פרנויה | סימפטומים, אבחון וטיפול בהפרעת אישיות פרנואידית

דרג פריט זה
(5 הצבעות)
פרנויה פרנויה

מהי פרנויה?

מיהו פרנואיד ומהי אישיות פרנואידית?

לאנשים הסובלים מפרנויה יש קושי רציני עם אמון כלפי אחרים. הם נמצאים תמיד בהיכון, במצב של דריכות 24/7, תוך אמונה קבועה ומשתחזרת שלבני אדם בסביבתם יש מוטיבציה מתמדת להשפיל, לבייש ולפגוע בהם. המתמודדים עם הפרעת אישיות פרנואידית מתאפיינים בחשדנות תמידית ובחוסר אמון שיכולים להתבטא במגוון דרכים בין-אישיות, בעיקר באמצעות וכחנות, המון תלונות וחוסר שקט כרוני. 

 

paranoid personality disorder paranoia

 

הסובלים מההפרעה הרבה פעמים נראים מתוחים ו"מוכנים לתקוף". 

האמונות הפרנואידיות אינן מבוססות בדרך כלל ומהוות אבן נגף ליצירה ושמירה על יחסים קרובים - ואכן, האנשים שחיים סביבם מבינים את דרך החשיבה ומתעוררת בהם לרוב חוסר נוחות בעקבות אי-היציבות הזו. תפיסת עולם פרנואידית נוטה לחזק את עצמה, תוך שהיא יוצרת עם השנים מעגל של מחשבה-רגש-התנהגות אותו קשה מאוד להפריך ולהכחיד.  

paranoia

 

איך מאבחנים אישיות פרנואידית?

חשוב לציין יש הבחנה בין הפרעת אישיות פרנואידית לבין פרנויה כתופעה פסיכוטית, המוגדרת כקריטריון של סכיזופרניה פרנואידית.

אנחנו מדברים פה על ״גרסאת לייט״ של פרנויה אישיותיות ולא בפסיכוזה  של ממש.

הנה התסמינים העיקריים (בהמשך ראו גם קריטריונים קליניים מתוך DSM-5): 

  1. פרנואידים אינם בוטחים באחרים, מתוך אמונה כנה שינצלו אותם
  2. הם נמנעים לחשוף מידע אישי כי אחרים עלולים להשתמש בו נגדם 
  3. רגישות יתר לביקורת, שמתאפיינת גם בתחושת פגיעות שמקבלת לעיתים תרגום התנהגותי לתוקפנות
  4. הם נוטים לייחס משמעויות נסתרות להתנהגויות של אחרים 
  5. מתלוננים באופן תמידי ומתקשים לקבל את יושרה של הסמכות
  6. קשה להם להבין ולקחת אחריות על תפקידם בקונפליקטים
  7. קושי בוויסות רגשי וחזרה איטית לרמה הרגשית המקורית (ה -Base line)
  8. הם נוטים להיות עוינים ושומרי טינה, מה שמרחיק מעליהם אחרים בקלות
  9. הם נמשכים בדרך זו או אחרת לתיאוריות קונספירציה

 

https en.wikipedia.orgwikiParanoia

מה הקריטריונים האבחוניים של אישיות פרנואידית (מתוך DSM-5)?

 

דפוס עקבי וכרוני של חשדנות והיעדר אמון, המתבטא בלפחות 4 מתוך הבאים:

  1. חשדות, בלי בסיס מספק, שאחרים מנצלים, מזיקים, או מרמים אותו. מדובר באנשים שמפגינים חשדנות במצבים שרוב האנשים יסכימו שהיא נטולת בסיס. אפילו אירועים שאין להם קשר אליהם מפורשים כמתקפה אישית.
  2. מוטרד מספקות לא מוצדקים לגבי נאמנות ואמינות של חברים או מכרים.
  3. הפרנואיד נמנע מלשתף אחרים בגלל פחד (שלרוב אינו מוצדק) שהמידע האישי ישמש אותם כנשק מרשיע בקונפליקט עתידי. 
  4. מפרש משמעויות סמויות, מאיימות או מזלזלות מתוך הערות אגב או מאורעות נייטרלים.
  5. באופן עיקש שומר טינה. הפרנואיד לא סולח בקלות על עלבונות, פציעות או זלזול.
  6. תופס את התקפות על אופיו או על שמו שלא נתפסות על ידי אחרים ככאלה, וממהר להגיב בכעס ובמתקפת נגד.
  7. חושד באופן חוזר, ללא הצדקה, בבוגדנות בן/בת זוגם. 

חוסר אמון וחשדנות שמתמשכת לא רק כלפי סיטואציה מסוימת אלא גם כלפי סיטואציות אחרות בחיים. בנוסף, הם נוטים להגזים בפרשנות שלהם לסיטואציות ומקצינים את הכוונות הזדוניות שהם חושבים שיש לאחרים כלפיהם, יכולים לייחס כוונה זדונית אפילו להתנהגות תמימה כאשר הם עצמם תמיד "חפים מפשע". 

אבחנה מבדלת

ההפרעה אינה מתרחשת באופן אקסלוסיבי במהלך סכיזופרניה, הפרעת מצב רוח עם מאפיינים פסיכוטיים, או הפרעה פסיכוטית אחרת ולא נגרמת מהשפעות פיזיולוגיות ישירות של מצב רפואי כללי. 

 

במה שונה פרנויה מחשדנות?

בעוד שחשדנות היא תגובה נורמלית למצב שבו יש סיבה אמיתית לדריכות וחשדנות, פרנויה היא מצב פתולוגי של עיוות חשיבה, שבו אדם אינו בוטח וחושד באחרים גם כשאין שום סיבה אובייקטיבית לכך במציאות.

הבדל נוסף הוא הנוקשות של חוויית הפרנויה מול חשדנות נורמאלית – אדם חשדן יסכים לבחון את חשדנותו ולהעמידה למבחן, בעוד שאדם במצב פרנואידי בטוח לחלוטין שחשדנותו מוצדקת, אינו מוכן לבחון אותה מול המציאות ופועל לפיה.

 

פסיכוזה 

חשדנות קיצונית וחשיבה פרנואידית הן תסמינים קלאסיים של פסיכוזה.

אנשים פסיכוטיים עשויים להרגיש שכל מי שנמצא סביבם - כולל חברים קרובים ובני משפחה - פועלים במזיד לרעתם ומנסים להרע להם.

מאחר והסימפטומים יכולים להזכיר הפרעה דלוזיונית או סכיזופרניה (בעיקר מתת-הסוג הפרנואידי) חשוב לערוך אבחנה מבדלת:

בהפרעת אישיות פרנואידית לא קיימות דלוזיות, למרות שייתכנו מצבים של לחץ מאוד קיצוני שהן כן יופיעו, אך בניגוד להפרעה דלוזיונית, בבוחן המציאות של הפרנואיד קיימת אפשרות לקבל את השינוי החשיבתי ולהכיר בכך שהחשד מוטעה. 

 

הפרעות אישיות 

דימיון רב קיים בין הפרעות אישיות רבות, אך קיימים בכל זאת הבדלים בין הסוגים השונים.  הנה כמה דוגמאות: 

  • גם בהפרעת אישיות סכיזואידית קיימת נסיגה חברתית פנימה, השתבללות אל תוך העולם, אך בניגוד לפרנואיד, לסכיזואיד אין עניין במערכות יחסים, הוא מגלה אדישות אמיתית כלפי אחרים בסביבתו. בנוסף, 

    אין ייחוס כוונת זדון לאחרים ובאופן כללי אין את המאפיינים הפרנואידים על אף ששתי ההפרעות דומות לפרקים.

  • בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית קיימת חשדנות כלפי אנשים, אך בניגוןד לפרנואיד, אצל הסכיזוטיפלי מופיעות גם התנהגויות וצורות חשיבה ביזאריות.
  • בהפרעת אישיות נרקיסיסטית קיימת נטיה ברורה לגרנדיוזיות, צורך בהערצה ותחושת זכאות בסיסית המוטמעת בציפיותיהם מפרטנרים ליחסים. במצבי לחץ קיצוניים, בעיקר כאשר הם חשופים לפגיעה רגשית, הם הנרקיסיסטים עלולים 'לגלוש' לאופן חשיבה פרנואידי. אבל בדרך כלל הם הרבה פחות חשדניים וזהירים מהפרנואידים. 

קומורבידיות עם הפרעות אחרות

בקרב המתמודדים בעלי הנטיה הפרנואידית קיימת תחלואה נלווית עם הופעתן של הפרעות נפשיות נוספות, לפחות ב-50% מהמקרים. בנוסף להפרעות אישיות והפרעות פסיכוטיות, קיימת תחלואה נילווית עם הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח. 

שכיחות ההפרעה - קשה לדבר כאן על אחוזים, כי מרבית הפרנואידים לא פונים לעזרה מקצועית אבל ההשערה היא כי בין 2.3%-4.4% מהאוכלוסיה הכללית מתמודדים/ות עם ההפרעה. 

מועד פריצת ההפרעה - מרבית המתמודדים יפתחו את הסימפטומים בסוף גיל ההתבגרות אבל זה ממש לא מחייב. אנשים יכולים לפתח את ההפרעה בעקבות סיטואציה טראומטית שעברו כמו שוד, פגיעה או השפלה פומבית כלשהי, כמו שיימינג קיצוני.

 

 

איך גישות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות מסבירות פרנואידיות?

פסיכואנליזה והגישה הפסיכודינמית

 

לפי התפיסה הדינמית, הקלאסית, בבסיס האישיות הפרנואידית רוחשת חשדנות ממארת, שהדרך להתגונן בפניה מתבססת על השלכה:

הפרנואיד משליך את הרגשות השליליים על האחר ובכך מקל על כובד החשד, במידה שאינה מאיימת על העצמיות שלו. 

אספקט הגנתי נוסף הוא תחושת הגרנדיוזיות; מה שמאפיין את האישיות הפרנואידית הוא מיקום עצמי במרכז העולם, כל התנהגות, גם זו האקראית ביותר, מיוחסת באופן אוטומטי כמכוונת לפגוע. 

בטיפול פסיכולוגי דינמי, בונים פרספקטיבה לחלק מהמחשבות, כדי לבנות ספק ולהוכיח שלא כל התנהגות מכוונת כלפי המטופל.

 

 

הגישה הקוגניטיבית

הגישה הקוגניטיבית מתייחסת לפרנויה בהיבטים של עיוותי בעיבוד מידע. 

היא גורסת כי הסובלים מהפרעת אישיות פרנואידית מפתחים הטיה קוגניטיבית וקשבית בה הם רגישים לכל סיגנל או רמז דרכו ניתן להסיק שקיימת מוטיבציה לפגוע בהם.

ההטיה נובעת מהעובדה שהם גדלו בסביבה שהצדיקה את הפגיעות ואת מיקוד הקשב לרמזים הללו.

לכן, הפרנואידים רגישים מאוד להתנהגויות שניתן לפרשן כתוקפניות, מזלזלות או משפילות.  

בנוסף, הם סובלים מהטיה פרשנית - הם מפענחים התנהגויות על בסיס הטיה אפריורית, במקום להתבסס על מידע קיים או לחפש אפשרויות מציאותיות שאינן זמינות לתודעתם.

ההטיה הפרשנית מביאה גם להטיה בזיכרון: 

כאשר מבקשים מהפרנואיד להיזכר בסיטואציות נטולות כוונת זדון, הרבה יותר קשה להם לשלוף מידע מהזיכרון, בהשוואה ליכולת הזכירה בסיטואציות עם כוונת זדון. 

 

 

הגישה הביולוגית

לפרנויה יש קשר גנטי לסכיזופרניה ולהפרעות פסיכוטיות אחרות. 

 

האם פרנויה היא תורשתית?

המחקר אינו אחיד בנוגע לסוגיית התורשה בפרנויה. חלק מהמחקרים מציעים כי ישנו קשר גנטי, בעוד אחרים שוללים זאת. כמו כן, עדיין לא ברור האם נטייה גנטית לפרנויה, אם קיימת כזאת בכלל, הינה תורשתית או לא.

 

איך פרנויה קשורה לפעילות במוח?

תגובה פרנואידית יכולה להיגרם מירידה בסירקולציה המוחית כתוצאה מלחץ דם גבוה. כמו כן, פרנויה מקושרת להפרעות פסיכולוגיות שונות, כולל סכיזופרניה, וכן למחלות כמו אלצהיימר ותרשת נפוצה אשר משפיעות על התפקוד המוחי. בנוסף, פרנויה מקושרת גם לצריכת סמים (לאמפטמינים, מתאמפטמינים) ולאלכוהול, אשר גורמים להשפעות ושינויים מוחיים.

 

 

איך מטפלים בפרנויה?

האם ניתן לרפא פרנויה?

נכון להיום, אין טיפול שמסוגל להכחיד את הפרנויה מן היסוד. עם זאת, טיפולים באנשים שסובלים מפרנויות מכוונים לעזור בהתמודדות טובה עם הסימפטומים ולחיות חיים מאושרים ופרודוקטיביים יותר יחד איתם. כלומר, בדרך כלל, מטרת הטיפול היא ללמוד לחיות בצורה טובה יותר עם הפרנויות, באופן שמאפשר יותר שליטה ומודעות.

 

טיפול תרופתי

 

אילו תרופות יעילות לטיפול בפרנויה?

התרופות שיעילות לטיפול בפרנויה הן נוגדות-חרדה או אנטי-פסיכוטיות, אשר עשויות להקל על חלק מהסימפטומים. למשל, תרופה נפוצה לטיפול בהפרעה זו היא risperidone. עם זאת, אדם שסובל מפרנויה עלול לסרב לטיפול תרופתי, מחשש שהדבר יפגע בו או מכוון לרעתו.

 

טיפול פסיכולוגי

אנשים שסובלים מאישיות פרנואידית אינם ממהרים לפנות לטיפול נפשי. ראשית, להבנתם הבעיות נמצאות בחוץ ולא בפנים. ההפרעה מוגדרת אגו דיסטונית (מלשון דיסטנס) - היא אינה נובעת מתוך האדם הסובל ממנה ובוודאי שהיה מעדיף שאחרים ישתנו ויחדלו מהמוטיבציה הקבוע לפגוע בו. שנית, גם אם האדם המתמודד הגיע לטיפול פסיכולוגי, די סביר להניח מראש שהקשר ייפגע בנקודה זו או אחרת על רקע של יחסי אמון בין המטופל לבין המטפל.

המטופל יתקשה מלכתחילה לבסס ברית טיפולית איתנה ויציבה שחיונית להמראת התהליך, ובהמשך הדרך, דווקא בצמתים של התקדמות בטיפול, יחול משבר אמון סביב חשד במטפל. האתגרים הטיפוליים בבניית הברית הטיפולית מרכזיים במהלך הדרך.

 

אתגרי המטפל

המטפל נאלץ להתמודד עם קשיים ביחסים הטיפוליים, בעיקר לאור רגשות שעולים כלפי המטופל בהעברה הנגדית. חשוב שהמטפל לא ייכנע לפיתוי שבכניסה ל-fight ויהיה ער ומודע לתגובותיו.

בנוסף, על המטפל להקפיד הקפדה יתירה על שמירת גבולות פיזיים, כולל מרחק הישיבה ובחירת מחוות ומגע פיזי. כל אלה עלולים לקבל תרגום שגוי.

דווקא במצבים בהם מושג שיפור מהותי, המטופל עשוי להתמודד עם גל מציף של תסמינים דיכאוניים, שעלולים להגיע עד כוונות וניסיונות אובדניים. חשוב להפנות במצב כזה לפסיכיאטר כדי להיעזר בטיפול תרופתי, בדרך כלל עם תרופות אנטי-פסיכוטיות או מייצבי מצב-רוח. 

 

מהן המטרות בטיפול פסיכולוגי עם פרנואידים?

  

  • בטיפול פסיכולוגי מנסים קודם כל  ליצור יחסי אמון כדי לאפשר יצירת חיבור עם החלקים הקשים. אם בטיפולים אחרים יצירת האמון היא רק חלק קטן בדרך למטרה הראשית אז בהפרעה זו יצירת האמון היא יותר קריטית ועל זה יתבסס הטיפול (שהרי בעלי הפרעת אישיות פרנואידית מתקשים לתת אמון באחרים).
  • כאשר המטופל מגיע למצב בו הוא מצליח לגלות אמון במטפל מנסים לזהות ולקבל את רגשות הפגיעות.
  • לאחר מכן בוחנים באופן אמפטי את הסימפטומים. 
  • ולבסוף, מבססים פרספקטיבה מציאותית לגבי הכוונות והפעולות של אחרים.

 

אנשים הסובלים מהפרעה זו כאמור מפסיקים טיפולים פעמים רבות מהחשש שלמטפל יש כוונות זדון כלפיהם. יחד עם זאת, חשוב לציין כי למרות שמטופלים פרנואידיים הולכים שולל בעקבות הגנות אופי נוקשות שכופות על הקשר מידה רבה של שבריריות, ניתן להגיע עמם במקרים רבים, עם הרבה זמן וסובלנות, ליציבות טיפולית. 

 

האם לפרנויה יש יתרונות?

אנדרו גרוב, שהקים את  אינטל, כתב ספר שנקרא "רק פרנואידים שורדים".

שם הספר מתאר מצוין את מאפייני ההפרעה האישיותית הפרנואידית, ומלמד גם על היתרונות היחסיים של הפרנואידים בסביבה היפר-תחרותיות, כמו עסקים, פוליטיקה, עריכת דין ועוד. 

אפשר להבין את גרוב וגם מנהלים בכירים אחרים שהצליחו באמצעות עמידה מתמדת על המשמר, ויש בהפרעת האישיות הזו משהו שאפשר להבינו כהרחבה מוגזמת של אישיות נורמלית: למשל,  מחקר אפידמיולוגי מעניין, בו נבחנה אוכלוסיה נורמיטיבית בניו זילנד מצא כי 12.6% הפגינו לפחות כמה מאפיינים פרנואידיים.  

אם אתה נוקט עמדה כזאת, באמת קשה לאחרים להפתיע אותך במזיד. הבעיה העיקרית היא שקשה מאוד להפריד בין דפוסי האישיות בחיי העבודה לבין הדפוסים הללו בחיים האישיים - אם אתה דרוך מדי מפני מהלך עיסקי שיפגע בך, האם באמת תצליח לנתק את הדפוס הזה ולהאמין שאשתך אינה בוגדת בך? בעייתי. 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

 

בר-טור, ל. (2007). דלוזיה פרנואידית בזיקנה המאוחרת - מנגנון הגנה בהתמודדות עם אבדנים ?!. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1280

 

 

 

 

Gabbard, G. O. (2000) Cluster A personality disorders. In Psychodynamic Psychiatry in Clinical Practice (ed. G. O. Gabbard). American Psychiatric Press

 

 

 

Kramer, R. M. (1998) Paranoid cognition in social systems: thinking and acting in the shadow of doubt. Personality and Social Psychology Review, 2, 251–275

 

 

 

Poulton, R., Caspi, A., Moffitt, T. E., et al (2000) Children’s self-reported psychotic symptoms and adult schizophreniform disorder. Archives of General Psychiatry, 57, 1053–1058

 

 

 

Reich, J. & Braginsky, Y. (1994) Paranoid personality traits in a panic disorder population: a pilot study. Comprehensive Psychiatry, 35, 260–264

 

 

 

Skodol, A. E. (2005) Manifestations, clinical diagnosis, and comorbidity. In The American Psychiatric Publishing. Textbook of Personality Disorders (eds J. M. Oldham, A. E. Skodol & D. S. Bender). American Psychiatric Publishing.

 

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

 

בר אורקין, פסיכולוג בהתמחות קלינית

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019