התמכרות לקנאביס | טיפול פסיכולוגי וגמילה מגראס ומריחואנה 2019

דרג פריט זה
(71 הצבעות)
תלות בגראס - טיפול תלות בגראס - טיפול

 

 

התמכרות ותלות בקנאביס 

טיפולים, גורמים, תסמינים ומחקרים 

 

תוכן העניינים:

1. מה זה קנאביס? 

2. תלות בקנאביס

3. שימוש בגראס אצל מתבגרים

4. האם גראס ממכר? 

5. פעילות הקנאביס במוח

6. גראס רפואי

7. הרעלת קנאביס

8. הגנות נפשיות של מעשנים

9. גמילה מקנאביס-  טיפול פסיכולוגי

10. גמילה מקנאביס- טיפול תרופתי

11. גראס ופסיכוזה

12.גראס ואלכוהול

13. קנאביס כאמצעי לגמילה מסמים אחרים

14. עישון מריחואנה וחוסר מימוש עצמי

15. גראס וחרדות 

16. גמילה מגראס בלי טיפול

 

מהו קנאביס?

לקנאביס, המכונה גם גראס, מריחואנה, ירוק, 420, WEED (עשב) ועוד, יש קשר רב שנים עם בני אנוש. צריכת החומר הממסטל בצמח הקנביס מתבצעת, לרוב, באמצעות עישון עלי הצמח המיובשים (קנאביס סאטיבה).

צריכת הקנאביס מעוררת שינוי תודעתי פסיכואקטיבי, שלרוב נתפס על ידי המשתמשים כחיובי.

 

נתחיל מהסוף:

אם נמאס לכם לעשן גראס, ואתם מוכנים לשינוי, דברו איתנו. אנו מקיימים שיחת הכוונה מדויקת, ממנה תצאו עם המלצה על פסיכולוג בתל אביב או בקליניקות העמיתות של של מכון טמיר בכל הארץ, מטפלי CBT ומטפלים דינמיים שמנוסים בפסיכותרפיה וטיפול פסיכולוגי בהפסקת עישון מריחואנה.

 

 

ב-אוקטובר 2019 תיפתח קבוצה טיפולית

למתמודדים/ות עם תלות יתר בקנאביס. 

לחצו לפרטים ולהרשמה

 

 

 

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

מיתוג הקנאביס

מריחואנה היא חומר בלתי חוקי בישראל למרות שעשרות אלפי ישראלים (אם לא מאות) משתמשים כאמצעי פנאי שכיח - כמעט בכל בר או הופעה ניתן להריח את הניחוח הארומטי שלא ניתן לטעות בה.

תהליך הלגליזציה הגלובלי מתרחב בעוד ועוד מדינות המתירות שימוש בקנאביס רפואי או לצרכי פנאי - הולנד, קליפורניה, קנדה, קולורדו, והיד עוד נטויה.

גם בישראל מתרחשים תהליכים לחקיקת אי-הפללה ותהליכי רגולציה של משרד הבריאות, ובמקביל, תנופת המחקר הרפואי לגבי ההשפעות החיוביות של קנאביס נמצאת בשיאה.

כל הארץ בהיי -

חממות גידול, מרכזי מחקר, מפעלים ותעשייה. למשל, המועצה המקומית ירוחם, עתידה להיות בירת הקנאביס הרפואי, בשת״פ עם אוניברסיטת בן גוריון והמכון הוולקני.

כולם שם...

 

מיהו מעשן הגראס? 

רובנו קצת מבולבלים כיום לגבי זהותו של מעשן המריחואנה.

האבסורד חוגג:

חולי סרטן מבוגרים מפרגנים קנאביס רפואי לבני משפחה צעירים; באפליקציות חינמיות, כמו טלגראס התקיים (לפחות עד גל המעצרים במרץ 2019) מסחר תחרותי שוקק ועשיר, עם שפע אקזוטי של זנים ומבצעים; חברות התרופות עושות מאמצי מדקיליזציה אינטנסיביים במטרה להשתלט על צמח הפלא הפראי וללמד אותו כיצד להפוך לגלולה על המדף בבית המרקחת, אחרי שיאושר לטיפול על ידי ה-FDA; צוותים רפואיים במעבדות מחקר בארץ ובעולם מתחרים על ניסויים מחקרים קליניים מבוקרים הבוחנים את השפעתו המיטיבה (או לא) של צמח הקאנביס על מחלות גופניות, כאבים כרוניים והפרעות נפשיות.

ומאידך... עדיין, שוטרים פושטים בלהט על כל בית ממנו מציץ עציץ THC תועה ממרפסת או גג תל אביבי.

 

מצד אחד, חיוך של מביני עניין.

מצד שני, גבה מחמירה ומורמת.

כך מתקיימת כיום, בטבעיות ובמקביל, זהותו של מעשן ומעשן הגראס הכרוני. 

עד שיתפזרו ענני הפוליטיקה, המדע והכסף, ונבין כולנו טוב יותר מה עושה לנו הצמח הירוק הזה, הכנו פה מאמר סקירה מקצועי, שמסתכל על הפסיכולוגיה של הקאנביס -  דרך היבטים חברתיים ותרבותיים, דרך תלות, התמכרות וגמילה, דרך שימוש בעייתי בגראס על ידי בני נוער וילדים,

נדבר גם על הרעלת קנאביס ועל פעילותו של THC במוח, על השילוב בין צריכה קבועה של קנאביס לצד סמים אחרים (כמו אלכוהול או הירואין), נתייחס לקשר בין קנאביס להפרעות נפשיות, למשל התקפים פסיכוטיים (אפיזודה של שיגעון), דיכאון, חרדה ועוד, ולבסוף נדון בדרכים בהן אנו מציעים עזרה, בעיקר טיפול פסיכולוגי בתל אביב עבור מכורים לקנאביס (או למי שנקרא על ידי בת הזוג להזיז את התחת ולהשתחרר מההרגל הזה).

 

משחקים לנו בראש?

צרכני הקנאביס וחובבי הקונספירציות מצויים ב-2018 בעיצומו של שינוי פרדיגמטי גלובלי די מקומם:

לאורך עשרות שנים שטפו לנו את המוח בתעמולה עמוסת סטריאוטיפים ופייק ניוז יצירתי לגבי נזקי השימוש בקנאביס.

למשל, ההנחה על תיאוריית השער, תהליך של מעבר אוטומטי משימוש "סמים קלים" לנרקומנים שמתמכרים ל"סמים קשים", גישה שהופרכה מכל וכל. 

תחשבו על זה רגע:

איך נהיה פתאום שמגדלי קנאביס ומפתחי זנים רפואיים הם גאוני היי-טק ולא סוחרי סמים, פושעים, שצריך לתפוס אותם?

 

 

למה תלות בקנאביס היא בעיה חברתית?

ראשית, שימוש ארוך טווח בקנאביס כרוך בתלות פיזית ונפשית (קראו בפרק הבא). 

אבל הבעיה המרכזית היא ש-80% מהחומר נצרך על ידי 20% מהמעשנים, ושאותם 20% הם בדיוק האנשים שמתמודדים עם יותר קשיים נפשיים, בעלי נטיה להפרעות ולהתנהגויות מתמכרות ואנשים פגיעים יותר המשתייכים לקבוצות סיכון לפיתוח הפרעות נפשיות וגופניות נוספות שנוצרות בעקבות השימוש הכרוני בקנאביס.

תבינו, מרבית אנשי המקצוע, פסיכיאטרים ופסיכולוגים, שמתנגדים לשימוש חוקי במריחואנה אינם מוטרדים מגורל בני ובנות המעמד הבינוני, אלו שחיים את חייהם בתפקוד תקין - קריירה, זוגיות, הורות -  ומעשנים ג'וינט כשבא להם, ממש כפי שמתנגדי השימוש באלכוהול אינם מוטרדים מבר משקאות ססגוני בסלון. 

Cannabis dependency treatment

הכנסה נמוכה וצריכת קנאביס

למשל, מחקר - קיים קשר שלילי בין הכנסה לבין שימוש יומיומי בגראס. במילים אחרות, אם אתה מרוויח פחות כסף, תעשן יותר גראס.

להט"ב וצריכת קנאביס

ועוד אחד - גייז, לסביות וטרנסים מעשנים גראס פי שתיים מסטריטים. הכל מתחבר, כי ידוע כבר במחקרים קודמים שאוכלוסיית הלהט"ב פגיעה הרבה יותר לפיתוח הפרעות נפשיות. 

כרגיל, פערים חברתיים:

מי שהכי חשופים להשלכות ההרסניות של התלות בקנאביס הם אנשים המשתייכים לקבוצות מוחלשות בחברה הישראלית.  

מכיוון שיש לך כנראה מודעות חברתית, מומלץ לפתוח את הראש, לא להיסחף אוטומטית לבאזזז שמציעה מהפיכת הקנאביס, שלצד מעלותיה, חשוב לבחון את ההשלכות הקהילתיות בביקורתיות המתבקשת.

 

 

MEDICAL CANNABIS

 

שימוש בקנאביס אצל בני נוער 

קיימת כיום הסכמה מחקרית רחבה כי עישון קבוע בגראס בקרב בני נוער, תקופת חיים רגישה מבחינת התפתחות נוירולוגית, פוגע בהתפתחות המוח.

מחקר מטה-אנליזה שפורסם באוגוסט 2019 בכתב-העת JAMA, מעלה כי הסיכון להתאבדות אצל בני נוער שמעשנים גראס גבוה פי 3.5 בהשוואה לבני נוער שאינם מעשנים. גם הקשר לדיכאון ולמחשבות אובדניות גבוה ב-50% אצל נוער מעשן. החוקרים, מאנגליה וקנדה, אינם טוענים אמנם לקשר סיבתי בין עישון קנאביס אצל מתבגרים לבין אובדנות, אבל עצם הקשר (הקורלציה) מעורר דאגה רבה.

רב המכר של אלכס ברנסון, כותב בניו יורק טיימס , Tell Your Children: The Truth About Marijuana, Mental Illness, and Violence, מהדהד בעוצמה אצל הורים בכל רחבי העולם המערבי. בספר, שפורספ ב-2019, ברנסון מתייחס בבהירות לקשר בין השימוש בגראס בקרב מתבגרים לבין פיתוח הפרעות נפשיות ואלימות בשנות הבגרות. מבחינת ברנסון, ההתעלמות מהנתונים על המחירים הנפשיים היא מכוונת. הוא רומז (ויותר מכך) לקונספירציה עסקית של חברות לייצור קנאביס רפואי, שרוכבות על גל הלגליזציה, ומשקיעות המון מאמצים פוליטיים כדי לקדם את מוצריהן ולהשתיק את הבעיות.  

 

אז מה קורה פה?

 

הנזק של עישון קנאביס בגיל ההתבגרות נגרם דרך חסר בחלבון חיוני מאוד להתפתחות מוחית.

בקרב מתבגרים שמעשנים גראס בקביעות ניכרת פגיעה קוגניטיבית משמעותית וארוכת-טווח, שמתבטאת בעיקר בליקויים בזיכרון, כמו גם ביכולת לווסת דחפים ובשיעור האשפוזים הפסיכיאטריים (לפי מחקר אמריקאי במסגרתו נאסף מידע על בריאות הנפש של מתבגרים, במדינות בהן נחקקה לגיליזציה לעישון מריחואנה, מלמד כי חלה עליה עצומה בשיעור בני הנוער המתאשפזים על רקע צריכת קנאביס - פי 4 יותר ! ).

במקביל, רמת המודעות של מתבגרים (והורים) לבעייתיות הנוירולוגית מועטה מאוד.

בארה"ב, ערש התרבות המערבית של המאה הנוכחית, משוכנעים 20% מבני הנוער כי קנאביס אינו מזיק.

עזבו אותנו, חלאס...

רק שזה לא מסתיים שם:

בני נוער שמעשנים גראס נוטים להיעדר יותר מהלימודים, נוטים לנשירה ממסגרות חינוכיות ומוותרים על שאיפות חיים וחלומות. 

בנוסף, נתונים פרה-קליניים ואפידמיולוגיים רבים מעידים על כך שחשיפה לקנבינואידים בקרב מתבגרים מגבירה משמעותית את הסיכון להתפתחות הפרעות פסיכיאטריות בבגרות.

הנה דוגמא, בקטנה: מחקר של צוות קליני רציני באוקספורד, שפורסם ב-2019, מלמד כי מעשני גראס בגיל ההתבגרות מתמודדים עם שיעור הרבה יותר גבוה של דיכאון בגיל הבגרות. 

 

מאידך, מחקר אחר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה, מעלה את שאלת הביצה והתרנגולת:

האם עישון קנאביס אצל מתבגרים גורם לקשיים התנהגותיים?  או להיפך - האם בני נוער עם קשיים התנהגותיים נמשכים לשימוש בגראס?

המחקר מצא כי שימוש במריחואנה בקרב בני נוער אינו מוביל לבעיות התנהגות.

ההיפך הוא הנכון -  מתבגרים עם בעיות התנהגות , שמאפיינות ברמאות, שקרים וגניבות - מצויים בסיכון גבוה יותר מהנורמה להשתמש במריחואנה.

 

Teen Cannnabis Abuse 

האם קנאביס ממכר?

 

אם תשאלו מטפלים בהתמכרויות, שעובדים במסגרת קהילות בריאות הנפש בישראל ונפגשים עם עשרות אלפי מטופלים בשנה, התשובה תהיה לגמרי חיובית

 

סינדרום הגמילה מקנאביס (CWS)

כשמפסיקים לעשן גראס אחרי תקופה ארוכה, מתעוררים תסמינים גופניים, התנהגותיים, רגשיים ונפשיים, הנקראים מבחינה אבחונית סינדרום גמילה מקנאביס (CWS).

תלות בקנאביס מוכרת כהפרעת התמכרות חמקמקה, שכוללת תלות פסיכולוגית, תשוקה עזה לעשן ותסמינים של גמילה פיזית לכל דבר: צמרמורות, הזעה קיצונית, דודא לסם, נדודי שינה, אובדן תיאבון, בחילות, חרדה ועצבנות.

 

אחת ההשערות היא כי העוצמה (הפוטנטיות) הגוברת והולכת של החומר הפעיל בצמחי הקנאביס, השימוש בשתילים ובזרעים מהונדסים גנטית, תהליכי הלגליזציה מואצים והוספת רעלים כימיים מלאכותיים, תורמים רבות לעליה בשיעור התלויים בעישון גראס. 

גם בלי השינויים האלה, צמח הקנאביס מכיל לפחות 140 סוגים של כימיקלים בעלי השפעות פסיכואקטיביות על המוח.

 

כמו חומרים ממכרים אחרים, קנאביס מפעיל (בין היתר) את מערכת התגמול המתבססת על הנוירוטרנסמיטור דופאמין.

marijuana dependence

 

קצת נתונים שמתקפים את ההתמכרות קשיי הגמילה מגראס, ואת מצב המעשנים ביחס למצבם של משתמשים בחומרים ממכרים אחרים:

אחוז המתמכרים למריחואנה מוערך בכ -9% מכלל המשתמשים, וכ -17% ממי שהתחיל לעשן וויד בגיל ההתבגרות.

זה שיעור נמוך הרבה יותר משיעור ההתמכרות לקוקאין ואלכוהול (15%) וכמובן להירואין (24%). 

חשוב גם לציין כי קנאביס נחשב סם בטוח במיוחד בהשוואה לסמים אחרים, בעיקר מכיוון שלא קיימים דיווחים על מקרים בהם משתמשים מתו ממנת יתר.

 

צוות חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מצא כי 12% מהמעשנים מריחואנה באופן קבוע, חווים את תסמונת הגמילה מקנאביס בעת הפסקת השימוש.

 

אלא שהסיווג האבחנתי של תלות בקנאביס לא מראה בינתיים יציבות במחקרים פסיכולוגיים. ודאי לא בשנים בהן החלה לגליזציה של גראס:

בין השנים 2002 ל-2016, פחת שיעור התלות במריחואנה בקרב סטלנים כבדים בכמעט 40%!, כך לפי בסיס נתונים שפורסמו במחקר רציני מ- 2018, בכתב העת Drug and Alcohol Dependence.

 

לא סגורים על עצמם...  

 

בכל זאת, שאלנו 4 מטפלים מומחים ומנוסים בהתמכרויות, קלינאים מוסמכים ועמיתי מכון טמיר, מה חוות דעתם על עישון קנאביס, בעיקר לקראת הבחירות והבאזז שמתעורר לגבי לגליזציה, עם מפלגת ״זהות״ של משה פייגלין וכל הפוליטיקאים שנוהים אחריו.

אופיר ברגמן, מנהלת קהילת העמיתים במכון טמיר, אתגרה אותם אותם עם שאלה: 

בחודשים האחרונים כולנו מרגישים את תנועת המטוטלת של השימוש בקנאביס בתודעה הציבורית: מחומר מסוכן ואסור, נראה כי עישון מריחואנה הופך לנחלת הכלל.  מהי דעתך האישית והמקצועית, מתוך נסיונך, על המורכבות של השימוש בגראס?

יותר ויותר אנשים מגיעים לקליניקה כיום עם התמכרות לקנאביס.

כולם החלו את השימוש בקנאביס כ טיפול עצמי" להפחתת חרדה, או לדבריהם: "כדי להרגיע את עצמם".

לטווח קצר זה אכן עבד; אך הבעיה החלה בשימוש לטווח ארוך, שימוש יומיומי שבהדרגה נהיה להתמכרות.                                                                

רבים מהמטופלים המכורים לקנאביס מדווחים על אובדן זיכרון וחוסר תפקוד קוגניטיבי נאות, עייפות, ירידה במוטיבציה, אדישות ו- חרדות!

כלומר, החומר שהחל כ "טיפול עצמי" להפחתת חרדה הפל עם הזמן למעורר חרדה.            

חשוב לי להוסיף תוספת חשובה מאוד, לקליניקה מגיעים גם לא מעט אנשים שצרכו קנאביס פעמים אחדות בלבד ואפילו פעם בודדת, כלומר אנשים שאינם מכורים כלל וכלל, אשר מדווחים על התקפי חרדה שהחלו בסמוך ואף תוך כדי השימוש בקנאביס.

אם כן, מניסיוני הקליני אוכל לומר שהשפעת הקנאביס הינה אינדיבידואלית ולא ניתן לנחש כיצד תשפיע על אדם זה או אחר.

יתכן שאדם אחד יחווה חרדה לאחר שימוש ארוך טווח ואחר יחווה חרדה לאחר שימוש אחד בלבד.

אבל מה שבולט לי יותר ויותר הוא שקנאביס לרוב מקושר כחומר שמעורר חרדה ולא מרגיע אותה.

 

שירה שטראוס, פסיכותרפיסטית בחדרה

 CANNABIS DEPENDENCY 

 

לתפיסתי אין מושג כזה שמבדיל בין ״סמים קשים" ל״סמים קלים".

כאשר יש וקיימת התמכרות, היא גורמת בסופו של דבר להרס האדם וחייו של המשתמש.

הסם, ולא משנה אם זה גראס, הרואין, כדורים משככי כאבים ועוד, הם רק הסימפטום, זו בסך הכל דרך ההתמודדות עם סיפור חיים קשה, טראומטי, שהמשתמש מתאמץ להדחיק כדי לא להרגיש את הכאב, הצער והכעס.

מניסיוני, לאורך שנות עבודה רבות עם מטופלים משתמשי קנאביס וגראס, שהגיעו אלי לטיפול, הם מביעים סוג של הקלה ושמחה על כך שנתפסו ונפתח להם תיק פלילי ובעקבות כך נאלצו להפסיק את השימוש ולהיות נקיים.  

נשמע מוזר, אבל מטופלים אלו מדברים על כך שקרה להם דבר קשה אבל טוב כיוון שלעומת השימוש אשר עם השנים דרדר אותם לתפקוד לא יעיל ולא ממוקד בכל תחומי חייהם, היום כאשר הם נקיים הם מרגישים הרבה יותר טוב, ממוקדים יעילים, בני זוג , הורים טובים יותר. ייתכן שאלמלא לא היו נתפסים כנראה שהיו ממשיכים בשימוש ואינם יודעים לאיזו תחתית חייהם היו מגיעים.

ברור לי הן כאדם והן כאשת מקצוע שיש לאסור באופן חוקי את השימוש בגראס, קנאביס ובכל החומרים הנרקוטים אשר אין בהם שום טוב ואני נגד הלגליזציה לגראס וקנאביס.

יש להציע למכורים דרך התמודדות שונה ואחרת עם הקשיים והסבל והיא טיפול בשיחות בהם יוכלו להביע את הכאב, הצער והתסכול ויילמדו להתמודד עמו ללא חומרים מסכנים, יחד עם אולי טיפול תרופתי מבוקר ע"י פסיכיאטר שהוא אינו בחומרים ממכרים.

 

מרגנית כרמי, מטפלת בהתמכרויות בכפר סבא

 

 

 

 

א. עפ"י מחקרים רמת ההתמכרות לגראס היא 9%. זה אומר שמתוך 250,000 משתמשים יהיו כ-22,000 מכורים.

ב. כמות החומר הפעיל כיום במריחואנה גבוהה פי כמה ממה  שהיה עד לפני 7-8 שנים.

ג. מכיון שלא כמו באלכוהול, ניתן לעשן כבר מהבוקר, יהיו מכורים צעירים יותר. ההגדרה של אלכוהוליסט היא שתיית בוקר.

ד. הבאז החברתי ושטיפת המוח בתקשורת לגבע הרעיון שגראס אינו ממכר, יגרמו לעלייה בהיקף הצריכה ואיתה מספר המכורים.

ה. תופעות הגמילה קשות ודומות במקרים מסוימים לגמילה מהירואין. למשל, ניסיונות אובדניים, בעיות של חרדה ודיכאון.

ו. התפרצות של מחלות נפש, כמו מניה דפרסיה וסכיזופרניה, שכיחות פי 6 בהשוואה לאוכלוסיה שאינה מעשנת קנאביס, כך עפ"י מחקר של הצבא השבדי.

 

ולא נוסיף...

אבי יקיר, מטפל בהתמכרויות בתל אביב

 

 

 

 

השאלה שהעליתם נפגשה עם ההתחבטות שלי בנושא.

כעו"ס שטיפלה בהתמכרויות, התפיסה הראושנית אכן היתה ברוורה וחד משמעית, בהמשך ראיתי את התנועה ההתחלת הגמישות.

כיום אכן נראה שעישון הגראס מקבל לגיטימציה חוצת גבולות - בתקשורת - כולל בתכניות הבוקר, בפוליטיקה, ובחברה כולה. כדאי לזכור כי מדובר גם בסוגייה כלכלית רחבת היקף.

אין ספק שהמסר עובר ומחלחל לציבור כולו.

מחד, מוצגות הסגולות של הגראס, הגראס הרפואי כמענה המשפר את איכות החיים - בהתמודדות עם כאב, טראומות ועוד.

האם  הגראס הפך לתרופת פלא?

וככזה השימוש ובו מקביל לשימוש ב'אקמול' - מבחינת הלגיטימציה.

מנגד, כמטפלת במכורים נפגשתי עם מכורים שהשימוש השפיע על ההתנהלות התפקוד, אנשים עברו הליך גמילה מעישון גראס ושיקומו את חייהם. למותר לציין כי הגארס הוביל לשימוש בחומרים אחרים.

מבחינה חברתית עולה השאלה האם השימוש בגראס הוא מרכיב נוסף בחברת ה'אינסטנט', הרצון במענה המיידי והסיפוק המיידי בצמצום וזילות הצורך בהתמודדות, חיזוק כוחות האגו, הרחבת ארגז הכלים הרגשי,תפקודי.

השאלה מתרחבת במפגש הזוגי והמשפחתי, הורי - האם וכיצד העישון משפיע על המרחב הזוגי.מהו תפקיד העישון בתפקוד ההורי, מהו המסר החינוכי, תפקודי של ההורים,

מנגד, מהם המקומות בהם הגראס מסייע,  וברור שישנם מצבים בהם הוא מסייע ומשפר מאוד איכות חיים.

שאלה נוספת שעולה האם וכיצד  הגראס משתלב בחדר הטיפול - האם כמענה תרופתי טיפולי או כחסם במרחב הטיפולי.

 

 

איך קנאביס פועל במוח?

שני הכימיקלים המרכזיים הם:

  • (THC (Δ9-tetrahydrocannabinol: הרכיב בצמח שגורם לשינוי במצב התודעתי, אותו גילה פרופ׳ רפאל משולם, חוקר מהאוניברסיטה העברית. THC הוא החומר שאחראי לחווית הסוטול בעקבות עישון ג'וינט, באנג, עוגיה עם מריחואנה (ספייס קוקיז), או כל דרך צריכה אחרת של קנאביס.  בעשורים האחרונים, עם התפתחות ההנדסה הגנטית והלגליזציה של הצמח במדינות רבות, כמו קולורדו, פלורידה וקליפורניה, מפותחים זנים מסחריים של קנאביס, עם ריכוז THC של 30% ויותר, זאת בעוד בשנות ה-70 עמד שיעור החומר הפעיל על 1-2% בלבד!

     

  • CBD: החומר בצמח שאינו גורם לשינוי תודעה. ה-CBD רלוונטי לשימושים הרפואיים של הצמח, והוא החומר המווסת את הפעילות המוחית בהתקפים אפילפטיים ובפרכוסים.
     
     

הרעיון התיאורטי שרווח בעשורים האחרונים, לפיו עישון מריחואנה מהווה 'שער כניסה' (Gateway) לשימוש בסמים קשים יותר הופרך.  

 

ריכוז ה-THC

אחת הדרכים להבין את ההשפעות הממכרות של קנאביס היא בריכוז ה-THC:

ֿריכוז נמוך מגביר את פעילות מערכת ההנאה והתגמול במוח ומפחית עכבות עליהן אחראי הקורטקס הפרה-פרונטלי, בעוד ריכוז גבוה מדי קשור לחרדה, אובדן התמצאות (אוריינטציה), הפחתה קוגניטיבית וחוסר ארגון, תסכול, עצלנות, חוסר חיוניות ובמקרים חריפים גם תופעות פסיכוטיות.

 

ֿמעניין שבקרב מעשנים כרוניים רואים פחות את ההשפעות השליליות, על נהיגה למשל, בהשוואה למעשנים חברתיים.

 

חוקרים מהמרכז לחקר התמכרויות באוניברסיטת קולומביה ערכו מחקר נרחב על אוכלוסייה של אנשים בוגרים, שעישנו מריחואנה לפחות 5,000 פעמים במהלך חייהם.

הנתונים מרעישים והמסקנה המתבקשת היא שיש לחקור מהר והרבה את התופעות הגופניות והנפשיות שחווים נגמלים ממריחואנה, במטרה להתאים עבורם טיפול נפשי ותרופתי שיענה על המצוקות שהם חווים.

 

מה גורם למאנץ׳?

הרעב החזק שרובינו חווים לאחר עישון מריחואנה נובע מכך שאחד מקולטני הקנאבינואיד מופעל מעבר לפרמטרים טבעיים.

אי לכך, צרכני גראס כבדים שנגמלים מעישון חווים קושי רב לחוש שוב תיאבון, וחשוב מאוד שיצרכו תזונה נאותה.

 

 

נראה כי החברה הישראלית מייצרת בשנתיים-שלוש האחרונות לא מעט תקדימים לטיפול ייחודי ומושכל במקרים של משתמשים בקנאביס - לא רק אכיפה וענישה, אלא חיפוש אחר מענים שנמצאים בהלימה עם ההגיון הישר: 

  • בבתי המשפט מכירים כבר בתסמיני ההתמכרות לקנאביס: אשתקד, במרץ 2018, התקבלה פסיקה נדירה בבית המשפט המחוזי בלוד, לטובת צעיר שתבע פיצוי מחברת הביטוח עבור הנזקים שנגרמו לו בגלל התמכרות לגראס רפואי.
  • ובאותה שעה כמעט בצה״ל -  במקום לשחרר או לכלוא חיילת מהנח״ל שנתפסה מעשנת במהלך פשיטה של המשטרה הצבאית, החליטו בבריאות הנפש של הצבא לאשפז את הסמלת במוסד לטיפול לגמילה ממריחואנה, כך דווח באתר מאקו.

 

CANNABIS HOME GROWH 

ההתמכרות במוח

מבחינה ביוכימית, התחושה האופורית שמספקים הקניבינואידים ב-THC, גורמת למוח להפסיק בהדרגה לייצר באופן טבעי את הקנבינואידים בגוף. לכן הפסקת השימוש בגראס גורמת לתחושת חוסר, חסך וריקנות, שמקשות על הפסקת הצריכה.

כשמעשנים קנאביס באופן יומיומי מסתמנת עם הזמן תופעה של סבילות: נדרש חומר בריכוז גבוה יותר (או יותר חומר) כדי להשיג את אותו סוטול מקורי.  

יש גם תופעות קלות יחסית של גמילה פיזית, כמו בחילות, צמרמורות ודכדוך. 

 

גראס, פרנויה וחרדה

יש אנשים שגראס לא עובד בשבילם. הם סובלים, ממש סובלים מ״פראנויות״, סרטים וחרדות. 

עבור רבים, הפעם הראשונה שבה הם משתמשים בקנאביס עלולה להיות אכזבה, מאחר והם לא יחושו כל השפעה אלא לאחר שימוש חוזר.

ההשפעות של החומר תלויות במספר גורמים, למשל, הכמות שהאדם לוקח, איכות הפרח, משך הזמן והתדירות, ריכוז ה-THC, מצב הרוח של המעשן, הלך העניינים החברתי, הגיל ושילוב אלכוהול או חומרים אחרים.

בקצה הנמנע  ביותר של הספקטרום, יש אנשים שהתנסות בעישון גראס עשתה להם סרט כל כך רע, לפעמים אפילו עד כדי הרגשת פרנויה עם התקף חרדה, שהם מגדירים את עצמם לתמיד כ"לא מעשנים". 

 

אין כמו לואי סי.קי., כדי להסביר את הסרטים שגראס יכול להכניס אותנו אליה. לואי מתאר, בגאונות מדהימה, את החוויה הרעה שנכנס אליה לאחר הופעה בקנזס סיטי.

חובה: 

 

 

קנאביס רפואי

אנחנו שומעים בשנים האחרונות המון עדויות מאנשי מקצוע רציניים (ולרוב אמיצים, בהיותם פחות קונפורמים), על ההשפעות הרפואיות יוצאות דופן של CBD, הרכיב הלא-ממסטל של קנאביס.

למרות הממצאים המעודדים, נדרשים מחקרים מבוקרים חזקים יותר שייבחנו את ההשפעות הבריאותיות של קנביס על ילדים ובני נוער, על נשים בהריון על אמהות מניקות, על קשישים ועל משתמשים כבדים.

אפרופו הריון -

ניתוח מחקרי של רשומות רפואיות בקרב נשים בהריון, שנערך בצפון קליפורניה, העלה כי השימוש בקנביס לפני ובמהלך ההריון עלה באופן משמעותי על פני תקופה של 9 שנים, כך על פי מחקר בכתב העת הנכבד JAMA.

למעשה, אחוז הנשים שדיווחו על שימוש בקנאביס במהלך השנה לפני היריון עלה מ -6.8% ל -12.5%, בעוד שמספר הנשים שהשתמשו בקנביס בהריון עלה מ -2% ל -3.4% בתקופה זו...

 

 

נחזור...

הנה כמה מהעדויות המחקריות לגבי יעילות של קנביס רפואי:

 

  • הקלה בקרב חולים במחלות שרירים שכיחות יותר ושכיחות פחות
  • הקלה על כאבים בקרב הסובלים ממחלות כרוניות וכאבים כרוניים, כמו כאבי גב
  • הפחתת בחילות בעקבות טיפול כימותרפיה בסרטן

 

הקנאביס הרפואי, ובפרט CBD, נכנס לחיינו באינטנסיביות ובמהירות. לצד העדויות המחקריות החיוביות, מופיעים תהליכים מסחריים של מדיקליזציה של הצמח, שהופך ליותר ויותר תעשייתי ופחות טבעי.

לפי סקר נרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת Cannabis and Cannabinoid Research, מרבית המשתמשים בקנאביס רפואי (62%) עושים זאת מסיבות רפואיות, עם או בלי מרשם חוקי פורמלי.

השימושים הקליניים העיקריים בקנאביס רפואי, עליו דיווחו המשתתפים בסקר, הם הפחתת כאב כרוני, טיפול בהפרעות שינה והמתמודדות עם קשיים נפשיים המאפיינים הפרעות חרדה ודיכאון.

עבור מרבית המשתמשים בקנאביס רפואי במרשם, מתקיימים שני ערוצים חוויתיים במקביל - הפחתת הסימפטומים הגופניים והתחושה הפסיכולוגית שמעורר החומר. עבור חלקם, הסוטול הוא תופעת לוואי תרופתית ואחרים נהנים משני הערוצים. בסקר שצוין קודם, דיווחו מרבית המשתמשים על היעדר תופעות לוואי. כשליש מהמשתתפים כן מתלוננים על תופעות לוואי, אך מתארים אותן כשוליות וזניחות.

