מה זה FOMO? פחד מהחמצה | סקירה פסיכולוגית עדכנית 2019

דרג פריט זה
(24 הצבעות)
Fear of Missing Out - FOMO -  פחד מהחמצה Fear of Missing Out - FOMO - פחד מהחמצה

 

 

FOMO – הגדרה, סיבות, ודרכי התמודדות

 

 

מה זה FOMO?

Fear of Missing Out או FOMO, או פחד מהחמצה, הוא מונח חדש יחסית, המתייחס לתחושות החוסר-נוחות והחרדה, שנחוות לעיתים בעוצמת סטרס גבוהה, הנגרמות כתוצאה מעיסוק מוגבר בחשש שאנשים אחרים חווים חוויה מספקת בלעדינו, שיש להם משהו שלנו אין, או בטיבן של הבחירות שלנו והשפעתן על מה שאנחנו מפספסים בחיים.

מי שסובל מ-FOMO מפסיקים לתת תשומת לב לחיים האמיתיים.

הוא פונה למדיה החברתית במטרה למצוא מזור לסבל, חרדה ובדידות.

 

 

תהליך החיפוש אחר המטפלת או הפסיכולוג המתאים עשוי להיות ארוך ולעיתים אף מתסכל.

אם אתם סובלים מחרדת FOMO, אל תחמיצו את ההזדמנות לשיחת ייעוץ והכוונה, בסופה תקבלו המלצה על מטפל/ת CBT בתל אביב.

התקשרו עכשיו:  

03-6031552

 

 

ממשיכים - 

 

FOMO נכנס למילון אוקספורד לאנגלית רק בשנת 2013, אך לפי מחקרים אחרונים, הדיון בפוביה זו רלוונטי מתמיד.

מבחינה אבחונית קטגוריאלית, התופעה אינה מוגדרת עדיין כהפרעה נפשית פסיכיאטרית, אלא כהתנהגות מתמכרת ל- Online social networking sites) SNSs), אשר מצויה בחפיפה דיאגנוסטית עם הפרעת התמכרות לאינטרנט (IAD)

זה הכי נורמלי להרגיש חרטה או דאגה מדי פעם טרם או לאחר קבלת החלטה או ביצוע בחירה מסוימת. למשל, אדם יכול להתחרט על בחירתו להישאר בבית ולנוח כשחבריו יצאו לבלות בערב שבת מכיוון שהרגיש שהיה זקוק למנוחה. כורח המציאות מכתיב שלא משנה באיזו דרך נבחר, נעשה זאת תוך כדי ויתור על אפשרויות אחרות.  אבל FOMO היא ביטוי קיצוני וכרוני של התחושות הנורמטיביות הללו. ברמות מסוימות היא עלולה להוות כח מניע הרסני מאוד ולא-אדפטיבי, שמוביל אותנו לבחירות שגויות וכרוניות עם תוצאות והשלכות בעייתיות.

 

FOMO Fear og Missing Out

 

כמה רלוונטי? קרוב לשלושה רבעים מאוכלוסיית הבוגרים הצעירים סובלים מ-FOMO, והתופעה לא מראה שום סימני עצירה.

אפשר לראות את תופעת ה-FOMO כביטוי של לחץ חברתי שנובע מקונפורמיות.  קונפורמיות / היענות חברתית נחקרה לעומק בתחום הפסיכולוגיה החברתית, דרכה למדנו כמה אנחנו נוטים לקבל עלינו את כללי הקבוצה אליה אנו משתייכים או שואפים להשתייך. הרבה אנשים מודים שזו הסיבה בגינה הם צופים עדיין בפרסומות בערוצים המסחריים בטלוויזיה - שלא נרגיש בחוץ. 

הפגיעה של FOMO נרחבת ומשפיעה על תחומים רבים בחיים:

היא קשורה בשכיחות גוברת של הפרעות חרדה, דיכאון וריקנות, תחושת ערך-עצמי נמוך, ניתוק והתבודדות , חוסר שביעות-רצון ואומללות כרונית.

