מהי חשיבה מאגית? 

חשיבה מאגית, או אמונה טפלה, היא המחשבה שאירועים שאינם קשורים זה בזה קשורים באופן סיבתי, לעיתים כתוצאה של השפעה על-טבעית. 

במצב הפנימי של אדם עם חשיבה מאגית, הוא מייחס לרעיונות, מחשבות או התנהגויות השפעה סיבתית על העולם המציאותי, החיצוני.

כולנו מהרהרים לפעמים בצירופי מקרים בחיים, ובכלל זה אמונות טפלות, אולם במקרים מסוימים חשיבה מאגית עלולה להוות תסמין של בעיה נפשית, בעיקר של הפרעות טורדניות-כפייתיות. 

ולפעמים מחשבה מאגית באמת עובדת, כי כידוע גַּם שָׁעוֹן מְקוּלְקָּל מַרְאֶה אֶת הַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה פַּעֲמַיִים בְּיוֹם... 

מתי חשיבה מאגית היא בעיה?

חשיבה מאגית היא כאמור האמונה כי למחשבה לכשעצמה יש כוח משלה, והיא יכולה לגרום לדברים להתרחש, לרוב לאסונות כאלה או אחרים. לדוגמה, ״מכיוון שעברה בי כרגע המחשבה לפגוע בבת הזוג שלי, היא נמצאת עכשיו בסכנה גדולה״.

אדם שחושב באופן מאגי מתקשה להפריד בין המחשבה לבין המעשה.  ברמה מתונה יותר, כולנו מכירים את התופעה של נבואה שמגשימה את עצמה והשלכותיה. 

ברמה פתולוגית, חשיבה מאגית מאפייינת הפרעות נפשיות, בעיקר  OCD והפרעת חרדה כללית.

למשל, הימנעות מקביעת אירוע חשוב ביום שישי ה-13, הצפנת פתק בכותל או הבעת משאלת חיים עמוקה לפני כיבוי נרות – אפילו בפעולות פשוטות כאלה מעורבת חשיבה מאגית. 

זיגמונד פרויד היה מהכותבים הראשונים על הנושא, כשדיבר על חשיבה מאגית כמנגנון הגנה מפני תחושת חוסר אונים.

חשיבה מאגית נוטה להתעצם נוכח תחושת איבוד שליטה או אירועים חיצוניים מעוררי חרדה, כמו אובדן אדם אהוב. 

החשיבה המאגית מהווה מאמץ לשלוט במה שאינו ניתן לשליטה.

איך מתבטאת חשיבה מאגית אצל ילדים?

חשיבה מאגית מאפיינת ילדים צעירים, בגילאי 2-7. תקופה זו מאופיינת במשחקי ״נדמה לי״, כאשר הדמיון משמש את הילד לייצור הסבר עבור תופעות לא מובנות בעולמו.

בשלב זה, החשיבה הלוגית אינה מפותחת דיה ותחושת הנפרדות של הילד מהעולם סביבו רק מתחילה להתגבש.

לכן, חשיבה מאגית בשלב זה של החיים היא שכיחה ונורמלית. 

מרבית הילדים עוברים שלב בו הם מאמינים כי המחשבות והמשאלות שלהם הן כל-יכולות.

שלב אומניפוטנטי זה יכול להיות מאמץ להשיג אשליית שליטה על העולם שסובב אותם, אך לצד הפחתת החרדה, פנטזיה זו היא גם חרב פיפיות.

אם הילד חושב על כך שמישהו ימות, הוא תופס את המחשבה ככזו שיכולה באמת לגרום למותו.

לכן ילדים מפתחים ריטואלים ואמונות טפלות כדי להגן על עצמם מפני התגשמות המשאלות הללו.

אצל רוב הילדים, הפחד ממוות לא יהפוך פתולוגי: הם יגדלו, יתבגרו, יכחישו את מושג המוות כדי לא לעמוד מולו יום יום ויתחילו להתמקד בכאן ועכשיו.

איך מתבטאת חשיבה מאגית ב-OCD?

ניתן לראות חשיבה מאגית גם אצל בני נוער ומבוגרים, החל מרמה נורמטיבית ועד לרמה קיצונית שמעידה על פיתוח OCD או הפרעה טורדנית כפייתית. 

בהפרעת ocd חשיבה מאגית באה לידי ביטוי באמונות טפלות:

נניח, להגיד ״המחלה״ במקום לומר ״סרטן״, כי שימוש במילה עלול להחריף את מצב החולה.

 דוגמה נוספת היא להניח סכין תחת מיטת התינוק כסגולה נגד שדים, לא להושיט מספריים, לא לאפשר לחתן לראות את הכלה לפני החופה. 

עד כאן נורמלי ואף מוכר, אולם כאשר המחשבה מקבלת כוח משל עצמה, היא קמה על יוצריה ומכתיבה מה מותר ואסור לחשוב, מה מותר ואסור לעשות. 

זה OCD, אבל לא רק: 

בעוד שלרוב חשיבה מאגית פתולוגית קשורה לפסיכוזה או להפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), כאשר אדם מאמין שלמחשבותיו/פעולותיו יש יכולת שליטה באירועים חיצוניים, מהשוואה מחקרית בין אנשים עם OCD, הפרעת חרדה מוכללת (GAD) וקבוצת בקרה נורמטיבית, עולה כי רמות החשיבה המאגית דומות בקרב לוקים באחת מההפרעות הללו.

איך מתבטאת חשיבה מאגית בהפרעת חרדה כללית?

במקרה של GAD, נראה שהחשיבה המאגית מתבטאת באמונה שהחרדה שולטת באופן כלשהו בסביבה.

למרות שחוויית ה-GAD מעיקה, מי שלוקה בה מאמין באמת ובתמים שהמחשבה המאגית מגנה עליו מפני אסון גדול יותר, וכי דאגה אינטנסיבית מבטיחה ביטחון והצלחה, 

או שאם לא יעסקו בתכנון אינטנסיבי, יחתרו לשליטה תמידית, או יפתחו דאגת יתר בנוגע לכל דבר – הכל יתפרק.

סוג זה של חשיבה מאגית המאפיין אנשים הלוקים ב-GAD מקשה על ההחלמה ממנה, כי טבעי לגמרי שאדם שמאמין כי ויתור על החרדה יוביל לתוצאות שליליות, יתנגד לשחרורה.

איך מטפלים בחשיבה מאגית פתולוגית?

הטיפול המתאים ביותר בהפרעת חרדה כללית והפרעה טורדנית-כפייתית הוא CBT.

באופן אירוני, המפתח לניהול חשיבה מאגית הוא דווקא לתכנן קדימה, מלאכה שהסובלים מ- GAD ומ-OCD ממה בקיאים בה. מחשבה מראש על מצבים עתידיים מעוררי חרדה מקלה על ניהול החשיבה המאגית, לפני שהיא בכלל מתחילה.

בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, למשל, המטפל והמטופל יוצרים ביחד תכנית שתתבסס על האופן בו אדם הגיוני היה נוהג בסיטואציה, כאשר החשיבה מראש נותנת את ההזדמנות להתבונן במצב באופן ריאלי ולוגי ולא מתוך תחושת חרדה. 

למשל, לביקור מתוכנן בבית החולים המעורר דאגה מפני הידבקות במחלות אפשר להתכונן באמצעות צעדים כמו הצטיידות באלכוג׳ל ומסיכת פנים, זאת לעומת צעדים לא הגיוניים, כמו להגיע לבית החולים עם חומרי ניקוי ולהתחיל לנקות את הרצפות והדלפקים. 

דוגמה נוספת היא דאגה לקראת דדליין בעבודה:

צעד הגיוני שניתן לנקוט הוא למשל פירוק המשימה לחלקים פשוטים יותר לניהול והשלמת כל אחד מהם עד למועד מסוים.

את התכנון מראש חשוב לבצע בזמנים בהם מפלס החרדה נמוך וניתן לשקול צעדים הגיוניים.

בנוסף לטיפול, ניתן להיעזר גם בחבר את בן/בת זוג לגיבוש התכנית.

זה עובד. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מה זה פטישיזם?

פטישיזם, בתחום הפסיכולוגיה והסקסולוגיה, הינו הנאה מינית ארוטית המושגת ע"י חפץ מסוים או איברי גוף שאינם קונבנציונליים להנאה מינית.

הסיפוק שחש האדם נובע מהתבוננות באובייקט הפטיש, מגע עימו, הרחתו וטעימתו.

פטיש יכול להיות נלווה, באופן שאינו פתולוגי, להנאה מינית בכללותה, אבל במקרים מסוימים יכול להפוך להפרעה נפשית, במיוחד במצבים בהם הוא גורם למצוקה נפשית כלשהי או להפרעה בשגרת החיים.

מהם סוגי הפטיש הנפוצים?

דוגמאות לפטישים נפוצים הן פטיש לכפות רגליים, פטיש לשיער, לבשמים, להלבשה תחתונה, פטיש לצורות לבוש מסוימות, לצבע עור מסוים, למבנה גוף מסוים, ורבים נוספים.

האובייקטים האלה מעוררים באדם תשוקה מינית והנאה מינית, לעיתים ללא קשר ישיר לאדם המחזיק בהם.

איך נוצר Fetish?

מחקרים מתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית מציעים שפטיש מושג בדרכי התניה קלאסית, כלומר בצורה של למידת קשר בין גירוי מסוים לתגובה שהוא מעורר בגוף.

לרוב, מדובר בקשר שנוצר בגילאים צעירים יחסית, בין אובייקט מסוים לגירוי ועוררות מינית.

למשל, פטיש להלבשה תחתונה או לשיער ארוך עשויים להיווצר דרך הקשר שלהם לנשיות ולגוף האישה.

כלומר, האדם לומד ששיער ארוך והלבשה תחתונה מסוימת מסמלים את בואה של הנאה מינית או תשוקה מינית, והקישור שנעשה גורם לאדם לפתח פטיש לאובייקטים האלה.

ההסבר ההתנהגותי בדמות ההתניה הקלאסית זכה לביקורת רבה, שטענה כי התניה קלאסית אינה מספיקה על מנת להסביר כיצד נוצר פטיש, כיוון ומרבית בני האדם באותה החברה נחשפים לגירויים דומים, ורובם כמובן, אינם מפתחים פטיש משום סוג.

הצעה נוספת מסבירה כי פטישיזם הינו יותר מהתניה קלאסית פשוטה, כיוון ומעורבת בה גם אב-נורמאליות מסוימת בתפיסות מיניות או בתהליך הלמידה של ההתנהגות המינית.

תיאוריות Imprinting, כלומר תיאוריות "הטבעה" או "החתמה" מתחום הפסיכולוגיה האובולוציונית, טוענות שאצל כל בני האדם מתבצעים תהליכי הטבעה, מיניים ולא מיניים, כבר בילדותם המוקדמת.

כלומר, אנו מטעינים אובייקטים שונים במשמעות מסוימת, אשר הולכת איתנו לכל אורך חיינו.

פטישיזם, לפי גישה זו, הינו מקרה פרטי של הטבעה לא מדויקת, אבחנת יתר של אובייקט מיני. לדוגמה, במידה וילד למד כבר בצעירותו שלשיער ארוך יש קשר להנאה ולעוררות מינית, הוא אינו בהכרח מקשר זאת לכלל המין הנשי, כי אם משאיר את האבחנה כפרטית- רק למקרי שיער ארוך. לפי תיאוריה זו, מדובר בטעות באבחון, שכן ההנאה המינית אינה נובעת מהשיער הארוך אלא מהאדם שמתחתיו.

ויש גם הסבר אבולוציוני, למשל למה אנשים נמשכים לחלקי גוף או בגדים נוצצים / מבריקים?

הסבר מעניין שמגיע מעולם האסתטיקה והפסיכולוגיה האבולוציונית. מחקרים מציעים שהמשיכה לנוצץ קשורה לצורך קדום במים. בעבר הרחוק, המראה המבריק של מים שימש כסימן למשאב חיוני להישרדות, ולכן המוח שלנו "תכנת" אותנו לראות ברק כזה כאטרקטיבי ומזמין.

בנוסף, הברק משדר איכות, תחכום וערך – גורמים שמושכים אותנו גם בהקשרים מודרניים, למשל בתכשיטים או חפצים בוהקים אחרים. זו הסיבה שאובייקטים מבריקים, כמו מטבעות נוצצים או תכשיטים מלוטשים, נתפסים כיפים ואטרקטיביים יותר לעומת גרסאות מט, כשהן עמומות או מוכתמות.

במקרים קיצוניים יותר, בהם העניין המיני הופך להיות ממוקד כולו סביב האובייקט אליו התפתח פטיש, מוגדר הפטישיזם כסטייה מינית - פרפיליה.

מחקרים מלמדים כי גברים נוטים לפתח פטישים בשיעור גבוה הרבה יותר, ובפער משמעותי בהשוואה לנשים, וכן כי מדובר בנטייה ששורשיה בילדות, על אף שלרוב לא תתפרץ לפני גיל ההתבגרות, ולעיתים גם הרבה לאחריו.

איך מטפלים בפטישיזם?

מרבית אנשי הטיפול סוברים שפטישיזם הוא נפוץ ולגיטימי, ועליו לקבל התייחסות טיפולית רק כאשר פוגם בתפקודו התקין של האדם או יוצר מצוקה נפשית, לאדם או לסובביו.

במקרים פתולוגיים של פטישיזם, טיפול CBT - שיטות פסיכותרפיה התנהגותיות וקוגניטיביות-התנהגותיות - הן הנפוצות ביותר, אשר עובדות על שינוי דפוסי החשיבה של האדם והעשרת כלי ההתמודדות שברשותו אל מול דחפיו.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מצב פסיכוטי אחרי לידה 

מהי פסיכוזה אחרי לידה? 

פסיכוזה לאחר לידה היא הפרעה נפשית חמורה שעלולה לפגוע באמהות, זמן קצר לאחר הלידה ועד שלושה חודשים לאחריה. 

עצב ודיכאון אחרי לידה הן תופעות ידועות, אולם פסיכוזה אחרי הלידה (Postpartum psychosis / puerperal psychosis) מוכרת פחות ומסוכנת יותר. 

סטטיסטית, פסיכוזה לאחר לידה מתרחשת בשכיחות של מקרה אחד עד שניים לכל 500 לידות.

למרות שהתקף פסיכוטי אחרי לידה הוא מצב נדיר, ועל אף שיש לו טיפול, חשוב לפעול מיידית כאשר מופיעים סימנים ותסמינים רלוונטיים.

אבל ההשלכות של כל מקרה נבחנות לגופן, ולפעמים הוא עלול להסתיים בטרגדיה, כפי שקרה כנראה בחיפה באמצע 2023. 

מהם התסמינים של התקף פסיכוטי לאחר הלידה?

תסמיני ההפרעה יכולים להופיע יום-יומיים לאחר הלידה עד כמה שבועות אחריה, ובמקרים נדירים גם בחלוף חודשים.  

אחד מהתסמינים הראשונים הנפוצים ביותר של ההפרעה הוא פגיעה בשינה ולעיתים גם ניתוק מהמציאות. 

תסמינים נוספים הם הלוצינציות, דלוזיות (שממוקדות לרוב בתינוק) וחשיבה מבולבלת ותנודות חמורות במצב הרוח, פחד, חרדה, חוסר מנוחה, בלבול, אינסומניה, פרנויה, היפראקטיביות, סערת נפש, התנהגות מרוחקת ומופנמת, דיכאון או עצב קיצוני, מחשבות לא הגיוניות, כושר שיפוט דל, התנהגות מוזרה או לא אופיינית, מחשבות אובדניות, תוקפנות או אלימות. 

חשוב לציין כי מי שיבחין לרוב במצבה הנפשי החריג של האם הוא אדם קרוב ולא היא עצמה. 

כאמור, כאשר מזוהים תסמינים כאלה יש לפנות מיד לקבלת טיפול מקצועי.

מהי פסיכוזה?

פסיכוזה היא הפרעה נפשית שמאופיינת בהתנתקות מהמציאות.

פסיכוזה יכולה להופיע כתוצאה ממחלה פסיכיאטרית כמו סכיזופרניה או הפרעה ביפולרית.

במקרים אחרים היא  עלולה להיגרם על ידי מצב בריאותי, טיפול תרופתי או שימוש בסמים.

תסמינים אפשריים של מצב פסיכוטי כוללים דלוזיות, הלוצינציות, דיבור לא אחיד וחוסר שקט קיצוני.

אדם הסובל מהתקף פסיכוטי בדרך כלל אינו מודע להתנהגותו.

הטיפול עשוי לכלול שילוב של טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי, כלומר בשיחות.

נועה רוזן, MSW, מטפלת בנשים וגברים סביב תהליכי לידה והורות, ת״א

תגובות נפשיות נורמטיביות ופתולוגיות אחרי לידה

התקופה לאחר לידה מאתגרת נפשית.  

לידת תינוק היא תהליך מרגש שכולל אתגרים הנובעים משינויים הורמונליים, היעדר שינה ומתח שמקורו בהסתגלות למצב חדש ועוד, אבל  פסיכוזה שלאחר לידה מדובר בסיפור קיצוני הרבה יותר.

שינויים במצב הרוח או ברגשות לאחר לידה הם שכיחים מאוד ומרביתם נורמליים, אך חלקם מסוכנים ויש לטפל בהם. הפרעות מצב רוח לאחר לידה נחלקות לשלוש קטגוריות בסיסיות: 

• עצבות שלאחר לידה – בימים ובשבועות שלאחר הלידה חוות 60-80% מהאימהות עצבות, עם סימפטומים מתונים בדרך כלל. מצב זה אינו מסוכן, אינו דורש התערבות רפואית והאם יכולה לטפל בעצמה ובילד. 

• דיכאון שמופיע לאחר לידה – פוגע ב-10-15% מהאימהות הטריות ולו תסמינים חמורים יותר ומשך זמן ארוך יותר. מצב זה הופך את הטיפול העצמי ובילד למאתגר ולכן דורש התערבות מקצועית.

• פסיכוזה שלאחר לידה – הנדירה ביותר אך גם המסוכנת מבין הפרעות מצב הרוח שלאחר לידה. 

לקריאה נוספת:

מהי פסיכוזה בתקופת הווסת? 

הנקה

במהלך דיכאון או חוויה של סימפטומים נפשיים אחרים, ההנקה עשויה להיות קשה ומלווה במתח ולהוביל למורת רוח ולגמילה מוקדמת, שיכולה בתורה להחריף את הסימפטומים.

היכולת להניק במהלך טיפול בהפרעה תלויה בתרופות שנרשמו, בשאלה אם התינוק יכול להישאר עם אמו באשפוז, בהעדפת האם בנוגע להנקה, בתועלת לתינוק, בסיכון לתינוק במהלך הטיפול ובסיכון לאם במידה ולא תיצמד לטיפול התרופתי.

חגית קון אסף, MSW, מטפלת בפסיכוזה אחרי לידה, מכון טמיר חיפה

דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת במשברים בהריון ולידה, מכון טמיר ת״א

מהן הסיבות?

יש חילוקי דיעות בנוגע למקור המצב הנדיר, שיכול לצוץ אצל נשים ללא כל היסטוריה של בעיות נפשיות, אך ידוע שהסיכוי לפתח אותו גדל במקרים בהם יש היסטוריה אישית של הפרעה דו-קוטבית או סכיזופרניה, קרוב או קרובת משפחה מקרבה ראשונה שסבלו מפסיכוזה שלאחר לידה או מהפרעה נפשית אחרת, טיפול מקוטע במייצבי מצב רוח ו/או תרופות אנטי-פסיכוטיות או מקרה קודם של פסיכוזה שלאחר לידה. 

הקשר בין בין פסיכוזה אחרי לידה לבין הפרעה דו קוטבית סוג 1 מבוסס היטב, כאשר תחילתה של פסיכוזה בתקופה המיידית לאחר הלידה מהווה מנבא משמעותי לאבחון מאוחר יותר של הפרעה דו קוטבית סוג 1, אם כי חלק מהנשים אכן מציגות אפיזודה פסיכוטית בודדת של שאינה מתפתחת לכדי הפרעה פסיכיאטרית כרונית בתום התקופה שלאחר הלידה.

גורמי סיכון אחרים הם לידה בגיל נעורים, לידה ראשונה, סיבוכים במהלך הלידה או לידת תינוק עם בעיות בריאותיות.

מתח קיצוני עשוי להגביר את הסיכון לדיכאון שלאחר לידה אך לא בהכרח לפסיכוזה. 

דר׳ איה גולן, מומחית לטיפול בדיכאון, מכון טמיר ת״א

טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי

פסיכוזה שלאחר לידה היא מקרה חירום רפואי שחייב לקבל מענה, פן יסלים במהרה ויהפוך מסוכן.

למרבה המזל, ניתן לטפל בדבר באמצעות אשפוז בבית או בבית חולים, הערכה וטיפול פסיכיאטריים, תרופות, פסיכותרפיה אישית, משפחתית או קבוצתית, תמיכת בן זוג ובני משפחה או טיפול בנזעי חשמל (ECT). 

אבחון ופעולה מוקדמים יכולים להוביל להחלמה מהירה.

בעוד שהסימפטומים החמורים ביותר נמשכים 2-12 שבועות, יכולים לעבור 6-12 חודשים עד להחלמה.

מרבית הנשים יחלימו לחלוטין, אך התהליך עשוי להיות ארוך ומאתגר, כאשר לצד ההקלה בסימפטומים עשויים להופיע עצב, אשמה בשל הזמן האבוד וחיבור האם לתינוק, בושה, כעס, פחד מפני סטיגמה חברתית, פחד משיפוט כ״אם רעה״, מתח בקשרים משפחתיים, דאגה מפני הבאות ופחד ללדת שוב.

לאחר ההחלמה עלולה האם לחשוש מפני הישנות ההפרעה, ובצדק, שכן יש סיכוי שתחזור ללא קשר להיריון, ו-25-40% סיכוי שתחזור בהיריון עתידי.

ואולם אין פירוש הדבר שיש להימנע מלידות נוספות:

דווקא עכשיו, כשהאם יודעת כיצד להתמודד עם ההפרעה, היא תוכל להתכונן לקראתה במידה ותשוב, ביחד עם התמיכה המקצועית והמשפחתית הנדרשת.

ללא טיפול, פסיכוזה שלאחר לידה עלולה לסכן את חיי האם והתינוק ולהשפיע לרעה על המשפחה, והיא צופנת בחובה סיכון של 4% לרצח התינוק ו-5% להתאבדות האם.

באופן כללי, התאבדות היא סיבת המוות הנפוצה ביותר במהלך השנה הראשונה לאחר הלידה, כאשר מחקרים הראו שגם לבני משפחה של אימהות עם פסיכוזה שלאחר לידה סיכוי גבוה יותר להתאבד, וגם האימהות עצמן יהיו בעלות סיכוי גבוה יותר להתאבדות מאוחר יותר בחייהן. 

עם זאת, יש להבהיר כי למרות הסכנה לתוקפנות במהלך אפיזודה של פסיכוזה אחר לידה, לא כל הדלוזיות מלוות באלימות, ורוב האימהות הטריות שחוות את ההפרעה אינן פוגעות לא בעצמן ולא באחרים. 

ניתן למנוע פסיכוזה לאחר לידה, לפחות לנסות, מבעוד מועד, למשל: 

• דברו עם הרופא על ההיסטוריה הנפשית של האם והמשפחה.

• גשו לטיפול פסיכולוגי.

• למדו מה שניתן על ההפרעה.

• היו מציאותיים לגבי הלידה והאימהות.

• שתפו בתחושות שליליות. 

• אמצו אורח חיים בריא (למשל שינה ותזונה בריאים).

• ערבו את בן הזוג.

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון  

עדכון אחרון: 

29 באוקטובר 2025

מקורות:

Jones, I., Chandra, P. S., Dazzan, P., & Howard, L. M. (2014). Bipolar disorder, affective psychosis, and schizophrenia in pregnancy and the post-partum period. Lancet, 384(9956), 1789-1799.

Sit, D., Rothschild, A. J., & Wisner, K. L. (2006). A review of postpartum psychosis. Journal of women's health (2002), 15(4), 352–368

Freya Shepherd, MSc, BSc, William Davies, PhD. An Update on the Presentation, Nosology, and Causes of Postpartum Psychosis. June 16, 2022. Psychiatric Times, Vol 39, Issue 6,

גילנות (Ageism)

ומגיפת הקורונה:

הכתובת על הקיר

מה נוכל ללמוד מהפסיכולוגיה של קבוצות גדולות על הסכנות של הפנדמיה הראשונה שאנו חווים בימי חיינו? 

כולנו תקווה וציפייה שוירוס הקורונה ידעך בקרוב, אבל אם תימשך מדיניות המניעה הרדיקלית בה נוקטות ממשלות העולם, בגיבוי ארגון הבריאות העולמי, יתכן שהשלכות הקורונה על חיינו יסלימו בשבועות ובחודשים הבאים ושהתוצאות העיקריות תתבטאנה בפגיעה אנושה בכלכלה, כלומר בכיסים של כולנו.  

גילנות  

גילנות (Ageism) היא דעה קדומה שיוצרת אפליה על רקע גיל. 

בסרט Wild in the Streets, שעלה לאקרנים ב-1968 והפך לקאלט בתרבות האמריקאית של שנות ה-70, מוצעת עלילת בלהות, במסגרתה נשלחים כל תושבי ארה״ב מעל גיל 35 למחנות לחינוך מחדש, בעוד שהצעירים לוקחים לידיהם את השלטון במהלך דמוקרטי, באמצעות שינוי החוקה הפדרלית.

במקרה או שלא, בדיוק שנה לאחר עליית הסרט לאקרנים והסערה העצומה שהוא עורר, ניסח הגרונטולוג והפסיכיאטר האמריקאי רוברט באטלר את המושג גילנות, Ageism, אותה הגדיר כדעה קדומה כלפי בני אדם, בהתבסס בלעדית על גילם. 

המציאות לימדה אותנו לאורך העשורים שחלפו מאז, שאותה דעה קדומה פוגעת באוכלוסיית המבוגרים, בעוד ערכם הנתפס של העלומים משתבח עם השנים. 

סופו של הסרט (ספוילר לגיטימי אחרי למעלה מ-50 שנה...) במהפכה חדשה בה משתלטים בני נוער על האומה, ומי שהיו קודם המורדים נידונים בעצמם לחינוך מחודש. 

ההמונים לא מתים, הם רק מתחלפים. 

למה גילנות ולמה עכשיו?

קבוצות אנושיות גדולות נוטות להיווצר, להתגבש ולהתלכד בצורה המהירה ביותר כאשר חבריה מגדירים לעצמם בספונטניות סכנה נתפסת, תהא זו אמיתית או דימיונית. 

מכיוון שמשרדי הבריאות בכל העולם כופים על הציבור הנחיות שבולמות את התנועה הספונטנית של המשק ומכיוון שצעדים חיוניים אלו נועדו למנוע תחלואה בקרב אוכלוסיה פגיעה יותר (בעיקר גברים ונשים מעל גיל 70), ניתן לחזות תרחיש מזעזע, שאינו בדיוני כלל וכלל, בו תופנה אצבע מאשימה כלפי מי שגורם לכאורה להחמרה ולהנצחה של המצב. 

וכך, בקוטב האחר של ׳ספקטרום הסולידריות׳ עלולה לקרוס הדיאלקטיקה, עלולות לצוף שלל האשמות כלפי קשישים ובני הגיל השלישי. 

איך יתגלגל כדור השלג?

מבחינה קבוצתית, תחילתו של תרחיש הבלהות של אפליה כלפי קשישים במשבר הויראלי, בפיצול דיכוטומי גלובלי, בלתי פורמלי, בין שתי קבוצות באוכלוסיה: 

מחד, הקהלים שפגיעים להחמרת המצב הבריאותי ומאידך, מי שאינם בסיכון לתמותה בעקבות הידבקות בוירוס. באמצעות פיצול כזה עלולות להיווצר שתי קבוצות מובחנות, עם פסיכודינמיקה של ״אנחנו והם״, לצד רציונל מעוות שינוסח על ידי חברי קבוצת הבריאים - 

״אנחנו יכולים להידבק; שהם ייכנסו לבידוד״. 

אחרי הפיצול תופיע השלכה של התכנים השליליים כלפי הקבוצה הפגיעה, שהרי ״הם״ אינם עובדים, ״אנחנו״ אלה שמממנים עבורם את קצבאות הביטוח הלאומי והפערים בינינו לבינם מהותיים ולכן מתסכלים ומכעיסים. 

אחרי ההשלכה נפגוש מנגנון הגנה קבוצתי רב עצמה של אידאליזציה ודה-אבולואציה, יחד עם סאב-טייפינג,  אד הוק, ממוקד וייחודי:

״יש לי סבא או סבתא שאני אוהב, אבל שנאת הקשישים אינה חלה עליהם. הם, כמו מתי מעט אחרים, בסך הכל דוגמאות יוצאות מן הכלל של מציאות אמיתית ומוכחת...״. 

ההיסטוריה מלמדת שבעיתות חסך קיומי, כולנו נוטים להתחבר לאינסטינקט העדרי הבסיסי.

די לנו לראות את המדפים הריקים ברשתות השיווק כדי להבין, ולו לרגע, את כוחה הפלאי של פסיכולוגיית ההמון. 

לא במקרה מדברים בתקשורת על ההזדמנות לסולידריות חברתית כלפי קבוצות פגיעות. זו הצהרת כוונות לא מודעת של החזקים, הצעירים והבריאים יותר, כלפי מי שלכאורה מושכים בזנבו של אורגניזם כלכלי מסתער.

חשוב שנהיה ערים לרבדים הפרימיטיביים שלנו, ויפה שעה אחת קודם.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

מטפלים קוגניטיביים

התנהגותיים (CBT)

בראשון לציון ובאר יעקב

מהו CBT?

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא סוג של טיפול פסיכותרפי יעיל ונפוץ במיוחד, שעוזר למטופלים להבין את המחשבות והרגשות המשפיעים על התנהגותם.

העיקרון שעומד בבסיס שיטת הטיפול הזו הוא שהמחשבות והרגשות שלנו משחקים תפקיד בסיסי באופן בו אנחנו מתנהגים.

CBT נמצא אפקטיבי לטיפול במגוון הפרעות נפשיות, בהן פוביות, OCD, התמכרויות, דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, כעס, התקפי פאניקה, הפרעת קשב וריכוז ואפילו סכיזופרניה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

טיפול CBT נחשב לפסיכותרפיה ממוקדת. התערבות מבוססת ראיות, שדורשת מספר מצומצם יחסית של מפגשים ומסייע למטופל להתמודד עם בעיה ספציפית, עמה פנה למטפל.

למשל, אדם שעסוק בחשש טורדני על תאונות אוויריות עלול להימנע מטיסות. במהלך הטיפול ילמד המטופל לזהות ולשנות דפוסי חשיבה אוטומטיים, בעלי השפעה שלילית על ההתנהגות, התחושות והרגשות בעולם הפנימי.

הרעיון הוא שאם תעבדו על שיעורי הבית, התוצאות ניכרות די מהר.

מטרת ה-CBT היא ללמד את המטופל שלמרות שאינו יכול לשלוט בכל הרבדים של העולם הסובב אותו, הוא יכול לשלוט באופן בו הוא מפרש ומתמודד עם סביבתו.

CBT הפך פופולרי מאוד בשנים האחרונות בקרב מטפלים ומטופלים כאחד, ומכיוון שהוא קצר וממוקד הוא דורש פחות משאבים כלכליים מסוגי תרפיה אחרים.

ה-CBT נחקר רבות, מגובה אמפירית והוכח כיעיל בסיוע למטופלים להתגבר על מגוון רחב של התנהגויות לא סתגלניות, כאשר התמקדותו במטרות ספציפיות ובתוצאות עוזרת למדידת יעילותו. אחד מהדברים העיקריים בהם מתמקדת השיטה הוא שינוי המחשבות השליליות האוטומטיות שיכולות לתרום לקשיים רגשיים, לדיכאון ולחרדה ולהחריף אותם.

האם טיפול CBT מתאים לי?

ובכן, אם את/ה נכונים לשנס מותניים ולתרגל קצת שיעורי בית, אתם כנראה במקום הנכון. טיפול CBT מתאים למגוון רחב מאוד של בעיות:

החל מדיכאון, חרדה, פוביות, קשיי ויסות רגשי ופוסט-טראומה דרך הפרעות אישיות וכלה בתחלואה כרונית, כמו מאניה דיפרסיה וסכיזופרניה.

סוגים של CBT

בתהליך ה-CBT המטופל בוחן את מחשבותיו וראיות מהמציאות התומכות במחשבות הללו או סותרות אותן. כך הוא מקבל זווית ראייה אובייקטיבית וריאליסטית יותר על המחשבות התורמות לחרדה ולדיכאון. המודעות למחשבות השליליות, שפעמים רבות גם אינן ריאליסטיות, מתחילה להתניע דפוסי חשיבה בריאים יותר.

ב-CBT קיימים סוגים שונים של שיטות פסיכותרפיה שפותחו עם השנים, ביניהן:

טיפול רציונאלי-אמוטיבי (REBT)

טיפול רציונלי-רגשי הוא סוג של CBT שמתמקד בזיהוי ושינוי אמונות לא רציונאליות, קריאת תיגר עליהן ולמידה כיצד לזהות ולשנות דפוסי חשיבה כאלה. את השיטה פיתח הפסיכולוג האמריקאי אלברט אליס.

טיפול קוגניטיבי

ממוקד בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה מעוותים או לא מדויקים, תגובות רגשיות והתנהגויות. המהפכה הקוגניטיבית הופיעה כבר באמצע המאה הקודמת, כמענה לחסרונותיה של הפסיכואנליזה והטיפול הדינמי ככלי תוצאתי עבור רבים.

טיפול CBT מהגל השלישי

שיטת CBT ממשיכה להתפתח כל הזמן. אחרי הגל הראשון (טיפול התנהגותי) והגל השני (טיפול קוגניטיבי), הופיעה משפחה של טיפולים פסיכולוגיים שמבוססים על החשיבות של קבלה כתנאי לשינוי נפשי מיטיב ועמיד.

בין השיטות של הגל השלישי: טיפול דיאלקטי-התנהגותי, שמשלב אסטרטגיות כמו ויסות רגשי ומיינדפולנס, טיפול בקבלה ומחויבות (ACT) וטיפול MBSR, שימוש בקשיבות ככלי טיפולי מרכזי.

לעתים תכופות אנשים חווים מחשבות ורגשות המרכיבים או מגבירים אמונות לקויות, אשר יכולות להביא להתנהגויות בעייתיות שיפגמו בתחומי חיים רבים, בהם משפחה, זוגיות, עבודה ולימודים.

איך טיפול CBT עובד?

כדי להילחם במחשבות ובהתנהגויות הללו, CBT מתחיל מזיהוי האמונות הבעייתיות ומלמידה כיצד מחשבות, רגשות מצבים יכולים לתרום להתנהגויות שאינן סתגלניות.

התהליך עלול להיות קשה, בעיקר עבור חולים שמתקשים באינטרוספקציה, אך יכול לבסוף להוביל לגילוי עצמי ולתובנות שהן חלק חיוני בתהליך הטיפולי.

החלק השני של הטיפול יתמקד בהתנהגויות שתורמות לבעיה באופן אקטואלי והמטופל ילמד ויתרגל מיומנויות חדשות שאותן יוכל ליישם בחיים האמיתיים.

במרבית המקרים CBT הוא תהליך הדרגתי שמסייע למטופל לצעוד לעבר שינוי התנהגות.

למשל, אדם הסובל מחרדה חברתית יכול להתחיל מלדמיין עצמו במצב חברתי מעורר חרדה. בשלב הבא הוא יתרגל שיחות עם חברים ומשפחה וכך יתקדם צעד צעד אל עבר התגברות על החרדה.

המטפל, מצדו, ייקח חלק אקטיבי מאוד בתהליך ויעבוד בשיתוף פעולה מלא עם המטופל להשגת מטרות שהוגדרו בתחילת הטיפול. המטפל יסביר למטופל על התהליך בפרוטרוט ולעתים קרובות ייתן לו שיעורי בית לביצוע בין המפגשים.

בהשוואה לשיטות פסיכואנליטיות, המעודדות חקירה עצמית שקצותיה פתוחים יותר, CBT הוא לעתים קרובות השיטה המתאימה ביותר עבור מטופלים שחשים יותר בנוח עם גישה מובנית וממוקדת שבה יש למטפל תפקיד מנחה. ואולם בכדי שהטיפול יהיה אפקטיבי, המטופל חייב להשקיע זמן ומאמץ בניתוח מחשבותיו ורגשותיו וביישום שיעורי הבית ולשתף פעולה עם אסטרטגיות כמו ניהול יומן, משחקי תפקידים, טכניקות הירגעות והסחות מנטליות.

CBT יכול להתאים במיוחד לאנשים שאינם רוצים בהכרח לשלב פסיכותרפיה עם טיפול תרופתי ואחד מיתרונותיו הגדולי הוא בכך שבמיומנויות ההתמודדות שייפתח המטופל הוא יוכל להשתמש גם במצבים עתידיים.

ומה הביקורת על השיטה?

אחת מהביקורות המרכזיות על CBT היא שישנם מטופלים שטוענים כי המודעות למחשבות שאינן רציונאליות ואינן בריאות אינה הופכת את שינויין לדבר קל.

זאת ועוד, CBT אינו נוטה לגעת בהתנגדויות פוטנציאליות תת-מודעות לשינוי.

מצפים לשמוע מכם!

מטפלי ה- CBT של מכון טמיר בראשון 

מקורות:

Meyer, T., Scott, J. (2008) Cognitive behavioural therapy for mood disorders. Behavioural and Cognitive Psychotherapy 36: 685–693. doi: 10.1017/S1352465808004761.

האם קיימת הפרעה

טורדנית כפייתית (OCD)

אצל ילדים בגן חובה?

בניגוד לדעה המקובלת, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) פוגעת גם בילדים, כאשר עד 4% מהם יפתחו אותה.

גיל ההתפרצות הממוצע אצל ילדים הוא 10, אך אפילו בני 5-6 עשויים להיות מאובחנים בהפרעה. 

תסמינים קליניים של OCD אצל ילדים יכולים להופיע אפילו בגיל 3 אך התופעה נדירה ביותר. 

