אבחון פסיכודיאגנוסטי | מתי? למי? מה? היכן? עלויות, הסברים והמלצות!

דרג פריט זה
(46 הצבעות)
אבחון להערכת אישיות אבחון להערכת אישיות

 

 

 

אבחון פסיכודיאגנוסטי להערכת האישיות

המלצות, עלויות ומטרות של אבחון פסיכודיאגנוסטי

לפני בחירת טיפול פסיכולוגי, ועדה, או בית משפט

 

efrat gins

אפרת גינס פיינמסר

פסיכולוגית קלינית מומחית

מדריכה בפסיכודיאגנוסטיקה ובפסיכותרפיה

ופסיכולוגית ראשית, מכון טמיר תל אביב

 

 

מבחנים פסיכודיאגנוסטיים הם הכלים הכי טוב שיש לפסיכולוגים כדי להעריך, לנבא ולתאר מבנה אישיות.

האבחון מתבצע על ידי פסיכולוגים קליניים וכולל מבחנים אובייקטיביים, השלכתיים, ראיון וכלים נוספים לפי הצורך. פנו אלינו לשיחת הכוונה, הסברים וקבלת המלצה על אבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים ובני נוער בתל אביב והמרכז

 

 Psychodiagnostic Evaluation

 

סוגים ומחירים


1. אבחון דידקטי - אבחון לקויות למידה, שמבוצע ע"י מאבחנים שאינם בהכרח פסיכולוגים, בודק מיומנויות למידה ובאמצעותו ניתן להעריך קיום של לקויות למידה ולהמליץ על הקלות רלוונטיות.
2. אבחון פסיכודידקטי - בנוסף להערכת מיומנויות למידה כולל גם חלק של אבחון פסיכולוגי הכולל את המבחנים הבאים: בנדר, מבחן וקסלר, מבחן TAT ומבחן ציורים HTP. אנחנו יכולים לעשות את ההשלמה מאבחון דידקטי לפסיכודידקטי. עלות: 2000 ש"ח.
3. אבחון פסיכודיאגנוסטי - המאמר הזה מתמקד בו. זהו האבחון הפסיכולוגי ברמה הכי מקיפה. הוא כולל את כל ה"בטריה האבחונית הקלאסית": ווקסלר, בנדר, TAT, ציורים ורורשאך, נועד לתת תמונה מלאה וכוללת על מצבו הרגשי והקוגנטיבי של הילד, הנער או המבוגר. נערך על ידי פסיכולוג קליני מומחה או מתמחה. עלות: 3,000 ש"ח. לאחרונה התווסף גם מבחן MMPI-2. 


למרות זאת, כדאי לשאול האם שימוש זהיר, מבוקר ומכובד, שאינו עושה שימוש לרעה באבחון פסיכודיאגנוסטי מגביר את סיכוי המטופל להיעזר בפסיכותרפיה?

לאבחון פסיכודיאגנוסטי ישנם יתרונות כאשר פסיכולוגים קליניים מנהלים אותו ברגישות ובמקצועיות:

  • האבחון הפסיכודיאגנוסטי יעיל עבור תכנון הטיפול הפסיכולוגי.
  • האבחון מאפשר קבלת אינפורמציה לגבי הפרוגנוזה (סיכויי ההצלחה של התהליך הטיפולי).
  • אבחנה פסיכודיאגנוסטית מאפשרת למטפל לתקשר עם המטופל ועם משפחתו באופן אמפתי ונהיר
  • מפחית את האפשרות שאנשים מפוחדים וחרדים ינשרו מטיפול.

 

למה בכלל צריך אבחון פסיכודינמי להערכת אישיות?

מילי רביד

להרבה אנשים ממגוון רחב של מקצועות יש נגיעה באבחון. בעצם היכולת להתבונן על אדם אחר הנמצא איתנו באינטראקציה ולספר לעצמנו סיפור כל שהוא על מצבו ברגע נתון היא משהו שאנחנו מכירים מהרבה מצבים. למשל, כשאנחנו רוצים לבקש מאדם הקרוב אלינו טובה אישית, אנחנו מאבחנים מתי הוא במצב המתאים לשמוע את הבקשה ולהיענות לה.

בטיפול פסיכו דינמי המצב קצת שונה. שלא כמו בסיטואציה יומיומית של "טובה מאדם קרוב", לא מספיק לאבחן את מצב רוחו הנקודתי של המטופל. ובניגוד למה שעושים היום רופאים גם לא מספיק לאבחן רק את הסימפטומים עליהם מדווח המטופל. נדרש משהו מעבר לזה. אמנם אבחון תחת המטריה הפסיכודינמית מבוסס גם על אבחון מצב הרוח הנוכחי וגם על התייחסות לסימפטומים אבל, בשונה מהרבה מטריות אחרות, הוא דורש יכולת לניתוח עומק, יכולת להבין את מה שלא נראה לעין בלתי מזוינת – את האישיות של האדם על מבניה, מאפייניה ורמת תפקודה הכללית. כלומר – האבחון הפסיכודינמי הוא אבחון של רבדים – מהעומק כלפי פני השטח.

כשאדם מגיע לטיפול, הוא לרוב מגיע עם תחושה פנימית של חריגות, של מצוקה ששייכת רק לו. לפעמים הוא יכול לתת לה ביטוי במילים כשאנחנו שואלים אותו מה הביא אותו ולפעמים הוא מצליח לתאר רק בצורה חלקית, אמורפית ומעט מעורפלת למה בעצם הגיע ולמה דווקא עכשיו.

בדיוק מסיבות אלו האבחון חשוב. הוא מאפשר קריאת כיוון חשובה ביותר לטיפול.

האבחון הפסיכודינמי הוא מעין מלאכת מחשבת. הוא דורש מהמטפל לאסוף את כל החלקיקים שהמטופל והסיפור שלו מביאים לתוך המפגש עמו, לתת לחלקיקים הללו משמעות ראשית בתוכו. חלק זה נשען עושר ומגוון התיאוריות והמודלים שמחזיק המטפל הדינאמי בתוכו ואשר יכולים לשפוך אור ומובן על הנפש האנושית. הוא גם נשען על מיומנות מצטברת ויכולת להקשיב באופן ששומע לא רק את המושמע ברובד אחד. בהמשך צריך המטפל לשים על ההבנות שמתגבשות בתוכו מילים מאגדות, מילים שתהפוכנה את החלקיקים שהביא המטופל למשהו שהוא מחד קרוב מספיק לחוויה שלו אך מאידך עדיין לוקח אותם צעד אחד קדימה לעבר סיפור שלם יותר.
האבחון חשוב לא רק לשם קריאת כיוון לטיפול. אדם המגיע לטיפול מצפה לשמוע סיפור על עצמו. להרגיש מובן, להרגיש שיש מישהו שמצליח לתפור יחד את החלקים שהוא לא מצליח. הסיפור האבחנתי מהווה פעמים רבות אבן בניין חשובה ביצירת הרפורט (הקשר) הטיפולי.

 

 

 

מבחן וקלסר - מדד ה- IQ האינטליגנציה- (WISC-IVHEB (Wechsler D. , 2004


מבחן וכסלר פותח לראשונה על ידי דיוויד וכסלר ב- 1939. וקסלר פיתח את המבחן משתי סיבות עיקריות. האחת נבעה מזיהוי הצורך באלטרנטיבה למבחן סטנדפורד-בינה להערכת אינטליגנציה שהיה מקובל באותה התקופה אך היה מבוסס ברובו על בעיות מילוליות, והשנייה מכך שמבחן זה לא התאים למבוגרים. סיבות אלה הובילו את וקסלר לפתח מבחן שיהיה מותאם הן לילדים והן מבוגרים וישלב בין מטלות מילוליות למטלות ביצועיות.

 

תתי המבחנים של הוקסלר מסווגים לארבעה אינדקסים:

  • הבנה מילולית (צד שווה, אוצר מילים, הבנה וידיעות כמבחן רשות)
  • היסק תפיסתי (מטריצות, מושגים חזותיים, סידור קוביות והשלמת תמונות כמבחן רשות)
  • זיכרון עבודה (זכירת ספרות, סדרות אותיות ומספרים וחשבון כמבחן רשות)
  • מהירות עיבוד (איתור סימנים, קידוד ופסילה כמבחן רשות), ובקיצור: אה"מ, אה"ת, אז"ע ואמ"ע בהתאמה.


מבחן בנדר 

מבחן הבנדר גשטלט הוא מבחן פסיכולוגי אשר מעריך את התפקוד הויזו-מוטורי ואת מיומנויות התפיסה החזותית, הוא מתאים לטווח גילאים רחב, החל מגיל 4 ועד גיל 85 +. תוצאות המבחן משמשות לזיהוי לקות מוחית אורגנית, מספקות אינדיקציה למידת ההבשלה של מערכת העצבים ואף להצביע על נוכחות של הפרעה רגשית . המבחן פותח על ידי הפסיכיאטרית לורטה בנדר, בשנת 1938. הוא מועבר בדרך כלל כחלק מסוללה של מבחנים פסיכולוגים נוספים ואינו יכול לשמש כבסיס יחיד לביסוס אבחנה. רק פסיכולוגים או פסיכיאטרים מוסמכים יכולים להעבירו ולפרש את תוצאותיו. הגרסא העדכנית שלו, בנדר 2, יצאה לאור בשנת 2003.

מבחן הבנדר מספק תמונה אבחונית ביחס לבשלות הויזואלית, למיומנויות האינטגרציה הויזו-מוטוריות, לסגנון התגובה של הנבדק, לסף התסכול שלו.הוא מעריך גם את היכולת של הנבדק לתקן שגיאות, לתכנן את מהלכיו, בודק את מיומנויות הארגון ואת המוטיבציה של הנבדק. יכול לתת אינדיקציה גם לבעיות של זכירה ושל שליפה מהזכרון, כמו גם לקשיי קשב והתנהגות אימפולסיבית.
העתקת הצורות דורשת מהנבדק מיומנויות של מוטוריקה עדינה, יכולת אבחנה בין גירויים ויזואליים, יכולת לשלב בין מיומנויות ויזואליות למיומנויות מוטוריות ואת היכולת להעביר את תשומת לבו מהצורה המקורית שמוצגת לפניו למה שהוא מצייר.

 

מבחנים נוספים להערכת האישיות

סוגי המבחנים והכלים המיושמים במהלך ניתוח הנתונים על ידי הפסיכולוג משתנים מעת לעת, בעיקר על בסיס מידע מחקרי שמתפרסם בספרות המקצועית. קראו על מבחנים נפוצים נוספים - הרורשאך, HTP, מבחן TAT, מבחן ה-MMPI ומבחן ה-CPI (שני האחרונים מוגדרים כמבחנים אובייקטיביים, שאינם מתבססים על השלכה): 

 

מבחן רורשאך

מבחן ציורים HTP (בית, עץ אדם)

מבחן התמונות TAT וגרסאת CAT לילדים

מבחן MMPI-2

 

 מקורות:

Adler G. Buie DH. Jr. (1979). Aloneness and borderline psychopathology: the possible relevance of child development issues. The International journal of psycho- analysis. 60. 83-96.

American Psychiatric Association (2000). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (4th ed. Text Revision). Washington, DC: Author.

Berg, J. L. (1990). Differentiating ego functions of borderline and narcissistic personalities. Journal of Personality Assessment,55, 537-548.

Blais M., Hilsenroth M.,Fowler J., Conboy C.(1999). Rorschach Exploration of the DSMIV Borderline personality Disorder. Journal of clinical psychology, 55, 563-572.

Exner, J.E. (1986). Some Rorschach data comparing schizophrenic with borderline and schizotypal personality disorders. Journal of Personality Assessment, 50, 455-472.

Gacono C.B., Meloy J.R. & Berg J.L. (1992).Object relations, defensive operations and affective states in narcissistic, borderline and anti-social personality disorder.

Journal of personality assessment, 59, 32-49.

Gartner J., Hurt S.W. & Gartner A. (1989). Psychological test signs of borderline Personality disorder: a review of the empirical literature. Journal of personality assessment, 53, 423-41.

Hilsenroth M., Hibbard S., Nash M., Handler L. (1993). A Rorschach study of Narcissism, Defense & Aggression in Borderline, Narcissistic and Cluster C Personality Disorder. Journal of personality assessment, 60, 346-361.

Kernberg, , O., F. (1975). Borderline Conditions and Pathological Narcissism., New York: Aronson.

Kernberg, O., F. (1984). Severe Personality Disordes: Psychotherapeutic Strategies, New Haven/ London: Yale University Press.

Lerner H., Albert C., Wolf M.(1987). The Rorschach Assessment of Borderline Defense: a Concurrent Validity study. Journal of personality assessment, 51, 334-354.

Masterson J.F (1972), Treatment of the Borderline Adolescent: A Developmental Approach. New York: Wiley-Interscience.

Ogden, T. H. (1985). On potential space. International Journal of

Psychoanalysis. 65, 129-140.

Ogden, T. H. (1989). Playing, dreaming and interpreting experience:

Comments on potential space. In M. Fromm & B. Smith (Eds.), The Facilitating Environment: Clinical Applications of Winnicott's Theory (pp. 255-278).

Tibon, S .,Handelzalts, J.E & Weinberger Y. (2002). Using the Rorschach for Exploring the Concept of Transitional Space within the Political Context of the Middle East.

Tibon, S., Weinberger Y., Handelzalts, J.E. & Porcelli, P. (2005). Construct Validation of the Rorschach Realty-Fantasy Scale in Alexithimia.

Weiner, I. B.(2003). Principles of Rorschach INTERPETATION. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaun Association.

Zanarini, M., C. (1997). Role of Sexual Abuse in the Etiology of Bordrline Personality Disorder, Washington, London: American psychiatric Press, Inc.

וינברגר י. (2003) בין מציאות לפנטזיה: מבחן הרורשאך ומרחב פוטנציאלי. עבודת גמר לקראת תואר מ"א, באוניברסיטת תל אביב.

כתבו: אפרת גינס פיינמסר, תום איתן, מילי רביד וצוות מכון טמיר

הפרעת טראומה מורכבת (C-PTSD) ומאפייניה באבחון פסיכודיאגנוסטי 

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il