חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

תפריט ייעוץ פסיכולוגי

אז נרקיסיסטים אוהבים או שונאים את עצמם? ניתוח אישיות הנרקיסיסט

דרג פריט זה
(87 הצבעות)
Narcissism Narcissism

על נרקיסיזם: 

מהן הגנות נרקיסיסטיות?

מיהו נרקיסיסט? 

 

ורד רוגל

פסיכולוגית קלינית מומחית ברחובות

 

פרויד הציג את מושג הנרקיסיזם כשלב מקדים ליחסי אובייקט, הוא טען לקיומו של ערוץ אחד לאנרגיה הליבידניאלית, מאוטו-ארוטיות דרך נרקיסיזם לאהבת אובייקט. בראשית החיים, לתפיסתו, כל האנרגיה הליבידיניאלית של התינוק מכוונת לעצמי (נרקיסיזם ראשוני), תהליך שנקטע על ידי התסכולים הראשונים והבלתי נמנעים, ומחייב את התינוק לפנות לערוצים חיצוניים לסיפוק.

בהתפתחות הטבעית, הליבידו הנרקיסיסטי יותמר בליבידו כלפי אובייקט. בתהליך של נרקיסיזם שיניוני- לאור התסביך האדיפלי, במצבים בהם הילד לא יכול לוותר על הפנטזיות האדיפליות, מרחשת נסיגה של הליבידו מהאובייקטים אל האגו, חזרה למצב פתולוגי של השתקעות עצמית. ליבידו כלפי אובייקט וליבידו נרקיסיסטי הוגדרו כמצויים ביחס הפוך זה לזה. כלומר, ככל שהמעורבות העצמית של האדם גדולה יותר, כך פוחתת האנרגיה להיקשרויות עם אחרים, וההיפך.

פרויד ראה באשליות נרקיסיסטיות שארית ממצבים פרימיטיביים יילדיים, ולכן כבלתי נמנעים ומסוכנים כאחד. נרקיסיזם בהגדרתו, מוביל לייחוסי ערך מוטעים, ומזמין שימוש הגנתי ומפלט מהמציאות.

אוטו קרנברג, אשר ארגן לכדי מודל תיאורי אחד את המאפיינים העיקריים של תיאורית הדחף יחד עם תיאוריות יחסי האובייקט ועם פסיכולוגית האגו ההתפתחותית, תופס אף הוא נרקיסיזם כתהליך הגנתי פתולוגי. הנרקיסיזם הבוגר הוא פתולוגי, ומאופיין בחוסר יכולת לאהבת אובייקט. על-פי קרנברג, האישיות הנרקיסיסטית מייצגת הפרעה ביחסי אובייקט המאופיינת בעמדה הגנתית פתולוגית. על מנת להתמודד עם אובייקט הנחווה כלא אוהב ולא מעניק, ועם דחפים תוקפניים גולמיים ולא מנוטרלים, נוצר העצמי הגרנדיוזי. באופן ספציפי, מיזוג של עצמי אידיאלי, אובייקט אידיאלי וייצוגים של העצמי האמיתי, אשר משמש הגנה כנגד תוקפנות מולדת המוגדלת באופן פתולוגי. על-מנת לשמר את המבנה הגרנדיוזי, הנרקיסיסט זקוק לחיזוקים ולאישורים ליכולותיו ולעליונותו, אם על ידי חיפוש אובייקטים שיאשרו את עליונותו, ואם על ידי דה-אבלואציה לאלה שפוגמים באשליה זו, כתוצאה, הוא תלוי בסביבתו החברתית ויכולתו ליצור קשרים אינטגרטיביים ומלאים נפגעת.

היינץ קוהוט, שמגיע מפסיכולוגיית העצמי, הציע נקודת מבט שונה על החוויה הנרקיסיסטית. הדגש שלו לא היה במונחים של קונפליקט, כפי שנגזר מתיאורית הדחף, ולא במונחים של תוקפנות מולדת, אלא במונחים של קיבעון של צרכים נורמטיביים לא מסופקים. בניגוד למסלול היחיד של האנרגיה הליבידינאלית אותו תאר פרויד, עבור קוהוט, האנרגיה הליבידיניאלית מתפתחת בשני נתיבים נפרדים ועצמאיים: ליבידו נרקיסיסטי וליבידו אובייקט. האחד מוביל להתפתחות של אהבת אובייקט ואילו השני מוביל לאהבה כלפי העצמי או לנרקיסיזם הבריא.

נרקיסיזם, לתפיסתו, הינו ציר התפתחות מרכזי המתמיד ומתפתח לאורך החיים, ובעל חשיבות לחיי נפש בריאים. עבור קוהוט, הילד נולד לתוך סביבה אנושית מגיבה ואמפטית, והזיקה שלו לאחרים הינה חיונית וקריטית להתפתחות הבריאה. בתחילה, העצמי של התינוק זקוק להשתתפותם של אחרים על מנת לספק לו לכידות והמשכיות- אלה הם הזולת עצמיים, ובהם מושקע הליבידו הנרקיסיסטי. לתפיסתו, עצמי בריא צומח בתוך סביבה התפתחותית של שלושה סוגים ספציפיים של התנסויות זולת עצמי: mirroring, צורך בהתמזגות עם הורה אידיאלי, והצורך באלטר אגו. קוהוט הניח את קיומה של חוויה ראשונית של שלמות ואושר נרקיסיסטי, המופרעת בשל ליקויים בלתי נמנעים הטמונים בטיפול האימהי. ניסיונות להשבת השלמות מצד הילד נעשים ידי מנגנון האני הגרנדיוזי, המתייחס לניסיון לשמר עצמי מושלם, ומנגנון ההורה האידיאלי, אשר בבסיסו הניסיון לשחזר טיפול אימהי מושלם. בהתפתחות הבריאה, באופן בלתי נמנע, התינוק נפגש בתסכולים הדרגתיים שהוא יכול לעמוד בהם, אלה הם כשלים אמפטיים מקריים. אז הדימויים המנופחים של העצמי ושל האחר מקבלים מידות מציאותיות, והילד יכול לפתח בעצמו פונקציות של סיפוק צרכים נרקיסיסטיים.

תהליך זה, אותו הוא כינה הפנמה ממירה, חוזר על עצמו באופנים רבים ובונה עצמי עמיד אשר שומר על גרעין החיוניות השייך למצבים הנרקיסיסטיים הילדיים. הוא מתייחס ליכולות של האגו לרתום את האנרגיות הנרקיסיסטיות ולהתמיר אותן למטרות כמו: יצירתיות, אמפטיה, הומור וחוכמה. כאשר הילד אינו חווה תסכול אופטימאלי ובמצבים של כשל אמפטי כרוני, ייווצרו עיוותים בבניית העצמי, הקשורים לאי שילובם ההדרגתי של העצמי הגרנדיוזי והדימוי המופנם של ההורה הנערץ בתפקוד האגו. קוהוט השתמש במונח פיצול אנכי ואופקי, פיצול אופקי מפריד בין חוויה מודעת של הצרכים הגרנדיוזיים לבין הדחקה של הצרכים הגרנדיוזיים. מעל האופק נמצאת החוייה הנרקיסיסטית הגרנדיוזית, מתחת לאופק, מודחקת חוויה זו ומודחקים צרכים אלה. לעומתו- פיצול אנכי מוביל לתנודות בין חוסר ערך מוחלט ובין תחושות מגלומניות. ניתן למצוא מאפיינים דומים לאלה של קוהוט גם בתפיסתו של וויניקוט. גם מגישתו נגזרת ההנחה כי נרקיסיזם ילדי ואשליות נרקיסיסטיות הינם בסיס לבריאות נפשית וליצירתיות. הוא רואה במצבי האומניפוטנציה הסובייקטיבית הילדית, שמאופיינת בחוויות מגלומניות, תנאים אשר מאפשרים לפרט להתעלם מהמציאות ולפתח אשליות כלפי עצמו, כבסיס ליצירתיות בריאה. תנאים אלה נוצרים בזכות הסכמתה של האם שהילד יעשה בה שימוש לפי צרכיו המשתנים, היא נענית לצורך להיות אובייקט סובייקטיבי, להיברא על ידי הילד הממציא אותה, מבלי להזים את האשליה האומניפוטנטית שלו.

הוא מתייחס במובן זה למירורניג כמצב בו התינוק רואה את עצמו בעיני אימו. עם זאת, ממשותה של האם כאובייקט אובייקטיבי נפרד, לצד עמידותה בהתקפות האהבה- שנאה של התינוק, הינה מכרעת עבור התינוק, על מנת שיוכל להיות במגע עם עולם ריאלי, ולא רק עם עולם שיצר בדמותו. בריאות נפשית מאפשרת את החופש לנוע הלוך וחזור בין המציאות אל האומניפוטנציה. פתולוגיה נוצרת כאשר הסביבה נכשלת בהתכוונות לצרכי התינוק, ולכן על התינוק עצמו ליצור התאמה מוקדמת מידי למציאות החיצונית תוך ניתוק מהמציאות הסובייקטיבית שלו. על-פי ויניקוט, אצל אדם החי במציאות אובייקטיבית בלבד מתפתח עצמי כוזב, אשר מכוון בבלעדיות כלפי ציפיותיהם של אחרים וגירויים חיצוניים.

 

 

 

 כמה דקות שמתארות יפה את אישיות הנרקיסיסט:

 

 

 

 

 

 

 

מקורות

קוהוט, ה. (2007) פסיכולוגית העצמי וחקר רוח האדם . הוצאת תולעת ספרים. פרקים 4-5. עמ' 123-183

Green, A (2002). A Dual Conception of Narcissism: Positive and Negative Organization. Psychoanal Q. 71:631-649.

Greenberg, J, R. and Mitchell, S. A (1983). Object relations in psychoanalytic theory. Harvard U. Press. Chapter 11. pp 351-378

McWilliams, N (1994). Psychoanalytic Diagnosis- Understanding personality Structure in the Clinical Process. The Guilford Press, Chapter 8:Narcissistic Personality , Pp 168-188

Mitchell, S. ( 1986) The wings of Icarus, In S. Mitchell and L. Aron ( Eds.).(1999) pp 79-93.

Kumar, M.(2005) . Freud and Narcissism: Developing links for Inclusion of the ‘object’. Int. Rorum Psychoanal. 14, 86-93.

Usuelli, A, K (1992) The Significance of illusion in the work of Freud and Winnicott: A Controversial Issue. Int. R. Psycho-Anal. , 19, 179-187.

Winnicott, D.W. (1960b). The capacity to be alone. In D.W Winnicott (Ed.), The maturation processes and the facilitating environment: Studies in the theory of emotional development (pp. 29-36). Oxford: International Universities Press.

Google

נרקיסיזם
Rated 5/5 based on 87 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





תגובות

 

תפריט פסיכותרפיה - מובייל

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il