מרבית הילדים בגיל טרום ביה״ס מאוד אוהבים למיין חפצים לפי צבע, צורה, גודל ומרקם, דבר אשר כחלק מגדילתם המהירה בגילאים הללו עוזר להם לנסוך היגיון בעולמם המוצף בגירויים חדשים. ילדים נוטים גם לחזור על אותו משפט, מה שמשקף דרך להטמיע מידע חדש למערכת הקוגניטיבית. 

נטיה לסדר וארגון מעידה גם התפתחות קוגניטיבית נורמלית וחיובית, כאשר הילד לומד כיצד להבחין בין מאפיינים שונים של קבוצות עצמים על ידי דמיון ושוני. התהליך הזה, שבפסיכולוגיה קוגניטיבית מכונה קטגוריזציה, הכרחי לזיהוי, שיום והכללה של עצמים בסביבה. התהליך חייב להתקיים כדי שנוכל בסופו של דבר להבין ש״שולחן״ ו״כסא״ הם אובייקטים מובחנים, אך שניהם שייכים לקטגוריה המוכללת ״רהיטים״. 

מתי סדר וארגון של ילדי גן עלולים לבטא נטיה אובססיבית?

התנהגות כזו מתחילה להיות בעייתית רק כאשר היא משפיעה על הפעוט באופן שלילי, כשאשר במקום מיון כחלק ממשחק אישי או חברתי, ההתנהגות הופכת לאובססיה או לפעילות שמכוונת להקלה על פחד או חרדה. בעיקר יש לשים לב אם הדבר פוגע בפעילותו הנורמלית, ואם כן - יש לחפש עזרה מקצועית. 

ילדים בגן עם OCD קפדניים יותר בנוגע לחוקים ולסדר וצריכים שדברים יתבצעו בדרך מסוימת. אם מדלגים על צעד בדרך או שיש חריגה מסדר מסוים הם עלולים להתרגז מאוד ולחוש חרדה. למרות האתגר ההורי שבדבר, יש דרכים להתמודד איתו. ראשית כל, יש ללמוד על ההפרעה, בייחוד ביחס לילדים. מספר עובדות מפתח: בניגוד למבוגרים, לילדים עם OCD יש לרוב פחות תובנות לגבי האובססיה שלהם ובדרך כלל לא תהיה להם יכולת להבין את הטבע הלא-רציונלי של מחשבותיהם; תוכן האובססיות של ילד יכול להיות שונה מזה של מבוגר. למשל, נפוץ שילדים עם OCD יחשבו באופן אובססיבי על מוות של הוריהם וסביר שהריטואלים או ההתנהגות הכפייתית שלהם יהיו סביב בני משפחתם;

במרבית המקרים הטיפול המומלץ בהתפרצות OCD אצל ילדים יהיה שילוב של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לילדים (אישי או קבוצתי) עם, במקרים חמורים, תרופות שמגבירות את רמות הנוירוכימיקל סרוטונין, למשל כאלה מקבוצת SSRI.

השימוש בתרופות אלה נעשה בזהירות רבה אצל ילדים ומתבגרים משום שיש אינדיקציות שהן עלולות להגדיל את הסיכון להתאבדות בקרבם; כ-5% מהילדים עם OCD לוקים בהפרעה שנקראת PANDAS, שלה מאפיינים כמו התפרצות מהירה של הסימפטומים, והיא עשויה לדרוש טיפול שונה מהרגיל. כהורים כדאי ללמוד על ההפרעה ובכך להוריד את רמות המתח ולהקל על העבודה הביתית הנדרשת לטיפול. 

מחקרים הראו שמעורבות הורית חיונית להצלחת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. בהתאם למגבלות הקוגניטיביות ההתפתחויות של ילדים.

הסבר על מושגים מופשטים צריך להיעשות בהתאמה לגיל הילד, וגם כאן יש להורים ערך עצום בסיוע למטפל הילדים. 

עוד על ההורים להזכיר לילד, יומיום, שה-OCD הוא הבעיה שאחראית למצוקה שלהם, בעוד שהילד ובני המשפחה הם ה״טובים״. הדבר יסייע לו שלא לחוש אשמה או בושה בשל ההפרעה. 

מעל לכל יש להיות מעורבים בכל תהליך הטיפול ולא לפחד לשאול שאלות.

עוד דרך טובה לקבל מידע היא מהורים שחווים מצב דומה. יש חשיבות גדולה ששני ההורים או האחראים על הילד יהיו מעורבים בדבר ושקיומה של ההפרעה לא ״תטויח״. 

לעתים פרטנר שנמנע מלדבר על הנושא או לסייע בתרגול הביתי הנדרש לטיפול רק משקף בכך את חרדותיו שלו. חשוב שכל בני המשפחה יהיו מודעים למה שהטיפול מצריך, בעיקר בנוגע לטיפול בחשיפה ומניעת תגובה (ERP). 

לעתים קרובי משפחה יעתרו לבקשתו של המטופל (מבוגר או ילד) להשתתף בהתנהגות הכפייתית על מנת להפחית את חרדתו, אך כדי שטיפול יעבוד ההתנהגות הזו חייבת להפסק. לעולם על תאבדו תקווה, קיימים כיום טיפולים רבים, ואם האסטרטגיה הראשונה אינה עובדת – אפשר לפנות לאחרת, להחליף מטפל או לנסות שילוב שונה של תרופות. עם הטיפול הנכון, ילדים רבים חווים הקלה בסימפטומים.

אנחנו יודעים שלפעמים

קשה לך להחליט

במקום ללכת לאיבוד בסבך הספקות

הירשמו לשיחת ייעוץ ממוקדת

ותקבלו המלצה אחת מותאמת אישית.

השיחה עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

טיפול פסיכולוגי בטראומה

בתל אביב ומרכז הארץ 

מכון טמיר בתל אביב מהווה מרכז מומחים לטיפול בטראומה ו-PTSD,

המאגד מטפלים בשיטות EMDR, PE ו-CBT ממוקד טראומה.

המכון פועל בשיתוף פעולה עם מוסדות מובילים לבריאות הנפש במרכז

ומציע מענה מקיף הכולל אבחון וטיפול מבוסס מחקר.

מהי טראומה נפשית?

טראומה נפשית היא אירוע לא צפוי בו מתערערת אשליית הביטחון האנושית, תוך סכנה לאדם או לקרובים לו. 

אנשים ששרדו מאורע טראומטי עלולים למצוא עצמם חווים אתגר רגשי עוד זמן רב לאחר שהאירוע הסתיים. למרות שזוהי התמודדות נפוצה עבור שורדי טראומה, עוצמת הסימפטומים יכולה לפחות עם הזמן, כחלק מההחלמה.

ואולם אנשים הנאבקים בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ממשיכים לחוות את התסמינים שגורמים להם למצוקה משמעותית. 

דר׳ שני פיצ׳ו-פרלורנזוס, מטפלת בטראומה, מכון טמיר תל אביב

בעוד שטראומה סווגה בעבר כהפרעת חרדה, כיום היא משתייכת לקבוצת ההפרעות הקשורות לטראומה ולגורמי לחץ נפשיים.

הטיפול בטראומה בתל אביב בשנת 2026 מתבצע במרכזים מומחים המשלבים פרוטוקולים מבוססי ראיות כמו EMDR ו-CBT.

מוקדים מרכזיים כוללים את מרכז אסיף (איכילוב), הקליניקה לטראומה באוניברסיטת תל אביב ואת מכון טמיר, המציע מענה ממוקד בפריסה עירונית.

מחפשים טיפול בטראומה בת"א?

מכון טמיר מציע פסיכולוגים מומחים ב-EMDR, CBT ו-SE.

התאמה אישית,  מחיר נוח והתחלה מיידית

בנחלת יצחק, הצפון הישן ויפו. המרכז מוכר ע״י משרד הבריאות.

איך בוחרים מטפל בטראומה בתל אביב?

בחירת מומחה לטיפול בפוסט-טראומה (PTSD) היא שלב קריטי בהחלמה. כדי להבטיח מענה מקצועי וממוקד בשנת 2026, מומלץ לפעול לפי הקריטריונים הבאים:

• לוודא הכשרה בשיטות מבוססות ראיות (Evidence-Based): ודאו שהמטפל מוסמך באחת הגישות המוכחות לטיפול בטראומה, כגון EMDR (עיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים), PE (חשיפה ממושכת), או CBT ממוקד טראומה. אלו השיטות המדורגות כיום ביעילות הגבוהה ביותר בספרות הקלינית.

• בדקו הסמכה ורישוי מקצועי: בתחום הטראומה, ישנה חשיבות עליונה לפנייה לפסיכולוג קליני, עו"ס קליני או פסיכיאטר בעלי רישיון בתוקף ממשרד הבריאות. מומחיות בטראומה דורשת הבנה עמוקה במנגנונים נוירולוגיים של עוררות יתר ודיסוציאציה.

• בחנו הניסיון הספציפי לסוג הטראומה: טראומה על רקע לחימה (תגובות קרב) דורשת מומחיות שונה מטראומה מינית, אובדן או טראומה מורכבת (C-PTSD). בחרו במכון או במטפל שיש להם נבחרת מומחים המכסה את התחום הספציפי הרלוונטי אליכם.

• נגישות וזמינות בפריסה עירונית: טיפול בטראומה דורש עקביות. בתל אביב, מומלץ לבחור מטפל הפועל באזור נגיש (כמו נחלת יצחק, רמת החייל או יפו), כדי להפחית חסמים לוגיסטיים שעלולים לפגוע ברצף הטיפולי בזמני דחק.

במקרים מסוימים, במידת הצורך, נתפרת במכון מעטפת טיפולית מותאמת אישית, הכוללת פסיכותרפיה וייעוץ פסיכיאטרי.

PTSD יכולה להתפתח הן לאחר אירוע טראומטי מבודד והן בעקבות חוויות טראומטיות כרוניות וחוזרות. מגוון של הפרעות נפשיות וסימפטומים קשורים ל-PTSD וגורמים למצוקה קלינית משמעותית ולפגיעה באינטראקציות החברתיות של המתמודד, ביכולתו לעבוד או בתחומי חיים אחרים. 

בארה״ב חיים עם PTSD כ-8 מיליון אנשים וההערכה היא ש-7-8% מהאנשים יחוו אותה בשלב כלשהו בחייהם. כ-70% מהמבוגרים בארה״ב דיווחו שחוו אירוע טראומטי לפחות פעם אחת בחייהם, אך בהחלט לא כל מי שחווה אירוע כזה יפתח את התסמונת.  

בין הגורמים שיכולים לתרום לסבירות לפתח PTSD הם מצב בריאותי נפשי או גופני, תגובה רגשית במהלך הטראומה, סוג הטראומה, מגדר (נשים נוטות פי 2 ללקות ב-PTSD), גיל, מצב משפחתי, מערכת תמיכה רגשית וגורמי לחץ נוספים לאחר הטראומה. 

טראומות אצל ילדים

בארה״ב יותר משני שליש מהילדים דיווחו על אירוע טראומטי שקרה להם לפני גיל 16, כאשר האירועים הטראומטיים הנפוצים ביותר בקרב ילדים הם ניצול נפשי, גופני או מיני, אלימות בקהילה או בבית הספר, אלימות ביתית או עדות לה, אסונות טבע, טרור, ניצול מיני מסחרי, אובדן פתאומי או אלים של אדם אהוב ומחלה או תאונה מסכנות חיים.

מכיוון שילדים עשויים להתקשות יותר בעיבוד חוויותיהם ובהתמודדות עם ההשפעות הרגשיות ארוכות הטווח של טראומה, חשוב לאפשר להם לדבר על חווייתם.

מערכת תמיכה חזקה, עם גישה לטיפול מתאים, מהווה רכיב קריטי בהחלמת הילד. אחד הדברים המועילים ביותר שניתן לעשות עבור אדם קרוב שמתמודד עם טראומה הוא ללמוד על הסימפטומים והאתגרים שהוא חווה.

הדבר יסייע לחמלה ולהבנה כלפיו ויעזור לו לשוחח על אתגריו. ישנה גם חשיבות עליונה לעידוד המתמודד לפנות לעזרה מקצועית, שכן סימפטומים שאינם מטופלים עלולים להחמיר עם הזמן.

מומלץ לשאול את המתמודד על חוויותיו ולהטות אוזן קשבת אקטיבית וזמיינה.

אינכם צריכים ״לתקן״ דבר, רק לאפשר מרחב קשוב ולא שיפוטי.

אבחון טראומה

באבחון PTSD ישנם מאפיינים נבדלים שנוכחותם עשויה לגרום לאבחנה ספציפית יותר מאשר PTSD כללית, ביניהם דיסוציאציה (נתק) והתפרצות או ביטוי מושהים.  

אחד מהעדכונים האחרונים שנעשו באבחנת התסמונת הוא הוספת סימפטומים ספציפיים עבור ילדים עד גיל 6. 

המאפיין הדיסוציאטיבי הספציפי לאבחון PTSD מתייחס לנוכחות קבועה או חוזרת של דה-פרסונליזציה (חוויה של צפייה בדברים ובעצמי בניתוק או מחוץ לגוף) או דראליזציה (תחושה שהדברים בסביבה אינם אמיתיים, כמעט כאילו האדם מנותק מהעולם). המאפיין הספציפי של התפרצות מושהית, או ביטוי מושהה, מתייחס לאנשים שעונים על הקריטריונים לאבחון התסמונת רק לאחר 6 חודשים לפחות מהתרחשות האירוע הטראומטי. 

למרות שהמטופל עשוי לחוות את חלק מהסימפטומים בצורה מיידית יותר, הקריטריונים הסימפטומטיים המלאים הנדרשים לאבחון יגיעו רק מאוחר יותר. 

עוד אבחנה ספציפית וחדשה היא של פוסט טראומה מורכבת, שמתייחסת לטראומטיזציה על רקע של אירועים חוזרים וחזרתיים, למשל אלימות בבית, ניצול מיני או הזנחה הורית, שבעקבותיהם האדם עלול לפתח פוסט טראומה מורכבת, הנגרמת ממאורעות טראומטיים עם אופי כרוני. 

תסמינים של פוסט טראומה

הסימפטומים הנדרשים לאבחון של PTSD מחולקים ל-4 אשכולות:

1. חוויה חוזרת: מחשבות חזרתיות או זיכרונות של אירוע טראומטי לעתים קרובות; סיוטים חוזרים; תחושה שהאירוע מתרחש שוב (פלאשבק); תחושה חזקה של מצוקה כאשר האירוע מוזכר; תגובה פיזית כאשר האירוע מוזכר, למשל דפיקות לב מואצות או הזעה.

2. הימנעות: מאמצים להימנע ממחשבות, תחושות או שיחות על האירוע הטראומטי; ניסיון אקטיבי להימנע ממקומות ומאנשים שמזכירים אותו; ניסיון להיות עסוק מכדי לחשוב עליו.

3. עוררות יתר: קשיים להירדם או לישון שינה רצופה; רגיזות מוגברת או פרצי כעס; קשיי ריכוז; תחושת ״על המשמר״ קבועה או תחושה שסכנה אורבת תמיד מעבר לפינה; עצבנות או נטייה להיבהל בקלות. 

4. מחשבות או אמונות שליליות: קושי להיזכר בחלקים חשובים של המאורע הטראומטי; אובדן עניין בפעילויות חשובות שפעם נחשבו חיובית; הרגשת ריחוק מאחרים; קושי לחוש רגשות חיוביים כמו שמחה או אהבה; תחושה שהחיים הסתיימו טרם זמנם. רבים מהסימפטומים הללו הם הקצנה של תגובתו הטבעית של הגוף למתח. 

הבנת התגובות הטבעיות שלנו לאיום או לסכנה (תגובת ״הילחם או ברח״) יכולה לסייע להבנה טובה יותר של תסמיני ה-PTSD. על מנת לאבחן PTSD אין צורך בנוכחות כל הסימפטומים (רק לעתים רחוקות יחווה מטופל את כולם) אלא במספר מסוים של סימפטומים מכל אשכול. 

מלבד אלה ישנן דרישות נוספות לאבחון מדויק של איש מקצוע, למשל התגובה הראשונית לאירוע הטראומטי, כמה זמן נמשכים הסימפטומים ועד כמה הם מפריעים למטופל בחייו. 

טיפול פסיכולוגי בטראומה 

התמודדות עם תסמיני טראומה עשויה להיות קשה ולכן מטופלים רבים עלולים לפתח אסטרטגיות התמודדות לא בריאות ולא יעילות, כמו צריכת סמים ואלכוהול או אפילו פגיעה עצמית.

לכן, חשוב מאוד ללמוד כיצד לפתח אסטרטגיות ומיומנויות התמודדות עם תסמיני הטראומה, ביניהן למידה כיצד להתמודד עם חרדה, מציאת דרכים חדשות שיעזרו לכם לנהל נכון סערות רגשיות, למידה כיצד להתמודד עם מחשבות חודרניות וזיכרונות קשים, לנהל בעיות שינה, לדעת כיצד לזהות טריגרים ואיך לחזות אותם, וכאשר מדובר על PTSD, ללמוד איל להתמודד עם פלאשבקים וחוויות דיסוציאטיביות. 

ישנם מספר טיפולים פסיכולוגיים שנמצאו יעילים בסיוע לאנשים להתמודד עם תסמיני טראומה:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ממוקד בטראומה

TF-CBT הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי שעבר הסבה לווריאציה של טיפול בטראומה. כמו כל טיפול CBT, מדובר כאן על התערבות אקטיבית, מבוססת מחקר, מעשית ומהירה יחסית לטיפול בגישה דינמית.

בניגוד למטפלים בגישה דינמית, מטפלי TF-CBT מתמקדים בשינוי דרכי ההערכה והתגובה לסיטואציות, מחשבות ורגשות שקשורות בטראומה, כמו גם התאמה של ההתנהגויות הלא בריאות הנובעות ממחשבות ורגשות מאיימים. 

טיפול בחשיפה ממושכת (PE)

טיפול בחשיפה ממושכת פותח על ידי פרופ׳ עדנה פואה (שנפטרה לאחרונה), ונחשב לאחת משיטות הטיפול הפסיכולוגי האפקטיביות ביותר להתמודדות עם טראומה.

PE הוא טיפול התנהגותי בטראומה שמטרתו להפחית ישירות את הפחד, החרדה וההתנהגות ההמנעותית באמצעות עימות הדרגתי של המטופל עם המחשבות, הרגשות והמצבים האסוציאטיביים שמעוררים תסמינים נפשיים קשים. 

תרפיית קבלה ומחויבות (ACT)

טיפול ACT הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי מהגל השלישי של CBT,  המבוסס על הרעיון שהסבל עמו מתמודדים שורדי טראומה אינו נובע מהחוויה של כאב רגשי אלא דווקא מהמאמץ להימנע מאותו כאב.

מטרת הטיפול היא לסייע למטופל להיפתח ולהסכים לקבלה מלאה של החוויה הפנימית, לפני שהוא פונה לשינוי התנהגותי של המצב.

כל זה קורה בזמן שהמטופל מפחית את מיקוד הקשב לבריחה מכאב, מה שלטענת הגישה אינו יעיל וגם אינו אפשרי, ומגביר את הניסיונות לחיות חיים משמעותיים שתואמים לערכיו וללמוד כלים מוכחים לחיותם כך. 

EMDR

שיטת EMDR, שפירושה הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים, היא שיטת טיפול אפקטיבית מאוד לטיפול בטראומה (כמו גם טיפול בחרדות) המערב חשיבה על הטראומה תוך כדי שימת לב לגירוי חיצוני, למשל אור או אצבע הנעה על הגב, דבר המסייע ליצירת קשרים חדשים בין הטראומה לבין חשיבה חיובית יותר.

מהי אנליזה פונקציונלית?

ניתוח פונקציונלי, או אנליזה פונקציונלית, הוא שלב חיוני בכל טיפול פסיכולוגי התנהגותי, שמשמש לזיהוי שלבים בחשיבה בעייתית, תוך איתור החוליה בה יהיה נכון יותר להתמקד בכדי להביא לשינוי טיפולי. 

כלי זה ממקד את הסיבה ואת המטרה של ההתנהגות ולעיתים קרובות תופעל מניפולציה ישירה על משתנה רלוונטי במטרה לשנות את התנהגות המטרה. 

אנליזה פונקציונלית, למרות ששמה מרמז על כך, אינה עומדת כשיטת טיפול בפני עצמה.

למעשה, ניתן לחשוב עליה יותר כעל אסטרטגיה ממוקדת, או צעד, בתוך טיפול התנהגותי, שמנחה את המטפל לגבי קבלת החלטות ובחירת התערבויות בטיפול. 

בבסיסה, אנליזה פונקציונלית מתבוננת על התניה אופרנטית והתניה קלאסית, כדי לקבוע את הקשר בין גירויים לבין תגובות. 

המונח "אנליזה פונקציונלית" (או "ניתוח פונקציונלי") הושאל מתחם המתמטיקה והוא מתאר יחסים בין משתנים, בהם שינוי בערכו של משתנה אחד מביא לשינוי במשתנה אחר.

בפסיכולוגיה, ניתוח פונקציונלי מתייחס למידה בה גירוי ותגובה מסוימים מקיימים אינטראקציה זה עם זה.

סקירות ספרות מקיפות על ניתוח פונקציונלי נערכו לאורך השנים  (Beavers et al., 2013, Hanley et al., 2012). סקירה נרחבת יותר שפורסמה ב-2023 ומתייחסת לעשור האחרון בחנה 1,333 תוצאות של ניתוח פונקציונלי מ-326 מחקרים על ניתוח פונקציונלי של התנהגות בעייתית.

אין ספק שהכלי התעורר שוב לחיים, במגוון יישומים. 

איך עובד ניתוח פונקציונלי?

תהליך הניתוח כולל מעקב לאורך זמן אחרי היעדים ההתנהגותיים שהוצבו בטיפול, תוך התערבות שיטתית בגורמים ובהשלכות של ההתנהגויות הבעייתיות של המטופל. תוך כך, ניתן לבחון בזכוכית מגדלת מהם המאפיינים הסביבתיים שמשפיעים על ההתנהגות ומנבאים אותה, ולבסוף גם להביא לשינוי.

היסטורית, טכניקה זו מזוהה עם התניה אופרנטית, ואכן תהליך זה קשור קשר עמוק לרעיונות של התניית תגובה התנהגותית רצויה. בפועל, בניסיון להבין תופעות קליניות מורכבות, הניתוח הפונקציונלי כולל בדיקה קפדנית של ההתניות האופרנטיות בחייו של המטופל והאינטראקציות ביניהן. ניתוח פונקציונלי בפסיכותרפיה מאפשר לקחת את המידע שנאסף לפני התהליך הטיפולי ולבנות באמצעותו טיפול המותאם לכל אדם באופן פרטני. כך, הניתוח מסייע לקבוע באילו משתנים יש להתמקד, להבין לעומק אילו התערבויות יקלו על המטופל, ולעזור לו לסגל התנהגויות שישפרו את איכות חייו.

כיוון שישנן התנהגויות רבות שנמצאות בקורלציה זו עם זו, הניתוח מסתמך גם על מחקרים בתחום הפסיכולוגיה. למשל, אם המטופל מדווח על פחד מהתקפי חרדה, ניתן לפנות למחקרים המצביעים על סיטואציות שהוא ימנע מהן בסבירות גבוהה (למשל, קניונים, אוטובוסים ועוד) ולאחר מכן להעריך באופן ישיר עד כמה זה נכון ומתאים למטופל. עם זאת, כיוון שניתוח פונקציונלי בודק את הקשר בין ההשלכות של ההתנהגות על דפוסי הפעולה המקובעים של האדם, הדגש הוא על הערכה פרטנית של המשתנים הנוגעים לחייו של כל אינדיבידואל.

על אף שניתן לזהות את הרעיון העומד בבסיס האנליזה הפונקציונלית עם אסכולות תיאורטיות רבות, הנפוצה בהן היא המסורת הטיפולית ההתנהגותית.

בלב אסכולה זו עומד הרעיון שאם אנו רוצים להבין התנהגות, עלינו להבין את ההקשר, ההיסטורי והעכשווי, שייצר אותה בעבר ומשמר אותה כיום.

על כן, התומכים בגישה זו טוענים כי הגורמים הסביבתיים הם המשתנים המשמעותיים ביותר בקביעת התנהגות האדם.

עמדה מרוככת יותר טוענת כי ניתן להבין התנהגות מתוך מחשבה על הפונקציות שהיא מחזיקה ביחס לסביבה (כלומר, מה האדם מרוויח או מפסיד מההתנהגות). נקודת מבט זו מובילה באופן טבעי להתערבויות יעילות אשר פועלות באופן ישיר לשינוי ההקשרים הסביבתיים שמשפיעים על התנהגותו של האדם. כאשר מנסחים כך את הרעיון העומד בבסיס הניתוח הפונקציונלי, ניתן לראות כי שיטה זו לא שוללת היבטים אחרים בהבנה של ההתנהלות האנושית, אלא מציעה אסטרטגיה יעילה לחזות התנהגות ולהשפיע עליה.

שלבים של ניתוח פונקציונלי בטיפול

תהליך הניתוח הפונקציונלי כולל מספר צעדים כאשר משתמשים בו במסגרת פסיכותרפיה: בשלב הראשון, מתקיימת הערכה של ההתנהגויות הבעייתיות של המטופל על שלל היבטיהן. כיוון שהתבוננות ישירה בהתנהגות המטופל אינה תמיד אפשרית במסגרת הטיפולית, ניתן לבצע הערכה בלתי-ישירה של העוצמה, התדירות, האורך ומידת הגמישות של ההתנהגויות הבלתי-מסתגלות שלו.

