מהי נבואה שמגשימה את עצמה? על הקסם של אפקט פיגמליון

דרג פריט זה
(12 הצבעות)
נבואה שמגשימה את עצמה נבואה שמגשימה את עצמה

 

מהי מחשבה שמגשימה את עצמה?

מהי נבואה שמגשימה את עצמה?

נבואה שמגשימה את עצמה (self-fulfilling prophecy), המכונה גם אפקט פיגמליון, היא תופעה פסיכולוגית לפיה תפיסה בתודעתו של האדם עשויה לשנות את המציאות. התופעה נחקרה החל משנות ה-40 של המאה הקודמת, בעיקר בפסיכולוגיה החברתית. הכוונה במחשבה שמגשימה את עצמה היא לחיבורים, אמונות, אסוציאציות שהאדם חשב עליהן, מבלי שניסה לנבא את העתיד לקרות, אשר לבסוף התממשו במציאות.

האמונה כי בכוחה של מחשבה סובייקטיבית לשנות מציאות אובייקטיבית מוכרת לכולנו:

בחלימה בהקיץ, בתפילה, בחלומות, או בתחושה המוזרה שאנחנו פוגשים פתאום אדם שלא ראינו המון זמן רק כי קפץ לא מכבר לתודעתנו.

יש מי שרואה בכך צירופי מקרים אקראיים ויש מי שמנסה לחקור את "השפה האנרגטית" החמקמקה שמשפיעה על אירועים אישיים וחברתיים.  

עד לרף מסוים, בכל אופן, האמונה שביכולתנו להשפיע על אירועים חיצוניים באמצעות תהליכים פנימיים נחשבת תקינה, אך ברמות גבוהות יותר עלולה לבטא חשיבה מאגית וסימפטומולוגיה של OCD (כמו OCD דתי), ובמקרים חריפים יותר גם מחשבות שווא. גם בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית מתהוות ומתקיימות אמונות מוזרות, חלקן רוחניות, חלקן דתיות, לעיתים טקסיות, שבכוחן לחבל באיכות החיים ובתפקוד של האדם החושב אותן. ולבסוף, אצל פרנואידים קיים מעגל מחשבות חשדני והרסני שתורם לעיתים להנצחת אירועים על בסיס עיסוק מופרז בהם (למשל, אדם שטוען ש"כולם מדברים עלי", עלול לגרום לאחרים באמת לדבר עליו...).

איך נבואה שמגשימה את עצמה עובדת?

יש העוסקים בכוחה של המוטיבציה, טוענים למימד מאגי ונסתר כלשהו, שהמציאות היא פסיבית ומושפעת לחלוטין מנבואה או מחשבה של האדם. אחרים, מדברים על כך שמחשבה משפיעה על התנהגות ובכך יוצרת מציאות, כלומר חשיבה טורדנית שלילית וחרדתית למשל, תיצור התנהגות דומה שתוביל בדיוק לאותה תוצאה מרתיעה ממנה חרד האדם. בדומה לכך, יש הטוענים כי האדם מתנהג בהתאם למתרחש בעולמו הפנימי, גם ברמה שאינה מודעת, וכך גורם לאירועים סביבו "להתרחש באופן ידוע מראש".

לפי הגישה בה מחזיקים מרבית אנשי המקצוע בטיפול פסיכולוגי, כיצד לאדם יש שליטה על המתרחש בחייו?

נדגים בעזרת דוגמאות פשוטות:

 

נבואה שמגשימה את עצמה וחרדה חברתית

אדם הסובל מחרדה חברתית מרגיש במרבית המקרים כי אינו מסוגל להתנהל ביעילות בסביבה חברתית, למשל, שהוא אינו מסוגל לעמוד מול קהל, ועצם המחשבה מעוררת בו חרדה משתקת. כך, הוא מחזק את ההמנעות ומנציח אותה, הוא אינו יוצר לעצמו הקשרים לתרגול כישוריו החברתיים וכאשר הוא נאלץ בכל זאת לבחון אותם מול המציאות - הם אינם מפותחים ולכן מאכזבים אותו ויוצרים בדיוק את המצבים מהם חרד. במקרה זה, נבואתו כלפי עצמו גרמה לו לפחד, להפסיק "להתנהג", כלומר להימנע ממצבים חברתיים, וכך כשהוא נקלע אליהם - מחשבתו אכן הגשימה עצמה, הוא לא ידע כיצד להתנהל ביעילות במצב חברתי אליו נקלע.

 

נבואה שמגשימה את עצמה וביטחון במערכת יחסים

ברמות קיצוניות, בעיקר כאשר קיימות בהיסטוריה האישית התנסויות בין-אישיות טראומטיות ומעוררות חרדה, מוצבים מראש חשדות לגבי יחסים בין-אישיים או קשרים רומנטיים. במידה ונפגענו מאוד במערכות יחסים קודמות, מתעוררות מחשבות ואמונות מחבלות לגבי ההיתכנות של מערכת יחסים שיוויונית והדדית. במקרה כזה, הזהירות וההססנות שנוצרו על בסיס פגיעויות מציאותיות, הופכות לנבואה שמגשימה את עצמה ומותירות אותנו בודדים.

 

 

Self fulfilling prophecy

 

מחקרים על התופעה  

כיום, ברור ביותר כוחה של המחשבה על התנהגותו של האדם וכך גם על המתרחש בחייו - חוקרים מתחום הפסיכולוגיה מבינים יותר ויותר עד כמה לאדם שליטה על חייו ועל גורלו, על הקריירה שלו, על מצבו החברתי, הכלכלי והמשפחתי, לטוב ולרע. לכן, כה ברור מדוע יש חשיבות עליונה לפרידה מ"נבואות זעם" ולשחרור מחשבות מטרידות הגורמות לאדם להימנעויות וכך יוצרות בדיוק את המצבים הלא יעילים מהם הוא חושש.

 

אפקט פיגמליון בכיתה

רוזנטל וג'ייקובסון היו הראשונים שבחנו את השפעתו של מידע ותפיסה מוקדמים על תהליכים הוראתיים והצלחה אקדמית של תלמידים במערכת החינוך. החוקרים הדהימו את הפסיכולוגיה ומדעי החברה במחקר פורץ דרך שפורסם ב-1969: תלמידים שמוריהם ידעו על התפתחות קוגניטיבית איטית יותר שצפויה להתרחש בשנת הלימודים הבאה בקרב תלמידים מסוימים, אכן העניקו להם ציונים גבוהים יותר לקראת תום שנת הלימודים.

מה מלמד "אפקט רוזנטל" על יחסי מורה-תלמיד והצלחה אקדמית?  האם יתכן שגורמים חיצוניים עלולים/עשויים לגרום למחנכים לטפח/להתאייש מתלמידים ללא הצדקה אובייקטיבית? למרות שהוטחה ביקורת על המתודולוגיה של המחקר, היה בבשורה שהוא הביא עמו מספיק עניין כדי לבחון את אפקט הפיגמליון בהוראה במחקרים מבוקרים, ואכן, מחקרים חשובים בנושא, שפורסמו החל משנות השבעים, לימדו על משתנים מקדימים שגורמים להטיה באמונות המורים לגבי סיכויי ההצלחה של תלמידים: דעות קדומות של המורים (כמו מוצא עדתי ודתי), ציפיות מוקדמות להצטיינות, מגדר (מבנות מצפים יותר) ומעמד חברתי (מי יצליח יותר? בן של פרופסור או בן של פועל?). 

 

מחשבה יוצרת מציאות

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Health Psychology מעלה כי האופן שבו אנחנו תופסים פעילות גופנית לא פחות קריטי מהפעילות עצמה. המחקר מעלה כי אנשים שמאמינים כי הם מתאמנים פחות מאחרים, מתים מוקדם יותר - בלי קשר לרמת הפעילות הגופנית הממשית.

מהצד השני, נבואה שמגשימה עצמה יכולה לעבוד גם הפוך, לטובתו של האדם. מי שבטוח בעצמו ובכוחותיו, פחות חושש לשאוף גבוה ולקחת סיכונים, נרתע פחות מכישלונות ואינו נמנע מניסיונות, מגביר את סיכויו להגיע גבוה יותר ממי שלא ניסה. כך, רגשותיו ואמונותיו של האדם ביחס לעצמו הביאו אותו להתנהגות מסוימת שהגבירה את ההסתברות להצלחה. גישה זו, כמובן, אינה מדברת על הגשמה מאגית של מחשבה או נבואה, כי אם על היגיון בסיסי של התנהגות - "אני מתנהג בהתאם לרגשותיי והתנהגותי משפיעה על המתרחש בחיי".

 

פיגמליון בטיפול נפשי

פסיכולוגים קליניים רבים יודעים לספר על השיפור המיידי במצבו של מטופל במהלך המפגשים הראשונים. קיימות אפילו עדויות על שיפור לאחר מפגש ההערכה המקדים עם המטפל ועל יעילות מוגברת של תכנית טיפולית לבני נוער מכורים, בסביבה מחקרית טבעית, בה גייסו החוקרים את ההורים בכדי שייתרמו לביסוס אמונה מקדימה אצל ילדיהם המתבגרים. ניתן לקרוא כאן עוד על השפעות אפקט פלסבו על טיפול פסיכולוגי.

נבואה המגשימה עצמה מגדירה קשר הגיוני וברור בין קוגניציה (מחשבה, אמונה, הכרה) להתנהגות ולכן מסייעת מאוד למטופלים (ולמטפלים) להבין את חלקם באתגרי החיים עמם הם מתמודדים. אם אנחנו מחזיקים את הרעיון הזה בראש, נוכל לפתח יכולת לזהות אילו חלקים במחשבתנו ובהתנהגותנו מזיקים פוגעים בנו, ובמיוחד בנקודות המועדות מהן אנחנו הכי חוששים. זו יכולה להיות החוליה הראשונה בתהליך טיפולי מעצים ומיטיב.  

 

לסיום, הסתייגות:

נבואות לא תמיד מגשימות את עצמן. לפעמין הן קורסות את תוך עצמן ומציתות את אסונן: אם תשאלו אנשי מפתח שנרשמו בדפי ההיסטוריה כאחראים לטראומות הכי גדולות שלנו בעת החדשה, תפגשו הכחשה גורפת: אלי זעירא, ראש אמ"ן, חשב ש"הסבירות למלחמה נמוכה" עד השעה 8 בבוקר, יום כיפור 6.10.1973.  6 שעות לאחר מכן פתחו צבאות מצרים וסוריה במתקפת פתע משולבת על ישראל. זעירא לא רק חשב, הוא גם אמר, המליץ וברא מציאות מתוך מחשבה עקבית (שנקראה בהמשך "הקונספציה"), בשיא הביטחון שיתף זעירא בנבואתו ואף הגיש אותה במשיכת כתפיים לגולדה ודיין. אילו הייתה מחשבתו, נבואתו, מגשימה את עצמה, היו נחסכים נהרות של דם ואלפי משפחות הרוסות.

 

 

כתבו וסיכמו: יעל טל, שרית טופז וצוות המכון

מקורות:

Beckham, E. E. (1989), Improvement after evaluation in psychotherapy of depression: Evidence of a placebo effect?. J. Clin. Psychol., 45: 945-950. doi:10.1002/1097-4679(198911)45:6

Boardman, C. R., & Sonnenberg, A. (2014). Magical Thinking. Clinical and Translational Gastroenterology, 5(11), e63

Jussim L. Teacher expectations: Self-fulfilling prophecies, perceptual biases, and accuracy. Journal of Personality and Social Psychology. 1989;57:469–480

Madon, S., Scherr, K. C., Spoth, R., Guyll, M., Willard, J., & Vogel, D. L. (2013). The Role Of The Self-Fulfilling Prophecy In Young Adolescents’ Responsiveness To A Substance Use Prevention Program. Journal of Applied Social Psychology, 43(9), 1784–1798.

Merton RK. The self-fulfilling prophecy. Antioch Review. 1948;8:193–210.

The Psychology of Thinking about the Future. Edited by Gabriele Oettingen, A. Timur Sevincer, and Peter M. Gollwitzer, 2018. Guilford press

Segerstrom, S.C. (2005). Optimism and immunity: Do positive thoughts always lead to positive effects? Brain Behavior and Immunity, 19, 195–200. Crossref, Medline, Google Scholar

Speybroeck, S., Kuppens, S., Van Damme, J., Van Petegem, P., Lamote, C., Boonen, T., & de Bilde, J. (2012). The Role of Teachers’ Expectations in the Association between Children’s SES and Performance in Kindergarten: A Moderated Mediation Analysis. PLoS ONE, 7(4), e34502

Sternberg, E. (2011). A self‐fulfilling prophecy: linking belief to behavior. Ann N Y Acad Sci. 2011 Oct;1234:98-9.

Rosenthal R, Jacobson L. Pygmalion in the classroom. The Urban Review. 1968;3:16–20.

Willard J, Madon S, Guyll M, Spoth R, Jussim L. Self-efficacy as a moderator of positive and negative self-fulfilling prophecy effects: Mothers’ beliefs and children’s alcohol use. European Journal of Social Psychology. 2008;38:499–520.

Zahrt, O. H., & Crum, A. J. (2017). Perceived physical activity and mortality: Evidence from three nationally representative U.S. samples. Health Psychology, 36(11), 1017-1025

 
 
 
העמיקו בקריאה על OCD !
מהי שיטת הטיפול חשיפה ומניעת תגובה?
מהי HOCD? ומהי ROCD?
 
 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר