חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

תפריט ייעוץ פסיכולוגי

מהי הפרעת אישיות גבולית? גורמים, טיפול, מחקרים והמלצות

דרג פריט זה
(61 הצבעות)

מהי הפרעת אישיות גבולית?

איך היא מוסברת ואיך מטפלים בה?

מהן הסיבות והרקע להתפתחותה?

bordeline personality disorder therapy

טיפול פסיכולוגי עם אנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית נחשב סוער ומתאגר. הפרעת אישיות גבולית BPD מתאפיינת במנעד רחב של הגזמה ושינויים בכל הקשור בחיי הרגש. חוסר היציבות באה לידי ביטוי במצבי רוח משתנים, יחסים בין-אישיים סוערים, דימוי עצמי משתנה ואימפולסיביות. ההפרעה מופיעה בגיל ההתבגרות ויש לה מכנים משותפים רבים עם משבר הזהות הטבעי המאפיין מתבגרים. על כן, על מנת לאבחן סימפטומים אלה כהפרעה עליהם להיות קבועים, ממושכים (מבחינת זמן) ועוצמתיים. 

החיים עם בן/בת זוג המתמודדים עם אישיות גבולית

על הפרעה סכיזואפקטיבית

איך לדבר נכון עם אדם יקר שמתמודד עם BPD? - איתן טמיר ב״מאקו״ <

טיפול דיאלקטי התנהגותי להתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית

טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) הינה שיטת טיפול אשר הומצאה בשנות ה-80 ע"י מרשה לינהן, וצוברת תאוצה רבה בשנים האחרונות. במקור, פותחה השיטה לטיפול בהפרעות אישיות, אך כיום נעשה בה שימוש למטרות מגוונות וכניסיון להתמודד בטיפול הנפשי עם מצבים שונים עימם מגיעים המטופלים. ככלל, השיטה נחשבת כיעילה במיוחד במצבי הפרעות אישיות, התמכרויות לחומרים מסוכנים ולהפרעות אכילה.

שיטת הטיפול DBT מניחה שאנשים שונים חווים את אותם הרגשות בעוצמות שונות, רגשותיהם מתעוררים במהירויות שונות ובאותה המידה- נרגעים בקצב שונה. אנשים שונים זה מזה ביכולתם לווסת רגשות, כאשר קושי ביכולת זו מאפיינת הפרעות נפשיות רבות ומצבי התמכרות. כאשר האדם מתקשה לשלוט בדחפיו או להתמודד עם רגשותיו, בעיקר במצבי דחק נפשי או מצוקה, הדרך לכדי התמכרויות ושימוש בחומרים מסוכנים הינה קצרה ותלולה. מתוך הבנה זו, שיטת הטיפול הדיאלקטי התנהגותי מנסה ללמד את הסובלים מהפרעות אלה, ונכון להיום גם אנשים שנמצאים במצוקות רגשיות מורכבות פחות, כיצד לשלוט ברגשותיהם בצורה טובה יותר וכיצד שלא לקרוס תחתיהם.

גישות דינמיות להבנת BPD

בשל הנטייה לבלבול בין הפרעת האישיות הגבולית, ובין מושג ארגון האישיות הגבולי, אותו טבע Kernberg, נפתח בהסבר קצר, אשר יעזור להבין את ההבדל בין השניים, כמו גם את נקודות ההשקה.

Kernberg דיבר על בעיית האבחנה המבדלת בנוגע לפתולוגיה של האישיות הגבולית, והמובחנות שלה מהנוירוזה מחד ומהפסיכוזה מאידך. באותו זמן היו קיימות שתי גישות אבחוניות עיקריות.

  1. הגישה התיאורית- המתייחסת לסימפטומים והתנהגות נצפית.

  2. הגישה הגנטית- פרה דיספוזיציה ביולוגית להפרעות.

לכל גישה היתה בעייתיות מסוימת שהקשתה על האבחון באמצעותה. הפיתרון שהציע Kernberg היה אנליזה מבנית של ארגון האישיות.

 Burnout

הגישה המבנית נשענת על מונחים מתיאוריית יחסי האובייקט ומפסיכולוגיית האגו ומחלקת את ארגון האישיות לשלוש קטגוריות נרחבות: נוירוטית, בורדרלינית ופסיכוטית. רמת הארגון הגבולית משתקפת באיפיונים הבאים:

  1. רמת האינטגרציה של האישיות.

  2. סוגי מנגנוני ההגנה בהם האדם נוהג להשתמש.

  3. חולשת אגו כללית.

  4. היכולת לבוחן מציאות.

Anger management

מהי אמפתיה בורדרלינית? על היכולות הרגשיות המפותחות של המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית

בורדרליין והתפתחות האגו

טיפול DBT בהפרעת אישיות גבולית

על הפרעות אישיות אחרות:

חוסר אינטגרציה של הזהות

 אצל אדם בעל ארגון אישיות גבולי יש אמנם גבולות בין העצמי לאחר, אבל בניגוד למבנה נוירוטי, בו ניתן לשלב את כל הייצוגיים העצמיים הטובים והרעים, באופן אינטגרטיבי לכדי ייצוגים שלמים, בארגון אישיות גבולי נעדרת יכולת זו. התוצאה- אינטגרציה דלה של העצמי ושל אחרים משמעותיים, כלומר, ייצוגים רבים וסותרים. דבר זה משתקף בחוויה סובייקטיבית של ריקנות כרונית, תפיסות עצמיות סותרות, התנהגות בעלת סתירות, שאינה ניתנת לאינטגרציה באופן רגשי בעל משמעות, ותפיסות דלות ושטחיות את האחר.

מנגנוני הגנה פרמיטיביים

שימוש מוגזם במנגנוני הגנה פרימיטיביים, כגון פיצול, אידיאליזציה פרמיטיבית, סוגים פרימיטיביים של השלכה, בעיקר הזדהות השלכתיתהכחשהאומניפוטנטיות ודה-אבלואציה. כל אלו מגנים על המטופל מקונפליקט פנימי, אך מחלישים את תפקודי האגו שלו.

enactment

ביטויים לא ספציפיים של חולשות אגו

כוללים סף תסכול נמוך, אימפולסיביות והיעדר ערוצים מפותחים לסובלימציה. סף תסכול הוא המידה בה אדם מסוגל לעמוד בסטרס הגבוה מזה שחווה בד"כ, בלא לפתח סימפטומים או התנהגות רגרסיבית. אימפולסיביות היא המידה בה האדם מסוגל לחוות דחפים או רגשות חזקים מבלי שיהיה חייב לפעול אותם במיידי, במקום להפעיל שיפוט טוב יותר. בהעדר ערוצי סובלימציה מפותחים, הכוונה למידה בה האדם מסוגל להשקיע את עצמו בערכים המצויים מעבר לטובתו המיידית או השימור העצמי שלו- פיתוח מקורות יצירתיים שמעבר לטבע, לחינוך או להכשרה הטבעיים שלו. הקשיים שאדם בעל ארגון אישיות גבולי חווה בשלושת אלה, מובילים להסתגלות לא אדפטיבית.

כותבת מטופלת המתמודדת עם הפרעת אישיות גבולית: 

אחת לכמה זמן, חודשיים נניח, אני נהיית רעה. לא רעה כמו בסרטים של פיקסאר, רעה של מימוש ומעשים, שמתחילים תמיד בבהלה ומסתיימים תמיד בחרטה. שתיהן בדיעבד. כמו התפרצות געשית, רק הפוך על הראש, הגעש עוטף את הריקנות הפנימית, אמיתי וגולמי כמו דבש דביק ואיכותי, והכי צודק שאפשר.
ואז אני מפנה את הרוע למישהו, או למישהי, ומכאיבה הכי עמוק וישיר ומכאיב. כי כשאני רעה אני רואה, צלול אני רואה, לא כמו עיוורון יומיומי של טקט ומחשבה על אחרים. אני רעה חשוף, בלי רחמים, ומחייכת לעצמי חיוך של ניצחון, לוחמת בשדה קרב אין סופי של חושפי צדק וגאווה, נוקמת בשדים בלתי נראים, זוממת, חוככת כפיים ומתכננת את הצעד הבא. אז, ברגעים הזכים האלה, הרוע הוא טוב, אמת שאין בלתה, הוא הצדק המוחלט, הוא החלקיק האלמנטרי.
ואז ההבנה מתחילה לפעפע. בהתחלה בועה קטנה, שסודקת את מעטה האמת, ומשם זה רק מזדכך עוד ועוד, בכאב מוכר של התעוררות מסיוט חוזר: שוב אני חלק מ"הרעים", זה הולך ומתבהר כמו אדים שנמחים לאיטם בחלון של הסעת ילדים בבוקר קר, בלי ידיות אחיזה או מעקה בטיחות. ואני מתפכחת, מתעוררת מהחלום, שוב זה קרה, שוב שרפתי קשר, שקלקלתי במו ידיי המכושפות.

סרטים טובים על הפרעת אישיות גבולית

פורום תפוז למתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית ►

הבלוג של עידית וולנר - מתמודדת עם BPD

בוחן מציאות: כמו ברמה הנוירוטית, גם ברמה הגבולית נשמרת היכולת לבוחן מציאות, ולא מתרחשות על פי רוב הלוצינציות ודלוזיות. עם זאת, תפיסת המציאות של הגבולי עלולה אומנם להתערער מיד פעם, אבל רק במצבים טעונים מאד, באופן זמני והפיך.

כל הפרעות האישיות, ובכללן הפרעת האישיות הגבולית, מתאפיינות בארגון אישיות ברמה הגבולית. עם זאת, מכאן ניתן גם להבין שאין זאת אומרת שכל אדם בעל ארגון אישיות גבולי סובל מהפרעת אישיות גבולית דווקא.

אבחון הפרעת אישיות גבולית- קריטריונים

א. דפוס דומיננטי של חוסר יציבות ביחסים הבין- אישיים, בדימוי העצמי ובאפקט, ואימפולסיביות ברורה המתחילה בבגרות המוקדמת ומופיעה במגוון הקשרים, כפי שנראה עפ"י חמישה או יותר מהקריטריונים הבאים:

  1. מאמצים אדירים להימנע מנטישה אמיתית או מדומיינת.

אנשים אלו מאוד רגישים לנסיבות הסביבתיות והם חווים פחדים מופרזים מפני פרידה וכעס שאינו פרופורציוני, אפילו שהפרידה הקרבה היא קצרה ומוגבלת בזמן או כשעליהם להתמודד עם שינויים בלתי נמנעים. הם עשויים להאמין כי ה"נטישה" הזו מרמזת שהם "רעים". חרדות נטישה אלו קשורות לחוסר יכולת להיות לבד וצורך להיות עם אנשים אחרים.

  1. דפוס של יחסים בין-אישיים אינטנסיביים ולא יציבים המאופיין במעברים בין אידאליזציה לדה-אבלואציה.

הם עשויים לעשות אידאליזציה לדמות אוהבת פוטנציאלית בעת ההיכרות הראשונית, לתבוע מאותה דמות לבלות עימה זמן רב יחד ולחלוק עימם פרטים אינטימיים ביותר אודות מערכות יחסים מוקדמות. עם זאת, הם עשויים במעבר חד לעבור מאידאליזציה זו לדה-אבלואציה, להרגיש כי לאותו אדם אחר אלא אכפת מהם, כי הוא אינו מספיק נותן ומעניק ואינו נמצא שם מספיק עבורם.

  1. הפרעות בזהות: דימוי עצמי או תחושת עצמי, שבאופן תמידי אינן יציבות.

שינויים פתאומיים בדעות ובתכניות לגבי קריירה, זהות מינית, ערכים וחברים. אנשים אלו משתנים בפתאומיות מלקחת תפקיד של תלותי ונזקק לכועס ונוקם את עוולות העבר. דימוי עצמי שמבוסס על טוב או רע אך לעיתים הם מרגישים שאינם קיימים בכלל. אנשים אלו מראים תפקוד לקוי במסגרות של עבודה או לימודים שאינן מובנות.

  1. אימפולסיביות בלפחות שני תחומים שיש בהם פוטנציאל לפגיעה עצמית (בזבזנות, מין, שימוש בסמים וחומרים ממכרים, נהיגה מסוכנת, התקפי אכילה).

אנשים אלו נוטים להמר, לבזבז כספים באופן לא אחראי, התקפי זלילה, התמכרות לחומרים, למין לא בטוח ולהתנהגות לא זהירה.

  1. התנהגויות ואיומי התאבדות חוזרים ונשנים, כמו גם התנהגויות של השחתה גופנית עצמית.

ב-8-10% מהאנשים הללו הם מצליחים בנסיונות האובדניים. התנהגויות של הטלת מום כגון לחתוך את עצמם ולשרוף את עצמם מאוד נפוצות ומסיבות אלו הם מגיעים לטיפול פסיכולוגי. האקטים ההרסניים האלה באים בעקבות איומים של פרידה או דחייה או ע"י ציפיות מהסביבה שהם יקחו יותר אחריות. הטלת המום בעצמי מתרחשת בזמן חוויות דיסוציאטיביות והן גורמות להם הקלה ע"י זה שהן מאשרות עבורם שיש להם יכולת להרגיש או ע"י העלמת התחושה שהם רעים.

  1. חוסר יציבות אפקטיבית עקב תגובתיות בולטת של מצבי הרוח (כגון דיספוריה אינטנסיבית זמנית, רגזנות או חרדה הנמשכים בד"כ מספר שעות ובמקרים נדירים בלבד למעלה ממספר ימים).

באופן כללי יש להם מצב רוח דיספורי אך יש להם תגובות של כעס, פאניקה ומצוקה שרק לעיתים רחוקות באים אחריהם תקופות של סיפוק או רווחה.בד"כ מגיעים כתגובה לסטרסורים בינאישיים.

  1. תחושת ריקנות כרונית.

  2. ביטוי עוצמתי ולא תואם של תחושות כעס, או קושי בשליטה על תחושות מסוג זה (כגון התקפי זעם תדירים, כעס תמידי, מעורבות בקטטות פיזיות).

אנשים אלו משתעממים בקלות כל הזמן מחפשים משהו לעשות מבטאים כעס לא מותאם ועז וקושי לשלוט בכעס שלהם. הם נוטים למרירות, סרקזם והתפרצויות מילוליות, בעיקר כשאדם קרוב נחווה כמזניח, לא אכפתי או נוטש. ביטוי הכעס הללו מלווים בתחושות אשמה ובושה ותורמים לתחושה שלהם שהם רעים.

  1. חשיבה פרנואידית חולפת הקשורה לסטרס, או נטיה לסימפטומים דיסוציאטיביים חמורים. בד"כ כתגובה לנטישה אמיתי או מדומיינת. סימפטומים אלו הם זמניים, אורכים מס' דקות או שעות, החזרה האמיתית או הנתפסת של האדם המשמעותי, או של התמיכה שלו יניבו רמיסיה של הסימפטומים הללו.

קראו על משבר פסיכוטי ומשמעותו

coping anxiety פחד גבהים

גורמים פסיכולוגיים להפרעת אישיות גבולית

Zanarini טוען כי קיימות 3 תיאוריות פסיכואנליטיות מרכזיות העוסקות בהיווצרות הפרעת האישיות הגבולית:

1. אוטו קרנברג, שתרומתו החשובה היא בזיהוי ההגנה המרכזית בהפרעה- פיצול, וקישורה ליחסי אובייקט מוקדמים לא מספקים.

מה זה בעצם יחסי אובייקט?

2. Adler & Buie, הטוענים כי מאפיין עיקרי בחוויה הגבולית הוא תחושות עוצמתיות וכואבות של "לבד"(aloneness), שנובעות מליקויים בהכלה של הסביבה.

3.Masterson מציע כי במרכז ההפרעה עומד הפחד מנטישה, שמקורו באם גבולית היוצרת 'תקיעות' פתולוגית של ילדה בשלב הספרציה-אינדיווידואציה.

BPD

נציג בקצרה תיאוריות אלו :

1.אוטו קרנברג: קרנברג זיהה את השימוש המוגזם בפיצול כמנגנון הגנה, כמאפיין מרכזי של הלוקים בהפרעת האישיות הגבולית. על פי קרנברג, מנגנון הפיצול הוא אסטרטגיה נורמלית שמאפשרת לתינוק לארגן באופן גס את חוויותיו. מנגנון זה הופך להגנה פתולוגית ומעכבת התפתחות בנסיבות בהן התינוק מוצף בתוקפנות מולדת מוגזמת או בחרדה ותסכול, הנובעים מטיפול אימהי לא רגיש ולא מכיל. הפיצול נהיה הגנתי על מנת למנוע מהדימויים הרעים לזהם את הדימויים הטובים והאידיאליים, ומציל את התינוק (או את המבוגר הגבולי) מחוויה תמידית של זעם וחרדה. אולם, למנגנון זה גם מחיר- הוא חוסם את ההתפתחות של ייצוגי אובייקט מובחנים ואינטגרטיביים, ושל היכולת לשמר אובייקטים טובים גם לנוכח תסכול וכשלים אמפאתיים. אינטגרציה זו היא שמאפשרת יצירת יכולת קביעות אובייקט, יכולת שחסרה אצל האדם הגבולי.

2.Adler & Buie החוקרים טוענים כי המאפיין המרכזי של הפרעת האישיות הגבולית הוא מצב תמידי של תחושות עוצמתיות וכואבות של "לבד" (aloneness). תחושות אלו מלוות בתחושות של ריקנות, פאניקה וייאוש, ובחוסר אמונה כי המצב ישתפר אי פעם. אספקט נוסף של חוויית "הלבד" קשור בחוסר יכולת לשמר פנטזיות ודימויים חיוביים של אנשים משמעותיים מהעבר או מההווה. על מנת למנוע בדידות או להפיגה, האדם הגבולי מביע צורך חזק בהחזקה, הזנה ומגע מבן זוגו, וכמהה למיזוג עמו. עם זאת, האדם הגבולי חושש מהקרבה אליה הוא כמהה. הוא חושש להטמיע את האובייקט או להיטמע על ידו, במנגנון פרימיטיבי בעל פוטנציאל הרסני לעצמי ולאובייקט. על כן, בשעה שהוא הכי זקוק לאובייקט, הוא מרחיק את עצמו ממנו, ושוב הוא מוצא את עצמו במצב "הלבד" המייאש. החוקרים טוענים כי מצב "הלבד" מקורו בחוויה שיכולה להתרחש אצל כל תינוק, כיוון שתינוקות מעצם היותם תינוקות תלויים באובייקטים חיצוניים שיספקו את צורכיהם הפיזיים והפסיכולוגיים. כשלון של הסביבה המכילה לספק צרכים אלו מאיים על יכולת ההישרדות של התינוק, ויוצר אצלו תגובות שונות, ממחאה וכעס ועד ניתוק רגשי. כשמצבים אלו מתרחשים בתדירות גבוהה מדי, נוצרת חוויית לבד בסיסית וכרונית, שלא מאפשרת התפתחות של יכולת קביעות אובייקט. החוקרים מתייחסים לתיאוריות התפתחותיות שונות, וטוענים כי בשלב שבו נוצרת יכולת קביעות אובייקט מתפתחות יכולותיו הקוגניטיביות של התינוק, והוא מפתח יכולת להעלות מזיכרונו דימויים שונים. כשתינוק מתפתח נורמלית, הוא יכול להשתמש ביכולת זו להעלות במוחו דימויים של אמו שירגיעו אותו גם כשהוא לבד, אולם על יכולת זו להתגבש עם הזמן. בתחילה התינוק יהיה מועד לרגרסיות במצבי משבר. החוקרים טוענים כי האדם הגבולי לא השיג יכולת מוצקה של העלאת דימויים מנחמים מהזיכרון, והוא רגיש במיוחד בתחום יחסי האובייקט הרגשיים. הוא מועד לרגרסיות בתחום זה, במיוחד כשהוא במצבי דחק ומשבר. במצבים בהם קיים אובדן ממשי או מדומיין של אובייקט מיטיב, האדם הגבולי חש זעם אשר מוביל לדה-קומפנסציה, שמובילה לאובדן היכולת להעלות מהזיכרון דימויים מרגיעים ומנחמים, ויוצרת את תחושות הלבד והפאניקה.

3.מסטרסון: החוקר טוען כי עבור התינוק הפרה-גבולי, שלב הספרציה מהאם אינו חוויה התפתחותית נורמאלית, אלא חוויה הכוללת רגשות עוצמתיים של נטישה, עד שהיא נחווית כמעט כמוות. על מנת להתגונן מפני רגשות אלו, נצמד התינוק לדמות אימהית חלקית ומיטיבה בלבד. כלומר, הוא אינו מתקדם מהעמדה הסכיזואידית- פרנואידית לעמדה הדיכאונית. שורשי קשייו נעוצים בשלב הספרציה-אינדיווידואציה, בו הפנים קונפליקט עם אמו ולא התפתח באופן נורמאלי.

למטפלים - צפו בהרצאתו של אבי שרוף, פסיכולוג קליני מדריך, על הפרעת אישיות גבולית:

ע"פ התיאוריה, אמו של התינוק הפרה-גבולי היא גבולית בעצמה, ולא עברה ספרציה מאמה שלה. האם מטפחת את הסימביוזה עם תינוקה על מנת לשמור על איזון רגשי ולספק צרכים מוקדמים שלה, שלא סופקו. האם לא רואה את התינוק כפי שהוא, אלא משליכה עליו את דמויותיהם של הוריה או של אח, או שהיא תופסת אותו כתינוק נצחי או כחפץ, ומשתמשת בו על מנת להגן על עצמה מפני תחושות נטישה קשים. על כן, אפילו בשלב הסימביוטי היא לא מסוגלת להתמודד עם האינדיווידואליות המתפתחת של תינוקה, והוא לומד כבר אז להתעלם מיכולות מסוימות שלו על מנת לשמור על תמיכתה ואהבתה. האם נצמדת לתינוק על מנת למנוע ספרציה, ומושכת את תמיכתה ואהבתה ממנו בכל פעם שהוא מגלה עצמאות.

על כן, בין הגילאים שנה וחצי ושלוש שנים, מפתח הילד קונפליקט בין הדחף הטבעי שלו להתפתח ולהשיג אוטונומיה, ובין הצורך שלו באהבה ותמיכה מאמו. התינוק זקוק לאישורה של אמו על מנת לפתח מבנה אגו יציב ולגדול, אולם אם יגדל יילקחו ממנו מאגרי התמיכה שהוא כה צריך.

child therapy

קונפליקט זה יוצר בתינוק תחושות נטישה קשות מנשוא, עימן הוא מתמודד על ידי הכחשה ופיצול דמותה של האם. בשלבי ההתפתחות המוקדמים מאוד קיבל תינוק זה טיפול הולם, שאפשר לו לבנות פנטזיה על תמיכה ואהבה מהאם הטובה. את החצי השני של הדימוי, האם הרעה והמתסכלת הוא משליך על אחרים. זאת מתוך פחד להרוס את אמו עם התוקפנות והזעם שהוא חש כלפיה על שהיא מונעת ממנו את אהבתה ותמיכתה.

מנגנוני הגנה אלו מחזירים את תחושות הנטישה ללא-מודע, ולכן קיומם יכול להעיד על עוצמת הרגשות הלא מודעים.

התינוק הפרה-גבולי סובל בעצם מליקוי בהתפתחות. הוא לכוד בין שני שלבים של התפתחות. בניגוד לתינוק האוטיסטי ו/או לתינוק האינפנטילי הפסיכוטי, התינוק הפרה-הגבולי עבר ספרציה, אך הוא נשאר 'תקוע' באחד מתתי השלבים של שלב הספרציה-אינדיווידואציה, כנראה שלב הrapprochement, שלב שבו תמיכת האם היא זרז חיוני לתהליך האינדיווידואציה.

חוויה מוצלחת של ספרציה-אינדיווידואציה היא תנאי מקדים ליכולת להתייחס לאחרים כאל אובייקטים שלמים, וליכולת ליצור קשרים בינאישיים מספקים וארוכי טווח. תכונה זו לא מתפתחת אצל הפציינט הגבולי. הוא מתייחס לאובייקטים חלקיים, מספקים לחלוטין או מתסכלים לגמרי, ולא כאל שלמים.

cog therapy

גם יכולת קביעות אובייקט מתפתחת כתוצאה מפתרון מוצלח של שלב הספראציה-אינדיווידואציה. יכולת זו נוצרת על ידי מסוגלותו של הילד לשמר זיכרון של אמו או ייצוג פנימי שלה גם כשהיא איננה. יכולת זו גם מאפשרת להתגבר על אובדן באמצעות אבל, ובלעדיה כל אובדן הוא סוג של מוות. לעובדה כי אין לפציינט הגבולי את היכולת לקביעות אובייקט, כמה השלכות :

1. הפציינט הגבולי לא מתייחס לאובייקטים כאל שלמים אלא כאל חלקים.

2. מערכות יחסים של הפציינט הגבולי לא שורדות תסכול, ואינן יציבות.

3. הוא לא מצליח לשחזר את דמותו של אדם כשזה אינו נמצא, ועל כן חש כי אותו אדם נעלם ולעולם לא יחזור.

4. הפציינט הגבולי לא מסוגל להתאבל ועל כן כל אובדן או פרידה הופכים לקטסטרופה נוראית.

הקונפליקט של הפציינט הגבולי עם אמו מופנם על ידו. גם בבגרותו, בכל תנועה בכיוון של אינדיווידואציה והתרחקות מסימביוזה הסופראגו שלו מעניש אותו על משאלותיו לעזוב את האם והוא חש אשמה לא מודעת. אשמה זו מועצמת על ידי רגשות לא מודעים של זעם רצחני ורצון לנקום באם על שהיא מונעת ממנו תמיכה ואהבה. כלומר, ההפנמה יוצרת בספירה האינטרא-פסיכית של הפציינט הגבולי הבוגר קונפליקט שמקורו בסביבה שבין האם לתינוק.

סימפטומים של הפרעת אישיות גבולית

בדרך כלל הסימפטום הראשון והחריף ביותר בהפרעה זו הוא חרדת נטישה. נוכל להבחין כי הסובלים מההפרעה ישקיעו זמן ומאמץ רב כדי למנוע ניתוקים רגשיים, בין אם אמיתיים ובין אם מדומים. יהיו כעסים רבים וקושי לשלוט בכעסים, לרוב תהיה תחושת ריקנות ועלולה להיווצר גם חשיבה פרנואידית. כמו כן נראה התנהגות הרסנית מסוגים שונים כגון: בזבזנות כפייתית, הימורים, אכילה כפייתית, הפקרות מינית, שימוש בסמים, נהיגה לא אחראית, השחתה, איומים, נטייה לאלימות פיזית והסתבכות בקטטות, פציעה עצמית והתנהגות אובדנית. לעיתים ניתן יהיה לזהות גם רגעים ארוכים של "ניתוק", בהם הסובל ייראה כחולם בהקיץ או כלא מודע למעשיו. כמובן אין צורך שכל התסמינים יבואו לידי ביטוי, מספיק כי שניים מהם נחווים בעוצמה ולאורך זמן כדי לאבחן הפרעה זו.

Dissociated

סימפטומים אלה יגרמו ליחסים בינאישיים סוערים ולעליות וירידות חדות במצבי הרוח, אשר יכולים להשתנות בקיצוניות בכל מספר שעות. לעיתים רחוקות מצב הרוח הקיצוני יימשך מספר ימים. הסובל מהפרעה זו יתקשה לקבל "אמצע" – מבחינתו קיים או טוב או רע ואין הוא יכול להתמודד עם מצבים או אנשים שבתפיסתו הם גם רעים וגם טובים. ההפרעה אופיינית מעט יותר לנשים מאשר לגברים ועדיין לא ברורים הגורמים לה. הסברה היא כי מדובר בשילוב גנטי וסביבתי. בניגוד להפרעות אישיות אחרות, בהפרעה זו הסובל מודע היטב למצבו ומבין כי התנהגותו אינה נורמטיבית. בכל זאת, למרות יכולת הניתוח והמודעות, אין הסובל יכול להביא לשינוי בעצמו ולשיפור במצבו ועל כן הוא גם נוטה לדיכאוניות ותחושות תסכול רבות.  

דפוסי יחסים וקשרים בין אישיים אצל מתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית 

  • סיום קשרים טרם זמנם, עקב שיפוטיות, חוסר ויסות רגשי, סף תסכול נמוך, קושי בפתרון בעיות.
  • תנועה בין הימנעות מקונפליקטים לבין קונפרונטציה חזיתית אינטנסיבית, לפי מצבן הרגשי באותו רגע.
  • ביטויי הרגש חזקים מדי או חלשים מדי, או שאין התאמה בין הבעת הפנים לבין תוכן הדברים.
  • נטייה לוותר או לא לזהות את הצרכים של עצמן, עד הצטברות של תסכול ועוינות ו"פיצוץ" הקשר.
  • נטייה הפוכה היא לאגרסיביות, שמקורה בתחושה שהן יודעות בוודאות איך דברים צריכים להתנהל ו/או בצורך שלהן לשלוט באירועים בינאישיים ובזולת.

הפרעת אישיות גבולית אצל בני נוער

בעוד הפרעת אישיות גבולית הפורצת בבגרות נמצאת במחקר מדעי מתמיד, איתור התופעה בקרב ילדים ונוער ומציאת גורמי הסיכון לה בגילאים צעירים לוקה בחסר. מחקרים מראים כי קיימים מאפיינים התפתחותיים ניתנים לזיהוי בקרב ילדים שמועדים לסבול מהפרעת אישיות גבולית, ולמרות זאת- המחקר אינו מתמקד בגילאים אלה. החוקרת מרגרט מהלר תיארה ילדים אשר סובלים, או עתידים לסבול, מהפרעת אישיות גבולית כילדים המתקשים לשאת תסכול, מתקשים לווסת רגשות, אשר הינם מאוד הגנתיים ונוירוטיים.

הפרעת אישיות גבולית
כיום, הפרעת אישיות גבולית מאובחנת במרבית העולם עפ"י חוקי ה-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי), ואבחון בהפרעה מצריך הימצאות כמות מסוימת של סימפטומים אופייניים למשך פרק זמן מסוים לפחות. למרות שקיימים מתבגרים לא מעטים העונים להגדרה, לא נהוג לאבחן הפרעת אישיות גבולית בקרב בני נוער, הם מקבלים אבחנה אחרת או אבחנה שאינה חד משמעית, אשר וודאי תהפוך בבגרותם לאבחנה המדויקת.
חשוב להבין שהבעיה באבחון מאוחר, כאשר ניתן היה לאבחן מוקדם- פוגעת באדם ובחברה כולה. במידה ואבחון מוקדם בהתאם לסימפטומים היה מקובל גם בקרב בני נוער, המחקר המדעי המתמקד בגילאים אלו היה הופך נרחב הרבה יותר וכך, גם ההבנה אודות ההפרעה ומצבם של בני הנוער הייתה גדלה. לצד זה, בהיעדר אבחנה מדויקת קשה להעניק טיפול מתאים לאדם, כאשר הסובלים העיקריים מהיעדר טיפול מתאים הינם הלוקה בהפרעה וסובביו. אנשים הלוקים בהפרעה ואינם נמצאים תחת טיפול הולם עשויים להיות מסוכנים לעצמם, לפגוע בעצמם ואף לבצע ניסיונות אובדניים ממשיים.
לצד כל האמור עד כה, חשוב להסתייג ולציין מחקרים נגדיים, המראים כי הסימפטומים מהם סובלים בני נוער אינם בהכרח עקביים ולעיתים חולפים, מתמתנים או משתנים בשנים שחולפות עד לבגרותם. במידה ואכן כך הדבר, הרי שאבחון הפרעת אישיות גבולית עבור בני הנוער הינו זמני בלבד וצריך להתייחס אליו ככזה ולעדכן אותו בהתאם לסימפטומים המשתנים, ולא לתייג את הנער באבחנה דטרמיניסטית אותה יישא כל חייו. כמובן שתחת טיפול מתאים קשה מאוד לראות את השתנות הסימפטומים, שכן הטיפול ממתן את מרביתם ומעלים את חלקם, מה שהופך את האבחון המדויק לחמקמק אף יותר.
כאשר דעות בנושא מסוג זה הינן חלוקות, כמו בנושא בנוגע להפרעת אישיות גבולית בבני הנוער, הפיתרון הוא העמקת המחקר המדעי בנושא והרחבתו. רק אוסף מחקרים מגוונים יוכל לשפוך אור על הטבע האמיתי של ההפרעה בבני נוער, מה שיאפשר התערבות מקצועית מיטבית.

23 דברים שאנשים עם הפרעת אישיות גבולית רוצים שתדע

הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה נפשית המשפיעה על 1.6% מהמבוגרים בארה"ב. אריאנה רבוליני, בלוגרית יצירתית, פנה לשישה אנשים עם הפרעת אישיות גבולית, גברים ונשים בגילאי 19-36 כדי לגלות ולהבין ממקור ראשון איך זה באמת מרגיש לסבול מההפרעה הזאת ומה הם היו רוצים שנדע.

borderline personality disorder

הסימפטומים, בד"כ מתחילים בגיל ההתבגרות ובבגרות המוקדמת וכוללים אי יציבות רגשית, תגובות קיצוניות, תחושה מעוותת או מסולפת של העצמי, תחושות כרוניות של ריקנות, הרס עצמי, מחשבות או ניסיונות אובדניים. רבים הם האנשים שלא יודעים שהפרעה זאת קיימת או לא יודעים מה זה אומר. אז הנה 23 נקודות חשובות:

  1. הפרעת אישיות גבולית יכולה להקשות מאד על ויסות רגשות – "אני רגישה באופן קיצוני לגירויים רגשיים. רגישות יתר אמוציונלית היא הגרעין של החוויה שלי כסובלת מההפרעה הזאת. אני צריכה לעבוד קשה כדיי לנהל ולווסת את רגשותיי. לא תמיד אני מצליחה להתגבר על הקושי ולפעמים יש תחושה של הצפה רגשית". אנדרה שאו.

  2. אחת מדרכי ההתמודדות של אנשים עם הפרעת אישיות גבולית היא להתנתק מסביבתם והמשמעות היא לנתק את עצמם פסיכולוגית או רגשית ממה שקורה סביבם אך זה עשוי להתפרש לעיתים קרובות באופן מוטעה.
    "תחשבו על מישהו שהינו רגיש במיוחד וחי בעולם אכזר. לא רק שהעולם האכזר לא מעריך רגישות אלא שהוא גם גורם לטראומה. האדם הרגיש במיוחד שחווה כאב טראומטי יגיב ויתמודד באמצעות ניתוק. אחרים יפרשו תגובה הגנתית זאת כמביעה כעס ומניפולטיבית. אם החברה שלנו הייתה מעריכה רגישות ומבינה את התגובה שלנו (הסובלים מההפרעה) לכאב, היינו יכולים ליהנות מהחיים". מארי הופרט פלהרטי.

  3. ניתוק או דה-פרסונליזציה יכולים להיות מפחידים מאד.

"דה-פרסונליזציה הוא מנגנון הגנה שנעשה בו שימוש בד"כ אחרי טראומה אך כשיש דה-פרסונליזציה כרונית כמו שיש לי ניתן להיקלע למצב הזה למשך חודשים. זה מה שקורה – התחושה דומה לתחושה שמרגישים כשנמצאים ב"הי" ממריחואנה ומרגישים כאילו הידיים שלנו הם לא באמת שלנו או כשאתה אומר משהו ואתה שואל את עצמך: זה הייתי אני שהרגע אמרתי את זה? רופאים כל הזמן אמרו לי שזה דיכאון אבל אני הרגשתי שזה לא דיכאון וזה היה מאד מפחיד" רויאל קומינגס

  1. הפרעת אישיות גבולית לא עושה את האנשים באופן אינהרנטי אכזריים או כעוסים.

"רב האנשים שהכרתי הסובלים מההפרעה הזאת הם אנשים עם נשמה עדינה מאד, אנשים נדיבים מאד. מדובר במוח עם רגישות מיוחדת בשילוב עם טראומה. רובנו הגונים ולא רוצים לפגוע באחרים כך שזה לא בהכרח נכון מה שחושבים ואומרים עלינו". ר.ק

  1. אנשים עם הפרעת אישיות גבולית לא יכולים פשוט לבחור להיות אחרת.

  2. והם לא עושים את זה בשביל תשומת לב.

  3. אנשים עם הפרעת אישיות גבולות יכולים לעבור שנים של אבחון לא נכון וזה מייאש.

" אבחנו אותי כסובלת ממאניה דפרסיה, דיכאון מאז'ורי, הפרעת מצב רוח כללית אך אף אבחנה לא הרגישה לי נכונה. כשסוף סוף רופא אחד אמר שזה נשמע כמו הפרעת אישיות גבולית, קראתי על זה וככל שלמדתי על ההפרעה הזאת יותר, הרגשתי שזה אני, סוף סוף אני בבית. יש לי אבחנה. עכשיו אני יודעת מה לא בסדר ואיך לטפל בזה". ר.ק

  1. כשסוף סוף מקבלים את האבחון הנכון זה יכול להקל וזאת הקלה עצומה.

"הרגשתי הרגשה טובה מאד שזאת לא רק אני שנאבקת עם זה. הבנתי שזה לא רק אני. אני לא המשוגעת היחידה". אריקה הנסון.

  1. כשהאבחנה הזאת מגיעה סוף סוף, רק מתחיל תהליך לא פשוט של מציאת טיפול מתאים.

  2. לפעמים מספיק רק אדם אחד, איש מקצוע מתאים בתחום הטיפול הנפשי, בשביל שנוכל לעשות שינוי בעולם שלנו.

בסופו של דבר פיתחתי מערכת יחסים טיפולית עם פסיכולוגית, מערכת היחסים הזאת הייתה כזאת שמשנה את החיים. אשת מקצוע בתחום הטיפול הנפשי, הראשונה והיחידה שהגיבה באופן קומפטנטי ומלא חמלה לנוכחות ההפרעה אצלי. מערכת היחסים הזאת הייתה זאת שאפשרה לי להגיע לתובנות חשובות ולקבל קבלה מלאה יותר את הקונספט של ההפרעה אצלי. לטיפול יש תפקיד משמעותי בחיי". מ.ה.פ

  1. הרבה פעמים, אנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית סובלים במקביל מהפרעות נוספות כגון דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה.

  2. הפרעת אישיות גבולית יכולה להקשות מאד על האדם הסובל ממנה בכל הקשור לתחזוקת מערכות יחסים.
    "להפרעת אישיות גבולית יש השפעה עצומה על מערכות היחסים האישיות שלי. מאחר ואני כל כך רגישה, אני יכולה להגיב באופן מוגזם למה שחברים או בני משפחה אומרים או עושים. כתוצאה מכך אני עשויה להתנהג באופן שלא עוזר לי ולצד השני. הדפוס הזה הופך את תחזוקת מערכות היחסים לקשה במיוחד". אנדרה שאו.

  3. אך ההפרעה הזאת גם עשויה לגרום לאדם להיקשר במידה חזקה יותר.
    "הייתי במערכות יחסים ארוכות עם אנשים שאבתי בעוצמה רבה ושאהבו אותי חזרה בעוצמה רבה. הפרעת אישיות גבולית מספקת חוויה רגשית יותר אינטנסיבית ובאשר למערכות היחסים הרומנטיות שלי זאת הייתה יותר ברכה מאשר קללה". מ.ה.פ

  4. אמון הוא חשוב במיוחד.
    "במקרה שלי, ההפרעה נובעת מטראומת ילדות – ההזנחה והניצול שסבלתי מאבי. כתוצאה מכך, נותרתי עם תחושות שאני חסרת ערך, שלא ניתן לאהוב אותי עם בעיה קשה בכל מה שקשור לאמון. אני חיה בפחד מתמיד להיות דחויה ע"י האנשים שני אוהבת ואני עושה מאמצים מוגזמים ומתישים על מנת למנוע זאת". מארה יאטס.

  5. וגם תיקוף.

"במשך שנים רבות, מאז שהייתי בסביבות גיל 12, ההורים שלי חשבו שאני רק מנסה להשיג תשומת לב ע"י ההתנהגויות שלי – הרס עצמי, סימפטומים דכאונים ועוד. הם לא האמינו שיש לי בעיה ולכן במשך זמן רב הם לא תמכו בטיפול שלי ולא רצו לשלם עליו. זה היה מאד קשה, הרגשתי שממש לא קיבלתי את התיקוף שלו הייתי זקוקה במשך זמן רב". א.ה.

  1. וסבלנות

  2. גישות טיפוליות מסוימות יכולות להיות מתאימות יותר מאחרות, תלוי במטופל ובמטפל.

  3. בד"כ יש רשימת המתנה לטיפול בגישת DBT  מה שיכול להקשות על קבלת טיפול מתאים.

  4. רשימת ההמתנה נותנת את התחושה שאנשים עם הפרעת אישיות גבולית מצופים להתאמץ להתמודד בעצמם (ללא העזרה הנדרשת)

  5. לעיתים הפקטור העיקרי בהחלמה קשור באהבה, תמיכה והרגעה.

"אנשים עם הפרעת אישיות גבולית צריכים ורוצים לחוש אהובים אך ההתנהגות שלהם יכולה להרחיק את האנשים הקרובים להם ביותר. הם עשויים בסופו של דבר להשאר לבד, מפוחדים וכתוצאה מכך לא להבין מה הטעם בלהמשיך. הם זקוקים לאמפתיה ולתמיכה שתאפשר להם להשיג את העזרה לה הם זקוקים. בתקווה שיותר ויותר אנשים ילכו בדרך בה אני הלכתי שהביאה אותי להחלמה". ס.פ.

  1. אם לא נדבר על הפרעת אישיות גבולית ונשבור את הסטיגמה אז הסטיגמה עשויה למנוע מאנשים לקבל את העזרה שהם זקוקים לה.

  2. נראות היא חשובה – "כשאני רואה שאנשים אחרים הסובלים מההפרעה מצליחים להרגיש טוב יותר, זה נותן לי תקווה" א.ה.

  3. אנשים עם הפרעת אישיות גבולית הינם חזקים יותר משאתם חושבים.
    "התגובות הרגשיות הקיצוניות שליהן בלתי נמנעות עבורי ואני נאלצת לחוות אותם שוב ושוב.
    אני נאלצת לנהל אותם כל הזמן, לחיות עם הפרעת אישיות גבולית זאת עבודה קשה ביותר וכל מי שמצליח להשאר בחיים מול כאב אינטנסיבי שכזה הוא גיבור לפי הספר שלי" א.ס

מחקרים עדכניים על הפרעת אישיות גבולית

במחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת בינגהמטון לאורך שנה, נמצא שטיפול נפשי באנשים המתמודדים עם ה"א גבולית שינה את הפעילות המוחית שלהם: בצילומי fMRI נמצא שטיפול באנשים עם הפרעת אישיות גבולית בשיטת טיפול קצר מועד, טיפול שמוכר כיעיל לאנשים עם הפרעת אישיות גבולית, הוביל להגברת פעילות באזורי המוח המעורבים בשליטה קוגניטיבית ולהנמכה בפעילות באזורים במוח המעורבים בתגובה רגשית. אלו ממצאים חיוביים ביותר, גם בהבנה שיש לטיפול זה פוטנציאל אדיר לעזור לסובלים וגם בגלל ההבנה שטיפול נפשי המתבסס על שיחות יכול לגרום לשינוי נוירונלי בפעילות המוח – הבנה רבת ערך המוכיחה את היעילות והכוח של טיפול פסיכולוגי.

טיפולים חדשניים מבוססי ראיות ל-BPD

טיפול דיאלקטי התנהגותי DBT 

סכמה תרפיה

MBT טיפול מבוסס מנטליזציה

טיפול ממוקד בהעברה TFP

הפרעת אישיות גבולית - מחקר על סטיגמה בקרב מטפלים

הטיפול בהפרעת אישיות גבולית הוא טיפול פסיכולוגי משולב בארגז הכלים של מטפל DBT ו-CBT – טיפול קוגניטיבי התנהגותי - בהם ילמד המטופל מיומנויות ויסות רגשות, תקשורת עם האחר, ניהול אימפולסיביות ועוד. טיפול פסיכותרפי כזה ירד לשורשי הבעיה, ובמקרה הצורך ילווה גם בטיפול תרופתי.

התקשרו אלינו כדי לתאם מפגש ראשון

לטיפול בבורדרליין עם פסיכולוגים קליניים

במכון טמיר לפסיכותרפיה,

על כל שאלה העומדת על הפרק:

1-800-509-809


אבחנה מבדלת ביו הפרעת אישיות גבולית לבין הפרעת אישיות נמנעת 

 

 

Google

הפרעת אישיות גבולית
Rated 4.75/5 based on 56 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

הפרעת אישיות גבוליתBPD חוסר אינטגרציה של הזהות דפוס דומיננטי של חוסר יציבות ביחסים הבין- אישיים, בדימוי העצמי ובאפקט, ואימפולסיביות ברורה המתחילה בבגרות המוקדמת ומופיעה במגוון הקשרים טיפול דיאלקטי התנהגותי, Dialectical behavior therapy>

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





תגובות

 

תפריט פסיכותרפיה - מובייל

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il