ההערכה הראשונית של הבעיה מתבצעת באמצעות שאלות כגון "מה בחייך מטריד אותך?".

על מנת להבין את היקף הבעיה, ניתן לשאלות שאלות המתייחסות להתנהגויות הגלויות של המטופל עליהן הוא יודע לספר, לתחושות הגופניות שהוא חש, או למחשבות שעולות לו ועשויות להיות קשורות לבעיה שאיתה הוא מתמודד. שאלות שמטרתן להבין את העוצמה, המשך והגמישות של ההתנהגות הבעייתית יכולות להיות. 

- "כמה זמן זה נמשך?", או - "תוכל לספר לי על זמנים בהם הבעיה הייתה הכי חמורה מבחינתך, וגם על פעמים בהם נראה היה שהמצב משתפר?".

בשלב זה של ההערכה הראשונית, יש לבחון לעומק גם שימוש במושגים שגורים כמו דיכאון וחרדה, שכן במהלך הניתוח המטפל מחפש תיאור ספציפי ככל הניתן של ההתנהגות הבעייתית והקשיים הנלווים לה אצל המטופל. ניתן להשיג מטרה זו בעזרת שאלות כמו - "כאשר אתה אומר שאתה מרגיש מדוכא, מה בדיוק המשמעות של המונח הזה עבורך?". ניתן לתת למטופל דוגמאות מתוך מחקרים המעידות על הקשר בין מצב נפשי כלשהו לבין התנהגויות מסוימות. למשל, בראיון עם מטופל המתלונן על דיכאון, ניתן לשאול אותו אודות השינה, מצב-הרוח והתיאבון שלו.

בשלב הבא של הניתוח הפונקציונלי יש להעריך מהם הדברים המובילים להתנהגויות הבעייתיות, אילו גירויים יכולים להכחיד אותן, ואילו תגמולים, חיוביים ושליליים, קשורים אליהן. שאלות כמו - "האם זה אי-פעם קרה בתקופה אחרת של חייך?" "מה עוד מתרחש בחייך כשזה קורה?" "האם אותו הדבר קורה במקומות או בזמנים שונים?" הן שאלות המסייעות להעריך מהם הגורמים המובילים להתנהגות שאותה מתאר המטופל.

כדאי לשאול גם על מצבים בהם סביר שהמטופל לא ייתקל בקשיים, או על מצבים בהם עוצמת המצוקה שלו פוחתת.

בשלב זה חשוב להבין עד כמה הבעיה משתנה ממצב למצב, וליתר דיוק - מהן הסיטואציות הבעייתיות יותר ומהן הבעייתיות פחות. תשובה על שאלה זו תספק את הבסיס הטוב ביותר להעריך מה יהיה הגירוי המכחיד והגירויים המותנים היעילים ביותר. למשל, מטופל מתאר תחושת חרדה במצבים חברתיים, שמתגברת עוד יותר כאשר הוא מרגיש שהוא עומד למבחן בעיני אחרים. כאשר הוא עומד בפני מצבים מהסוג הזה הוא נוטה לברוח, וכך הוא נמנע מתחושת החרדה.

בדוגמה זו, פעולת הבריחה מהסיטואציה זוכה לחיזוק, כיוון שהבריחה מפסיקה את הגירוי הלא-נעים (כלומר, את האינטראקציה החברתית עצמה, את המחשבות השליליות, את התחושות הרגשיות והגופניות הקשורות למצבים מסוג זה ועוד).

כאשר מוסיפים לסיטואציה גם תחושה של "עמידה במבחן", פעולת הבריחה הופכת להתנהגות מבוססת אף יותר, כיוון שככל שהמצב קיצוני יותר כך גוברת הסבירות שהמטופל יברח, וככל שהוא פונה להתנהגות הזו יותר, כך היא מתקבעת.

בשלבים הראשונים של הניתוח הפונקציונלי, המטרה היא להבין את מערכת המשתנים הזו, כך שניתן יהיה לעבוד איתה בהמשך.

הצעד הבא בתהליך הוא להעריך את ההשלכות שנלוות להתנהגויות הבעייתיות, ביניהן גם את ההשלכות שמחזקות את ההתנהגות, וגם את ההשלכות שמחלישות אותה ומהוות "עונש".

ניתן לזהות את ההשלכות באמצעות שאלות כמו "מה קורה לאחר מכן?" ו-"איך אתה מרגיש כשזה מסתיים?"

לעיתים ישנן השלכות חברתיות לסימפטומים שמתאר המטופל.

למשל, ייתכן שבני המשפחה נותנים יותר תשומת לב לאדם כאשר הוא מראה סימנים של דיכאון, או שהם מוותרים לו על מטלות הבית.

ניתן לזהות השלכות מהסוג הזה בעזרת שאלות כמו "כיצד אנשים מגיבים כאשר אתה נעשה מדוכא?". אם לא ניתן להעריך מהן ההתנהגויות, הגורמים וההשלכות באופן ישיר, כדאי להשתמש במספר מקורות מידע, כמו למשל חברים, משפחה או קולגות.

בשלב האחרון פונים לתהליך הטיפול עצמו, שכולל התערבויות המתמקדות בגורמים ובהשלכות של ההתנהגות כפי שעלו עד כה בניתוח הפונקציונלי.

ההתערבות יכולה להיות מכוונת למספר מרכיבים שזוהו בניתוח:

חלק מן ההתערבויות מכוונות לסילוק הגורמים המקדימים להתנהגויות הבעייתיות או של התגמולים המחזקים אותן.

כך למשל, התערבות שמטרתה להביא אדם מכור להרואין לעבור לגור בסביבה ללא סוחרי סמים, תעלים את נוכחותם של גירויים המובילים להתנהגות (הדילר למשל), ותחליש את הזמינות של ההרואין, שמהווה תגמול, חיזוק של התנהגות חיפוש הסם.

התערבויות אחרות מכוונות לשינוי הפונקציות הפסיכולוגיות של הגורמים וההשלכות של ההתנהגות, ולאו דווקא סילוקן בפועל.

למשל, במצב של חרדה חברתית, ניתן לצמצם או להכחיד את האפקט של ההתניה באמצעות חשיפה שיטתית לאינטראקציות חברתיות, שתפחית את הפחד ואת התנהגות ההמנעות של המטופל.

בנוסף, ניתן לפנות לטיפול בהתנהגות הבעייתית באופן ישיר, באמצעות הגברת הסבירות להתרחשותה של התנהגות מיטיבה ותואמת.

לעיתים קרובות, התערבויות מהסוג הזה משולבות עם התערבויות אחרות.

כך למשל, בדוגמה של המטופל הסובל מחרדה חברתית, המטפל ייתן חיזוקים חיוביים למטופל כאשר הוא מתמודד עם מצבים חברתיים מעוררי פחד.

התערבות מסוג זה יכולה להביא הן לחיזוק ההתנהגות הרצויה, והן להכחדת הפחד המותנה.

למעשה, ניתן לתאר את התהליך כולו בצורה סכמתית:

לאחר שהקשיים והיעדים הומשגו במונחים של עקרונות התנהגותיים בסיסיים, ניתן לתרגם אותם לתוכנית פעולה ממשית בטיפול ולהבין מהן ההתערבויות הנדרשות, ולבסוף גם להעריך את השינוי שנעשה.

אם התוצאה שהתקבלה חיובית ומקובלת, התהליך הושלם.

אם התוצאה אינה התוצאה הרצויה, הצעד הבא יהיה לחזור על צעדי ההמשגה הראשונים, כלומר, להעריך מחדש את המשתנים המשפיעים על ההתנהגות או את הרכיבים שדורשים שינוי באמצעות התערבות.

לסיכום, אנליזה פונקציונלית אינה מהווה שיטת טיפול בפני עצמה, אלא אסטרטגיה אנליטית שמספקת את הבסיס לטיפול עצמו.

רעיון זה אינו מוגבל לטיפול בטווח צר של התנהגויות, גורמים והשלכות.

גם בעיות מורכבות במיוחד יכולות להיבחן תחת זכוכית המגדלת של האנליזה הפונקציונלית, מבלי להפר את אבני היסוד שלה.

על אף שלא זכתה להתייחסות פרטנית בספרות המחקרית, אנליזה פונקציונלית מהווה מרכיב מרכזי בשיטות טיפול התנהגותיות וקוגניטיביות-התנהגותיות. יש בבסיסן ראיות אמפירית רבות שהצביעו על יעילותן.

בין היתר, מחקרים מצביעים על יעילותה של השיטה ההתנהגותית בטיפול בבעיות התנהגות, בהפרעות אכילה, בנטיות לפגיעה עצמית, כמו גם באימוץ התנהגויות מסתגלות בקרב אוכלוסיות שונות, כמו רכישת כישורי חיים, מיומנויות בקריירה, כישורים חברתיים ועוד.

 מבוסס על מאמר של וילסון ומורל (2002) Functional Analysis of Behavior

עדכון אחרון:

11 באוגוסט 2023

 מקורות:

Beavers, G.A., Iwata, B.A. and Lerman, D.C. (2013), THIRTY YEARS OF RESEARCH ON THE FUNCTIONAL ANALYSIS OF PROBLEM BEHAVIOR. Journal of Applied Behavior Analysis, 46: 1-21. https://doi.org/10.1002/jaba.30

Hanley G. P. (2012). Functional assessment of problem behavior: dispelling myths, overcoming implementation obstacles, and developing new lore. Behavior analysis in practice, 5(1), 54–72. https://doi.org/10.1007/BF03391818

Melanson, I. J., & Fahmie, T. A. (2023). Functional analysis of problem behavior: A 40-year review. Journal of applied behavior analysis, 56(2), 262–281. https://doi.org/10.1002/jaba.983

טיפול בדיכאון בחיפה

חיפה עיר נהדרת. 

ובאמת, עיר הכרמל טומנת בחובה שפע הזדמנויות לאושר.

נעים פה, עם היער והים, עם המגוון האנושי והתרבותי, עם האוניברסיטה והטכניון.

אבל כמו בכל מקום, יש בחיפה גם הרבה בדידות, ועמה שכיחה עליה בשיעור הדיכאון. 

מטרת דף זה היא לכוון אותך למענה הפסיכולוגי הכי מתאים, מדויק ואישי שיש לטיפול בדיכאון בחיפה, במסגרת הפעילות הקלינית של מכון טמיר בכרמל, בהדר, בנווה שאנן, בדניה, בחוף הכרמל ובקריות, או אצל עמיתים שאנחנו סומכים על פעילותם הקלינית.

צרו עמנו קשר להתאמת פסיכולוג/ית בחיפה, לטיפול בדיכאון עם ילדים, בני נוער, או מבוגרים, לטיפול בדיכאון באינטרנט או פנים אל פנים.

ספציפית להפרעות דיכאון, טיפול CBT הוא המענה המוכח והמתאים ביותר, אבל חשוב לשקול יחד ולבחור טיפול מותאם אישית. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

איך מטפלים בדיכאון?

לעתים קרובות מכונה פסיכותרפיה ״טיפול בשיחות״ כי היא כוללת פגישות שבהן המטפל והמטופל משוחחים. אבל טיפול פסיכותרפי צופן בחובו הרבה מעבר לכך. 

לפסיכותרפיסט מוסמך, פסיכיאטר, פסיכולוג קליני או עו״ס קליני שעבר הכשרה ייעודית בפסיכותרפיה, יש הכשרה במגוון טכניקות, בהן הוא משתמש כדי לסייע למטופלים להחלים ולהשתחרר מדיכאון, לפתור בעיות אישיות ובין-אישיות, להשיג מטרות ולייצר שינויים רצויים בחיים.

פסיכותרפיה עשויה להיות יעילה כטיפול לדיכאון מכיוון שהיא יכולה לעזור למטופל לרדת אל שורש הסיבות העמוקות שמאפיינות דיכאון וללמוד מיומנויות התמודדות חדשות. 

לשיטות פסיכותרפיה עכשוויות יש ראיות התומכות ביעילות שלהן לטיפול בדיכאון, ואולם מחקרים שונים מציעים שהשילוב של תרופות נוגדות דיכאון ופסיכותרפיה הוא הגישה הטיפולית הטובה ביותר, וזאת בשל המקור הביופסיכוסוציאלי של מרבית הפרעות מצב הרוח. 

איך ניתן להחלים מדיכאון?

כדאי להיות אקטיביים בטיפול ולקחת אחריות עליו, כדרך לחוש שוב שליטה.

כמה טיפים:

• להיצמד לטיפול, מכיוון שיכולים לחלוף שבועות עד שנוגדי דיכאון וטיפול שיחתי יתחילו לעבוד, או שהרופא יזדקק לכמה ניסיונות של שילובי תרופות.

• ליטול בזמן את התרופות שנרשמו ולא להפסיק בטיפול ללא אישור הרופא.

• לבצע שינויים חיוביים בסגנון החיים - לאכול בריא יותר, לצרוך פחות אלכוהול, לעשות ספורט, להפחית מתח ולישון מספיק. מטה-אנליזה של 15 מחקרים על דיכאון מצביעה על יתרונות משמעותיים של פעילות גופנית על בריאות הנפש (Pearce et al, 2022).

• להיות כן ופתוח עם המטפל.

• לא להתייאש גם נוכח תחושת חוסר אונים.

איזה טיפול מומלץ לדיכאון?

ישנם סוגים רבים של טיפול פסיכולוגי שנמצאו והוכחו כיעילים מאוד להפחתת תסמיני דיכאון.

לכל אחד יתאים יותר טיפול מסוים, לפי גורמים כמו חומרת התסמינים, העדפות אישיות, ומטרות הטיפול. כמובן שגם מחיר וגם מיקום גאוגרפי משחקים תפקיד חשוב.

הנה הסוגים העיקריים של טיפולים פסיכולוגיים לדיכאון קליני: 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול זה, שנקרא בקצרה CBT, מתמקד במתן מענה הן לדפוסי החשיבה השליליים והן להתנהגויות התורמות לדיכאון. 

בטיפול cbt המטפל עשוי לבקש מהמטופל לנהל יומן תיעוד למחשבות ולאירועים המתרחשים במהלך השבוע ולציין בו כל תגובה שלילית או כזו שיש בה משום תבוסתנות עצמית ביחס לאירועים הרשומים. תגובה שלילית אוטומטית לאירועים היא רק דפוס מחשבה אחד שבו יכול לטפל ה-CBT.

עיוותי חשיבה הם, למשל, חשיבה של ״הכל או כלום״ והכללת יתר. מרגע שהמטופל לומד לזהות את סוגי התגובות הללו, הוא יתחיל לעבוד עם המטפל על למידת דפוסי חשיבה חדשים ודרכי תגובה חדשות ואולי אף יתרגל דיבור-עצמי חיובי. 

גם ה-CBT הוא לרוב קצר ומכוון-מטרה ובדרך כלל כולל 5-20 מפגשים מובנים המרוכזים בנושאים ספציפיים ושיעורי בית כמו ניהול רישום, תרגול פעילויות הירגעות ועוד. מחקרים הראו ש-CBT יכול להיות יעיל בטיפול בדיכאון ועשוי להיות לו אפקט מתמשך שימנע התדרדרות עתידית לתסמינים דיכאוניים. 

השילוב הטיפולי שנקרא היום טיפול קוגניטיבי-התנהגותי התפתח מתוך שני חלקים נפרדים - טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי.

כאשר נמצא ששניהם עובדים מצוין ביחד, בעיקר במקרים של דיכאון וטיפול בהפרעות חרדה, פותחה גישה מאוחדת.

בואו נסתכל על כל אחד מהרכיבים של CBT בנפרד: 

טיפול התנהגותי 

טיפול התנהגותי מתמקד בשינוי התנהגויות שמשפיעות על הרווחה הנפשית של ילדים, נוער ומבוגרים. למעשה, בהיותו מבוסס על התניות (קלאסיות ואופרנטיות), הוא נחשב לטיפול המוכח ביותר בפסיכולוגית קלינית. 

התמקדות שכיחה של מטפלים התנהגותיים במקרה של דיכאון תהיה בהפעלה (אקטיבציה) התנהגותית, שיטה שמסייעת למטופל להשתתף בפעילויות שיגבירו את רווחתו הנפשית, הגופנית והחברתית. 

טיפול קוגניטיבי 

בבסיס של טיפול קוגניטיבי שוכן הרעיון שמחשבותינו יכולות להשפיע לרעה על רגשותינו.

כך, למשל, אם נבחר לראות את הטוב בכל חוויה, נרגיש טוב יותר מאשר אם נתמקד בשלילי ונתקע בלולאה של מחשבות שליליות, שעלולות בתורן לתרום לדיכאון ולהחריפו.

טיפול קוגניטיבי עוזר למטופלים ללמוד לזהות עיוותי חשיבה והטיות קוגניטיביות ולהפוך אותם לדפוסים חיוביים, המשפרים את מצב הרוח. 

טיפול קוגניטיבי הוא בדרך כלל קצר וממוקד מטרה, עם מפגשים שמתפרשים על פני 6-18 שבועות הכוללים עם תכנית ספציפית למטופל. בין המפגשים המטופל מקבל שיעורי בית לתרגול. 

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT)

טיפול DBT הוא בעצם סוג של CBT שפותח במקור כדי להתמודד עם הפרעות נפשיות די קשות, אבל התפתח עם השנים אחרי שנמצא יעיל לטיפול במגוון מצבים הכוללים קשיים בוויסות רגשי. 

שמטרתו העיקרית היא ללמד אנשים עם דיכאון מיומנויות התמודדות עם לחץ, ויסות רגשי ושיפור מערכות יחסים עם אחרים. 

סוג זה של טיפול נפשי משלב טכניקות מיינדפולנס מהמסורת הבודהיסטית ושימוש באימון במצבי משבר רגשיים, בו המטופל מוזמן להתקשר טלפונית אל המטפל כדי לקבל הכוונה בניהול סיטואציות שעלולות להחמיר. 

מילת המפתח בטיפול דיאלקטי התנהגותי בדיכאון הוא יעילות: 

כאשר המטופל מתרגל שוב ושוב את המיומנויות ההתנהגותיות הללו, הוא לומד לנהל בצורה יעילה יותר סיטואציות כאלה בעצמו.

ה-DBT הוכח כיעיל לטיפול בהפרעות נפשיות, כולל דיכאון. 

טיפול דינמי (פסיכודינמי) 

טיפול דינמי, שנקרא גם פסיכותרפיה פסיכואנליטית, מבוסס על הנחת העבודה שהמקורות של דיכאון קליני טמונים בקונפליקטים בלתי-פתורים ולרוב גם לא-מודעים שפעמים רבות מקורם בילדות. 

הטיפול הדינמי בהפרעות דיכאון מכוון לכך שהמטופל יהפוך מודע יותר לטווח רחב יותר של רגשותיו, כולל רגשות סותרים ובעייתיים, לעזור לו לשאת את הרגשות הללו בצורה נכונה ומותאמת יותר ולהציב אותם בפרספקטיבה שתטיב עמו. בניגוד לטיפולים אחרים בדיכאון, גישה זו נוטה להיות פחות ממוקדת ויותר ממושכת. היא עשויה לסייע למציאת קשרים עם חוויות מן העבר, להבנה כיצד הן יכולות לתרום לתחושות הדיכאון ולבניית מודעות עצמית והגדלת יכולות הכלה רגשיות מסוימות. 

טיפול בינאישי (IPT)

פסיכותרפיה בין-אישית פחות מיושמת בישראל, למרות שהיא נחשבת לאחת משיטות הטיפול הכי יעילות בדיכאון. הרציונל של IPT  הוא בררו והגיוני: קונפליקטים בינאישיים ותמיכה חברתית דלה עלולים לתרום לתחושות של דיכאון. 

טיפול בינאישי מתמקד בנושאים הללו על ידי פנייה לתפקידים חברתיים של המטופל בעבר ובהווה ולאינטראקציות הבינאישיות שלו. 

המטפל יבחר בכל פגישה תחום בעייתי או שניים בחייו העכשוויים של המטופל ויתמקד בהם. הפרוטוקול של הטיפול הוא קצר ומערב בחינה של קשרים חברתיים עם אנשי מפתח בחיי המטופל – בני זוג, חברים, משפחה, קולגות לחיי העבודה. 

המטרה היא לזהות את התפקיד שהקשרים הללו משחקים בחייו ולמצוא דרכים לפתור קונפליקטים קיימים. המטפל עשוי להשתתף עם המטופל במשחק תפקידים שיכלול תסריטים שונים במטרה לתרגל ולשפר תקשורת ומתוך תקווה שהמטופל יישם את האסטרטגיות הללו בקשריו ויבנה מערכת תמיכה חברתית חזקה יותר.

טיפול אישי, קבוצתי או אונליין?

טיפולים פסיכותרפיים בדיכאון יכולים להינתן בכמה דרכים, כאשר לעתים ישלב המטופל בין פגישות אישיות, למשל, לפגישות קבוצתיות לשם תרגול מיומנויות. 

הצורות הנפוצות ביותר של Setting בטיפול בדיכאון הן:

טיפול פסיכולוגי אישי

 עבודה אחד-על-אחד עם מטפל. מאפשרת למטופל תשומת לב מלאה, אך מן העבר השני מגבילה את אפשרותו של המטפל לצפות במטופל בקשריו החברתיים והמשפחתיים. 

טיפול משפחתי וזוגי 

דיכאון גורם לקצרים תדירים בתקשורת בין בני זוג ובין הורים לילדים. יש בו אשמה, בושה, התכנסות וחרדה. 

טיפול משפחתי יעיל בעיקר כאשר יש צורך לעבוד על הדינמיקה בתוך המשפחה, ובמקרה של ילדים ובני נוער. 

טיפול זוגי מכוון לזוגות שמבקשים לשפר את תפקודם כזוג, בעיקר כאשר אחד מבני הזוג מתמודד עם דיכאון או דיסתימיה (דיכאון מתון ותפקודי).

טיפול קבוצתי

טיפול בקבוצה הוא אחד הכלים היעילים ביותר לטיפול בהפרעות של יחסים, ודיכאון היא לעיתים קרובות כזו. 

קבוצת טיפולית כוללת 6-12 משתתפים/ות, להם מוצע מרחב לתת ולקבל תמיכה קבוצתית בהתמודדות עם סבך הדיכאון. טיפול תמיכתי הקבוצה מאפשר למטפל לצפות ב״כאן ועכשיו״ באופן בו המשתתפים מתקשרים זה עם זה בקבוצה ועשוי להוות אלטרנטיבה זולה יותר מטיפול אישי. 

איך בוחרים מטפל מתאים לטיפול בדיכאון?

או, זאת שאלה טובה…

מצד אחד, המלצה של אנשים שאתם סומכים עליהם עשויה להיות דרך טובה לבחירת מטפל/ת, אך בסופו של דבר רק המטופל ״יודע״ להחליט אם קיים החיבור החשוב כל כך שעובד לו, זה שעליו מתבססת הברית הטיפולית.  

במכון טמיר תוכלו לקיים שיחת ייעוץ טלפונית כדי להתאים את המטפל/ת שילווה אתכם מחוץ לדיכאון. 

טיפול חינם במסגרת מחקר באוניברסיטת חיפה

טיפול פסיכולוגי ללא עלות לסובלים מדיכאון, בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ובניהולה של פרופ' סיגל זלכה -מנו, מתקיים מחקר על טיפול קצר מועד לדיכאון.

אם את/ סבור/ה שאת/ה סובל/ת מדיכאון ואינך נמצא/ת כעת בטיפול פסיכולוגי, את/ה עשוי/ה להימצא מתאימ/ה למחקר:

https://psy.hevra.haifa.ac.il/index.php/he/2016-07-14-09-33-13

מקורות:

Pearce M, Garcia L, Abbas A, et al. Association Between Physical Activity and Risk of Depression: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Psychiatry. Published online April 13, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2022.0609

מטפלים בדיכאון ביישובים אחרים

תל אביב 

ירושלים

באר שבע

אשקלון

אשדוד

רחובות נס ציונה

ראשון לציון

מודיעין מכבים רעות

חולון

רמת גן

פתח תקווה

ראש העין

אריאל

קריית אונו

הרצליה

כפר סבא

רעננה

נתניה

חדרה, קיסריה ופרדס חנה

זכרון יעקב

צפון הארץ וכרמיאל

נהריה

ובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית, פנים אל פנים או אונליין.

שמחים שאתם כאן.

המטרה של הטקסט היא להבהיר מה שחשוב לגבי חרדה והטיפול בה ולוודא שאתם מגיעים לכתובת המתאימה ביותר.

בארה״ב, לא פחות מ-17% מהמבוגרים ו-26% מבני הנוער חיים עם חרדות, כאשר ל-6% מהמבוגרים ול-7% מהמתבגרים יש הפרעת חרדה שעומדת בקריטריונים של אבחון קליני.

ריטה רוזמרין, MSW, מטפלת בהפרעות חרדה בתל אביב, מכון טמיר

טיפול בהפרעות חרדה

כשמדברים על טיפול בחרדה מתכוונים למונח גג שמתאר מגוון טיפולים פסיכותרפיים שונים להפרעות חרדה, באמצעות ייעוץ באינטרנט או טיפול אישי במפגשים פנים אל פנים.

שיטות שונות של טיפול פסיכולוגי התפתחו עם השנים ונמצאו יעילות להקלת תסמיני חרדה תוך פרק זמן קצר וסביר, בתנאי שהמטופל משקיע ונותן את חלקו בהשגת המטרות. 

מרבית סוגי הטיפול כוללים שיעורי בית, באמצעותם לומד המטופל כיצד ליישם את מיומנויות ההתמודדות שרכש בטיפול.