 

נזקים של FOMO

השימוש המוגבר במדיה החברתית באמצעות מכשירים סלולריים, המתבטא לעיתים קרובות כהתמכרות של ממש לסמארטפון,  עלול להוביל לפגיעה בתחומי חיים חשובים, כמו השכלה ותעסוקה. 

השימוש המוגבר הזה, למרבה הצער, גולש גם לכבישים ולדרכים - מחקר מ-2013 הראה כי ישנה עלייה במספר תאונות הדרכים הקטלניות שנגרמו כתוצאה משימוש במכשיר הסלולרי בזמן נהיגה או חציית כביש. מעבר לכך, מחקר מדהים שפורסם ב-2018 מדווח כי נהגים משכנעים את עצמם כי משלוח הודעות טקסט תוך כדי נהיגה אינו מסכן אותם, זאת למרות שהמציאות השונה כל כך ידועה להם היטב. ה-FOMO, ממש כמו התנהגויות מתמכרות אחרות, מעודד הכחשה של המציאות. 

הצרה היא שהמדיה החברתית היא גם התרופה וגם הגורם להתעצמות FOMO. המשתמשים בה מדווחים על עמדה אמביוולנטית כלפיה, מעין רכבת-הרים של רגשות אפשר לומר, הדומה בצורה מפחידה לחוויה המאפיינת התמכרויות רבות. אפקט שניוני של התופעה קשור בעובדה שהשימוש אינו מוגבל לצפייה פסיבית ב"חייהם" של אנשים אחרים, אלה כרוכה בהשתתפות פעילה במצג השווא הזה, על ידי העלאת פוסטים ותמונות המבטאים רק את החלקים בחיינו אותם אנו רוצים להציג. כלומר המשתמשים לא רק סובלים מהמחלה, הם גם מפיצים את הווירוס שגורם לה.

העיסוק המוגבר במה עלול להתפספס מבחירה כזו או אחרת שולל מאדם את היכולת לבצע בחירה כלל. דוגמה מצוינת לכך ניתן לראות באופן שבו הורים דוחפים את ילדיהם להצלחה ולהשתתפות במספר רב של חוגים (תופעה שקיבלה את השם "מירוץ החימוש ההורי"), כדי שלא יפספסו את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל שלהם, מבלי יודעין שדבר זה פוגע בהם הרבה יותר ממסייע להם. 

כחלק מהדומיננטיות של הרשתות החברתיות כאמצעי זמין ומהיר להעברת מידע, אנו נחשפים ליותר ויותר אפשרויות לאירועים ומפגשים חברתיים. מאחר וכמות הזמן לעסוק בבילויים, תחביבים או פעילות חברתית כזו או אחרת לא עלתה בהתאם לכמות המידע שעובר תחת עינינו, מרבית ההזדמנויות החברתיות שאנו נחשפים אליהם, ייערכו קרוב לוודאי בלעדינו.

 

גורמים

העיסוק המוגבר ב-Fomo, הינו תופעה פסיכולוגית ידועה ומוכרת שהופכת נפוצה יותר ויותר בימינו.

 

נקודת ראות פסיכולוגית -דינמית

יתכן כי FOMO נובע ומחוזק כתוצר של ראיית עולם הממוקדת החוצה במקום פנימה. הדגש על תכנים שמתקיימים מחוצה לנו,  את תחושת העצמי האותנטית, שמיטשטשת באמצעות עיסוק אובססיבי בתחושה של החמצת הדברים החשובים באמת בחיים.

מחקר חדש זיהה קשר עקיף בין פחד והמנעות ממחויבות למערכות יחסים לבין נטיה להתמכרות לסמאטרפון. קשר כזה מסקרן ומעלה שאלה לגבי סגנון האישיות של המכור, שיכול להיות בעל קווים סכיזואידיים או לפחות נמנעים. 

