התקפי חרדה חוזרים | תסמינים, גורמים וטיפול בהפרעת פאניקה

דרג פריט זה
(18 הצבעות)
Treatment-Resistant Panic Disorder Treatment-Resistant Panic Disorder

הפרעת פאניקה 

 
 

מהי הפרעת פאניקה?

הפרעת פאניקה מתאפיינת בהתקפי חרדה חוזרים ונשנים באופן שאינו צפוי.

 

התקף פאניקה הוא פרץ פחד עז שמגיע לשיא תוך דקות, ובמהלך זמן זה לפחות ארבעה מהבאים מתרחש:

  • דפיקות לב מועצמות/מואצות
  • הזעה
  • רעידות
  • קוצר נשימה
  • חנק
  • כאב בחזה
  • בחילה
  • סחרחורות
  • גלי חום וקור
  • נימול
  • דראליזציה ודפרסונליזציה
  • פחד משיגעון ואובדן שליטה
  • פחד ממוות

 

לפחות לאחר אחד מההתקפים הייתה תקופה של דאגה בנוגע להתקפים נוספים ו/או שינויים התנהגותיים מאלאדפטיביים ביחס להתקפים (ניסיון להימנע מהטריגרים).

תקופת הדאגה חייבת להימשך לפחות חודש.

ייתכנו גם התקפים צפויים, או כאלו פחות חמורים (בעלי פחות מ-4 סימפטומים), אבל נדרש לפחות התקף חמור אחד בלתי צפוי לצורך קבלת האבחנה.

התקף פאניקה לילי – סוג נוסף של הפרעת פאניקה. קורה אצל שליש מהמאובחנים. לרובם יש גם התקפי יום.

ההפרעה כרונית, עם עליות וירידות, כאשר תדירויות ההתקפים משתנות על פרקי זמן שונים.

התקפים יכולים ללוות גם הפרעות חרדה אחרות או הפרעות פסיכוטיות. 

 

התקפים חוזרים ונשנים של חרדה חמורה – תבהלה – שאינם תחומים לסיטואציות או נסיבות מסוימות, ועל כן בלתי-צפויים. לרוב ההתקפים נמשכים דקות ספורות, כאשר תדירותם ומסלול המחלה מאוד מגוונים.

הסימפטומים הדומיננטיים משתנים מאדם לאדם, אבל דפיקות לב, כאבים בחזה, תחושות מחנק, סחרחורת, דפרסונליזציה או דראליציה הם נפוצים. ישנם גם פחדים משניים מלמות, לאבד שליטה או להשתגע.

בהתקף פאניקה נתון האדם מרגיש תחושה הולכת ומתעצמת, מתגלגלת, של פחד וסימפטומים אוטונומיים, שמתבטאת לרוב בכך שייצא במהירות במקום בו הוא נמצא (וממנו יכול להיות שינסה להימנע בהמשך, עד לכדי הבאת דיאגנוזה נוספת). התקף לרוב מלווה בפחד חמור מכך שיהיה התקף נוסף.

אם מופיע התקף פאניקה בנוכחות גירוי פובי - כחלק מפוביה ספציפית – זה מעיד על חומרת הפוביה, ולא צריך לתת אבחנת הפרעת פאניקה.

 

אבחון הפרעת פאניקה

אבחנה של הפרעת פאניקה, לפי DSM-5, תינתן אך ורק בהיעדר הפרעות חרדה ופוביות (פוביה ספציפית, אגורפוביה, או חרדה חברתית).

האבחנה ניתנת כאשר היו כמה התקפים חמורים של חרדה אוטונומית שהתרחשו בטווח של חודש, כאשר: אין סכנה אובייקטיבית, מבלי שהם תחומים למצב מוכר או צפוי, ועם חופש יחסי מסימפטומי חרדה בין התקף להתקף (למעט חרדת ציפייה.

Panic Attacks

התקפי חרדה חוזרים

 
 

התקפי חרדה חוזרים, או התקפי חרדה כרוניים, מופיעים בקרב כשליש מהמתמודדים עם הפרעת פאניקה, אשר סובלים מתסמינים כרוניים ומתמשכים.

