עיסוק מוגבר במחלות ובמצב הבריאותי מאובחן כחרדת בריאות. המדריך האמריקאי לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות, DSM- 5, נותן את האבחנה עבור אדם שקיימים אצלו התסמינים לאורך 6 חודשים רצופים לפחות, במידה כזו שהם פוגעים באיכות חייהם.

בנוסף, בגרסתו החמישית, ניתן לתת אבחון עבור שני מצבים שונים של חרדת בריאות, האחד כולל עיסוק אינטנסיבי בסימפטומים פיזיים ו/או סומאטיים אשר משפיעים לשלילה על חיי היום יום של האדם והשני מתקיים ללא סימפטומים אלו.

 

 

גורמים

עדיין לא ברור מהם הגורמים לחרדת בריאות, אך כן מזהים קו-מורבידיות (כלומר, מחלות או הפרעות נפשיות אשר מופיעות במקרים רבים יחדיו) גבוהה עם הפרעות נפשיות נוספות כגון דיכאון , הפרעות חרדה , OCD והתנהגות אובססיבית. הטיפול בחרדה זו מורכב, וזאת משום שמדובר בחרדה קיומית השרדותית שאינה מנותקת מהמציאות, בדומה לחרדות או פוביות אחרות. ההתעסקות הבלתי פוסקת במחלות מפריעה לתפקוד החברתי, המקצועי והמשפחתי, ופוגעת גם ביכולת הכלכלית.

כיום, ידוע באופן חד-משמעי כי חרדת בריאות קשורה בדפוסי חשיבה בעייתיים ופרשנויות מוטעות של המטופל , ולכן, במקרים רבים יתמקד הטיפול סביב דפוסי חשיבה אלה. אותה פרשנות חשיבתית מביאה לכך שסימפטומים פיזיולוגיים נורמטיביים מעוררים מידה גבוהה של דאגה ופחד מופרז, למרות שמבחינה דיאגנוסטית, התפקודים תקינים (בעיקר דופק, לחץ דם, קצב נשימה, וטונוס שרירים). בנוסף, למתמודדים עם ההפרעה תחושת שליטה נמוכה על גופם ועל הסביבה, כאשר לתחושה זו יש השפעה על הערכת המצב הגופני כ"מסוכן" או "תקין". 

מבחינת רגישות ומוכנות ביולוגית וגנטית, ידוע כי המתמודדים עם חרדת בריאות בדרך כלל רגישים ותגובתיים יותר כאשר הם עומדים בפני גורמי סטרס. 

אחד הטיפולים המקובלים להתמודדות עם חרדת בריאות הוא טיפול CBT (קוגניטיבי התנהגותי), שמטרתו לשנות את דפוסי החשיבה הלא אדפטיביים של המטופל וכן להקנות לו כלים מתאימים להתמודדות עם דאגותיו. כך יהיה ניתן  להפחית את החרדה הקשה ממנה סובל. הטיפול גורס כי ההפרעה הרגשית משתמרת על ידי גורמים קוגנטיביים והתנהגותיים, ובעזרת טכניקות טיפוליות ניתן לטפל בהם ולשנות את הרגש. בכוחו של טיפול מתאים לא רק להפחית את סימפטומי ההיפוכונדריה ואת החרדה, אלא גם ליצור שינוי משמעותי בחייו של המטופל, להחזירו להתמקדות הבריאה בהגשמה עצמית ובמימוש כישוריו ונטיות ליבו.

טיפול CBT בחרדת בריאות

 המטרה של טיפול CBT היא ללמד את המטופל מיומנויות התמודדות שיוכל לעשות בהן שימוש במשך כל חייו, מחוץ לחדר הטיפולים.

בין המיומנויות הללו: זיהוי מחשבות מעוותות, שינוי אמונות, התייחסות לאחרים ולעצמך בדרכים חדשות ושינוי ההתנהגות ודפוסי הפעולה הקיימים.

מטפל CBT יכיר את המטופל היטב וילמד לעומק על הפחדים הרפואיים עמם הוא מתמודד. הוא יתחקה אחר מקורות התפתחותם ויבחן את הדרך בה משפיעים התסמינים של חרדה הבריאות על חייו. בהמשך, המטפל יעזור למטופל להבחין בדומיננטיות של ראיית העולם הפסימית, במחשבות אוטומטיות שעולות לגבי מחלות וההסתברות המציאותית לחלות בהן. 

תוך כך הוא יעמת אותו עם אותן מחשבות –

האם הן מעוגנות במציאות?

האם ניתן להטיל בהן ספק?

כך המטופל ילמד לאתגר את מחשבותיו השליליות, יזנח את דפוסי החשיבה הישנים ויפנה מקום למחשבות מאוזנות, אדפטיביות ותואמות יותר למציאות. 

 

למשל כך:

מחשבה קודמת: לכל סימפטום יש הסבר רפואי מוחלט.

מחשבה חדשה: לסימפטומים רבים אין סיבה ברורה, או הסבר מוחלט. זה לא אומר שהם חמורים או מסכני- חיים. 

המטפל נעזר בשלל טכניקות CBT נוספות, ובאמת שיש לשיטה המון אמצעים טיפוליים להציע. למשל, הוא עשוי לכתוב יחד עם המטופל על הפחד הבריאותי הקשה ביותר שלו, לזהות את כל הטריגרים הגופניים והרגשיים שמובילים אליו, ללכת אחורה בזמן וללמוד כיצד ומתי בדיוק הופיעה החרדה ואיך המטופל מתקשה לתפוס אותה לפני שהיא יוצאת מכלל שליטה.

הגיוני בסך הכל.   

בסופו של יום, הדרך היעילה ביותר להתמודד עם שאלות רפואיות מאיימות, היא להבין שחלקן יישארו לא פתורות, גם לרופא הכי מיומן. חשוב להכיר בשאלות אלו ולקבל אותן, להסתכל על הלפיתה הנפשית ועל אחיזתן בחוויה הנוכחית, אך להימנע מלספק את הצורך לענות עליהן.

עם הזמן תחושת חוסר-הוודאות תהפוך מקובלת יותר, ואיתה תתחזק תחושת המסוגלות להתמודד עם חוס ודאות.

דרך טובה לעשות זאת היא לאמץ תסריט קצר, אותו ניתן לדקלם בתגובה לשאלה כזאת. בחשיבה על התסריט יש לשים לב שהוא מתייחס לכל הנקודות שהועלו בפסקה זו: הכרה בשאלה המתעוררת, קבלת אי-הוודאות שבעתיד להתרחש, והכרה ביכולת להתמודד עם כל דבר בבוא העת.

האופן שבו אנו  מפרשים וחושבים על התחושות ועל הסימפטומים הגופניים משפיע משמעותית על כמה הם מפריעים. ככל שנאמין שהסיבה לסימפטומים היא מאיימת, כך נחוש אותם יותר מכאיבים. סימפטומים שאני מאמין שיש להם סיבה "נורמלית" ייראו פחות חזקים לעומת סימפטומים שמייחס למחלה.

 

 

כלים לטיפול עצמי בחרדת בריאות

אחד האתגרים של מתמודדים עם חרדת בריאות הוא איפוק והתמודדות בתנאי חוסר הוודאות וספקות תמידיים.

ארגון הפסיכולוגים האמריקאי, ה-APA,  מציע לנו לאמץ כמה טיפים בעניין.

רובנו נוטים לסגל לעצמנו הרגלים וסדר יום מוכר, מה שעוזר ליצור תחושת שליטה. כשהחיים מזמנים לנו הפתעות אנו נוטים לחוש חרדים ולחוצים. 

אנשים שונים מגיבים בצורה שונה לחוסר ודאות. מי שנוטה ללחץ בעקבות מצבי עמימות עלול גם לסבול מהפרעות מצב רוח (כגון דיכאון) או הפרעות חרדה. את חוסר הוודאות לא ניתן לשנות, אבל הנה מספר עצות שיכולות לעזור בהתמודדות עם מצבים מעין אלה:

  • היה טוב לעצמך- אל תלקה את עצמך אם אתה נלחץ מהמצב, תן דגש לחמלה עצמית במקום לשיפוטיות קח את הזמן הדרוש לך להסתגל ולהירגע.
  • היזכר בהצלחות עבר- ללא ספק עברת כבר בחייך ארועים מלחיצים אחרים, ושרדת אותם. נסה להיזכר איך התמודדת בזמנו ומה עזר לך.
  • למד מיומנויות חדשות- בעיתות של רגיעה יחסית נסה להתמודד עם אתגרים חדשים, בין אם מדובר בפיתוח אסרטיביות בקשר עם גורמי סמכות או בנטילת סיכונים חיוביים אחרים. התמודדויות אלו ותחושת הבטחון שהן מקנות יעמדו לצדך בזמנים קשים יותר.
  • הגבל את מידת החשיפה שלך לחדשות- קשה אמנם להתעלם מהמציאות כאשר אתה לחוץ לגביה, אבל גם עדכון מתמיד באינטרנט או בטלוויזיה לגבי מצב השוק בבורסה או בהתגלגלות של ארועי טרור גלובליים לא ממש עוזרת להירגע.
  • נסה להימנע מדמיונות מיותרים לגבי תסריטים מפחידים. אנשים נוטים לדמיין את הגרוע מכל. נסה לחשוב בכיוונים אחרים ואל תאפשר לעצמך להיסחף ללופ של מחשבות שליליות.
  • נסה להקשיב לעצמך- כאשר אתה מתלבט לגבי משהו, דמיין שאתה חבר קרוב שמבקש להתייעץ איתך. מה היית אומר לו? נסה לשים עצמך מחוץ לסיטואציה ותרגל נקודת ראות שונה ופחות מוטה. 
  • דאג לעצמך- אל תיתן לסטרס להפריע לשגרת החיים שלך. עשה מאמצים אמיתיים לאכול מזונות בריאים (או לפחות להימנע מג'אנק) להתעמל, לקרוא ולישון היטב. אנשים רבים מצליחים להירגע דרך תרגול יוגה, מיינדפולנס או מדיטציה.
  • פנה לעזרת הקרובים אליך- אנשים רבים נוטים לבודד עצמם דווקא כשהם הכי מודאגים או לחוצים. אבל תמיכה חברתית היא חשובה ביותר דווקא במצבים האלה. נסה לפגוש חברים או בני משפחה שאתה אוהב, לשתף אותם בדאגותיך ולהתייעץ איתם.
  • שלוט במה שאפשר- התמקד בדברים שנמצאים תחת שליטתך, אפילו אם מדובר בדברים קטנים כמו הכנת הבגדים לעבודה מראש כדי לגרום ליום שלמחרת להיות מעט פחות עמוס. שגרה פשוטה כזו, כמו גם סידור הבית או היומן, יכולה להביא לתחושת רווחה בזמנים של לחץ.

 

חיפוש מידע ברשת מעצים חרדת בריאות

האינטרנט הופך לבית גידול של ממש לחרדת בריאות, ״סייברכונדריה״ בלשון החוקרים. ישנם אתרים המאפשרים להקליד סימפטומים ולקבל רשימה מותאמת של דיאגנוזות אפשריות.

מחקר שנערך על יותר מ-3000 מבוגרים אמריקאים ב-2013 העלה כי 59% מהם חיפשו מידע רפואי אונליין ב-2012. 35% מתוכם אף דיווחו על שימוש באינטרנט לאבחון מצב רפואי ספציפי.

מחקר אחר הראה כי 60-80% מהמבוגרים מחפשים מידע רפואי ברשת. בעוד שלעתים עשוי הדבר להיות מועיל, וחרדה במינון נמוך יכולה להניע אנשים לקבל טיפול רפואי שלו הם זקוקים, חיפוש שכזה עלול גם להוליד דאגות מיותרות.

בעיקר גבוהה החרדה כאשר אנשים ״מאבחנים״ לעצמם מחלה שהשלכותיה קשות או כזו שבה חולה בן משפחה. בנוסף, דווקא המפגינים רמה גבוהה של חרדת בריאות נוטים לחוש מצוקה משמעותית נוכח אי-ודאות, ובמקום לחכות ולראות אם הסימפטומים עוברים הם ינברו בגוגל אל תוך הלילה למציאת תשובות, יטו לקפוץ למסקנות קטסטרופליות, יחפשו נתונים המאששים את חששותיהם, וייצמדו לדיאגנוזה הקשה גם אם רופא ובדיקות ישללו אותה.

במצב כזה ייתכן ויש צורך לטפל בחרדה, בעיקר כזו הנמשכת כחודש ויותר, או אם המתמודד נעדר מעבודה, מלימודים או ממפגשים חברתיים לטובת חיפושים ״רפואיים״ בגוגל. מכיוון שמחקרים קשרו בין חרדות לעליה בהתקפי לב ובמחלות לב, ובין שיפור בתסמיני מחלות נשימתיות וגסטרונומיות כרוניות לטיפול בחרדות, יש להתייחס להפרעה ברצינות. תרגילי הרגעות כגון יוגה ומדיטציה עשויים לסייע למתמודדים לשלוט בחרדת בריאות, אך כאשר אין ביכולתם להפיג את המתח עצמאית, יש לפנות לקבלת עזרה מקצועית.

בעוד שמרבית האנשים מסתפקים בדף התוצאות הראשון של גוגל ונוטים לייחס מהימנות לאתרים על סמך תחביר נכון והופעת המילה ״דוקטור״, מומלץ למי שבכל זאת מחפש ברשת להיצמד לאתרים המספקים מידע איכותי( כגון אתר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד) וכן שלא לקרוא מידע אודות מחלות נדירות. מנגד, מומלץ לסמוך על הליכים רפואיים.

מחקר שנערך ב-2016 העלה שכלים לבדיקת סימפטומים ברשת סיפקו את אבחנה נכונה רק ב-34% מהמקרים, בעוד שרופאים עשו זאת בשיעור של 72%.

איך להפוך את המידע הזה ליעיל עבורך?

חשוב כיצד כל מחשבה תורמת לסימפטום המעסיק אותך. האם יש מחשבה שתורמת למצוקה שלך ושאתה מרגיש עכשיו מוכן לאתגר? בחר אחת מן המחשבות החדשות שלעיל כדי להתחיל להתאמן על התמודדות עם הסימפטום. היה סבלני בשעה שאתה בוחן אותה מספר פעמים ומחזק את האמונה החדשה.

 

 

אם אתם או אנשים יקרים לכם מתמודדים

עם חרדת בריאות

ואם מתגבשת בכם ההחלטה להתייעץ עם איש/ת מקצוע,

אנו מציעים לך להיעזר במקצועיות והניסיון שלנו

ומזמינים אותך לשיחת Matching טלפונית מושקעת.

 

בשיחה נזהה ברזולוציה אופטימלית

את הכתובת הטיפולית המתאימה -

במכון טמיר תל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ,

או במקורות עזרה רבים אחרים שמוכרים לנו.

 

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

תודה ובהערכה,

 

צוות מכון טמיר

1-800-509-809

 

סיכום: גיא פינקלשטיין, סמדר שטינברג וצוות המטפלים של מכון טמיר בתל אביב

 

 

מקורות:

Olatunji, BO. et al (2014). Cognitive-behavioral therapy for hypochondriasis/health anxiety: a meta-analysis of treatment outcome and moderators. Behaviour Research and Therapy
Volume 58, Pages 65-74

Treating Health Anxiety: A Cognitive-Behavioral Approach. Steven Taylor and Gordon J. G. Asmundson, 2004. Guilford press.

http://www.apa.org/helpcenter/stress-uncertainty.aspx

https://www.nhs.uk/conditions/health-anxiety/


http://www.anxietyaustralia.com.au/anxiety-help/health-anxiety/


https://www.nimh.nih.gov/health/topics/anxiety-disorders/index.shtml


https://www.healthdirect.gov.au/hypochondria


pdfs.semanticscholar.org/9211/b80afa4e67f9ac9fc784758f0acb62229a16.pdf

ד״ר ארתור ברסקי, Feeling Better: A 6-Week Mind-Body Program to Ease Your Chronic Symptoms

https://www.washingtonpost.com/national/health-science/for-people-with-severe-health-anxiety-the-internet-can-be-a-terrible-place/2018/02/02/584bc86a-0512-11e8-b48c-b07fea957bd5_story.html

Bailer, J., Kerstner, T., Witthöft, M., Diener, C., Mier, D., & Rist, F. (2016). Health anxiety and hypochondriasis in the light of DSM-5. Anxiety, Stress, & Coping, 29(2), 219-239.

Olatunji, B. O., Kauffman, B. Y., Meltzer, S., Davis, M. L., Smits, J. A., & Powers, M. B. (2014). Cognitive-behavioral therapy for hypochondriasis/health anxiety: a meta-analysis of treatment outcome and moderators. Behaviour research and therapy, 58, 65-74.

 
%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il