פוביות | סוגים, גורמים, טיפולים פסיכולוגיים, מטפלים והמלצות (2022)

פוביות

 

תוכן העניינים במאמר שלנו על פוביות:

 

הגדרה של פוביה 

 

סימפטומים של פוביות 

 

פוביות נפוצות יותר ופחות

 

שכיחות של פוביות

 

גורמים לפוביות

 

טיפולים בפוביות

 

מטפלים מומלצים לטיפול בפוביות 

 

פוביות בימי הקורונה

 

  

 

 

מהי פוביה?

המונח פוֹבְּיָה (בעברית: בעת) מתאר מצב נפשי של פחד כרוני מוגזם מאובייקט או מצב מסוים, המשבש באופן ממשי את תפקוד האדם המתמודד עמו. 

פוביה ספציפית מוגדרת כפחד לא רציונאלי והימנעות התנהגותית מאובייקט ספציפי או מצב מסוים.

בניגוד לחרדות אחרות, פוביות מקושרות לגורם ספציפי.

אדם בעל פוביה עשוי להכיר בכך שהפחד אינו הגיוני או מוגזם, אך עדיין אין ביכולתו לשלוט בתגובותיו.

 

בממוצע - פוביות נוטות להתחיל בגילאי 15-17, בעוד שהפרעות חרדות ככלל מתחילות בגיל ממוצע מאוחר יותר: 20-23.

מעניין שפוביות כמעט אף פעם אינן מופיעות לראשונה אחרי גיל 30. 

 

יש המון סוגים של פוביות, חלקן מוזרות, חלקן מתעדכנות ברוח התקופה:

למשל, קרבופוביה (פחד מפחמימות), נומופוביה (פחד לאבד את הטלפון הניד), חרדת אקלים (Eco-Anxiety) ועוד.

 

עם זאת, איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA) ממקד אותנו עם שלושה סיווגים עיקריים של פוביות: 

 

  • פוביה חברתית - שנקראת היום חרדה חברתית 

 

 

הנה סרטון מצוין של ״כאן מכירים״,

על פוביות פחות שכיחות ויותר מוזרות:

 

 

 

מה ההבדל בין פוביה ספציפית לפוביה מורכבת?

קיימת הבחנה בין פוביה פשוטה / ספציפית לבין פוביה מורכבת:  

 דוגמא שכיחה לפוביה מורכבת היא אגורפוביה, מצב קליני בו כמה פוביות מחוברות יחדיו, בדרך כלל משתלבות בה חרדות ממוקדות נוספות, למשל פחד להיות לבד, פחד להשתגע וקלסטרופוביה. 

פוביה מורכבת הרבה יותר קשה לטיפול בהשוואה לפוביה פשוטה והיא משפיעה חזק יותר על רווחת המתמודד.

 

 

אבחון ותסמינים של פוביות

 

אבחון של פוביות מבוסס על ראיון קליני יסודי והנחיות אבחוניות. 

 

הרופא או המטפל מברר לגבי הסימפטומים וגם לוקח היסטוריה רפואית, פסיכיאטרית וחברתית.

הוא או היא עשויים להשתמש בקריטריונים האבחוניים, כפי שהוגדרו ב-DSM-5-TR, מדריך האבחון והסטטיסטי של הפרעות נפשיותֿ שפורסם ב-2022 על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.

 

 

פוביות שייכות לקבוצת הפרעות החרדה.

 

 

ב-DSM מופיעים 12 סוגים של הפרעות חרדה, מתוכן ארבע הפרעות הכוללות פוביות:

 

  • הפרעת פאניקה עם אגורפוביה (פחד ממקומות פתוחים ומקומות שקשה להימלט מהם)

  • אגורפוביה ללא היסטוריה של הפרעת פאניקה

  • פוביות ספציפיות

 

הטיפול הפסיכולוגי המתאים ביותר בפוביה, נגיע לכך בהמשך, הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT.

 

טובה בן צבי מרק פסיכולוגית קלינית מומחית מדריכה ומטפלת CBT מכון טמיר תל אביב

טובה בן צבי מרק, פסיכולוגית קלינית מדריכה

ומטפלת CBT בפוביות, מכון טמיר ת״א

 

 

אבחנה מבדלת

אחד הצעדים הכי חשובים באבחון של פוביות הוא להחליט האם הסימפטומים מוסברים באופן בהיר והגיוני יותר ע״י הפרעה נפשית אחרת.

התהליך הזה נקרא אבחנה מבדלת.

העובדה שפחד מסוים שזוהה הוא ממשי ולא רציונלי מבדיל בין פוביות לבין הפרעות חרדה אחרות, כמו הפרעת חרדה מוכללת (GAD), שמתאפיינת בדאגות מתמשכות לגבי העתיד. 

אנשים שחווים פוביה יכולים להצביע על אובייקט ספציפי או סיטואציה מסוימת שמפחידה אותם , כאשר עצם היכולת לזהות את הפחד כלא רציונלי מבחינה בין הפרעות חרדה להפרעות פסיכוטיות.

אנשים עם הפרעות פסיכוטיות מאמינים באמת ובתמים שהפחד מבוסס על סכנה אמיתית לחלוטין, למרות שטבעו של הפחד נראה לא הגיוני לאחרים.

עוד דוגמא:

מה ההבדל בין פוביה לבין גועל?

גועל שונה מפחד.

עדויות עדכניות מלמדות כי גועל קשור משמעותית לפוביות מפני בעלי חיים קטנים (במיוחד פוביה מחרקים), פוביה מזריקות ופחדים מזיהום שמאפיינים הפרעות אובססיביות-כפייתיות.

לכל ההפרעות הללו יש חיבור ראשוני לתחושת גועל והיא מהווה מרכיב משמעותי בפסיכופתולוגיה שלהם. 

 

מהן פוביות מצביות?


פוביות מצביות כוללות פחד מסיטואציות ספציפיות, תלויות מצב, למשל פוביה מטיסות, פחד מנסיעה ברכב או בתחבורה ציבורית, חרדת נהיגה, נסיעה על גשרים או במנהרות או הימצאות במקום סגור, כמו מעלית.

 

 

נדב דרדיק פסיכולוג בהתמחות קלינית מכון טמיר תל אביב 

נדב דרדיק, פסיכולוג בהתמחות קלינית,  מטפל בפוביות, מכון טמיר ת״א

 

 

 

סוגים של פוביות 

יש המון סוגים של פוביות ספציפיות. 

 

פוביה ספציפית מתבטאת בפחד מתמשך וקבוע, מוקצן או לא הגיוני, ממצב או אובייקט מסוים:  

חשיפה לאובייקט או הסיטואציה מעוררי הפחד מביאה לתחושה קשה שמזכירה לרוב התקף חרדה (התקף פניקה) - תסמינים פיזיים כמו הזעת יתר, דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, סחרחורת, התעלפות, רעד ועוד תגובות גופניות שמעידות על מצב חירום. 

 

הפחד הפובי מביא עם הזמן להימנעות מהגורם או המצב מעורר החרדה, מה שעלול להתדרדר לפגיעה תפקודית משמעותית. לדוגמא, אדם שפוחד ממקומות סגורים עלול לוותר מראש על מקום עבודה שממוקם במשרד או לטפס בכל בוקר 30 קומות כדי להימנע מהחרדה שמעוררת בו שהות במעלית.

 

הפוביות הכי שכיחות

 

הנה דוגמה עם תיאור מקרה שממחיש:

הפוביה האישית של מאיה

מאיה היא הבחורה הכי 'נורמלית' שיש.

היא בת 27, אוהבת לחיות, גרה בדירה בגבעתיים עם שותפים ולומדת מנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הקשר שלה עם משפחת המקור מצוין, היא מרגישה בטוחה עם המראה שלה, יש לה חברים טובים לאורך הרבה שנים והיא בזוגיות הדדית ומתגמלת כבר שנה שלמה.

למאיה יש רק באג אחד קטן: היא פוחדת לשהות במקומות בהם לא תוכל למצוא שירותים, מה שעלול מבחינתה להביא אותה למצב בו לא תוכל לשלוט במתן שתן ו'ייברח לה'.

הרקע ההסטורי זכור לה (היא מכנה אותו 'הטראומה שלי'): גרעין הפחד נוצר בטיול שנתי מכיתה ה' או ו', אז עמדה ממש בסיטואציית קצה, ולמרות שהצליחה להתאפק, עוצמת החרדה שחוותה באוטובוס, בדרך לאכסניית הנוער בה לנה השכבה שלה, הייתה חזקה מאוד.

היום היא עושה הכל כדי לא לעלות על אוטובוסים או מוניות שירות, בטח לא לנסיעות ארוכות. היא נמנעת בקפידה מתחבורה ציבורית ואפילו בנסיעה במכונית היא חוששת שלא תספיק לעצור בזמן. עם הפחד הזה, שמבחינתה אינו מעוגן באמת במציאות, היא הגיעה לטיפול פסיכולוגי, קצת נבוכה בהתחלה, אבל עם נכונות ואומץ להשתחרר מהפוביה האישית שלה, יחד עם מטפלת CBT נבונה, היא התחילה תהליך ממוקד וקצר שפתר את הבעיה. 

 

סוגים של פוביות בציורים - צפו באמנות של שון קרוס -<

 

יהודית לוי MSW פסיכותרפיסטית מומחית מכון טמיר בתל אביב

יהודית לוי, MSW, מטפלת בפוביות, בנאות אפקה, מכון טמיר ת״א

 

טוב, יש מספיק ממה לפחד, אבל הפסיכולוגיה ניסתה לעשות לנו סדר בחרדות וסיווגה 5 סוגי פוביות:

 

 

לילדים יש פוביות ופחדים הרבה יותר יצירתיים מאיתנו, כמו פוביה מבלונים , ליצנים , ברקים ורעמים  ועוד.

 

מיכל שני מטפלת EMDR טיפול בחרדה וטראומה MA בכפר סבא

מיכל שני, מטפלת בפוביות וחרדות, מכון טמיר כפר סבא 

 

 

 פוביות במספרים - שכיחות וסטטיסטיקה

  • אם אתם אמריקאים, יש סיכוי של 12% שתתמודדו במהלך החיים עם פוביה ספציפית / פשוטה (כלומר, פוביה מאוביקט או ממצב מעורר חרדה). אם אתם ישראלים, כנראה שהסיכוי שלכם קצת יותר נמוך.

  • פוביות חמורות, שמרתקות את האדם לביתו שכיחות בשיעור של 1% מהאוכלוסייה הבוגרת.

  • פוביות נפוצות יותר בקרב נשים, אם כי היחס בין גברים ונשים שונה בהתאם לסוג הפוביה - למשל, גברים פוחדים פי שתיים מנשים כשמדובר על פחד מדם ופחד מזריקות ולעומת זאת בהתייחס לפוביה מבעלי חיים (למשל נחשים, גו'קים או כלבים), ההבדל בולט הרבה יותר "לטובת" הבנות- 95% נשים, 5% גברים. 

  • הפוביות הכי שכיחות הן: ארכנופוביה - פחד מעכבישים; אופידיופוביה: פחד מנחשים; אקרופוביה: פחד מגבהים; אגורפוביה: פחד מסיטואציות בהן יש קושי להימלט / לברוח; סינופוביה: פחד מכלבים; אסטרפוביה: פחד מרעמים וברקים; טריפנופוביה: פחד ממחטים/ זריקות/ בדיקות דם.

 

זיוון קורן פסיכותרפיסטית בהוד השרון מכון טמיר

זיוון קורן, מטפלת בפוביות בהוד השרון

 

 

מה גורם לפוביות?

כמו הרבה הפרעוות נפשיות אחרות הגורמים לפוביות כרוכים בשילוב בין כמה היבטים. 

 

הסיבות עשויות לכלול:

 

  • התנסויות שליליות: פוביות מתפתחות לעיתים קרובות כתוצאה מחוויה קשה או התקף פאניקה שפרץ בהקשר של אובייקט או מצב ספציפי.

  • גנטיקה וסביבה: הרבה פעמים נראה פוביה אצל ילדים שמופיעה גם אצל ההורים. ההסברים לכך יכולים להיות גנטיים או נלמדים.

  • תפקוד המוח: שינויים בתפקוד המוח עשויים גם למלא תפקיד בפיתוח פוביות.

 

 

טיפול בפוביות

פוביה ספציפית היא כאמור סוג של הפרעת חרדה המתאפיינת בפחד משמעותי מאובייקט או מצב ספציפי אשר מובילים בדרך כלל לבחירת התנהגות של הימנעות. 

למרות שפוביות ספציפיות הן תופעה נפוצה למדי בקרב האוכלוסייה לא רבים מגיעים לטיפול אולי כי המודעות לכך שבעיה זו יחסית קלה לטיפול ועם אחוזי הצלחה גבוהים.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי 

חוד החנית בטיפול בפוביות היא שיטת ה-CBT, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, והיא כוללת בתוכה טיפול בחשיפה (Kaczkurkin & Foa, 2015):

המטרה בטיפול CBT היא לשנות את צורת החשיבה של המטופל כך שיוכל להתמודד בצורה טובה יותר עם הפחד שלו. שינוי צורת החשיבה נעשה הן בעבודה קוגניטיבית והן בתהליך מדורג של חשיפה מול הפחד.
טיפול תרופתי גם הוא אפשרי אך יש לו שימוש מועט יותר בטיפול בפוביה ספציפית. לפעמים מטופלים בוחרים בטיפול זה כאשר טיפול CBT לא זמין עבורם או כאשר ישנה מגבלת זמן וצורך להתמודד עם הבעיה במהירות.

 

סוג נוסף של טיפול שתופס תאוצה בשנים האחרונות- מציאות מדומה. בטיפול בפוביה באמצעות מציאות מדומה (VR), משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות על מנת ליצור סביבה שמחקה כמה שניתן את המציאות מעוררת החרדה. למשל, הקרנת תמונות של נחש במסך תלת-מימד, או שימוש במשקפיים שיוצרות תלת-מימד תוך השמעת קולות מוחשיים. טיפול ששילב מציאות מדומה יחד עם חשיפה אמיתית (עם נחש אמיתי) נמצא יעיל יותר מאשר חשיפה בדימיון.

 

בניית היררכיה בטיפול בפוביות

היררכיות חשיפה הן הכלי הבסיסי ביותר בטיפול CBT בפוביות.

הטיפול עובד באמצעות הקהיה שיטתית (דסנסטיזציה סיסטמטית, אחד העקרונות הוותיקים, הפשוטים והיעילים ביותר בטיפול התנהגותי -

ככל שניחשף בסביבה בטוחה ובאופן הדרגתי בפני אירוע מעורר פחד, כך ילך הפחד ויפחת מפעם לפעם.

 

החרדה תעבור לאט לאט הקהיה, התרגלות (הביטואציה)

 

בניית היררכיה היא תהליך פשוט ואינטואיטיבי להבנה:

המטפל והמטופל מכינים יחד רשימה עם המצבים הספציפיים שמעוררים במטופל חרדה, תוך ציון מידת החומרה של החרדה בכל מצב.

 

ראו כאן סרטון של מספר דקות, בו מטפל CBT מכין יחד עם המטופל היררכיית חרדה להתמודדותו עם פוביה מכלבים: 

 

 מוזמנים לצפות כאן בתהליך ההיררכי כולו, בדף הסבר ברור ופשוט מתוך אתר coastalcenter

 

מודלינג (Modeling)

מודלינג מתייחס למצב בו רואים אדם אחר המתמודד עם האובייקט/המצב מעורר הפחד.

לדוגמא, המטפל מלטף כלב. המסר המועבר למטופל הוא שאפשר להיות בקרבת כלב להישאר רגוע.

הרעיון הוא לראות שלאדם האחר לא קורה כלום, כאשר בהדרגה מערבים גם את המטופל בחשיפה עד שהפחד נעלם.

המנגנון שאחראי על השינוי הטיפולי הוא בדיקה ושינוי הקוגניציות, זאת בניגוד לטיפולים יותר התנהגותיים שעובדים על חשיפה, הביטואציה/התרגלות.

 

מודלינג אמור לשנות את ייחוס הסכנה ודרך שינוי זה, מווסתת רמת העוררות.

המחשבות הן גורם מתווך, שמבהיר ומסביר.

 

לפעמים משתמשים במודלינג במשולב עם דנסיטיזציה שיטתית.

 

 

טיפול תרופתי

לרוב, הטיפול בפוביות אינו מחייב טיפול תרופתי מקביל, למרות שבמקרים מסוימים תרופות נגד חרדה, הניתנות במרשם רופא, עשויות להקל נקודתית או לסייע לקידום תהליך טיפולי.

מחקר עדכני מתאר את היעילות של השימוש ב-CBD, החומר הרפואי בקנאביס (שאינו ממסטל), בו ניתן להיעזר במהלך הטיפול.

התוצאות מעודדות, אולם קנאביס מעורר לעיתים בדיוק את ההיפך - חרדה, לחץ וחוסר שקט. 

 

טיפול קבוצתי לפוביות

האלטרנטיבה לטיפול פרטני בפוביות היא טיפול קבוצתי, שיכול להיות מדיום מצוין לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי שמוסיף נדבך למפגש אחד על אחד. 

מפגשי CBT קבוצתיים לטיפול בפוביות נמשכים במרבית המקרים שעה וחצי כל פעם.

המשתתפים חולקים קושי פובי ספציפי, כמו חרדה מטיסה. הם עשויים לבצע החשיפה ההדרגתית באמצעות התכנסות מאורגנת בשדה תעופה, בו יתמקדו בשילוב של שיעורים פסיכו-חינוכיים ומפגשי חשיפה בקרבת השדה. 

 

טיפול בהיפנוזה

גם היפנוזה יכולה להיות יעילה להתמודדות עם פוביות. 

מרבית הפוביות קיימות בתת מודע. הן תגובות נלמדות ולכן פגיעות במיוחד להיפנוזה. מחקרים ותיאורי מקרה קליניים מלמדים כי יש ערך רב לשילוב של היפנותרפיה עם שיטות טיפול אחרות בפוביה, בעיקר טיפול CBT.

טיפול בהיפנוזה יוכל לעזור לכם לבחון את תגובת הפחד, לבנות את החשיפה המתאימה לפוביה ולהקל על החרדה הנלווית.

השימוש בהיפנוזה בימינו נע בטווח, בין טכניקות הרפיה מודרכות לרגרסיה מונחית, בהן פסיכולוג קליני / פסיכיאטר עוזר לכם להתעמת עם הזיכרון שיצר במקור את הפוביה.

 

 

המלצות על מטפלים בפוביות

בהמשך המאמר נדון בדרכים ובשיטות הטיפול הפסיכולוגי הרלוונטיות.

בינתיים, למי שמחפש מענה מיידי מוזמן לפגוש מטפל מומחה בפוביות קרוב למקום המגורים: 

הטיפול היעיל, המהיר והמוכח ביותר להפחתה של תסמיני פוביה נקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, או בקצרה CBT.

אנו מזמינים אתכם לשיחה טלפונית ראשונית, בה נקיים הערכה ולאחריה תוכלו לקבל המלצה למטפל/ת מתאים באיזור מגוריכם:

בתל אביב, רעננה וכפר סבא, רחובות, ראשון לציון, חולון ובת ים, חיפה והקריות, ירושלים, באר שבע, אשקלון, אשדודמודיעיןנתניה חדרה פתח תקווה, ראש העין ועוד. 

 

לירון יניב מטפלת CBT ברעננה מכון טמיר בשרון

לירון יניב, MSW, מטפלת CBT בחרדות ופוביות ברעננה, מכון טמיר

 

 

מילה על פוביות בתקופת הקורונה 

המין האנושי עדיין מעכל את מה שעבר ועובר עליו בתקופת משבר הקורונה.

 

גם אם יימצא בקרוב חיסון והלוואי שגם תרופה, ההשפעות הפסיכולוגיות של המגיפה, לצד ההשלכות הכלכליות, נותנות היטב את אותותיהן בתרבות, במבנה המשפחתי ואצל מטפלים/ות ומטופלי/וץ בקליניקות. 

 

חשוב לקבל את המציאות, לפיה פוביות נוטות להתגבר בתנאי לחץ מתמשכים.

מחקר שבחן האם קיימת פוביה מקורונה בצוותים רפואיים, הגיע למסקנה כי פוביה כזו קיימת גם קיימת בקרב אנשי מקצוע בתחום הבריאות וגורמת לתסמינים פסיכולוגיים מגוונים על בריאותם הנפשית של עובדים בצוותים קדמיים.

במחקר שהתקיים בפקיסטן ופורסם באמצע מאי 2020, נשאלו 250 רופאים, אחיות ופרמדיקים שמתמודדים במגע ישיר עם חולי קורונה, על היבטים מגוונים בבריאותם הנפשית העכשווית. התסמינים הנפשיים דווחו בשפע ולא הותירו ספק לגבי המסקנות: חובה לדאוג לרווחתם הנפשית של "לוחמי הקורונה", שחווים את המאבק שעה שעה בכל משמרת, מאבק שגובה מחיר. 

 

אבל לא רק צוותים רפואיים מפתחים תסמינים פסיכיאטריים, כולנו נמצאים באותה סירה, ומכיוון שמדובר הפעם באיום בלתי נראה שגם איננו יודעים כיצד ומתי יסתיים, פוביה מקורונה נהייתה נחלת הכלל.

התגובות כלפי הטיפוס במפלס החרדה שונות ומגוונות:

בעוד שישנן אסטרטגיות יעילות להתמודד עם האיום, כמו צמצום צריכת המדיה, אף אחת מהן אינה מושלמת בפני עצמה וחשוב להבין שהרגשות ש'תוקפים' אותנו בזמנים הבלתי שגרתיים והמדאיגים הללו הם נורמליים לחלוטין - זה בסדר גמור להרגיש חרדה. 

אנשים רבים חווים חרדות ואובדן בעקבות הקורונה ואין להפחית במשקלן.

הרבה מאוד אינו נתון בשליטתנו, מה שתורם לחוסר אונים, שקשור גם לדיכאון.

חשוב להבין שהרגשות הללו טבעיים ביחס למצב, וחשוב גם לדעת איך "להיות מספיק גדולים כדי להיות קטנים", להכיר בחולשה ולחפש עזרה נפשית מקצועית.

 

 

מחפשים טיפול CBT לפוביות?

נמאס לכם לפחד מהפחד?

פגשו מטפל CBT מנוסה בטיפול בפוביות בתל אביב,

בעלות של 320-380 ש״ח, במרכז של מכון טמיר,

(למבוגרים, ילדים ונוער), או עם העמיתים/ות שלנו,

בבאר שבעירושליםחיפה,

ראשון לציוןרחובות,

חולון ובת יםפתח תקווה,

כפר סבא ורעננההצפון ועוד

 

התקשרו להכוונה,

 

אנחנו פה:

 

072-3940004

 

 

חיוך לסיום?

סיביל מונה את רשימת הפוביות של אמא שלה,

בקטע ישן, אבל מורבידי וחזק,

מתוך הסדרה הבריטית

המלון של פולטי:

 

  

 
 
 

ורוניקה עובדיה מטפלת בגישות הגל השלישי של CBT בשוהם

ורוניקה עובדיה, MSW, מטפלת בפוביות בשוהם

 

 

גליה כץ MSW מטפלת CBT בבאר יעקב

גליה כץ, MSW, מטפלת CBT בפוביות, באר יעקב

 

 

אליה שטיינברג MSW מטפלת קוגניטיבית התנהגותית ומדריכת הורים בירושלים מכון טמיר

אליה שטיינברג, MSW, מטפלת CBT בפוביות בירושלים, מכון טמיר

   

 

בר אורקין פסיכולוג במכון טמיר תל אביב בהתמחות קלינית

בר אורקין, פסיכולוג בהתמחות קלינית, מטפל בחרדה ופוביות, מכון טמיר ת״א

  

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון

 

8 ביוני 2022   

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

האם טיפול בחרדות ובפוביות באמצעות קנאביס רפואי עובד? 2018, מתוך הבלוג של מכון טמיר, אביליקו: http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=7258&postId=4218&lang=HEB

 

Adolphs, R. (2013). The Biology of Fear. Current Biology : CB, 23(2), R79–R93

 

Alladin, A (2016) Integrative CBT for Anxiety Disorders: An Evidence-Based Approach to Enhancing Cognitive Behavioural Therapy with Mindfulness and Hypnotherapy West Sussex: Wiley Blackwell

 

Aue, T., Hoeppli, M.-E., Piguet, C., Sterpenich, V., & Vuilleumier, P. (2013). Visual avoidance in phobia: particularities in neural activity, autonomic responding, and cognitive risk evaluations. Frontiers in Human Neuroscience, 7, 194

 

Overcoming Specific Phobia - Therapist Protocol: Edmund Bourne & Matthew McKay, 1998. New Harbinger Publications

 

Brannon, N., & Schuyler, D. (2000). Comorbid Generalized Anxiety Disorder, Phobia, and Panic Disorder. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 2(4), 141–142

 

Burstein, M., Georgiades, K., He, J.-P., Schmitz, A., Feig, E., Khazanov, G. K., & Merikangas, K. (2012). Specific Phobia among U.S. Adolescents: Phenomenology and Typology. Depression and Anxiety, 29(12), 1072–1082

 

Catania, A. (1999). Thorndike’s Legacy: Learning, Selection, And The Law Of Effect. Journal of the Experimental Analysis of Behavior, 72(3), 425–428

 

Depla M. F., ten Have Margreet L., van Balkom A. J., de Graaf R. (2008). Specific fears and phobias in the general population: results from the Netherlands Mental Health Survey and Incidence Study (NEMESIS). Soc. Psychiatry Psychiatr. Epidemiol. 43, 200–208

 

Dunlap, A. S., & Stephens, D. W. (2014). Experimental evolution of prepared learning. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, 111(32), 11750–11755

 

Emerson, J. (1968). Phobias. Mental Health, 27(Winter), 6–9

 

Fyer AJ.. Current approaches to etiology and pathophysiology of specific phobia. Biol Psychiatry. 1998;44:1295–1304 

 

Heiat M, Heiat F, Halaji M, Ranjbar R, Tavangar Marvasti Z, Yaali-Jahromi E, Azizi MM, Morteza Hosseini S, Badri T. Phobia and Fear of COVID-19: origins, complications and management, a narrative review. Ann Ig. 2021 Jul-Aug;33(4):360-370. doi: 10.7416/ai.2021.2446. PMID: 33908601.

 

Kaczkurkin, A. N., & Foa, E. B. (2015). Cognitive-behavioral therapy for anxiety disorders: an update on the empirical evidence. Dialogues in Clinical Neuroscience, 17(3), 337–346

 

Kendler, K. S., Karkowski, L. M., & Prescott, C. A. (1999). Fears and phobias: Reliability and heritability. Psychological Medicine, 29(3), 539-553

 

King, N. J., Muris, P., & Ollendick, T. H. (2004). Specific phobia. In T. L. Morris & J. S. March (Eds.), Anxiety disorders in children and adolescents (pp. 263-279). New York, NY, US: Guilford Press

 

McNally, R. J. (1987). Preparedness and phobias: A review. Psychological Bulletin, 101(2), 283-303

 

NHS (2016) Phobias: Introduction http://www.nhs.uk/Conditions/Phobias/Pages/Introduction.aspx

 

Ollendick, T. H., Raishevich, N., Davis, T. E., Sirbu, C., & Öst, L.-G. (2010). Specific Phobia in Youth: Phenomenology and Psychological Characteristics. Behavior Therapy, 41(1), 133–141

 

Öhman, A., & Mineka, S. (2001). Fears, phobias, and preparedness: Toward an evolved module of fear and fear learning. Psychological Review, 108(3), 483-522

 

Osborn, E. L. (1986). Effects of participant modeling and desensitization on childhood warm water phobia. Journal of Behavior Therapy and Experimental Psychiatry, 17(2), 117-119

 

Taylor, S. (1998). The hierarchic structure of fears. Behaviour Research and Therapy, 36(2), 205-21

 

http://coastalcenter.org/the-fear-hierarchy-breaking-your-fear-into-small-steps/

 

https://www.verywellmind.com/psychoanalytic-theory-of-phobias-2671510

 

http://centerforanxietydisorders.com/virtual-reality-therapy-for-phobias/

 

http://www.apa.org/monitor/julaug05/figuring.aspx

  

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022