בסתיו 2018 אישרה מינהלת התרופות האמריקאית, ה-FDA, את השימוש בתרופה אפידיולוקס, גלולה מבוססת CBD, שבמקור שימשה לטיפול בחולים המתמודדים עם שני סינדרומים נדירים, שנחשבים להרחבות של אפילפסיה - תסמונת לנוקס-גסטו (Lennox-Gastaut syndrome) ותסמונת דרווֶה (Dravet syndrome).

 

הרעלת קנאביס

שימוש במינון גבוה מדי בקנאביס יוביל להשפעה מוחית נרחבת על מערכת הקנבינואידים במוח.

הרעלה כזו תתבטא בתסמינים נפשיים אקוטיים, חריפים וקשים:

דה-פרסונליזציה, הזיות (הלוצינציות), דלוזיות (מחשבות שווא) ורעיונות פרנואידיים, התקפי פאניקה, עוררות פסיכומוטורית ועוד. 

מבחינת פניות לחדר מיון עקב שימוש-יתר בקנאביס, מחקר חדש מצא כי הביקורים שיוחסו לשימוש בקנאביס דרך עישון היו שכיחים יותר ביחס בהשוואה לצריכת קנאביס באמצעות אכילה, למרות שהמשתמשים בקנאביס באכילה נטו ליותר פניות פסיכיאטריות ובאופן כללי לביקורים רפואיים רבים מהממוצע. 

כמה זמן מריחואנה נשארת בגוף?

THC הוא כידוע הרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס, המסייע בוויסות מצב רוח וחרדה. הוא עשוי להימצא בגוף עד שבועיים מרגע הצריכה, ואצל צרכנים כרוניים עד שלושה שבועות.

בבדיקת דם וזקיקי שיער התרכובות המצויות במריחואנה עשויות להשאיר עקבות משך זמן רב יותר מאשר בבדיקת שתן, כאשר מרבית בדיקות השתן לזיהוי מריחואנה טובות רק לפרק זמן של עד שבוע מיום הצריכה.

המריחואנה עוזבת את הגוף מהר יחסית: ברגע שה״היי״ מתפוגג, מרבית תופעות הלוואי המורגשות נעלמות גם הן.

ואולם, כמויות קטנות של מריחואנה עדיין נוכחות בגוף. משתמשים לטווח ארוך עלולים לחוות תופעות לוואי שליליות של עישון מריחואנה, והאפקטים הנלווים עשויים להיות מורגשים אצלם משך פרק זמן ארוך יותר מאשר אצל אדם שצרך את הסם פעם אחת בלבד. סימפטומים מזיקים, כדוגמת ברונכיטיס ושיעול, נובעים משימוש כרוני במריחואנה,  אך נראה שהם יכולים להשתפר במהרה עם הפסקת העישון.

בקיצור, כל אדם יגיב באופן שונה לבדיקות הבוחנות את נוכחות הסם בגוף אך באופן כללי - ככל שאדם משתמש בסם משך זמן ארוך יותר, כך הסם יישאר בגוף תקופה ארוכה יותר.



כמה זמן נמשכת הסטלה?

משך הזמן של תחושת ה״היי״ הנגרמת מצריכת מריחואנה משתנה בהתאם לגורמים שונים, ביניהם הכמות והאופן בו נעשה בסם שימוש, תדירות השימוש, אחוז השומן בגוף המשתמש וקצב חילוף החומרים שלו.

משתמש כרוני בגראז עשוי לחוות השפעה על פני פרק זמן שונה מאשר אדם המשתמש בסם בפעם הראשונה. אצל רוב המשתמשים השפעת המריחואנה תתחיל להיות מורגשת כ-30-60 דקות לאחר הצריכה.

באופן גס, תחושת ה״היי״ מהמריחואנה נמשכת שעה עד ארבע שעות.



 

 

מנגנוני הגנה של מכורים לקנאביס

אצל מתמכרים לקנאביס, ומתמכרים בכלל, ניתן להבחין בנטיה לעשות שימוש במספר מנגנוני הגנה המייחדים אותם.

אוטו קרנברג פסיכואנליטיקאי ניו יורקי שכתב המון על הפרעות אישיות בגישת יחסי אוביקט, מתאר את ההגנות של המשתמשים בחומרים פסיכואקטיביים, שבבסיסן עומדים מנגנוני הגנה פרימיטיביים, כמו פיצול, אידיאליזציה, דה-וואלואציה, הכחשה והשלכה.

לעיתים משתמש המכור במספר הגנות בו-זמנית, בעיקר בשילוב זוגות של מנגנוני הגנה שנפוצים יותר אצל מתמכרים, לדוגמא, הכחשה-השלכה, הכחשה-ראציונליזציה ועוד (טומבס, 2005).

 

 

פיצול אצל מתמכרים 

המנגנון הדומיננטי ביותר בהפרעות התמכרות הוא פיצול (Split), שבמקרה דנן אינו מפצל רק את תפיסת העצמי והאחר המשמעותי, אלא מפצל גם באופן דיכוטומי את תפיסת הסם כ"טוב לחלוטין" או "רע לחלוטין".

מתמכרים נוטים לתפוס באופן מפוצל אנשים בסביבתם, מייחסים להם תפקיד של מענישים או של מגינים, חסרי ערך לחלוטין או בעלי ערך מופרז, תוך שהם מתמרנים את סביבתם באופן שמשרת את צרכיהם (קאופמן, 2004).

 

הנטיה של מתמכרים לפיצול בתפיסת העצמי (מי אני?) ובתפיסת האובייקט (מיהו האחר?), במטרה להגן על עצמם מפני החרדה, מפני חוסר הוודאות ועל-מנת לשמר את ערכם עצמי, היא גם זו שעומדת בדרכם בהמשך, בבואם להיפרד מן הסם ומן התלות בו ולהתחיל דרך חדשה.

 

 

Addictions Psychotherapy and Recovery


טיפול פסיכולוגי בהתמכרות לגראס

צעירים רבים פונים לטיפול פסיכולוגי כדי להתמודד עם תלות יתר, או התמכרות, לקנאביס.

לרבים יש מוטיבציה גבוהה להפסיק, אך הם גם מתארים את השימוש במריחואנה כאמצעי שמונע עכבות, חרדות, נדודי שינה וחשיבת-יתר מטרידה. אחרים מייחסים לגראס יצירתיות שערכה לא יסולא מפז.  

מטפלים בהתמכרויות יודעים כמה מורכבת העבודה הטיפולית עם מכורים לגראס: למרות שחלק מהמטופלים חוברים בקלות למטפל, רבים מתנהגים כמו פרפרים, מתעופפים לתוך ומחוץ לידיו של המטפל ויוצאים בדיוק ברגע בו המטפל משוכנע שחלה התקדמות משמעותית. מושג זה, המטופל הפרפר, פותח על ידי מרשה לינהן, שהמציאה את שיטת DBT לטיפול בהתמכרויות

 

 

DBT-SUD לגמילה מהתמכרות לקנאביס

שיטת DBT, טיפול דיאלקטי-התנהגותי, החלה את דרכה כמתודה מבוססת מחקר לטיפול במתמודדות הסובלות מהפרעת אישיות גבולית, אך בשני העשורים האחרונים DBT נמצאה יעילה למגוון של קשיים נפשיים ורגשיים על ספקטרום הוויסות הרגשי.

מכיוון שבגמילה מתלות בחומרים ניתן לטפל באמצעות שיפור יכולות הוויסות הרגשי, פותח פרוטוקול ייחודי של טיפול דיאלקטי-התנהגותי עבור טיפול בהתמכרויות, ששמו DBT-SUD.

בניגוד לגישות קיימות, כמו 12 הצעדים, בקבוצת DBT-SUD לא נדרשת התנזרות מלאה מעישון מייד עם תחילת הטיפול, וברוח הדיאלקטית של הגישה,  כל משתתף עושה כל שביכולתו ברגע נתון, אך מחויב להתאמץ ולהתגייס להשגת המטרה.

עם זאת, הגישה נחשבת כיום למובילה בעולם בתחום הטיפול בהתמכרויות. 

  

 

איך עובד טיפול פסיכולוגי לגמילה מגראס?

התהליך הטיפולי המסורתי למתמכרים לקנאביס מובנה והדרגתי ביסודו, ועליו להיות גמיש ומותאם דיו לצרכי המטופל ולכוחות האגו העכשוויים שלו.

 

ככל שתהליכי הגמילה והטיפול מתקדמים, האגו נבנה ומתחזק, והמתמכר לומד להחליף הגנות מופרזות בדפוסי התנהלות אדפטיביים יותר ותואמי מציאות. אולם, עד שלב מתקדם זה, יש לשמור על איזון רגיש ביותר בין הצורך של המתמכר לאחוז במנגנוני ההגנה הלא מסתגלים, ששירתו אותו ושמרו עליו עד כה, לבין הצורך לרופף את האחיזה בהם במטרה לאפשר פיתוח של מודעות והכרה, שיאפשרו התקדמות וצמיחה בתהליך הטיפולי.

 

עימות מוקדם מדי עם מערך ההגנות הלא יעילות של המתמכר עלול להוביל להתנגדות עזה, לזעם מצידו, לשבר ולדיכאון, ובסופו של דבר עלול להגביר את הסיכוי שהמטופל ימעד ויחזור לעשן.

לעומת זאת, המשך קיומו של אותו מערך הגנות מצביע על היעדר צמיחה והתפתחות אישית, ומותיר את המטופל פגיע להישנות העישון. שמירה מיטבית על האיזון החיוני ההגנתי של המטופל, באופן שיעודד צמיחה והתקדמות בתהליך הטיפולי, הוא אתגר ראשון במעלה.

 

טיפול קבוצתי לגמילה מעישון קנאביס

אחרי החגים תיפתח במכון טמיר בתל אביב קבוצה טיפולית למתמודדים עם תלות בקנאביס.

הקבוצה מיועדת לגברים ונשים שהחליטו להחזיר מחדש את המושכות לידיים ולנהל שוב את חייהם. 

הקבוצה תארך 3 חודשים, במפגשים שבועיים בני שעה וחצי כל אחד, בהנחיית אבי יקיר, מטפל מנוסה בהתמכרויות (20 שנה בתחום, ניהל לשעבר שני מרכזים קליניים לטיפול בהתמכרויות) יחד עם מתמחה בפסיכולוגיה קלינית מצוות המכון. 

עלות הראיון האישי המקדים: 450 ש״ח (מתוכם יוחזרו 200 ש״ח למצטרפים/ות לקבוצה)

עלות ההשתתפות בקבוצה: 3000 ש״ח.

 

 

אם אתם בשלים להתחיל, דברו איתנו!

טיפול תרופתי בהתמכרות לגראס

יש לנו כבר היסטוריה ארוכה של מחקר אודות טיפול תרופתי להתמכרות לקנאביס, כאשר הכיוון הקליני הוא ששימוש בנוגדי דיכאון אינו מניב תוצאות חיוביות משמעותיות, בעוד שתרופות מבוססות THC (המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס) נראות מבטיחות.

ובכן, חדשות טובות למכורים ולתלויים שמתקשים להפסיק בעצמם שימוש בקנאביס!

Cannabis Recovery Medications

 

קנאביס הוא, כידוע, החומר הפסיכואקטיבי הנפוץ ביותר בשימוש בעולם אך הטיפולים הקיימים כיום להפחתת התלות בו אינם די יעילים. חרף ניסיונותיהם הכנים של מעשני גראס, רבים מתקשים להיגמל משימוש יומיומי בקנאביס באמצעות טיפול התנהגותי-קוגנטיבי בלבד. 

למעשה, שיעור החזרה לשימוש לאחר גמילה באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עומד על 80% תוך 6-12 חודשים... 

חוקרים מאוניברסיטת סידני באוסטרליה העלו תוצאות מבטיחות במחקר על סטיבקס / נביקסימולס (Nabiximols), תרופה קנבינואידית שמכוונת לקולטני מוח, וביכולתה להפחית את שיעור החזרה לשימוש בקנאביס.

 

 

סטיבקס / נביקסימולס

אי לכך, קיים כיום עניין רב בשילוב התרופה החדשה, המבוססת על אגוניסט קנבינואידי (אגוניסט הוא חומר הנקשר לקולטן מסוים ומפעיל אותו באופן דומה לחומר המקורי), במקביל לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, במטרה לשפר את תוצאות הטיפול ולהפחית את שיעורי החזרה לשימוש בקנאביס.

 

יתרונות

נביקסימולס מעוררת עניין מיוחד שכן היא מורכבת משילב של תמציות THC ותמציות של CBD, שניהם חומרים פעילים שמצויים בצמח הקנאביס, כאשר ה-CBD מעמעם חלק מתופעות הלוואי של ה-THC (למשל חרדה ופרנויה).

יתרון נוסף של הנביקסימולס הוא בכך שהיא נלקחת בצורת ספריי / תרסיס אוראלי, מה שמונע מהמטופלים את הצורך בפעולת העישון ומכחידה את ההרגל ההתנהגותי של העישון עצמו.

זאת ועוד, מכיוון שהתרופה מאושרת לשימוש במדינות רבות ככלי מוכר לטיפול בטרשת נפוצה, קל יותר מבחינה בירוקרטית לבצע בה מחקרים קליניים.

הרעיון הרחב יותר העומד מאחורי המחקר החדש בתרופה הוא הגישה הטיפולית המבוססת על החלפת השימוש בסם אחד לטובת סם אחר, בטוח יותר, בו יהיה המטופל תלוי.

גישה זו הינה אפקטיבית ביותר והיא נלווית כיום לטיפול נוסף במקרים של התמכרות לניקוטין (צ׳מפיקס) ולהרואין (מתאדון). בשלב שלאחר ההחלפה מתבצעת הפחתה הדרגתית של המינון.

במחקר על נביקסימולס השתמשו הנבדקים בספריי כ-20 פעם ביום בממוצע, כמות אשר הכילה מינון גבוה יחסית של THC ו-CBD ביחס למקרים שבהם נעשה בתרופה שימוש שלא לצרכי גמילה מקנאביס.

 

תופעות לוואי

למרות שהנבדקים עשו במהלך הניסוי שימוש אינטנסיבי יחסית בתרופה, לא נצפו תופעות לוואי שליליות או כאלה שהפריעו לתפקוד היומיומי.

בטווח הארוך חלק מהמטופלים עשויים אמנם לפתח תלות בתרופה, אך בהקשר הטיפולי – מדובר באנשים שכבר מכורים לקנאביס, והשימוש בתרופה במסגרת המחקר הוגבל ל-12 שבועות. אי לכך, לא היתה סכנה (לכאורה) שיפתחו בה תלות.

למרות התוצאות מעוררות התקווה, ולמרות שהשימוש בתרופה מאושר על ידי משרד הבריאות בישראל, הצד הבירוקרטי של אישור התרופה לצרכי גמילה מקנאביס הוא כבר עניין אחר לגמרי, שתלוי בגורמים רבים, המשתנים ממדינה למדינה ומרגולטור לרגולטור.

 

 

  

 

קנאביס ופסיכוזה

קנאביס יכול לעוות את החושים ובמקרים מסוימים גורם להזיות קלות שעשויות להיות יותר ויותר אינטנסיביות בהתאם לכמות הנצרכת של הקנאביס ולחוזק הסוג הנצרך.

 

אבל מחקר חדש, שפורסם בכתב העת המדעי  JAMA Psychiatry מלמד דווקא כי לקנבידיול, רכיב ה-CBD אותו ניתן למצות מצמח הקנאביס, יש יכולת דווקא לשפר תפקודי מוח במטופלים פסיכוטיים. מחקר ראשוני זה העלה כי מנה יחידה של קנבידיול מייצרת הנעה של תהליך שיפור נוירולוגי. 

Can cannabis cause psychosis

Can cannabis cause psychosis?

 

רוב המחקרים שנערכו על הקשר בין הפרעות נפשיות לבין שימוש במריחואנה, כולל המחקר המדובר, לא מצליחים להכריע באופן חד-משמעי האם שימוש בקנביס בגיל ההתבגרות הוא זה שמגדיל את הסיכוי להפרעות ביפולריות ופסיכוזה או שמא ההפך הוא הנכון- הפרעות נפשיות הן אלו שמגדילות שת השימוש בקנביס בגיל ההתבגרות.

 

קנאביס ופסיכוזה אצל בני נוער

בני נוער רבים צורכים קנאביס באופן קבוע, גם בישראל, מה שמעלה דאגה לגבי ההשפעה האפשרית של קנאביס בין על פריצת פסיכוזה. 

מחקר אורך שפורסם לאחרונה מלמד כי שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות מגביר את הסיכוי לחוות סימפטומים של סכיזופרניה בבגרות.

מחקר אחר העלה כי שימוש בטבק ובקנאביס בקרב מתבגרים קשור לחוויות פסיכוטיות

חוקרים בדקו האם יש קשר בין שימוש חוזר וקבוע בטבק וקאנביס לבין חוויות פסיכוטיות אצל מתבגרים. במחקר נמצא קשר חזק בין מתבגרים שעישנו קנאביס וטבק לבין שכיחות של חוויות פסיכוטיות, לעומת מתבגרים שמעולם לא צרכו טבק ו/או קנאביס. החוקרים גם מצאו שבהשוואה בין טבק לקנאביס, קנאביס נמצא ביחס לסיכון גבוה יותר. 

הדיעה המקצועית הרווחת כיום היא כי הקשר בין קנאביס לפסיכוזה אינו סיבתי:

למרות שקיים קשר סטטיסטי בין שימוש קבוע בקנאביס מגיל צעיר לבין פסיכוזה, ניתן למצוא כזה גם בהתמכרות לטבק ולניקוטין ולהתנהגויות אחרות. גם קשר בין שימוש במריחואנה לבין פגיעה קוגניטיבית אינו סיבתי. 

 

עם זאת, בקרב צרכנים קבועים של קנאביס, שהתמודדו עם התקף פסיכוטי, הפרוגנוזה - ההסתברות להחלמה - גרועה יותר. הפרוגנוזה הגרועה מתבטאת בעיקר בעמידות של דלוזיות והלוצינציות של מעשני קנאביס בפני תרופות אנטי-פסיכוטיות. 

 

ולבסוף, מחקר שמחזק את הקשר בין עישון מריחואנה לפסיכוזה מתייחס לקשר חיובי בין צידת הצריכה של החומר (כמה אתה מעשן) לבין הסתברות לפריצת אפיזודה פסיכוטית. החוקרים מצאו כי עישון יומיומי של קנאביס מגביר את הסיכון ללקות פי 3 ללקות בפסיכוזה, בהשוואה למי שאינם מעשנים. זה הרבה. 

 

פאנל מומחים של ה-National Academy בארה״ב פרסם לאחרונה הודעה חד משמעית בנושא: 

״שימוש בקנאביס עשוי להגביר את הסיכון לפתח סכיזופרניה וסוגים אחרים של פסיכוזה; ככל שהשימוש בקנאביס גבוה יותר, כך הסיכון גדול יותר״.

 

 

קנאביס ואימפוטנציה

במחקר שנערך באוניברסיטת לה טרוב באוסטרליה וכלל ראיונות עם 8,000 גברים ונשים בגילאי 16-64, נמצא שגברים המשתמשים במריחואנה על בסיס יומי הם בעלי סיכוי גבוה פי 4 לסבול מקשיים באורגזמה, ופי 3 לחוות שפיכה מוקדמת מאשר גברים שאינם צורכים מריחואנה באופן קבוע ויומיומי. 

בנוסף, המחקר הראה כי חלק מהגברים שסבלו משפיכה מוקדמת השתמשו במריחואנה מתוך אמונה שהיא עוזרת להם לתפקד טוב יותר מבחינה מינית, אך המציאות היא דווקא הפוכה - מריחואנה אינה מהווה פתרון לשפיכה מוקדמת אלא גורמת לבעיה זו.  

במחקר נוסף שנערך נמצא כי שימוש במריחואנה קשור לרמות נמוכות של טסטוסטרון, מה שתורם לבעיות זקפה.

מחקר אחר מעיד על קשר בין עישון קבוע של מריחואנה לבין פגיעה באיכות הזרע אצל גברים. החוקרים ממליצים לגברים שמתכננים להקים משפחה, להימנע מצריכת קנאביס, חצי שנה לפני מועד ההריון המתוכנן.

 בעוד מרבית האנשים מאמינים כי באופן כללי מריחואנה אינה מזיקה, אין זה לחלוטין המקרה כאשר מדובר במנת יתר, במיוחד בכל הקשור לבעיות בתפקוד המיני הגברי

       

 

קנאביס תלות נפשית ופיזית טיפול

 

 

קנאביס ואלכוהוליזם

.מחקר חדש שנערך באוניברסיטאות קולומביה וניו יורק קובע כי מעשני מריחואנה נמצאים בסיכון גבוה פי חמישה להתמכר לאלכוהול מאשר שאר האוכלוסיה, גם אם אין שום עבר של התמכרות לאלכוהול אצל המשתמשים. כמו כן, נמצא כי שימוש בקנאביס צפוי לגרום לבעלי בעיית שתייה להמשיך בשתיית אלכוהול.

מחקר חדש: גראס עוזר למבוגרים עם ADHD <

מחקר חדש: השפעת שמן קנאביס (קנבידיול  - CBD) על דמנציה אצל קשישים <

  

במחקר השתתפו 27,461 נבדקים שעישנו מריחואנה לראשונה, ללא רקע של בעיות שתייה. הנבדקים נבחנו בשתי נקודות זמן שונות בהפרש של שלוש שנים. החוקרים גילו כי אלו אשר עישנו מריחואנה בעת ההערכה הראשונית, והמשיכו לעשן במהלך שלוש השנים עד ההערכה השנייה, היו בסיכון גבוה פי 5 לפתח בעיות שתייה, בהשוואה למשתתפים שלא התנסו בעישון גראס. כמו כן, לנבדקים שלא עישנו מריחואנה אבל כן סבלו מבעיית שתייה, היה סיכוי גבוה יותר להיגמל מבעיית השתייה בהשוואה לנבדקים שכן עישנו מריחואנה.

בקיצור, סוטול עלול להיות עניין קומורבידי :-)

 

 

קנאביס וגמילה מהירואין

שיטות הגמילה המסורתיות מהירואין מאכזבות ואינן מספקות את היעילות המיוחלת. למרות שמכורים רבים מצליחים להיגמל ולהשתחרר מהירואין, מרביתם נוטים ליפול במהירה ולשוב להשתמש.

ניסוי חדש ומפתיע, מעלה כי למריחואנה עשויים להיות יתרונות ככלי המקדם טיפול בגמילה מהירואין. הניסוי עליו דווח ב"הארץ", יוצא מנקודת ההנחה שקנאביס אינה מוביל בהכרח לשימוש בסמים קשים (גישת ה-Gateway, לפיה שימוש בסמים קלים סוללת את הדרך לשימוש בסמים נרקוטיים קשים), אלא להפך, עישון גראס עשוי לתמוך בגמילה מסמים קשים

במחקר אחר, נמצאו ראיות איתנות לכך שניתן להשתמש בקנאביס ובתרכובותיו לטיפול בכאבים כרוניים, אך לא הוכח שניתן להשתמש בקנאביס כדי לגמול מסמים. מומחים להתמכרויות אשר מתנגדים בתוקף לרעיון טוענים כי שיטות הגמילה המסורתיות אכן צריכות להתחדש ולהיבדק, אבל האפשרות של גמילה מהירואין באמצעות שימוש במריחואנה לא תביא את הישועה.

 

קנאביס ומימוש עצמי

מחקר חדש בדק את ההשפעה של שימוש ותלות במריחואנה על הישגיהם של בוגרים צעירים.

המחקר מצא כי בוגרים צעירים המשתמשים במריחואנה ובאלכוהול הם בעלי סיכויים נמוכים יותר להשיג מטרות שונות בחיים הקשורות לתחומים הבאים: השכלה, תעסוקה, נישואים ומעמד סוציו-אקונומי.

חוקרים מהמרכז הרפואי בקונטיקט בארה"ב ניתחו נתונים מתוך מאגר המידע של מחקר שיתופי על הגנטיקה של אלכוהוליזם (שבוצע במסגרת פעילותו של המכון הלאומי על התמכרות לאלכוהול ואלכוהוליזם). המחקר כלל 1,165 צעירים ועקב אחר השימוש שלהם מגיל 12 עד גילאי 25-34.

מהממצאים עלה כי צעירים שהשתמשו באלכוהול ובמריחואנה הגיעו להישגים נמוכים יותר מבחינה אקדמאית, תעסוקתית, סוציו-אקונומית ונישואים.

