אז נרקיסיסטים אוהבים או שונאים את עצמם? ניתוח אישיות הנרקיסיסט

דרג פריט זה
(104 הצבעות)
Narcissism Narcissism

על נרקיסיזם: 

מהן הגנות נרקיסיסטיות?

מיהו נרקיסיסט? 

 

ורד רוגל

פסיכולוגית קלינית מומחית ברחובות

 

פרויד הציג את מושג הנרקיסיזם כשלב מקדים ליחסי אובייקט, הוא טען לקיומו של ערוץ אחד לאנרגיה הליבידניאלית, מאוטו-ארוטיות דרך נרקיסיזם לאהבת אובייקט. בראשית החיים, לתפיסתו, כל האנרגיה הליבידיניאלית של התינוק מכוונת לעצמי (נרקיסיזם ראשוני), תהליך שנקטע על ידי התסכולים הראשונים והבלתי נמנעים, ומחייב את התינוק לפנות לערוצים חיצוניים לסיפוק.

 

 

 

NARCISSISTIC PERSONALITY DISORDER

 

 

 

בהתפתחות הטבעית, הליבידו הנרקיסיסטי יותמר בליבידו כלפי אובייקט. בתהליך של נרקיסיזם שיניוני- לאור התסביך האדיפלי, במצבים בהם הילד לא יכול לוותר על הפנטזיות האדיפליות, מרחשת נסיגה של הליבידו מהאובייקטים אל האגו, חזרה למצב פתולוגי של השתקעות עצמית. ליבידו כלפי אובייקט וליבידו נרקיסיסטי הוגדרו כמצויים ביחס הפוך זה לזה. כלומר, ככל שהמעורבות העצמית של האדם גדולה יותר, כך פוחתת האנרגיה להיקשרויות עם אחרים, וההיפך.

פרויד ראה באשליות נרקיסיסטיות שארית ממצבים פרימיטיביים יילדיים, ולכן כבלתי נמנעים ומסוכנים כאחד. נרקיסיזם בהגדרתו, מוביל לייחוסי ערך מוטעים, ומזמין שימוש הגנתי ומפלט מהמציאות.

אוטו קרנברג, אשר ארגן לכדי מודל תיאורי אחד את המאפיינים העיקריים של תיאורית הדחף יחד עם תיאוריות יחסי האובייקט ועם פסיכולוגית האגו ההתפתחותית, תופס אף הוא נרקיסיזם כתהליך הגנתי פתולוגי. הנרקיסיזם הבוגר הוא פתולוגי, ומאופיין בחוסר יכולת לאהבת אובייקט. על-פי קרנברג, האישיות הנרקיסיסטית מייצגת הפרעה ביחסי אובייקט המאופיינת בעמדה הגנתית פתולוגית. על מנת להתמודד עם אובייקט הנחווה כלא אוהב ולא מעניק, ועם דחפים תוקפניים גולמיים ולא מנוטרלים, נוצר העצמי הגרנדיוזי. באופן ספציפי, מיזוג של עצמי אידיאלי, אובייקט אידיאלי וייצוגים של העצמי האמיתי, אשר משמש הגנה כנגד תוקפנות מולדת המוגדלת באופן פתולוגי. על-מנת לשמר את המבנה הגרנדיוזי, הנרקיסיסט זקוק לחיזוקים ולאישורים ליכולותיו ולעליונותו, אם על ידי חיפוש אובייקטים שיאשרו את עליונותו, ואם על ידי דה-אבלואציה לאלה שפוגמים באשליה זו, כתוצאה, הוא תלוי בסביבתו החברתית ויכולתו ליצור קשרים אינטגרטיביים ומלאים נפגעת.

