אנהדוניה | אובדן היכולת להרגיש הנאה ולחוות עונג בחיים

אנהדוניה - הגדרה

 

מהי אנהדוניה?

 

אנהדוניה, או אִי-נֶהֱנוּת, היא חוסר יכולת להרגיש הנאה.

 

המושג אנהדוניה נטבע ב-1896 על ידי הפסיכולוג הצרפתי תאודול ריבו והוא נחשב לסימפטום נפוץ של דיכאון וכן של הפרעות נפשיות אחרות, כמו סכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית.

 

 

כולנו מבינים מהי תחושת עונג.

אנחנו מצפים ומייחלים להגעתה.

 

יש דברים שנותנים טעם בחיים: צחוק של ילד, רכיבה על אופניים, האזנה למוזיקה שנכנסת ללב או התענגות על כוס יין איכותי במיוחד. 

 

אבל יש אנשים שמאבדים את זה, ומה שפעם שימח אותם כבר לא מסב להם תחושת הנאה וזו בדיוק אנהדוניה.

 

 

 

סוגים של אנהדוניה

 

 

בגדול, פסיכולוגים ופסיכיאטרים מתייחסים לשני סוגים עיקריים של אנהדוניה:

 

 

אנהדוניה פיזית 

 

חוסר הנאה מתחושות גופניות, למשל חיבוק משאיר תחושה ריקה במקום למלא כמו פעם. או טעם של אוכל שממש אוהבים מרגיש פתאום תפל.

 

אפילו מיניות מאבדת את תחושת התגמול שהיא משרה ומעוררת.

כאשר תגמול ההנאה נעדר, כל מערכת החיזוקים האישית משתנה ללא הכר.

 

ואכן, צוות חוקרים מצא כי החוויה האנהדונית השכיחה ביותר שדווחה במדגם של משתתפים דיכאוניים הייתה חוסר מוטיבציה (Rozjabek et al, 2023).

 

התחושה של הדיכאוני היא שאין בשביל מה. 

 

 

אנהדוניה חברתית

 

אנהדוניה חברתית מוגדרת כחוסר עניין והיעדר חשק בכל מה שקשור ביחסים בין אישיים וחוסר הנאה בסיטואציות חברתיות.

מטבע הדברים היא כוללת לעיתים קרובות נסיגה חברתית.

מחקר מ-2016 מלמד כי אנהדוניה חברתית עשויה לערער את תפקוד מערכות היחסים הרומנטיות על ידי צמצום והביטחון והרגשות החיוביים כלפי הפרטנר / ית, דרך תחושותיו של בן הזוג כלפי עצמו. 

 

בנוסף, אובדן הליבידו בזוגיות עלול לפגוע באינטימיות של מערכות יחסים רומנטיות ויחסי המין עלולים להפוך למטלה במקום לחוויה מספקת.  

 

אנהדוניה יכולה להפוך את היחסים עם הסובבים למאבק של ממש, בעיקר כאשר הם לא מצליחים להבין מדוע האדם האהוב עליהם מקפיד כל כך להימנע מפעילויות שעושות לכולנו נעים. 

 

 

ויש גם פעילויות משותפות:

 

אצל מתמודדים/ות עם אנהדוניה הזמנות לאירועים הופכות למטלה מייסרת, עונש ש״הלוואי וייגמר כבר״. 

הם מדלגים עם שלל טענות ומענות על מפגשים חברתיים, טיולים משפחתיים, הופעות ומסיבות ואפילו מוותרים על מפגשי אחד על אחד, שדורשים פחות התגייסות חברותית. 

 

בלי טיפול המתמודדים מתחילים להאמין שאין להם יכולת בין-אישית מספקת ואפילו לפתח חרדה חברתית, שהולכת ומתחזקת כאשר ההרגשה שהם לא משתלבים מתקבעת, בעיקר במפגש עם זרים.

החרדה החברתית יכולה לצמוח כהסבר לקשיי ההשתלבות, כאשר הם נוטים לייחס את הבעיה ללקות בין-אישית שאינה באמת קיימת. 

 

מעבר לכך, מערכות יחסים משגשגות על בסיס התעניינות, אכפתיות ופידבקים חיוביים, ובלעדיהם הן עלולות לנבול.

 

דמיינו שאתם לא יכולים להגיד למישהו שאתם אוהבים אותו או שהיה לכם ממש כיף לבלות איתו את היום.

ככה זה בדיוק אצל אנשים עם אנהדוניה, פשוט כי הרגשות החיוביים פחות זמינים עבורם.

 

 

אנהדוניה כתופעה על גבי ספקטרום

 

חוקרים מאמינים שאנהדוניה היא לא מצב של שחור או לבן, אלא ממוקמת על ספקטרום:

 

יש כאלה שלא ירגישו הנאה בכלל ויש כאלה שאצלם הרגשות מתעמעמים, אז כן יכול להיות שהם עדיין יאהבו לאכול גלידה או להקשיב מוזיקה אבל הם כבר לא ייזמו את הפעילויות הללו בתדירות שמתקרבת להתנהגות הקודמת שלהם.

 

 

 

מה גורם לאנהדוניה?

 

מבחינת הגורמים, אנהדוניה קשורה מאוד לדיכאון, אבל לא חייבים להיות מדוכאים או להרגיש עצובים בשביל להיות אנהדונים. 

 

אנהדוניה משפיעה על מתמודדים הפרעות נפשיות אחרות, לא רק דיכאון.

 

למשל, בסכיזופרניה היא נחשבת למאפיין ליבה, כבר מימי זיהוי המחלה על ידי הפסיכיאטרים קרפלין ובלוילר. 

 

היא יכולה להופיע גם אצל חולים עם בעיות בריאותיות שלא נראות קשורות, כמו פרקינסון, סוכרת, מחלת לב איסכמית ובעיות של שימוש בחומרים.

 

 

היבטים נוירולוגיים

 

חוקרים סבורים כיום שאנהדוניה יכולה להיות קשורה לשינויים בפעילות במוח, למשל בעיה בדרך שהמוח מייצר או מגיב לדופמין, שהוא נוירוטרנסמיטור משפר מצב רוח.

 

מחקרים ראשוניים על חולדות הראו שנוירונים של דופמין באזור בקורטקס, שנקרא קליפת המוח הקדם מצחית (פרה-פרונטלית) נוטים להיות אקטיביים מדי בסריקות מוח של מתמודדים עם אנהדוניה, ובאיזשהו אופן זה מפריע לנתיבים ששולטים באופן בו אנחנו מחפשים תגמולים וחווים אותם.   

 

ההשערה הרווחת בקרב חוקרי מוח היא שחומרת האנהדוניה קשורה לחסר בפעילות של הסטריאטום הוונטרלי, שבתוכו שוכן גרעין האקומבנס, ולעודף פעילות באזור הוונטרלי של הקורטקס הפרה-פרונטלי (כולל קליפת המוח האורביטופראונטלית).

 

 

טיפול פסיכולוגי ותרופתי

 

מבחינת טיפול פסיכולוגי, אנהדוניה יכולה להיות מורכבת.

 

הצעד הראשון הוא לזהות את סימני השאלה הלא ידועים שגורמים למצב, להתמקד בטיפול בבעיה שזוהתה ולקוות שהאנהדוניה תפחת כתוצאה מכך.

 

זה בעיקר נכון כשהגורם הוא דיכאון.

 

אנשים שנוטלים תרופות נוגדות דיכאון, בד״כ תרופות מקבוצת SSRI, או מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין, עשויים להרגיש שיפור באנהדוניה, לצד הפחתת תסמיני הדיכאון, אבל זה לא מחייב.  

למעשה, לפעמים התרופות נוגדות הדיכאון דווקא מקהות תחושות ורק מחמירות את הבעיה.

 

מדענים עובדים למצוא טיפולים חדשים למטופלים עם אנהדוניה שאינם מגיבים טוב לתרופות SSRI ולטיפול בשיחות, המוגדרים בשלב מסוים כסובלים מדיכאון עמיד

 

אחד הטיפולים הניסיוניים שנראים מבטיחים הוא קטמין, תרופה שידועה בעיקר כסם מסיבות שיש לו גם אפקט נוגד דיכאון.

כמו תמיד, נדרשים עוד מחקרים, אבל לפחות מחקר אחד מצא שנבדקים עם דיכאון דו-קוטבי שסבלו מאנהדוניה חוו הקלה בסימפטומים 40 דקות אחרי שהם קיבלו עירוי קטמין.

 

קשה לאבד תחושת הנאה ממשהו שסיפק בעבר הנאה ושמחה, אבל אנהדוניה יכולה להיות זמנית.

 

בעזרת איש/ות מקצוע מיומן בתחום בריאות הנפש, ניתן לטפל ביעילות בהפרעה ולשפר את המצב.

 

 

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון:

 

19 בדצמבר 2023 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

Assaad L, Lemay EP Jr. Social Anhedonia and Romantic Relationship Processes. J Pers. 2018 Apr;86(2):147-157. doi: 10.1111/jopy.12300. Epub 2017 Feb 10. PMID: 28002619.

 

Gorwood P. Neurobiological mechanisms of anhedonia. Dialogues Clin Neurosci. 2008;10(3):291-9. doi: 10.31887/DCNS.2008.10.3/pgorwood. PMID: 18979942; PMCID: PMC3181880.

 

Guo L. Anhedonia. Osmosis by Elsevier. Accessed September 8, 2023. https://www.osmosis.org/answers/anhedonia

 

Horan, W. P., Kring, A. M., & Blanchard, J. J. (2006). Anhedonia in schizophrenia: a review of assessment strategies. Schizophrenia bulletin, 32(2), 259–273. https://doi.org/10.1093/schbul/sbj009

 

Kuntz, L. (2023, September 10). Anhedonia in Major Depressive Disorder: Understanding Patient Burden. Psychiatric Times. Retrieved from https://www.psychiatrictimes.com/view/anhedonia-in-major-depressive-disorder-understanding-patient-burden

 

Rozjabek HM, Macey J, Marshall C, et al. Qualitative study to assess the patient perspective on anhedonia symptoms and impacts in major depressive disorder. Poster presented at the 2023 Psych Congress; September 6-10, 2023. Nashville, TN.

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024