המחקר אף גילה כי השימוש השפיע באופן שלילי וחמור יותר על גברים בכל ארבעת התחומים, בהשוואה לנשים, אצלן שני התחומים שנפגעו היו השכלה ומעמד סוציו-אקונומי.

כמו כן, נמצא כי שימוש במריחואנה בגיל ההתבגרות השפיע לרעה על השגת אבני דרך התפתחויות חשובות בבגרות הצעירה.

לכך נוסיף גם את הנטיה לדחיינות כרונית, שמאפיינת את המעשנים הקבועים.

לממצאים אלו יש חשיבות רבה במיוחד נוכח תהליכי הלגליזציה, בישראל והעולם, לשימוש עצמי/רפואי במריחואנה.

 

 

קנאביס וחרדה

מחקר חדש מעלה שמשתמשים שהחלו לצרוך מריחואנה באופן יומיומי לפני גיל 16 נטו להפסיק עם ההרגל הזה במהלך שנות ה-20 לחייהם.

המשתתפים דיווחו על קונפליקט גבוה במשפחה בתקופה בה נהגו לצרוך מריחואנה. ההשערה במקרה הזה היא שמצוקתם, שהייתה כרוכה באופן הדוק לסביבה הביתית שנמצאו בה, הובילה אותם לשימוש בסם.

כאשר הילדים הללו בגרו ועזבו את הבית, מצוקתם פחתה ובמקביל השתנו באופן דרמטי הרגלי השימוש שלהם. 

 

טיפול עצמי בגמילה מגראס - איך מפסיקים לבד?

בהרבה מקרים לא חייבים טיפול פסיכולוגי כדי להפסיק לעשן גראס. 

עבור רבים שמבקשים להפסיק לעשן ההחלטה היא אימפולסיבית, בדרך כלל אחרי שמשהו השתבש (ויכוח עם בן משפחה, או בת הזוג, אודות ההרגל, או מצב של פיטורים חוזרים שקשור לאורח החיים עם העישון).

החלטה לחתוך זה אחלה, אבל רק לעתים רחוקות קטיעה פתאומית של עישון וויד תסתיים בתוצאות טובות. 

 

למה?

 

כי אצל סטלנים קבועים, המוח כבר פיתח תלות די משמעותית ב-THC, כך שלא משנה כמה ההחלטה הרגעית נחושה וכוח הרצון גבוה. 

תנאי הכרחי (שאינו מספיק) להצלחת הגמילה היא מחשבה ותכנון מראש על התהליך ועל ההתמודדות הנכונה איתו. 

 

ההחלטה צריכה להגיע ממקום של תפיסה כוללת ושל חוסר שביעות רצון מהשינויים שהביאו עמם החיים עם צריכת מריחואנה. 

הדבר הנכון ביותר לעשות הוא להפסיק לעשן מתוך הבנה עמוקה ותובנה אמיתית של המשתמש שהוא אינו זקוק יותר למריחואנה ואינו רוצה בה עוד בחייו.  

 

מותר מדי פעם לעשן קטנה?

לא. 

במהלך הגמילה, כל דבר פחות מגישת ״הכל או כלום״ לא יעבוד בטווח הארוך.  

קחו בחשבון שבממוצע, מבוגרים שמחפשים שמחליטים לטפל בהפרעת תלות בקנאביס, השתמשו במריחואנה כמעט כל יום במשך יותר מ-10 שנים וניסו להיגמל יותר מ-6 פעמים.

אם אתם שם ומחליטים על גמילה עצמית, נדרשת המון נכונות והשקעה. 

 

האם ניתן לעשן סיגריות רגילות בלי גראס?

אם הצלחתם להפסיק עם עישון גראס, לא מומלץ בכלל לעשן סיגריות.

ראשית. התמכרות לניקוטין היא הרבה יותר חזקה ומהירה מהתמכרות לקנאביס.

שנית, יש הרבה מעשני גראס מזדמנים, שבכלל לא מודעים לכך שהמוטיבציה הפיזיולוגית שלהם לעישון ג׳וינט מתבססת בכלל על התמכרות לסיגריות... 

 

 

הצבת תאריך לגמילה

אם הלך הרוח מתאים לגמילה, מומלץ להציב מראש תאריך יעד, למשל יום כלשהו בחודש הבא. 

כדאי לייחס משמעות ליום הזה, כך שחגיגות ה״חודש ללא עישון״, ה״חודשיים ללא עישון״ וכן הלאה יספקו עוגן מסייע מורלית בתהליך. 

לאחר בחירת תאריך היעד, מומלץ להיפטר מכל האביזרים הקשורים למריחואנה – באנגים, ניירות גלגול, מאפרות, שאריות קסיסה מוחבאות וכן הלאה, לא משנה עד כמה הם יקרים, נוסטלגיים, או בעלי ערך סנטימנטלי. 

 

משתחררים מזה. 

 

בכך לא רק שמופחת הסיכוי להתפתות לחזור לעשן, אלא מתבסס אקט טקסי שמסמל את הכוונה וההחלטה שלא לחזור אחורה. 

בהצלחה!!!

  

נסכם?

כולם יודעים להגיד ששימוש יומיומי בקנאביס

הוא סוג של בריחה, הסחה, נתק זמני.

זה כמובן נכון, אבל כמו שקראת, יש כאן הרבה מעבר:

למשל, מחקר חדש שפורסם באוניברסיטת חיפה מלמד כי

מסרים חיוביים על גראס, שאנחנו צורכים דרך אמצעי התקשורת,

מאדיר קנאביס ומציג אותו כפחות מזיק ממה שהוא באמת...

אפשר להפסיק את המעגל הזה

בטיפול פסיכולוגי אישי או בקבוצה ייחודית לגמילה מגראס בתל אביב -

שיאפשרו לך להתארגן

על החיים שלך מחדש.

 

התקשרו אלינו לתיאום מפגש:

 

072-3940004

 

 

הפסיכולוגים והמטפלים בהתמכרות לגראס

במכון טמיר תל אביב

ובקליניקות העמיתות בכל הארץ

 

 

 

צה"ל לא יעמיד לדין חיילים שייתפסו מעשנים סמים באופן חד פעמי <

 

 

 

כתיבה:

 

 

דניאלה עמרמי, MSW

איתן טמיר, MA

 

 

תודות:

גיא פינקלשטיין,  שיר אינדיג והמטפלים בהתמכרויות, מכון טמיר תל אביב

 

 

 

 

מקורות:

 

מיכאל אמיר (2018). אל תתנו להם ג'וינט. מתוך אתר מאקו: https://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-87ee72e31f89761006.htm

 

 

יניב, ב. (2019). ממלחמה לשיח: לקראת שיח מיטיב על שימוש בחומרים משני תודעה. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3840

 

 

טומבס, ד.ל. (2005). מבוא להתנהגויות מתמכרות, חולון: ראמים

 

 

לוי, א. (2018). התקף חרדה בעקבות שימוש במריחואנה | טיפול

 

 

קאופמן, א (2004). פסיכותרפיה של מתמכרים, חולון: ראמים

 

 

 

Arseneault Louise, Cannon Mary, Poulton Richie, Murray Robin, Caspi Avshalom, Moffitt Terrie E et al. Cannabis use in adolescence and risk for adult psychosis: longitudinal prospective study BMJ 2002; 325 :1212

 

 

Radhakrishnan, R., Wilkinson, S. T., & D’Souza, D. C. (2014). Gone to Pot – A Review of the Association between Cannabis and Psychosis. Frontiers in Psychiatry, 5, 54

 

 

Smith NT. A review of the published literature into cannabis withdrawal symptoms in human users. Addiction. 2002;97:621–632

 

 

Zehra, A., Burns, J., Liu, C.K. et al. J Neuroimmune Pharmacol (2018)

 

 

http://brainblogger.com/2009/06/15/marijuana-withdrawal-syndrome/

 

 

http://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.3956068 

 

 

https://www.news-medical.net/news/20171025/Duke-Health-researchers-find-anxiety-disorders-among-some-problematic-marijuana-users.aspx

 

 

http://www.israelhayom.co.il/article/358041

 

 

http://brainblogger.com/2017/11/26/marijuana-and-sexual-dysfunction-could-your-marijuana-usage-be-hindering-your-performance-in-bed/

 

 

http://www.kolhazman.co.il/285433

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019