 

 

 

NARCISSISTIC RAGE

 

 

 

 

היינץ קוהוט, שמגיע מפסיכולוגיית העצמי, הציע נקודת מבט שונה על החוויה הנרקיסיסטית. הדגש שלו לא היה במונחים של קונפליקט, כפי שנגזר מתיאורית הדחף, ולא במונחים של תוקפנות מולדת, אלא במונחים של קיבעון של צרכים נורמטיביים לא מסופקים. בניגוד למסלול היחיד של האנרגיה הליבידינאלית אותו תאר פרויד, עבור קוהוט, האנרגיה הליבידיניאלית מתפתחת בשני נתיבים נפרדים ועצמאיים: ליבידו נרקיסיסטי וליבידו אובייקט. האחד מוביל להתפתחות של אהבת אובייקט ואילו השני מוביל לאהבה כלפי העצמי או לנרקיסיזם הבריא.

נרקיסיזם, לתפיסתו, הינו ציר התפתחות מרכזי המתמיד ומתפתח לאורך החיים, ובעל חשיבות לחיי נפש בריאים. עבור קוהוט, הילד נולד לתוך סביבה אנושית מגיבה ואמפטית, והזיקה שלו לאחרים הינה חיונית וקריטית להתפתחות הבריאה. בתחילה, העצמי של התינוק זקוק להשתתפותם של אחרים על מנת לספק לו לכידות והמשכיות- אלה הם הזולת עצמיים, ובהם מושקע הליבידו הנרקיסיסטי. לתפיסתו, עצמי בריא צומח בתוך סביבה התפתחותית של שלושה סוגים ספציפיים של התנסויות זולת עצמי: mirroring, צורך בהתמזגות עם הורה אידיאלי, והצורך באלטר אגו. קוהוט הניח את קיומה של חוויה ראשונית של שלמות ואושר נרקיסיסטי, המופרעת בשל ליקויים בלתי נמנעים הטמונים בטיפול האימהי. ניסיונות להשבת השלמות מצד הילד נעשים ידי מנגנון האני הגרנדיוזי, המתייחס לניסיון לשמר עצמי מושלם, ומנגנון ההורה האידיאלי, אשר בבסיסו הניסיון לשחזר טיפול אימהי מושלם. בהתפתחות הבריאה, באופן בלתי נמנע, התינוק נפגש בתסכולים הדרגתיים שהוא יכול לעמוד בהם, אלה הם כשלים אמפטיים מקריים. אז הדימויים המנופחים של העצמי ושל האחר מקבלים מידות מציאותיות, והילד יכול לפתח בעצמו פונקציות של סיפוק צרכים נרקיסיסטיים.

תהליך זה, אותו הוא כינה הפנמה ממירה, חוזר על עצמו באופנים רבים ובונה עצמי עמיד אשר שומר על גרעין החיוניות השייך למצבים הנרקיסיסטיים הילדיים. הוא מתייחס ליכולות של האגו לרתום את האנרגיות הנרקיסיסטיות ולהתמיר אותן למטרות כמו: יצירתיות, אמפטיה, הומור וחוכמה. כאשר הילד אינו חווה תסכול אופטימאלי ובמצבים של כשל אמפטי כרוני, ייווצרו עיוותים בבניית העצמי, הקשורים לאי שילובם ההדרגתי של העצמי הגרנדיוזי והדימוי המופנם של ההורה הנערץ בתפקוד האגו. קוהוט השתמש במונח פיצול אנכי ואופקי, פיצול אופקי מפריד בין חוויה מודעת של הצרכים הגרנדיוזיים לבין הדחקה של הצרכים הגרנדיוזיים. מעל האופק נמצאת החוייה הנרקיסיסטית הגרנדיוזית, מתחת לאופק, מודחקת חוויה זו ומודחקים צרכים אלה. לעומתו- פיצול אנכי מוביל לתנודות בין חוסר ערך מוחלט ובין תחושות מגלומניות. ניתן למצוא מאפיינים דומים לאלה של קוהוט גם בתפיסתו של וויניקוט. גם מגישתו נגזרת ההנחה כי נרקיסיזם ילדי ואשליות נרקיסיסטיות הינם בסיס לבריאות נפשית וליצירתיות. הוא רואה במצבי האומניפוטנציה הסובייקטיבית הילדית, שמאופיינת בחוויות מגלומניות, תנאים אשר מאפשרים לפרט להתעלם מהמציאות ולפתח אשליות כלפי עצמו, כבסיס ליצירתיות בריאה. תנאים אלה נוצרים בזכות הסכמתה של האם שהילד יעשה בה שימוש לפי צרכיו המשתנים, היא נענית לצורך להיות אובייקט סובייקטיבי, להיברא על ידי הילד הממציא אותה, מבלי להזים את האשליה האומניפוטנטית שלו.

 

 

 

NARCISISTIC PERSONALITY SYMPTOMS

 

 

 

 

הוא מתייחס במובן זה למירורניג כמצב בו התינוק רואה את עצמו בעיני אימו. עם זאת, ממשותה של האם כאובייקט אובייקטיבי נפרד, לצד עמידותה בהתקפות האהבה- שנאה של התינוק, הינה מכרעת עבור התינוק, על מנת שיוכל להיות במגע עם עולם ריאלי, ולא רק עם עולם שיצר בדמותו. בריאות נפשית מאפשרת את החופש לנוע הלוך וחזור בין המציאות אל האומניפוטנציה. פתולוגיה נוצרת כאשר הסביבה נכשלת בהתכוונות לצרכי התינוק, ולכן על התינוק עצמו ליצור התאמה מוקדמת מידי למציאות החיצונית תוך ניתוק מהמציאות הסובייקטיבית שלו. על-פי ויניקוט, אצל אדם החי במציאות אובייקטיבית בלבד מתפתח עצמי כוזב, אשר מכוון בבלעדיות כלפי ציפיותיהם של אחרים וגירויים חיצוניים.


 שאלון לזיהוי נרקיסיזם

חוקרים מאוניברסיטת אוהיו פיתחו שיטה חדשה לזיהוי נרקיסיסטים. למרבה הפלא, שיטת SINS דורשת מענה על שאלה אחת בלבד!

בסדרה של 11 ניסויים שבהם השתתפו יותר מ-2,200 אנשים מכל שכבות הגיל, מצאו החוקרים כי הם מצליחים לזהות באופן מהימן אנשים נרקיסיסטים באמצעות שאלה אחת והיא:

"באיזו מידה אתה מאמין שאתה נרקיסיסט?"

(פירוש המילה נרקיסיסט כאן היא אדם אגוצנטרי, מרוכז בעצמו ושחצן).

המשתתפים דירגו את עצמם על סולם בין 1 (לחלוטין לא נכון לגביי) ל-7 (נכון מאוד לגביי).

הממצאים הראו שהתוצאה של מבחן זה דומה לתוצאות של כלים אבחוניים מוכחים אחרים כגון שאלון Narcissistic Personality Inventory) NPI).

מה הרעיון?
פשוט - אנשים שמוכנים להודות שהם נרקיסיסטים, הם למעשה אכן כאלה, היות ואנשים נרקיסיסטים מתגאים בתכונה זו - הם לא רואים בה תכונה שלילית, הם באמת מאמינים שהם נעלים ועליונים ביחס לאחרים ואין להם כל בעיה לומר זאת בפומבי.

{המבחן שניסח צוות החוקרים, לא בא להחליף את שאלון ה-NPI אשר מספק ידע חשוב נוסף למטפלים, כמו באיזו צורה של נרקיסיזם מדובר. השאלון הקצרצר נועד לסייע לחוקרים שחוששים כי הנבדקים שלהם לא יצליחו לענות בצורה נכונה ומדויקת על מספר שאלונים ארוכים עקב עייפות או היסח הדעת, ולכן במקרים כאלה הם יוכלו להשתמש ב- SINS על מנת לזהות נרקיסיזם בצורה מהירה, ראשונית ופשוטה}

 


מאמר מומלץ: 

למה קשה להיפרד מנרקיסיסטים? / איתן טמיר


 איך מזהים נרקיסיסט?


