טיפול פסיכולוגי לילדים באינטרנט | המלצות על טיפול רגשי מרחוק

דרג פריט זה
(4 הצבעות)
טיפול רגשי אונליין עם ילדים טיפול רגשי אונליין עם ילדים Julia M Cameron

טיפול רגשי אונליין לילדים

בימי הקורונה

 

כתיבה: 

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר;

טוויטר | פייסבוק | בלוג |  Quara | לינקדאין

עריכה אחרונה:

4 לספטמבר 2020 ☑️


 

בתגובה לניסיון לשטח את עקומת התפשטות נגיף הקורונה, פסיכולוגים קליניים ומטפלים רגשיים לילדים ובני נוער, ובכלל אנשי מקצוע רבים מתחומי בריאות הנפש והרווחה עברו לעבוד באמצעות טיפול פסיכולוגי באינטרנט.

טיפולים מקוונים ווירטואליים הם אפשרות טיפולית שנחקרה היטב כאמצעי לשיפור בריאות נפשית בקרב ילדים.

טיפול אונליין מאפשר לילדך להשתתף בטיפול פסיכולוגי חי, אחד על אחד, עם פסיכולוג/ית ילדים או ממחשב, טאבלט או טלפון ניד.

טיפול דרך הרשת מהווה כיום דרך גמישה ונוחה להבטיח המשכיות של טיפול שהחל בקליניקה, לפספס פחות פגישות להשיג ותוצאות חיוביות. 

 

הורים יקרים,

אנא צרו עמנו קשר

לשיחת התאמה טלפונית,

לקראת התחלת טיפול בווידאו.

 

אנחנו כאן עבורכם,

מנוסים וחברתיים:

 

072-3940004

 

צוות מכון טמיר

 

האם טיפול פסיכולוגי וירטואלי לילדים עובד? 

במשאל שנערך ב-2012 נמצא כי 42% מהנערים חשים פתוחים ונינוחים יותר לחלוק מידע אונליין מאשר פנים אל פנים. היתרונות שבחוויית הטיפול מהבית מנרמלים טיפול פסיכולוגי ושימושיים במיוחד עבור הדור הצעיר, שרגיל לאינטראקציה מקוונת. 

מחקר מ-2018 מצא שהתערבות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) באינטרנט, לילדים בגילאי 6-18 עם דיכאון או חרדה נמצאה אפקטיבית. 

טיפול פסיכולוגי מקוון לבני נוער ולילדים עשוי לאפשר להם ולבני משפחותיהם להיפתח ולעבד רגשות מהר יותר, שכן הם נמצאים בסביבה מוגנת. גישה לחייהם בבית מאפשרת גם לחזות ולהתערב באינטראקציית הורים-ילדים המייצגת בצורה נאמנה יותר את התנהגותם הנורמלית. זאת ועוד, הילדים עצמם יכולים להוות מקור נפלא לסיוע בבעיות הטכנולוגיות שבהן עלול ה-setting הטיפולי להיתקל. 

ישנו מגוון רחב של התערבויות אפשריות לילדים, נוער ומשפחות באינטרנט, אלא שלטיפול בילדים ונוער אונליין נוספים אתגרים ייחודיים. 

 

"מה יכול המטפל לעשות כשמתאפשר לו מפגש עם הילד המטופל דרך מסך בלבד, או כשהמפגש אינו מתאפשר כלל? האם יכולה להתקיים משחקיות כשהמרחב הפוטנציאלי מאותגר ומצטמצם נוכח הזולת כפנים ללא גוף? ברוח טענתן של ריד ואלוורז, כי בהיעדר משחק, משאבי המטפל הם תכופות המקור היחיד לבניית חיוניות,יצירתיות ומשחק בעולמו הפנימי של הילד — הרי שתקופה זו דורשת מהמטפל הישענות גוברת על משאביו כדי לשמור תקווה, אמונה, יצירתיות ודמיון בשביל שניים, או לחילופין לגלותם בצורות חדשות בקשר הטיפולי. זאת כאשר הוא עצמו נתון תחת אותן מתקפות שחווים מטופליו..."

