אבחון פסיכודיאגנוסטי | מתי? למי? מה? היכן? עלויות, הסברים והמלצות

דרג פריט זה
(72 הצבעות)
אבחון להערכת אישיות אבחון להערכת אישיות

 

 

 

אבחון פסיכולוגי / פסיכודיאגנוסטי להערכת האישיות

 

המלצות, עלויות ומטרות של אבחון פסיכודיאגנוסטי

לפני בחירת טיפול פסיכולוגי, ועדת השמה,

מסוגלות הורית, משמורת, אימוץ,

השמה חוץ-ביתית או בית משפט

 

efrat gins

 

עריכה מקצועית  אחרונה: 13.12.19 

 

אפרת גינס פיינמסר

פסיכולוגית קלינית מומחית

מדריכה בפסיכודיאגנוסטיקה ובפסיכותרפיה

ופסיכולוגית ראשית, מכון טמיר תל אביב

 

 

 

 

מבחנים פסיכודיאגנוסטיים הם הכלים הכי טוב שיש לפסיכולוגים כדי להעריך, לנבא ולתאר מבנה אישיות.

האבחון מתבצע על ידי פסיכולוגים קליניים וכולל מבחנים אובייקטיביים, השלכתיים, ראיון וכלים נוספים לפי הצורך.

פנו אלינו לשיחת הכוונה, הסברים וקבלת המלצה על אבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים ובני נוער בתל אביב והמרכז

 

 

 

 

טוב לדעת:

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות

כמוסד שמכשיר ובוחן פסיכולוגים קליניים,

בהתמחות בפסיכותרפיה ובהערכת האישיות

Psychodiagnostic Evaluation

 

סוגים ומחירים


1. אבחון דידקטי - אבחון לקויות למידה, שמבוצע ע"י מאבחנים שאינם בהכרח פסיכולוגים, בודק מיומנויות למידה ובאמצעותו ניתן להעריך קיום של לקויות למידה ולהמליץ על הקלות רלוונטיות.

 

2. אבחון פסיכודידקטי - בנוסף להערכת מיומנויות למידה, אבחון פסיכודידקטי כולל גם חלק של אבחון פסיכולוגי הכולל את המבחנים הבאים: בנדר, מבחן וקסלר, מבחן TAT ומבחן ציורים HTP. אנחנו יכולים לעשות את ההשלמה מאבחון דידקטי לפסיכודידקטי. עלות: 2500-3700 ש״ח.

 

3. אבחון פסיכודיאגנוסטי - המאמר הזה מתמקד בו. זהו האבחון הפסיכולוגי ברמה הכי מקיפה. הוא כולל את כל ה"בטריה האבחונית הקלאסית": וקסלר, בנדר, TAT, ציורים ומבחן רורשאך (שכולל שימוש במערכת R-PAS החדשה), נועד לתת תמונה מלאה וכוללת על מצבו הרגשי והקוגנטיבי של הילד, הנער או המבוגר. נערך על ידי פסיכולוג קליני מומחה או מתמחה. עלות: 3,900 ש"ח / 2,400 ש״ח בהתאמה.

אנו עושים כל מאמץ כדי להבטיח עיבוד וניתוח מהירים של האבחון. 


למרות זאת, כדאי לשאול האם שימוש זהיר, מבוקר ומכובד, שאינו עושה שימוש לרעה באבחון פסיכודיאגנוסטי מגביר את סיכוי המטופל להיעזר בפסיכותרפיה?

לאבחון פסיכודיאגנוסטי ישנם יתרונות כאשר פסיכולוגים קליניים מנהלים אותו ברגישות ובמקצועיות:

  • האבחון הפסיכודיאגנוסטי יעיל עבור תכנון הטיפול הפסיכולוגי.
  • האבחון מאפשר קבלת אינפורמציה לגבי הפרוגנוזה (סיכויי ההצלחה של התהליך הטיפולי).
  • אבחנה פסיכודיאגנוסטית מאפשרת למטפל לתקשר עם המטופל ועם משפחתו באופן אמפתי ונהיר
  • מפחית את האפשרות שאנשים מפוחדים וחרדים ינשרו מטיפול.

 

אבחון מסוגלות הורית

על קצה המזלג, הערכת מסוגלות הורית היא תהליך שבו מומחה מתחום בריאות הנפש, בדרך כלל פסיכולוג קליני מומחה, מעריך את ההורים ואת הילד על מנת להמליץ לבית המשפט בנוגע למשמורת, אימוץ, ועדת השמה והסדרי ראייה. 

 

מטרת ההערכות הפסיכולוגיות הללו היא להבטיח כי צרכי הילד מסופקים בצורה הטובה ביותר האפשרית, והן מתבקשות בדרך כלל כאשר ההורים מתקשים להחליט באופן עצמאי על פרטי הסכם המשמורת. 

הסיבה הנפוצה השניה לביצוע הערכות לצרכי משמורת הוא כאשר לפחות אחד מההורים מאמין שהסכם המשמורת הנוכחי אינו מספק את צרכי הילד. גם ההורים עצמם יכולים לבקש לעבור הערכה. 

בשני המקרים ימנה שופט/ת בית המשפט לענייני משפחה פסיכולוג/ית קליני/ת מומחה שיענה על הצורך בהערכת משמור., 

 

איך מתבצע אבחון מסוגלות הורית?

 

  • הפסיכולוג המאבחן מקיים מספר ראיונות עם כל אחד מההורים, בנפרד.
  • הפסיכולוג מקיים ראיון, או מספר ראיונות, עם הילד.
  • הפסיכולוג מקיים תצפית על אינטראקציה של ההורה יחד הילד, בקליניקה או בבית.
  • הפסיכולוג עשוי לבקש לקיים ראיונות גם עם אנשים נוספים שנוגעים למשפחה (למשל מורה מחנכת או רופא הילדים).
  • הפסיכולוג עשוי לבחור לבצע מבדקים פסיכולוגיים למי מבני המשפחה.
  • יתכן והפסיכולוג ירצה לסקור פעילויות משפטיות וחוקיות שנוגעות לגירושין ולתיק המשמורת.

בהתבסס על כל המידע שנאסף בהערכה, המעריך יפיק דו״ח אבחוני מנומק ומפורט, אותו יעביר לשופט הממונה על התיק.
הדו״ח יכלול את ממצאי האבחון ואת המלצות המאבחן, כולל מסקנתו המקצועית לגבי האופן הנדרש לחלוקת המשמורת.

   אבחון פסיכולוגי לילדים

למה בכלל צריך אבחון פסיכודינמי להערכת אישיות?

מילי רביד

להרבה אנשים ממגוון רחב של מקצועות יש נגיעה באבחון. בעצם היכולת להתבונן על אדם אחר הנמצא איתנו באינטראקציה ולספר לעצמנו סיפור כל שהוא על מצבו ברגע נתון היא משהו שאנחנו מכירים מהרבה מצבים. למשל, כשאנחנו רוצים לבקש מאדם הקרוב אלינו טובה אישית, אנחנו מאבחנים מתי הוא במצב המתאים לשמוע את הבקשה ולהיענות לה.

בטיפול פסיכו דינמי המצב קצת שונה. שלא כמו בסיטואציה יומיומית של "טובה מאדם קרוב", לא מספיק לאבחן את מצב רוחו הנקודתי של המטופל. ובניגוד למה שעושים היום רופאים גם לא מספיק לאבחן רק את הסימפטומים עליהם מדווח המטופל. נדרש משהו מעבר לזה. אמנם אבחון תחת המטריה הפסיכודינמית מבוסס גם על אבחון מצב הרוח הנוכחי וגם על התייחסות לסימפטומים אבל, בשונה מהרבה מטריות אחרות, הוא דורש יכולת לניתוח עומק, יכולת להבין את מה שלא נראה לעין בלתי מזוינת – את האישיות של האדם על מבניה, מאפייניה ורמת תפקודה הכללית. כלומר – האבחון הפסיכודינמי הוא אבחון של רבדים – מהעומק כלפי פני השטח. 

Child custody evaluation 

כשאדם מגיע לטיפול, הוא לרוב מגיע עם תחושה פנימית של חריגות, של מצוקה ששייכת רק לו. לפעמים הוא יכול לתת לה ביטוי במילים כשאנחנו שואלים אותו מה הביא אותו ולפעמים הוא מצליח לתאר רק בצורה חלקית, אמורפית ומעט מעורפלת למה בעצם הגיע ולמה דווקא עכשיו.

בדיוק מסיבות אלו האבחון חשוב. הוא מאפשר קריאת כיוון חשובה ביותר לטיפול.

האבחון הפסיכודינמי הוא מעין מלאכת מחשבת. הוא דורש מהמטפל לאסוף את כל החלקיקים שהמטופל והסיפור שלו מביאים לתוך המפגש עמו, לתת לחלקיקים הללו משמעות ראשית בתוכו. חלק זה נשען עושר ומגוון התיאוריות והמודלים שמחזיק המטפל הדינאמי בתוכו ואשר יכולים לשפוך אור ומובן על הנפש האנושית. הוא גם נשען על מיומנות מצטברת ויכולת להקשיב באופן ששומע לא רק את המושמע ברובד אחד. בהמשך צריך המטפל לשים על ההבנות שמתגבשות בתוכו מילים מאגדות, מילים שתהפוכנה את החלקיקים שהביא המטופל למשהו שהוא מחד קרוב מספיק לחוויה שלו אך מאידך עדיין לוקח אותם צעד אחד קדימה לעבר סיפור שלם יותר.
האבחון חשוב לא רק לשם קריאת כיוון לטיפול. אדם המגיע לטיפול מצפה לשמוע סיפור על עצמו. להרגיש מובן, להרגיש שיש מישהו שמצליח לתפור יחד את החלקים שהוא לא מצליח. הסיפור האבחנתי מהווה פעמים רבות אבן בניין חשובה ביצירת הרפורט (הקשר) הטיפולי.

  

מבחן וכסלר - מדד ה- IQ האינטליגנציה- (WISC-IVHEB (Wechsler D. , 2004


מבחן וכסלר פותח לראשונה על ידי דיוויד וכסלר ב- 1939. וקסלר פיתח את המבחן משתי סיבות עיקריות. האחת נבעה מזיהוי הצורך באלטרנטיבה למבחן סטנדפורד-בינה להערכת אינטליגנציה שהיה מקובל באותה התקופה אך היה מבוסס ברובו על בעיות מילוליות, והשנייה מכך שמבחן זה לא התאים למבוגרים. סיבות אלה הובילו את וקסלר לפתח מבחן שיהיה מותאם הן לילדים והן מבוגרים וישלב בין מטלות מילוליות למטלות ביצועיות.

 

תתי המבחנים של הוקסלר מסווגים לארבעה אינדקסים:

  • הבנה מילולית (צד שווה, אוצר מילים, הבנה וידיעות כמבחן רשות)
  • היסק תפיסתי (מטריצות, מושגים חזותיים, סידור קוביות והשלמת תמונות כמבחן רשות)
  • זיכרון עבודה (זכירת ספרות, סדרות אותיות ומספרים וחשבון כמבחן רשות)
  • מהירות עיבוד (איתור סימנים, קידוד ופסילה כמבחן רשות), ובקיצור: אה"מ, אה"ת, אז"ע ואמ"ע בהתאמה.

 personality testing

מבחן בנדר 

מבחן הבנדר גשטלט הוא מבחן פסיכולוגי אשר מעריך את התפקוד הויזו-מוטורי ואת מיומנויות התפיסה החזותית, הוא מתאים לטווח גילאים רחב, החל מגיל 4 ועד גיל 85 +. תוצאות המבחן משמשות לזיהוי לקות מוחית אורגנית, מספקות אינדיקציה למידת ההבשלה של מערכת העצבים ואף להצביע על נוכחות של הפרעה רגשית . המבחן פותח על ידי הפסיכיאטרית לורטה בנדר, בשנת 1938. הוא מועבר בדרך כלל כחלק מסוללה של מבחנים פסיכולוגים נוספים ואינו יכול לשמש כבסיס יחיד לביסוס אבחנה. רק פסיכולוגים או פסיכיאטרים מוסמכים יכולים להעבירו ולפרש את תוצאותיו. הגרסא העדכנית שלו, בנדר 2, יצאה לאור בשנת 2003.

מבחן הבנדר מספק תמונה אבחונית ביחס לבשלות הויזואלית, למיומנויות האינטגרציה הויזו-מוטוריות, לסגנון התגובה של הנבדק, לסף התסכול שלו.הוא מעריך גם את היכולת של הנבדק לתקן שגיאות, לתכנן את מהלכיו, בודק את מיומנויות הארגון ואת המוטיבציה של הנבדק. יכול לתת אינדיקציה גם לבעיות של זכירה ושל שליפה מהזכרון, כמו גם לקשיי קשב והתנהגות אימפולסיבית.
העתקת הצורות דורשת מהנבדק מיומנויות של מוטוריקה עדינה, יכולת אבחנה בין גירויים ויזואליים, יכולת לשלב בין מיומנויות ויזואליות למיומנויות מוטוריות ואת היכולת להעביר את תשומת לבו מהצורה המקורית שמוצגת לפניו למה שהוא מצייר.

 

מבחנים נוספים להערכת האישיות

סוגי המבחנים והכלים המיושמים במהלך ניתוח הנתונים על ידי הפסיכולוג משתנים מעת לעת, בעיקר על בסיס מידע מחקרי שמתפרסם בספרות המקצועית. קראו על מבחנים נפוצים נוספים - הרורשאך, HTP, מבחן TAT, מבחן ה-MMPI ומבחן ה-CPI (שני האחרונים מוגדרים כמבחנים אובייקטיביים, שאינם מתבססים על השלכה): 

 

מבחן רורשאך

מבחן ציורים HTP (בית, עץ אדם)

מבחן התמונות TAT וגרסאת CAT לילדים

מבחן MMPI-2

 

 מקורות:

 

 

 

וינברגר י. (2003) בין מציאות לפנטזיה: מבחן הרורשאך ומרחב פוטנציאלי. עבודת גמר לקראת תואר מ"א, באוניברסיטת תל אביב. 

 

 

חסון רוזנשטיין, מ. (2019). פסיכודיאגנוסטיקה נוסח 2019. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3789

 

 

 

Adler G. Buie DH. Jr. (1979). Aloneness and borderline psychopathology: the possible relevance of child development issues. The International journal of psycho- analysis. 60. 83-96

 

 

American Psychiatric Association (2000). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (4th ed. Text Revision). Washington, DC: Author

 

 

Berg, J. L. (1990). Differentiating ego functions of borderline and narcissistic personalities. Journal of Personality Assessment,55, 537-548

 

 

Blais M., Hilsenroth M.,Fowler J., Conboy C.(1999). Rorschach Exploration of the DSMIV Borderline personality Disorder. Journal of clinical psychology, 55, 563-572

 

 

Exner, J.E. (1986). Some Rorschach data comparing schizophrenic with borderline and schizotypal personality disorders. Journal of Personality Assessment, 50, 455-472

 

 

Gacono C.B., Meloy J.R. & Berg J.L. (1992).Object relations, defensive operations and affective states in narcissistic, borderline and anti-social personality disorder. Journal of personality assessment, 59, 32-49

 

 

Gartner J., Hurt S.W. & Gartner A. (1989). Psychological test signs of borderline Personality disorder: a review of the empirical literature. Journal of personality assessment, 53

 

 

Hilsenroth M., Hibbard S., Nash M., Handler L. (1993). A Rorschach study of Narcissism, Defense & Aggression in Borderline, Narcissistic and Cluster C Personality Disorder. Journal of personality assessment, 60, 346-361

 

 

Kernberg, , O., F. (1975). Borderline Conditions and Pathological Narcissism., New York: Aronson

 

 

Kernberg, O., F. (1984). Severe Personality Disordes: Psychotherapeutic Strategies, New Haven/ London: Yale University Press

 

 

Lerner H., Albert C., Wolf M.(1987). The Rorschach Assessment of Borderline Defense: a Concurrent Validity study. Journal of personality assessment, 51, 334-354

 

 

Masterson J.F (1972), Treatment of the Borderline Adolescent: A Developmental Approach. New York: Wiley-Interscience

 

 

Ogden, T. H. (1985). On potential space. International Journal of Psychoanalysis. 65, 129-140

 

 

Ogden, T. H. (1989). Playing, dreaming and interpreting experience: Comments on potential space. In M. Fromm & B. Smith (Eds.), The Facilitating Environment: Clinical Applications of Winnicott's Theory (pp. 255-278)

 

 

Tibon, S .,Handelzalts, J.E & Weinberger Y. (2002). Using the Rorschach for Exploring the Concept of Transitional Space within the Political Context of the Middle East

 

 

Tibon, S., Weinberger Y., Handelzalts, J.E. & Porcelli, P. (2005). Construct Validation of the Rorschach Realty-Fantasy Scale in Alexithimia

 

 

Weiner, I. B.(2003). Principles of Rorschach INTERPETATION. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaun Association

 

 

Zanarini, M., C. (1997). Role of Sexual Abuse in the Etiology of Bordrline Personality Disorder, Washington, London: American psychiatric Press, Inc.

 

 

כתיבה: 

 

 

טלי בורלא גלילי, פסיכולוגית קלינית מומחית

 

מילי רביד, פסיכולוגית קלינית מומחית

 

 

 

עריכה מקצועית

 

מאמר זה נערך ונסקר ע״י אפרת גינס פיינמסר, פסיכולוגית קלינית מומחית, מדריכה בהערכת האישיות ובפסיכותרפיה.

עריכה אחרונה: 13/12/2019

 

 

 

 

הפרעת טראומה מורכבת (C-PTSD) ומאפייניה באבחון פסיכודיאגנוסטי 

 

8 תגובות

  • קישור לתגובה מאור שני, 21 אוקטובר 2019 14:02 פורסם ע"י מאור

    היי
    נניח ובוצע מבחן אישיות (פסיכודיאגנוסטי) לנבדק מסויים והתקבלה תמונה של תכונות האופי שלו.
    האם ניתן לשנות חלק מתכונות האופי של הנבדק?
    האם בוצע בדיקה/מחקר בנושא הזה..?

  • קישור לתגובה איתן טמיר חמישי, 24 אוקטובר 2019 00:04 פורסם ע"י איתן טמיר

    הי מאור,
    שאלה מצוינת שנמצאת בבסיס של כל אבחון פסיכולוגי, ובוודאי של טיפול נפשי.
    באופן כללי מאוד, התשובה היא שניתן לשנות חלק מתכונות האופי של הנבדק ועם חלקים אחרים לומדים כיצד לחיות בשלום.
    תודה על הקריאה,
    איתן טמיר, ראש המכון

  • קישור לתגובה שרון שני, 25 נובמבר 2019 01:05 פורסם ע"י שרון

    כמה זמן נמשך אבחון פסיכודיאגנוסטי? כעצב ניתן במפגש קצר יחסית לפענח אישיות של אדם?

  • קישור לתגובה איתן טמיר שני, 25 נובמבר 2019 11:17 פורסם ע"י איתן טמיר

    הי שרון,
    אבחון אישיות כולל מספר מפגשים, שמורכבים מהיכרות, העברת מבחנים אובייקטיים והשלכתיים, סיכום וקבלת דו״ח.
    השאלה לגבי היכולת לפענח אישיות האדם לא נענתה על ידי הפסיכולוגיה האבחונית עד הסוף, שאולי לא תפוענח אף פעם...
    יחד עם זאת, המון ידע מחקרי, אבחוני וקליני הצטבר אצל פסיכולוגים קליניים, בארץ ובעולם, וכאשר מועברת סוללת מבחנים ומעובדת על ידי מאבחן מיומן, מתקבלות תוצאות די מרשימות, מהן ניתן ללמוד המון על הנבדק.
    חשוב לציין שלכל תהליך אבחוני יש מטרה (מסוגלות הורית, התאמה לאימוץ, ועדת החלטה לנוער ועוד) והאופן בו מתקיים האבחון מותאם ספציפית למטרה זו.
    מקווה שעניתי :-),
    איתן, ראש המכון

  • קישור לתגובה רחל ראשון, 08 דצמבר 2019 16:18 פורסם ע"י רחל

    לאחייניתי הומלץ לערוך אבחון פסיכודיאגנוסטי פלוס פסיכודידקטי. האם האבחון הפסיכודיאגנוסטי אינו יכול לענות על האבחון הפסיכודידקטי ומדוע אינו יכול?

  • קישור לתגובה צוות המכון ראשון, 08 דצמבר 2019 19:18 פורסם ע"י צוות המכון

    הי רחל,
    אבחון פסיכודאגנוסטי הוא אבחון שמעריך את היכולות הקוגניטיביות והפוטנציאל של הילד בשילוב עם היבטים רגשיים, ואילו אבחון פסיכודידקטי מרחיב, בנוסף לחלקים אלו, גם חלקים לימודיים ויכולות קוגניטיביות, כמו זיכרון, קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, חשבון, אנגלית ולפעמים גם קשב וריכוז.

    הבחירה באבחון אחד על פני השני קשורה בסיבת הפניה לאבחון ובאילו כלים מומלץ להשתמש בכדי לאבחן את מקור הקושי.

    כמובן שגם כאשר יש קשיים לימודיים מתעוררים לא פעם קשיים רגשיים סביב זה, אך כאשר יש חשד שהמקור הוא קושי לימודי נפנה לרוב לאבחון פסיכודידקטי.
    מוזמנת לקרוא עוד בראיון עם ענת שועה אברהמי, פסיכולוגית חינוכית במכון:
    https://www.hebpsy.net/me.asp?id=115

  • קישור לתגובה ויויאן שבת, 14 דצמבר 2019 08:20 פורסם ע"י ויויאן

    שלום בני בחטיבה והופנה לאבחון פסיכודיאגנוסטי ע"י מורתו המחנכת ,שאלתי היא ממי אני אמורה לקבל הפניה לאבחונים? האם כל דבר שהוא "חריג" בחברה צריך להדליק לי נורה אדומה? כאימא שדואגת לבנה ולעתידו אני לא רוצה לרוץ לכל מיני אבחונים ולהציק לו בזה, זה מצריך את שיתוף הפעולה שלו וזה גם עלויות לא מעטות שאין עליהן השתתפות קופת חולים.
    אודה על תשובתכם.

  • קישור לתגובה איתן טמיר, ראש המכון שבת, 14 דצמבר 2019 12:16 פורסם ע"י איתן טמיר, ראש המכון

    הי ויויאן,

    סוגיה מצוינת.

    לפעמים אבחון פסכודיאגנוסטי מקיף אינו הכרחי, בעיקר כאשר הצורך ממוקד ומצומצם יותר.

    ההפניה של המחנכת עשויה להיות מבורכת ובנך בהחלט יכול לצאת נשכר מהתהליך, אולם השאלה המרכזית היא - ״מהי מטרת האבחון?״.

    ההמלצה שלי היא להתייעץ עם היועצת החינוכית של השכבה, בחטיבה בה לומד בנך. יתכן שהתייעצות כזו תהיה יותר מדויקת, שכן סביר שהיא בקיאה ומנוסה בשלל המושגים האבחוניים ובצרכים הקליניים שהם משרתים.

    במידה ולא קיבלת אצל היועצת מענה משביע רצון, לגבי שאלת הצורך, ניתן לפנות לפסיכולוגית קלינית או חינוכית, שמנוסה בעבודה עם בני נוער. ניתן לתאם מפגש הערכה כזה בשירות הציבורי (שפ״ח, שפ״ם וקופות החולים), או במסגרת פרטית, כמו במכון טמיר ובמרכזים קליניים דומים.

    חשוב לציין כי קופות החולים כן מציעות השתתפות באבחונים, לפחות באמצעות הערכה פסיכודיאגנוסטית ממוקדת. הנה מה שמצאתי באתר של כללית:
    https://www.clalit.co.il/he/info/ServiceBag/Pages/Service.aspx?pk=074008

    בהצלחה ומוזמנת תמיד לפנות אלינו לחשיבה משותפת,

    איתן

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019