להלן כמה "דגלים אדומים" שמאפיינים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית:

  • מודעות מוגברת למעמד החברתי של עצמם ושל אחרים. נרקיסיסטים נהנים מאוד מחברים או בני זוג מוצלחים, שכן מבחינתם ההילה עוטפת גם אותם ומזינה את הערך העצמי.
  • חשיבה היררכית ומעמדית לפי מידת היוקרה והחזות החיצונית.
  • קבעון לנקודת מבט אישית, לצד היעדר גמישות לראות את המציאות מתוך עמדה של אחרים. דעה ביקורתית, או פשוט שונה, מתפרשת לעיתים קרובות כמתקפה אישית מכוונת עליהם.
  • רגישות ופגיעות גבוהה מאד לעלבונות, ולעיתים חשיבה על כך שאחרים פוגעים בהם בכוונה.
  • התקפי זעם נרקיסיסטי, שפורצים לאור אירועים שנחווים על ידי אנשים לא נרקיסיסטיים כשוליים למדי. הזעם מופנה בדרך כלל כלפי אנשים קרובים, איתם מתקבעת מסכת התעללות רגשית. 
  • גרנדיוזיות קיצונית שתכליתה לכסות על רגשי נחיתות קשים. גרנדיוזיות באה לעיתים קרובות על חשבון רווחתם הנפשית של אחרים, אותה נוטה הנרקיסיסט "להקטין" עד מאוד. 
  • נטיה להשתמש בשיח קיצוני ודיכוטומי. נרקיסיסטים מתארים חוויות בשחור ולבן, בלי הרבה אפור. התיאורים לגבי אנשים ומצבים נעים בין "מושלם" לבין "נוראי".
  • יכולת נמוכה מאוד לתחושה והבעת אמפתיה, אשר מתבטאת בקושי אמיתי להבין ולהשתתף ברגשות האחר.
  • קושי להודות בטעות ולהתנצל.

 

 

מושגים סביב נרקיסיזם

 

שלוחה נרקיסיסטית

 

ההורה הנרקיסיסטי רואה את הילד כהרחבה של האגו, כמו איבר נפשי נוסף, ולא כאדם נפרד. בתחילת הדרך זה נוח ואפשרי, כי תינוקות וילדים צעירים נוטים להתאים את עצמם לדרישות הנפשית של ההורים, אבל בגיל מאוחר יותר ההורה הנרקיסיסטי נוטה להיפגע ולהרגיש דחוי לאור ניסיונות הילד להתרחק ולבנות את זהותו.
התייחסות לאחרים כשלוחה נרקיסיסטית מאפיינת גם מערכות יחסים בוגרות, לא רק יחסי הורה-ילד. למשל, גבר מזדקן שמתחתן עם דוגמנית צעירה ונהנה ממנה בעיקר דרך ההכרה שהוא מקבל מהעולם החברתי. דוגמא נוספת, אשה שנמצאת בקשר עם סלבריטאית ומה שמזין מבחינתה את הקשר הוא הבעלות עליה ולא הקשר הרגשי עצמו. 

לנרקיסיסט אין תחושה אמיתית על עצמו ועל יכולותיו והוא חי בתחושה שהקרבה כלפיו אינה נובעת ממאפיינים פנימיים באישיותו. לכן הצורך בשלוחה נרקיסיסטית היא כמו חמצן עבורו. 

 

נרקיסיזם בריא

כמעט בכולנו יש חלקים נרקיסיסטיים באישיות. נוכחותם תורמת לנו לגדול, לצמוח ולחתור להצלחה בחיים.

נרקסיזם בריא מתבטא בתחושה איתנה ויציבה של דימוי עצמי חיובי, אשר מבוססת על הישגים, ערכים והפנמות חיוביות. דימוי עצמי כזה הוא לרוב יציב ועמיד גם בפני חוויות של כישלון שכולנו עוברים.

 

 

מה ההבדל בין נרקיסיזם נורמלי לנרקיסיזם פתולוגי?

נרקיסיזם נורמלי גורם לנו לדאוג לעצמנו ולאינטרסים שלנו.

בניגוד אלי, נרקיסיזם פתולוגי מהווה הגנה פרימיטיבית בפני תחושות נחיתות קשות וכואבות.

הנרקיסיסט עוטה מסיכה של עליונות במטרה לשכנע את העולם החברתי שהוא מיוחד ושונה, בעוד שבעולמו הפנימי הוא מרגיש חוסר בטחון עצום וערך עצמי נמוך ומעורער.

הנרקיסיסט הפתולוגי הוא אדם פגיע מאד: הוא נוטה לפרש כל ויכוח כביקורת דרמטית ונוטה להפחית בערכו של כל מי שאינו מסכים עמו.

אדם עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית חי בתוך 'שריון פנימי', שעוזר לו אמנם להיות פחות פגיע, אך במקביל מונע ממנו ליצור מערכות יחסים אינטימיות, הדדיות וקרובות. 

 

נרקיסיזם בריא לפי קוהוט

לפי קוהוט, נרקיסיזם הוא צורך התפתחותי שהשבעתו בילדות נחוצה  - הילד מפתח תחושה שיש לו יכולות כתוצאה ממבטם המעריץ והמתפעל של ההורים (באמצעות Mirroring). כאשר הורה מעריץ את התינוק שלו הוא מטמיע בו תחושה של גדולה, מיוחדות ופוטנטיות. למעשה, קוהוט הפך על פניה את ההתייחסות לנרקיסיזם- כולנו זקוקים לנרקיסיזם בריא, להתפעלות מאיתנו, שאם לא כן לא נוכל להאמין בעצמנו.

עם זאת, האמונה בעצמנו, ביכולות, איננה מספיקה. יש צורך באידיאל, במטרות לשאוף אליהן, כמיהה לסטנדרטים גבוהים, יעד נעלה הנותן משמעות. כדי שהילד יתחקה אחר ההורים והדוגמא האישית שהם מביאים, הוא חייב לשאת אליהם את עיניו ולהעריץ אותם, כלומר לראות אותם מתוך משקפיים של אידיאליזציה.

כדי שהילד יהיה נרקסיסט חיובי לא רק שצריך להעריץ אותו, צריך לתת לו להעריץ את ההורה דרך אידיאליזציה.

אם כך נרקיסיזם בריא בא לידי ביטוי בשני אופנים:  ההורה מעריץ את הילד והילד מעריץ את ההורה. על ההורה להתפעל מהילד שלו ולאפשר לילד שלו להתפעל ממנו. בנקודה האחרונה ישנו קושי – פעמים רבות הורה דוחה את ההתפעלות שכן היא מביאה תכנים שמעלים בו מבוכה, חוסר ביטחון וספקות ("אתה האבא הכי טוב בעולם!" "מי? אני?").

 

תסביך אלוהים 

תסביך האלוהים (God Complex) הוא אשליה פסיכולוגי המופיע בעיקר בקרב אנשים בעלי עוצמה רבה הרואים עצמם כל-יכולים ומתייחסים לאחרים בהתאם. התופעה קשורה באופן הדוק עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית, אך אינה מסווגת קלינית כהפרעת נפשית במדריך ה-DSM להפרעות נפשיות. אנשים עם התסביך נוטים להיות שיפוטיים מאוד כלפי אחרים, מכורים לכוח, שתלטנים, בעלי צורך חזק להשפיע ומתקשים מאוד לשאת ביקורת מכל סוג. 

 

 

הסוציופת הנרקיסיסט

הסוציופת, וריאציה של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, משתמש באחרים לאינטרסים האישיים שלו. הוא קר, נטול אמפתיה, מחושב ומניפולטיבי ועסוק רק בתועלתו האישית שלו במערכות יחסים. הנרקיסיסט מאמין כי הוא נשגב ונעלה יותר מאחרים וכך גם כל מה שקשור אליו. שילוב של שתי הפרעות האישיות הללו, נרקיסיזם והפרעת אישיות אנטי חברתית, יוצר דפוס אישיות נצלני ופוגעני, שאינו מופיע אמנם כתסמונת אבחונית נפרדת, אך מופיע לא אחת כדמות הרסנית במערכות יחסים.

בחמש השנים האחרונות מסתמנת כנראה עליה משמעותית בניסיון להבין כיצד התעללות רגשית ופסיכולוגית נראית.

לפי 'גוגל טרנדס', מונחים הקשורים לכך, כמו המונח "נרקיסיסט", עלו יותר ויותר בקרב המחפשים במנוע החיפוש, בכל  העולם. 

 

 

"התענוג הגדול ביותר הוא להיות נערץ"

--- מילן קונדרה

 

 

האם נרקיסיסטים חכמים ויפים יותר מהממוצע?

חשוב לציין כי בחינה מציאותית של הנתונים האישיים בהשוואה להערכה העצמית המנופחת של נרקיסיסטים מגלה שהם בדרך כלל חיים בסרט: במחקר שנערך ב-2008, נמצא כי גברים ונשים בעלי נטיה נרקיסיסטית, שסברו שהם חכמים ויפים יותר מאחרים, נמצאו בעלי ציוני I.Q ממוצעים למדי. גם כאשר התבקשו צופים לדרג את מידת האטרקטיביות החיצונית שלהם, הם הוערכו כ"ממוצעים ביופיים"... נו שוין.

מחקר מעניין שהתקיים באוניברסיטת טורונטו, הצליח לגלות קשר בין נרקיסיזם לבין צורת הגבות. החוקרים הקנדים ניסו לבודד איברים שונים בפנים וללמוד האם ניתן להבחין באמצעותם במאפיינים נרקיסיסטיים. גבות היו האינדיקטור היחיד לזיהוי מאפיינים אלו - לא עיניים ולא איברים אחרים. 

 

 

 

מקורות

קוהוט, ה. (2007) פסיכולוגית העצמי וחקר רוח האדם . הוצאת תולעת ספרים. פרקים 4-5. עמ' 123-183

Bleske-Rechek, A., Remiker, M. W. and Baker, J. P. (2008). Narcissistic men and women think they are so hot--But they are not. Personality and Individual Differences, 45(5), 420-424.
http://dx.doi.org/10.1016/j.paid.2008.05.018

Green, A (2002). A Dual Conception of Narcissism: Positive and Negative Organization. Psychoanal Q. 71:631-649.

Greenberg, J, R. and Mitchell, S. A (1983). Object relations in psychoanalytic theory. Harvard U. Press. Chapter 11. pp 351-378

Konrath et al (2014). Development and Validation of the Single Item Narcissism Scale (SINS). PLOS ONE, https://doi.org/10.1371/journal.pone.0103469

McWilliams, N (1994). Psychoanalytic Diagnosis- Understanding personality Structure in the Clinical Process. The Guilford Press, Chapter 8:Narcissistic Personality , Pp 168-188

Mitchell, S. ( 1986) The wings of Icarus, In S. Mitchell and L. Aron ( Eds.).(1999) pp 79-93.

Kumar, M.(2005) . Freud and Narcissism: Developing links for Inclusion of the ‘object’. Int. Rorum Psychoanal. 14, 86-93.

Usuelli, A, K (1992) The Significance of illusion in the work of Freud and Winnicott: A Controversial Issue. Int. R. Psycho-Anal. , 19, 179-187.

Winnicott, D.W. (1960b). The capacity to be alone. In D.W Winnicott (Ed.), The maturation processes and the facilitating environment: Studies in the theory of emotional development (pp. 29-36). Oxford: International Universities Press.

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il