מילטון אריקסון | מטפל אסטרטגי ומפתח ההיפנותרפיה (1901-1980)

מילטון אריקסון

מי היה מילטון אריקסון?

כתיבה:

איתן טמיר,

(MA) וראש המכון

 

מילטון אריקסון (1901-1980) היה פסיכיאטר אמריקאי שהתמחה בהיפנוזה ובטיפול משפחתי והיה למייסד החברה האמריקאית להיפנוזה קלינית

אריקסון טיפל בגישה אסטרטגית ונתפס על ידי מומחי המקצוע  כגאון ואשף בטיפול בהיפנוזה, שהיקנה לו שם של אגדה. 

מילטון אריקסון נולד באורום, במדינת נבדה, בקהילת חוואים עניה. 

הוא גדל בוויסקונסין וסבל בילדותו משורת מחלות. הוא לא דיבר עד גיל 4 ומאוחר יותר סבל מדיסלקציה חמורה, מחרשות מוחלטת לטונים ומעיוורון צבעים. 

הוא נישא לאליזבת מור ולזוג נולדו 8 ילדים – 4 בנים ו-4 בנות. הוא מת בגיל 79.

 

 

"החיים יגרמו לך כאב ביוזמתם הם.

האחריות שלך היא ליצור אושר".

 

- מילטון אריקסון

 

 

לרבות מחוויות הילדות שלו התייחס כ״הבזקי אור״ של היפנוזה עצמית, כאשר אחד החדים שבהם של התרחש בזמן שלקה בפוליו. במהלך תקופת החולי, חווה מצב היפנוטי והקדיש שבועות רבים לחידוד מודעותו בנוגע לאופן בו התקשורת הגופנית שלו יכולה לעתים לסתור את זו המילולית. 

מאוחר יותר יטען שמאבקיו העיקשים  בקשיים הפיזיים סייעו לו רבות בפתרון בעיות מעשיות עם מטופליו ומודרכיו. אריקסון בילה זמן רב בבגרותו המוקדמת בבדידות, כשהוא מתמקד בלמידת האופן להבנת שפת הגוף. תחום עניין זה יתמיד ויעסיק אותו לאורך כל הקריירה הקלינית בחייו. הפוליו השאיר את אריקסון משותק חלקית, ובשנות ה-50 לחייו הוא פיתח תסמונת פוסט-פוליו, מצב שבלם עוד יותר את ניידותו והכריח אותו להשתמש בכיסא גלגלים. להתמודדות עם עייפות שרירים וכאב, הוא השתמש בטכניקות של היפנוזה עצמית, שבאמצעותן סייע גם למטופליו. 

 

 

אילו תיאורטיקנים השפיעו על אריקסון?

במהלך הקריירה עבד אריקסון עם מומחים  מובילים בשדה הטיפול הנפשי, בהם גרגורי בייטסון, מרגרט מיד וג׳יי היילי, כאשר זה האחרון הביא את עבודתו של אריקסון על ההיפנוזה לתשומת הלב של השדה הקליני, עם פרסום ספרו  Uncommon Therapy: The Psychiatric Techniques of Milton H. Erickson, M.D

לאחר פרסום הספר הפך אריקסון למומחה מבוקש בתחום ההיפנוזה והטיפול ההיפנותרפי. הוא השפיע על עבודתם של רבים, הרים תרומה עצומה לתחומי רפואה, בהם פסיכיאטריה, פסיכולוגיה ופסיכותרפיה, ותומכיו הקימו בתי ספר ברחבי העולם בהם פעלו על פי משנתו.

בין היתר השפיע על פסיכותרפיה קצרת מועד, טיפול ממוקד פתרון, טיפול אסטרטגי, טיפול משפחתי מערכתי, פסיכולוגיה של הילד, אימון להישגים בספורט והתפתחות ה-NLP (ניתוב לשוני פיזיולוגי). 

 

 

כיצד נראית היפנותרפיה אריקסוניאנית?

בטכניקות ההיפנוטיות שלו, אריקסון נסמך על סטוריטלינג ומטאפורות ולעתים שילב היפנוזה במפגשים טיפוליים מסורתיים.

הוא האמין שמטופלים נוטים להתנגד להיפנוזה משום שהם מהססים לשנות את התנהגותם. הוא הקפיד לדבר בשפה שנתנה למטופל שליטה מוחלטת על התכנים בהם ישתף כשהוא מהופנט והשימוש במטאפורות היווה גישה לא מאיימת שאפשרה למטופל לפנות לבעיותיו בלי לגעת בהן ישירות. 

אריקסון טען שגם כאשר המטופל אינו שרוי תחת השאה היפנוטית, מוחו הלא-מודע עדיין קשוב. הוא הדגיש כי מטפלים יכולים להציע למוח הלא-מודע אפשרויוית, גם ללא מודעות המטופל.

 עוד היה ידוע במתיחותיו וברעיונותיו שהופיעו לעתים בהרצאותיו, בספריו ובכתביו, וכן היה חלוץ בשימוש בטכניקות בלבול בהיפנותרפיה: בלבול מעסיק את המוח המודע במחשבה מבלבלת, ובכך מאפשר למטפל גישה ישירה אל המודע. 

דוגמה לטכניקה כזו היא לחיצת היד ההיפנוטית של אריקסון: המהפנט מתחיל ללחוץ יד למטופל ואז משנה את הלחיצה באופן מפתיע, על ידי כך שהוא נוגע בפרק היד או בשעונו של המטופל. שינוי זה בציפיות עשוי ליצור טראנס הדומה לזה שבהיפנוזה, ובכך מתאפשר למהפנט להציע למטופל הצעות. 

 

 

איך להביא לשינוי גדול בטיפול קצר?

אריקסון לא היה חסיד של טיפול פסיכולוגי ארוך, ולפעמים ראה מטופל פעם אחת בלבד, במפגש שהביא לשינוי ארוך טווח.

לתפיסתו, תפקידו הראשון של המטפל הוא להקל על אי-הנוחות הפסיכולוגית אותה חווה המטופל ולא לנבור במה שמאחורי הבעיות. 

כמו עם קוביות דומינו, אריקסון האמין כי שינוי קטן יכול להביא לאפקט גדול שישפיע בכל החיים, וכי תפקיד המטפל הוא להיות מנחה אסטרטגי ואקטיבי, בניגוד לתפיסת המטפל הפאסיבי בגישה הדינמית. 

האסטרטגיות של אריקסון התמקדו בפתרונות ובחיפוש אחר פיתוח מיומנויות שיאפשרו למטופלים להמשיך הלאה ברגעים מאתגרים. 

עוד גישה מהפכנית שהציג, שנראית כיום קומון-סנס, היא זו אשר אינה מתעלמת מהשפעתם של בני משפחה אחרים על הטיפול. אריקסון ראה את המטופל כחלק ממערכת רחבה יותר, וכאשר הדבר היה אפשרי – עירב בטיפול בני משפחה רלוונטיים. רבים מבני דורו ראו בכך ״חילול הקודש״. 

 

הפסיכותרפיה האריקסוניאנית עושה שימוש בכמה טכניקות מקוריות, בהן:

  • תקשורת דרך מטאפורה – דבר שיכול לסייע להתגבר על התנגדות ולגרום למטופל להרגיש פחות חשוף

  • לאפשר או לעודד נסיגה טיפולית - אריקסון האמין שעל ידי כך שיגרום לכישלון מכוון, יוכל לשלוט בכישלון ובכך לאפשר לו לשרת ככלי טיפולי במקום להיות מכשול מוחץ

  • להציג למטופל סמיות כפולה או דילמה תרפויטית חיובית - אריקסון טען כי גישה זו הופכת אנשים לסוגסטיביים יותר

  • לעודד התנהגות על ידי ניסיון למנועה - הדבר דומה לפסיכולוגיה הפוכה, כאשר המטפל עשוי, למשל, לשבת בשקט עם מטופל שקט עד שיחל לדבר בעצמו. הדבר מעניק למטופל שליטה ומשחרר את המטפל מהחובה לכפות ציות או התנהגות שולטת

  • להדגיש את התכונות החיוביות ולבנות על חוזקות

  • המנעות מפסיכואנליזה, מחקירה עצמית או מאינטרוספקציה. פרקטיקה זו מאפשרת למטופל להתמקד במחשבות והתנהגויות ומאפשרת למטפל לשמור על משך טיפול קצר 

 

אריקסון לא ראה בלא-מודע כוח שלילי בעיקרו, והתייחס אליו כאל דבר שיש לבטוח בו בפעילויות יומיומיות רבות. הוא לא ראה ב״תובנות״ שבשורש בעיות מוקד עיקרי לטיפול. 

מקרי החקר של אריקסון מפורסמים בכך שהם מתארים ״מזורים פלאיים״, והייתה לו השפעה גדולה על ההכרה בהיפנוזה, שנחשבה לסוג של אמונה טפלה, כטכניקה המוכרת כיום כאחד הכלים החזקים ביותר לשינוי.

אריקסון לא היה רק מטפל גדול אלא אף חוקר דגול שהתעמק ביכולות ובגבולות ההיפנוזה ככלי לשינוי.

חלקים גדולים מעבודתו סתרו את הדוגמות הפסיכולוגיות המקובלות, אך לבסוף לא ניתן היה להתעלם מהתוצאות שהניבה דרכו.

אריקסון לא ניסה ליצור מבנה של תיאוריה פסיכולוגית ולמסגר את המטופלים בתוכה. ראשית ראה את המטופל ואז החליט כיצד לעבוד איתו כאדם ייחודי.

למרות שהיה חולה מאוד בזקנתו, המשיך ללמד, להדגים ולתרגל את מיומנויותיו יוצאות הדופן כמטפל. 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021