בין סוגי החרדות שבהן ניתן לטפל באמצעות טיפול בשיחות, או טיפול פסיכולוגי, הן הפרעת פאניקה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, פוביות, הפרעת חרדה מוכללת, הפרעת חרדה חברתית והפרעה פוסט טראומטית.

לא משנה מהו סוג ההפרעה הספציפי, לעתים קרובות הסיבות השוכנות בבסיסן הן בעלות דפוסים דומים. אנשים הלוקים בחרדה נוטים להגיב למחשבות, לרגשות ולמצבים לא-נעימים בצורה קיצונית יותר ועשויים לנסות לנהל את התגובות הללו על ידי הימנעות מטריגרים.

דר׳ איה גולן, מומחית לטיפול בחרדות, מכון טמיר תל אביב  

למרבה הצער, סוג זה של הימנעות רק מעצים את הפחדים. סוגי התרפיה החדישים ביותר, בין אם הם ניתנים אחד-על-אחד ובין אם בקבוצה, מתמקדים בחשיבה שלילית ובהימנעות, ומטרתם לסייע למטופל ללמוד כיצד להתגבר על פחדיו ולהרגיע את תגובותיו הרגשיות.

לקראת למפגש טיפולי ראשון עם מטפל/ת CBT בת״א, 

 פסיכולוגי/ת או פסיכותרפיסט/ית מומחה/ית בתל אביב

לטיפול בחרדה במכון טמיר:

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

איילת בורוכוב, מטפלת בחרדות בתל אביב, מכון טמיר 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול CBT נמצא יעיל למגוון הפרעות חרדה.

השיטה מניחה שבחינת המחשבות והתפיסות השליליות של המטופל וזיהוי הטיות עשוי לעזור לניהול חרדה, כלומר מה שאדם חושב על סיטואציה ישפיע על הרגשתו יותר מאשר מה שמתרחש בפועל. מחשבות שליליות מגבירות פחדים וחרדות והמטרה של CBT היא לתקן את המחשבות הלא-רציונאליות השליליות ולהחליפן בתפיסות חיוביות וריאליסטיות יותר.

דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת בהפרעות חרדה, מכון טמיר ת״א

באמצעות המטפל יזוהו דפוסי החשיבה השליליים, אך עם הזמן והתרגול המטופל יוכל לזהות בעצמו את החרדות ואת הטריגרים ולהחיל עליהם את מיומנויות ההתמודדות שלמד.  

מטרה חשובה של הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי בחרדה, היא ללמד את המטופל להיות המטפל של עצמו. 

כבר בתחילת הטיפול המטפל שואל את המטופל מה הוא יודע על הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי, מתקן במידת הצורך, ומרחיב את ידיעותיו על המודל הקוגנטיבי, באמצעות דוגמאות של המטופל.

 דר׳ נועם זילברמן, מטפלת בחרדה,

פסיכולוגית שיקומית, מכון טמיר ת״א

טיפול בחשיפה

טיפול בחשיפה הוא רכיב אינהרנטי בטיפול CBT בחרדה, או שנעשה בו שימוש נפרד במקביל, לצד טיפול מרכזי בגישה אחרת.

הרציונל הקליני של טכניקת החשיפה לטיפול בפוביות וחרדות די פשוט: 

הגישה מניחה כי הימנעות מסיטואציות מעוררות חשש רק מגבירה את החרדה. 

במהלך חשיפה הדרגתית, יתבקש המטופל לדמיין דבר מה שממנו הוא פוחד (חשיפה בדימיון) או אפילו לעשות את הדבר ממש (חשיפה במציאות). תחילה מתרגלים פעולה שמעוררת את החרדה במידה הנמוכה ביותר ומשם מתקדמים בהדרגה, תוך כדי למידה של טכניקות הירגעות ויצירת רשימה של מצבים מפחידים, ואז עובדים על הרשימה, צעד-צעד.

החשיפה ההדרגתית מתבצעת במקביל ללמידת טכניקות הירגעות.

היא בעצם עוזרת להצמיד את השניים זה לזה במוח (ליצור אסוציאציה אוטומטית בין פוביה ורגיעה) ומפחיתה את הפחד בפעם הבאה בה ייחשף המטופל אל הגורם המפחיד. 

הנה הסבר פשוט של שלבי החשיפה ההדרגתית, שמפיגה את האסוציאציה המרידה מהגירוי (במקרה זה פוביה מכלבים):

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT)

DBT היא שיטה טיפולית שהחלה את דרכה ככלי לטיפול בהפרעת אישיות גבולית. עם השנים התרחבו ההפרעות והבעיות להן נמצאה השיטה יעילה, ביניהן הפרעות חרדה (למעט  OCD והפרעות נוספות).

דר׳ נאווה צביאלי, מטפלת CBT בחרדות, נאות אפקה, ת״א

הסובלים מהפרעת אישיות גבולית סובלים מקושי ניכר וכרוני בניהול תגובותיהם הרגשיות, בעיקר ביחסים בינאישיים.

תגובותיהם הרגשיות ״נדלקות״ מהר מאוד ולוקח להם זמן רב לחזור לרמות הוויסות הרגשי הסטנדרטיות.

עם זאת, לאורך השנים, שיטת DBT נמצאה יעילה להפליא גם עבור הפרעות ואתגרים אחרים, כמו חרדות ודחק פוסט טראומטי, שכן היא מלמדת מיומנויות התמודדות הכוללות הסתמכות על חוזקות המטופל, זיהוי מחשבות מזיקות, תרגול רגיעה עצמית, ויסות רגשי ומיינדפולנס. 

תרפיית קבלה ומחויבות (ACT)

טיפול ACT שייך לטיפולים מהגל השלישי ב-CBT.

השיטה נמצאה יעילה למגוון הפרעות חרדה וכוללת זיהוי של הערכים בחיי המטופל ופעולה בדרך שתעלה איתם בקנה אחד.

סוג טיפול זה מערב גם לימוד ותרגול מיינדפולנס דרך דימויים, למשל לדמיין שהמחשבות השליליות הן נוסעים ברכבת שהמטופל הוא נהג הקטר בה, כאשר הנוסעים הללו אומרים דברים שהמטופל מתקשה לשאת. יחד עם הקושי, הוא ממשיך לנהוג תוך שהוא מקבל אותם כחלק הכרחי בחוויה. 

טיפול באמנות

תרפיה בהבעה ויצירה איך דרך פסיכותרפויטית נהדרת לטיפול בחרדות, למרות שנדרשים יותר מחקרים שיבססו את יעילותה. 

בטיפול באמנות עושים שימוש ביצירה בחדר הטיפול  - ציור, פיסול, שירה, מוסיקה, תנועה, גינון ועוד - כדי לבטא ולעבד את הרגשות הקשורים במושא החרדה. 

טיפול משפחתי

טיפול משפחתי מערכתי יכול לעזור כאשר אחד מבני המשפחה, ילד, נער או מבוגר,  סובל מהפרעת חרדה המשפיעה על חייו ועל חיי בני משפחה אחרים.

במהלך הטיפול לומדים גם בני המשפחה כיצד לסייע למטופל להתמודד נכון וביעילות.

טיפול דינמי

טיפול דינמי הוא מונח כללי שמתייחס למשפחה הוותיקה ביותר של טיפולים פסיכותרפיים, כאלה שהתפתחו מתוך הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד.  

מטפלים בגישה דינמית מתעכבים ובוחנים חוויות עבר וחותרים לתיקון של האופן בו הן משפיעות על החרדה העכשווית.

נקודת המוצא הבסיסית של הגישה הפסיכודינמית היא כי חרדה היא תוצר של מתח בין צרכים פנימיים, אשר יוצר קונפליקט נוירוטי המתבטא בחרדה.

בטיפול זה המטפל יסייע לזהות, לעבד ולהתיר את החוויות הללו ובסופו של יום הפחית את החרדה. 

רותם יערי, MSW , מטפלת בחרדה במבוגרים ומתבגרים בת״א, מכון טמיר

פסיכותרפיה בינאישית (IPT)

טיפול IPT עשוי להתאים אם החרדה קשורה בעיקר ליחסי המטופל עם אחרים, למשל במקרה של הפרעת חרדה חברתית. 

השיטה פותחה במקור כטיפול בדיכאון, אולם הורחבה במהלך השנים ונמצאה יעילה לטיפול בהפרעות אחרות, כמו הפרעות חרדה. 

משך הטיפול ידוע מראש, הוא קצר מועד, תוצאתי ומבוסס על מחקרים קליניים מבוקרים. 

ביבליותרפיה

שימוש בספרות לשיפור חיי המטופל על ידי אספקת מידע, תמיכה והנחייה בצורת פעילויות קריאה של ספרים וסיפורים. טיפול בחרדה, אם כן, יכלול למידה של טכניקות הירגעות,

ראיית סיטואציות מזווית אחרת, זיהוי הזמנים בהם מתעוררת החרדה, כיצד לגשת בצורה הטובה ביותר למצבים שמהם מפחדים ומיומנויות למידה ופתרון בעיות.

רותם לבא בן קיקי, MSW, מטפלת בהפרעות חרדה, מכון טמיר צפון ת״א

לסיכום, טיפול בשיחות יכול להיות קצר או ממושך יותר, בהתאם לחומרת תסמיני החרדה מהם סובל המטופל. 

ישנם אנשים שמצבם יכול להשתפר לאחר 8-10 טיפולים, בעיקר ב-CBT.

לעתים כחלק מהשינוי הטיפול יגרום למטופל לחוש רע יותר לפני שמצבו ישתפר, אך מי שיתמיד עשוי לצאת נשכר ממנו. להצלחת הטיפול, מומלץ לתרגל Self care לדאוג למערכת תמיכה חברתית, לקחת החלטות לסגנון חיים בריא ולהפחית מתח שמחמיר את החרדה. הזמן לפנות למומחה לצורך אבחנה הוא כאשר נחווית חרדה המשבשת תחומי חיים שונים, שכן לא סביר שהפרעת חרדה תחלוף מעצמה.

הדס אורינגר וייס, MA, מטפלת בחרדות, מכון טמיר ת״א

הפסיכולוגים והמטפלים בחרדות בצוות מכון טמיר ת״א פוגשים מטופלים במכון שלנו במרכז תל אביב (נחלת יצחק 32א׳), ובקליניקות בדרום תל אביב, ביפו ובצפון תל אביב.

טיפול בחרדות בת״א והמרכז - טיפולים ציבוריים

טיפול חדשני בחרדה בתל אביב - המרפאה לנויורו-מודולציה - מכון סגול לתפקודי המוח, המרכז הרפואי איכילוב

מרפאת חרדה לילדים ונוער בבי״ח שניידר

מרפאת חרדה במרכז לבריאות הנפש שלוותה

מרפאת חרדה לילדים בבי״ח שיבא תל השומר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

יעל קוזי, MSW, מטפלת CBT בהפרעות חרדה, מכון טמיר בצפון תל אביב

מטפלים בחרדות בתל אביב-יפו

הכירו את צוות מכון טמיר בתל אביב

מומחים לטיפול בחרדות בת״א יפו - מכון טמיר

ענבל בן שימול

MA

מכון טמיר תל אביב

צופית טסלר

MA

מכון טמיר תל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

Phd

מכון טמיר תל אביב

רבקה זוהר

MA

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

ריטה רוזמרין

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה תפוח

MSW

מכון טמיר תל אביב

נדב פלוטקין

MA

מכון טמיר תל אביב

לירון שניר

MSW

מכון טמיר תל אביב

שיבולת שקד

MA

תל אביב

אורן שפר

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

ד״ר חווה גולדברג

Phd

תל אביב

אפרת לוי

MA

תל אביב

אסף צבי

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

ארי אהרונסון

MSW

מכון טמיר תל אביב

עדנה טמיר

MA

מכון טמיר תל אביב

שירלי לייכנר

MSW

תל אביב

יעל לשם

MSW

תל אביב

רותם יערי

MSW

תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

כרמי לחיאני

MSW

תל אביב

אלה אלקין

MA

מכון טמיר תל אביב

דנה כהן

MA

מכון טמיר תל אביב

דניאל שפילמן

M.A.

מכון טמיר תל אביב

דנה פיינר

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

יעל קוזי

MSW

מכון טמיר תל אביב

לורה בורס-אזולאי

MSW

מכון טמיר תל אביב

לינור פלדמן

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר נאווה צביאלי רפופורט

Phd

מכון טמיר תל אביב

אורלי ספטון

MSW

מכון טמיר תל אביב

ניצן ויץ

MA

מכון טמיר תל אביב

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

עדי גודלמן

MA

מכון טמיר תל אביב

ענת יפת

MA

מכון טמיר תל אביב

יעל כושר

BA

מכון טמיר תל אביב

רונה משולם

MA

מכון טמיר תל אביב

רותם לבה-בן קיקי

MA

מכון טמיר תל אביב

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

רינה צור

MA

מכון טמיר תל אביב

איגור ביטנסקי

MA

מכון טמיר תל אביב

כרמית דולב

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב