אנהדוניה | אובדן היכולת להרגיש הנאה ועונג בחיים

דרג פריט זה
(1 הצביע)

אנהדוניה, או אִי-נֶהֱנוּת,  היא חוסר יכולת להרגיש הנאה.

המושג נטבע ב-1896 על ידי הפסיכולוג הצרפתי תאודול ריבו

 

 


אנהדוניה נחשבת לסימפטום נפוץ למדי של דיכאון ושל הפרעות נפשיות אחרות, כמו סכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית.

רובנו מבינים מהי תחושת עונג. אנחנו מצפים שהיא תגיע.

דברים מסוימים בחיים משמחים אותנו, כמו לרכוב על אופניים, לשמוע מוזיקה או להחזיק לחבק מישהו שאוהבים.

 

אבל יש אנשים שמאבדים את היכולת להרגיש הנאה, ומה שפעם שימח אותם כבר לאמ סב להם הנאה.

 

 

וזאת בדיוק אנהדוניה.

 

 

סוגים של אנהדוניה


יש שני סוגים עיקריים של אנהדוניה:

 

 

  • אנהדוניה חברתית - חוסר חשק לבלות עם אנשים אחרים.

 

  • אנהדוניה פיזית - חוסר הנאה מתחושות גופניות, למשל חיבוק משאיר תחושה ריקה במקום למלא, או שהטעם של האוכל האהוב מרגיש תפל. אפילו מיניות מאבדת את תחושת התגמול שהיא מעניקה ומעוררת.

 

אנהדוניה יכולה להפוך את היחסים עם הסובבים למאבק של ממש, בעיקר כאשר הם לא מצליחים להבין מדוע האדם האהוב עליהם מקפיד כל כך להימנע מפעילויות שעושות לכולנו נעים. 

 

 

כשתגמול ההנאה נעלם, קשה למצוא מניע לבלות זמן עם אנשים. אצל אנשים עם אנהדוניה הזמנות לאירועים הופכות למטלה מייסרת, ש״הלוואי ותיגמר כבר״. 

הם מדלגים עם טענות ומענות שונות על אירועים חברתיים, כמו הופעות ומסיבות, אפילו מוותרים על מפגשי אחד על אחד, שדורשים פחות חברותיות. 

ללא טיפול הם מתחילים להאמין שאין בהם תועלת בין-אישית ואפילו לפתח חרדה חברתית, שמתחזקת כאשר ההרגשה שהם לא משתלבים מתקבעת, בעיקר במפגש עם זרים. החרדה החברתית יכולה לצמוח כהסבר לקשיי ההשתלבות, כאשר הם נוטים לייחס את הבעיה ללקות בין-אישית שאינה באמת קיימת. 

 

מעבר לכך, מערכות יחסים משגשגות על בסיס התעניינות, אכפתיות ופידבקים חיוביים, ובלעדיהם הן עלולות לנבול.

דמיינו שאתם לא יכולים להגיד למישהו שאתם אוהבים אותו או שהיה לכם ממש כיף לבלות איתו את היום.

ככה זה בדיוק אצל אנשים עם אנהדוניה, פשוט כי הרגשות החיוביים פחות זמינים עבורם.

 

 

בזוגיות, אובדן הליבידו עלול לפגוע באינטימיות של מערכות יחסים רומנטיות ויחסי מין יכולים להפוך לנטל במקום לחוויה מספקת. 

 

 

חוקרים מאמינים שאנהדוניה היא לא מצב של שחור או לבן, אלא ממוקמת על ספקטרום:

יש כאלה שלא ירגישו הנאה בכלל ויש כאלה שאצלם הרגשות מתעמעמים, אז כן יכול להיות שהם עדיין יאהבו לאכול גלידה או להקשיב מוזיקה אבל הם כבר לא ייזמו את הפעילויות הללו בתדירות שמתקרבת להתנהגות הקודמת שלהם.

 

מה גורם לאנהדוניה?

מבחינת הגורמים, אנהדוניה קשורה מאוד לדיכאון, אבל לא חייבים להיות מדוכאים או להרגיש עצובים בשביל להיות אנהדונים. 

 

זה גם משפיע על אנשים עם הפרעות נפשיות אחרות, וזה יכול להופיע אצל אנשים עם בעיות בריאותיות שלא נראות קשורות, כמו פרקינסון, סוכרת, מחלת לב איסכמית ובעיות של שימוש בחומרים.

 

חוקרים סבורים כיום שאנהדוניה יכולה להיות קשורה לשינויים בפעילות במוח, למשל בעיה בדרך שהמוח מייצר או מגיב לדופמין, שהוא כימיקל מעלה מצב רוח.

מחקרים ראשוניים על חולדות הראו שנוירונים של דופמין באזור בקורטקס, שנקרא קליפת המוח הקדם מצחית (פרה-פרונטלית) נוטים להיות אקטיביים מדי בסריקות מוח של מתמודדים עם אנהדוניה, ובאיזשהו אופן זה מפריע לנתיבים ששולטים באופן בו אנחנו מחפשים תגמולים וחווים אותם.

 

טיפול פסיכולוגי ותרופתי

מבחינת טיפול פסיכולוגי, אנהדוניה יכולה להיות מורכבת.

הצעד הראשון הוא לזהות את סימני השאלה הלא ידועים שגורמים למצב, להתמקד בטיפול בבעיה שזוהתה ולקוות שהאנהדוניה תשתפר כתוצאה מכך.

זה בעיקר נכון כשהגורם הוא דיכאון. אנשים שנוטלים תרופות נוגדות דיכאון (תרופות מקבוצת SSRI, או מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין) עשויים להרגיש שיפור באנהדוניה, ביחד עם הפחתת יתר הסימפטומים של דיכאון, אבל זה לא תמיד המקרה.  למעשה, לפעמים התרופות האלה מקהות תחושות ורק מחמירות את הבעיה.

מדענים עובדים למצוא טיפולים חדשים למטופלים עם אנהדוניה שאינם מגיבים טוב לתרופות SSRI ולטיפול שיחתי, המוגדרים בשלב מסוים כסובלים מדיכאון עמיד

 

אחד הטיפולים הניסיוניים שנראים מבטיחים הוא קטמין, תרופה שידועה בעיקר כסם מסיבות שיש לו גם אפקט נוגד דיכאון.

נדרשים עוד מחקרים, אבל לפחות מחקר אחד מצא שנבדקים עם דיכאון דו-קוטבי שסבלו מאנהדוניה חוו הקלה בסימפטומים 40 דקות אחרי שהם קיבלו עירוי קטמין.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–21:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021