הערכה עצמית נמוכה | טיפול בדימוי עצמי נמוך ובחוסר ביטחון

דרג פריט זה
(5 הצבעות)
הערכה עצמית נמוכה הערכה עצמית נמוכה

 

ערך עצמי נמוך

 

איך משפרים דימוי עצמי?

כיצד להעלות את הביטחון העצמי?

טיפול CBT להעלאת הערכה עצמית

 

לכל אחד מאיתנו יש קשיים בביטחון עצמי.

כולנו מתערערים לפעמים מהאופן בו הסביבה מאתגרת את ההערכה העצמית שלנו.

גם לאדם הבטוח ביותר בעולם אין פטור מזמנים בהם צפים ספקות מציקים, בעיקר כאשר הוא מתמודד עם דחייה על ידי אחרים.

אז נתחיל מהסוף:

הביטחון העצמי הגבוה ביותר שתחוו נמצא ממש כאן, מתחת לאף.

הוא כרוך בקבלה עצמית עמוקה, בנכונות לשינוי ולפחות אדם אחד נוסף שרואה בך אדם ראוי.

יחד עם זאת, לא תמיד זה מספיק. אנשים עם הערכה עצמית נמוכה נוטים לחפש תמיכה של חברים ובני זוג באופן לא יעיל, שלעיתים אפילו פוגע במבקש, כך על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Personality and Social Psychology Bulletin. 

לכן, עזרה מקצועית עשויה להיות חשובה מאוד. 

קריאה מהנה,

איתן טמיר

 

 

אנשים הסובלים מערך עצמי נמוך נוטים להתמקד בנקודות החולשה שלהם ולייחס להן הרבה יותר חשיבות בהשוואה לנקודות החוזק. כמו נבואה שמגשימה את עצמה, הם מביאים את עצמם למעגל של הרס עצמי. כלומר, בעקבות כישלון מסוים שאותו חווה האדם, אמונתו באשר ליכולותיו העתידיות לבצע את אותה משימה הולכת ומתערערת, מה שגורם לחבלה עצמית  ("בשביל מה לי ללמוד אם במילא אני אכשל").

חבלה עצמית זו גוררת כישלון נוסף שמחזק את הערך העצמי הנמוך.  בהיותם מוכנים לגרוע ביותר לקראת בחינה מתקרבת, רבים "מזמינים" את הכישלון.

וכישלון, כשמזמינים אותו, בא...

החשיבה השלילית לגבי העצמי ולגבי סיטואציות מסוימות בחיים גורמות לפגיעה משמעותית באיכות החיים של האדם. במקום לנסות ולהתמודד כדי להשתפר,  האדם בעל הערך העצמי הנמוך יאמץ אסטרטגיה של הימנעות  מסיטואציות שגורמות לו לחוש את הרגשות השליליים הללו ובכך למנוע מעצמו  התפתחות אישית בכל המובנים.

ערך עצמי נמוך יכול לפגוע בכל ההיבטים בחייו של אדם: הערך העצמי הנמוך יכול לגרום לפחדים ופוביות, לקושי ביחסים בינאישיים ובזוגיות ואף לפגיעה אישיותיות עמוקה אשר כרוכה בחרדות חברתיות, דיכאון, הפרעות אכילה ולהוות גורם מחמיר דומיננטי בעיתות משבר נפשי.

 

רגשות נחיתות עלולים להפוך עם השנים לטרור נפשי שנצרב בתודעה

הם עלולים לתרום לפיתוח אישיות עם ביקורת עצמית חזקה

שחונקת תחושות לגיטימיות של זעם וכעס

 

הערכה עצמית והפרעות נפשיות

הערכה וקבלה עצמית הן מאפיינים של אישיות בריאה. כמובן שלכל אדם יש מגרעות ולרוב בני האדם מעריכים ואוהבים את עצמם על אף מגרעותיהם. אבל אם אדם שונא את עצמו זה מעיד על בעיה מסוימת – על הערכה עצמית נמוכה.

באופן כללי התפיסה העצמית שלנו היא חיובית, אולם יש מי  שמתקשים יותר לקבל את עצמם, למרות שהם עשויים להיות הרבה יותר טובים ממה שהם מדמיינים וצריכים מי שיעזור להם לדמיין ולראות את המציאות. למשל, אנשים שסובלים מהפרעת אישיות תלותית, חרדה חברתית קשה או הפרעת אישיות גבולית

מה שמאפיין את שלוש ההפרעות הללו הוא שהמפגש עם הסביבה החברתית עלול לעורר תחושה פרשנות של לעג מצד של אחרים, הם רגישים מאוד לביקורת ולכן עלולים לפתח הימנעות ממפגשים חברתיים.

 

SELF ESTEEM PSYCHOTHERAPY

 

מה משפיע על הערכה עצמית?

האישיות, כידוע, מתבססת מהתנסויות אנושיות בשנים הראשונות לחיינו, ועמה מתעצבים ומתהווים גם הדימוי העצמי וההערכה העצמית, שניהם מושפעים מגורמים רבים ונוטים לשינויים ותנודות במהלך החיים. 

 

הערכה עצמית לפי גיל

ההערכה העצמית שלנו נוטה לרדת בשנות המעבר מהילדות לגיל ההתבגרות (בערך בגילאים 11-13) ומתחילה להשתפר במהלך גיל ההתבגרות, בעיקר אצל בני נוער בגיל התיכון (בגיל 15 בערך).

לפי מחקר שניתח כ-200 מחקרים לגבי מאפייני ההערכה העצמית במעגל החיים, נמצא כי בתחילת שנות ה-60 נמצאת ההערכה העצמית בשיאה, בעוד שתקופת השפל, בה מצויה ההערכה העצמית ברמה הירודה ביותר, מתחילה בשנות ה-70. 

צילום מסך 2018.09.14 ב.20.41.21

 

הכל מתחיל בבית?

הורים שהתנו את אהבתם וחיזקו את ילדם רק כאשר הצטיין בלימודים, עלולים לגרום לילד לפתח ערך עצמי נמוך כאשר אינו מצליח להגיע להישגים לימודיים.

הילד עלול לחוות חרדת ביצוע קשה, לאור סטנדרטים פרפקציוניסטיים שסיגל לעצמו, ולצידם הרגשה מתמדת כי 'משהו לא בסדר איתי' וכי 'אני לא מספיק טוב'. ככל שהילד יפנים מסרים כאלו כך תגבר הפגיעה בתפקודו ובהערכתו העצמית. אותו מעגל הרסני של ערך עצמי, המוליד פרפקציוניזם, המביא לחרדה מפני כישלון, ילך ויחזק את עצמו עוד ועוד.

מעגל זה יוביל להגברת ההתנהגות הנמנעת, לתופעה שאנו מכנים בעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי "הפחד מן הפחד", ולחרדה עצומה ולא פרופורציונאלית כאשר המציאות תפגיש את אותו אדם חרד עם אתגרי החיים, כמו מבחן באוניברסיטה או בחינת בגרות שמעוררת בו הצפה עצומה של חרדה.

 

יחסים עם קבוצת השווים

עם התפתחותו, הילד נחשף לאינטראקציות חברתיות – חברים לכתה, מורים ודמויות סמכות ממסגרות אחרות תורמים גם הם לעיצוב אישיותו והאגו שלו. למשל, מורה בבית הספר אשר מלגלג באופן קבוע על הילד עלול להשפיע עליו בצורה משמעותית. ולהיפך, הכרה והעצמה מצד דמויות סמכות עשויות לחזק את ההערכה והדימוי העצמי של הילד. 

כאשר הילד צובר חוויות שליליות, המתחזקות משנה לשנה, תחושת האמון והביטחון בעולם נפגעת. פעמים רבות, במצבים כאלו, כאשר אינו מרגיש בטוח בבית או בבית הספר נוצרת עוררות יתר רגשית שתורמת להתפתחות של חרדה. אם נוסיף לכך קשיים של ויסות רגשי או נטיה לרגישות יתר (HSP) נקבל הגברה עוצמתית יותר של הפגיעה שמביא לסיכון רב יותר שהילד יפתח נטיה לחרדה או דיכאון.

עם זאת, אין זה מחייב שכל האנשים בעלי רגישות גבוהה יפתחו חרדה - ולמעשה, סביבה תומכת ומחזיקה מגינה מפני התפתחות חרדה שכזו, גם לנוכח אירועים שליליים. לכן, הורים, ובייחוד הורים לילדים בעלי רגישות גבוהה, צריכים לדעת כיצד להתנהג עם ילדיהם בדרך נכונה שתאפשר להם לפתח תחושת ביטחון ויציבות.

חשוב להבין שלהערכה העצמית אין קשר הכרחי למשתנים אוביקטיביים. יש אנשים מאוד יפים ומוצלחים שמרגישים ריקנות כרונית,  שזה הדבר היחיד שהעולם מעריך אותם עבורו. ולהיפך, יש מי שלא בורך ביופי חיצוני, אבל הביטחון העצמי שלו מבוסס על רקע חוויות מתמשכות של קבלה ואהבה. 

הלחץ התרבותי שהסביבה מעמיסה עלינו להישגיות ולהצלחה יכול גם הוא להשפיע מאוד על הערך העצמי של האדם. הצורך הבלתי נפסק להיראות טוב יותר, לקבל ציונים טובים יותר, להרוויח יותר, מביא בהכרח לפגיעה בערך העצמי ולשחיקה בביטחון העצמי, שכן תמיד יגיע "מתחרה" טוב יותר. ההשוואתיות הבלתי פוסקת מאפיינת הלך חשיבה של אדם בעל ערך עצמי נמוך, שאינו מסופק מעצמו ומרגיש צורך נרקיסיסטי להוכיח את הצלחותיו על פני אחרים במקום להיות מסופק מתרומתו וגאה בעצמו.

 

גורמים אישיותיים

גם גורמים אישיותיים פנימיים משפיעים באופן משמעותי על הערך העצמי של האדם. הפרט לומד להעריך את עצמו על בסיס הישגיו: היסטוריה רצופה בהצלחות תביא אדם להאמין ביכולת שלו להצליח באותו תחום ובכלל, לבנות לעצמו מסה קריטית של חוויות הישג, שמתוכן יהיה קל וטבעי יותר לייצר הצלחות נוספות בעתיד. לעומת זאת, כאשר אדם חווה כישלונות חוזרים ונישנים בתחום מסוים, הוא לומד להאמין שאין ביכולתו להצליח באותו תחום ולכן מפסיק לנסות, מה שעלול לגרור כישלונות נוספים.

סך ההצלחות שהאדם חווה מול סך הכישלונות יכולים לגבש אצל האדם ערך עצמי נמוך או גבוה, בהתאם להתמודדות ולאופן הפרשנות שלו. 

 

 

שיפור ערך עצמי

באינטרנט קיימים שפע סרטונים מעניניים, שיכולים להסביר לכם מה התהליכים הפנימיים שמתרחשים בעולם הפנימי ופוגעים בערך העצמי.

יש גם הרבה ספרי עזרה עצמית בעברית בנושא.

בינתיים, הנה תרגיל קטן ויישומי לטיפול עצמי בערך עצמי נמוך:

 

טיפול עצמי

זכרו שבכל אחד מאיתנו מתחבא חבלן פנימי:

קול חרישי שמקטין, משתיק או מגמד אותנו.

אצל כל אחד הקול הזה שונה, אבל אצל כולנו הבריון הקטן הזה אינו נשלט.

לכן ממש חשוב להכיר אותו ואולי אפילו להתיידד. יש מי שקורא לו חרדה, אחרים מכנים אותו דיכאון

הוא פשוט לא מפסיק לבקר אותנו ולדרוש יותר אפילו אם אנחנו ממש משתדלים.

נסו להתוודע אליו:

  • מתי הוא נוטה להופיע?
  • מה הוא גורם לכם להרגיש?
  • כיצד הוא משפיע עליכם?

קחו מחברת, שבו וכיתבו אסוציאציות על "מערכת היחסים" שלכם עם מר פקפוק

ככל שתכירו אותו יותר כך תוכלו לבחור להתעלם ממנו ולהימנע ממרותו הפוגענית.

 

 

האם טיפול CBT עוזר בהעלאת ערך העצמי?

בהחלט. ערך עצמי נמוך מתחיל קודם כל באופן החשיבה האוטומטית והפרשנות שלנו לסיטואציות שונות שאנו חווים. לכל אחד מאיתנו יש "קול פנימי" שמנחה אותנו וגורם לנו לפעול בצורה מסוימת. במהלך פסיכותרפיה בשיטת CBT לומד המטופל לשלוט על ה"קול הפנימי" שלו ולייצר מחשבות מציאותיות וענייניות במקום המחשבות השליליות והביקורתיות. המטפל והמטופל יחדיו חוקרים את המנגנונים הקוגניטיביים שמפעילים את הקול הפנימי ומשנים אותם. בצורה זו המטופל מחזיר את השליטה בביצועים ובחרדה לידיו שלו.

טיפול CBT מתאפיין בהיותו יחסית מהיר, טיפול קצר מועד, חד וממוקד בפתרון.

הדרך בה עובדת שיטת טיפול זו ממוקדת במחשבות, ברגשות ובהתנהגות, ואינה מתעכבת יתר על המידה על תלאותינו הלא מודעות מהשנים המוקדמות של החיים.

יש לשיטת CBT יתרונות וחסרונות ביחס לטיפול הדינמי המסורתי, אבל אין ספק שהשיטה רוכשת מקום של כבוד כמתודה טיפולית מבוססת מחקר מובילה שמוכיחה את יכולתה לתת עבודה בטיפול ולהביא שינוי תוך פרק זמן קצר.

 

 

התקשרו לשיחת הכוונה ונמצא את

המטפל המתאים במכון טמיר בתל אביב

או בקליניקות שלנו בכל הארץ

1-800-509-809
נשמח גם אם תכתבו, ונשוב בהקדם.
צוות המכון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקורות:
 
 
 
 
 
Don. P.B. et al (2018). Low Self-Esteem Predicts Indirect Support Seeking and Its Relationship Consequences in Intimate Relationships. Personality and Social Psychology Bulletin
 
 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר