איך מתמודדים עם דחיינות? מנצחים את הדחיינות החל מעכשיו!

דרג פריט זה
(33 הצבעות)
  דחיינות - Procrastination דחיינות - Procrastination

 

 

דחיינות

מתי דחיינות היא נורמלית ומתי היא דחיינות כרונית?

מחקרים, מאמרים, טכניקות וכלים

 

 

"מחר אני אתחיל", "שבוע הבא".. "אחרי החגים".. הנטיה הלא נגמרת הזו לדחות את המשימות שלנו ל"יום אחר" גורמת לכך שהיום הזה לא בא.

אז מהי הדחיינות הזו ולמה היא מגיעה לנו?

ויותר חשוב, איך נתמודד איתה נכון?

 

 

Procrastination THERAPY

 

 

מהי דחיינות?

דחיינות מוגדרת כקושי לסיים משימה מסוימת בפרק הזמן שהוקצב לה.

הגדרה אחרת של דחיינות היא דחיה של משימה במטרה להשיג השפעה חיובית לטווח קצר במחיר של ויתור על מטרות לטווח ארוך.

התופעה טרם נחקרה מספיק, ופסיכולוגים מתייחסים אליה מנקודות ראות סיבתיות שונות: כשל רציונלי, כוח רצון, מוטיבציה, חרדה ודיכאון וקושי בקבלת החלטות.

דחיינות היא תופעה אנושית נפוצה שבה אדם דוחה לאחר כך דבר שהוא אמור להתמקד בו עכשיו, בדרך כלל לטובת דבר אחר שהוא יותר מהנה או נוח לעשייה. בין אם התכנון הוא ללמוד למבחן היום, לטפל השבוע בקרן הפנסיה שלך או להתחיל להתאמן במכון כושר – לרובנו יש מגוון אסטרטגיות הימנעות מפעילויות שאנחנו תופסים כמטלות שחייבים לעשות.

גם אם המחיר שאנו משלמים על דחיינות הוא ברור וגלוי לעין וגם כאשר המחירכבד – לעיתים נמצא את עצמנו משלמים אותו שוב ושוב.

 

 

נטיה לדחיינות

כולנו נוטים לדחות מטלות שאינן חביבות עלינו או מאיימות עלינו. אך כאשר הדחיינות גורמת לפגיעה בתפקוד, חשוב לטפל בה.

לדחיינות מחירים כבדים: אנשים מזניחים טיפולים רפואיים כי הם דוחים שוב ושוב קביעת תורים לבדיקות, הם צוברים חובות מיותרים כי לא שילמו חשבונות בזמן, הם מתביישים להזמין חברים הביתה כי דחו שוב ושוב את ניקיון הבית, הם משלמים שכר לימוד גבוה כי לימודיהם מתפרשים על פני זמן ארוך מהדרוש.

הדחיינות קשורה באופן שבו אנו תופסים את המטלה העומדת בפנינו. אם המחשבות שעולות בנו כאשר אנו חושבים על מטלה לימודית הן: "אני לא מסוגל לכתוב את העבודה הזו", "בחיים לא אגמור את התואר", "זה גדול עלי!" – גוברים הסיכויים שנדחה את העיסוק בה. דחיינים מאופיינים בפרפקציוניזם, כך שאם הם אינם בטוחים בוודאות שיצליחו, לאור הסטנדרטים הגבוהים שהם מציבים לעצמם, הם יעדיפו לא לעשות כלל.

בהתמודדות עם דחיינות, כדאי לזהות את הדרך בה אנחנו תופסים את המטלות הלימודיות ולהגמיש אותה. חשוב לפרק את המטלה לשלבים שונים, להגדיר כל אחד מהם כיעד בפני עצמו ולתת לעצמנו חיזוק לאחר ביצועו. הכנת סדר עדיפויות מסייעת בצמצום החוויה המשתקת של עודף חובות. ומידה מאוזנת של קבלה עצמית, "גם אם לא אסיים מצטיינת דיקן, זה בסדר", יכולה אף היא לסייע.

Procrastination CAUSES

כשאנשים נשאלים מדוע הם דוחים ישנה נטייה להעלות הסברים שקשורים לאישיות האדם: "אני פשוט עצלן", "אין לי מוטיבציה" או "חסר לי כוח רצון".

המחקר הפסיכולוגי בנושא מראה שהסברים אלה פשוט אינם נכונים, ויותר מכך, אינם מועילים להתמודדות עם דחיינות. ישנו צורך בהבנה עמוקה יותר של דחיינות ושינוי האופן בו אנחנו חושבים עליה. השאלה הבסיסית היא למעשה – למה נוצר לעיתים פער כה גדול בין החלטות וכוונות לבין הביצוע שלהן בפועל ואיך ניתן לצמצם אותו?

  

אז הנה:

 

סיבות לדחיינות

פסיכולוגים שחוקרים את הסיבות שמכשילות דחיינים מבחינים בין 7 מוטיבציות שכיחות לדחיינות:

 

ציפיות 

הערכה פנימית לגבי היכולות שלי להשיג את המטרה. מדובר כאן על הערכה שנוטה לתנודתיות לאורך התהליך - לפעמים, בעיקר בתחילת הדרך, אני מרגיש שהיעד שהצבתי בר-השגה במסגרת המאמצים המושקעים. עם הזמן, יכולות אותן ציפיות להתערער, בעיקר סביב קושי בהשקעת משאבים וויתור על פעילויות אחרות שכרוך בהגשמת המטרה.

 

 

משמעת

 לרובנו קשה להיות ממושמעים כדי לבצע פעולות מאתגרות שמובילות אונו צעד נוסף לעבר השגת המטרות שלנו. הכל בסדר. מותר לפגוש ספקות, אפשר לרפות ידיים ולשחרר מאמצים מדי פעם, זה בסדר לפגוש את הקשיים ולתהות האם אתם יכולים להם. האתגר הוא לא לברוח - לתירוצים, להמנעות, לקריסה מלאה - אלא להמשיך להאמין ולשמר תקווה פנימית. החיים הם תקופה קשה.

 

"כשאתה רוצה להצליח כמו שאתה רוצה לנשום, ההצלחה מובטחת.

אם לא, הגיוני שתמצא תירוצים"

--אריק תומס

 

ערך 

מה מידת הערך שאני מייחס למטרה?  בסופו של יום, כולנו מתעדפים פעילויות, עם יותר ופחות תכנון. אם אני רואה את השגת המטרה שלי כהגשמה של חלום חיים (נניח, להיות אקדמאי), סביר להניח שהערך יישאר יציב לאורך זמן. לעומת זאת, אם אני נוטה לאמץ חלום חדש כל שני וחמישי, סביר להניח שערכה של המטרה ישתנה, בעיקר לאור תקיעויות בצמתים מאתגרים יותר בדרך אליה. 

 

"מי שאינו מציב לעצמו מטרה, אין חשיבות לאן הוא הולך"

--- מילן קונדרה

 

זמן

יש אנשים של ריצות קצרות ויש כאלה של מרתונים. כאשר המטרה נתפסת רחוקה מבחינת משך הזמן, ייאלצו האצנים המהירים לגלות איפוק, קור רוח והתמדה. משכי זמן ארוכים הם מקור בלתי נדלה לדחיינות, בעיקר לאור המחסור בחיזוקים נקודתיים לאורך הדרך. שימו לב שהמערכת האקדמית חכמה מספיק כדי לספק המון נקודות הערכה, כמו מבחנים ועבודות, שמאפשרים לתפוס את הזמן בדרך למטרה כמקטעים ולא כהישג יחיד. 

 

 

אימפולסיביות 

עד כמה אתם מצליחים להישאר בטווח יציב של ויסות רגשי? אם אתה אימפולסיבי, אתה יודע כמה קשה להישאר ממוקד במטרה אחת לאורך זמן, מבלי שגירויים מרגשים בחיים יסיטו אותך ממנה. 

Procrastination and LEARNING DISABILITIES 

מיומנויות למידה 

ילדים לומדים כיצד ללמוד בכיתות הנמוכות: לארגן את החומר לקראת בחינה, לבצע מטלות לימודיות כסדרן, לארגן את סביבת הלמידה, לתכנן את לוח הזמנים בצורה מאוזנת. הם לומדים להפריד בין עיקר לטפל, לנסח טיעונים ולהבין את המסרים העיקריים בטקסט שהם קוראים. ישנם ילדים שמתקשים בהפנמת המיומנויות הללו, אך מצליחים לעמוד במטלות בית הספר. כשהם מגיעים ללימודים אקדמאים, העומס הלימודי גדל בצורה משמעותית והחוסר במיומנויות למידה הופך להיות בעייתי.

 

 

התאמה מקצועית 

סיבה פשוטה אך קשה: לעיתים התואר שבחרנו פשוט לא מתאים לנו, אך קשה לנו לקבל זאת.

אנשים בוחרים תחום לימודים אקדמאים ממגוון סיבות, עניין, אופק מקצועי וכלכלי, השפעות סביבתיות.

אחרי התנסות, פעמים רבות, מתברר שההחלטה היתה שגויה:

התחום אינו מעניין כפי שחשבתי; התברר כי אפשרויות התעסוקה אינן רבות בתחום זה -  תוך כדי הלימודים נחשפתי לתחום אחר, מתאים יותר; מסתבר שנדרשים ללימודים כישורים שאין לי. הקושי הוא בשינוי ההחלטה.

ישנם אנשים שחוששים מתגובת הסביבה, "אם אעזוב את לימודי המשפטים, מי ימשיך לעבוד במשרד של אבא?!".

ישנם כאלה שחושבים ששינוי מצביע על חולשה או על כישלון. 

חשוב לברר מה היתרונות בהמשך הלימודים בתחום שבו התחלת ומה החסרונות. האם שינוי עלול לגבות ממך מחיר יקר או שמא המשך לימודים בתחום שאינו מתאים עלול להעצים את הבעיה.

בכל אחת מהאפשרויות, מה הסיכוי להטבת המצב. זכור שהאינפורמציה שעמדה לרשותך כשקיבלת את ההחלטה היתה מוגבלת. היום, מתוך הניסיון שצברת, אתה יכול לקבל החלטה נכונה.

 

סיבות נוירולוגיות 

(אנא אל תתייחסו לממצאים הבאים בתור תירוץ "אובייקטיבי" להצדקה של סחבת דחיינית...). ובכן,  מחקרי מוח שהתבססו על תוצאות של סריקות מוח (fMRI) מלמדים על פעילות-יתר של ה-DMN - מערכת מוחית שמפעילה במקביל כמה איזורים ואחראית בעצם על עצלנות. 

הפעילות המוגברת של ה-DMN גוברת על סיגנלים סותרים מהקורטקס הקדמי (אותו אזור שהחליט להסתער על המשימה) ומובילה אותנו, ברמה ההתנהגותית, להעדפת דחיינות על מה שצריך לעשות כדי להתקדם. 

 

דחיינות כאסטרטגיה לא יעילה של וויסות רגשי

ניתן להבין דחיינות גם כאסטרטגיה לא אדפטיבית לשיפור זמני של מצב הרוח: 

כשאנחנו שרויים במצב רוח רע, אנחנו רוצים להרגיש טוב יותר. אחת הדרכים שמאפשרות מיידית היא לאפשר לעצמנו 'לשחרר' התנהגויות בעייתיות, שבדרך כלל אנחנו מווסתים על ידי שליטה עצמית.

הנחת היסוד היא שביצוע משימות קשות מסב לנו רגשות לא נעימים, כמו חרדות, שעמום, תסכול והתנגדות.

דחיינות היא ביטוי של המנעות מרגשות שליליים אלו באמצעות הרחקת המשימה

ההימנעות מהתגייסות לביצוע משימה מאפשרת מעבר תודעתי: ממאמץ לא נעים לתחושה הדונית (מהנה).  

הזוי ככל שזה נשמע, הבחירה שלנו להימנע מהתמודדות אקטיבית ומאמצת היא החלטה אסטרטגית שתכליתה להפחית כאב.

זוהי החלטה של ממש, בחירה, שמתקבלת ברמה קוגניטיבית שאינה מודעת.

בשפת הגישה הביהוויוריסטית, דחיינות היא חיזוק שלילי - הסרה של התנהגות (המשימה) שגורמת להפחתת הגירוי שלילי (מצב הרוח הרע). 

המנגנון ההתנהגותי של חיזוק שלילי הוא גם הסיבה שדחיינות נוטה לשמר את עצמה ולהתחזק עם הזמן כהרגל תבוסתני וחבלני. 

 

Procrastination THERAPY  

דחיינות אקדמית: קושי לסיים תואר אקדמי

סטודנטים רבים נתקלים בבעיה של דחיינות אקדמית:

אחרי השחרור מהשירות הצבאי, אחרי הטיול למזרח, אחרי הפסיכומטרי, נרשמים לאוניברסיטה או למכללה ומתחילים ללמוד.

בהתחלה הלימודים מרגשים, מעניינים, הקמפוס נראה מזמין ומהנה.

אבל עובר סימסטר ועוד סימסטר והמוטיבציה נשחקת.

אחרי שלוש-ארבע שנים, החברים מסיימים את התואר וממשיכים הלאה, מוצאים עבודה מקצועית ומתחילים את החיים.

מה אתך?

אתה עוד צריך להגיש עבודות סמינריוניות, עוד צריך לכתוב הצעה לתזה, עוד צריך להשלים קורס או שניים, עוד חסרות לך נקודות זכות, עוד צריך לחזור על הקורס שנכשלת בו פעמיים, ועוד ועוד ועוד. התואר נראה כמו משימה ארוכה והסיכוי להשלים אותה נראה רחוק-רחוק.

 

למה זה קורה לך?

ישנם הסברים רבים לקושי לסיים את התואר, ביניהם מיומנויות למידה לקויות, הפרעת קשב ודיכאון. לפעמים חשוב להתייעץ עם איש מקצוע. 

חשוב לדעת כי במהלך העשור האחרון, אחוז הסטודנטים שמחפשים טיפול נפשי בארה"ב צמח משמעותית - מ -19% ב -2007 ל -34% ב -2017.

גם אצלנו בישראל כבר לגיטימי הרבה יותר לפנות לפסיכולוג ולקבל טיפול פסיכולוגי ממוקד שיעיף אותך לעבר המטרה.  

 

 

טיפול בדחיינות אקדמית

אחת הדרכים היעילות לטיפול בדחיינות אקדמית היא טיפול קבוצתי קוגניטיבי-התנהגותי, שיטה קצרת טווח שנמצאה יעילה ותוצאתית. 

טיפול CBT מתמקד בהגדרת מטרות, התמודדות עם הסחות דעת ומתן תגמולים וחיזוקים עבור צעדים לעבר היעד.

במהלך המפגשים הקבוצתיים, המשתתפים עובדים קשה על זיהוי המחשבות הלא רציונליות ואת העיוותים הקוגניטיביים שעומדים בבסיס הנטיה הדחיינית. 

מתוצאות של מחקר הערכה על יעילות של טיפול CBT קבוצתי למתמודדים עם דחיינות של סיום תואר אקדמי, נמצאה הפחתה משמעותית במדדי הדחיינות, המציעה שהתכנית מוצלחת.

 

 

 

מיומנויות למידה לקויות

דיברנו על זה קצת בסעיף הקודם: 

לא צריך להיתפס לפאסימיות.

ניתן לרכוש מיומנויות אלו גם בגיל מבוגר ולימודים אקדמאים הם הזדמנות מצוינת לעשות זאת!

ארגן לעצמך שולחן עבודה, נטול גירויים מעניינים שיסיחו את דעתך.

ארגן מראש את כל עזרי הלימוד הנדרשים לך, ספרים, מחשב, מחשבון, ניירות, מרקרים.

תכנן את הלו"ז שלך מראש: כמה זמן אתה צריך להקציב להכנת עבודה או למבחן?

עקוב אחרי הערכת הזמנים שלך, האם היא מדויקת או שהזמן הדרוש לך הוא רב יותר ממה שהערכת?

נסה לחשוב מה הדברים שחשוב להתמקד בהם ומה שולי.

תעדף את המשימות שלך, אל תנסה להשקיע בהכל בבת אחת ובאותה מידה.

ואל תשכח, בין כל החובות, פנה זמן לאכילה, שינה, ספורט והנאה.

 

הפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) נחשבה בעבר להפרעת ילדות, שחולפת בבגרות.

כיום אנו יודעים שילדים רבים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז גדלים להיות מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז.

אמנם סטודנטים עם ADHD צריכים לרוב להשקיע מאמצים רבים יותר מאחרים כדי לעמוד במטלות הלימודים האקדמאים, אך יש תחומים בהם יהיה להם דווקא קל יותר מאחרים.

אנשים עם ADHD נוטים לחשיבה יצירתית, למשל. בתחומי למידה יצירתיים, כמו עיצוב או ארכיטקטורה, הם יבלטו לטובה. 

לאחר אבחון מתאים, סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז זכאים ויכולים להיעזר בהקלות בלימודים האקדמאיים, בטיפול תרופתי ל-ADHD ובטיפול ממוקד שמסייע בשיפור הפונקציוות הניהוליות, שחיוניות מאוד ללימודים. 

הכרה בקשיים שמציבה הפרעת הקשב ובניית תוכנית לימודית מותאמת עומדת בבסיס ההתמודדות היעילה.

לרוב מוסדות הלימוד יש יועצי הוראה שמתמחים בליווי סטודנטים עם ADHD וניתן לפנות אליהם.

Procrastination and DEPRESSION

 

דיכאון

לימודים אקדמאים יכולים להוות מקור ללחץ נפשי רב.

בייחוד כאשר הם מלווים בלחצים נוספים שמאפיינים את תקופת הגיל הזו: זוגיות, יציאה מן הבית, הבשלת זהות בוגרת.

דיכאון מאופיין בחשיבה שלילית של ייאוש, התמקדות בחסרונות ותחושת חוסר יכולת.

עיוותי חשיבה דיכאוניים מובילים לקשיי תפקוד: צמצום המגעים החברתיים, הימנעות מיציאה מהבית והזנחה אישית.

בנוסף לכל אלו, דיכאון גורם לירידה ביכולות הקוגניטיביים, בעיקר פגיעה בזיכרון ובריכוז.

אם הקושי לסיים את התואר נובע ממצב נפשי כזה, חשוב מאוד לפנות לעזרה מקצועית, שתסייע לשנות הן את דפוסי החשיבה השליליים והן את הפגיעה התפקודית, האקדמית והכללית.

ישנן סיבות רבות לקושי לסיים את התואר. עם חלקן ניתן להתמודד בעזרת מערכות תמיכה, הוראה מתקנת, יעוץ מקצועי ותעסוקתי או ספרי הדרכה.

במקרים בהם אין שיפור במצב והקושי הולך ומעמיק, חשוב לפנות לטיפול נפשי.

טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, למשל, יסייע לך להבין מהן התפיסות שגורמות לקושי, מהם דפוסי החשיבה שמגבילים אותך ואילו שינויים התנהגותיים ופסיכולוגיים מומלצים כדי להצליח בהשלמת המשימה.

  

 

 

האם יש יתרונות לדחיינות?

Tendency to procrastinateמעניין לחשוב על היתרונות שבכל זאת מצויים באסטרטגיה דחיינית: 

לפי Larry Kim דחיינים נהנים מכל העולמות – הם גם נהנים עד הרגע האחרון ואז עושים את העבודה בצורה מהירה ויעילה (בגלל שהלחץ הנפשי מגביר את יכולת העבודה שלהם) ואחרי הכל הם גם נהנים מה-"HIGH", תחושת הסיפוק האדירה שמתלווה לסיום משימה ברגע האחרון והגשתה במועד הנדרש למרות הכל. 

דחיית משימה מעניקה לנו זמן נוסף שמאפשר לעבד את התחושות שלנו לגבי הנושא ולהגיע מוכנים יותר נפשית להתמודדות איתה.

בקיצור, נשמע שיש כל כך הרבה דברים חיוביים בדחיינות עד שלא ברור מדוע היא גורמת לתסכול פעמים כה רבות.

 

 

 

Another Brick In The Wall? -  מחקר

האם יתכן שביצוע מטלות לפי לוח זמנים מדוקדק, נוקשה ומוכתב מראש היא בעצם הבעיה של הדחיינים?

חוקרים מאוניברסיטת בייללנד בגרמניה ערכו מחקר חדש בנושא.

הם בחנו את עולם האמונות והערכים של אנשים בני התקופה וכיצד הוא משפיע על הנטיה הדחיינית. 

החוקרים בדקו 223 סטודנטים באוניברסיטה וניסו להתחקות אחר הדחיינות לעומקה.

הם ביקשו מהמשתתפים למלא יומן מעקב אחר המטלות שהיה עליהם לבצע.

במקביל, הסטודנטים התבקשו לדרג את מידת החשיבות האישית  (האם היא נובעת ממוטיבציה פנימית אמיתית או שרק צריך לצאת ידי חובה, לסמן וי ולהמשיך הלאה?) וגם את מידת השליטה שיש לסטודנט על ביצוע המטלה (אעשה את המטלה כשמתאים לי או שהכריחו אותי להגיש?). 

התוצאות הראו שככל שתחושות השליטה והחשיבות האישית של המשימה נמוכות, כך גוברת הדחיינות כלפיה. וגם להיפך -  כשהסטודנטים הרגישו שיש להם עניין אישי ותחושת שליטה גבוהה במשימות, הם נטו לדחות אותן פחות.

 

 

הפינק פלויד בטח היו מסכימים,

אבל צריך לשים לב שהנתונים הללו לא ישרתו את הדחיינים כתירוץ להתחיל מחר... 

 

 

התשובה כנראה נמצאת במינון:

דחיינות, כמו כל תכונה, טובה במינון הנכון. 

לא לדחות את זה יותר!

 

 

 

צרו קשר כעת לשיחה טלפונית

להכוונה על טיפול CBT בדחיינות ,

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות עמיתות בכל הארץ.

נכווין אותך לטיפול המתאים והמדויק ביותר עבורך-

צוות המטפלים, מכון טמיר

0723940004

 

 

כתיבה:

לאה מרקו , אפרת גרדי , אסתר מכלוף, שייקו ברנדווין, מור צח מוכתר וצוות מכון טמיר

 

מאמר זה נסקר מקצועית ע״י איתן טמיר, MA, ראש המכון. עריכה אחרונה - 3.9.2019 ☑️

מקורות:

 

Badri Gargari, R., Sabouri, H., & Norzad, F. (2011). Academic Procrastination: The Relationship Between Causal Attribution Styles and Behavioral Postponement. Iranian Journal of Psychiatry and Behavioral Sciences, 5(2), 76–72

 

Beutel, M. E., Klein, E. M., Aufenanger, S., Brähler, E., Dreier, M., Müller, K. W., … Wölfling, K. (2016). Procrastination, Distress and Life Satisfaction across the Age Range – A German Representative Community Study. PLoS ONE, 11(2), e0148054

 

Kaytlin Constantin, Megan M. English, Dwight Mazmanian. (2017) Anxiety, Depression, and Procrastination Among Students: Rumination Plays a Larger Mediating Role than Worry. Journal of Rational-Emotive & Cognitive-Behavior Therapy 10

 

Overcoming Procrastination for Teens: A CBT Guide for College-Bound Students. By: William J. Knaus EdD, 2015. New Harbinger Publications

 

Fernie, Bruce A. et al. (2017). A Metacognitive model of procrastination. Journal of Affective Disorders , Volume 210 , 196 - 203

 

Gabry W. Mies, Erik De Water and Anouk Scheres, Planning to make economic decisions in the future, but choosing impulsively now: are preference reversals related to symptoms of ADHD and depression?, International Journal of Methods in Psychiatric Research, 25, 3, (178-189), (2016)

 

Geary, D. C., Hoard, M. K., Byrd-Craven, J., Nugent, L., & Numtee, C. (2007). Cognitive Mechanisms Underlying Achievement Deficits in Children With Mathematical Learning Disability. Child Development, 78(4), 1343–1359

 

Neil A. Lewis, Jr. and Daphna Oyserman (2015). When Does the Future Begin? Time Metrics Matter, Connecting Present and Future Selves. Psychological Science, Vol 26, Issue 6, pp. 816 - 825

 

Niermann H. C.M., and Scheres A. (2014), The relation between procrastination and symptoms of attention‐deficit hyperactivity disorder (ADHD) in undergraduate students, Int. J. Methods Psychiatr. Res., 23, pages 411–421

 

Rebetez M. M. L., Rochat L. & Van der Linden M. Cognitive, emotional, and motivational factors related to procrastination: A cluster analytic approach. Pers. Individ. Dif. 76, 1–6 (2015)

 

Alexander Rozental et al. (2018) Treating Procrastination Using Cognitive Behavior Therapy: A Pragmatic Randomized Controlled Trial Comparing Treatment Delivered via the Internet or in Groups. Behavior Therapy 49:2, pages 180-197

 

Zhang, W., Wang, X., & Feng, T. (2016). Identifying the Neural Substrates of Procrastination: a Resting-State fMRI Study. Scientific Reports, 6, 33203

http://rypeapp.com/blog/7-research-backed-ways-to-stop-procrastinating/

 

http://www.bakadesuyo.com/2013/06/increase-willpower/

 

https://www.bakadesuyo.com/2015/01/how-to-stop-procrastinating/

 

https://byrslf.co/7-surprising-ways-procrastination-can-boost-productivity-1b5d923d639c

 

https://www.yahoo.com/makers/new-research-on-how-to-stop-procrastinating-for-119314112805.html

 

http://www.columbia.edu/itc/gs/study/readings/PROCRAS.htm

 

https://www.psychologytoday.com/us/blog/fulfillment-any-age/201801/new-way-understand-procrastination

 

https://www.youtube.com/watch?v=YR5ApYxkU-U&list=RDYR5ApYxkU-U&t=21

 

https://medium.com/personal-growth/how-to-start-when-youve-procrastinated-on-your-goals-for-too-long-cee0ced9504c

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מכון טמיר מוכר על ידי מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר פסיכולוגים קליניים. בואו להכיר!

אפרת גינס פיינמסר | פסיכולוגית קלינית מדריכה | מכון טמיר תל אביב אפרת גינס פיינמסר | פסיכולוגית קלינית מדריכה | מכון טמיר תל אביב אפרת גינס פיינמסר היא פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב, מדריכה, בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה; בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בר אילן. אחראית על ההתמחות הקלינית במכון טמיר תל אביב, אמונה על הקשר של המכון... More detail
שיבולת שקד | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב שיבולת שקד | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב שיבולת שקד היא פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מהאוניברסיטה העברית. מטפלת בקליניקה עמיתה של מכון טמיר לפסיכותרפיה בתל אביב בגישה פסיכודינמית במבוגרים ומתבגרים שמעוניינים להתמודד... More detail
ד"ר עידית שלו | פסיכולוגית שיקומית מומחית | מכון טמיר בתל אביב ד    ד"ר עידית שלו היא פסיכולוגית שיקומית מומחית בתל אביב, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מומחית בטיפול קוגניטיבי ההתנהגותי, מאמנת אישית ומוסמכת בפסיכותרפיה מבוססת התמקדות (Focusing). ד״ר שלו היא מטפלת עמיתה של מכון טמיר... More detail
רון ארגמן | פסיכולוג בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב רון ארגמן | פסיכולוג בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב   רון ארגמן הוא פסיכולוג בהתמחות קלינית בתל אביב; בעל תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה קלינית במיקוד מבוגרים מהמכללה האקדמית ת"א יפו; בעל תואר ראשון בהצטיינות בפסיכולוגיה ובפילוסופיה מאוניברסיטת בן גוריון.     ניסיון מק... More detail
נועה רוזן | טיפול רגשי לילדים, נוער ומבוגרים | מכון טמיר תל אביב נועה רוזן | טיפול רגשי לילדים, נוער ומבוגרים | מכון טמיר תל אביב נועה רוזן היא עובדת סוציאלית בעלת תואר שני בהתמחות בילדים ומשפחות (M.A); מדריכת הורים מוסמכת מטעם מכון אדלר; לומדת בתוכנית לפסיכותרפיה פסיכודינמית באוניברסיטת תל אביב. מטפלת בילדים ובני נוער בתל אביב; מטפלת בגישה פסיכודינמית... More detail
הדס אורינגר וייס | מטפלת זוגית ופרטנית בצפון תל אביב הדס אורינגר וייס | מטפלת זוגית ופרטנית בצפון תל אביב הדס אורינגר וייס היא מטפלת פרטנית וזוגית בגישה דינמית בצפון תל אביב; בוגרת תואר שני בחוג לביבליותרפיה מאוניברסיטת חיפה, תואר כולל מסלול מחקרי (תזה)- בנושא חשיפה מבוקרת לטראומה בתחום ניצולי שואה. המחקר נערך בעמ"ך- המרכז... More detail
ד"ר יאנה בייטלמן | פסיכיאטרית מומחית למבוגרים | מכון טמיר תל אביב ד ד"ר יאנה בייטלמן היא מומחית בפסיכיאטריה של מבוגרים ויועצת פסיכיאטרית במכון טמיר תל אביב. בוגרת בית הספר לפסיכותרפיה של אונ' תל אביב. ד"ר בייטלמן סיימה התמחות בביה"ח "שלוותה" בשנת 2007, מאז עובדת בביה"ח איכילוב, כיום אחראית... More detail
אפרת גרדי | MSW טיפול קוגניטיבי-התנהגותי | מכון טמיר תל אביב אפרת גרדי | MSW טיפול קוגניטיבי-התנהגותי | מכון טמיר תל אביב אפרת גרדי היא  בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות טיפול בנשים ובסוגיות מגדר; מטפלת CBT בתל אביב ובבית עובד ליד רחובות;  בוגרת לימודי פסיכותרפיה לנפגעי טראומה וכיום מתמקדת בטיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT; חברה ... More detail
רונה קופרבוים | עו"ס קלינית ומטפלת DBT | מכון טמיר תל אביב רונה קופרבוים | עו רונה קופרבוים היא עו"ס קלינית, בוגרת אוניברסיטת בר אילן. מטפלת בפסיכותרפיה בגישה פסיכודינמית בתל אביב במרפאה ציבורית לבריאות הנפש וקנדידטית בתכנית לפסיכואנליזה בגישת פסיכולוגיית העצמי.   כמטפלת בקליניקה עמיתהבמסגרת... More detail
טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב   שמי טלי בורלא גלילי, אני נשואה ואם ל-3, ופסיכולוגית קלינית מומחית בטיפול בילדים בתל אביב. את השכלתי רכשתי באוניברסיטת תל אביב- תואר ראשון בייעוץ חינוכי ובפסיכולוגיה, ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד. את שני התארים... More detail
נאווה צביאלי רפופורט | ד"ר לעבודה סוציאלית | מכון טמיר תל אביב נאווה צביאלי רפופורט | ד ד״ר נאווה צביאלי רפופורט היא בעלת תואר שלישי בעבודה סוציאלית, מטפלת בבני נוער, צעירים ומבוגרים בתל אביב במשך כ- 20 שנה; חברה מומחית באיט״ה.  נאווה היא מטפלת קוגניטיבית התנהגותית בצפון ת״א, נאות אפקה, כעמיתה של מכון טמיר... More detail
דניאלה זוהר עמרמי | עו״ס קלינית ופסיכותרפיסטית דינמית | מכון טמיר ת״א דניאלה זוהר עמרמי | עו״ס קלינית ופסיכותרפיסטית דינמית | מכון טמיר ת״א ברוכים הבאים,   שמי דניאלה זוהר- עמרמי, אני עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית מוסמכת ומטפלת פרטנית ומנחת קבוצות במכון טמיר בתל אביב.   השכלה והכשרה תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה תואר שני בעבודה... More detail
רולה חילו-דביאת | פסיכולוגית קלינית מומחית - מכון טמיר חיפה רולה חילו-דביאת |  פסיכולוגית קלינית מומחית - מכון טמיר חיפה רולה חילו-דביאת היא פסיכולוגית קלינית מומחית בחיפה, בעלת תואר שני(M.A.) בפסיכולוגיה קלינית וחינוכית מאוניברסיטת חיפה. מטפלת עמיתה של מכון טמיר בחיפה.    הכשרה וניסיון מקצועיים את התואר הראשון סיימתי באוניברסיטת... More detail
איילת בורוכוב | MSW מטפלת פרטנית וזוגית | מכון טמיר תל אביב איילת בורוכוב | MSW מטפלת פרטנית וזוגית | מכון טמיר תל אביב איילת בורוכוב היא פסיכותרפיסטית בדרום תל אביב, עובדת סוציאלית קלינית ועמיתת מכון טמיר.   פרטי השכלה תואר ראשון W.S.B בעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית אשקלון (בהצטיינות יתרה) הסמכה בשיטת "12 הצעדים" לטיפול בהתמכרויות, הרשות... More detail
ד"ר צילה סוקוליק | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב ד ד"ר צילה סוקוליק היא פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב (Ph.D), בעלת תואר שני ודוקטורט, שניהם בפסיכולוגיה קלינית מ-Adelphi university, The Derner Institute of Advanced Psychological Studies. מטפלת במסגרת פרטנית, זוגית וקבוצתית במכון טמיר תל אביב, במגוון של... More detail
שירה לברון - MSW | מטפלת רגשית ו-CBT לילדים ונוער בנתניה שירה לברון - MSW | מטפלת רגשית ו-CBT לילדים ונוער בנתניה שירה לברון היא בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית MSW במסלול התמחות קליני בטיפול בילד ונוער מאוניברסיטת תל אביב; פסיכותרפיסטית מוסמכת לילדים ונוער בנתניה  במסגרת קליניקה עמיתה של מכון טמיר; בוגרת לימודי פסיכותרפיה דינמית... More detail
אבי שרוף | פסיכולוג קליני מומחה מדריך | מכון טמיר תל אביב אבי שרוף | פסיכולוג קליני מומחה מדריך | מכון טמיר תל אביב   אבי שרוף הוא פסיכולוג קליני מדריך בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה,יועץ קליני במכון טמיר; מרצה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א; בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה; בתוכנית לפסיכותרפיה ממוקדת באוניברסיטת בר... More detail
אלון נירגד גיא | מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב אלון נירגד גיא | מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב אלון נירגד גיא הוא מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בתל אביב, במסגרת מכון טמיר.    לימודים והכשרה את השכלתי רכשתי באוניברסיטת תל אביב - אני מאסטרנט בפסיכולוגיה קלינית-מחקרית ובוגר תואר ראשון בהצטיינות בפסיכולוגיה ובייעוץ... More detail
ענת שועה אברהמי | פסיכולוגית חינוכית מומחית | מכון טמיר תל אביב ענת שועה אברהמי | פסיכולוגית חינוכית מומחית | מכון טמיר תל אביב ענת שועה אברהמי היא פסיכולוגית חינוכית מומחית; מטפלת ופסיכולוגית ילדים בתל אביב ; חברת צוות מכון טמיר.   ניסיון מקצועי את ההתנסות הטיפולית קיבלתי בעבודתי בשירות הפסיכולוגי, שם אני מטפלת בילדים טיפול פסיכודינמי. ... More detail
איל גינזבורג | מטפל דינמי ועו"ס קליני MSW | מכון טמיר תל אביב איל גינזבורג | מטפל דינמי ועו     איל גינזבורג הוא עו"ס קליני, פסיכותרפיסט בתל אביב,  במסגרת קליניקה עמיתה של מכון טמיר; בוגר תואר שני בעבודה סוציאלית ב-Wurzweiler School of Social Work, Yeshiva University, New York.    בעל ניסיון פרטני וקבוצתי.   בעברי עבדתי... More detail

מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019