עייפות / תשישות זום

טוב, תודו, היה צפוי למדי שתתפתחנה נוירוזות חדשות עם פריצתה של התקשורת הדיגיטלית בווידאו, זו שהחלה בתחילת שנות ה-2000, נכפתה עלינו בימי המגיפה ונשארה עמנו כסביבת עבודה היברידית גם הרבה אחרי. 

יש לנו היסטוריה ארוכה עם סקייפ:

למעשה, תקשורת וידאו באמצעות שיחות ועידה באינטרנט נמצאת איתנו כבר יותר מ-20 שנה, אבל רק בשנתיים האחרונות למדנו שבהיעדרה הבדידות צורבת מדי לנפש.  

אם האינטרנט הביא אלינו את ההתמכרות למסכים,לצד הגברה של הפרעות קשב וריכוז, תקופת הקורונה חשפה את האנושות לקשיים נוירולוגיים ופסיכולוגיים על רקע שימוש באפליקציית זום - או כל פלטפורמת וידאו ולתופעה החדשה יש אפילו שם, גורמים ודרכי התמודדות:

קבלו אותה - 

עייפות זום   -Zoom Fatigue

עייפות זום היא מציאות ברת-קיימא עבור כל מי שעובד ומתקשר מרחוק  - תלמידים, עובדים, בני משפחה שחיים במדינות שונות, וגם פסיכולוגים שמטפלים אונליין ומטופלים.

מוקדם עדיין להגדיר את התפועה כסינדרום קליני, אבל הביטויים שלה מוכרים לכולנו, מילדים ועד מבוגרים - תחושת עייפות, חרדה ומוטרדות לקראת שיחת וידיאו נוספת שמתוכננת מעבר לפינה. 

העולם החברתי דרך מלבן 

אותן פלטפורמות מקוונות שהעניקו לנו בתקופת הקורונה זיקה לנורמליות, מחייבות אותנו למציאות לא נורמלית.

התברר שהמגפה לא הקפיאה את חיי החברה אלא פשוט הפכה אותם למקוונים.

אנחנו לוחצים על "אישור" של הוידאו והאודיו ומתחילים עוד פגישה וירטואלית מתישה דרך מלבן.

עבור רבים מאיתנו, הפסקת המגע הפיזי בין בני אדם הפכה את חיי החברה לתזזיתיים אף יותר מהעבר ולכאלה שקשה יותר להתחמק מהם, שכן לפתע, משידוע לכולם שאתם זמינים בבית, מכסת התירוצים שלנו מצטמצמת משמעותית. 

קולגות שעמם הייתה לכולנו רק אינטראקציה שטחית ומינימלית בוואטסאפ, מזמינים עצמם אל סלון ביתנו דרך תוכנת Zoom.

כל זה לצד אינספור קורסים, הרצאות מקצועיות, מופעי בידור ופעילויות נוספות שבוטלו בשל המגפה ומקבלים חיים וירטואליים משלהם, משיעורי בלט, דרך לימודי שפות והצגות תיאטרון ועד לסיורים וירטואליים במוזיאונים.

כולם שם. ההיצע עצום, וכך גם ההזמנות למפגשים בין-אישיים וקבוצתיים, שנראה כי רק התגברו על רקע המגפה. 

מה גורם לעייפות זום?

הגורמים שתורמים לעייפות זום הם מסובכיםֿ, רב ממדיים ועדיין לא נחקרו מספיק.

אבל בכל זאת יש כבר כמה כיוונים:

• סיבה מרכזית לעייפות זום היא עומס של תקשורת בוידאו על המוח. ספציפית, מה שמקשה עלינו זה קרבה רבה מדי של פנים אנושיות לאורך זמן: אנחנו נמצאים באינטראקציה עם בני אדם אחרים, פנים אל מול פנים, באופן צמוד מדי ביחס לקרבה המציאותית. בשיחה מציאותית המרחק הרבה יותר גדול. זוכרים את ה-Close Talker בסיינפלד? ראו תזכורת בסוף המאמר. 

• גורמים קוגניטיביים עשויים אף הם לתרום לעייפות זום, מכיוון שיכולת מוגברת לריבוי משימות, מולטיטסקינג, מאיימת על יכולת הקשב שלנו. למעשה, הקשב שלנו נאלץ להתחלק בין כמה משתתפים, בעוד שהמערכת הקוגניטיבית ממשיכה לנתח, לפרש ולנסות לפענח אוטומטית הבעות, מחוות, הרמות גבה וחיוך מקדם. הרבה יותר אקטיביציה מוחית, שאנחנו כנראה לא ממש בנויים אליה לאורך זמן.  

• זה מפתיע, אבל פשוט מאוד: לפי דניאל גולמן (אותו אחד שפיתח את המושג אינטיליגנציה רגשית בסוף שנות ה-90) בשיחת זום אין קשר עין. יש לי רק 2 אפשרויות - או שאני מסתכל לתוך עינית המצלמה במחשב שלי ואז אני לא רואה את עיניי האחר, או שאני מסתכל בעיני האחר ואז הוא לא רואה את עיניי. תקשורת בין-אישית ללא קשר עין מעייפת, ודאי כאשר מדובר על מספר פגישות ביום.  

• ובהמשך, קשר עין ישיר והדדי הוא היבט חשוב שמעודד יחסים בין בני אדם במציאות, בעוד שבזום הוא די חלקי. יש עדויות מחקריות חזקות לכך שקשר עין משפר את החיבור האנושי - למשל, הוא תורם לתגובות בינאישיות מהירות יותר, שינון מוצלח יותר של תווי פנים והסתברות גבוהה יותר למשיכה בינאישית. כל האמצעים הללו לתגמולים אורגניים וטבעיים נפגעים בגלל הטכנולוגיה. בשיחת זום צריך להיישיר מבט אל המצלמה כדי להראות שאתה יוצר קשר עין עם הצד השני. במהלך שיחות ועידה קבוצתיות (3 אנשים או יותר) לא ניתן להבחין במבט הדדי בין שני משתתפים.

• חשוב לראות שהאופן בו מתקיימת אינטראקציה חברתית משפיעה מאוד על תהליכי תגמול מוחיים. לדוגמא, מחקר שעשה שימוש בסריקות FMTI מלמד כי אינטראקציות פנים אל פנים, ב-live, בהשוואה לשיחות מוקלטות, קשורות להפעלה רבה יותר של אזורי מוח המעורבים בחווית תגמול (כמו האמיגדלה, גרעין האקומבנס, פיתול החגורה הקדמי ועוד). ככה שפעילות חברתית אקטיבית קשורה לתגמול נתפס גבוה יותר, שבתורו משפיע על המסלולים הנוירולוגיים שמאפיינים את הערנות מול העייפות.

• גם ל-delay בהגעת המלל הקולי בין המוען לנמען יש השפעה מעניינת ומעייפת:  אנחנו יודעים כי עיכובי השמע שגלומים בטכנולוגיית זום קשורים לתפיסות שליליות יותר וחוסר אמון בין בני אדם, מה שנובע ככל הנראה מהפחתה בתגמול הנתפס כשאנחנו מנהלים שיחת ועידה בווידיאו. בניסוי מעניין, זוהה קשר בין היעדר סינכרון בגלי מוח בשיחת זום לבין תשישות זום נרכשת. הניסוי מראה כי תוכן קולי בשיחה רגילה בין שני אנשים מגיע מהמוען לנמען בקצב ממוצע של 135 אלפיות לשנייה, זאת בעוד שבשיחת זום הגעת המידע האודיטורי אורכת 487 אלפיות השנייה, עבור אותם שני דוברים שנבדקו קודם פנים אל פנים. כמעט חצי שנייה נראית אולי חסרת משמעות, אבל הבדל כזה הוא נצח במונחים של שיחה טבעית בין בני אדם (Boland, 2021). המשמעות בפועל היא שאנחנו מתחילים לדבר לפני שהצד השני סיים משפט. הפער הזה מתבטא בדפוסים מוחיים שאינם מסונכרנים ובהתשה מוגברת. 

• חלק ניכר מהתקשורת מתנהל באופן לא מילולי ולא מודע (לא מודע קוגניטיבי, לא פרוידיאני, אנחינו פשוט לא ערים לעיבוד של המידע הזה). תוכן רגשי מעובד אוטומטית ובמהירות דרך רמזים חברתיים כמו מגע, קשב משותף ותנוחות גוף. רמזים לא מילוליים אלו משמשים אותנו לא רק לרכישת ידע מהיר אודות אחרים, אלא כדרך להכנת תגובה מותאמת שתאפשר תקשורת הדדית, תהליכים שנמדדו במחקרים באלפיות שנייה. הרעיון הוא שתהליכים קוגנטיביים שאנחנו לא מודעים להם, בשיחת פנים אל פנים, צורכים פחות אנרגיה ולכן גם פחות מעייפים. בשיחות וידיאו, לעומת זאת, הרבה יותר קשה לקלוט רבים מהרמזים הללו,  מכיוון שהסביבה אינה משותפת, מתפספסות מבלי דעת הבעות פנים עדינות ולפעמים אפילו מחוות גוף מלאות. אם אנחנו רוצים לזהות כרגיל מה קורה בשיחה ואין לנו את הרמזים הלא-מודעים הללו, ניאלץ לגייס השקעה מנטלית מיוחדת, כלומר מאמץ קוגניטיבי ורגשי שיפצה על החוסר. אז אנחנו נהיים עייפים... מחקר מעניין הראה שהפעלת המצלמה בשיעורים מקוונים מגבירה את מידת החרדה לגבי מראה חברתי ובכך הפחיתה את הלמידה.

"המעמד הצילומי" בשיחת וידאו

כל צלם מקצועי, בסטילס או וידאו, יכול לספר לנו על האתגר של מסמוס המעמד הצילומי, אותה מלאכותיות שכולנו מייצרים בעל כורחינו נוכח מצלמה. 

כשצופים בנו אנחנו עסוקים בשאלות די מטרידות: 

איך אני נראה?

איך אני נשמע? 

תהליך טבעי, אין ספק, אך לא נטול אנרגיה...

לתפוס את צ׳רצ׳יל בדיוק כשעף לו הפיוז

יוסוף קארש, מצלמי הפורטרטים המוכשרים אי פעם, כתב על תהליך הצילום של צ'רצ'יל.

קארש חתום על התמונה הידועה של צ'רצ'יל , ערב ״הקרב על בריטניה״, בתקופה בה צ׳רצ׳יל הבהיר לאנגלים שכל מה שיש לו להציע להם זה דם,יזע ודמעות.  

״אני זוכר שבאינסטינקט לקחתי לו את הסיגר מהפה.

צ׳רצ׳יל רק זעף יותר.

ראשו נטה קדימה בעצבים והיד שלו עברה למותניים, תנוחת עצבים ידועה.

הפוזה הנציחה את צ׳רצ׳יל ואת המצב באנגליה בצורה מצוינת: נלחמת ובלתי מנוצחת  

ואז... אז צילמתי!״ 

כשמצלמים בני אדם, מנסים להפיק את האמת ולמוגג את הפוזה, את הפסאדה.

בשיחות הוידאו שלנו בזום אנחנו לא ערים עד הסוף למידת העיסוק שלנו בלוק, אבל זה שם.

אפילו שקיימת אפשרות טכנית להסתיר את נוכחות הפורטרט שלנו, ואפילו להתעקש לשוחח בטלפון, מהוות אלה אמירות בינאישיות בפני עצמן, שניתן לחבר ביניהן לבין בושה ורגשות אחרים שמעידים על סימני שאלה של הערכה עצמית.

ולא עם כל אחד בא לנו לחשוף חולשות.

מפגשים שבהם המשתתפים אינם עוברים למצב mute, מלבד הדובר, עלולים להפוך לכאוטיים ומעייפים במקום להועיל, ואם תחילה היה חשש שהבידוד יפגע בחיי החברה, כעת נראה שהם הפכו אינטנסיביים באופן שעלול קצת להעיק. 

זאת ועוד, מפגש עם אנשים מוכרים בקונטקסט זר עלול ליצור מבוכה או חוסר הבנה כיצד מתאים לתקשר, וגם העובדה שתוך כדי המפגש אנשים רואים את עצמם על המסך, צורכת אנרגיה ועלולה להתיש.

מעניין שדווקא עבור אנשים שהמשיכו בעבודה מחוץ לבית, כרגיל, או אף בעומס מוגבר, כמו צוותים רפואיים ופסיכולוגיים, מפגשי Zoom בסוף של יום יכולים לספק צרכים אסקיפיסטיים ולהעניק מידה של רגיעה. 

אפקט המדוזה

תופעה מעניינת נוספת היא אפקט המדוזה:

מדובר במצב בו אנו תופסים אדם המוצג לנו בתמונה כבעל תודעה נפשית מופחתת (מיינד), בהשוואה למצב בו אנו פוגשים את אותו אדם במציאות.

האפקט הזה מתחזק אף יותר כאשר אנחנו רואים אנשים המופיעים בתמונות של תמונות. 

הבעיה עם אפקט המדוזה היא שתפיסת התודעה של האחר מהווה תשתית לשיפוט מוסרי.

כאן עולות סוגיות אתיות לגבי התלות בין מנטליזציה כלפי אחרים לבין מידת האבסטרקטיות בה הם מוצגים לנו. 

"אפקט מדוזה" נקרא על שם גורגונית מהמיתולוגיה היוונית, שהפכה בני אדם לאבנים כאשר הביטו בה ישירות, אך שחררה אותם כאשר הביטו בהשתקפות שלה.

עייפות זום בלמידה מרחוק

אם נחשוב על זה, תלמיד מתעייף הרבה יותר מקשר עין עם קבוצת תלמידים מאשר בישיבה בכיתה מול מורה אחת.

אפילו כאשר עוברים לצפייה במצגת, יש תמיד צ'אט שמתאפשר במקביל ומסיט את המחשבה לערוץ אחר.

עוד ערוץ, עוד אנרגיה. 

הילדים שלנו, מסתבר, נדרשו למשמעת ברזל...

איך נפרדים בסיום שיחת זום?

קושי נוסף במפגשי Zoom הוא סיום המפגש. מצד אחד, יש המון יופי בסיום של שיחה בלחיצת כפתור.

עבור אנשים מסוימים זו התגשמות חלום אומניפוטנטי של פרידה מהירה ונטולת גינונים רגשיים מעיקים... 

מצד שני, מה שבנסיבות רגילות יכול להסתכם ב״להתראות, חבר׳ה, אני חייב ללכת״, הופך לפתע לחוסר נעימות שאף אחד לא רוצה להיות זה שגורם לה, בכך שיציע לסיים את המפגש.

הטכנולוגיה עדיין לא מציעה דרכים יעילות דיין להתמודד עם התופעה החדשה, למרות שאפשר להעריך את המאמצים.

למשל, באמצע 2021 הפעילה זום את הפיצ׳ר Zoom Immersive View.

עד שעולם ההיטק יביא לנו חידושים והמצאות, הנה כמה נקודות להגברת היעילות הפסיכולוגית של שיחות וידאו: 

איך מתמודדים עם עייפות זום?

הפסיכולוג סטיבן היקמן, מציע 6 טיפים חשובים במטרה להפחית את תשישות הזום, מתוך אתר mindful:

• קח מספר רגעים לפני שתלחץ על ״התחל״ כדי לארגן את הקשב

• קח את הזמן לברך באמת את מי שנמצא אתך בחדר, במלוא תשומת הלב

• בחר ב- ״speaker view״.

• היאבק עם הדחף למולטיטסקינג.

• נסה לקחת הפסקות מדודות בין מפגשים וירטואליים.

• ולבסוף, הזכר לעצמך מדי פעם שמדובר במקום חדש - אנחנו מסתגלים...

זה על קצה המזלג. וקצת יותר לעומק, הנה כמה דברים נוספים שכדאי לשים אליהם לב:

• אל תקלידו. רעשים לא צפויים ולא טבעיים מעוררים את מוחנו להגיב וכופים עלינו להתרכז בהם. בשיחות ועידה או וידאו, הקולות מועברים דרך מיקרופון וצלילים גבוהים יוגברו, מה שיביא לאפקט ״מיקי מאוס״ צורמני. רחשים עדינים כמו הקשה על מקלדת או בליעה יוגברו, ורעשים של חריקת כיסא, לעיסת חטיף פריך או לגימה מכוס קפה ישמעו למאזין כאילו אתם לועסים לו בתוך האוזן. הגבלת האפקט השלילי שעלול להיות לקולות שאתם משמיעים על שאר המאזינים אינה כה פשוטה, וזו משום שאיננו יודעים כיצד אנו נשמעים דרך אמצעי תקשורת, להבדיל ממצב בו כולנו נמצאים באותה סביבה, פנים אל פנים. בכדי להיות בנעליו של המאזין הווירטואלי, תוכלו להקליט מפגש ולהקשיב לו לאחר מכן, על מנת להבין כיצד נשמעתם לאחרים. לעתים דבר מה פשוט כמו התאמת ההעמדה, המרחק או הכיוון של המיקרופון יכול לעשות הבדל גדול. גם השימוש באזניות עם מיקרופון, במקום במיקרופון המובנה במחשב הנייד, יכול להסוות משמעותית את רעשי הרקע. 

• במחקר שפורסם כבר ב- 2014, נמצא שאפילו עיכוב (delay) של 1.2 שניות (!) בתקשורת וירטואלית גורם לנמען להבין להסיק שהוא מתקשר פרטנר פחות ידידותי, לא קשוב אליהם ובמקרים מסוימים אפילו דחוי. עם כזה פוטנציאל לעלבונות של קולגות, מנהלים ועובדים, נראה שזה ממש אתגר לבנות ולשמר יחסים בין-אישיים בעבודה כאשר מתקשרים דרך שיחות ועידה בוידאו. מזה נלמד: כשאתם מדברים עם מישהו מרחוק, הזכירו לעצמכם שיש השהיה מובנית בסיפור, ושבן/ת השיח בצד השני של המסך לא בהכרח מתכוון לתת לך להרגיש רחוק.  

• בהמשך לסעיף הקודם... שיחה אמיתית דורשת פידבק מילולי ולא-מילולי, גם אם רק ״א-הא״ קטן, שמעיד כי בפני הדובר שהשומע עוקב אחריו. ואולם בהתקשרות התלויה באמצעים טכנולוגיים, אפילו השהייה בת כמה שניות עלולה לשבש את רצף השיחה. בעיות בחיבור לרשת עלולות להשפיע על בהירות הדיבור, ואובדן מידע בזרם האודיו יכול לייצר קולות לא טבעיים או חסרים. מוחותינו נדרשים לעבודה מאומצת יותר לסגירת הפערים בניסיון להבין את המסר, והמאמץ המושקע בהתמקדות בקולות לא-טבעיים מסיח את הפוקוס שלנו מהבנת הדברים. ואולם מרגע שמודעים למגבלות הטכנולוגיות של שיחות וידאו, ניתן להסתגל לכך על ידי טיפוח נימוסי שיחה חדשים: להשתיק את המיקרופון לאחר שמברכים את הנוכחים לשלום, להשתמש בצ׳אט בכדי להגיב או לשאול שאלות, לדבר בבהירות מבלי למלמל או להשתמש בפונקציית closed caption בזום, ליצירת כתוביות בזמן אמת. עוד כדאי לוודא שלא נעשה בבית שימוש בו-זמני מאסיבי אחר ברוחב הפס, למשל צפייה בנטפליקס.

• שיחות בסביבה ביתית כרוכות ברעשי רקע, נביחות והדים של אקוסטיקה בחדר, ששונה מזו של משרדים פתוחים. במשרד, המוח יסנן לרוב, באופן לא-מודע, את הרעשים הלא נחוצים על ידי הפרדתם לפי המיקום והכיוון שהם מקורם. כך מתאפשר לנו להתרכז בדובר יחיד גם בחדר צפוף. ואולם בהיעדר תחושת הכיוון הזו, רעשי רקע ושיחות צדדיות הופכים חודרניים הרבה יותר, והמוח יותר מתקשה לסנן אותם באותה יעילות כמו במצבים טבעיים. זאת ועוד, ההד של חדרים ביתיים עלול להפוך את הדיבור למובן הרבה פחות. על מנת לשפר את איכות שיחות הווידאו שנערכות מהבית, חשוב לסגור את דלת החדר, להרחיק חיות מחמד ולנסות שהילדים לא יפריעו לשיחה. ריהוט רך, כמו כריות ושמיכות, יפחית את ההדהודים ביחס לחדר שבו רק קירות חשופים. גם מדפי ספרים ברקע יווסתו טוב יותר את האקוסטיקה.

• ֿמחקר חדש מלמד על קשר בין ותק ומגדר לבין פגיעות לעייפות זום בעבודה. תוצאות המחקר מלמדות על קשר חזק בין משך הפעלת המצלמה לבין דיווח על עייפות זום גבוהה יותר.  אחר כך מגיע אפקט דומינו:  מי שעייפים יותר בישיבות הצוות בזום הרגישו גם יותר שקופים וחוו עצמם כפחות מעורבים. מגדר ווותק בארגון הם שני משתנים שנמצאו רלוונטיים במיוחד לעייפות זום: הקשר בין הפעלת המצלמה לבין עייפות היה חזק יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים ובקרב עובדים חדשים בארגון בהשוואה לוותיקים יותר.

שיפור איכות חוויית שיחות הווידאו נעוצה גם היא, כמו הריחוק הפיזי, במאמץ משותף. הדבר יסייע לנו להפחית את עייפות הזום ויהפוך את השיחות המקוונות הללו למאומצות פחות.

ובשורות מרגיעות לסיום:

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

תתרחקו קצת מהמסך, 

אל תצאו כמו אהרון...

The Close Talker - Seinfeld:

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

27 בדצמבר 2023

מקורות:

Boland, J. (2021, December 11). Got Zoom fatigue? Out-of-sync brainwaves could be another reason videoconferencing is such a drag. The Conversation. https://theconversation.com/got-zoom-fatigue-out-of-sync-brainwaves-could-be-another-reason-videoconferencing-is-such-a-drag-172380

Hines, A., & Sun, P. (2020, May 11). Zoom fatigue: how to make video calls less tiring. The Conversation. Retrieved from https://theconversation.com/zoom-fatigue-how-to-make-video-calls-less-tiring-137861

Nadler, R. (2020). Understanding “Zoom fatigue”: Theorizing spatial dynamics as third skins in computer-mediated communication. Computers and Composition, 58, 102613. ISSN 8755-4615. https://doi.org/10.1016/j.compcom.2020.102613

Nesher Shoshan, H., & Wehrt, W. (2025). “Zoom fatigue” revisited: Are video meetings still exhausting post-COVID-19? Journal of Occupational Health Psychology, 30(5), 353–364. https://doi.org/10.1037/ocp0000409

Shockley, K. M., Gabriel, A. S., Robertson, D., Rosen, C. C., Chawla, N., Ganster, M. L., & Ezerins, M. E. (2021). The fatiguing effects of camera use in virtual meetings: A within-person field experiment. Journal of Applied Psychology, 106(8), 1137-1155. http://dx.doi.org/10.1037/apl0000948

Tien, I. S., Imundo, M. N., & Bjork, E. L. (2023). Viewing oneself during synchronous online learning increases appearance anxiety and decreases memory for lecture content. Applied Cognitive Psychology, 37(2), 443–451. https://doi.org/10.1002/acp.4048

Zhao, N., Zhang, X., Noah, J. A., Tiede, M., & Hirsch, J. (2023). Separable processes for live “in-person” and live “zoom-like” faces. Imaging Neuroscience, 1(1), 1-17. https://doi.org/10.1162/imag_a_00027

טלתרפיה (Teletherapy), או טלפסיכולוגיה (Telepsychology), היא נישת ייעוץ וטיפול בבריאות הנפש, שמתקיימת בטלפון או אונליין באינטרנט. 

טלתרפיה מוגדרת ככל שיטת פסיכותרפיה מרחוק שעושה שימוש בטכנולוגיה על מנת לסייע למטפל ולמטופל לתקשר - מפגשים טיפוליים טלפוניים, צ׳אט לטיפול קבוצתי, מפגשי וידאו לטיפול ביחיד, בזוג או בקבוצה, טיפול דרך אימייל או הודעות טקסט ושימוש באפליקציה לחיבור בין מטופלים למטפלים ולמתן טיפול. 

עם השתפרות תוכנות מפגשי הווידאו, כמו זום וסקייפ, יותר ויותר מטפלים משלבים בעבודתם תמיכה נפשית וירטואלית. 

טלתרפיה עשויה להיות נוחה לשני הצדדים: מטופל ומטפל כאחד, ולמעשה, מרבית המחקרים שהתקיימו עד היום על יעילותה של טלתרפיה מעלים שהיא עובדת היטב, לעיתים קרובות ממש כמו ייעוץ פנים אל פנים. 

ובאמת, עמוק בתוך הקורונה, פסיכיאטרים רואים בטל-רפואה כלי חיובי שמקל על העיסוק בטיפול, מעודד מטופלים לקיים פגישות עם המטפל ומשפר היענות לטיפול תרופתי (Uscher-Pines, 2022).

בואו נסתכל על כמה  היבטים של בעד ונגד טיפול נפשי באינטרנט, מצד מטופלים ומצד מטפלים:

יתרונות של טלתרפיה

לטלתרפיה תועלות רבות בהשוואה לטיפול נפשי מסורתי. 

למרות שיש משהו קר יותר במסך, בהשוואה לחום של מפגש פנים אל פנים, מחקרים מראים שטיפול מקוון עובד באותה מידה כמו טיפול מסורתי בקליניקה. מחקרים  שבחנו את התוצאות  הקליניות עבור מטופלים כמו גם איכות מערכות היחסים שלהם עם מטפלים, מצאו שהם שווים בכל המדדים. מחקר מטא-אנליזה שניתח 92 מחקרים ו -9,000 מטופלים, אישר את ערכה הטיפולי של הטלתרפיה.

אם כך, טלתרפיה שמועברת על ידי מטפל מוסמך בבריאות הנפש יכולה להיות יעילה ממש כמו פסיכותרפיה - טיפול בשיחות פנים אל פנים - ולכן עשויה להיות בעלת תועלות משמעותיות מטופל שיבחר במדיה זו.

יתרונות עבור מטופלים

• גישה מוגברת לטיפול עבור אנשים שאינם יכולים לגשת לתרפיה מסורתית עקב מוגבלות פיזית, מיקום גאוגרפי או אילוצי לו״ז. 

• עלויות נמוכות יותר וחיסכון בהוצאות נסיעה או השגחה על הילדים.

• שביעות רצון גבוהה מהטיפול, עליה מדווחים מטופלים/ות טלתרפיה שבחרו באופציות איכותיות 

• יותר פרטיות, שכן הלקוח אינו נדרש לשבת בחדרי המתנה צפופים ויכול לחפש אחר טיפול בנוחיות מביתו. 

• שמירה על בריאות הציבור, למשל בזמן מגפת הקורונה, שכן טיפול אונליין מאפשר לחפש עזרה רפואית מהבית ובכך עשוי להאט את התפשטות המחלה ולהגן על אוכלוסיות פגיעות. 

על פי סקר שפורסם לאחרונה, בו השתתפו למעלה מ- 200 נשאלים, כמעט 50% מהמטופלים המתמודדים עם הפרעות נפשיות פסיכיאטריות דיווחו שיעדיפו להמשיך בטלתרפיה בווידיאו גם לאחר תום המגיפה.

זה נכון בעיקר עבור מטופלים בגיל העמידה וצפונה - מגיבים מעל גיל 44 היו בעלי סיכוי גבוה יותר להביע העדפה לפגישות טיפול שהתקיימו בטלפון.

יתרונות עבור מטפלים

מבחינת המטפלים, חלקם יכולים לגלות שהטלתרפיה מתאימה לסגנונם האישי, מאפשרת להם להגיע למטרותיהם בעבודתם וכוללת את התועלות הבאות: 

• הפחתת עלויות תקורה – לעתים יקר להחזיק קליניקה, ארנונה, וכל המסביב ומטפלים שעושים צעד לכיוון הטיפול מרחוק ועוברים למודל של טלתרפיה בלבד, יכולים להפחית המון הוצאות קבועות, שבעידן האינטרנט עשויות להתגלות כמיותרות.  

• זאת ועוד, מי שיציע טלתרפיה רק בחלק מהזמן, יוכל לשכור חלל משרדי לימים בודדים בשבוע ובעלויות נמוכות יותר; היכולת להגיע ליותר לקוחות ובכך להגדיל את ההכנסות, וזאת בשל שיפור הגישה לטיפול שמציעה הטלתרפיה לאנשים עם מוגבלויות, דאגות פיננסיות, קשיי תחבורה ומחסומים אחרים. 

• הפחתת או ביטול הצורך בנסיעה למקום העבודה. לטלתרפיה, אם כן, ישנן תועלות רבות לשני הצדדים, ואולם היא צופנת בחובה כמה מגבלות אפשריות.

פלטפורמות אונליין לטיפול בווידאו המוכרות על ידי HHS

שירות שמירת המידע הבריאותי בארה"ב  ׁ(HHS), הכיר לאחרונה ב-10 ספקים מקוונים של שירותי וידאו אונליין, בהם קיימת אבטחה, חיסיון ופרטיות לגבי התכנים הטיפוליים בטלתרפיה ובשירותי ייעוץ רפואיים אחרים, בתקופת משבר הקורונה.

שירותים אלו תואמים לתקן ה-HIPAA (בינתיים הצטרפו עוד):

• Skype for Business/Microsoft Teams

• Updox

• VSee

• Zoom for Healthcare

• Doxy.me

• Google G Suite Hangouts Meet

• Cisco Webex Meetings/Webex Teams

• Amazon Chime

• GoToMeeting

• Spruce Health Care Messenger 

גם פייסבוק השיקה את האפליקציה Messenger Rooms. נמתין לראות האם תקבל את אישור הרגולטור האמריקאי. 

חסרונות של טלתרפיה

חסרונות למטופלים

תוכנות ודרכי התקשרות מקוונות שאינן מוגנות עשויות לחשוף את המידע האישי של המטופל.

למטופלים שאין להם פרטיות רבה בבתיהם, הניסיון למצוא זמן ומקום לקיום המפגש הטלתרפי עשוי להיות מלחיץ ולעיתים גם בלתי אפשרי

קשיים טכנולוגיים, כמו חיבור איטי לאינטרנט, שיבושים בתוכנות וידאו והשהיות, יכולים להפוך את הטיפול למלחיץ יותר, נעים פחות וגם פחות אישי.

בואו נעשה רגע פאוזה וננסה להבין למה האיכות של שיחות וידאו באינטרנט כל כך נמוכה כיום.

מה מקור הקפיאה, הקליטה והניתוק?

ענת קורול גורדון, מ"כאן סקרנים", הכינה סרטון שעונה בדיוק על זה:

טלתרפיה עשויה גם שלא להיות פתרון טוב דיו עבור אנשים שאינם שולטים בטכנולוגיה, "טכנופובים", או שאינם סומכים על פלטפורמות דיגיטליות. 

תקשורת דרך ערוץ דיגיטלי יכולה להקשות על קריאת שפת גוף וניואנסים אחרים, כאשר טיפול דרך אימייל או טלפון שולל לחלוטין את האפשרות להשתמש במידע הזה. 

לבסוף, חשוב לזכור את עלינו את אי הנוחות הגופנית שמאפיינת לעיתים שיחה בועידת וידיאו -  הצורך להישאר קשוב ולעיתים דומם מול המצלמה, בהיה במסך לפרקי זמן ארוכים ועוד היבטים שעשויים להפוך את החוויה למאתגרת.

חסרונות למטפלים

בהיבטים האתיים והחוקיים, המטפל חייב לציית לרגולציות שנקבעו במדינתו בנוגע לטיפול מקוון. הנושא עדיין לא נמצא בחוק בישראל, וזו גם בעיה. 

מכיוון שטיפול מקוון מאפשר מידה רבה יותר של אנונימיות בנוגע לזהות המטופל, הדבר עשוי להציב קושי לתמוך במטופל המעמיד עצמו או אחרים בסיכון.

בעוד שמטפל מחויב להזהיר את הרשויות במידה ולקוח מסכן עצמו או אחרים, אנונימיות המטופל עשויה להתנגש עם המחויבויות האתיות של המטפל; מטפלים חייבים לציית לחוקי הפרטיות שנקבעו במדינתם לטיפולים מקוונים, כאשר בחירת הפלטפורמה הנכונה ונקיטת צעדים פרואקטיביים לאבטחת המידע אודות הלקוח דורשות זמן ומיומנות טכנולוגית.

הפורמט המקוון מציב מחסומי תקשורת שונים ועשוי להאריך את פרק הזמן עד להיווצרות קשר אמון הדדי וחזק בין הצדדים. יש מטפלים הנאבקים לקרוא את שפת הגוף ואת הניואנסים של התקשורת דרך הפלטפורמה המקוונת, מה שמקשה על מתן טיפול איכותי.

באופן מפתיע, יש הרבה מטפלים שיעדיפו שיחה טלפונית על פני שיחת וידאו:

תפיסת דימוי של גוף במרחב הווירטואלי ולא תפיסת גוף עצמו במרחב הפיזי עשויה להיות גרועה יותר מאשר לא לתפוס גוף כלל.

טלתרפיה דומה לטיפול מסורתי.

טיפול פנים אל פנים אינו דורש מגע פיזי או בדיקות מעבדה, ולכן אפשר לשכפל את מרבית חוויית הטיפול באפן וירטואלי, במיוחד באמצעות וידאו צ׳אט. לכן, טלתרפיה יכולה לסייע במגוון מצבים, כולל דיכאון, חרדה, בעיות במערכות יחסים, טראומה ומתח כרוני. מחקרים חדשים מציעים שטלתרפיה יכולה לטפל במרבית הבעיות שנבחנו מדעית בהקשר זה.

למשל, מחקר מטא-אנליזה מ-2010 גורס כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מרחוק לדיכאון עשוי להיות אפקטיבי בדיוק כמו טיפול מסורתי.

מי ששוקל טלתרפיה צריך לברר על כך עם ספק שירותי הבריאות שלו. למרות שטלתרפיה אפשרית דרך אימייל או טלפון, כיום היא מתבצעת בעיקר באמצעות וידאו צ׳אט, בתהליך טיפולי הדומה לזה המסורתי.

לרוב יתחיל הטיפול בכמה מפגשים שבהם הצדדים יכירו זה את זה וישוחחו על מטרות הטיפול, ולאחר מכן המטפל עשוי לצלול לעומק בעיותיו של המטופל, להמליץ בנוגע לשינויים התנהגותיים ולעודד את המטופל להרהר ברגשותיו.

ייתכן והמטפל יבקש מהלקוח לנקוט צעדים לשם חיסיון, אשר עשויים לכלול התחברות מרשת פרטית, נעילת המחשב בכדי למנוע מאחרים לצפות במפגשים ולבצע את הגישה לטיפול באמצעות פלטפורמת תרפיה מקוונת.

חשוב שהמטופל ישאל את המטפל באילו צעדים ספציפיים נקט בכדי להגן על חיסיונו ולמנוע מצד שלישי להיחשף לתכני מפגשים ולרשומות הרפואיות של המטפל.

למרות שכל אדם יכול להציע את עזרתו לאחרים אונליין, רק אנשי מקצוע מוסמכים בתחום בריאות הנפש רשאים לתאר את שירותיהם כפסיכותרפיה, ביניהם מטפלי CBT מורשים, מטפלים זוגיים ומשפחתיים, עובדים סוציאליים קליניים, פסיכולוגים מומחים ופסיכיאטרים מורשים.

לא מן הממנע שפסיכולוגים וקלינאים אחרים ימשיכו להשתמש בטלפסיכולוגיה גם לאחר שיחלוף מן העולם משבר הקורונה. לאחר שלמדו להעריך את גמישותה של הטלתרפיה, קלינאים עשויים לרצות להשתמש בה יותר ביחס לשימוש שעשו בה לפני המגפה.

המפתח לכך הוא כנראה הנכונות של חברות ביעטוח בריאות בארץ ובעולם לשלב טיפולים פסיכולוגיים מקוונים כחלק מהפרמיה הרפואית. 

לדבריה של קוני גאלייטי, דוקטור למשפטים והמנהלת לעניינים חוקיים ומקצועיים במשרד לענייני משפטים ורגולציה של ה-APA (האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה), נראה שמרבית חברות הביטוח הגדולות בארה״ב תומכות בעלייה החדה שקידמה מגפת הקורונה בשירותי טלפסיכולוגיה.

לסיכום, טלתרפיה יכולה להיות אופטימלית עבור מטופלים עם קשיי גישה לטיפול פסיכולוגי בקליניקה וברמה הקולקטיבית, היא יכולה להוות אופציה מצוינת להאטת התפשטות מחלות, כמו הקורונה ושאר וירוסים ומחלות מדבקות. 

כמו בטיפולים אחרים, גם כאן טיפול איכותי יניב תוצאות טובות יותר.

מקורות:

Psychiatrists Use of Telepsychiatry During COVID-19 Public Health Emergency: Policy Recommendations. Washington, DC. Published online: June 2020. American Psychiatric Association. 2020 Jun. URL: https:/​/www.​psychiatry.org/​File%20Library/​Psychiatrists/​Practice/​Telepsychiatry/​APA-Telehealth-Survey-2020.​pdf [accessed 2020-10-15]

Severe J, Tang R, Horbatch F, Onishchenko R, Naini V, Blazek MC Factors Influencing Patients’ Initial Decisions Regarding Telepsychiatry Participation During the COVID-19 Pandemic: Telephone-Based Survey JMIR Form Res 2020;4(12):e25469 doi: 10.2196/25469

Uscher-Pines et al (2022). Appropriateness of Telemedicine Versus In-Person Care: A Qualitative Exploration of Psychiatrists’ Decision Making.  Psychiatric Services https://doi.org/10.1176/appi.ps.202100519

מה זה מלנכוליה? 

מלנכוליה (Melancholy) היא סוג של דיכאון קשה. למלנכוליה יכולות להיות סיבות שאינן נובעות מההפרעה הבסיסית. דוגמאות לכך כוללות צפיה בהצגה עצובה, אובדן של אדם אהוב או חפץ, או הרגל שמגיע לסיומו. מלנכוליה כרוכה בתסמינים של נדודי שינה (במקום עודף שינה), אובדן תיאבון (ולא תיאבון מוגבר), נטיה מועטה יחסית למצבי רוח (ולא בתגובה חזקה), ואי יכולת לחוש הנאה. 

אחד המאפיינים שמבדילים אדם הסובל מדיכאון מלנכולי מאדם עם דיכאון לא טיפוסי הוא עוצמת התגובתיות במצב הרוח:

המלנכולי לא יראה שיפור במצב רוחו אם יקרה משהו חיובי, בעוד המתמודד עם דיכאון לא טיפוסי יחווה שיפור. 

המקור ההיסטורי של מלנכוליה

בכדי לתאר דיכאון קשה, השתמשו היוונים הקדמונים במונח מלנכוליה, שתיארה "מרה שחורה", וחשוב לדעת שהגדרה זו הומשגה בתקופה בה האמינו כי חוסר איזון בכיס המרה השפיע על האישיות ומצב הרוח. עם התפתחות הסיווג הפסיכופתולוגי, החוקרים הבינו צורות אחרות, כמו דיכאון לא טיפוסי, שבהם הסובלים מסוגלים לחוות הנאה מסוימת. כיום אנו מכירים במלנכוליה ובדיכאון לא טיפוסי כתת-סוגים של MDD.

אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, בעיקר פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטרים, מסוגלים לזהות האם המטופל המדוכדך העומד מולם סובל ממלנכוליה או מדיכאון קליני שאינו מלנכולי.

כל זאת בעזרת בירור מדויק של השאלות הנכונות.

פרויד, במאמרו "אבל ומלנכוליה", השווה בין מלנכוליה לבין "אבל נורמלי" - הוא טען שההבדל המשמעותי בין השניים הוא שבתגובות אבל רגילות העולם החיצוני נתפס כמתדלדל (בגלל אובדן של אדם יקר ערך), בעוד שבמצב מלנכולי, מה שמורגש כאובדן הוא חלק של העצמי. גם אריסטו ציין כי לכל המנהיגים הדגולים ביותר יש נטיה למלנכוליה. 

(Taylor & Fink, (2008 ואחרים טוענים שיש להחזיר את המלנכוליה למינוח הפסיכיאטרי כהפרעה שעומדת בפני עצמה.

כך הם כתבו:

"מלנכוליה ... היא הפרעה עם סימנים קליניים הניתנים להגדרה שניתן לאמתם באמצעות בדיקות מעבדה ותגובה לטיפול. היא מזהה אוכלוסיות ספציפיות יותר מהמערכת הנוכחית וראויה לזהות ייחודית בסיווג פסיכיאטרי. שילובה המחודש תשכלל אבחון, פרוגנוזה, בחירת טיפול ומחקרים על פתופיזיולוגיה עבור פלח גדול של מטופלים בפסיכיאטריה״

מבחינת פרויד, דיכאון הוא ההיפך מאבל, כי אנשים שמעבדים אבל אינם נכנסים לדיכאון, על אף היותם עצובים מאוד בתהליך. 

בין אבל למלנכוליה

"... באבל מדובר בעולם הנעשה דל וריק ואילו במלנכוליה מדובר באני עצמו הנעשה כזה .."

• פרויד טען כי בעוד שאבל הוא תהליך נורמאלי וטבעי, אשר חולף מעצמו, מלנכוליה היא תופעה פתולוגית.

• אבל: העולם החיצוני לא מעניין, ״לא אכפת לי מכלום״.

• מלנכוליה: הידלדלות של העצמי.

• רצף הבריאות הנפשית אינו דיכוטומי: בצד האחד קיים אבל ובצד השני מלנכוליה. האדם נמצא על הרצף.

קווי דמיון בין אבל למלנכוליה

• שתי התופעות מתעוררות כתגובה לאובדן אובייקט - פרויד כתב על אבל ומלנכוליה שמגיעים רק בעקבות אובדן. אובדן האובייקט לא חייב להיות אדם או משהו ממשי. יתכן גם אובדן של תקופה, של אידיאל, רצון, תפקיד או שאיפה.

• שתיהן מעוררות תגובה רגשית מדכדכת: כאב לב, אנהדוניה, איבוד עניין בעולם החיצוני וחוסר עניין להתאהב באובייקט חדש.

הבדלים בין אבל למלנכוליה

• באבל, האובדן הינו ידוע ומודע, בעוד שבמלנכוליה האובדן חסום לתודעה.

"החולה יודע על האובדן שגרם למלנכוליה ביודעו מי אבד לו, אך לא מה אבד לו ביחס אליו ..."

האדם מודע לאובדן,  מודע שלא התקבלת לעבודה נחשקת אך לא לתחושה שאתה לא מספיק טוב. כלומר, לא קיימת מודעות לתכנים שמעוררים חרדה.

• במלנכוליה, בניגוד לאבל, קיימת פגיעה בתחושת העצמי והתרוששת עזה של האגו.

• בניגוד לאבל, אמביוולנטיות מלנכולית - יחסי שנאה ואהבה כלפי האובייקט שאבד.

עבודת האבל 

• אבד אובייקט והאדם מכיר באובדן, מה שמייצג בוחן מציאות תקין.

• קונפליקט בין האגו והאיד בנוגע למשיכת הליבידו מהאובייקט- לפני האובדן האנרגיה הליבידאנית הייתה מושקעת באובייקט, אך כעת כשאבד מתעורר קונפליקט- האגו, מחד, ׳מעודד׳ להעביר את האנרגיה לאובייקט אחר, אבל האיד מושך לכיוון השני.

• האגו ״מנצח״- ישנה העברה של האנרגיה לאובייקט אחר. תהליך הויתור על האובייקט ממושך והדרגתי ומאפשר לאובייקט שאבד במציאות להמשיך להתקיים בינתיים בנפש.

לבסוף, האדם המתאבל מפנים כי האובייקט האהוב אינו קיים עוד ומתרחשת התנתקות הליבידו.

מלנכוליה 

• האובדן חסום לתודעה: היחס לאובייקט שאבד מעורר כל כך הרבה חרדה, עד כי יש להדחיקו ללא-מודע.

• קיימת סתירה:

  • מצד אחד: אובדן אובייקט (אנלוגיה לאבל)

  • מצד שני: אובדן הקשור לאגו (פגיעה בדימוי העצמי)

• בניגוד לאבל, בו יש התדלדלות של העולם החיצוני, במלנכוליה מתדלדל גם האגו.

• המטופל חש חסר ערך, לא ראוי לאהבה ומגונה מוסרית.

• אצל מטופליו ראה פרויד כי ההאשמות העצמיות אינן תואמות לאישיות המטופל, אלא לאדם אחר, אהוב (לדוג'- ילדה שמאשימה את עצמה כלוזרית, כשבפועל חושבת שאבא שלה לוזר, כי יש בטל כל היום מול הטלוויזיה).

• ההסבר שהציע פרויד: התוכחות העצמיות של המטופל הן למעשה תוכחות כלפי אובייקט האהבה שאבד, שהוסרו ממנו והופנו דרך הזדהות כלפי האגו.

• החלק הביקורתי באגו תוקף את החלק המזוהה עם האובייקט.

זיהוי מלנכוליה 

הסיכוי ללקות במלנכוליה מתגבר כאשר קיימת היסטוריה משפחתית של דיכאון, הפרעה דו-קוטבית או מקרה התאבדות.

בנוסף, כאשר האדם מרגיש חוסר שליטה בסימפטומים, כאילו הם ״נחתו״ עליו, עולה הסבירות למלנכוליה.

חשוב שהמאבחן יעלה את השאלות המתאימות, מה שיסייע לזיהוי נכון של האבחנה ומתוכה ייבחר טיפול נפשי מתאים:

1. האם "מצב רוח מעודד" הוא מצב נדיר או קשה להשגה עבורך? מידת התגובתיות של המטופל למצבים משמחים ויכולתם להשפיע על מצב הרוח שלו לטובה מהווה נקודת מפתח חשובה בזיהוי המלנכוליה. אלו הסובלים ממלנכוליה קשה, כמעט ולא יישאבו עידוד מאירועים משמחים.

2. האם אתה חווה קושי להפיק הנאה מפעילויות שבעבר הסבו לך הנאה? שאלה זו מתארת למעשה את תופעת האנהדוניה, הפקת הנאה מופחתת או חוסר הנאה וסיפור מפעילויות שהיו נעימות או מהנות בעבר. פעילויות אלו יכולות להיות התענגות על ארוחה טובה, מפגש חברתי או משפחתי או פעילות ספורטיבית.

3. האם קשה לך לצאת מהמיטה בבוקר? חוסר מוטיבציה לפעילות כלשהי, שלא קשורה בעייפות או בעיות שינה, היא מבין המאפיינים של מלנכוליה. קושי זה, לעתים, מוביל להזנחה חמורה של ההיגיינה האישית והתזונה.

4. האם רמת האנרגיה ומצב הרוח שלך משתנים לאורך היום? רבים מהסובלים ממלנכוליה חווים את שעות הבוקר כקשות במיוחד. לרוב, במרוצת היום מצב הרוח משתפר ולעתים דועך שוב בשעות הערב.

5. מה קורה ליכולת הריכוז שלך? אנשים הסובלים ממלנכוליה חווים תחושת ערפול, חוסר ריכוז שאינו מלווה במחשבות מדאיגות או במוסחות של הקשב. פגיעה זו בריכוז, שאינה מלווה ברגשות אשם או במחשבות מדאיגות, מבדילה את המלנכוליה מדיכאון.

6. האם במהלך שיחה או הליכה אתה מרגיש האטה משמעותית או עצבנות? האם אתה מתעצבן בפתאומיות או מרגיש צורך להחיש את הדיבור או ההליכה? סימפטום זה נקרא הפרעה פסיכו-מוטורית והוא אחד התסמינים של מלנכוליה.

האזינו לחמי רודנר

ואהובתו, המלנכוליה:

כתיבה:

דורון עמרן, MSW

שייקו ברנדווין, פסיכולוג חינוכי מומחה

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות:

זיגמונד פרויד, אבל ומלנכוליה, הוצאת רסלינג, 2002

https://www.psychiatrictimes.com/view/update-melancholia

Heene, E. L.D., Buysse, A., & Van Oost, P. (2005). Indirect pathways between depressive symptoms and marital distress: The role of conflict communication, attributions, and attachment style. Family Process, 44, 413-440

Oliva V, Fanelli G, Kasper S, Zohar J, Souery D, Montgomery S, Albani D, Forloni G, Ferentinos P, Rujescu D, Mendlewicz J, De Ronchi D, Fabbri C, Serretti A. Melancholic features and typical neurovegetative symptoms of major depressive disorder show specific polygenic patterns. J Affect Disord. 2023 Jan 1;320:534-543. doi: 10.1016/j.jad.2022.10.003. Epub 2022 Oct 7. PMID: 36216191.

הנחיות APA להערכה פסיכולוגית אונליין

במהלך משבר הקורונה

תרגום המאמר מתוך

אתר איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA):

Guidance on psychological tele-assessment during the COVID-19 crisis, By A. Jordan Wright, PhD, Joni L. Mihura, PhD, Hadas Pade, PsyD, and David M. McCord April 3, 2020: https://www.apaservices.org/practice/reimbursement/health-codes/testing/tele-assessment-covid-19 

רבים מהשירותים הפסיכולוגיים, ועולם בריאות הנפש הרחב יותר, נערכים מחדש בשבועות האחרונים בהתאמת הפרקטיקה הקלינית למגבלות הריחוק החברתי הנדרשות לאור משבר הקורונה. מרבית השירותים הקליניים, המבוססים במידה רבה על אינטראקציה מילולית בין הלקוח לפסיכולוג, עברו למודל של מתן שירות מרחוק, אשר נשען ברובו על טכנולוגיה של שיחות ועידה מרחוק, המתקיימות אונליין, על מנת להמשיך בקשר פנים אל פנים עם הצרכנים (לקוחות, הורים, בתי ספר וכו׳).

ואולם, המצב מאתגר יותר כאשר מדובר בשירותי הערכה, שלהם פרוצדורות אדמיניסטרטיביות מתוקננות הדורשות מגע אישי. 

בעוד שיהיה זה זהיר מצד פסיכולוגים רבים להפסיק לקיים תהליכי אבחון פסיכודיאגנוסטי בזמנים אלו, אחרים עשויים לבצע הערכות שחייבות להיות מסופקות תוך פרק זמן מסוים, ו/או כאלה שיש בהן צורך גבוה ו/או כאלה הכרוכות בסיכון גבוה, שאכן קיים צורך להמשיכן.  ההנחיות העכשוויות ביותר שצצות בנוגע לבריאות מרחוק מתמקדות ברובן בטיפול פסיכולוגי אונליין, ועל כן נחוצות הנחיות על אבחון והערכה מרחוק.

בתגובה לצורך בריחוק פיזי ולדרישות הבידוד, מוציאים לאור של מבחנים פסיכולוגיים החלו לשנות את אפשרויות מתן השירות שלהם, למשל את היכולת להשתמש באופציות של אבחון מרחוק (לדוגמה, לשלוח למשיב קישור לממשק המבחן או להציג גירויים דרך פלטפורמות מבחנים מרוחקות).

עם זאת, סוגי הערכה רבים, כולל הערכות קוגניטיביות, פסיכולוגיות ואבחון אוטיזם, עמוסים באופן לא-מידתי עקב הריחוק הפיזי הנוכחי, הקשר המוגבל והאילוץ להישאר בבתים. היסטורית, שיטות הערכה אלו נשענות על משימות ותהליכים בינאישיים שדורשים אינטראקציה אישית, למשל תפעול חומרים פיזיים, אינטראקציות מתוקננות בין מעריך לנבחן ותצפית קלינית על האדם בסביבתו הפיזית.

העקרונות להלן מהווים מאמץ להציע עזרה לאלו המספקים הערכות פסיכולוגיות תחת אילוצי ריחוק פיזי. הם לא נועדו להחליף את הפרקטיקות וההנחיות האופייניות בנסיבות נורמליות. כלומר, כאשר יהיה בטוח וישים לחדש את השירותים הקליניים, אסור שההמלצות הללו תבטלנה את הפרקטיקות האופייניות והמתוקננות. ואולם, הן נועדו לאפשר לפחות מידה כלשהי של המשכיות בטיפול ובשירותים הנחוצים המסופקים במהלך זמנים חסרי תקדים אלו. 

ההקשר הכולל שבתוכו העקרונות הללו מפותחים הוא זה של הבנה כי בסיס המחקר והראיות לשקילות של האמצעים הקוגניטיביים, הנוירופסיכולוגיים והאינטראקטיביים האחרים בפורמט מקוון ומרוחק בהשוואה לפורמט מסורתי של פנים אל פנים מצוי לחלוטין בחיתוליו.  קיימות כמה ראיות ראשוניות, תחת נסיבות מבוקרות מאוד, לשקילות אפשרית (e.g., Brearly, 2017; Cullum et al., 2006; Galusha-Glasscock et al., 2016; Harrell et al., 2014; Parmanto et al., 2013; Smith et al., 2017; Wadsworth et al., 2018; Wright, 2018) אך דרושות עוד רפליקציות של מחקרים וראיות עוד צריכות להצטבר. לכן, העקרונות הבאים מכוונים להמשכיות בטיפול לצד הבנה ששקילות בין מבחן אישי למבחן מרחוק אינה מובטחת.  פירוש הדבר הוא שבדו"ח האבחוני יש להתייחס לתקפות המידע באופן גלוי. 

הנחיות אלה מייצגות את הידע והדעות הזמינים הטובים והעדכניים ביותר של מועצת החברה להערכת אישיות ושל סקציה IX (הערכה) של יחידה 12 (החברה לפסיכולוגיה קלינית) של ה-APA (האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה). העקרונות המוצגים כאן אינם בהכרח משותפים לכל הארגונים. למשל, ועדת הפרקטיקה הפנים ארגונית, קואליציה של ארגונים נוירופסיכולוגיים לאומיים הכוללת את יחידה 40 של ה-APA (חברה לנוירופסיכולוגיה קלינית), מפיקה הנחיות ספציפיות להערכה נוירופסיכולוגית מרחוק.  זאת ועוד, אין לעקוב אחר שום הנחיה המסופקת כאן אם היא סותרת חוק פדרלי, מדינתי או מקומי המפקח על פרקטיקת הפסיכולוגים המספקים שירותי הערכה.

לבסוף, העקרונות הללו צריכים להילקח בחשבון בכללם. קרי, אף עיקרון לבדו לא נועד להתיר לפסיכולוגים את היכולת לשנות אדמיניסטרציה  של מבחנים במידה שהעקרונות האחרים אינם נלקחים אף הם בחשבון.

מטרת העקרונות הללו היא לאפשר את הפרקטיקה הטובה ביותר האפשרית בתוך אילוצי הריחוק הפיזי הנוכחיים; ככאלה, יידרש שינוי בכמה מהשיטות האדמיניסטרטיביות המתוקננות. שינוי ההליכים האדמיניסטרטיביים הללו צריך להיעשות בזהירות, ביסודיות, בהתחשבות, בשיקול דעת ובמתכוון, עם מתן תשומת לב לאופן בו השינויים עצמם עשויים לשנות את המידע.פסיכולוגים, שהם בעלי הכשרה מלאה בהליכים האדמיניסטרטיביים המתוקננים של כל המבחנים שהם מתכננים לערוך, נדרשים גם לתרגל את ההליכים שלאחר השינוי עם אנשים שאינם לקוחותיהם לפני שיוכלו לגשת להערכות ממשיות. 

עקרון 1: אל תסכנו את בטיחות המבחן

בעוד שעשויים להיות כמה מעקפים ביחס להתאמת חומרי והליכי המבחנים כדי להשיג ריחוק פיזי, אין על השינויים הללו לסכן את בטיחות המבחנים. ״העקרונות האתיים וקוד ההתנהגות של פסיכולוגים״ (2017) של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מצהירים כי ״פסיכולוגים עושים מאמצים סבירים לשמר את היושרה והבטיחות של חומרי מבחנים ושל טכניקות הערכה אחרות באופן קונסיסטנטי עם החוק ועם חובות חוזיים, ובאופן שמתיר הצמדות לקוד אתי זה״ (סטנדרטים אתיים 9.11).

שליחת חומרים מתוך מבחנים (למשל, תמונות למבחן סידור קוביות, עותקים של גירויי משימה פסיכומוטורית או צורות תיעוד) אינה מהווה פתרון מעשי למשבר הנוכחי, אלא אם אושרה על ידי מפרסם המבחן. פיתוח שיטות מאושרות להצגת גירויים למסך מחשב עשוי להתאפשר, מכיוון שהוא פרוטקטיבי יותר לאבטחת מבחנים 

 למרות שאיננו יכולים לשלוט, למשל, בכך שלקוחות עשויים לתעד את מסך המחשב במהלך מפגש טיפולי מרחוק, הדבר סביר הרבה פחות מיכולתם לשכפל חומרים שישלחו אליהם פיזית.

עקרון 2: עשו כמיטב יכולתכם עם מה שזמין לכם 

ודאו שאתם יודעים באופן יסודי כיצד להשתמש בטכנולוגיה הזמינה לכם. מחובכתם להבטיח שהחיבורים מאובטחים בשני הצדדים, שהרשת האלחוטית שלכם אמינה ושאתם מכירים את הפונקציות השונות של הפלטפורמה בה אתם משתמשים, וכן עליכם לחשוב לעומק על האופן בו תוכלו להשתמש בה על מנת להתקרב ככל הניתן לאדמיניסטרציה המסורתית המתוקננת. 

 פסיכולוגים צריכים לקחת בחשבון את הנסיבות הפרטניות של הנבחן – גיל (בייחוד ילדים ואוכלוסייה מבוגרת), מצבים מסוימים בבריאות הנפש, מוגבלויות פיזיות, גישה למרחב/תנאי מבחן וכו׳. פסיכולוגים חייבים להיות ערניים למשך המפגשים. בעוד רבים מאתנו מבלים זמן רב מול המסך, לרוב איננו מבצעים מטלות כאלה. חשוב שהפסיכולוג יכיר את גבולות האבחון מרחוק וישקול אם הגישה הזו מתאימה בהינתן שאלת ההפניה, הראיות, מאפייני/העדפות הנבחן והמומחיות הקלינית.

 עשו את המיטב כדי לשמור על ההליכים האדמיניסטרטיביים קרובים ככל הניתן לפרוצדורות המסורתיות האישיות. למשל, חובה לבנות מערכת יחסים אוהדת עם  הנבחן  לפני העברת הסוללה. עבור מבחנים מבוססי ביצועים, כמו מבחני אינטליגנציה, יש לצפות בביצועי האדם על מנת שניתן יהיה להתערב כאשר יש צורך בכך ולקבוע אם דבר מה הפריע לתהליך התגובה האופייני למשימה.

הרכיב האינטראקטיבי העיקרי של שאלוני דיווח עצמי הוא בדרך כלל ההנחיות ההתחלתיות שניתנו לנבחן, והמבחן מבוצע אינדיבידואלית בחדר שקט. עם זאת, כאשר מנהלים שאלון דיווח עצמי מרחוק, חייבים להבטיח שהלקוח עצמו הוא אכן האדם שמבצע את המבחן ושהוא נמצא בחדר יחסית נטול הסחות.

כמה מפלטפורמות הבריאות מרחוק מאפשרות שיתוף מסך (כך שלקוח יכול לראות את מה שעל המסך שלכם), כמו גם שליטה מרחוק (כך שהלקוח שולט למעשה בעכבר/סמן שלכם). הדבר יכול לאפשר ללקוח להשלים טפסים מהמחשב שלהם כאילו הם יושבים על המחשב או הלפטופ שלכם. 

עקרון 3: היו קשובים בקפידה לאיכות המידע

נכון להיום, המחקר והראיות לשקילות פורמט המבחנים המקוונים מרחוק לפורמט המסורתי פנים אל פנים הם מוגבלים. עליכם להשתמש בידע שלכם אודות תהליכים המונחים בבסיס ביצועים במשימות ואודות האופן בו סביר שהתהליכים הללו ייפגעו מהפורמט האדמיניסטרטיבי שלאחר השינוי, וזאת על מנת לשקול לעומק את איכות המידע שנאסף. 

למשל, כמה מהמשימות שהן מילוליות לחלוטין עשויות לסבול משינויים קטנים מאוד באיכות המידע שנאסף, משום שהן נשענות בראש ובראשונה על שמיעה ודיבור, בעוד שמשימות לא-וורבליות רבות נמצאות בסבירות גבוהה יותר לסבול הרבה יותר מהפורמט הזה. עליכם לשקול לעומקה כל משימה בניהולכם ולהחליט עד כמה בדיוק סביר שאיכות המידע תפגע על ידי האדמיניסטרציה של הפורמט לאחר השינוי. איכותן של תמונות (טשטוש, צללים וכו׳) עבור הלקוח היא גורם שיש לשקול בשימוש פוטנציאלי בדימויים חזותיים רבים, שכן יש סבירות גבוהה יותר שישפיע באופן שלילי על התוצאות.

כאשר שוקלים את איכות המידע, חשוב לשקול בדיוק עד כמה סביר שהשינויים מזיקים לתקפות. אסור שאיש, כמובן, יסיק מסקנות או ייקח החלטות בהתבסס על מידע שהוא כה מסולף עד שאינו מייצג עוד את יכולותיו או את תפקודו של האינדיבידואל. נוסף על כך, חשוב להחליט האם עדיף להמשיך בתהליכי ההערכה שלאחר השינוי בסיטואציה פרטנית, או להשתמש באמצעים אלטרנטיביים שזמינים לשימוש בפורמט מרוחק או לחכות עד שהשירותים האישיים יהיו שוב ברי קיימא. 

עקרון 4: חישבו בביקורתיות על החלופות למבחנים ולתתי-המבחנים

אין ספק שיהיו משימות שאותן לא יהיה ניתן לשכפל כרגע בפורמט של אבחון מרחוק. קחו למשל, סידור קוביות ממבחני וכסלר. מבלי שתוכלו לשלוח לנבחן קוביות (ולאחר מכן להשתמש בזוויות מצלמה מרובות כדי לראות גם את פניו של הנבחן וגם את ידיו/השולחן), בלתי סביר שיהיה ישים לנהל זאת כרגע. הדבר נכון גם למשימות אחרות הכוללות תפעול בטסט.

 ואולם, תוכלו לשקול משימות שעושות שימוש במבנים דומים בדרכים דומות. למבחני וכסלר, למשל, יש תתי-מבחנים שנכנסים אל תוך התחום הרחב יותר של אינדקסים עם היסק מרחבי או תפיסתי, שאינם דורשים שימוש בקוביות. בנוסף על כך, הוספת משימת שילוב ויזואלית-מוטורית שונה לסוללה יכולה לחזק את המידע שנצבר כאשר תת-מבחן מרכזי אינו יכול להפיק תועלת. 

 זכרו שהמדדים החסונים והמשמעותיים ביותר במבחנים רבי-פנים הם לרוב האינדקסים הכלליים (״סקאלה מלאה״), ולא תתי-המבחנים (ראו לדוגמא, McGill et al., 2018). כלומר, הווריאציה האינדיבידואלית שבתתי-מבחנים יכולה להיות שימושית ואינפורמטיבית, אך הציון הכללי הוא לרוב פיסת המידע הקלינית האמינה ביותר. פירוש הדבר הוא שלבעיות קלות במידע (תוך כדי לקיחה בחשבון של עקרון 5) עשויות שלא להיות חשובות, בעלות משמעות או משבשות, שכן הן תורמות רק באופן חלקי לתוצאה כללית גדולה יותר. 

עקרון 5: הרחיבו את מרווחי הביטחון כשאתם עושים שיקולים והחלטות קליניים

בסופו של דבר, הערכה פסיכולוגית דורשת את השיפוט הקליני של פסיכולוגים שמפרשים את תוצאת המבחן, כולל טווח הטעות שלו, בתוך ההקשר של אינדיבידואל ושל גורמים קונטקסטואליים, ובכלל זה הצגת בעיות, שיקולי מגוון ומידע אחר.

 לעולם איננו צריכים לקבל החלטה קלינית על סמך תוצאה של טסט בודד, אפילו תחת התנאים האופטימליים ביותר. פסיכולוגים ימשיכו לעשות אינטגרציה של מידע ממבחנים תוך כדי הבנה של הפרט, הרקע שלו, הקונטקסט, התרבות שלו והנסיבות, על מנת להעביר מסקנות והחלטות קליניות.

אינטגרציה של מידע ממבחן אשר נגזר מתהליכי אדמיניסטרציה לא מתוקננים מרחיבה את טווח הטעות. חשוב להיות שקולים ומפורשים בנוגע למרווח הביטחון הרחב יותר ולפוטנציאל לטעויות בניהול התהליך, בפרשנות ובהערכה בכתב של התוצאות.

בהקשר של מרווח הביטחון, חשוב לזכור כי מידע קוגניטיבי ופסיכולוגי אחר שמקורו במבחן מייצג יכולות, תכונות, מצבים ותפקודים בסיסיים. אף תוצאת מבחן אינה מסבירה לעולם תכונה בסיסית ב-100% דיוק ובאופן מושלם. זו הסיבה העיקרית שבעטיה חשוב להשתמש בגישה רב-שיטתית, משולבת עם מומחיות קלינית (Bornstein, 2017).

זכרו שתוצאות המבחנים והמידע הללו אינם מושלמים ובמקרה הטוב יש בהם שגיאות והם אומדנים של מבנים שאנו מנסים להבין אודות הפרט. לכן, עם כל האזהרות לעיל, השתמשו בתוצאות מבחן שנאספו דרך אבחון מרחוק כידע אינדבידואלי בתוך תמונה רחבה יותר. 

עקרון 6: שמרו על אותם סטנדרטים אתיים של טיפול כמו בשירותי הערכה פסיכולוגית מסורתיים

העקרונות האתיים שבבסיס הקוד האתי בנויים על יסודות עשיית הטוב, ההימנעות מפגיעה והיות הפסיכולוגים נאמנים והוגנים בעבודתנו. עקרונות אתיים אלה נותרים בתוקפם במהלך תקופת משבר זו.

 נדרש להבטיח תהליך הסכמה מדעת יסודי, בהיר ומתמשך. קשיים פוטנציאליים יכולים לעלות כאשר מנהלים הערכה פסיכולוגית מרחוק באמצעי בריאות מרחוק ויש לדון בהם מפורשות. חשוב שהצרכנים יכירו את המגבלות מבעוד מועד, כאשר ניתן.

זאת ועוד, מכיוון שהערכה פסיכולוגית מרחוק היא תחום שאינו מוכר לרובם המכריע של הפסיכולוגים, חשוב לפנות להדרכה, אם הדבר אפשרי. בעוד שייתכן ולא יהיה ניתן לדבר עם מומחה בתחום מסוים, עליכם לדון בהשלכות עם קולגות שבקיאים בנושא.

