חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

תפריט ייעוץ פסיכולוגי

מהי הפרעת אישיות גבולית? גורמים, סימנים וטיפול בבורדרליין

דרג פריט זה
(93 הצבעות)
Borderline Personality Disorder Borderline Personality Disorder

 

הפרעת אישיות גבולית

 

סימפטומים ואבחון,

גורמים פסיכולוגיים

וטיפולים נפשיים יעילים

 

bordeline personality disorder therapy

 

טיפול פסיכולוגי עם אנשים המתמודדים עם אישיות גבולית נחשב סוער ומתאגר, באמת, אין רגע דל. מאידך, הטיפול יכול להיות מסע מתגמל וקסום. לפעמים מספיק איש מקצוע מתאים בתחום הטיפול הנפשי כדי לעשות שינוי בעולמו של המתמודד. בסופו של יום, מתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית חזקים בהרבה ממה שרובנו חושבים.

 

קריאה מהנה ופותחת חשיבה,

איתן טמיר


 

הגדרה של הפרעת אישיות גבולית

הפרעת אישיות גבולית (בורדרליין, או BPD) מתאפיינת במנעד רחב של תנודתיות ושינויים תכופים בחיי הרגש, או ממה שתלוי ברגש. מסיבה זו אנו נוטים לראות אישיות גבולית ב-2018 כהפרעה על ספקטרום של קשיי ויסות רגשי.  חוסר היציבות הרגשי מתבטא במצבי רוח משתנים, יחסים בין-אישיים סוערים, דימוי עצמי לבילי (רעוע, לא יציב) וכמובן אימפולסיביות.

מבחינה היסטורית,  ההגדרה של אישיות גבול (Border - Line) תיארה עמדת ביניים בין נוירוזה לפסיכוזה. בהמשך, טבעה מליטה שמידברג, פסיכואנליטיקאית ובתה של מלאני קליין, את המושג "אישיות יציבה באי-יציבותה" Stable Unstable Personality. 

ההפרעה מופיעה בגיל ההתבגרות. יש לה מכנה משותף בולט עם משבר הזהות של גיל ההתבגרות המאפיין באופן טבעי ובריא בני ובנות נוער. כולנו מסוגלים להבין את החוויה הפנימית של המתמודד, ולפעמים, בעיתות לחץ חריף ומשבר אנחנו עשויים להיות ממש שם, בחוויה פנימית גבולית. 

 

ובכל זאת, מה מגדיר הפרעת BPD ומבחין אותה מאישיות "נורמלית"?

ובכן, על מנת להגדיר את הסימפטומים הללו כהפרעה נפשית עליהם להיות קבועים, מתמשכים ועוצמתיים, כאלה המאפיינים את האופי ולכן נוטים להתממש מחדש במערכות יחסים, בעבודה ובמשפחה. 

 

על הפרעה סכיזואפקטיבית <

איך לדבר נכון עם אדם יקר שמתמודד עם BPD? - איתן טמיר ב״מאקו״ <

 

 

אבחון הפרעת אישיות גבולית- קריטריונים

מהות הבורדרליין היא דפוס דומיננטי ועקבי של חוסר יציבות ביחסים בין- אישיים, בדימוי העצמי ובאפקט (המצב הרגשי), ואימפולסיביות ברורה וניכרת המתחילה בבגרות המוקדמת ומופיעה בשלל הקשרים, כפי שנראה עפ"י חמישה או יותר מהקריטריונים לאבחון BPD ב- DSM-5:

  1. מאמצים אדירים להימנע מנטישה אמיתית או מדומיינת.

רגישות גבוהה לנסיבות הסביבתיות והצפה של פחדים מפני פרידה, לצד כעס שאינו פרופורציונלי - גם כאשר הפרידה קצרה ומוגבלת בזמן או כאשר עולים שינויים בלתי נמנעים. עולה כעס. ביטויי הכעס הללו מלווים בתחושות אשמה ובושה ותורמים לתחושה הפנימית העקבית של המתמודדים שהם "רעים". העוצמה של חרדות הנטישה הללו קשורה לא אחת לקושי להיות לבד ולצורך מתמיד להיות עם אחרים. 

  1. דפוס של יחסים בין-אישיים אינטנסיביים ולא יציבים. המאופיין במעברים בין אידאליזציה לדה-אבלואציה.

המתמודדים עשויים לעשות אידאליזציה לדמות אוהבת פוטנציאלית בתחילת ההיכרות, לתבוע מאותה דמות לבלות עימה זמן רב יחד ולחלוק פרטים אינטימיים ביותר אודות מערכות יחסים קודמות ומוקדמות. עם זאת,  לא יחלוף הרבה זמן עד שיחול מעבר חד מאידאליזציה לדה-אבלואציה, תוך תחושה אותנטית של חוסר אכפתיות מצד האחר ותחושה כי הוא אינו נותן ומעניק מספיק ואינו נמצא שם מספיק עבורם.

  1. הפרעות בזהות. דימוי עצמי או תחושת עצמי, שבאופן תמידי אינן יציבות.

שינויים פתאומיים בדעות ובתכניות לגבי קריירה, זהות מינית, ערכים וחברים. שינויים פתאומיים מעמדה תלותית ונזקקת לעמדה כועסת על עוולות העבר, ואף פיתוח פנטזיות נקמה כתגמול לפגיעה. דימוי עצמי שמבוסס על טוב או רע אך לעיתים גם תחושת ריקנות, שאינם קיימים בכלל. כפועל יוצא של יעלה תפקוד לקוי במסגרות עבודה או לימודים. 

  1. אימפולסיביות. בלפחות שני תחומים שיש בהם פוטנציאל לפגיעה עצמית (בזבזנות, מין, שימוש בסמים וחומרים ממכרים, נהיגה מסוכנת, התקפי אכילה). חשוב להבין שעולות כאן עוצמות רגשיות חזקות, מה שמאיץ נטיה להמר, לבזבז כספים באופן לא אחראי, לפתח התקפי זלילה, התמכרות לחומרים, מין לא בטוח והתנהגות לא זהירה.

  1. התנהגויות ואיומי התאבדות חוזרים ונשנים, כמו גם התנהגויות של פגיעה עצמית.

 

 Non Suicidal Self Injury NSSI

 

באחוזים נמוכים, נראה לצערנו "הצלחה" בנסיונות אובדניים. התנהגויות של הרס עצמי, כמו חיתוך עצמי ואפילו כוויה עצמית, מאוד נפוצות ומסיבות מגיע המתמודד או מופנה לטיפול פסיכולוגי. האקטים ההרסניים הללו באים בעקבות איומים בפרידה או דחייה או ע"י ציפיות מופרזות נתפסות מהסביבה. הפגיעה העצמית מתרחשת בעיקר ברגעי חוויות דיסוציאטיביות והיא מסבה הקלה זמנית. יש בספרות המקצועית ניסיונות יפים להסביר מה עומד מאחורי אקט החבלה העצמית, רבים מתייחסים לצורך ברגיעה והפגת מתח, אחרים מתמקדים במשאלה ההפוכה - להרגיש כביטוי של חיות בעת חוויה של מוות נפשי. 

  1. חוסר יציבות אפקטיבית (רגשית) עקב תגובתיות בולטת של מצבי הרוח - דיספוריה אינטנסיבית זמנית, רגזנות או חרדה הנמשכים בד"כ מספר שעות ובמקרים נדירים בלבד למעלה ממספר ימים.

כברירת מחדל, המתמודדים עם BPD נמצאים במצב רוח שלילי עם תגובות קיצוניות של כעס, התקפי חרדה ומצוקה, שמביאות רק לעיתים רחוקות לסיפוק או רווחה. בדרך כלל עולה המצוקה כתגובה לגורמי לחץ בינאישיים שמערערים את הוויסות הרגשי. 

  1. תחושת ריקנות כרונית - זו נקודה עצובה וגם אירונית. מרבית המתמודדים עם בורדרליין הם אנשים עם עולם פנימי עשיר עד מאוד. כאשר מתאפשרת רגיעה עם זיקה בין העושר הפנימי לאמנות ויצירתיות, יכולים לקרות דברים נפלאים.

  2. ביטוי עוצמתי ולא מותאם של תחושות כעס, או קושי בשליטה בכעס  - התקפי זעם תדירים, כעס תמידי, קונפליקטים במשפחה ובמקום העבודה, שימוש מופרז בסמים ובאלכוהול ואף מעורבות בקטטות פיזיות. המתמודדים עם BPD נוטים לעיתים לתחושות מרירות, ביטויי סרקזם והתפרצויות מילוליות, בעיקר כשאדם קרוב נחווה כמזניח, לא אכפתי או נוטש. 

  1. חשיבה פרנואידית חולפת הקשורה לסטרס,  גלישה פסיכוטית או נטייה לסימפטומים דיסוציאטיביים חמורים. בד"כ יופיעו אלה תגובה לנטישה אמיתית או דמיונית (אך בכל מקרה בעלת סיכון התממשות מציאותי). הסימפטומים הללו זמניים, אורכים מספר דקות או שעות, ובדרך כלל שוככים עם התקרבותו המחודשת של האדם המשמעותי.

הסימפטום הראשון, הבולט והחריף ביותר של מתמודד עם בורדרליין הוא חרדת נטישה. כולנו חרדים מנטישה, כולנו שונאים פרידות, זה הכי אנושי. אלא שאצל המתמודד עם BPD מסתמנת הנטישה כאיום שחשוב לפעול (כולל להימנע) כדי לא לפוגשו.

חשבו רגע מה זה אומר על אינטראקציות ומערכות יחסים, על יכולת לקבלת ביקורת, על מריבה בזוגיות, או על התרחקות של חבר קרוב. נטישה היא העקב אכילס של האישיות הגבולית. נראה בהמשך כיצד מנסות חלק מהגישות הטיפוליות לצייד את המתמודד בארגז מיומנויות מגוון במטרה להכינו כיאות לקראת רגעי משבר צפויים.  

נוכל להבחין כי הסובלים מההפרעה ישקיעו זמן ומאמץ רב כדי למנוע ניתוקים רגשיים, בין אם אמיתיים ובין אם מדומים. יהיו כעסים רבים וקושי לשלוט בכעסים, לרוב תהיה תחושת ריקנות ועלולה להיווצר גם חשיבה פרנואידית. כמו כן נראה התנהגות הרסנית מסוגים שונים כגון: בזבזנות כפייתית, הימורים, אכילה כפייתית, הפקרות מינית, שימוש בסמים, נהיגה לא אחראית, השחתה, איומים, נטייה לאלימות פיזית והסתבכות בקטטות, פציעה עצמית והתנהגות אובדנית.

לעיתים ניתן יהיה לזהות גם רגעים ארוכים של "ניתוק", בהם הסובל ייראה כחולם בהקיץ או לא מודע למעשיו.

 

גורמים להפרעת אישיות גבולית

האטיולוגיה של האישיות הגבולית נותרה במידה רבה חידה, אשר הפתרונות לה ניתנו לפי נקודות הראות התאורטיות השונות. בדומה להפרעות נפשיות אחרות, הניחה החשיבה הפסיכואנליטית כי האישיות הגבולית היא תוצר של הסביבה הפסיכולוגית שבה גדל הילד, ובעיקר אישיותם של הוריו, היחסים ביניהם ובין הדמויות המשמעותיות שבחייו, ומעל לכל, הדרך שבה התייחסו אל הילד. מנקודת הראות של גישת יחסי האובייקט, אישיות גבולית היא תוצר של הקושי לבצע אינטגרציה של הפנמות של אובייקטים משמעותיים – היכולת לשלב בין היבטים חיוביים (מספקים) לשליליים (מתסכלים) לכדי יצירה של אובייקט שלם, רב תכונתי. אדם בעל אישיות גבולית מתקשה להשיג ולשמר קביעות אובייקט, ומתקשה להבחין ולמיין בין עצמי לאובייקט.