התופעה אינה מוגדרת אמנם כקטגוריה אבחונית נפרדת, אך היא מוכרת היטב לקלינאים - פסיכולוגים קליניים ופסיכיאטרים המתמחים בטיפול בהפרעות חרדה - ומוגדרת קלינית כהפרעת פאניקה עמידה לטיפול

את המכניזם של התקפי חרדה חוזרים ניתן לדמות למנגנון שהתקלקל ויצא משליטה - תחושת הפחד מפני סכנה היתה, לאורך כל שנות האבולוציה, הכרחית להישרדות האנושית.

כאשר האדם הקדמון פגש לפתע בממותה סקרנית בפתח המערה, מוחו נדרש לפענח מיידית את מראה החיה המגודלת. תוך שברירי שניה פורשה הסיטואציה כסכנה והמוח שלח מסר מצוקה הורמונלי לגוף, שנדרש בתורו להידרך ולהתכונן: הכנה סומטית זו התבטאה בהזרמה מיידית ואינטנסיבית של דם וחמצן לשרירי הידיים והרגליים, הגברה של קצב הלב, הזעת יתר (שתכליתה לצנן את טמפרטורת הגוף), שלשול (שאיפשר הפחתת משקל מיידית) ועוד התנהגויות השרדותיות, שהקלו עליו להוציא לפועל אחת מדרכי ההתמודדות שלנו עם סכנה:  FLIGHT, FIGHT, FREEZE -  הגוף למד להכין את עצמו ביעילות מדהימה לאורך מליוני שנות אבולוציה לתקוף את הממותה, להימלט על חייו, או לקפוא במקום ולייחל לטוב. 

 

CHRONIC PANIC ATTACKS FLIGHT FIGHT FREEZE

תגובות חרדה במצבי חירום - לחימה, בריחה או קפיאה FFF

 

בזמן התקף חרדה, המוח מפרש סיטואציה כמסוכנת למרות שהיא עשויה להיות בטוחה, או לפחות לא מפחידה.

הגוף, כלי שרת שלמד משהו לאורך השנים, מתגייס עם כל מה שיש לו לקראת סכנה שאינה קיימת. אדם שסובל מהתקפי חרדה נוטה להפנות תשומת לב מרובה לתחושות הגוף ונוטה לפרש אותן באופן קטסטרופלי: "הלב שלי דופק מהר – אני עומד לחטוף התקף לב!" "יש לי סחרחורת – אני עומד להתעלף במקום!" "אני מרגיש תחושות ניתוק וריחוף – אני משתגע!"

פרשנויות חירום אלו מעוררות עוד יותר את הגוף המתכונן לסכנה ובכך מגבירות את חומרת הסימפטומים -  הלב דופק מהר יותר, ההזעה גוברת, כאבי הבטן מתחזקים. 

שימו לב למעגל הפידבק שמגביר את התקף החרדה: מהמוח אל הגוף וחוזר חלילה. 

החוויה האישית של התקף חרדה כל-כך קשה ומפחידה, עד שמטופלים יעשו הכל, אבל הכל, כדי למנוע התקף נוסף. וכך, האדם נמנע מעוד ועוד עשיה, וכאשר הוא עושה דברים שעלולים להביא להתקף, הוא נוקט ב"התנהגויות מגוננות": הוא מבקש מחבר או בן משפחה שילווה אותו בקביעות, הוא מצטייד בבקבוק מים ובכדור הרגעה טבעי או תרופתי להפחתת חרדה, הוא נוקט בזהירות יתר ובעיקר נמנע מהתנסויות חדשות, כמו טיולים, טיסות או ביקור במקומות לא מוכרים, כולן פעילויות שעלולות לעורר התקף חרדה. 

ניתן להבין ולהזדהות עם התנהגויות ההמנעות, אבל חשוב להבין שאיכות החיים נפגעת באופן דרמטי, שמחזק כל הזמן את הפחד, עד הגעה לרמות שהוא מנהל לגמרי את החיים.

בחיים המנוהלים על ידי פחד מפני הפחד, קצרה הדרך לבחירה נואשת בחיים בתוך מקלט ביתי בטוח ולצמצום קיומי (שמתאפשר יותר ויותר עם הנגשת שירותי פסיכותרפיה באינטרנט).

 

 
 
 

התקף פאניקה או הפרעת פניקה (Panic Disorder)?

במצבים בהם התקפי חרדה חוזרים על עצמם פעם אחר פעם, מומלץ לבחון את האפשרות שמדובר בהפרעת פניקה שאינה מאובחנת.

רופאים מחפשים לרוב את הסיבות הרפואיות לסימנים הנראים ולסימפטומים המדווחים, והאפשרות שהמצוקה נובעת מבעיה נפשית נשארת בדרך כלל כאפשרות דיאגנוסטית אחרונה לאחר שנשללו מצבי סיכון לבביים.  

85% יגיעו לחדר מיון לאחר התקף ראשון!

בעקבות החשש שמדובר בהתקף לב ולא בהתקף חרדה, ובכל מקרה שקיימת בעיה גופנית רפואית אחרת שאינה פסיכולוגית במהותה. אנשים עם הפרעת פאניקה שאינה מאובחנת הם צרכנים מובילים בפניות חירום לחדרי מיון.  העובדה שהם חוזרים שוב ושוב מהווה מקור עצום לתסכול עבור המטופלים ובני משפחותיהם, ובנוסף, עלויות בדיקות האבחון החוזרות גבוהות מאוד ומהוות מעמסה כלכלית עבור כל מערכת בריאות ציבורית ברחבי העולם. 

באופן לא מפתיע, חולי לב מצויים בסיכון כפול לפיתוח הפרעת פניקה, זאת בעקבות התפתחות של מעגליות סימפטומטית: חולי לב שעברו אירוע חירום, יודעים שכל הפרעה קטנה בקצב הלב עלולה להיוות סיגנל מבהיל להתקף נוסף, ובצדק, כך שגם אם לא מדובר בהתקף לב נוסף, עולים התקפי חרדה בתדירות גבוהה. 

ההתקף  הראשון שונה: לרוב קיים טריגר ספיציפי שגורם ללחץ ולמצוקה מיידית. אצל 90% מהסובלים מהפרעת פניקה אכן הופיע אירוע משמעותי, שלילי ומבעית, לפני פריצת התקף החרדה הראשון. טריגר חיצוני כזה יכול להיות תחושת מצוקה או לחץ נפשי בעקבות אובדן אדם אהוב, טראומה, פיטורים מהעבודה ועוד. לאחר מכן, ההתקפים הבאים נוטים להופיע ללא טריגר ברור, אך הדריכות לקראתם גובה מחיר נפשי גבוה ומתיש. 

להפרעת פניקה יש נטיה לתחלואה נלווית. למשל, פסיכולוגים מומחים לטיפול בחרדה, מדווחים שיעור גבוה מהרגיל של הפרעות על הספקטרום הדו-קוטבי (מניה-דפרסיה והיפומניה) אצל מטופלים המתמודדים הפרעת פאניק כרונית.

 

 

 

טיפול פסיכולוגי בהתקפי חרדה חוזרים

טיפול CBT

הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי (CBT)  נחשב לטיפול היעיל בהתקפי חרדה חוזרים. הטיפול בנוי ממספר שלבים: 
  • בשלב הראשון, המטפל מסביר למטופל כיצד מובנים התקפי החרדה בראייה ההתנהגותית-קוגניטיבית. המטופל לומד לזהות את המרכיבים השונים בחרדה - הפרשנויות הקיצוניות, הרגש, תחושות הגוף וההתנהגות – ואת האופן בו הם משפיעים ומושפעים זה מזה. 
  • בשלב השני, המטופל מאתגר את הפרשנויות שלו באירועי חרדה שונים ומנסח לעצמו דרכי התמודדות יעילות יותר. 
  • בשלב השלישי, המטופל, בסיוע המטפל, נחשף בהדרגה לטריגרים שמעוררים בו חרדה – תחושות גופניות, מחשבות מסוימות או טריגרים חיצוניים. המטופל שוהה בסיטואציה מעוררת החרדה, ללא ניסיונות הרגעה או בריחה וחווה על בשרו את הירידה הטבעית של החרדה ואת יכולתו להתמודד עמה. 
  • בסוף התהליך, התקפי החרדה פוסקים או פוחתים ברמה ניכרת, עוצמת החרדה בין ההתקפים פוחתת אף היא ואיכות החיים עולה בהתאמה. 

 

טיפול תרופתי

בנזודיאזפינים, תרופות נגד חרדה, יעילות במידה דומה לתרופות נוגדות דיכאון עבור הפרעת פאניקה כרונית. מטופלים בבנזודיאזפינים מדווחים על הפחתה בתדירות ובעוצמה של התקפי החרדה תוך שבוע, בעוד הנעזרים ב-SSRI, טריסיליקים או SNRI ממתינים להשפעת התרופות לאורך שבועיים שלושה של ייסורים. אבל אליה וקוץ בה: השימוש בבנזודאזפינים לאורך זמן כרוך בתופעות לוואי, כמו פיתוח תלות נפשית וגופנית, נטיה לסדציה (הירדמות) ובמקרים מסוימים התמכרות של ממש לחומר. 

תרופות נוגדות דיכאון, מסוג SNRI (כמו אפקסור), המשלבות הפעלה של סרטונין ונוראפינפרין, הראו יעילות דומה ל-SSRI ויעילות גבוהה יותר מפלצבו. 

 

 

טיפול אונליין

התערבויות טיפוליות בהפרעת פאניקה כרונית צוברות פופולריות, בעיקר באמצעות הטלפון, שיחות וידאו בסקייפ ושירותי צ'אט אינטרנטיים.

היתרון הגדול של טיפול פסיכולוגי אונליין, בעיקר CBT, הוא הנגשה של שירותי פסיכותרפיה עבור אוכלוסיה המתגוררת באיזורים מרוחקים, בהם אין היצע מספק של מטפלים, אך בהקשר של התקפי פניקה, לטיפול אונליין יש יתרון נוסף, שכן רבים מהמתמודדים עם התקפי חרדה נוטים להתנהגויות ביטחון ולהימנעות, לעיתים עד כדי חששות לצאת מהבית ולהגיע לקליניקה. 

 

 

 

צרו עמנו קשר כעת לשיחת הכוונה

ונשקול יחדיו את התאמת המטפל המדויקת ביותר

בקליניקה של מכון טמיר תל אביב

או בקליניקות עמיתות בכל הארץ

1-800-509-809

שלך,

צוות מכון טמיר 

 

 

כתבו: דורון עמרן, יעל טל, עדי נבו וצוות המכון

מקורות:

Cross-National Collaborative Panic Study, Second Phase Investigators. Drug treatment of panic disorder. Comparative efficacy of alprazolam, imipramine, and placebo. Br J Psychiatry. 1992;160:191–202. discussion 205

Barrera, T.L. (2014). A review of cognitive behavioral therapy for panic disorder in patients with chronic obstructive pulmonary disease: the rationale for interoceptive exposure. J Clin Psychol Med Settings. 2014 Jun;21(2):144-54. doi: 10.1007/s10880-014-9393-4. Review.

Roy-Byrne P, Stein M, Bystritsky A, Katon W. Pharmacotherapy of panic disorder: Proposed guidelines for the family physician. J Am Board Fam Pract. 1998;11(4):282–290

Goldberg C (1998). Cognitive-behavioral therapy for panic: effectiveness and limitations. Psychiatr Q. 1998 Spring;69(1):23-44.

Gorman JM, Kent JM, Sullivan GM, Coplan JD. Neuroanatomical hypothesis of panic disorder, revised. Am J Psychiatry. 2000;157(4):493–505

 

Holt, R. L., & Lydiard, R. B. (2007). Management of Treatment-Resistant Panic Disorder. Psychiatry (Edgmont), 4(10), 48–59.

Juergen Hoyer, Andrew T. Gloster. (2009) Psychotherapy for Generalized Anxiety Disorder: Don't Worry, It Works!. Psychiatric Clinics of North America 32:3, pages 629-640.

Liebowitz MR. (1997). Panic disorder as a chronic illness. J Clin Psychiatry. 1997;58 Suppl 13:5-8.

Pollack MH, Worthington JJ, 3rd, Otto MW, et al. Venlafaxine for panic disorder: Results from a double-blind, placebo-controlled study. Psychopharmacol Bull. 1996;32(4):667–70

 

Rayburn NR, Otto MW. (2003) Cognitive-behavioral therapy for panic disorder: a review of treatment elements, strategies, and outcomes. CNS Spectr. 2003 May;8(5):356-62.

Sarísoy G. (1998). Panic disorder: History and epidemiology. European Psychiatry , Volume 13 , 51s - 55s. DOI: https://doi.org/10.1016/S0924-9338(98)80014-X

 

מה נוכל ללמוד מאיינשטיין על התמודדות עם התקפי פניקה? <

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר