מהו טיפול פרדוקסלי? מהם העקרונות שלו וכיצד הוא עובד בשטח?

דרג פריט זה
(6 הצבעות)
טיפול פרדוקסלי טיפול פרדוקסלי

טיפול פרדוקסלי

הופכים את הקערה הטיפולית על פיה !

מהו טיפול פרדוקסלי?

הטיפול הפרדוקסלי פותח לראשונה בשנות ה-20 ע"י אלפרד אדלר, פסיכותרפיסט ורופא, וצמח בין היתר בזכות הפסיכיאטר היהודי וינאי, ניצול השואה ויקטור פרנקל. טיפול מסוג זה פועל כנגד כל האינסטינקטים של האדם במצבי לחץ. במצבים כאלה, נטייתו הטבעית של האדם היא לעשות כל שביכולתו לצאת מהמצב המלחיץ. למשל, אדם הסובל מפחד קהל יעשה כל שביכולתו על מנת להימנע ממצבים בהם ימקד אליו את תשומת הלב, ואדם הסובל מפוביה מכלבים יימנע מגינות ציבוריות בהן הוא חושש שיינכחו כלבים, וכן הלאה. 

בטכניקה טיפולית זו, שנקראת גם התערבות פרדוקסלית, המטפל מכוון את המטופל להמשיך בהתנהגות סימפטומטית, בלתי רצויה, ואף לחזק אותה, במטרה שילמד כי היא מצויה בטווח בשליטה שלו.

הצורך האינסטינקטיבי של האדם להיחלץ מהמצב המלחיץ הוא צורך הישרדותי. על מנת לשרוד בטבע, ובדומה לכל בעלי החיים, על האדם לעשות כל שביכולתו במטרה להישמר מפני סכנות המאיימות על שלום גופו. כשאדם תופש מצבים מסוימים כמעוררי לחץ או חרדה, גופו מפרש אותם כמצבי סיכון ומפעיל מנגנונים בהתאם (עלייה בלחץ הדם והזעה, למשל), וכך גם הגוף וגם הנפש- מעודדים את האדם להימנע ממצבי חירום אלה.

מה מקורות הטיפול הפרדוקסלי?

הטיפול הפרדוקסלי נבנה ע"י שילובן של שיטות מתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית, הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והטיפול הפסיכו דינמי. ויקטור פרנקל וממשיכיו, הגו את הטיפול מתוך הבנה שחייו של האדם הם פרדוקסליים- מצד אחד הוא חלק מהטבע אך מצד שני, חי את חייו תחת ההנחה שיש לו רצון חופשי.

שיטת הטיפול הפרדוקסלי הולכת לכאורה נגד כל האינסטינקטים ההישרדותיים של האדם, ולפיה, הדרך הטובה ביותר להעלים את התכנים המאיימים היא לא לברוח מהם- כי אם לחפש אותם.

במהלך הטיפול, האדם מקבל משימות שמטרתן לעורר את הבעיה ו"לתרגל" אותה. למשל, מטפל בשיטה הפרדוקסלית ישלח מטופל הסובל מחרדת בחינות להיבחן בכל מבחן אפשרי, וכן ישלח מטופל הנמנע מלאכול בפומבי לעשות בדיוק את זה- וכמה שיותר.

מהן מטרות הטיפול?

מטרת הטיפול היא שהמטופל, בכוחות עצמו, יצור באופן אקטיבי את המצב שגורם לו לחרדה, ולא יקלע אליו. האפשרות לייצר את הפחד מבנה אצל המטופל תחושת שליטה בחוויה המלחיצה. היכולת לזמן את הפחד או המועקה נותנים תחושה שבאותה המידה- ניתן גם לסלקם מהתודעה ולכן, הפחד מפני הופעתם פוחת.

מעבר לתחושת השליטה, כשאדם עובר חוויה פעם אחר פעם, בשלב מסוים הוא מסתגל אליה. באותו האופן, הטיפול הפרדוקסלי עוזר למטופל להסתגל לחוויה ממנה כה חושש. המטופל מתרגל לחוויה המפחידה ובמרבית המקרים- מגלה שהיא כלל לא מפחידה כפי שחשש, ושיש ביכולתו להתמודד עימה.

הטיפול הפרדוקסלי נמצא כיעיל עבור מגוון רחב של קשיים רגשיים, ביניהם חרדה, פוביות, לחצים ונדודי שינה. עם זאת, חשוב להדגיש כי טיפול פרדוקסלי, סוג ייחודי של טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד, אינו מתאים לכל אדם ולכן, אינו מומלץ מבלי ליווי מקצועי.

 

אלמנטים של טיפול פרדוקסלי אפקטיבי

מתוך הכרה שישנן דרכים רבות ומגוונות להתערב באופן פרדוקסאלי, כתבו חוקרים את הפרק Ericksonian Styles of Paradoxical Treatment, מתוך הספר Promoting Change
Through Paradoxical Therapy. 

הפרק ממקד 5 מרכיבים של הפרדוקס כהנחיות גמישות בהן יוכלו מטפלים להשתמש לצורך ניסוח והעברת התערבויות פרדוקסליות, כמו גם לבחון מדוע התערבות פרדוקסלית ספציפית לא נמצאה יעילה.

מובן שלא כל חמשת האלמנטים הללו חייבים להיות ניכרים בכל התערבות פרדוקסלית יעילה, אבל חשוב לקחת בחשבון ולהתייחס לכל אחד מהם בדרך כלשהי, אם כי לא בהכרח בסדר בו הם נידונים כאן.

פעילות אמפתית ויצירת רפורט

קביעת קרבה היא יעד בסיס ברוב הטיפולים; זה קריטי במיוחד בטיפול בו לא מעודדים או מצפים מהמטופלים לקבל הבנה מודעת לגבי אופן התהליך. למעשה, ההיפך הוא אופייני, כלומר מצופה מהמטופלים לחוות מידה רבה של בלבול מודע ואולי אפילו כעס על המטפל על כך שהוא מתנהג בצורה לא שגרתית כל כך. תגובה כועסת עלולה להיות מאופקת, מתקבלת על ידי המטופל או להימנע ממנה לחלוטין אם נוצר קשר מספק לפני שהמטפל ייישם התערבות פרדוקסלית.
בתדירות גבוהה יותר מרכיב זה של בניית קרבה ועזרה המטופל מרגיש שהבין מושג באופן קונבנציונאלי יותר.
אריקסון היה מדגים לעיתים קרובות את הבנתו את המטופל
הציג קושי בכך שהצגנו כמעט את מילות התלונה של המטופל. אימוני האזנה רפלקטיבית הכינו את מרבית המטפליםלפרמט באופן אוטומטי באופן אוטומטי את רגשותיו המובעים או המשתמעים של המטופל. הכשרה זו מאפשרת למטפל "להגיב באופן אוטומטי" באופן נחרץ לקושי המתבטא של המטופל
בעוד ברמה אחרת מאפשרת לו או לה להתחיל לנסח
התערבויות פרדוקסאליות שבסופו של דבר יסייעו למטופל לרענן מחדש את הקושי ולהביא לפיכך להמחשת פתרונות חדשים.

 

מתן סיבה ממוסגרת חיובית להדרכה פרדוקסלית


מכיוון שמטופלים מציגים בדרך כלל בעיות שנראות להם כלא פרט לבעיות, התערבות פרדוקסלית המציעה להמשיך בבעיה עשויה לקבל תגובה טיפולית יותר אם מוצגת איזו "סיבה" הגיונית לכאורה, אם כי מוצגת. מתן סיבה ממוסגרת כל כך חיובית להמשך ואף להגברת התנהגות בעייתית משיג כמה דברים. ברמה החברתית זה מעודד את המטופל ללכת יחד עם המטפל בעשיית משהו בלתי צפוי ולא מובן מייד. ברמה הפסיכולוגית, המטופל נעזר לקבל את הבעיה עצמה כמשרתת מטרה מועילה כלשהי, להכיר בה כבעלת ברית שעשויה להפוך למעשה לאמצעי בלתי צפוי להשגת הרבה יותר מאשר הסרת סימפטומים. ברגע שהמטופל מקבל את התפיסה שיכול להיות תועלת כלשהי בלהיות ו / או להמשיך את ה"בעיה ", נוצרת אווירה בה המטופל עובר על ידי העברת מסגרת ההפניה הקודמתץ
כשאנחנו מציעים סיבות ממוסגרות חיוביות למעקב אחר המרשמים הפרדוקסלים, אנו עושים זאת בכנות תוך התחשבות בעיקרון האריקסוני שמטופלים, בכל זמן נתון, תמיד עושים את הבחירה הטובה ביותר עבור עצמם שהם למדו עד כה לעשות. כל התנהגות, אפילו התנהגות בעייתית, נלמדה מסיבה טובה וממשיכה בהיעדר בחירה טובה יותר במצב מסוים. כמובן שה"סיבה "העומדת בבסיס הבעיה שמציב המטפל עשויה לא תמיד להיות מדויקת, אך לפחות תעודד את המטופל לשקול שקיימת סיבה חיובית כלשהי לקיומו של התנהגות הבעיה ולכן היא ממשיכה להשיג מטרה טיפולית כלשהי.

 

שינוי ההתנהגות הסימפטומטית


כאשר המטופל הסכים בוחר להמשיך ולהנציח התנהגות בעייתית, השגרה הקודמת, שבה הורגשה הבעיה כלא נשלטת ושלילית לחלוטין, כבר נפגעה: המטופל לא יוכל לעסוק בבעיה באותה בדרך ברגע שנצפים בחיוב ונעשים ברצינות. אך כדי לעבור מספר צעדים מעבר להפרעה טבעית זו בשגרת הבעיה, רצוי לעיתים קרובות לשנות את ההתנהגות הסימפטומטית בכיוון טיפולי על ידי פיצול חווית המטופל בבעיה,
מטרה ראשונית אחת של שינוי כזה היא לספק למטופל תחושה חדשה של תקווה ושליטה. אולי מטרה חשובה עוד יותר היא ליצור הקשר בו ניתן ללמד אלטרנטיבות טיפוליות.
הצעד הראשון בהוראת אלטרנטיבות כאלה כרוך לרוב בתהליך של גירוי תופעות החיפוש שתוארו קודם לכן על ידי הצעה למשהו שלא הובן בקלות על ידי המטופל, כמו למשל: "קדימה ואחר כך יש לך צלצול באוזניים, אבל אני תוהה אם אתה יכול לכוון את עצמך כך שאתה לא שומע את זה. " הנחיה זו, שהובאה בפרפרזה מאחד המקרים של אריקסון, הציעה לפצל את חוויית המטופל בין "שיש" לפסיכולוגית "לשמוע" את הצלצול. אם כי לאחר ששמע הצעה כזו, מטופל עשוי להיות בעל רעיון מעורפל לגבי מה המטפל רומז, סביר יותר שייפתח חיפוש פנימי אינטנסיבי בו ביקורות המטופלים מגלים

המחשה ושליפה של חוויות דרושות בעזרת מטאפורה

לאחר שהתבלבל בין מסגרת ההתייחסות המקובלת של המטופל, זו שנוגעת לבעיה בהנחיה הפרדוקסלית וביצע חיפוש פנימי אחר דרכים ספציפיות לשיתוף פעולה עם השינויים המוצעים, המטפל נמצא במצב שביכולתו לעודד את המטופל להתחבר למשאבים נחוצים וליצור מפה חדשה.
בהקשר זה מטפלים מוצאים כי מטאפורה או סדרה של מטאפורות מכוונות באופן הגיוני בעקבות ההנחיה הפרדוקסלית והצעות שינויים. דיבור מטפורי מעורר בעקיפין את החשיבה של המטופל על חוויות משאבים נדרשות ועשוי להדגים מפה אפשרית עבור המטופל, בכדי לפרש, לשנות, להטמיע חלק או שלם, או לדחות כאשר אינו רלוונטי עבורו. זה לא מספיק פשוט לשבש את שגרת המטופל ביחס לבעיה ולשקול את הטיפול כמושלם. קבענו רק את הדרך להתחלת העבודה האמיתית של הטיפול, לעזור למטופל לפתח מפת התנהגות רלוונטית ומספקת באופן אישי, בה יש משאבים רצויים ונקשרים לגירויים ברשת החברתית והבעייתית שלו.

סגנונות איריקסוניאיים של טיפול פרדוקסלי

מסירת פרדוקס בסוף רצף טיפולי רצויה לעיתים קרובות כדרך לפנות מחדש את המטופל ולהסיח את דעתו המודעת מניתוח מוגזם של העבודה הקודמת. יחד עם זאת, הפרדוקס מאפשר למוח המודע לנתח ולמסגר רטרואקטיבית את סדרת המטפורות בצורה משכנעת. המטופל מנסה להבין את המטאפורות על בסיס הפרדוקס המסכם ובו בזמן מנסה לפענח את אפשרויות והשלכותיו של הפרדוקס. סוג זה של פרדוקס מסכם מאפשר סגירה, תחושת משמעות מוגברת לגבי מה שקרה על סמך אופיו המשכנע של הפרדוקס הסופי.

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

 

 

Promoting Change
Through
Paradoxical Therapy

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מכון טמיר מוכר על ידי מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר פסיכולוגים קליניים. בואו להכיר!

ענת שועה אברהמי | פסיכולוגית חינוכית מומחית | מכון טמיר תל אביב ענת שועה אברהמי | פסיכולוגית חינוכית מומחית | מכון טמיר תל אביב ענת שועה אברהמי היא פסיכולוגית חינוכית מומחית; מטפלת ופסיכולוגית ילדים בתל אביב ; חברת צוות מכון טמיר.   ניסיון מקצועי את ההתנסות הטיפולית קיבלתי בעבודתי בשירות הפסיכולוגי, שם אני מטפלת בילדים טיפול פסיכודינמי. ... More detail
ד"ר יאנה בייטלמן | פסיכיאטרית מומחית למבוגרים | מכון טמיר תל אביב ד ד"ר יאנה בייטלמן היא מומחית בפסיכיאטריה של מבוגרים ויועצת פסיכיאטרית במכון טמיר תל אביב. בוגרת בית הספר לפסיכותרפיה של אונ' תל אביב. ד"ר בייטלמן סיימה התמחות בביה"ח "שלוותה" בשנת 2007, מאז עובדת בביה"ח איכילוב, כיום אחראית... More detail
יעל ימיני | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב יעל ימיני | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב  יעל ימיני במה הוכשרתי ומה אני עושה כיום? שמי יעל ימיני, אני פסיכולוגית בתל אביב בהתמחות קלינית במכון טמיר;  בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת ליידן שבהולנד; את התואר הראשון סיימה יעל בהצטיינות במדעי... More detail
אפרת גרדי | MSW טיפול קוגניטיבי-התנהגותי | מכון טמיר תל אביב אפרת גרדי | MSW טיפול קוגניטיבי-התנהגותי | מכון טמיר תל אביב אפרת גרדי היא  בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות טיפול בנשים ובסוגיות מגדר; מטפלת CBT בתל אביב ובבית עובד ליד רחובות;  בוגרת לימודי פסיכותרפיה לנפגעי טראומה וכיום מתמקדת בטיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT; חברה ... More detail
שני פיצ'ו-פרלורנזוס | MSW מטפלת פרטנית בתל אביב שני פיצ'ו-פרלורנזוס | MSW מטפלת פרטנית בתל אביב שני פיצ'ו-פרלורנזוס   שמי שני פיצ'ו-פרלורנזוס, אני עובדת סוציאלית בעלת תואר שני (M.S.W) בהצטיינות יתרה במסלול פרט, ילד ומשפחה; דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל; מטפלת מוסמכת בת״א ועמיתת מכון טמיר; כמו כן,... More detail
ענבר קונטס | פסיכותרפיה דינמית בתל אביב וטיפול אונליין ענבר קונטס | פסיכותרפיה דינמית בתל אביב וטיפול אונליין   ענבר קונטס היא פסיכותרפיסטית בגישה פסיכודינמית בתל אביב, עובדת סוציאלית קלינית (MA) במכון טמיר; מטפלת באינטרנט (סקייפ / זום); תלמידת המסלול לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת תל אביב.     אני מאמינה אני מאמינה... More detail
יוהנה ליטבק | פסיכולוגית חינוכית מומחית ברעננה | טיפול לילדים ובני נוער יוהנה ליטבק | פסיכולוגית חינוכית מומחית ברעננה | טיפול לילדים ובני נוער יוהנה ליטבק היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, מטפלת בקליניקה עמיתה של מכון טמיר, בה היא מקיימת טיפול פסיכולוגי לילדים ובני נוער ברעננה.     רקע אישי וניסיון מקצועי שמי יוהנה ואני פסיכולוגית עם מעל 17 שנות ניסיון. למדתי... More detail
לירון שניר | M.S.W, פסיכותרפיסטית מומחית | מכון טמיר תל אביב לירון שניר | M.S.W, פסיכותרפיסטית מומחית | מכון טמיר תל אביב  לירון שניר היא פסיכותרפיסטית מוסמכת בתל אביב , חברת צוות ההדרכה במכון טמיר; בעלת תואר שני M.S.W בעבודה סוציאלית קלינית מאוניברסיטת בר אילן;  בוגרת לימודי התוכנית לפסיכותרפיה פסיכודינמית באוניברסיטת תל אביב. מטפלת... More detail
אלון נירגד גיא | מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב אלון נירגד גיא | מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב אלון נירגד גיא הוא מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בתל אביב, במסגרת מכון טמיר; טיפול פסיכולוגי אונליין ופנים אל פנים.   לימודים והכשרה את השכלתי רכשתי באוניברסיטת תל אביב - אני מאסטרנט בפסיכולוגיה קלינית-מחקרית ובוגר תואר ראשון... More detail
איל גינזבורג | מטפל דינמי ועו"ס קליני MSW | מכון טמיר תל אביב איל גינזבורג | מטפל דינמי ועו     איל גינזבורג הוא עו"ס קליני, פסיכותרפיסט בתל אביב,  במסגרת קליניקה עמיתה של מכון טמיר; בוגר תואר שני בעבודה סוציאלית ב-Wurzweiler School of Social Work, Yeshiva University, New York.    בעל ניסיון פרטני וקבוצתי.   בעברי עבדתי... More detail

לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020