מנקודת ראות של פסיכולוגיית העצמי, לקות הורית ביכולת לספק אמפתיה לילד, להבין את צרכיו הרגשיים ולהגיב אליהם בדרך הנכונה, מעצבת אישיות לקויה מבחינה התפתחותית, ויוצרת דפוסי התנהגות והגנה המכונים 'גבוליים'. באופן מוגדר יותר הוצע, שאדם בעל אישיות גבולית היה בעבר ילד אשר התקשה לקבל החזקה (Holding) ואידיאליזציה נרקסיסטית, בעיקר מאמו. בניסיון לאינטגרציה בין שתי הגישות – אסכולת יחסי האובייקט (קרנברג) ואסכולת פסיכולוגיית העצמי (קוהוט) – הוצע כי גישתו של קרנברג נובעת מהבנת ההפרעה כקונפליקט, לעומת גישתו של קוהוט הרואה בהפרעה סוג של חסר התפתחותי.

מאוחר יותר החלו להופיע גישות חדשות, אשר אף אם אינן עומדות בסתירה לגישות הקודמות שהוזכרו, הרי שהן מוסיפות הדגשים ותובנות חדשים, אשר עשויים לשנות במידה רבה את התמונה, את הבנתנו את האישיות הגבולית, ואת דרך הטיפול בה. גישות אלו שיערו כי חוויות עזות וממושכות של הזנחה והתעללות בילדות, ובמיוחד התעללות מינית, תורמות להתפתחות של התקשרות לא בטוחה לדמויות ההוריות, ומובילות לקשיים התפתחותיים ביכולת לוויסות עצמי של רגשות, השערות המוכחות ב-2018 במחקרים פסיכולוגיים עדכניים

 

הרמן ו- ואן דר קולק (Herman & van der Kolk, 1987), מצביעים על כך, שבני אדם המאובחנים עם הפרעת אישיות גבולית דומים לבני אדם המאובחנים כבעלי הפרעה פוסט-טראומטית, בכך שהם מראים הפרעות קשות באפקט, בשליטה על דחפים, בבוחן המציאות, ביחסים הבין אישיים שלהם ובאינטגרציית העצמי.

לינהאן (לינהאן, 2006), מגדירה חוסר תיקוף הורי כנטייה להגיב באופן לא יציב ולא מתאים לחוויות אישיות של הילד, ובמיוחד לחוויות פנימיות הנעדרות סממן חיצוני. בסביבה לא מתקפת, חוסר תגובה או תגובה מוגזמת של הסביבה לילד, יוצרת פערים בין החוויה של הילד לבין החוויה שמשתקפת לו מהסביבה. פעמים רבות חוויות מכאיבות, או לחילופין משמחות, זוכות ליחס מצמצם או מאשים. בסביבה כזו הילד מתקשה לבטוח בתגובותיו הרגשיות ובתקפות פירושיו לאירועים, ולכן יתקשה לתקשר את רגשותיו. אם כך, חוסר התיקוף ההורי הופך לחוויה טראומטית עוצמתית בפני עצמה. לעיתים, חוסר התיקוף ההורי יוצר גם קושי לשאת מצוקה נפשית, ומעלה את הסבירות לאימוץ סגנונות התמודדות לא-אדפטיביים, במטרה להתמודד ולשלוט ברגשות. לינהאן טענה כי שילוב של חוסר תיקוף הורי, יחד עם פגיעות רגשית, שהינה מרכיב ביולוגי הגורם לקשיי ויסות רגשיים, הם הגורמים להתפתחותה של הפרעת האישיות הגבולית. 

מחקרים אכן מצאו קשר בין חוסר תיקוף הורי לבין הפרעת אישיות גבולית (Sturrock, Francis & Carr, 2009). יחד עם זאת לינהאן מדגישה את חוסר היכולת להפריד בין חוסר תיקוף הורי, פגיעות רגשית וטראומות בילדות באטיולוגיה של היווצרות ההפרעה.

מחקרים נוספים (Zanarini et al., 1997)  מציעים כי נסיגה רגשית (Emotional Withdrawal) של הדמות המטפלת העיקרית, היותו של הילד "ילד הורי", העדר הגנה מהמטפל העיקרי וחוסר תיקוף של רגשות ומחשבות על ידי המטפל העיקרי קשורים בקשרים חזקים להתפתחותה של הפרעת אישיות גבולית. 

רעיונותיו של אוגדן (אוגדן, 2001), מזכירים את רעיונותיה של לינהאן בדבר הבעייתיות בחוסר תיקוף הורי, אך מדגישים כי שיום שגוי של מצבו הפנימי של הילד גורם לו לפתח הרגשה כי הוא אינו יודע מה הוא "מרגיש באמת", וכי רק לאימו היכולת לדעת. זיהוי שגוי זה של רגש, יוצר מערך יחסי אובייקט פנימיים פתולוגיים בלתי מודעים.

נראה כי הפרעת אישיות גבולית מתפרצת במרחב הביניים הפוטנציאלי שבין הזולת לעצמי. היא פורצת ומתקיימת מתוך הכנעה והתמסרות לריק, במרחב שרוקן בשל כשל אמפתי, וממלאת אותו בהנכחה של האין, בנוכחות של העדר.

 

גורמים תורשתיים ונוירו-אנטומיים

 

מרכיב תורשתי מסביר 42-68% מהשונות ב- BPD.

ברמה הנוירואנטומית - בעלי פגיעות גנטית עם היסטוריה של ילדות טראומטית היו בעלי סיכון פי 13 לפתח BPD בהשוואה לנבדקים ללא הפגיעות הגנטית שעברו התעללות בילדותם שהיו בעלי סיכון של פי 2 בלבד לפתח BPD. כל זאת בהשוואה לקבוצת הביקורת.

ממצאים ראשוניים ממחקרי הדמייה מלמדים על צפיפות נמוכה יותר של חומר אפור בקרב נבדקים המאובחנים עם BPD במגוון אזורים קורטיקליים:

  • Dorsal Frontal Cortex
  • Orbitofrontal Cortex
  • Anterior And Posterior Cingulate
  • Right Parietal Lobe
  • Temporal Lobe

 

 

טיפול דיאלקטי התנהגותי בהפרעת אישיות גבולית

טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) היא שיטת טיפול שפותחה בשנות ה-80 ע"י מרשה לינהן, וצוברת תאוצה רבה בשלושת האחרונות.

במקור, פותחה השיטה לטיפול בהפרעות אישיות, אך כיום נעשה בה שימוש למטרות מגוונות וכניסיון להתמודד בטיפול הנפשי עם מצבים שונים עימם מגיעים המטופלים. ככלל, השיטה נמצאה יעילה לכל בעיית ויסות רגשי, אך במיוחד בהפרעת אישיות גבולית, דיכאון, התמכרויות לחומרים והפרעות אכילה.

שיטת הטיפול DBT מניחה שאנשים שונים חווים את אותם הרגשות בעוצמות שונות. רגשותיהם מתעוררים במהירויות שונות ובאותה המידה- אבל הם נרגעים בקצב שונה. אנשים שונים זה מזה ביכולתם לווסת רגשות, כאשר קושי ביכולת זו מאפיינת הפרעות נפשיות רבות ומצבי התמכרות.

כאשר האדם מתקשה לשלוט בדחפיו או להתמודד עם רגשותיו, בעיקר במצבי דחק נפשי או מצוקה, הדרך להתמכרויות, פגיעה עצמית, התפרצויות כעס ושימוש בחומרים מסוכנים קצרה ותלולה.

 

מתוך הבנה זו, שיטת הטיפול הדיאלקטי התנהגותי מלמדת את הסובלים מהפרעות אלה, ונכון להיום גם אנשים שנמצאים במצוקות רגשיות מורכבות פחות, כיצד לשלוט ברגשותיהם בצורה טובה יותר וכיצד לא לקרוס תחתיהם.

 

טיפול DBT בהפרעת אישיות גבולית <

על הפרעות אישיות אחרות:

 

enactment

 

כותבת פסיכולוגית המתמודדת עם הפרעת אישיות גבולית: 

אחת לכמה זמן, חודשיים נניח, אני נהיית רעה. לא רעה כמו בסרטים של פיקסאר, רעה של מימוש ומעשים, שמתחילים תמיד בבהלה ומסתיימים תמיד בחרטה. שתיהן בדיעבד. כמו התפרצות געשית, רק הפוך על הראש, הגעש עוטף את הריקנות הפנימית, אמיתי וגולמי כמו דבש דביק ואיכותי, והכי צודק שאפשר.
ואז אני מפנה את הרוע למישהו, או למישהי, ומכאיבה הכי עמוק וישיר ומכאיב. כי כשאני רעה אני רואה, צלול אני רואה, לא כמו עיוורון יומיומי של טקט ומחשבה על אחרים. אני רעה חשוף, בלי רחמים, ומחייכת לעצמי חיוך של ניצחון, לוחמת בשדה קרב אין סופי של חושפי צדק וגאווה, נוקמת בשדים בלתי נראים, זוממת, חוככת כפיים ומתכננת את הצעד הבא. אז, ברגעים הזכים האלה, הרוע הוא טוב, אמת שאין בלתה, הוא הצדק המוחלט, הוא החלקיק האלמנטרי.
ואז ההבנה מתחילה לפעפע. בהתחלה בועה קטנה, שסודקת את מעטה האמת, ומשם זה רק מזדכך עוד ועוד, בכאב מוכר של התעוררות מסיוט חוזר: שוב אני חלק מ"הרעים", זה הולך ומתבהר כמו אדים שנמחים לאיטם בחלון של הסעת ילדים בבוקר קר, בלי ידיות אחיזה או מעקה בטיחות. ואני מתפכחת, מתעוררת מהחלום, שוב זה קרה, שוב שרפתי קשר, שקלקלתי במו ידיי המכושפות.

סרטים טובים על הפרעת אישיות גבולית <

פורום תפוז למתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית <

הבלוג של עידית וולנר - מתמודדת עם BPD <

קראו על משבר פסיכוטי ומשמעותו <

 

BPD

  

טיפול MBT בהפרעת אישיות גבולית (טיפול מבוסס מנטליזציה)

מנטליזציה היא שמירה על נקודת מבטנו וגם על נקודת המבט של האחר. הפסיכולוג הקליני שחקר את התחום באופן הבולט ביותר הוא פיטר פונגי

מנטליזציה היא יכולת התפתחותית נרכשת שמאפשרת לילדים להגיב - לא רק להתנהגותו של האדם האחר, אלא גם לעמדות, לכוונות ולתכניות שלו. לכל אורך החיים, אנחנו מנסים לפרש אחרים מתוך ההתנהגות שהם מציגים ומשם מסיקים את כוונתם. ספרות המנטליזציה מתייחסת לאופן בו אנו מסתכלים על אחרים, אבל היא חשובה באותה מידה גם לאופן שבו אנו תופסים את עצמנו. מנטליזציה, מעצם הגדרתה, היא לא מדויקת, תמיד היא עמומה.

באמצעות ייחוס מצבים מנטליים לאחרים, ילדים לומדים להפוך התנהגויות של אחרים לצפויות ובעלות משמעות. על בסיס למידה זו, הילד יכול להתאים את תגובותיו באופן גמיש ומותאם למערכות היחסים בחייו. 

 

 

תפקידי המנטליזציה בהקשר של BPD

 

  • להבחין בין העצמי לבין אחרים
    • לאמץ פרספקטיבה של אחרים -  לאחרים יש פרספקטיבה אחרת וצריך ללמד זאת. על ידי ההבנה הזו ישנה הפחתה של ההשפעה של האחר עלי.
    • להפחית את השפעתו של האחר
  • מעבר ממנטליזציה אימפליציטית-אוטמטית למנטליזציה אקספליציטית-נשלטת
    • לאתגר הנחות מוצא אוטומטיות. "האם זה באמת נכון שהאדם רוצה לעשות לי רע תמיד?"
  • הגברה של מנטליזציה פנימית על פני חיצונית
    • לאתגר שיפוטים שטחיים המבוססים על 'נראות' - "ראיתי שאתה לא נחמד אלי אז אני מבין שאתה שונא אותי" - השיפוט הזה אינו יעיל וצריך ללמד זאת.
  • לחבר מחשבות ורגשות
    • להתגבר על פיצולים בין רגש למחשבה -  "גם אם אתה מרגיש עכשיו שהעליבו אותך אתה צריך לחשוב על כך". 

 

 

 

 

 

הרצאתו של אבי שרוף,

פסיכולוג קליני מדריך,

על הפרעת אישיות גבולית:

 

 

 

הפרעת אישיות גבולית אצל ילדים ובני נוער

בעוד הפרעת אישיות גבולית הפורצת בבגרות נמצאת במחקר מדעי מתמיד, איתור התופעה בקרב ילדים ונוער ומציאת גורמי הסיכון לה בגילאים צעירים לוקה בחסר. מחקרים מראים כי קיימים מאפיינים התפתחותיים ניתנים לזיהוי בקרב ילדים שמועדים לסבול מהפרעת אישיות גבולית, ולמרות זאת- המחקר אינו מתמקד בגילאים אלה.  

גם מבחינה היסטורית, הפרעות אישיות לא אובחנו אצל קטינים מתחת לגיל 18, על אף שהמומחים הציעו שוב ושוב כי הפרעת אישיות גבולית (BPD) צריכה להיות מאובחנת גם בקרב מתבגרים. 

חוקרים ופסיכולוגים רבים מתנגדים לשימוש בקטגוריה של הפרעת אישיות בילדים, בטענה שהאישיות של הילד נמצאת בעיצומה של התפתחות ואינה קבועה. כמו כן, היעדר קריטריונים אבחנתיים ייחודיים להפרעה זו אצל ילדים, על רקע הביטוי השונה של הפתולוגיה בהתאם לגיל ההתפתחותי, הביא לכך שאין הגדרה המקובלת על כלל החוקרים.

הפרעת אישיות גבוליתכיום, הפרעת אישיות גבולית מאובחנת במרבית העולם עפ"י הגדרות וקריטריונים של ה-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי) - אבחון ההפרעה מצריך זיהוי של מספר  סימפטומים אופייניים למשך פרק זמן מסוים לפחות.

חשוב להבין שהבעיה באבחון מאוחר, כאשר ניתן היה לאבחן מוקדם- פוגעת באדם ובחברה כולה. במידה ואבחון מוקדם בהתאם לסימפטומים היה מקובל גם בקרב בני נוער, המחקר המדעי המתמקד בגילאים אלו היה הופך נרחב הרבה יותר וכך, גם ההבנה אודות ההפרעה ומצבם של בני הנוער הייתה גדלה. לצד זה, בהיעדר אבחנה מדויקת קשה להעניק טיפול מתאים לאדם, כאשר הסובלים העיקריים מהיעדר טיפול מתאים הינם הלוקה בהפרעה וסובביו. אנשים הלוקים בהפרעה ואינם נמצאים תחת טיפול הולם עשויים להיות מסוכנים לעצמם, לפגוע בעצמם ואף לבצע ניסיונות אובדניים ממשיים. 

 

גורמי הסיכון להתפתחות הפרעת אישיות גבולית בקרב מתבגרים דומים למדי לגורמי הסיכון אצל מבוגרים, רבים מהם מתרחשים במהלך הילדות, כמו התעללות והזנחה, ניתוק מהורים או אובדן קרוב, כולם קושרו כגורמי סיכון לאישיות גבולית גם בקרב מבוגרים וגם בקרב בני נוער.

 

ביטויים גבוליים בקרב ילדים ובני נוער

  1. הפרעה ביחסים הבין אישיים
  1. הפרעה בתחושת המציאות

  2. עוצמות גבוהות של חרדה

  1. התנהגות אימפולסיבית מאוד בעקבות התגרות או תסכול מזערי

  1. התפתחות מופרעת או לא תואמת

 

אין המון מחקרי יעילות של טיפולים נפשיים עבור מתבגרים עם BPD. עם זאת כמה סוגים של פסיכותרפיה, כמו DBT-A ו-DBT-C, מראים יעילות בטיפול בבני נוער ובנות נוער שמתומדדים עם אישיות גבולית.

מבחינת טיפול תרופתי,  אין תרופות שאושרו על ידי ה- FDA עבור BPD לנוער, אבל קיימות תרופות שהוכיחו יעילות בהפתחתת חלק מהתסמינים.

 

 

הבדלי מגדר ב- BPD - גברים או נשים?

מאז 1980, השנה בה הארגון הפסיכיאטרי האמריקני, הגדיר לראשונה את הקריטריונים להפרעת אישיות גבולית, הוצגה המחלה באופן חד משמעי כמחלה שנפוצה יותר בקרב נשים, לאורך כל גילאי האבחון. אולם מחקרים עדכניים יותר לא מצאו הבדלים מגדריים בשכיחות המחלה. בין כך ובין כך, גברים ונשים גם יחד נמצאו כסובלים מרמות דומות של סבל נפשי כתוצאה מהמחלה. 

יחד עם זאת,  נמצא כי למגדר יכולה להיות השפעה על הפרעות קומורבידיות (הפרעות הנלוות להפרעה):

בקרב המאובחנים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית, נמצא כי נשים מאובחנות יותר מגברים כלוקות גם בהפרעות אכילה, הפרעות מצב רוח (דיכאון לסוגיו והפרעות ביפולריות), הפרעות חרדה והפרעת דחק פוסט-טראומטית, בעוד גברים מאובחנים כסובלים מהפרעות הקשורות לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים והפרעות בעלות גוון אנטי-סוציאלי, ולכן ימצאו עצמן מטופלות יותר במערכות התקון של המחלקות לשירותים חברתיים.   

נתון זה יכול להסביר מדוע לגברים יש תת-ייצוג במסגרות בריאות הנפש, דבר המשפיע על תוצאות מחקרי שכיחות המחלה בהיבט המגדרי. הפרעת אישיות גבולית נפוצה בעיקר בקרב נשים. יחד עם זאת, מחקרים שנערכו בארה"ב מצאו שכיחות זהה של ההפרעה בקרב נשים וגברים. העובדה כי קיים אבחון יתר של הפרעה זו בקרב נשים נובעת כתוצאה מהטיה מגדרית ומדגמית (למשל, נשים הפוגעות בעצמן פונות לקבלת עזרה מקצועית במסגרות של בריאות הנפש יותר מגברים).
כמו כן, ההפרעה עצמה באה לידי ביטוי בצורה שונה אצל גברים ואצל נשים, ואף מפורשת אחרת לאור הנורמות התרבותיות והמגדריות הקיימות בחברה. כך לדומה גברים עם הפרעת אישיות גבולית נוטים להתנהגות יותר אימפולסיבית, לחיפוש אחר ריגושים ושימוש בחומרים ממכרים, לעומת נשים הנוטות בדרך כלל להתנהגויות המנעותיות. כמו כן, גברים עם הפרעה זו מאובחנים לרוב גם עם הפרעות מציר 2 כמו הפרעת אישיות פרנואידית, נרקיסיסטית ואנטי-סוציאלית., לעומת נשים המאובחנות עם הפרעות אכילה, הפרעות חרדה ודיכאון ופוסט-טראומה. יחד עם זאת, התנהגויות של פגיעה עצמית ובעיקר חיתוך שכיחות בקרב שני המינים בצורה דומה, וכך גם הסבל הנפשי והנזק הכללי שגורמת ההפרעה. האבחון המגדרי גורם למעשה לגברים ונשים עם הפרעת אישיות גבולית לקבל טיפול שונה ויש לכך השלכות משמעותיות.

 

 

אמפתיה בורדרלינית

'אמפתיה בורדרלינית' הינה מושג חדש יחסית, הנמצא בשימוש בעיקר על ידי מומחים בהפרעת אישיות גבולית, ומתארת את האמפתיה הייחודית המאפיינת את הסובלים מההפרעה. הסובלים מהפרעת אישיות גבולית מאופיינים בקושי בשימור מערכות יחסים, חוסר יציבות כללית במצבי הרוח, בשגרת החיים ובדימויים העצמי. זאת, לצד נטייה להתנהגות אימפולסיבית, קושי בוויסות רגשי ותנודות קיצוניות במצבי הרוח, אשר לעיתים מובילים להתנהגויות קיצוניות ביותר, כדוגמת ניסיונות אובדניים. לצד הנטייה לפרש את כוונות האחר כזדוניות, תוך התייחסות לסימנים סלקטיביים ולא משקפים אשר מלמדים על קושי ניכר בהבנת כוונות האחר, הסובלים מההפרעה לעיתים מזהים טוב יותר מאחרים את רגשות האחר, ומדווחים עליהם בדיוק רב יותר. בדיוק את היכולת הזו, אשר הינה מפתיעה בהתחשב בתסמיני ההפרעה, מתאר מושג ה'אמפתיה הבורדינלית'. הפרדוקס הזה, אשר מדווח לא מעט בקרב הסובלים מההפרעה או הקרובים אליהם, הוא למעשה תופעה שחשוב לחקור, שכן בכוחה להוביל להבנה מחודשת אודות ההפרעה.

מחקר חדש מציע כי היכולת לה מסוגלים הסובלים מההפרעה היא להסיק את מצבם הנפשי של אנשים בהתבונן בעיניהם בלבד. במחקר הושוו אנשים הסובלים מההפרעה לאנשים שאינם סובלים ממנה במטלת זיהוי רגשות מתוך התבוננות בעיני האדם בלבד, והסובלים מהפרעת האישיות הגבולית הראו הישגים גבוהים יותר באופן ניכר, בכל קשת הרגשות שנבדקה. הנבדקים הסובלים מהפרעת האישיות הגבולית היו באופן כללי מדויקים יותר מקבוצת הביקורת, הצליחו לזהות טוב יותר את הרגש בו צפו.

בהשוואה לסובלים מהפרעת אישיות גבולית, הסובלים מהפרעות נפשיות אחרות כדוגמת סכיזופרניה או אנשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי דווקא מראים יכולת לקויה ביותר בזיהוי המצב הרגשי מהתבוננות בעיניים. ממצא זה מרמז על כך שההפרעות נשענות על תשתית שונה, וחשיבותו בכך שמאפשר הבנה חדשה אודות ההפרעה, והמצבים מהם נבדלת.
המחקר המתואר מראה כי הסובלים מהפרעת אישיות גבולית הינם בעלי יכולת ייחודית לסיווג רגשות בהתבוננות בעיני האדם, גם בהיעדר מידע נוסף, כשאינם תחת מצב נפשי שאינו יציב. המחקר מראה כי לצד האפיון המוכר של חוסר יציבות חמור במערכות יחסים, הסובלים מהפרעת אישיות גבולית הינם רגישים במיוחד למצבם הרגשי של האחר, יכולת אמפתית ייחודית. המחקר אף מוסיף כי האדם אצלו מזוהה הרגש אינו תמיד מודע אליו בעצמו ברגע נתון, ולמרות זאת הסובלים מההפרעה מסוגלים לזהות אותו בפניו. למשל, גם כשהאדם אינו עסוק ברגע מסוים בכעסו, אך כן נמצא בתחושה כללית של כעס או אי נוחות, הסובלים מהפרעת אישיות גבולית נוטים לזהות את המצב המנטלי של האדם טוב יותר מאנשים בריאים. כאשר הם נשאלים לגבי ההסבר למצב המנטלי שזיהו אצל האדם, הם נוטים לשייך אותו לעצמם במידה ומדובר באדם מוכר (נוטים לחשוב שהוא כועס עליהם אם זיהו כעס או אי נוחות בפניו), גם כשישנם הסברים חלופיים נראים לעין למצב המנטלי.

איסוף הידע הזה אודות היכולת הפרדוקסלית לאמפתיה שמתגלה אצל הסובלים מהפרעת אישיות גבולית עשוי להרחיב את ההבנה אודות התופעה ובהמשך לכך- לשכלול הטיפול בה. אם תשתפר ההבנה אודות האופן בו מפרשים הסובלים מההפרעה את כוונות האחר בחייהם, כך שמזהים אותן בצורה ייחודית, ייתכן שיתגבשו צורות טיפול חדשות, הנותנות דגש ליכולת הזו מתוך הבנת חשיבותה בהתמודדות עם ההפרעה.

  

 

סוגים של הפרעת אישיות גבולית

הפסיכולוג תאודור מילון אפיין ארבע תת קטגוריות של אישיות בורדרלינית:


גבולית נמנעת

תת-סוג זה של הפרעה גבולית כולל התנהגויות הימנעותיות, תבוסתנות ותלותיות



גבולית אימפולסיבית

תת-קבוצה הכוללת התנהגויות אנטי-סוציאליות או כאלו המחפשות אישור מאחרים.



גבולית פאסיבית-אגרסיבית

סוג זה של ההפרעה כולל בתוכו התנהגויות פאסיביות-אגרסיביות


גבולית הרסנית

תת קבוצה הכוללת התנהגויות הרסניות. 

 

 

קשר זוגי עם אדם שסובל מהפרעת אישיות גבולית

בניגוד לגברים ונשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית, גבוליים יודעים לאהוב ולהיאהב. ההתמסרות הטוטאלית, הפתיחות והעוצמות הרגשיות בתוך הקשר יכולות להוות סיבות טובות להישאר עם בני זוג כאלה. בכל מקרה, חשוב לדעת שקיימות דרכי הסתגלות לחיים עם בן/ת זוג גבולי. הקושי המרכזי הוא העוצמות הרגשיות שמופיעות כדרמות בנקודות הקצה - בעיקר בהתמודדות עם קונפליקטים זוגיים, בהתרחקות זמנית ובמשברים של פרידה.

כבן/ת זוג אוהב/ת, אלו הדברים שכדאי לדעת:

  • למרות ההתנהגות שבאמת קשה להכיל, זה קריטי שתבין: בת הזוג שלך מתמודדת עם כאב נפשי עצום.
  • זכור: כדאי לא להילחץ מעימותים. באותה המהירות שהאדם הבורדרליני נסחף אל תוך עימות, כך הוא יכול לצאת ממנו.
  • הדרך היעילה ביותר להרגיע ולווסת רגשות היא באמצעות תיקוף - התייחסות אמפתית אך עניינית למצב הרגשי: "קשה לך עכשיו. אני מבין כמה קשה להתמודד עם כל כך הרבה כאב".
  • השתמש תוך כדי עימות בגוף ראשון-רבים ("אנחנו") ואל תזכיר את ההפרדה המתמדת בין אני לאתה. זה יכול להרגיע במעט את חוויית הפגיעה ולתת אישור על כך שאתם עדיין יחד למרות הכעס והעימות.
  • נסה להיות עקבי. אתה בן זוג ולא בתפקיד מטפל, אבל עקביות בתגובות והכנת מנגנון לשעת משבר זוגי תסייע לך מאוד.
  • קרא חומרים רלוונטיים והצטייד בטכניקות רלוונטיות - בעיקר מתוך מאגר הכלים ההתנהגותיים ב - יעילות בין אישית של גישת DBT
  • פנה לטיפול - אישי או זוגי. תהיה מספיק גדול בשביל לבקש עזרה, עבורה ועבורך.

החוויה הבסיסית של המתמודדים עם BPD היא חוסר ביטחון ורגישות גבוהה מאוד לדחייה ועל כן רבות מההתנהגויות כלפי האחר מכוונות לבדיקה האם האחר ישרוד את ההתנהגות הבלתי-נסבלת. 

לצד כל הקשיים והפגיעה המתמדת שחווים בני זוג של בורדרליין, המכלול האנושי מורכב ורב גוני. עם הפגיעות הרבה, קיימים רגעים רבים של אושר, תשוקה ורומנטיקה. בסופו של דבר, כל אחד ואחת עושים את השיקול האישי בין מידת הפגיעה שהם חווים, למה שהם מקבלים ממי שנמצא איתם. בכל מקרה, איתור מטפל זוגי טוב למתמודדת ולבן זוגה, יוכל לסייע בתמיכה הנדרשת להתפתחות מערכת יחסים כה ייחודית. 

 

טיפולים חדשניים מבוססי ראיות ל-BPD

טיפול דיאלקטי התנהגותי DBT 

סכמה תרפיה

MBT טיפול מבוסס מנטליזציה

טיפול ממוקד בהעברה TFP

הפרעת אישיות גבולית - מחקר על סטיגמה בקרב מטפלים

הטיפול בהפרעת אישיות גבולית הוא טיפול פסיכולוגי משולב בארגז הכלים של מטפל DBT ו-CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי - בהם ילמד המטופל מיומנויות ויסות רגשות, תקשורת עם האחר, ניהול אימפולסיביות ועוד. טיפול פסיכותרפי כזה ירד לשורשי הבעיה, ובמקרה הצורך ילווה גם בטיפול תרופתי (חשוב לציין כי טיפול תרופתי יעיל בעיקר כאשר משולב עם פסיכותרפיה הנעשית על ידי מטפל שתמחה בהפרעת אישיות גבולית).

לסיום, אם אתם או אדם יקר לכם, סובלים מהפרעת אישיות גבולית, חשוב שתדעו שקיימת עזרה נפשית זמינה. אם אתם נכונים ומוכנים להשקיע ולהתגייס לתהליך טיפולי יעיל, אנא פנה אלינו: אנו מקיימים במכון טמיר תל אביב טיפול התנהגותי-דיאלקט, שבאמת עובד, והוא יכול לעבוד גם בשבילכם. 

 

אנו מזמינים אותך לשיחת Matching טלפונית

במטרה להפנותך למטפל/ת המתאים/ה.

בשיחה נזהה ברזולוציה אופטימלית

את הכתובת הטיפולית המתאימה -

במכון טמיר תל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ,

או במקורות עזרה רבים אחרים שמוכרים לנו.

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

תודה ובהערכה,

צוות מכון טמיר

1-800-509-809

 
 
 

 מקורות:

American Psychiatric Association (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed.). Washington, DC: Author.

Bernstein, D. P., Cohen, P., Velez, C. N., Schwab-Stone, M., Siever, L. J., & Shinsato, L. (1993). Prevalence and stability of the DSM-III—R personality disorders in a community-based survey of adolescents. The American Journal of Psychiatry, 150(8), 1237-1243.

Fonagy, P. Gergely, G. Jurist, EL., & Target, M. (2002). Affect Regulation, Mentalization, and the Development of the Self.  New-York, Other Press.

Grant, B. F., Chou, S. P., Goldstein, R. B., Huang, B., Stinson, F. S., Saha, T. D., Ruan, W. J. (2008). Prevalence, correlates, disability, and comorbidity of DSM-IV borderline personality disorder: Results from the wave 2 national epidemiologic survey on alcohol and related conditions. The Journal of Clinical Psychiatry, 69(4), 533-545.

Gunderson, J. G., Bender, D., Sanislow, C., Yen, S., Rettew, J. B., Dolan-Sewell, R. & Shea, M. T. (2003). Plausibility and possible determinants of sudden “remissions” in borderline patients. Psychiatry: Interpersonal and Biological Processes, 66(2), 111-119.

Herman, J. L., & van der Kolk, B. A. (1987). Traumatic antecedents of borderline personality disorder. In B. A. van der Kolk (Ed.), Psychological Trauma (pp. 111-126). Arlington, VA: American Psychiatric Publishing.

Sansone, R. A., & Sansone, L. A. (2011). Gender patterns in borderline personality disorder. Innovations in Clinical Neuroscience; Innovations in Clinical Neuroscience, 8(5), 16-20.

Sharp, C., Michonski, J., Steinberg, L., Fowler, J. C., Frueh, B. C., & Oldham, J. M (2014). An investigation of differential item functioning across gender of BPD criteria. Journal of Abnormal Psychology, 123(1), 231-236.

Sturrock, B. A., Francis, A., & Carr, S. (2009). Avoidance of affect mediates the effect of invalidating childhood environments on borderline personality symptomatology in a non-clinical sample. Clinical Psychologist, 13(2), 41-51.

Tadic, A., Wagner, S., Hoch, J., Baskaya, O., von Cube, R., Skaletz, C.& Dahmen, N. (2009). Gender differences in axis I and axis II comorbidity in patients with borderline personality disorder. Psychopathology, 42(4), 257-263.

Zanarini, M. C., Williams, A. A., Lewis, R. E., Reich, R. B., Vera, S. C., Marino, M. F., Levin, A., Yong, L., & Frankenburg, F. R. (1997). Reported pathological childhood experiences associated with the development of borderline personality disorder. American Journal of Psychiatry, 154(8), 1101–1106. 

אוגדן, ת. (2001), הקצה הפרימיטיבי של החוויה. תל אביב: עם עובד.

זלצמן, ג. מסלר, א. (2011), הפרעת אישיות גבולית והפרעה דו-קוטבית מסוג 2 – האם אותה גברת בשינוי אדרת? הרפואה – עיתון ההסתדרות הרפואית בישראל, כרך, 150, חוברת 4.

טיאנו, ש. (2010), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. תל אביב, הוצאת דיונון.

לינהאן, מ. מ. (2006), הפרעת אישיות גבולית – מדריך להקניית כישורים. קריית ביאליק: אח.

צבי, ג. (2008), של מי הגבוליות הזו? אטיולוגיות משוערות של אישיות גבולית. הרפואה – עיתון ההסתדרות הרפואית בישראל, כרך, 147, חוברת 11.

קוהוט, ה. (2005), כיצד מרפאת האנליזה ?תל אביב: עם עובד.

שי, ר. (2014), הפרעת אישיות גבולית כחוויה של העדר. עבודת גמר מ.א., בעבודה סוציאלית אוניברסיטת תל אביב.

https://www.borderline-personality-disorder.com/about/gender-differences/

https://www.verywellmind.com/borderline-personality-adolescents-425219

 

 

סייעו בכתיבה:

דניאלה עמרמי, איילת צמח, אופיר ברגמן, שיר אינדיג ומור צח

 

Google

הפרעת אישיות גבולית
Rated 4.9/5 based on 87 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

הפרעת אישיות גבולית BPD חוסר אינטגרציה של הזהות דפוס דומיננטי של חוסר יציבות ביחסים הבין- אישיים, בדימוי העצמי ובאפקט, ואימפולסיביות ברורה המתחילה בבגרות המוקדמת ומופיעה במגוון הקשרים טיפול דיאלקטי התנהגותי, Dialectical behavior therapy>

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





תגובות

 

תפריט פסיכותרפיה - מובייל

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il