-- יונית שולמן ואבי שרוף, מתוך שיחות בימי קורונה, עמ' 23

 

הכנה של ההורים לקראת הטיפול המקוון לילד

לקראת תחילת המפגש אונליין, ההורים  מתבקשים לעשות קצת הכנה מקדימה ולארגן סביבה מותאמת על מנת לאפשר תנאים מיטיביים לטיפול:

חדר פרטי ושקט, עבודה ממחשב (ודווקא לא מנייד) על מנת שהילד יהיה עם ידיים פנויות וחופשי לנוע במרחב.

חשוב להכין עם הילד משחקים / חומרים שהילד חושב שירצה להשתמש בהם, כך שיהיו נגישים לו בסביבתו. 

 

16 רעיונות למשחקים בטיפול אונליין עם ילדים

 

"הרצל אמר"

החוקים פשוטים. אחד המשתתפים הוא הרצל והוא מספק הוראות לאחרים, שחייבים לציית לו. משתתף שמציית להוראה שלא קדמו לה המילים ״הרצל אמר״ - נפסל. המטפל והמטופל מתחלפים ביניהם לסירוגין בתפקיד הרצל, משחק טיפולי נהדר לשילוב החילופים בין עוררות גבוהה לנמוכה במהלך עיבוד תפקודי מוח גבוהים (שימת לב ולקיחת החלטות בעת ריגוש). המטפל יכול לעבד עם המטופל תחושות של תסכול כאשר הוא מפסיד ושל התלהבות כאשר הוא אומר למבוגר מה לעשות. 

 

משחק הניחושים 

משחק מבוסס חיקויים שמטרתו לנחש מילה או משפט שמישהו מציג ללא מילים. המטפל יכול לבחור מי ישחק איזה תפקיד או להנהיג חילופים. הקטגוריות יכולות להיות חיות, פעילויות ספורטיביות, משחקי וידאו, עצמים שמימיים או מקצועות. המטפל יכול לשלוח למשפחה נושאים מראש, כדי שהמטופל יוכל לחשוב על רעיונות יחד עם ההורים והאחים. המשחק מאפשר עיבוד של סגנונות תקשורת, פרשנויות של איך דברים הוצגו, לצד המשגה של תקשורת בקצרנות.

 

"אני רואה"

 משחק בו על המשתתפים לנחש, לפי תורות, איזה אובייקט בסביבה נבחר על ידי משתתף אחר דרך תיאורים שהוא מספק.

המטפל או המטופל בוחר חפץ הנמצא בטווח ראייה ומתחיל לתאר אותו – ״אני רואה משהו ש...״, כאשר העצם חייב להיות נראה גם לצד שמעבר למצלמה.

זהו משחק נהדר לשיפור התפתחות שפה: הוא מעצים את אוצר המילים ואת המעורבות הפרו-חברתית, שכן מטרתו היא לעזור לאדם אחר לנחש נכונה.

 

"יוצאים לפיקניק"

 משחק מושלם לבניית תקשורת וחיבור קוגניטיבי רציף.

למרות שניתן לשחק בו בשניים, יהיו לו תוצאות טיפוליות טובות יותר בפורום משפחתי.

איך משחקים?

כאשר אותיות הא״ב מהוות את המסגרת, מישהו מתחיל את המשחק במשפט:

״אני יוצא לפיקניק ואני לוקח איתי...״ 

ומציין מאכל כלשהו המתחיל באות א׳, נניח אבוקדו, או משהו משעשע, למשל אווירון.

המשתתף הבא חוזר על מה שאמר המשתתף הקודם ומוסיף דבר מה שמתחיל באות ב׳, וכך הלאה עד ת׳. 

אם מישהו שוכח פריט, מתחילים מההתחלה. 

אפשר לשוחח עם המשפחה על דרכים לזכור את הפריטים.

המשחק מאפשר לעבד תסכולים או יריבות פוטנציאלית בין אחים בנוגע לקצב ספירת הפריטים. 

 

קריאה

ניתן לקרוא כל ספר בקול, בין אם כזה שהמשפחה בחרה מראש ובין אם כזה שבחרו המטפל או הילד.

חשוב:

על המטפל להראות כל דף ותמונה דרך מצלמת הווידאו, כאשר ספר דיגיטלי ניתן גם לשיתוף על המסך ולקריאה משותפת.

מומלץ שהמטפל יתרגל את קריאת הספר מבעוד מועד, כדי שיוכל להתאים קולות רלוונטיים ברוח הדמויות השונות.

 

מטפלים קוגניטיביים התנהגותיים לילדים ומטפלים רגשיים מכירים ודאי ספרות עשירה בעברית, עמה ניתן לעבוד.

במידת הצורך פנו אלינו למכון טמיר לקבלת המלצות. 

 

צביעה

קיים מגוון של דפי צביעה חינמיים אונליין שניתן למוצאם בקלות בחיפוש בגוגל. המטפל יכול לבחור כמה ולשלוח אותם למשפחה לפני המפגש המקוון, כך שיוכלו להדפיס אותם ולהכין צבעים מתאימים. ישנן דרכים רבות לשלב צביעה בטיפול, למשל כהתערבות המאפשרת שיח בנוגע לבחירת צבעים, להחלטה מה לצבוע ומתי ולשיפוט העבודה. 

 

דפי עבודה

ישנו מגוון של דפי עבודה חינמיים ברשת, שניתן למוצאם באמצעות גוגל. ניתן לשלוח אתם למשפחה לפני המפגש, כדי שידפיסו אותם וישיגו את האמצעים הנדרשים להשלמתם. אפשר להתמקד עם הילד המטופל על עיבוד התשובות והתגובות לדפי העבודה. 

 

סרטונים בשיתוף מסך

אם התוכנה לטיפול בויודאו שעמה עובד המטפל מאפשרת שיתוף מסך (כמו זום או סקייפ) ניתן לשתף בפגישה סרטוני מיינדפולנס מיוטיוב או סרטונים פסיכו-חינוכיים אחרים. 

אפשר לבקש מהמטופל מראש רשימת נושאים עליהם הוא רוצה לדעת יותר, ולחפש מבעוד מועד סרטונים מתאימים. 

לעתים, באופן התלוי בתכנים, אפשר לשלוח אותם מראש להורים על מנת לקבל את אישורם ובמידת הצורך, את מעורבותם. 

ניתן לקבוע סימן מוסכם לשם הפסקת השידור, במידה והמטופל מבקש להעיר או לשאול דבר מה.

 בסופו של כל סרטון המטפל יעבד את תגובות הילד לתוכן שהוצג. 

 

תצוגה שיחתית

תרגול שבו מראים למישהו דבר בעל חשיבות ומדברים עליו. 

ילדים אוהבים להציג את עולמם, וטיפול פסיכולוגי מקוון נותן למטפל הזדמנות להצצה אל בתיהם, בעיקר אל חדרם. 

אם המחשב של הילד מחובר לאינטרנט אלחוטי, או למסך כפול, הוא יכול לערוך סיור וירטואלי בבית ולהסביר למטפל על עצמים שחשובים לו. 

אלה יכולים להיות ככרית או שמיכה אהובים, חפצים משפחתיים שעברו בירושה, תמונות או חפצים דתיים. חשוב לשוחח עם הילד על ערכו של החפץ בעיניו. זהו תרגיל נהדר לבניית מערכת יחסים הדדית. 

 

משחקי קופסא 

הקלאסיקה של אמצעי הטיפול במשחק.

המטפל יכול לבקש מהילד להכין את המשחק ולשחק גם את מהלכיו שלו. 

זוהי הזדמנות נפלאה לשוחח על עזרה ועל גיוון. 

המטפל יכול לעבד עם הילד המטופל את תחושת הסיוע לאדם שאינו מסוגל להזיז את העצמים בעצמו, מה שיכול לפתוח שיחה על חוויותיו של המטופל עם אדם בעל מוגבלות, כמו גם על הריחוק החברתי שמאפיין את תקופת הקורונה. 

הדבר גם מאפשר למטפל לאתגר את הילד לעמוד באיפוק מול הפיתוי לרמות במשחק כדי לנצח. 

המטפל יכול לבחור להשתמש במשחק קופסא משלו ולתת לילד לתאר את המהלכים שברצונו לבצע, אולם זה מומלץ פחות, שכן דעתם של ילדים נוטה להיות מוסחת כאשר הם אינם אחראיים על המהלכים. 

 

רגשות בפרצופים 

שיחה אודות רגשות דרך כרטיסיות עם פרצופים. המטפל מראה על המסך כרטיסייה עם פרצוף ומבקש מהמטופל לנקוב בשמו של הרגש שהוא מביע. הדבר יוצר זיהוי רגשי ושיקוף של מצבים רגשיים, מה שמגביר אמפתיה. ניתן לשלוח את הכרטיסיות למשפחה כך שיודפסו והמטופל יוכל לבחור מתוכן פרצופים לזיהוי או חיקוי על ידי המטפל. 

 

לוח מחיק

 בטיפול פנים אל פנים, לעתים קרובות המטפל משתמש בלוח מחיק לצרכים פסיכו-חינוכיים או להתערבויות כמו ציור בזה אחר זה. 

אפליקציות מקוונות כמו GSuite מאפשרות לוח מחיק אינטראקטיבי דרך תוכנות כמו Jamboard. 

זאת ועוד, ישנן תוכנות מפגשי וידאו תואמות תקן HIPAA הכוללות שימוש בלוח מחיק, למשל Zoom Healthcare ו-TheraPlatform. 

ביצירה המשותפת ניתן להשתמש בפנייה לאתגרים בפניהם ניצב הילד. למשל, המטפל יכול לצייר קו באמצע הלוח או עיגול מסביב לו כדי לייצג גבולות שעל שני המשתתפים לכבד. תרגיל אפשרי בעיבוד קוגניטיבי הוא זה בו כל אחד מצייר קו עד שנוצרת תמונה שלמה. תוכנת Jamboard גם מאפשרת לייבא דף צביעה שאותו ניתן לצבוע ביחד באופן מקוון. 

 

משחק עם בובות

יכולות להוסיף הומור וקלילות למפגש. המטופל יכול להכין סיפור או בדיחה שיומחזו באמצעות הבובות או לשוחח על רגשות ועל המקום בגוף שבו מרגישים אותם. כאשר החוויה אינה הנחייתית, הדבר עשוי לעודד חשיבה דמיונית, אוטונומיה וביטוי חופשי. 

 

האזנה משותפת לפודקסטים (הסכתים)

גם באן, אם יש אפשרות לשתף מסך, ניתן לשתף נושאים מפודקסטים שמתאימים לגיל המטופל. 

ניתן להשמיע את כל הפודקסט או חלק ממנו, תלוי באורך המפגש ובצרכים הטיפוליים. 

בסיום ההשמעה חשוב לתת מקום וזמן לתגובת המטופל לתוכן. 

פודקסט עשוי להיות משאב יעיל לתרגול של מיומנויות התמודדות.

אפשר לתת לילד שיעורי בית שכוללים האזנה לפודקסט והשלמת דף עבודה, ולעבד את תגובותיו במפגש שלאחר מכן. 

שימוש טיפולי בפודקאסטטים מתאים גם לטיפול משפחתי, מה המאפשר לכל המשפחה יכולה לעבד את תגובות חבריה למידע במהלך המפגש עם המקוון עם המטפל. 

 

משחקים מקוונים

 יש דרכים רבות לשחק משחקים אונליין עם ילדים. 

אפשר לשחק דמקה, שחמט, משחקי קלפים, מיינקראפט (נפלא לדיון על החיים בבית) - האפשרויות עצומות.

יש להימנע ממשחקי רשת מרובי משתתפים, ואם נדרשת הרשמה - חשוב לעשות זאת דרך אימייל תואם HIPPA. 

משחקי רשת דורשים את הסכמת ההורים. 

 

"במהלך ימי הקורונה נגזר על כולנו לשהות בבידוד , מה שהוביל אותי להעביר טיפולים לילדים והדרכות הורים למפגשים בזום.

בתור מטפלת רגשית שהתנסתה פחות בטיפול מקוו עם ילדיםן, הרגשתי שהמפגשים בווידאו איפשרו אמנם שמירה על קשר טיפולי אבל הייתה בו תחושת מוגבלות שנבעה בעיניי מהיעדר חושיות מספקת.

באחד המפגשים הציע מטופל בן 11, שנשחק יחד במשחק אינטרנטי, שלא הכרתי, שנקרא skribbl-io.

במשחק זה מתבקש כל משתתף לבחור בתורו מילה מתוך 3 מילים שהמחשב מציע. אחר כך המטרה היא לעזור למשתתף/ים האחר/ים לזהות את המילה, באמצעות שרבוט רמזים על פני מסך משותף, ללא שימוש במילים כמובן.

כל המשחק מתלווה באודיו, כך שחווית המשחקיות החשובה כל כך באה לידי ביטוי בתחושה חיה של התלהבות, משני הצדדים.

אחרי סיום המפגש השתמשתי במשחק עם המשפחה בבית. ממליצה בחום!".

 

-- אורית, מטפלת רגשית לילדים ונוער

 

 

נייר טואלט

 בייחוד בימי קורונה, בהם הבית עמוס בנייר טואלט, ניתן לשלב פעילויות יצירה משפחתיות אונליין, תוך שימוש בגלילי הקרטון, עם דגש על עבודה מוטורית, למשל של בנייה באמצעות הדבקה.

 

 

כללים למשחקים עם ילדים בטיפול מרחוק

חלק מההתערבויות המשחקיות הללו דורשות הכנה או כוללות שיתוף מידע עם המשפחה לפני המפגש/הסכמה הורית. 

ישנם כמה חוקים והתערבויות שעל המטפל לקיים במפגשים אונליין עם ילדים, כאלה שישמרו על שליטה טיפולית גם כאשר אין נוכחות פיזית עם המטופל:

  1. כל מפגש טיפולי מחייב את המטפל לוודא את מיקומו של המטופל. אם יש שינוי במיקום הילד, על המטפל לתעד זאת ברשומה הרפואית ובמידת הצורך לבדוק עם ההורים. 

  2. בכל הערת התקדמות ברישומים הקליניים, חשוב שהמטפל יציין כי הוא מעריך ומאשר שהילד המטופל עדיין מתאים לטיפול מרחוק. אם אינו מתאים לכך, או שינו כשיר לטיפול מקוון, המטפל יציין זאת ובאיזה צעד נקט בהתאמה. 

  3. בכדי ליצור קשר עין עם המטופל אין לנעוץ מבט במצלמה - הדבר אינו יוצר קשר עין וגורם לאובדן הבעות פנים ושפת גוף חשובות. במקום זאת, מומלץ להקטין את גודל המסך לכדי 2/3 משטחו, למרכז אותו בדיוק מתחת למצלמה ואז להסתכל ישירות בעיניי המטופל. יש להדריך את המטופל ו/או את הוריו לעשות כן. 

  4. יש לשוחח עם בני המשפחה על הסכמה מדעת לטיפול נפשי אונליין, אליו יתבקשו להתחייב. ספציפית להסכם לגבי טיפול פסיכולוגי מרחוק בילדים, עולה סוגיה של כיבוד זמן הטיפול, מבלי להידחף אליו או להפריע למפגשים או לצותת מבעד לדלת.

  5. כאשר מדובר בבני נוער, המוטרדים במיוחד מעניין הפרטיות, אפשר להמליץ על הורדת 'אפליקציית רעש לבן' , שתופעל מחוץ לדלת בעת המפגש. יש לבקש את הסכמת ההורים לכך.

  6. חשוב להציע את האפשרות של שימוש באזניות לשם הפרטיות.

  7. אם אפשרי, יש לבקש מההורים שיכבו את התראות הטלפון הנייד של הילד כדי שלא יוסח וישתמש בו במהלך הפגישה הטיפולית.

  8. יש לנהל שיחה אודות כיבוד זמן הטיפול, לעודד את המטופל לא להתחבר למדיה החברתית או להגיב להתראות ולהסביר שגם המטפל מעריך את זמנו של המטופל וגם הוא לא יתחבר לרשתות החברתיות במהלך הטיפול.

  9. ילדים נוטים ״לשחק״ מול המצלמה ולבהות בבבואתם. אפשר להפנות את תשומת לבם לכך ולנסות ללמד אותם להימנע מכך. 

  1.  במקרים של ילדים צעירים יותר, חשוב לעודד את ההורים לספק להם חפצים בהם יוכלו לאחוז במהלך הפגישה, לשם נחמה או הרגעה. אפשר לשוחח עם הילד על מילים כחיבוקים רגשיים ולגרום לו לחקות זאת באמצעות חיבוקים פיזיים לחפצים הללו. ניתן לדבר איתו על מיינדפולנס, על מודעות לגוף ועל שימוש באובייקטים מרגיעים שהוא אוהב, כתגובהאפשרית לתחושות גופניות מטרידות או לשעמום. 

  1. יש לתכנן פגישות שבהן הילד יוכל לשתף על המסך את חייו אונליין. לעתים כאשר הילד יודע שיהיה לחיים ברשת חלק בפגישה, זה יכול לעזור לו לעמוד בפיתוי להתחבר לרשתות החברתיות בעת המפדש. כדאי לעודד אותו לחלוק את רגשותיו וחוויותיו בכל הנוגע לאיומים ברשת, ביריונות והטרדה, חסימות משתמשים, רגשותיו כשהוא מקבל ״לייק״, חבריו הקרובים, אחרי מי הוא עוקב ועוד. התייחסויות כאלה יבנו הדדיות ואמון עם המטפלו ויוכלו גם לספק תובנות חשובות בנוגע למתחים ולמאבקים שהילד מתמודד עמם. 

  1. אם אפשרי, מומלץ שההורים יצטרפו לפגישה הראשונה, ובמידת הצורך למספר פגישות. נוכחות ההורים עשויה לתרום ליציבות התהליך וכניסה נכונה אליו. למשל, סביר שהיא תבטיח שהילד לא ישתמש במחשב לצרכי פנאי במהלך הפגישה. הדבר יכול גם להוביל לשיח הורה-ילד ולדיון על כללים, משמעת וגבולות.

  1. עם ילדים הנוטים לדיסוציאציה אפשר לבצע עבודת הכנה שבה ילמדו טכניקות קרקוע, נשימות והרפיה. למשל, המטפל יכול לבקש מהילד לתאר בקול רם עצמים בחדר. 

 

אתיקה בטיפול מקוון עם ילדים

השינוי כרוך במכשולים משפטיים ובשיקולים אתיים, בהכרות עם תוכנה תואמת HIPAA (דרישות תקן להגנה על נתונים רגישים של מטופלים) ובלימוד כיצד לאתר ולתקן בעיות טכנולוגיות, כל זאת תוך כדי ניהול רגשותיהם שלהם ופחדי המטופלים סביב המגפה, במצב המכונה טראומה משותפת (Shared trauma).

מבחינת שיקולים חוקיים ואתיים, לפני תחילת הטיפול על המטפל לשוחח עם הלקוחות על הסיכונים והתועלות של טיפול אונליין ולהחתים אותם על הסכמה מדעת הכוללת את הסיכונים, לרבות אבטחת סייבר. על המטפל להסביר כיצד לשמור על החיסיון, למשל קיום הפגישות בחדר פרטי ושימוש באזניות ובסיסמאות אישיות. 

עוד יש לשוחח עם ההורים על אמצעי בטיחות שיבטיחו את חיסיון הטיפול, כולל העסקת האחים שאינם מטופלים וקביעת הפגישות לזמנים שבהם אין בבית מבקרים. חשוב שההסכמה מדעת תשקף גם את כל הדרכים האפשריות לתקשורת המטפל-מטופל אונליין, על כל התועלות והסיכונים שבהן. למרות כל ההתאמות, אין בסופו של דבר הבדל גדול בין התערבות פנים אל פנים להתערבות אונליין. עם זאת, טיפול אונליין עשוי שלא להתאים לאנשים שחוו טראומה או ניצול או שהסביבה הביתית שלהם אינה בטוחה.

 

 

עריכה מקצועית:

נועה רוזן, עו"ס בעלת תואר שני בהתמחות בילדים ומשפחות (M.A); מדריכת הורים מוסמכת מטעם מכון אדלר, מטפלת במכון טמיר תל אביב

 

 

מקורות:

 

שולמן, י' ושרוף, א' (2020). "דמיון בשביל שניים"- בניית מרחב למשחק כשהמרחב קורס טיפול בילדים בימי קורונה. מתוך כתב העת שיחות, אפריל 2020

 

Interventions for Online Therapy with Children and , Written By Ariel Landrum, LMFT, ATR: https://www.guidancett.com/blog/interventions-for-online-therapy-with-children-and-youth-2020

 

Schueller, S. M., Stiles-Shields, C., & Yarosh, L. (2017). Online Treatment and Virtual Therapists in Child and Adolescent Psychiatry. Child and adolescent psychiatric clinics of North America, 26(1), 1–12

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020