מעבר לכך, נושאים של אי-צדק, שונויות וגיוון צריכים לקבל מענה לכל אורך התהליך. אפילו מֵעֵבֶר לגישה לטכנולוגיה ולחיבור אינטרנט יציב שיידרשו להשתתפות בתהליך מלכתחילה, רמת האוריינות הטכנולוגית של הלקוחות יכולה להשפיע הדדית על הביצועים האקטואליים שלהם במשימות שנשענות על טכנולוגיה.

לדוגמה, כאשר משימה דורשת מהלקוח להשתמש במחשב, עליכם לחשוב בזהירות אודות ההשלכות של הדבר על נבדקים שמגיעים מרקע מוחלש או כזה שבאופן מסורתי נמצא בשוליים, שיכולים להיות בעלי פחות ניסיון עם מחשבים, נוסף על איך שהדבר יכול להשפיע על ביצוע המשימה (למשל מהירות ודיוק). למרות שהנושא טרם נחקר, אפשרי בהחלט שהבדלים בעייתיים ושיטתיים בין קבוצות במבנים מסוימים יכולים להיות מועצמים בפורמטים של שירותי בריאות מרחוק.

לבסוף, כאשר תהליכי ההערכה עברו שינוי, חשוב לציין זאת בדו"ח המסכם ובמשוב של ההערכה הפסיכולוגית, כמו גם כיצד ייתכן שהשינויים הללו השפיעו, או סביר שהשפיעו, על המידע. חשוב להיות שקופים בנוגע לנסיבות החדשות תחתן בוצעה ההערכה, כמו גם בנוגע לשיקולים שהוכנסו אל האופן בו פורש המידע, עם שיקול דעת לאור השינויים, ובשילוב עם מידע אחר. 

מסקנה

הרבה מעבודת ההערכה הפסיכולוגית, המנוהלת על ידי פסיכולוגים, מתרחשת בעיתוי מסוים, חיוני ובסיכון גבוה. במהלך תקופת המשבר הזו, עם ריחוק פיזי והוראות הישארות בבית, הדבר הטוב ביותר עבור פסיכולוגים רבים עשוי להיות פשוט הפסקה של עבודת ההערכה הפסיכולוגית. ואולם, עקב חוסר הוודאות בנוגע לשאלה כמה זמן המצב יימשך ובשל העובדה שפונים רבים פשוט צריכים שההערכות תבוצענה (חרף אילוצי הנסיבות הנוכחיות), ההנחיות הללו נועדו לעזור לפסיכולוגים להמשיך בעבודתם החשובה בצורה האתית והאחראית-קלינית האפשרית.

בכל פעם שהדבר מתאפשר, תהליכים אדמיניסטרטיביים צריכים לחקות או לפחות להתקרב לפרוטוקולים המתוקננים הנוכחיים במדריכי המבחנים. עם זאת, כאשר הדבר אינו אפשרי, על פסיכולוגים לנקוט צעדים לשם איסוף מידע איכותי ככל הניתן ולהשתמש בזהירות ובמומחיותם המקצועית בבואם לפרש את המידע ולשלב אותו עם מידע אחר על מנת להסיק מסקנות ולהודיע על החלטות קליניות.

הצהרה (Disclaimer)

ההנחה היא שכל הפסיכולוגים ייצמדו לחוקים ולרגולציות הפדרליים והמדינתיים שחלים עליהם, להנחיות האתיות של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (בארץ, קוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל)  ולסטנדרטים של המבחנים החינוכיים והפסיכולוגיים.

ההבדל בין התאמה לבין שינוי של מבחנים חייב להילקח בחשבון, להיות מובן, ואם ישים – גם מדווח.

היוועצו בהוראות הטכניות של המבחנים בהם נעשה שימוש לשם מידע נוסף.

המידע שסופק כאן נחשב זמני לשימוש במהלך משבר הקורונה ללא תאריך תפוגה ידוע.

הקווים המנחים אינם מעידים על כך שהשירותים הללו ישופו. פסיכולוגים צריכים לוודא מול המשלמים על מנת לאשר מדיניות תשלום, קידוד ושיפוי.

לקריאה נוספת:

המלצות איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA) לטיפול פסיכולוגי בתקופת הקורונה <

המלצות להעברה מרחוק של מבחן הרורשאך - מאת כותבי ה- R-PAS <

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות מתוך המאמר:

American Psychological Association (2017). Ethical principles of psychologists and code of conduct. Retrieved from https://www.apa.org/ethics/code/index.aspx

Bornstein, R.F. (2017). Evidence-based psychological assessment. Journal of Personality Assessment, 99(4), 435-445

Brearly, T.W., Shura, R.D., Martindale, S.L., Lazowski, R.A., Luxton, D.D., Shenal, B.V., and Rowland, J.A. (2017). Neuropsychological test administration by videoconference: A systematic review and meta-analysis. Neuropsychology Review, 27(2), 174-186

Cullum, C.M., Weiner, M.F., Gehrmann, H.R., & Hynan, L.S. (2006). Feasibility of telecognitive assessment in dementia. Assessment, 13(4), 385-390

Galusha-Glasscock, J.M., Horton, D.K., Weiner, M.F., and Cullum, C.M. (2016). Video teleconference administration of the repeatable battery for the assessment of neuropsychological status. Archives of Clinical Neuropsychology, 31(1), 8-11

Harrell, K.M., Wilkins, S.S., Connor, M.K., and Chodosh, J. (2014). Telemedicine and the evaluation of cognitive impairment: the additive value of neuropsychological assessment. Journal of the American Medical Directors Association, 15(8), 600-606

McGill, R.J., Dombrowski, S.C., and Canivez, G.L. (2018). Cognitive profile analysis in school psychology: History, issues, and continued concerns. Journal of School Psychology, 71, 108- 121

Parmanto, B., Pulantara, I.W., Schutte, J.L., Saptono, A., and McCue, M.P. (2013). An integrated telehealth system for remote administration of an adult autism assessment. Telemedicine and e-health, 19(2), 88-94

Smith, C.J., Rozga, A., Matthews, N., Oberleitner, R., Nazneen, N., and Abowd, G. (2017). Investigating the accuracy of a novel telehealth diagnostic approach for autism spectrum disorder. Psychological Assessment, 29(3), 245-252

Wadsworth, H.E., Dhima, K., Womack, K.B., Hart Jr, J., Weiner, M.F., Hynan, L.S., and Cullum, C. M. (2018). Validity of teleneuropsychological assessment in older patients with cognitive disorders. Archives of Clinical Neuropsychology, 33(8), 1040-1045

Wright, A.J. (2018). Equivalence of remote, online administration and traditional, face-to-face administration of the Woodcock-Johnson IV cognitive and achievement tests. Archives of Assessment Psychology, 8(1), 23-35

כן, ברור. 

מסתבר שהתופעה הזו, בה מטופלים ומטפלים מחפשים מידע מקוון זה על זה היא,  תופעה חדשה ומעוררת מחלוקת בעולם הפסיכותרפיה.

כראוי, יש לה אפילו שם: 

TTG - Therapist-Targeted Googling, או מהצד השני Patient-Targeted Googling

אבל קודם כל, חשוב לציין שזה לא לגמרי תלוי בבחירה האישית שלנו:

אנחנו יצורים שממש אוהבים לחפש ומאוד חוששים למצוא.

מחקר שבחן את ההשפעה של פגישות לא צפויות בין מטופלים למטפלים מצא כי מטפלים שפוגשים מטופלים מחוץ לקליניקה, באופן מקרי, חווים תחושות של הפתעה, חוסר ודאות ואי נוחות, כמו גם דאגה מפגיעה אפשרית בסודיות ובגבולות הטיפוליים במהלך מפגשים כאלה.

האם מטופלים מחפשים את המטפלים שלהם בגוגל? 

מחקר שנערך בגרמניה בדק האם מטופלים חיפשו בגוגל את המטפל/ת שלהם. 

במדגם המחקרי השתתפו 238 מטופלים, כ 80% נשים, בגיל ממוצע של 35, אשר טופלו בשיטות טיפול שונות: 

• 33% השתתפו בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

• 22% דיווחו שהם נעזרים בטיפול דינמי

• 10.5% לא ידעו לומר מה השיטה בה טופלו

המשתתפים סבלו מהפרעה אחת או יותר: 

• דיכאון (59%)

• חרדה (23%)

• הפרעות אישיות (22%) 

•  PTSD - הפרעת דחק פוסט טראומטית (24% ) 

החוקרים בחרו את המשתתפים והמשתתפות במחקר באופן אקראי, מתוך פורומים באינטרנט. הם התבקשו למלא שאלון קצר של כ-10 דקות,  שכלל מידע סוציו-דמוגרפי, לצד שאלות כמו: 

• האם חיפשת מידע על המטפל/ת שלך באינטרנט? 

• האם המטפל שלך היה מודע לחיפוש שעשית? 

• האם פנית למטפל שלך דרך רשתות חברתיות?

• אם חיפשת, האם השתנתה מערכת היחסים בינך לבין המטפל כתוצאה מחיפוש מידע? 

• האם המטפל עשה חיפוש מידע עליך?

תוצאות 

44% מהמטופלים והמטופלות בדקו  מידע על המטפל שלהם באינטרנט. מרביתם חיפשו דרך גוגל.

עוד נמצא כי מטופלים צעירים יותר (17 – 24) נטו להשתמש גם ברשתות חברתיות, ולא רק בגוגל, בכדי להשיג את המידע.

רוב המטופלים בדקו מידע מקצועי על המטפל שלהם (ניסיון והכשרה מקצועית) ורק מיעוטם בדקו מידע אישי או אחר, כמו מצב משפחתי, חברים משותפים, תמונות, כתובת, רקע היסטורי וטלפון. 

חיפוש מידע אישי על המטפל נתפס בעיני רוב הנבדקים כעניין פסול ורובם הרגישו די בנוח לשאול את המטפל ישירות.

למה שמטופל יחפש מידע אונליין על המטפל? 

הסיבה העיקרית לחיפוש היא סקרנות ורצון להכיר את המטפל טוב יותר, חלקם עשו זאת בכדי למצוא את המטפל המתאים להם ביותר. 

מעניין לציין ש 35% מהמטופלים עשו את החיפוש הזה כאשר הרגישו שהטיפול הפסיכולוגי תקוע או לא מתקדם בקצב שציפו לו. 

יחד עם זה, רוב המטופלים דיווחו שהמידע שהם מצאו לא השפיע  על הקשר הטיפולי או על תהליך הטיפול.

אז מה עושים?

מטפלים לא יכולים לשלוט בתכנים שהמטופלים קוראים או כותבים עליהם באינטרנט. 

אבל הם כן יכולים לבחור אילו תכנים לשתף ומתי במהלך הטיפול.

תהליך זה, של חשיפה עצמית מצומצמת של המטפל כחלק מתהליך הטיפול עשוי להציע הזדמנות נוספת לחיזוק הקשר הטיפולי.  

האם מטפלים מחפשים את המטופלים שלהם בגוגל? 

סקרנות היא רגש אוניברסלי, ואך טבעי שגם מטפלי יירצו ללמוד יותר על מטופליהם. האם חיפוש בגוגל עובד גם הפוך? 

את השאלה הזו בדיוק בחן סקר נוסף , בקרב 207 מטפלים מוסמכים בפסיכותרפיה. 

לפי תוצאות הסקר, כ 39% מהמטפלים חיפשו מידע על המטופלים בגוגל. 

גם לחיפוש הזה יש כבר שם מקצועי - Patient-Targeted Googling, למרות שהנושא זה כמעט ולא נחקר ורק 2.4% מאנשי המקצוע שמעו על המושג הזה. 

מסקר שנערך בין מטפלים, העלו המטפלים טיעונים בעד ונגד Patient-Targeted Googling.

הנה שלוש מהן:

למה לא מומלץ לחפש את המטופל בגוגל? 

• קיימות שאלות אתיות חשובות בנושא, כמו פרטיות, הזכות לשתף מידע מרצון ועוד. 

• עלול לפגוע באמון בין המטפל למטופל 

• האינטרנט אינו תמיד מקור אמין למידע 

• אולי המטופל מתנגד לכזה תחקיר 

כיצד ניתן להפיק תועלת מחיפוש המטופל בגוגל?  

• יתכן שהמידע ישרת את המטרה הטיפולית

• הבנה טובה יותר של המטופל במקרי חירום של סיכון אובדני

• במקרים בהם יש חשד שהמטופל משקר לגבי היבטים משמעותיים שנוגעים לטיפול.

ולבסוף, הכי מעניין (לפחות עבורי...) -

מה חושבים המטפלים? 

תוצאות סקר המטפלים 

• מעל 90% מהמטפלים השקיעו מחשבה בתופעה.

• כמעט 60% מהמטפלים נזהרים בגלל עיסוקם בהעלאת מידע ותמונות אישיים מדי .

•  כ-50% מהמטפלים מחפשים את עצמם בגוגל ועוקבים אחר המוניטין המקצועי ברשת כדי להיות מודעים לתכנים שהמטופלים חשופים אליהם.

•  רק 10% מהמטפלים סבורים שהנושא כלל אינו רלוונטי עבורם ואינו נוגע בהם. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

מקורות:

de Araujo Reinert C, Kowacs C. Patient-Targeted "Googling:" When Therapists Search for Information About Their Patients Online. Psychodyn Psychiatry. 2019 Spring;47(1):27-38

Eichenberg C, Sawyer A. Do Patients Look Up Their Therapists Online? An Exploratory Study Among Patients in Psychotherapy. JMIR Ment Health. 2016 May 26;3(2):e22 

Sharkin, B. S., & Birky, I. (1992). Incidental encounters between therapists and their clients. Professional Psychology: Research and Practice, 23(4), 326–328. https://doi.org/10.1037/0735-7028.23.4.326

טיפול בחרדות

חיפה - כרמל,

נו״ש, הדר והקריות 

טיפול בחרדה במכון טמיר בחיפה

אם אתם סובלים מהתקפי חרדה, מחשבות טורדניות, דאגות עקשניות או פוביות ספציפיות שמגבילות אתכם בחיים, חשוב לדעת שאתם לא חייבים לחיות עם חששות ופחדים.  

המטרה של הדף הזה היא לכוון אותך לטיפול פסיכולוגי מותאם אישית, מדויק ואישי לטיפול בחרדה בחיפה במסגרת הפעילות הקלינית של מכון טמיר, לצד מענים מקצועיים נבחרים, פרטיים וציבוריים, שאנחנו ממליצים עליהם.

חגית קון אסף, MSW, מטפלת בחרדות בחיפה

ויש טיפול  -

טיפול פסיכולוגי באינטרנט (באמצעות וידאו) או בקליניקה עם פסיכולוג/ית בחיפה עשוי בהחלט לעזור.

פסיכותרפיה, או ייעוץ פסיכולוגי בשיחות, היא במקרים רבים האופציה הכי יעילה לטיפול בחרדות. 

קראו המלצות על מטפלי מכון טמיר בחיפה ועל המכון בכלל. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

שאלות ותשובות שנראות לנו חשובות

איזה סוג של טיפול בחרדה יתאים לי?

הפרעות חרדה שונות זו מזו משמעותית ולכן יש לתפור את הפסיכותרפיה לסימפטומים ולאבחנה הספציפיים. 

כמה זמן ייארך הטיפול?

גם משך הטיפול יהיה תלוי בסוג ובחומרת הפרעת החרדה, אבל חשוב לציין כי מרבית הטיפולים בחרדה הם קצרי מועד וכי רוב המטופלים יחושו בשיפור משמעותי תוך מספר מועט של פגישות.

בעוד שסוגי טיפול רבים משמשים לטיפול בחרדה, הגישה המובילה היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), ובאופן ספציפי טיפול בחשיפה. 

כל תרפיה לחרדה יכולה להינתן כשלעצמה או בשילוב עם אחרות והיא יכולה להתקיים בפורום פרטני או בקבוצה של אנשים החולקים בעיית חרדה דומה. ואולם המטרה היא אחת: להפחית את רמות החרדה, להרגיע את המוח ולהתגבר על הפחדים.

דר׳ ורד קליינמן בלוש,

מטפלת בחרדות, מכון טמיר חיפה

מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי ואיך הוא מפחית חרדה?

 CBT לחרדה היא הגישה הטיפולית הרווחת ביותר לטיפול בהפרעות חרדה ומחקרים מראים שהיא אפקטיבית עבור הפרעת פאניקה, פוביות, הפרעת חרדה חברתית, הפרעת חרדה כללית ורבות אחרות. ה-CBT מכוון לדפוסים שליליים ולהטיות בראייתנו את העולם ואת עצמנו.

ממש כפי שהוא נשמע, טיפל קוגניטיבי התנהגותי  מכיל שני רכיבים: 

• טיפול קוגניטיבי - הבוחן כיצד המחשבות השליליות (הקוגניציות) תורמות לחרדה.

• טיפול התנהגותי - שבוחן כיצד המטופל מתנהג ומגיב במצבים שמעוררים את החרדה. 

ההנחה הבסיסית של ה-CBT היא שהמחשבות שלנו, לא אירועים חיצוניים, הם אלו שמשפיעים על איכות הרגש ומהותו. 

במילים אחרות, האופן בו אנו תופסים את הסיטואציה הוא זה שיקבע את הרגשתנו:

אותו מצב יכול להוביל לרגשות שונים לחלוטין אצל אנשים שונים, באופן התלוי בציפיות, בגישות ובאמונות. 

למשל, אצל נהגים שחווים חרדה בנסיעה במנהרות הכרמל, דרכי חשיבה שליליות על התנגשות מזינות רגשות ותרחישים שליליים של חרדה ופחד. 

מטרת ה-CBT לטיפול בחרדה היא לזהות ולתקן את המחשבות והאמונות השליליות, כאשר הרעיון הוא שאם תשתנה דרך החשיבה, תשתנה גם התחושה וההרגשה. 

איך מנצחים את המחשבות מעוררות החרדה?

אתגור מחשבות, או הבניה קוגניטיבית, היא התהליך שבו מאותגרים דפוסי החשיבה השליליים התורמים לחרדה, ומוחלפים באחרים חיוביים ומציאותיים יותר. 

התהליך המיטיב מתרחש בשלושה שלבים: 

• זיהוי המחשבות השליליות – בהפרעת חרדה מצבים נתפסים כמסוכנים יותר ממה שהם באמת, למשל אדם המפחד מחיידקים יכול לתפוס לחיצת יד כמסכנת חיים. את הפחדים הלא-רציונליים הללו יש לזהות באמצעות אסטרטגיות שונות, למשל לשאול את עצמנו, באמצעות הנחיית המטפל, מתי החלה החרדה.

• אתגור המחשבות השליליות -  בשלב זה המטפל ילמד את המטופל כיצד להעריך את המחשבות מעוררות החרדה, בתהליך שבו ייחקרו הראיות למחשבות המפחידות, ינותחו מחשבות לא מועילות ותבחן המציאות של התחזיות השליליות. אסטרטגיות לאתגור מחשבות שליליות כוללות ביצוע ניסויים, שקילת היתרונות והחסרונות של הדאגות או ההימנעות מדברים מפחידים, וקביעת הסיכוי הריאליסטי שמה שהמטופל חרד לגביו אכן יתרחש.

• החלפת המחשבות השליליות במחשבות מציאותיות, חיוביות ומדויקות יותר – המטפל יכול לעזור בניסוח הצהרות מציאותיות ומרגיעות, שאותן יוכל המטופל לומר לעצמו כאשר הוא מתמודד או מצפה למצבים שלפני הטיפול היו גורמים לרמות החרדה לנסוק. אלה שלושת שלבי הטיפול. החלפת מחשבות שליליות במציאותיות יותר אינה דבר פשוט, שכן פעמים רבות המחשבות הללו הן חלק מדפוס חשיבה מושרש. לכן, נדרש תרגול לשבירת ההרגל, וזו הסיבה ש-CBT כולל תרגילים ליישום בבית. 

עוד עשוי הטיפול לכלול למידה של זיהוי מצבי חרדה וכיצד הם נחווים גופנית, למידת מיומנויות התמודדות וטכניקות רגיעה שינטרלו את החרדה והפאניקה וכן התעמתות עם הפחדים, גם בדימיון וגם בחיים האמיתיים. 

טיפול בחשיפה 

טיפול בחשיפה הוא כלי מרכזי להיפטר מחרדות ונחשב לאחד האמצעים המוכחים ביותר למטרה זו. 

הרציונל של טיפול בחשיפה מתבסס על ההבנה שחרדה אינה תחושה נעימה ולכן ההימנעות ממנה טבעית. 

אחת הדרכים לכך היא פשוט הימנעות ממצבים שגורמים לחרדה.

אבל מלבד אי הנוחות הכרוכה בכך, הימנעות מפחדים אינה מאפשרת לנו הזדמנות להתגבר עליהם, ופעמים רבות רק מעצימה אותם. 

טיפול בחשיפה חושף את המטופל באופן הדרגתי למצבים או לאובייקטים שמפחידים אותו. 

הרעיון הוא שבאמצעות החשיפה הוא יחוש חווית שליטה הולכת ומתגברת על הסיטואציה, עד שהחרדה תדעך או תפחת באופן שלא יסב עוד מצוקה נפשית. 

החשיפה נעשית בשתי דרכים מרכזיות: 

המטפל עשוי לבקש מהמטופל לדמיין את המצב המפחיד או לחילופין, להתעמת איתו בחיים האמיתיים. 

במקום לעמוד מיד מול הפחד הגדול ביותר שלו, מה שעלול להיות די טראומטי, הטיפול חושף את המטופל אל הפחד בהדרגה, בגישה המכונה הקהיה שיטתית. זו מאפשרת למטופל לבנות ביטחון ולשלוט במיומנויות של שליטה ברגשות הבהלה. 

הטכניקה יכולה להיות מועברת בנפרד, או כחלק מטיפול CBT. 

הקהיה שיטתית כוללת שלושה שלבים: 

• למידת מיומנויות הירגעות – למשל הרפיית שרירים או נשימות עמוקות. תרגול השיטות הללו בבית, ולאחר מכן יישומן בעימות עם פחדים, להפחתת תגובת החרדה הפיזית (למשל רעידות) ולעידוד רגיעה

• הכנת רשימת צעדים – הרשימה תכלול 10-20 מצבים מפחידים שיקדמו את המטופל אל המטרה, כמו בדוגמה של פחד הטיסה. כל צעד צריך להיות כמה שיותר ספציפי, עם מטרה ברורה ומדידה

• התקדמות צעד-צעד – תחת הנחיית המטפל, המטופל יחל לעבוד על הרשימה. המטרה היא להישאר בכל מצב מפחיד עד שהפחד נרגע. 

באופן זה המטופל לומד שהרגשות לא יפגעו בו ושהם אכן חולפים. בכל פעם שהחרדה תהפוך עוצמתית מדי, הוא ישתמש בטכניקות ההירגעות שלמד, ולאחר שנרגע – יפנה שוב את תשומת לבו אל המצב. 

כך יתקדם המטופל צעד-צעד עד שיוכל להשלים כל אחד מהצעדים ללא תחושת מצוקה גדולה. 

התהליך של טיפול בחשיפה מתואר יפה בדוגמא זו, שמתארת חשיפה הדרגתית להקהיית פחד מכלבים: 

טיפול עצמי בחרדות

מלבד CBT וטיפול בחשיפה, ישנם טיפולים משלימים להפרעות חרדה, שנועדו להפחית את רמות המתח ולעזור להשגת איזון רגשי, בהם: 

• התעמלות – דרך טבעית לחיסול מתחים והקלה על חרדות. מחקרים הראו שמספיקות 30 דקות התעמלות 3-5 פעמים בשבוע כדי לספק הקלה משמעותית בחרדה. לתועלת מקסימלית, יש לכוון לשעה אחת לפחות של פעילות אירובית במרבית הימים.

• טכניקות הירגעות – תרגול קבוע של מדיטציית מיינדפולנס, למשל, או הרפיית שרירים פרוגרסיבית (PMR) עשוי להפחית חרדה ולהגביר את תחושת הרווחה הרגשית.

• ביופידבק - טכניקה טיפולית שעושה שימוש בסנסורים למדידת פונקציות פיזיולוגיות אצל המטופל (למשל קצב לב, נשימות ומתח שרירים) על מנת ללמדו לזהות את תגובות החרדה הגופניות וכיצד לשלוט בהן באמצעות טכניקות הירגעות.

• היפנוזה - לעתים טיפול בהיפנוזה משולב יחד עם CBT לחרדה. כאשר המטופל נמצא בהרפיה עמוקה, המהפנט משתמש בטכניקות טיפוליות שונות כדי לעזור לו להתמודד עם פחדים ולראות אותם בדרכים חדשות.

לחרדות אין תיקון מהיר, והתגברות על הפרעת חרדה דורשת זמן ומחויבות. 

פסיכותרפיה כוללת התמודדות עם הפחדים לעומת הימנעות מהם, ולכן לעתים המטופל ירגיש רע יותר לפני שמצבו ישתפר. הדבר החשוב הוא להיצמד לטיפול ולעקוב אחר עצות המטפל. אם המטופל חש יאוש מקצב ההתקדמות, חשוב שיזכור שתרפיה לחרדות היא אפקטיבית מאוד בטווח הארוך: מי שיתמיד, יקצור פירות.

המטופל אף יכול לתמוך בטיפול באמצעות בחירות חיוביות: החל מרמת הפעילות ועד לחיים חברתיים, ניתן להכשיר את הקרקע להצלחה על ידי קבלת החלטות מודעות לקידום רגיעה, חיוניות ונקודת מבט חיובית על היומיום. 

למידה והבנה לגבי החרדה חשובות להתגברות עליה ויעזרו למטופל להוציא את המיטב מהטיפול. 

טיפוח קשרים עם אחרים יפחיתו פגיעות. בדידות מהווה מצע לחרדה, ומפגשים עם חברים, נוכחות בקבוצת תמיכה ושיתוף הדאגות עם קרובים שניתן לבטוח בהם ישחקו לטובת המטופל.

אימוץ אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית יקל על המתח והחרדה. אין לצרוך אלכוהול וסמים להתמודדות עם התסמינים, וכדאי להימנע מסטימולנטים כמו קפאין, ריטלין או ניקוטין, שמחריפים חרדות. 

הפחתת סטרס בחיים על ידי בחינת גורמי הלחץ שבהם וחיפוש דרכים למזערם היא חיונית – הימנעות מאנשים שמעוררים במטופל חרדה, סירוב למחויבויות עודפות והקצאת יותר זמן לכיף ולרגיעה על בסיס יומי הם החלטות נהדרות לתמיכה בהצלחת הטיפול.

מתי ואיך לפנות לעזרה מקצועית?

התשובות אצלך, אבל הנה כמה דגשים חשובים: 

אם עולה דאגנות רבה מדי או שאתם חושדים שיש לכם הפרעת חרדה, זה הזמן לחפש עזרה מקצועית.

לפעמים קשה לזהות את תסמיני החרדה, כי עם הזמן אנחנו מתרגלים לסימפטומים.

חרדה היא חלק מהחיים, אבל רגשות כרוניים של חרדה, פחד או אימה הם אינדיקציה שצריך לפנות עזרה מקצועית.

בתור התחלה דברו על זה עם רופא/ת המשפחה.

הוא יבחן את ההיסטוריה הרפואית שלכם ויעשה לכם בדיקה גופנית כדי לשלול בעיות פיזיות שאולי יש להן מקור גופני.

הרופא יוכל להחליט יחד אתכם על טיפול תרופתי ו/או להפנות אתכם למומחה לבריאות הנפש, כמו פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, שיוכלו להשתמש בשילוב של טיפול שיחתי ותרופות לטיפול בחרדה ומניעת טריגרים. החדשות הטובות הן שניתן לטפל בחרדה, אבל הבעיה היא שהרבה אנשים עם חרדה לא פונים לטיפול. מי שהחרדה משפיעה לו על היומיום, צריך לעשות זאת.

מהי אינסומניה?

אינסומניה, נדודי שינה, היא הפרעה שכיחה, שהביטוי המרכזי בה הוא קושי להירדם ו/או  קושי לחזור לישון.

אינסומניה חריפה נמשכת לילה אחד עד מספר שבועות. 

אינסומניה כרונית היא אבחנה קלינית הנשענת משמעותית על ההיסטוריה של המטופל בכל הנוגע לשינה, מצבים רפואיים ופסיכיאטריים ושימוש בחומרים ממכרים. 

מחקרים מעלים כי לא פחות ממחצית מהבוגרים האמריקאים סובלים מרמה כזו או אחרת של קשיי שינה וכי שיעור האינסומניה בקרב מבוגרים בארה״ב הוא 14.8-22%.

ברמה המגדרית, נראה כי יותר נשים סובלות מאינסומניה לעומת גברים, הבדל שמתגבר אף יותר במהלך תקופת הבלות.

עוד נמצא כי אינסומניה שכיחה יותר בקרב קשישים, אנשים מרקע סוציואקונומי נמוך וכאלה שבריאותם לקויה או איכות חייהם נמוכה.

ישנם מטופלים שאצלם לא מדובר בסימפטומים קבועים אלא בכאלה שבאים והולכים. שינה שאינה מספקת נקשרה להשפעות שליליות על מצבים רפואיים רבים, בהם מחלות לב וכלי דם, מחלות הקשורות לכלי דם במוח ולאספקת דם אליו, סרטן, יתר לחץ דם וסוכרת.

איך מטפלים באינסומניה?

הפרעת שינה זו מובנת כאינטראקציה מורכבת של עוררות פסיכולוגית קוגניטיבית ושינוי במכניזמים של תהליכים הומאוסטטיים וביולוגיים המתרחשים מדי יממה.

ירידה בתפקוד של ״מתג״ השינה-ערות עלול לתרום לאינסומניה. במהלך השינה מתרחש חילוף איטי בין שלבים שאינם כוללים תנועות עיניים מהירות (non-REM) למחזורים של תנועות עיניים מהירות (REM).

אינסומניה, בין אם לטווח קצר ובין אם כרונית, היא מצב נפוץ ובעלת השפעה שלילית על קבוצות מטופלים פגיעות, בהן אנשי צבא בהווה ובעבר, בעלי בעיות פסיכיאטריות ורפואיות, אנשים בתקופות מעבר, כמו בלות, וקשישים. 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, בגרסה הייחודית שלו לאינסומניה. CBTI, טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעות שינה,  הוא טיפול הקו הראשון להפרעת השינה, עלותו הגבוהה והמחסור במטפלים בעלי הכשרה מתאימה מונע ממנו תפוצה רחבה. 

כיום צץ ה-CBTI הדיגיטלי (dCBTI), טיפול פסיכולוגי באינטרנט, שמהווה אופציה בעלת פוטנציאל להתגבר על המחסומים הללו. 

אינסומניה היא הפרעת השינה הנפוצה ביותר ונראה שההפסד השנתי בגינה בשנות חיים מתוקננות לאיכות (QALY) גבוה יותר מהאובדן שגורמים מצבים רפואיים ופסיכיאטריים אחרים. 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לאינסומניה

בהתבסס על ראיות איתנות שעלו ממחקרים קליניים רבים, CBTI מומלץ כטיפול ראשון לאינסומניה כרונית, שכן יש לו יותר תועלת מתמשכת ופחות תופעות לוואי שליליות מטיפול תרופתי.

במחקרים השוואתיים נמצאה השיטה אפקטיבית כמו תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים, אך לאלה האחרונים לא היו תועלות מתמשכות לאחר הפסקת הטיפול.

CBTI נמצא יעיל גם עבור אינסומניה עם תחלואה נלווית מגוונת, למשל כאב כרוני, פיברומיאלגיה וסרטן השד, כמו גם עבור נשים בגיל המעבר עם שינויים בגודל כלי הדם ואצל מטופלים עם מצבים פסיכיאטריים כמו תלות באלכוהול, תסמונת דחק פוסט-טראומטית והפרעה אפקטיבית.

תוכנית מקוונת לטיפול קוגניטיבי התנהגותי לנשים שחורות בארה״ב, שההתמקדה ברגישות כלפי ההקשרים בהם מתרחשת נדודי שינה בקהילה זו, הראתה תוצאות מצוינות, עם שיפור משמעותי במדדי שינה (Zhou et al, 2022).

תועלות נוספות של השיטה הן שיפור בסימפטומים של מצבים פסיכיאטריים קיימים, בעיקר דיכאון, ואף הפחתה של מחשבות אובדניות.

למרות ההמלצות הרבות והראיות המוצקות לגבי התועלת שב-CBTI, רק מעטים מקבלים את הטיפול, בשל מחסור במטפלים עם הכשרה רלוונטית.

dCBTI - טיפול CBT דיגיטלי באינסומניה

 בעולם הדיגיטל ניתן למצוא יותר מ-10,000 אפליקציות התנהגותיות בתחום הבריאות, רובן מתמקדות ברגיעה, מיינדפולנס ומדיטציה.

נראה כי 10% מהבוגרים בארה״ב משתמשים באפליקציות למעקב שינה, ולתמהיל הזה מצטרפות אפליקציות dCBTI, בשאיפה לעקוף את מחסום התפוצה הדלה של ה-CBTI.

חלקן אינן זקוקות לאישור מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) משום שהן מגדירות עצמן כאפליקציות בתחום השלומות (wellness) בעוד שכאלה המגדירות עצמן באופן ״רפואי״, למשל ״טיפול באינסומניה״, זקוקות לאישור.

בשאלת ההשוואה בין dCBTI ל-CBTI פנים אל פנים, נערך מחקר קטן בו נמצא שלשתי השיטות היתה השפעה חיובית משמעותית על הנבדקים ביחס לקבוצת הביקורת, אך הטיפול פנים אל פנים הראה ביצועים טובים יותר מזה הדיגיטלי ביחס לאינסומניה ולסימפטומים שלאחר טיפול של דיכאון וחרדה.

 dCBTI ללא מרשם

 אפליקציית Sleepio מציגה פורמט של משחק וידאו עבור שחקן יחיד ב-6 ״מפגשים״ בני 20 דקות כל אחת.

במחקר שהשווה בין יעילותה של Sleepio לזו של אפליקציית הרשת SHE, המדריכה להיגיינת שינה, נמצא כי בשבוע ה-24 Sleepio הראתה שיפור גדול באיכות חיים הקשורה לשינה.

עם זאת, השיפור בבריאות התפקודית ובשלומות הפסיכולוגית היה מתון יותר. מבחינת תופעות הלוואי השליליות, בשבוע ה-8 לאחר הטיפול נמצא בקרב משתמשי Sleepio שיעור גבוה יותר של מדווחים על עייפות או תשישות, כאבי ראש או מגרנות, אנרגיה או מוטיבציה מופחתות ורגזנות, ביחס לקבוצה שקיבלה חינוך שינה.

Sleepio נמצאה יעילה גם עבור נשים בהריון המתמודדות עם קשיי שינה ואף הוכח כי טיפול עצמי באפליקציה עשוי למנוע דיכאון לאחר לידה (Felder et al, 2021).

 dCBTI במרשם

 ה-FDA שוקל לאשר את אפליקציית Somryst כטיפול ה-dCBTI הראשון במרשם עבור מבוגרים עם אינסומניה כרונית בשילוב דיכאון. 

המדובר הוא באפליקציית תוכנה הכוללת CBTI והגבלת שינה ב-6 ״מפגשים״ באינטרנט. 

יש להניח שלא כל תכניות ה-dCBTI שוות, ושכאלה הנמשכות זמן רב יותר ומשלבות יותר תמיכה קלינית אישית יהיו בעלות תועלות רבות יותר.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות:

Berthold J. Digital therapy for prenatal insomnia may prevent postpartum depression. News Release. University of California San Francisco. December 15, 2021.

Darden M, Espie CA, Carl JR, Henry AL, Kanady JC, Krystal AD, Miller CB. Cost-effectiveness of digital cognitive behavioral therapy (Sleepio) for insomnia: a Markov simulation model in the United States. Sleep. 2021 Apr 9;44(4):zsaa223. doi: 10.1093/sleep/zsaa223. PMID: 33151330.

Jennifer N Felder, Elissa S Epel, John Neuhaus, Andrew D Krystal, Aric A Prather, Randomized controlled trial of digital cognitive behavior therapy for prenatal insomnia symptoms: effects on postpartum insomnia and mental health, Sleep, 2021;, zsab280, https://doi.org/10.1093/sleep/zsab280

Zhou ES, Ritterband LM, Bethea TN, Robles YP, Heeren TC, Rosenberg L. Effect of Culturally Tailored, Internet-Delivered Cognitive Behavioral Therapy for Insomnia in Black Women: A Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. Published online April 20, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2022.0653

חוזה לטיפול פסיכולוגי מרחוק /

פסיכותרפיה אונליין

במכון טמיר 

פסיכותרפיה משתנה באופן התלוי באישיות, הן של המטפל והן של המטופל והבעיות הפרטניות שהמטופל מביא עמו. 

טיפול פסיכולוגי אונליין, וטיפול פסיכולוגי בכלל, יכול לסייע לכם לגלות כלים וטכניקות שעשויים להיטיב עם מערכות יחסים, להפחית מצוקה נפשית ולשפר את איכות החיים.

פסיכותרפיה כרוכה בשינוי, שעשוי לגרום לתחושת אי נוחות, לא רק עבורך אלא גם עבור הקרובים לך.

האפשרות של ויתור על הרגלים ישנים, לא משנה עד כמה הם הרסניים או כואבים, תוכל לעתים קרובות לגרום לך להרגיש פגיעים. התהליך עשוי לכלול מפגש עם מנעד רגשות, כמו עצב, אשמה, חרדה, כעס ופחד. 

כמו כל שירות מקצועי, פסיכותרפיה יכולה גם לא לעבוד, ועבור מספר קטן יחסית של מטופלים הבעיות עלולות אפילו להחמיר.

למרות זאת, רבים מוצאים שטיפול פסיכולוגי, או פסיכותרפיה, שווה את אי-הנוחות הזמנית שהם חשים.

כמטופל/ת שמעורב/ת בתהליך, יש לך זכות מלאה לשאול את המטפל/ת שלך אודות הניסיון המקצועי, הרקע הקליני והאוריינטציה התיאורטית שלו. 

אנו מגישים לך את המידע הבא אודות היחסים הטיפוליים, כמענה לשאלות נפוצות.

הדף כתוב בלשון זכר, אך מיועד לכל זהות שהיא בספקטרום הזהות המגדרית. 

תהליך הטיפול

תחילה, תיפגש עם המטפל באפקליציית הווידאו זום, לשם הערכת הבעיות שאתה מביא עמך לטיפול.

לאחר מפגש או שניים, ישתף אותך המטפל ברשמים התחלתיים, אודות סוג הטיפול שנראה הכי מתאים לבעייתך.

המטפל ישוחח אתך גם על אלטרנטיבות ועל התועלות או הסיכונים האפשריים של אותן אלטרנטיבות.

במהלך המפגשים הראשונים, עליך לשקול -

האם אתה מרגיש בנוח לעבוד עם המטפל?

מכיוון שפסיכותרפיה עשויה לערב מחויבות והשקעה ניכרת של זמן, כסף ואנרגיה, חשוב שתרגיש נינוח עם המטפל אתו תעבוד.

אם תחליט שאינך חש בנוח לעבוד עם המטפל, הוא, או המכון, ישמחו לעזור לך למצוא מטפל אחר.

אם אכן תחליט להמשיך עם המטפל, תסכמו יחדיו על מטרות, מסגרת ותכנית לטיפול מרחוק. 

אם יוחלט שטיפול קבוצתי באינטרנט מתאים יותר, המטפל יעביר אליך חוזה קבוצתי נפרד, בו תוכל לעיין ולברר כל שאלה. 

בעיות מסוגים שונים עשויות להצריך משכי טיפול שונים.

לאחר מפגשי ההערכה, תשוחח עם המטפל על מה שנראה מתאים לעבודה טיפולית מקוונת על סוגי הבעיות שבהן תרצה להתמקד.

מרגע שתתחיל פסיכותרפיה, תחליטו יחדיו על לו״ז פגישות קבוע; הפגישות תתקיימה באמצעות תכנת זום או סקייפ, בהזמנת המטפל באמצעות קישור לחשבון מאובטח בתקן HIPAA. 

לרוב, יתקיים לפחות מפגש שבועי אחד בן 50 דקות, בהתבסס על הצרכים האינדיבידואליים.

תוכל להפסיק את הטיפול בכל שלב, למרות שמומלץ בכל מובן לשוחח על כך עם המטפל תחילה.

ההתחייבות היחידה שלך היא לשלם למכון טמיר עבור השירותים שכבר קיבלת, למעט המפגש הראשון, עבורו תתבקש להעביר תשלום מראש. 

תשלום עבור הטיפול

התשלום הבסיסי של מטפלי מכון טמיר לכל מפגש טיפולי בן 50 דקות באינטרנט הוא 320-450 ש״ח

התשלום מתבצע מראש באמצעות העברה בנקאית. 

פרטי החשבון להעברה:

שם החשבון: מכון א. טמיר לפסיכותרפיה בע"מ

הבנק הבינלאומי הראשון (31)

סניף הכרמל (9)

חשבון 440490 

תשלום עבור שירותים קליניים נלווים

שירותים מקצועיים שמסופקים מחוץ לפגישות שנקבעו, כמו ייעוץ טלפוני וכתיבת דו״חות, ייגזרו באופן פרופורציונלי מתשלום זמן הבסיס. 

בנסיבות בלתי-רגילות שבהן תהיה מעורב בהליך משפטי שיצריך את השתתפות המטפל, יתכן שייגבה תשלום גבוה יותר, עקב המורכבות והקושי הכרוכים במעורבות משפטית, הדרכה מקצועית בנושאי אתיקה ועוד. 

עדכון מחירים

מעת לעת התעריפים במכון עולים, בגלל אינפלציה ועלייה ביוקר המחיה. 

אם יעלה צורך בשינוי גובה התשלום למפגש, המטפל ייידע אתך על כך מבעוד מועד.

ביטוח לטיפול אונליין בחברת דיויד שילד

אם יש לך פוליסת ביטוח שמכסה טיפול פסיכולוגי אונליין, נוכל לספק לך קבלות חודשיות, אך עדיין תצטרך לשלם עבור השירותים בזמן בו הם ניתנים. 

יש לשים לב כי חוזה הביטוח הוא בינך לבין חברת הביטוח וכי האחריות על התשלום למכון היא שלך. 

המכון אינו מספק שירותים קליניים לקופות החולים, אולם מעצם היותו מוסד שמוכר על ידי משרד הבריאות ומועצת הפסיכולוגים, הורים יכולים לפנות לקופה ולתבוע השתתפות חלקית עבור טיפול רגשי לילדים ו/או הדרכת הורים, שמתקיימים עם עובדת סוציאלית קלינית או פסיכולוגית מומחית. 

תשלום עבור פגישות שהוחמצו או בוטלו

פגישות שהוחמצו או בוטלו יגררו חיוב רגיל בגובה עלות המפגש, אלא אם כן ניתנה על ידך התראה מוקדמת של 48 שעות מראש דרך אמצעי התקשורת שסוכמו. 

שיחות טלפון בין המפגשים

ניתן להתקשר למטפל במקרים שנקבעו או לכתוב במידת הצורך הודעת טקסט. 

כדי להשאיר הודעה קולית, יש להתקשר אלינו.

המטפל בודק הודעות מעת לעת, בין השעות 9 בבוקר ל-9 בערב במהלך השבוע ויחזיר שיחות בהזדמנות הראשונה. 

מצבי משבר

אם מצבך דחוף, הבהר זאת בהודעה והמטפל ישיב לשיחתך בהקדם האפשרי.

אם מדובר במשבר מיידי, התקשרו למספר הטלפון של ער"ן, שזמין 24 שעות, במספר 1201. 

חופשה

כאשר המטפל בחופשה, הוא דואג לגיבוי לשיחות דחופות על ידי מטפל מוסמך אחר.

תכתובת מייל

כתובת האימייל של המטפל תימסר לך על ידו. 

עם זאת, כדי להבטיח חיסיון ברשת האינטרנט, עדיף שלא לפנות למטפל באימייל.

אם תבחר לפנות למטפל באימייל, עליך לקחת בחשבון את כל הסיכונים בנוגע להגבלות החיסיון.

בנוסף על כך, המטפל אינו מתחייב לבדוק את האימייל בצורה סדירה, כך שהוא עלול שלא לקבל את הודעתך בעיתוי הנכון.

חיסיון התכנים

מטבע הדברים, הטיפול שלך יכלול שיחות עם המטפל על פרטים אישיים מאוד. 

היכולת של המטפל לעזור לך תלויה במידה רבה בשאלה עד כמה אתה מסוגל להיות פתוח בנוגע לעצמך – לרעיונות, לרגשות ולפעולות מקדמות מטרה. 

על מנת שתוכל להרגיש חופשי לשוחח בפתיחות עם פסיכולוג / מטפל וכדי שזכותך לפרטיות תהיה מוגנת, החוק קובע כי מתפקידו של הפסיכולוג / המטפל הנפשי לשמור את המידע על מטופליו חסוי. 

פירוש הדבר הוא, באופן כללי, שאסור לו לדבר על המקרה שלך עם איש, או לשלוח מידע אודותיך ללא הסכמתך המפורשת לכך.

אם אי פעם תרצה שהמטפל יחלוק מידע עם אדם אחר (למשל הרופא שלך), הוא יבקש ממך לחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית שיאפשר לו להחליף מידע עם אותו אדם.

המטפל ישוחח אתך על כך בטרם החתימה על ההסכמה.

זאת ועוד, המטפל עשוי להציג תיאור קצר מתוך הטיפול במצבים של הכשרה, הדרכה או פרסום מקצועי.

תוכל להיות בטוח שבמצב כזה המטפל יסווה לחלוטין את זהותך.

החרגות לחיסיון

ישנם יוצאי דופן לחיסיון, שעליך להיות מודע להם.

אנא שים לב שמרבית המצבים הללו נדירים, אך חשוב להבין אותם:

1. אם תאיים לפגוע באדם אחר, המטפל יידרש על פי חוק לנקוט בצעדים בכדי ליידע את הקורבן המיועד ואת רשויות אכיפת החוק המתאימות.

2. אם תאיים לגרום נזק חמור לעצמך, מותר למטפל לחשוף את המידע לאחרים, זאת במידה והוא מאמין שהדבר נחוץ למניעת הפגיעה לגביה אתה מאיים.

3. אם תחשוף, או שיהיה למטפל חשד סביר שילד, קשיש או חסר ישע מנוצל או מוזנח, החוק דורש מהמטפל ומהמכון לדווח על כך לרשויות הרווחה ו/או למשטרת ישראל. 

4. אם תחשוף שהעלית או הורדת חומרים פורנוגרפיים באינטרנט, בהם משתתף ילד באקט מיני מגונה, המטפל מחויב על פי חוק לדווח לרשויות המתאימות.

5. אם בית משפט יורה למטפל לשחרר מידע, הוא נדרש לספק את האינפורמציה הספציפית.

6. אם הופנית למטפל או למכוון על ידי בית המשפט, למטרת טיפול פסיכולוגי או אבחון פסיכודיאגנוסטי, תוצאות הטיפול או האבחון שנדרשו עשויות להיחשף בפני בית המשפט.

7. אם בהווה או בעתיד תהיה מעורב בתביעה או בהליך מנהלי מכל סוג (כמו פיצוי עובדים), בהם יהיה מעורב נושא בריאותך הנפשית, ייתכן ולא תוכל לשמור על פרטיות הרשומות הרפואיות של הטיפול בפני בית משפט.

8. על פי חוק כלי היריה המעודכן (2013), המטפל מחויב לדווח למשרד הבריאות אם הוא יודע כי בבעלותך או בחסותך או בשליטתך, או שאתה מנסה לרכוש או לקבל, כל כלי יריה שהוא או כל נשק קטלני אחר לתקופה של חמש שנים, אם אתה מדבר על איום רציני בהפעלת אלימות פיזית נגד קורבן או קורבנות הניתנים לזיהוי באופן סביר.

9. אם תפגוש עם המטפל בזוג, בקבוצה או במסגרת של טיפול משפחתי, המטפל יבקש מכל משתתף בטיפול להבטיח שישמור בסודיות את תכני בטיפול. עם זאת, אין ביכולת המטפל להבטיח שמשתתפים אחרים בתהליך הטיפולי (למשל, חברי קבוצה או בני משפחה) יעמדו בהסכם.

10. על מנת לספק לך את הטיפול הטוב ביותר שביכולתו, יהיו זמנים בהם המטפל עשוי לבקש עצמו ייעוץ של איש מקצוע מוסמך אחר בתחום בריאות הנפש. בהתייעצויות הללו, המטפל יעשה כל מאמץ להימנע מלחשוף את זהותך. היועץ / המדריך מחויב אף הוא משפטית לשמירת המידע חסוי, למרות שגם עליו חלות ההחרגות לחיסיון שצוינו לעיל. באופן דומה, כאשר המטפל בחופשה,  המכון מגבה אותו במטפל מוסמך. המטפל עשוי ליידע את המטפל המחליף על מצבך, על מנת לסייע לכך שתקבל את התמיכה המתאימה אם תזדקק לה בהיעדרו.

מצבים כאלה מתרחשים רק לעתים נדירות. 

אם מצב כזה יתרחש, המטפל מחויב לעשות כל מאמץ לשוחח אתך על כך באופן מלא בטרם ינקוט בפעולה.

במקרה של אירועים בלתי צפויים בטיפול

במידה והמטפל ימות חלילה, באופן לא צפוי, או יהפוך לנכה, ימשיך המכון לנהל את ההיבטים האדמיניסטרטיביים של הטיפול.

המכון יהיה אחראי על קשר עם מטופלים ואנשי מקצוע עמם נפגש המטפל בשנה שלפני מותו או נכותו, יספק הפניות למטופלים שנמצאים בתוך התהליך ויהיה אחראי להעברת רשומות רפואיות של הטיפול לאנשי המקצוע שיקבלו על עצמם את המשך הטיפול. 

חתימתך בתחתית מסמך זה מאמתת שאתה מתיר למטפל לספק לו את הרשומות הללו ואת פרטי ההתקשרות שלך, כך שיוכל למלא את תחומי האחריות הללו.

אם תודיע למטפל בכתב שאינך מעוניין לשחרר מידע אודותיך למטפל הרלוונטי במקרה של נכות,  ימלא המכון אחר הנחיותיך, אך תצטרך להודיע לו מי ייקח על עצמו את האחריות הזו במקום המטפל וכיצד האדם הזה יישם את בקשותיך מבחינה חוקית ואתית.

שאלות ובירורים

מטפלי המכון מעודדים אותך בכל שלב לשאול שאלות אודות הטיפול, כולל שאלות על הרקע המקצועי שלהם, הטכניקות בהן הם משתמשים, הצעות שהמטפל מציע, למה תוכל לצפות שיתרחש במפגשים ומה שקראת בהסכם. 

במקרה הלא-סביר שיצוצו בעיות שלא נוכל לפתור יחד, המטפל יפנה אותך למטפלים אחרים לייעוץ, או אם תעדיף, תוכל לבחור למצוא מטפל בעצמך. 

זוהי גם זכותך ליצור קשר עם ראש המכון, הפסיכולוגית הראשית או עם ועדת האתיקה בתחום העיסוק הספציפי של המטפל, המקבלת שאלות ותלונות אודות העוסקים בפסיכותרפיה ובמקצועות בריאות הנפש (הפ"י לפסיכולוגים, הר"י לפסיכיאטרים ואיגוד העו"ס לעובדים סוציאליים). 

בחתימה על טופס זה, אתה מאשר שאתה מבין ומסכים למה שקראת לעיל, וששוחחנו והבהרנו לשביעות רצונך כל שאלה שהייתה לך. 

בהצלחה!

צוות מכון טמיר

שם המטופל _______________

תאריך _________________

שם המטפל _______________ 

תאריך _________________

המלצות לפסיכולוגים -

התנהלות בתקופת הקורונה 

איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, APA, פרסם צרור המלצות לפסיכולוגים, לגבי שמירה על המטופלים ועל הפרקטיקה. 

ככל שחולפים השבועות וכמה שחושבים על המצוקה הגלובלית יותר לעומק, כך מתבהר כמה חשוב להתייחס לקורונה כמשבר בריאותי ונפשי משותף, ולא בנפרד זה מזה. 

אז פסיכולוגים /ת, הנה מספר דגשים שיסייעו לכם לשמור על המטופלים ועל עצמכם בזמן התפרצות הקורונה, להכין את הקליניקה להתמודדות עם המשבר, לתת מענה לדאגות המטופלים ולנהל את החרדה בקהילה שלכם:

הכינו את הפרקטיקה

חשבו מראש כיצד התפרצות בקהילה יכולה להשפיע על העסק שלכם, בחנו מחדש את המדיניות הפיננסית והעסקית שלכם וקבעו באילו אופנים תוכלו להתגמש. אפשר, למשל, לשנות את מדיניות הביטולים או לוותר על תשלום במקרה של ביטול ברגע האחרון. בדקו האם יש לכם די רזרבות במקרה של ירידה בהכנסות או של מצב בו תחלו בעצמכם. חשבו גם האם במצב כזה יהיה מי שידאג לתקשר עם הלקוחות ולשלם את החשבונות. 

חקרו את אפשרויות הטלפסיכולוגיה

בדקו אם אתם מצוידים כדי להציע שירותים טיפוליים בטלפון או בווידאו צ׳אט מאובטח מהמשרד או מהבית. אם אתם מקושרים לביטוח בריאות, בדקו האם הוא כולל החזרים לשירותים הניתנים מרחוק. שוחחו עם המטופלים על האפשרות להיפגש אונליין במידה ומחלה של אחד מכם ימנע מפגש פנים אל פנים. 

בדקו את מדיניות ביטוח הרשלנות הרפואית

חפשו סעיפים הנוגעים לחיסיון ולעבודה מהבית, בדגש על שירותי אונליין. בדקו בנוגע לייתכנות ולסיכונים של אחזקת רשומות בריאות במשרד ביתי, אם מתן השירות בקליניקה יושהה. 

שרטטו תכנית לתקשורת עם מטופלים

קבעו כיצד תישארו בקשר עם המטופלים במהלך בידוד. נסחו הודעה שמבהירה איך יתפקד המשרד ופרסמו אותה באתר האינטרנט שלכם, תלו אותה בחדר ההמתנה, שלחו אותה באימייל ועברו עליה עם כל מטופל. בהודעה יש לכלול מידע על מדיניות המשרד ועל הליכים כמו ביטולים של הרגע האחרון. 

ישמו תכנית של פרקטיקות קבוצתיות

ודאו שהמטפלים בארגון מצוידים במידע מעודכן, שיאפשר להם להגיב במהרה. 

קדמו היגיינה במשרד

צרו סביבת עבודה בטוחה עבור המטופלים והעובדים. הציבו שלטים המעודדים שטיפת ידיים והניחו מחטאי ידיים (כמו אלכוג'ל) בחדר ההמתנה, במשרדים ובשירותים.

סייעו בניהול חרדת המטופלים והקהילה

אצל חלק מהאנשים דיווחים חדשותיים אודות וירוס הקורונה ותפוצתו יעוררו חרדה. עזרו להפחית את הפחד על ידי אספקת מידע מהימן למטופלים, למנהיגי הקהילה ולתקשורת המקומית. הציעו את עצמכם לכלי התקשורת כמקור מידע לניהול חרדה סביב נגיף הקורונה. 

שימו בעדיפות את הדאגה לעצמכם

דאגו לפני הכל לבריאות שלכם ושל משפחתכם. מפתה לדאוג קודם כל לצרכי המטופלים, אך זכרו שאם תחלו, לא תוכלו לספק להם טיפול אפקטיבי.

כל פסיכולוג יגיד לכם מייד, שמפגש של טיפול פסיכולוגי אינו מהווה פעילות אטרקטיבית במיוחד עבור מתבגרים ומתבגרות. 

ילדים באים לשחק ולצייר במפגש, מבוגרים מוקירים את השעה בה הם יכולים ללהג ולהתלונן, בני נוער מרגישים שמובילים אותם לקליניקה לפגוש מבוגר סחי במקום לממש את עצמם בפלייסטיישן. 

אבל מה לגבי שיחה עם פסיכולוג אונליין?

ובכן, כפי שנראה תיכף, הבשורות הטובות הן שיש ראיות לכך שטיפול אונליין עם פסיכולוג יכול להועיל מאוד למתבגרים. 

מהו טיפול פסיכולוגי אונליין?

טיפול אונליין מאפשר למטופלים לפגוש את המטפל באופן מקוון ולתקשר עמו דרך וידאו (בזום או בסקייפ) בהודעות טקסט, באפליקציות סלולריות, באימייל או באתר ייעודי. 

חלק מהמטפלים ישתמשו בשיחות וידאו, אחרים בהודעות כתובות. 

טיפול אונליין יכול להינתן ביחד עם טיפול פנים אל פנים או כחלופה לו, כאשר מטופלים רבים אינם פוגשים את המטפל לעולם. 

האם טיפול פסיכולוגי  מקוון לבני נוער עובד?

מחקרים מצאו שנערים נוטים להיות פתוחים לרעיון של עבודה מול מטפל באמצעים אלקטרוניים, אך אפקטיביות הטיפול של כל אמצעי תקשורת (שיחת וידאו, תכתובת וכן הלאה) עדיין אינה לגמרי ידועה.

 מהמחקרים שכן נעשו, בולטת האינדיקציה שעשויה לצמוח לבני נוער תועלת מגישה אונליין לשירותי בריאות הנפש. 

הנה כמה נתונים ממחקרים קליניים מבוקרים:

• מחקר מ-2016 שנערך על מתבגרים אוסטרלים מצא כי לא פחות מ- 72% מהם טענו שייבחרו לפנות לטיפול אונליין במידה ויחושו בבעיה נפשית. 32% מבני הנוער שהשתתפו אמרו שיעדיפו טיפול אונליין על פני טיפול מסורתי. 

• במחקר מ-2015 אמרו בני הנוער שנבדקו שיעדיפו טיפול אונליין לשיח על נושאים רגישים יותר כמו מיניות, אבל בנושאים פחות נפיצים, כמו קונפליקטים חברתיים או בריונות ברשת,  הם יעדיפו דווקא פגישות פנים אל פנים. 

• בפרסום מ-2017 בחנה קבוצת חוקרים קנדית את יעילותו של טיפול מקוון מבוסס טקסט, עם נוער מקוויבק. בעוד שהנערים הגיבו טוב לתקשורת בהודעות טקסט, דווקא המטפלים שהשתתפו במחקר דיווחו שדי קשה להם להתמודד עם בעיות נפשיות מורכבות אצל בני נוער. 

• לבסוף, מחקר מ-2016 מצא כי למרות שנדרש עוד מחקר בנושא, הטווח ההולך וגדל של תכניות טיפול אונליין הזמינות לילדים ונוער מבשר טובות בנוגע לאפקטיביות שלהן. מן העבר השני, חלק מהטיפולים אונליין כלל אינם מערבים יועץ אנושי. 

גם אפליקציות מראות תוצאות יפות: 

ב-2017 בוצע מחקר מפורסם למדי על שימוש בצ'אטבוט כאמצעי טיפלי. המחקר העריך את האפקטיביות של אפליקציית Woebot – אפליקציה לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי אונליין – על בוגרים צעירים עם סימפטומים של דיכאון וחרדה.

רבים ממשתתפי המחקר דיווחו שהשימוש באפליקציה היה נפלא והעניק להם תובנות נפשיות מורחבות, אך לצד זה ציינו חלק מהמשתמשים כי המגבלות הטכניות של האפליקציה מהוות מקור שכיח לתסכול. 

בעד ונגד טיפול אונליין למתבגרים בהשוואה לטיפול בקליניקה

יתרונות

1. בני ובנות נוער מרגישים הרבה יותר נוח מאיתנו בסביבה אינטרנטית. מרביתם נהנים להתכתב ועשויים לחוש הרבה יותר בנוח מול המחשב בהשוואה לפגישה בקליניקה של המטפל.

2. טיפול אונליין עשוי להיות נוח יותר מבחינת נגישות ולחסוך את זמן ההגעה למשרד המטפל. יתרון זה נכון במיוחד עבור מתבגרים המתגוררים באזורים מרוחקים או כאלה שנעדרים אמצעי תחבורה נוחים.

3. טיפולי אונליין סובלים מפחות סטיגמות ביחס לטיפול רגיל. בעוד שהרבה נערים יחושו מבוכה מפגישה פנים אל פנים עם מטפל ואפילו יחששו שחברים יגלו זאת, האפשרות של טיפול אונליין עשויה להפחית משמעותית את הדאגות הללו.

 חסרונות

1. תקלות טכנולוגיות, כמו התנתקות חיבור האינטרנט, עשויות ליצור בעיות תקשורת עם המטפל, ותוכנות מיוחדות שמטרתן לשמור על המידע האישי חסוי עשויות להיות מסובכות.

2. אם יש לכם ביטוח בריאות פרטי, הרבה פעמים הכיסוי הביטוחי אינו כולל טיפול אונליין.

3. היעדר האינטראקציה ״בעולם האמיתי״ עלולה לפגום בטיפול, שכן המטפל לומד רבות משפת הגוף של המטופל ומהשינויים בקולו. בתקשורת כתובה הולך מידע זה לאיבוד, וגם שיחת וידאו אינה מהווה פתרון שלם לכך.

4. כישורי ההבעה בכתב של המתגבר עשויים להיות חסרים. טיפול אונליין בהתכתבות דורש יכולת הן של הבעה בכתב והן של קריאת מידע, ואינו מתאים לנערים שמתקשים במישורים הללו.

5. אם המטפל אינו מאותו אזור מגורים, ייתכן ולא יוכל לספק הפניות מתאימות לשירותים במידת הצורך

עניין אחרון, שהוא בעיקר תלוי מטפל -  הגבולות בטיפול אונליין נוטים להיטשטש, והמתבגר עלול לחוש שהמטופל הוא סוג של חבר, מה שיכול ליצור בלבול תפקידים. 

המיזם של עיריית ניו יורק טיפול נפשי אונליין למתבגרים

העיר ניו יורק השיקה בדצמבר 2023 תוכנית לטיפול פסיכולוגי מקוון בחינם לבני נוער בגילים 13 עד 17, שנקראת NYC Teenspace. 

פרויקט הטיפול הנפשי ללא עלות מופעל על ידי Talkspace, ספקית בריאות הנפש דיגיטלית ומציעה לבני נוער התכתבות בלי הגבלה עם איש מקצוע.

יש גם אפשרות לקיים פעם חודש פגישה טיפולית וירטואלית. 

מטרת התוכנית היא להנגיש שירותים פסיכותרפיים לבני נוער, שלרבים אין גישה אליהם. 

כיווון שזהו מפגש ראשון של המתבגרים עם בריאות הנפש,  איכות החוויה של הנעזרים ב-Teenspace די קריטית  - היא עשויה לעצב את התפיסה של בני נוער לגבי טיפול נפשי.

זו הסיבה שהביקורות מטרידות:

פסיכולוגים המעורבים בסיפור מעלים את החשש שהטיפול המצומצם שמציעה Teenspace לא יספק מענה קליני ראוי עבור בני נוער הסובלים מבעיות פסיכולוגיות מורכבות.

מבקרים אחרים תוהים מדוע העיר משתפת פעולה עם ארגון עיסקי כמו Talkspace למטרה קהילתית.

בכל מקרה בינתיים אין הרבה נרשמים, רק מיעוט מהמתבגרים הזכאים לשירות עושים בו שימוש.

אז טיפול פסיכולוגי אונליין למתבגר שלכם – כן או לא? 

הנה כמה שאלות שכדאי לשאול את עצמכם לפני שתקבלו החלטה: 

א. האם המטפל מורשה? היזהרו ממתחזים או ממי שמתיימר להציע טיפול אונליין אך למעשה נעדר הכשרה רלוונטית, כמו מנטורים או מאמנים לחיים. 

ב. האם טיפול מקוון הוא האופציה הטובה ביותר? אפשרות זו אינה מתאימה לכל מצב. לנער המפגין התנהגות מסוכנת, כמו שימוש בחומרים אסורים, או מבטא מחשבות על התאבדות או פגיעה עצמית, טיפול פנים אל פנים יתאים יותר. 

ג. כיצד המידע ישמר חסוי? מטפלים חייבים לשמור על חיסיון מידע. חשוב לשאול את המטפל על השיטות שבהן הוא נוקט על מנת להבטיח זאת. 

ד. מהם תנאי התשלום? האם התשלום הוא חודשי עבור כמות בלתי מוגבלת של אימיילים, או שמא פר פגישת וידאו? ישנן דרכי תמחור שונות ויש לוודא את הפרטים מראש. 

ה. כיצד ההורה יהיה מעורב? בעוד שיש לאפשר למתבגר לשוחח בפרטיות עם המטפל, חשוב שההורה ידע כיצד לתמוך בו ובמאמציו.

 ו. כיצד יישמרו הרשומות הרפואיות ואיך ישותפו עם הרופא המטפל? גם בטיפול אונליין מנוהל תיעוד שוטף של החומרים הקליניים, וחשוב לברר עם המטפל כיצד הוא מנהל אותה.

 ז. איזה מענה ניתן למקרי חירום? טיפול אונליין יכול להיות מסובך בזמני משבר. בררו, למשל, עם מי יצור המטפל קשר במקרה שהנער יאמר שהוא שוקל להתאבד.

הורים, אם אתם שוקלים את האפשרות של טיפול אונליין עבור המתבגר/ת שלכם, או שאתם חושדים שהוא סובל מהפרעה נפשית, ניתן להתחיל בימים כתיקונם משיחה עם רופא המשפחה. הרופא ישלול תחילה תחלואים ותסמינים גופניים שעשויים לתרום לבעיות הנפשיות. 

הרופא יוכל להמליץ האם טיפול נפשי אונליין הוא אופציה טובה, בהתאם לצרכי הנער. 

אם הוא סובל מבעיה נפשית רצינית או שיש לרופא הסתייגויות הנוגעות לשלומו, כמו פגיעה עצמית או כוונות אובדניות, אפשרות זו עשויה שלא להתאים. 

אם, לעומת זאת, הרופא יהיה סבור שטיפול אונליין עשוי להועיל לנער, יש לבדוק מיהם המטפלים הרלוונטיים. 

לבסוף, הכי חשוב, דברו עם הנער/ה על טיפול אונליין,  ועל טיפול פסיכולוגי בכלל. 

דונו איתו ביתרונות והחסרונות של טיפול מקוון בהשאווה לטיפול מסורתי. 

קחו בחשבון את דעתו, כי לא משנה איזה טיפול הוא יקבל, ההשקעה ומידת המחויבות שלו לתהליך הטיפולי יהיו הפקטור הכי חשוב באפקטיביות הטיפול.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

טופס הסכמה מדעת לטיפול נפשי אונליין במכון טמיר <

מקורות: 

שופר אנגלהרד, ע. (2020). להישאר במסגרת: המפגש דרך הגוף בזירת מסך המחשב בפסיכותרפיה בילדים. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3994

Barry, E., & Caron, C. (2023, December 15). New York City Is Offering Free Online Therapy to Teens: Will It Work? The New York Times. https://www.nytimes.com/2023/12/15/health/free-therapy-teens-nyc.html