פחד מהחמצה מרחיק אותנו מהעולם הפנימי, מ"השיח" שאנחנו מנהלים עם עצמנו באופן תקין ובריא. הרי בכל נקודת זמן ורגע פנוי, כשיש לנו סוללה וחיבור לאינטרנט, אנחנו מתעדכנים במתרחש בפייסבוק, באתרי חדשות או בבדיקת מיילים. בעבר הוקדשו רגעים כאלה לחשיבה, התבוננות ועיבוד של רגשות, מחשבות ותחושות גופניות שעולות בנו. 

 

נקודת ראות מוטיבציונית:

תיאוריית "ההכוונה העצמית" (Self-Determination Theory) עוסקת בהיבטים שונים של מוטיבציה והנעה לפעולה. ההנחה המרכזית של התיאוריה היא, שכאשר אדם בוחר את מטרותיו ועיסוקיו באופן חופשי,  מתפתחת תחושת המסוגלות שלו וצרכיו הפסיכולוגיים מסופקים. במילים אחרות, חופש בחירה הוא מתכון טוב לבריאות נפשית. הפחד מהחמצה, מנקודת מבט תיאורטית זו, מלווה בתחושה של היעדר סיפוק צרכים בסיסיים, שהמרכזי בהם הוא מיצוי חופש הבחירה. 

 

 

FOMO Fear of Missing Out

 

 

נקודת ראות תרבותית-חברתית:

אחת הדרכים הנפוצות בה אנשים מנסים להתמודד עם התחושות הללו היא שימוש במדיה חברתית, כמו פייסבוק, בניסיון "להישאר בעניינים", ולראות האם אכן אחרים נהנים יותר מהם. הצורך הזה בהשוואה נענה על ידי התמונה המאוד חלקית שמספקת המדיה החברתית לגבי חייהם של אחרים, שהיא לא יותר מתוצר מלאכותי מתוכנן בקפידה (באופן מודע או לא) שכל מטרתו היא לשדר שלמות ואושר. זה כמו לנסות לחוש טוב לגבי מצבינו הכלכלי על יד קריאת כתבה על 30 האנשים העשירים בישראל. לא רק שזה מגביר את תחושת האומללות, זה מנציח את ההרגל של בדיקת ה-"wall" בכל פעם שאנו מרגישים לא טוב עם עצמינו. בחברה המודרנית האושר נמדד ביחס לאושרם של אנשים אחרים, אותו אנו תופסים בדרך כלל כרב יותר ממה שהוא בפועל.

  

 

מחקרים 

מן המחקרים הקליניים בפסיכולוגיה עולה כי תופעת ה-FOMO קשורה בחוסר סיפוק והיעדר שביעות רצון כרוני מצרכים בסיסיים כמו הערכה-עצמית, אוטונומיה, וקרבה, ומתאפיינת גם בתחושה שחייהם של אחרים טובים יותר משלנו. התחושות הללו מנציחות את עצמן שכן הן מונעות מהאדם להתמסר לבחירותיו, ולהפיק את המיטב מכל סיטואציה בין אם בעבודה, בלימודים, בחיי החברה, או בזוגיות.

במחקר שנערך באנגליה בשנים האחרונות, נמצא שיש קשר הדוק בין חוסר סיפוק של צרכים פסיכולוגיים לפעילות מוגברת ברשתות חברתיות. החוקרים טוענים, שרגישות גבוהה לפחד מהחמצה, היא גורם שמתווך את הקשר בין חוסר הסיפוק של הצרכים הפסיכולוגיים, לפעילות המוגברת ברשתות החברתיות.

מודלים מחקריים התנהגותיים רואים FOMO כמעגל אכזרי של הפרעה טורדנית-כפייתית: תחילה מתעוררת חרדה מהחמצה של אירועי חיים המתקיימים אונליין באינטנסיביות אדירה. כדי להרגיע חרדה זו, נוקט האדם בפעולת בדיקה של עדכונים ברשת ולאחר מכן הוא חווה סיפוק - תגמול או חיזוק שמוביל אותו לבחירת פתרון דומה כאשר ייתקל שוב בחרדת FOMO.

באופן מעניין, נמצא שהרצון להשתתף בפעילות חברתית, מכל סוג שהוא, הינו גורם המוטיבציה העיקרי לפעילות ברשת החברתית בקרב אלו החשים באופן תדיר פחד מהחמצה. עם זאת, ייתכן שהפחד מהחמצה אינו נובע מרמת ההיענות להזמנה לפעילות חברתית, אלא מושפע הרבה יותר ממנגנונים נפשיים פנימיים.

Fear of Missing Out research 

 

דרכי התמודדות עם FOMO

 

  • גמילה איטית מפייסבוק – תעדו בכתיבה (במחברת, לא בסמארטפון) את משך הזמן שאתם בוהים בפייסבוק, במייל, בהודעות, או בפלטפרומות אחרות של מדיה חברתית (YouTube, Instagram). בכל פעם שאתם מתעדים נסו להאריך את ההפוגות בין שימוש לשימוש בשתי דקות. חזרו על התרגיל בהדרגה עד שתגיעו למצב שאתם בודקים שלוש פעמים ביום גג.

 

  • הסירו את האפליקציות של פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם מהטלפון הניד. נכון, הרעיון נשמע בהתחלה נורא, אבל ייקח לכם בדיוק שעתיים להבין שזה ממש לא חסר לכם. 

 

  • פתחו נכונות להתמודד עם "האין" - בתחומים אחרים בחיים אנחנו לא רצים מיד לספק את כל הדחפים שלנו. גם ב-FOMO, תעדפו פעילויות חברתיות ושחררו את המסך. אם אתם מרגישים חרדה מעיקה, תרגלו מיינדפולנס, התבוננו באומץ ברגשות, במחשבות בתחושות הגופניות, תארו אותן במילים ותנו להן לחלוף כמו ענן בשמיים. אתם נגמלים. 

 

  • החליפו בדיקות של הפיד בפגישות פנים-אל-פנים – התחייבו ליצירת קשר עם לפחות אדם אחד ביום. פרגנו לו מילה טובה. זיכרו כי מטחנות ייצור התוכן באינטרנט יוצרות עבורכם אשליה של מציאות ותחושת חיות. החיים האמיתיים נמצאים מתחת לאף, בקשר אנושי ובמערכות יחסים טעונות משמעות. 

 

  • תנו רספקט לעובדה שיש לכם בעיה - ההכרה בעצם קיומה של הבעיה היא מקור מרכזי וחיוני ביותר לפתרונה. יש לנו נטיה בסיסית להתכחש ל-FOMO, בין ריפרש אחד למישנהו. 

  • חרדת FOMO גורמת לכם לחפש באובססיביות אחר התגמול הבא. היא מחלישה את המחויבות שלכם לחיות חיים טובים. תנו לעצמכם להנות מפלאי הטכנולוגיה מבלי להיכנע לדיקטטורה התרבותית שהיא מביאה איתה. 

 

 

מה זה JOMO?

איך פספסתם את זה? מעכשיו מחליפים את ה-FOMO ב-JOMO - מושג חדש, Joy of Missing Out, מתייחס לשמחה יזומה ונשלטת לגבי החמצה, במקום לאכול את הלב בגלל הפחד לפספס. JOMO מציעה לנו בחירה ייחודית בבריאות דיגיטלית, עצמאות במקום שיעבוד. אפילו גוגל משתלבת בטרנד ה-JOMO, תוך שהכריזה על פרויקט חדש באנדרואיד: Digital Wellbeing.

מפתחת המושג JOMO היא כריסטינה קרוק, שפרסמה לפני שנתיים את הספר לעזרה עצמית The Joy of Missing Out: Finding Balance in a Wired World. קרוק הופכת את הקערה על פיה וזוכה להדהוד עולמי של קוראים צמאים לגמילה.

הגישה מדגישה ערכים של יעילות חופשית מטכנולוגיה, שינוי הרגלים, המנעות מהסחה דיגיטלית, העצמה, מודעות עצמית, אוטונומיה ותרגול מדיטציה.

 

הנה כמה מילים על JOMO מתוך ערוץ היוטיוב Loose Women: 

 

אז קדימה ל-JOMO!

 

 

מוזמנים ליצור אתנו קשר

להכוונה מושקעת ומדויקת

לתיאום ייעוץ וטיפול

עם צוות המכון בתל אביב

והקליניקות העמיתות של מכון טמיר ברחבי הארץ:

1-800-509-809

אנחנו פה כל יום מ-9 בבוקר

עד 8 בערב ועונים לטלפון!

 

 

 

סיכמו: גיא רומח, שייקו ברנדווין וצוות מכון טמיר

מקורות:

 

Beckers, M. (2014). Fomo? Yolo! Mode-Erscheinung “Fear of Missing out”. Retreived on June 3, 2018 from http://www.spiegel.de/netzwelt/reeperbahnfestival/fomo-modeerscheinung-fear-of-missing-out-a-992740.html

 

Brand M., Young K.S., Laier C., Wölfling K., Potenza M.N. Integrating psychological and neurobiological considerations regarding the development and maintenance of specific Internet-use disorders: An Interaction of Person-Affect-Cognition-Execution (I-PACE) model. Neuroscience and Biobehavioral Reviews. 2016;71:252–266

The Joy of Missing Out - Finding Balance in a Wired World. by Christina Crook, 2015. New Society Publishers. https://www.newsociety.com/Books/J/The-Joy-of-Missing-Out

Dossey, L. (2014). FOMO, Digital Dementia, and Our Dangerous Experiment. In Explore, 10(2), 69-73. Retrieved on May 5, 2018 from http://www.explorejournal.com/article/S155 0-8307(13)00347-9/pdf

Hodkinson, C. (2016). ‘Fear of Missing Out’(FOMO) Marketing Appeals: A Conceptual Model. Journal of Marketing Communications, 1-24. 

Montag C., Blaszkiewicz K., Sariyska R., Lachmann B., Andone I., Trendafilov B., …Markowetz A. Smartphone usage in the 21st century: Who is active on WhatsApp? BMC Research Notes. 2015;8:1–6.

Oviedo‐Trespalacios, O. , Haque, M. M., King, M. and Washington, S. (2018), Should I Text or Call Here? A Situation‐Based Analysis of Drivers’ Perceived Likelihood of Engaging in Mobile Phone Multitasking. Risk Analysis. . doi:10.1111/risa.13119

Przybylski, A. K., Murayama, K., De Haan, C. R., & Gladwell, V. (2013). Motivational, Emotional, and Behavioral Correlates of Fear of Missing Out. Computers in Human Behavior, 29(4), 1841-1848 

Vaughn, V. (2012). Fear of Missing Out (FOMO). A Report from JWTIntelligence. New York, NY: J. Walter Thompson Company.

Wegmann, E., Oberst, U., Stodt, B., & Brand, M. (2017). Online-specific fear of missing out and Internet-use expectancies contribute to symptoms of Internet-communication disorder. Addictive Behaviors Reports, 5, 33–42. http://doi.org/10.1016/j.abrep.2017.04.00 

http://time.com/4358140/overcome-fomo/

http://www.experiencejomo.com/

http://princetoninnovation.org/magazine/2016/05/11/science-behind-fomo-david-lopera/

https://www.psychologytoday.com/us/blog/stronger-the-broken-places/201501/10-ways-overcome-fear-missing-out

http://www.telegraph.co.uk/health-fitness/body/mind-healing-conquer-fomo-fear-missing/

http://www.demardsivas.com/yonetim/tarifediger/erzurum/deneme-fomos.pdf

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר