אבחון פסיכודיאגנוסטי | מתי? למי? מה? היכן? עלויות, הסברים והמלצות

אבחון פסיכולוגי

 

אבחון פסיכולוגי / פסיכודיאגנוסטי

להערכת האישיות

המלצות, עלויות ומטרות של אבחון פסיכודיאגנוסטי

אונליין או בקליניקה,

לפני בחירת טיפול פסיכולוגי,

חוות דעת של פסיכולוג מומחה לוועדת השמה,

מסוגלות הורית, משמורת, 

אימוץ, פונדקאות, השמה חוץ-ביתית, 

קבלה לפנימיה רגילה / פוסט-אשפוזית

או בית משפט

 

 

מהו אבחון פסיכודיאגנוסטי? 

מבחנים פסיכודיאגנוסטיים הם הכלים הכי טובים שיש לפסיכולוגים כדי להעריך, לנבא ולתאר מבנה אישיות.

האבחון מתבצע על ידי פסיכולוגים קליניים וכולל מבחנים אובייקטיביים, השלכתיים, ראיון וכלים נוספים לפי הצורך.

  

פנו אלינו לשיחת הכוונה, הסברים וקבלת המלצה על אבחון פסיכודיאגנוסטי לילדים ובני נוער בתל אביב והמרכז

 

 

טוב לדעת:

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים

ומשרד הבריאות

כמוסד שמכשיר ובוחן פסיכולוגים קליניים,

בהתמחות בפסיכותרפיה ובהערכת האישיות

 

 

דר חווה שוורץ פסיכולוגית קלינית מומחית מדריכה מכון טמיר בתל אביב

 דר׳ חוה שוורץ, פסיכולוגית קלינית מדריכה בפסיכודיאגנוסטיקה

ומנהלת ההתמחות בפסיכולוגיה קלינית במכון טמיר ת״א

 

 

סוגים ומחירים

1. אבחון דידקטי - אבחון לקויות למידה, שמבוצע ע"י מאבחנים שאינם בהכרח פסיכולוגים, בודק מיומנויות למידה ובאמצעותו ניתן להעריך קיום של לקויות למידה ולהמליץ על הקלות רלוונטיות. 

2. אבחון פסיכודידקטי - בנוסף להערכת מיומנויות למידה, אבחון פסיכודידקטי כולל גם חלק של אבחון פסיכולוגי הכולל את המבחנים הבאים: בנדר, מבחן וקסלר, מבחן TAT ומבחן ציורים HTP. אנחנו יכולים לעשות את ההשלמה מאבחון דידקטי לפסיכודידקטי. עלות: 3700 ש״ח.

3. אבחון פסיכודיאגנוסטי - המאמר הזה מתמקד בו. זהו האבחון הפסיכולוגי ברמה הכי מקיפה. הוא כולל את ״הבטריה האבחונית הקלאסית״: וכסלר, בנדר, TAT, ציורים ומבחן רורשאך (שכולל שימוש במערכת R-PAS החדשה), נועד לתת תמונה מלאה וכוללת על מצבו הרגשי והקוגנטיבי של הילד, הנער או המבוגר. נערך על ידי פסיכולוג קליני מומחה או מתמחה.

 

עלות: 3,900 ש"ח / 2,400 ש״ח בהתאמה. האבחון מסתיים במפגש משוב. 

 

אנו עושים כל מאמץ כדי להבטיח עיבוד וניתוח מהירים של האבחון. 

 

 

איך משפר האבחון הפסיכודיאגנוסטי את סיכויי המטופל להצליח בטיפול?

לאבחון פסיכודיאגנוסטי יש יתרונות, כאשר פסיכולוגים קליניים מנהלים אותו ברגישות ובמקצועיות:

 

  • האבחון הפסיכודיאגנוסטי יעיל עבור תכנון הטיפול הפסיכולוגי.

  •  האבחון מאפשר קבלת אינפורמציה לגבי הפרוגנוזה (סיכויי ההצלחה של התהליך הטיפולי).

  •  אבחנה פסיכודיאגנוסטית מאפשרת למטפל לתקשר עם המטופל ועם משפחתו באופן אמפתי ונהיר.

  •  מפחית את האפשרות שאנשים מפוחדים וחרדים ינשרו מטיפול.

  

הוועדה המקצועית לפסיכולוגיה קלינית, שאחראית על הכשרת פסיכולוגים קליניים, מגדירה אבחון פסיכודיאגנוסטי כך (מתוך הנחיות יישומיות למסמך הליבה, מרץ 2020):

״תהליך האבחון הפסיכודיאגנוסטי מאפשר התבוננות ממוקדת ורחבה - כזו הרואה את האדם על מכלול היבטים ובכללם מרכיבים קוגניטיביים, נוירולוגים, בין ותוך -אישיים, התנהגותיים, רגשיים ואישיותיים, תוך יצירת אינטגרציה בין כל המרכיבים לכלל אישיותו ונפשו של האדם, על כוחותיו והפסיכופתולוגיה שלו. בכך, מהווה תהליך פסיכודיאגנוסטי זה תוספת ותרומה ייחודיים למתן אבחנות פנומנולוגיות, לגיבוש התוכנית ודרכי הטיפול.״

 

 

מהו אבחון פסיכודאגנוסטי לילדים ובני נוער?

אבחון למתבגר/ות עשוי להיות צעד חשוב בדרך לקבלת העזרה הנכונה.

אבחון פסיכולוגי מתבצע בתהליך של הערכה וסינון ע״י פסיכולוג/ית ילדים ונוער, שמשתמש בשיטות הערכה שמותאמות לצרכים ולגיל של המתבגר.

האבחנה עשויה לכלול סדרה של מבחנים פסיכולוגיים או נוירופסיכולוגיים פורמליים או מובנים וראיונות קליניים שנועדו לזהות ולתאר את הבעיות הרגשיות, ההתנהגותיות או הלימודיות שעשויות לתרום לבעיות של המתבגר. התהליך נמשך כמה שעות על פני כמה פגישות.

 

תפקיד הפסיכולוג בהערכה דומה לזה של בלש שמחפש רמזים לפתרון חידה:

ככל שיזהה יותר רמזים, כך יהיה לו יותר מידע כדי להבין מה קורה למתבגר ולהחליט אילו סוגי עזרה יתאימו לו.

ניתן לשקול הערכה פסיכולוגית במקרים שבהם יש למתבגר קשיים במצב הרוח, בהתנהגות או בלימודים. בין המידע החשוב שמספקת ההערכה:

חומרת תסמיני דיכאון או חרדה, נוכחות של לקויות למידה, חוזקות וחולשות אקדמיות, גורמי שורש לבעיות רגשיות, סגנונות התמודדות חיוביים ושליליים, סיבות להתנהגות אגרסיבית, מידע אודות האופן בו המתבגר רואה את העולם, נושאים או קונפליקטים שהוא נאבק בהם ותובנות על סגנון האישיות שלו.

היתרון של הערכה פסיכולוגית הוא במידע רב-הערך שהיא יכולה לספק; חיסרון ניתן לייחס למשך הזמן ולהוצאה שכרוכים בה.

 

לפעמים הדרך הטובה ביותר להשלים את הבדיקה היא דרך ביה״ס או מוסד טיפולי.

 

מספר המבחנים הנדרשים משתנה, כך שכדאי לקבל יעוץ ראשוני מהפסיכולוג בנוגע למבחנים המומלצים, לעלות ולזמן הכוללים שיידרשו.

 

 

כנער בן 15 וקצת, הוגדרתי בעצמי כ׳נוער רחוב׳. עזבתי את הלימודים בתחילת כיתה י׳, על רקע משבר כלכלי חריף בבית הוריי. העובדת הסוציאלית לנוער במח׳ הרווחה בראשל״צ עשתה מהלך נכון והפנתה אותי לאבחון פסיכודיאגנוסטי.
את האבחון אני זוכר היטב. הוא התקיים עם פסיכולוג רגיש במכון שקד ברחובות, לאורך שתי פגישות ולאחריו השתלבתי בכפר הנוער מנוף בצפון, תהליך חינוכי וטיפולי מבורך שעזר לי מאוד למצוא שוב את הדרך.
בגיל 24, בהיותי סטודנט לפסיכולוגיה, פניתי למכון המאבחן וביקשתי לקבל את סיכום האבחון, שלשמחתי נשמר.

למרות שחלפו מאז 33 שנה, דפי האבחון עדיין שמורים אצלי, בחדר העבודה בבית, ממרכזים אותי ומזכירים מאין באתי ולאן אני הולך.
מעבר לתיקוף יכולות ולזיהוי מדויק של ״הכאב הכרוני״ שלי ומקורותיו, נושבת בדו״ח רוח טובה ואותנטית שמפיחה תקווה.
אפילו היום, כשאני נתקל בדו״ח בינות לחוצצים, הוא מייצג עבורי דלת נפתחת שמזמינה לשינוי.

מאחורי כל אבחון יש סיפור שלם.
יש אתגרים כבדים באבחונים לבני נוער, החל מפסיכודינמיקה אדמיניסרטיבית וכלה בכתיבת דו״ח שמשמעויותיו יכולות להיות הרות גורל.
מצד שני, נפתח בפני המאבחן/ת צוהר ייחודי, לעיתים חד-פעמי, לתיקון מבנים נפשיים שנפגעו אך טרם נתקלקלו.

 

-- איתן טמיר, ראש המכון

 

 

מהו אבחון מסוגלות הורית?

על קצה המזלג, הערכת מסוגלות הורית היא תהליך בו מומחה מתחום בבריאות הנפש, בדרך כלל פסיכולוג קליני מומחה, מעריך את ההורים ואת הילד על מנת להמליץ לבית המשפט בנוגע למשמורת, אימוץ, ועדת השמה והסדרי ראייה. 

 

מטרת ההערכות הפסיכולוגיות הללו היא להבטיח כי צרכי הילד מסופקים בצורה אופטימלית והן מתבקשות, בדרך כלל, כאשר ההורים מתקשים להחליט באופן עצמאי על פרטי הסכם המשמורת. 

 

הסיבה הנפוצה השניה לביצוע הערכות לצרכי משמורת הוא כאשר לפחות אחד מההורים מאמין כי הסכם המשמורת הנוכחי אינו מספק את צרכי הילד.

גם ההורים עצמם יכולים לבקש לעבור הערכה. 

בשני המקרים ימנה שופט/ת בית המשפט לענייני משפחה פסיכולוג/ית קליני/ת מומחה שיענה על הצורך בהערכת משמורת. 

 

איך מתבצע אבחון מסוגלות הורית? 

  • הפסיכולוג המאבחן מקיים מספר ראיונות עם כל אחד מההורים, בנפרד.

  • הפסיכולוג מקיים ראיון, או מספר ראיונות, עם הילד.

  • הפסיכולוג מקיים תצפית על אינטראקציה של ההורה יחד הילד, בקליניקה או בבית.

  • הפסיכולוג עשוי לבקש לקיים ראיונות גם עם אנשים נוספים שנוגעים למשפחה (למשל מורה מחנכת או רופא הילדים).

  • הפסיכולוג עשוי לבחור לבצע מבדקים פסיכולוגיים למי מבני המשפחה.

  • יתכן והפסיכולוג ירצה לסקור פעילויות משפטיות וחוקיות שנוגעות לגירושין ולתיק המשמורת.

בהתבסס על כל המידע שנאסף בהערכה, המעריך יפיק דו״ח אבחוני מנומק ומפורט, אותו יעביר לשופט הממונה על התיק.

הדו״ח יכלול את ממצאי האבחון ואת המלצות המאבחן, כולל מסקנתו המקצועית לגבי האופן הנדרש לחלוקת המשמורת.

 

 

אבחון לקראת אימוץ 

 

אבחון של מועמדים להורות כולל הערכת אישיות מקיפה, הכוללת את היכולת הקוגניטיבית, מבנה האישיות, העולם הרגשי והנפשי של המועמד והערכה של מערכת היחסים הזוגית, בכלל ובאופן ממוקד בהתייחס לכשרות לאימוץ.

 

פרוצדורת האבחון מתבססת על מבחנים פסיכולוגיים מהימנים ותקפים. 

 

האבחון כולל שימוש אינטגרטיבי בכלים הבאים:

 

  • ראיון קליני מובנה לצד ראיון פתוח. 

  • מבחן וכסלר, מבחן בנדר-גשטאלט ומבחן השלכתי. 

  • שאלוני דווח עצמי מתוקפים - לא חובה. 

  • במקרה של אבחון הפרעה נפשיות יש לבצע את האבחנה לפי ה- ICD-10 (ניתן להישען על אבחנה מתוך DSM-5) .

  • בהתאם לבקשת המועמד, האבחון יכלול גם שיחת משוב.

 

 

חשיבות האבחון הפסיכולוגי לקראת טיפול 

חשיבותו של האבחון הפסיכולוגי באשר להחלטות העולות ממנו, ואת תרומתו, המכרעת לעתים, באשר למצבו של הפונה ולמערכת כולה.

הערכה פסיכולוגית היא הרבה מעבר לקביעת דיאגנוזה.

 

מדובר בהערכה של משאבים וכוחות פסיכולוגיים, יכולות התמודדות, אינטגרציה קוגניטיבית, עמדות ביחס לעצמי, לאחר ולעולם, סגנונות הגנתיים וצרכים, תכנון והתאמות לטיפול.

בנוסף, האבחון מספק אינדיקציות למטפל לגבי מכשולים ורגישויות אפשריים עליהם יהיה עליו להתגבר, מכשולים ורגישויות שיש להיות ערים ומודעים אליהם נוכח אותו מטופל ספציפי. זאת בכדי למנוע נשירה מוקדמת מהטיפול וכמובן איתור סכנה אובדנית, ו/או המלצות לאשפוז.

הערכה מוקדמת תסייע לקביעת משך הטיפול המומלץ (ארוך, ממוקד-קצר), סוג הטיפול ולהתאמתו למטופל (קוגניטיבי, דינמי, אנליטי, משפחתי ועוד).

 

הערכה כזו לא רק תהא אפקטיבית ביותר למניעה של עזיבת הטיפול, אלא גם חסכונית ונכונה באשר לשיקול הכלכלי והמערכתי. ווינר אף מוסיף ואומר "שהרי לא תרצו לפנות לרופא שאינו יודע את מלאכת האבחון טרם החל בטיפול", ועל כן החשיבות המשמעותית והתרומה של האבחון לשיקולים הטיפוליים. גם אקסנר (2000), במאמרו לגבי יישום מבחן הרורשאך לתכנון הטיפול, מציין שהאבחון הינו מאגר אינפורמטיבי לגבי הפסיכולוגיה של הפרט (יכולות, חולשות, תכונות, קונפליקטים וכו'), הרבה מעבר לסימפטום או לפנומנולוגיה הקלינית.

במחשבה על תכנון הטיפול, מציין אקסנר, יש מספר אלמנטים:

  • התלונה/הסימפטום המוצהר.

  • הפסיכולוגיה, או האישיות של האדם, תוך דגש על כוחות וחולשות.

  • הערכה של האקוטיות, או הכרוניות של הבעיה.

  • הערכת המוטיבציה לטיפול ושינוי.

  • הערכה של מטרות טיפוליות קצרות טווח וארוכות טווח.

  • הערכה של סוגי הטיפול הקיימים האפשריים ביחס למטרות הטיפול.

  • הערכה של העלות הפסיכולוגית והחברתית בהתייחס לטיפול ולשינוי.

  • הערכה פיננסית בהתייחס לאופציות הטיפול (נושא רלוונטי מאין כמוהובעיקר אחרי תחילת ברפורמה בבריאות הנפש).

 

לעתים, מטרת הטיפול וסוג הטיפול נגזרים מתוך התלונה והסימפטום הגלוי, ואסטרטגיית הטיפול נקבעת בהתאם.

במקרים רבים אחרים, הידע לגבי המבנה האישיותי של האדם; כוחותיו, חולשותיו, הגנותיו וסגנונו הקוגניטיבי, הוא האינדיקציה המרכזית והחשובה יותר לקביעת סוג הטיפול ואופיו, ואף לגבי מטרותיו.

אקסנר גורס כי לעניין המחיר הפסיכולוגי והחברתי גם כן משמעות רבה להמשך ולבחירת הטיפול; האם ניתן לשאת את הסבל והמצוקה שיעלו בטיפול, האם לאדם די משאבים לטיפול המפגיש אותו עם הכאב הפסיכולוגי העולה בו, האם יש מוטיבציה מותאמת לטיפול, האם השינוי שיבוא במהלך הטיפול ובעקבותיו לא יגרום אובדן כלשהו או וויתורים שיהיה קושי לעמוד בהם או להתמודד עמם וכדומה.

אלו, ופקטורים רבים אחרים, מדגישים את הצורך לשיקול אינדיביידואלי לגבי בחירת סוג הטיפול ותכנונו, במקום להיסחף לאידיאולוגיה טיפולית גורפת שאינה בהכרח מותאמת למטופל ולעולמו הרגשי והסביבתי-משפחתי.

 

אבי שרוף, פסיכולוג קליני מדריך בפסיכודיאגנוסטיקה ובפסיכותרפיה, מכון טמיר

 

 

למה בכלל צריך אבחון פסיכודינמי להערכת אישיות? 

 

להרבה אנשים, ממגוון רחב של מקצועות, יש נגיעה באבחון פסיכולוגי.

בעצם, היכולת להתבונן על אדם אחר שנמצא איתנו באינטראקציה ולספר לנו סיפור כלשהו על מצבו ברגע נתון היא יכולת מוכרת משלל מצבים.

למשל, כשאנחנו רוצים לבקש מאדם קרוב לנו טובה אישית, אנחנו מאבחנים מתי הוא מצוי במצב המתאים לשמוע את הבקשה ולהיענות לה.

 

בטיפול פסיכודינמי המצב קצת שונה.

שלא כמו בסיטואציה יומיומית של ״טובה מאדם קרוב״, לא מספיק לאבחן את מצב רוחו הנקודתי של המטופל.

בניגוד למה שעושים היום רופאים, גם לא מספיק לאבחן רק את הסימפטומים עליהם מדווח המטופל.

נדרש משהו מעבר לכך.

אבחון תחת המטריה הפסיכודינמית מבוסס גם על אבחון מצב הרוח הנוכחי ועל התייחסות לסימפטומים, אבל, בניגוד להרבה מטריות אחרות, הוא דורש יכולת לניתוח עומק, יכולת להבין את מה שסמוי לעין בלתי מזוינת – את האישיות של הנבדק, על מבניה, מאפייניה ורמת תפקודה הכללית.

כלומר – האבחון הפסיכודינמי הוא אבחון של רבדים - מהעומק ועד פני השטח. 

 

כשאדם מגיע לטיפול, הוא לרוב מגיע עם תחושה פנימית של חריגות, של מצוקה ששייכת רק לו. לפעמים הוא יכול לתת לה ביטוי במילים כשאנחנו שואלים אותו מה הביא אותו ולפעמים הוא מצליח לתאר רק בצורה חלקית, אמורפית ומעט מעורפלת למה בעצם הגיע ולמה דווקא עכשיו.

בדיוק מסיבות אלו האבחון חשוב. הוא מאפשר קריאת כיוון חשובה ביותר לטיפול פסיכולוגי.

 

האבחון הפסיכודינמי הוא מעין מלאכת מחשבת.

הוא דורש מהפסיכולוג המאבחן לאסוף את כל החלקיקים שהמטופל והסיפור שלו מביאים לתוך המפגש עמו ולתת לחלקיקים הללו משמעות מרכזית באבחון.

חלק זה נשען על עושר ומגוון התיאוריות והמודלים שמחזיק המטפל הדינמי, שיכולים לשפוך אור ופשר על הנפש האנושית.

הוא גם נשען על מיומנות מצטברת ויכולת להקשיב באופן ששומע לא רק את המושמע ברובד אחד.

בהמשך צריך המטפל לשיים את ההבנות שמתגבשות בתוכו למילים מאגדות, מילים שתהפוכנה את החלקיקים שהביא המטופל למשהו שהוא מחד קרוב מספיק לחוויה שלו,  אך מאידך עדיין לוקח אותם צעד אחד קדימה לעבר סיפור שלם יותר.

האבחון חשוב לא רק לשם קריאת כיוון לקראת טיפול. מי שפונה לטיפול מצפה לשמוע סיפור על עצמו, להרגיש מובן, להרגיש שיש מישהו שמצליח לתפור יחד את החלקים שהוא לא מצליח.

הסיפור האבחנתי מהווה פעמים רבות אבן בניין חשובה ביצירת הרפורט (הקשר) הטיפולי.

 

מילי רביד,

פסיכולוגית קלינית מומחית

 

  

מבחן וכסלר - מדד האינטליגנציה (ה- IQ)

מבחן וכסלר פותח לראשונה על ידי דיוויד וכסלר ב- 1939. וקסלר פיתח את המבחן משתי סיבות עיקריות. האחת נבעה מזיהוי הצורך באלטרנטיבה למבחן סטנדפורד-בינה להערכת אינטליגנציה שהיה מקובל באותה התקופה אך היה מבוסס ברובו על בעיות מילוליות, והשנייה מכך שמבחן זה לא התאים למבוגרים. סיבות אלה הובילו את וקסלר לפתח מבחן שיהיה מותאם הן לילדים והן מבוגרים וישלב בין מטלות מילוליות למטלות ביצועיות.

 

תתי-המבחנים של הווקסלר מסווגים לארבעה אינדקסים:

  • הבנה מילולית (צד שווה, אוצר מילים, הבנה וידיעות כמבחן רשות)

  • היסק תפיסתי (מטריצות, מושגים חזותיים, סידור קוביות והשלמת תמונות כמבחן רשות)

  • זיכרון עבודה (זכירת ספרות, סדרות אותיות ומספרים וחשבון כמבחן רשות)

  • מהירות עיבוד (איתור סימנים, קידוד ופסילה כמבחן רשות), ובקיצור: אה"מ, אה"ת, אז"ע ואמ"ע בהתאמה.

 

 

מהו מבחן הבנדר?

מבחן הבנדר גשטלט, שפותח ע״י הפסיכיאטרית לורטה בנדר ב-1938, הוא מבחן פסיכולוגי שמעריך את התפקוד הויזו-מוטורי ואת מיומנויות התפיסה החזותית.

המבחן מתאים לטווח גילים רחב, החל מגיל 4 ועד גיל 85 ומעלה, ותוצאותיו משמשות לזיהוי לקות מוחית אורגנית, לקבלת אינדיקציה על מידת ההבשלה של מערכת העצבים, על נוכחות של הפרעה רגשית, על בעיות זכירה ושליפה מהזכרון, כמו גם לקשיי קשב ולהתנהגות אימפולסיבית.

הבנדר מועבר כחלק מסוללה של מבחנים פסיכולוגיים נוספים ואינו משמש כבסיס יחיד לביסוס אבחנה.

 

רק פסיכולוגים או פסיכיאטרים מתמחים או מומחים יכולים להעביר את המבחן ולפרש את תוצאותיו.

הגרסא העדכנית שלו, בנדר 2, יצאה לאור בשנת 2003.

מבחן הבנדר מספק תמונה אבחונית ביחס לבשלות הויזואלית, למיומנויות האינטגרציה הויזו-מוטוריות, לסגנון התגובה של הנבדק ולסף התסכול שלו.

הבנדר מעריך גם את היכולת של הנבדק לתקן שגיאות, לתכנן את מהלכיו, לבדוק את מיומנויות הארגון ואת המוטיבציה של הנבדק.

העתקת הצורות במבחן דורשת מהנבדק מיומנויות של מוטוריקה עדינה, יכולת אבחנה בין גירויים ויזואליים, יכולת לשלב בין מיומנויות ויזואליות למיומנויות מוטוריות ואת היכולת להעביר את הקשב מהצורה המקורית שמוצגת לפניו למה שהוא מצייר.

 

 

מבחנים נוספים להערכת האישיות

סוגי המבחנים והכלים המיושמים במהלך ניתוח הנתונים על ידי הפסיכולוג משתנים מעת לעת, בעיקר על בסיס מידע מחקרי שמתפרסם בספרות המקצועית. קראו על מבחנים נפוצים נוספים - הרורשאך, HTP, מבחן TAT, מבחן ה-MMPI ומבחן ה-CPI (שני האחרונים מוגדרים כמבחנים אובייקטיביים, שאינם מתבססים על השלכה): 

 

מבחן רורשאך

מבחן ציורים HTP (בית, עץ אדם)

מבחן התמונות TAT וגרסאת CAT לילדים

מבחן MMPI-2

 

 

מקורות:

  

וינברגר י. (2003) בין מציאות לפנטזיה: מבחן הרורשאך ומרחב פוטנציאלי. עבודת גמר לקראת תואר מ"א, באוניברסיטת תל אביב. 

 

חסון רוזנשטיין, מ. (2019). פסיכודיאגנוסטיקה נוסח 2019. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3789 

 

שרוף, א׳ (2007). אינדיקציות פסיכודיאגנוסטיות לתכנון הטיפול. מתוך פסיכואקטואליה

 

Adler G. Buie DH. Jr. (1979). Aloneness and borderline psychopathology: the possible relevance of child development issues. The International journal of psycho- analysis. 60. 83-96

 

American Psychiatric Association (2000). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (4th ed. Text Revision). Washington, DC: Author

 

Berg, J. L. (1990). Differentiating ego functions of borderline and narcissistic personalities. Journal of Personality Assessment,55, 537-548

 

Blais M., Hilsenroth M.,Fowler J., Conboy C.(1999). Rorschach Exploration of the DSMIV Borderline personality Disorder. Journal of clinical psychology, 55, 563-572

 

Exner, J.E. (1986). Some Rorschach data comparing schizophrenic with borderline and schizotypal personality disorders. Journal of Personality Assessment, 50, 455-472 

 

Gacono C.B., Meloy J.R. & Berg J.L. (1992).Object relations, defensive operations and affective states in narcissistic, borderline and anti-social personality disorder. Journal of personality assessment, 59, 32-49 

 

Gartner J., Hurt S.W. & Gartner A. (1989). Psychological test signs of borderline Personality disorder: a review of the empirical literature. Journal of personality assessment, 53

 

Hilsenroth M., Hibbard S., Nash M., Handler L. (1993). A Rorschach study of Narcissism, Defense & Aggression in Borderline, Narcissistic and Cluster C Personality Disorder. Journal of personality assessment, 60, 346-361

 

Kernberg, , O., F. (1975). Borderline Conditions and Pathological Narcissism., New York: Aronson

 

Kernberg, O., F. (1984). Severe Personality Disordes: Psychotherapeutic Strategies, New Haven/ London: Yale University Press

 

Lerner H., Albert C., Wolf M.(1987). The Rorschach Assessment of Borderline Defense: a Concurrent Validity study. Journal of personality assessment, 51, 334-354

 

Masterson J.F (1972), Treatment of the Borderline Adolescent: A Developmental Approach. New York: Wiley-Interscience 

 

Ogden, T. H. (1985). On potential space. International Journal of Psychoanalysis. 65, 129-145

 

Ogden, T. H. (1989). Playing, dreaming and interpreting experience: Comments on potential space. In M. Fromm & B. Smith (Eds.), The Facilitating Environment: Clinical Applications of Winnicott's Theory (pp. 255-278)

 

Tibon, S .,Handelzalts, J.E & Weinberger Y. (2002). Using the Rorschach for Exploring the Concept of Transitional Space within the Political Context of the Middle East

 

Tibon, S., Weinberger Y., Handelzalts, J.E. & Porcelli, P. (2005). Construct Validation of the Rorschach Realty-Fantasy Scale in Alexithimia

 

Weiner, I. B.(2003). Principles of Rorschach INTERPETATION. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaun Association

 

Zanarini, M., C. (1997). Role of Sexual Abuse in the Etiology of Bordrline Personality Disorder, Washington, London: American psychiatric Press, Inc. 

 

8 תגובות

  • קישור לתגובה מאור שני, 21 אוקטובר 2019 14:02 פורסם ע"י מאור

    היי
    נניח ובוצע מבחן אישיות (פסיכודיאגנוסטי) לנבדק מסויים והתקבלה תמונה של תכונות האופי שלו.
    האם ניתן לשנות חלק מתכונות האופי של הנבדק?
    האם בוצע בדיקה/מחקר בנושא הזה..?

  • קישור לתגובה איתן טמיר חמישי, 24 אוקטובר 2019 00:04 פורסם ע"י איתן טמיר

    הי מאור,
    שאלה מצוינת שנמצאת בבסיס של כל אבחון פסיכולוגי, ובוודאי של טיפול נפשי.
    באופן כללי מאוד, התשובה היא שניתן לשנות חלק מתכונות האופי של הנבדק ועם חלקים אחרים לומדים כיצד לחיות בשלום.
    תודה על הקריאה,
    איתן טמיר, ראש המכון

  • קישור לתגובה שרון שני, 25 נובמבר 2019 01:05 פורסם ע"י שרון

    כמה זמן נמשך אבחון פסיכודיאגנוסטי? כעצב ניתן במפגש קצר יחסית לפענח אישיות של אדם?

  • קישור לתגובה איתן טמיר שני, 25 נובמבר 2019 11:17 פורסם ע"י איתן טמיר

    הי שרון,
    אבחון אישיות כולל מספר מפגשים, שמורכבים מהיכרות, העברת מבחנים אובייקטיים והשלכתיים, סיכום וקבלת דו״ח.
    השאלה לגבי היכולת לפענח אישיות האדם לא נענתה על ידי הפסיכולוגיה האבחונית עד הסוף, שאולי לא תפוענח אף פעם...
    יחד עם זאת, המון ידע מחקרי, אבחוני וקליני הצטבר אצל פסיכולוגים קליניים, בארץ ובעולם, וכאשר מועברת סוללת מבחנים ומעובדת על ידי מאבחן מיומן, מתקבלות תוצאות די מרשימות, מהן ניתן ללמוד המון על הנבדק.
    חשוב לציין שלכל תהליך אבחוני יש מטרה (מסוגלות הורית, התאמה לאימוץ, ועדת החלטה לנוער ועוד) והאופן בו מתקיים האבחון מותאם ספציפית למטרה זו.
    מקווה שעניתי :-),
    איתן, ראש המכון

  • קישור לתגובה רחל ראשון, 08 דצמבר 2019 16:18 פורסם ע"י רחל

    לאחייניתי הומלץ לערוך אבחון פסיכודיאגנוסטי פלוס פסיכודידקטי. האם האבחון הפסיכודיאגנוסטי אינו יכול לענות על האבחון הפסיכודידקטי ומדוע אינו יכול?

  • קישור לתגובה צוות המכון ראשון, 08 דצמבר 2019 19:18 פורסם ע"י צוות המכון

    הי רחל,
    אבחון פסיכודאגנוסטי הוא אבחון שמעריך את היכולות הקוגניטיביות והפוטנציאל של הילד בשילוב עם היבטים רגשיים, ואילו אבחון פסיכודידקטי מרחיב, בנוסף לחלקים אלו, גם חלקים לימודיים ויכולות קוגניטיביות, כמו זיכרון, קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא, חשבון, אנגלית ולפעמים גם קשב וריכוז.

    הבחירה באבחון אחד על פני השני קשורה בסיבת הפניה לאבחון ובאילו כלים מומלץ להשתמש בכדי לאבחן את מקור הקושי.

    כמובן שגם כאשר יש קשיים לימודיים מתעוררים לא פעם קשיים רגשיים סביב זה, אך כאשר יש חשד שהמקור הוא קושי לימודי נפנה לרוב לאבחון פסיכודידקטי.
    מוזמנת לקרוא עוד בראיון עם ענת שועה אברהמי, פסיכולוגית חינוכית במכון:
    https://www.hebpsy.net/me.asp?id=115

  • קישור לתגובה ויויאן שבת, 14 דצמבר 2019 08:20 פורסם ע"י ויויאן

    שלום בני בחטיבה והופנה לאבחון פסיכודיאגנוסטי ע"י מורתו המחנכת ,שאלתי היא ממי אני אמורה לקבל הפניה לאבחונים? האם כל דבר שהוא "חריג" בחברה צריך להדליק לי נורה אדומה? כאימא שדואגת לבנה ולעתידו אני לא רוצה לרוץ לכל מיני אבחונים ולהציק לו בזה, זה מצריך את שיתוף הפעולה שלו וזה גם עלויות לא מעטות שאין עליהן השתתפות קופת חולים.
    אודה על תשובתכם.

  • קישור לתגובה איתן טמיר, ראש המכון שבת, 14 דצמבר 2019 12:16 פורסם ע"י איתן טמיר, ראש המכון

    הי ויויאן,

    סוגיה מצוינת.

    לפעמים אבחון פסכודיאגנוסטי מקיף אינו הכרחי, בעיקר כאשר הצורך ממוקד ומצומצם יותר.

    ההפניה של המחנכת עשויה להיות מבורכת ובנך בהחלט יכול לצאת נשכר מהתהליך, אולם השאלה המרכזית היא - ״מהי מטרת האבחון?״.

    ההמלצה שלי היא להתייעץ עם היועצת החינוכית של השכבה, בחטיבה בה לומד בנך. יתכן שהתייעצות כזו תהיה יותר מדויקת, שכן סביר שהיא בקיאה ומנוסה בשלל המושגים האבחוניים ובצרכים הקליניים שהם משרתים.

    במידה ולא קיבלת אצל היועצת מענה משביע רצון, לגבי שאלת הצורך, ניתן לפנות לפסיכולוגית קלינית או חינוכית, שמנוסה בעבודה עם בני נוער. ניתן לתאם מפגש הערכה כזה בשירות הציבורי (שפ״ח, שפ״ם וקופות החולים), או במסגרת פרטית, כמו במכון טמיר ובמרכזים קליניים דומים.

    חשוב לציין כי קופות החולים כן מציעות השתתפות באבחונים, לפחות באמצעות הערכה פסיכודיאגנוסטית ממוקדת. הנה מה שמצאתי באתר של כללית:
    https://www.clalit.co.il/he/info/ServiceBag/Pages/Service.aspx?pk=074008

    בהצלחה ומוזמנת תמיד לפנות אלינו לחשיבה משותפת,

    איתן

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021