חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

תפריט CBT

חרדת בחינות | איך מטפלים נכון ומדויק בחרדת מבחנים?

דרג פריט זה
(55 הצבעות)

חרדת בחינות? פחד ממבחנים? חרדת ביצוע ממבחן?

סטודנטים, תלמידי תיכון -

בואו לטפל לתמיד את חרדת המבחנים !

טיפול CBT עם פסיכולוגים מומלצים- עם תוצאות חזקות !

צרו עמנו קשר בטלפון או דרך האתר,

ונדון יחד בדרך הנכונה והמהירה ביותר,

עם פסיכולוגים שמתמחים בחרדת מבחנים, בכל הארץ

יחד נמקד טיפול שיעבוד בשבילך כדי לעמוד היטב בבחינות

ונצייד אותך בכלים שיסייעו לך לעבור את המבחנים בהצלחה !

נשתמע,

1-800-509-809

 צוות מכון טמיר לפסיכותרפיה

קראו שפע המלצות של סטודנטים שלמדו איך להפסיק לפחד!


 הנה מתקרבת שוב תקופת הבחינות, ועמה שלל אתגרים מורכבים ומעוררי חרדה, התמודדות אינטנסיבית עם כמויות גדולות של חומר אקדמי בפרק זמן קצר. אפשר להתווכח לגבי מידת היעילות של מבחנים אקדמיים, אך לעת עתה, בואו נדון בדרכי ההתמודדות שנועדו לשפר ביצועים ולהפחית פחדים וחרדות מבחינות. קודם כל חובה לצפות בסרטון המקסים של שני החנונים האלה, שמתארים עם חיוך את התופעה:

ברמות כאלה ואחרות, כולנו חשופים לעצמה גבוהה של לחץ נפשי בתקופת המבחנים. במכון טמיר לפסיכותרפיה פיתחנו שיטת טיפול ייחודית להתמודדות, בהיותה קצרה, חדה, שיטת טיפול ממוקדת ומוכחת אמפירית. השיטה הקלינית עליה אנו מתבססים נקראת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), שממנה גזרנו את העקרונות המנחים כדי לבנות ארגז כלים ייחודי בטיפול פסיכולוגי מוזל לסטודנטים בתקופת הבחינות, יחד עם הפסיכולוגים שלנו, שפרוסים בסניפי המכון בארץ:

נעבוד אתכם עד שתעברו את הבחינות בשלום, ואנו מתחייבים שתהיו מצוידים גם לקראת אתגרים דומים בעתיד.

 מהי חרדת מבחנים וכיצד היא מתבטאת?

(ישנן חרדות "מאותה משפחה", כמו חרדה ופחד מפני טסט נהיגה או חרדת נהיגה) 

 עוד על התמודדות עם פוביות ►

הנה סיפור מזווית אישית על טיפול CBT לחרדת בחינות, עם סטודנטית שהצליחה לעבור שינוי וחדלה לפחד. 

מאת ש., פסיכולוגית קלינית בתל אביב, מכון טמיר:

שירי (שם בדוי), סטודנטית לרפואה באוניברסיטת ת"א, הגיעה לקליניקה של מכון טמיר כשהיא מתלוננת על סימפטומים וסימנים של חרדת מבחנים. היא עברה בהצלחה את החרדה מהבגרויות, הפסיכומטרי, מבחן מור (מבחן התנהגותי למועמדים לפקולטה לרפואה) וצלחה את השנה הראשונה של המבואות ברפואה. טיפלתי בעבר בסטודנטים עם חרדת בחינות ולמדתי על המכנה המשותף ביניהם: מדובר בד"כ באנשים עם נטייה אישיותיות לפרפציוניזם, שואפים לשלמות, בעלי צורך גבוה להישג, סופר אגו נוקשה, חשיבה של שחור ולבן, תמיד אינטילגנטיים, מעורבים ומושקעים במשימה ההתפתחותית האקדמית שלהם, חלקם תזזיתיים ונוטים לאובססיסיות בעיתות לחץ.

זה מבלבל: מצד אחד כולם לימדו את שירי כל החיים ש'השמיים אינם הגבול' ושאין כמו מצוינות, מצד שני כאשר היא לוקחת את זה קשה מדי, היא מפתחת כל פעם מחדש חרדה משתקת שמא לא תעמוד בסטנדרטים הסמויים שהציבה לעצמה. סטודנטים עם חרדת מבחנים, כמו שירי, למדו לאורך החיים לפחד מכישלון. אלה לא תכנים שההורים דיברו עליהם במפורש, אלא סוג של מסר קבוע שעובר בהזנה פסיכולוגית לילד, באופן לא מודע, לאורך שנים של מתן תגמולים הוריים עבור הצלחות. שירי למדה שזו דרכה להיות אהובה ורצויה: היא חכמה, היא שקדנית והמציאות הוכיחה לה שמאמץ מוליד ציון טוב- ביסודי, בחטיבה, בתנועה, בתיכון ובצבא. 

הטיפול שבחרנו לעבוד בו כדי לעזור לשירי הוא טיפול CBT. בלי חפירות לילדות, טיפול פסיכולוגי חזק ותובעני, אבל כזה שבו עבדנו כצוות, מטופלת ומטפלת, המטרה לעזור לה להצטייד בכלים קוגניטיביים והתנהגותיים ולהפחית את החרדה לקראת הבחינה ובמהלכה. סטודנטים עם חרדת בחינות מתמודדים עם חוסר שקט גופני ונפשי לקראת בחינות, קושי ממשי להתיישב וללמוד, עד כדי הימנעות של ממש. מצד שני כאשר הם מתיישבים סוף סוף, הם נוטים ללמידה כפייתית, קומפולסיבית, בלי הפסקות, מעלות החמה עד לצאת הנשמה. דיכוטומיות, נוקשות, האשמה עצמית, כל אלה ממתינים לסטודנט החרד, כתוספת פסיכולוגית לקלסר עמוס בחומר. במחקר מראה שסטודנט שמתמודד עם חרדת מבחנים יייחס כישלון בבחינה להיעדר יכולת אישית, אך להצלחה במבחן כהתרחשות אקראית, או כמבחן קל, ולא כעדות למסוגלות אישית שנספגת פנימה.

שירי מאוד התמסרה לתהליך בשיא המטיבציה, היא החליטה להתמודד אחת ולתמיד עם חרדת המבחנים שלה. אך נפש האדם מורכבת היא, ולצד כל משאלה לשינוי קיימת בו בעת גם התנגדות לשינוי (תחשבו על זה). שירי פחדה להרפות ממעגל החרדה. באופן פרדוקסלי היה בחרדה שלה משהו בטוח ומוכר, היא סיפקה כוח להתמודדות, אנרגיה פנימית גועשת שמניעה עשייה קיצונית. בהיעדר חרדת הביצוע פוחתת גם הטוטאליות. הדחף החריף שמציתים בנו הורמוני הלחץ הולך ונעלם. במילים אחרות, שירי לא יודעת איך להצליח בבחינה בלי חרדת בחינה. הריפיון האנרגטי הזה הביא את שירי במפגש הרביעי של הטיפול לשקול להשהות את הלימודים בשנה ולהימנע מהבחינות. היא שקלה לפרוש מהמירוץ. בעצם, אחרי דיון בדברים הסכמנו שהיא מפצלת בין שתי אפשרויות קיצוניות: פרישה מהמירוץ מול חרדת בחינות קיצונית. זה עזר לנו להתקדם. שירי גילתה את הנטייה שלה לדיכוטומיה גם ביחסיה ברומנטיים ובתחומים אחרים בחיים, ובהיותה אחוזת רוח גילוי נרתמה מחדש למאמץ הטיפולי. במפגשים הבאים, שלצידם התקרבו ובאו בחינות הסמסטר, עבדנו על זיהוי תבניות ודפוסי חשיבה וחידוד שלהם עם הדגמות מהחיים. שירי רכשה כלים בהרפיה, בדימיון מודרך ובחשיפה, כלים רבי עוצמה בטיפול CBT. החשיבה האוטומטית עברה התמרה והפכה לדיאלוג פנימי חי ומתפתח, שבוחן באומץ אמונות בלתי רציונליות, עיוותים חשיבתיים, "ראייה פסימית" תוך מאבק בהימנעות מלמידה. 

מן התקשורת:

ראיון ב'וואלה' עם איתן טמיר: התמודדות עם חרדת מבחנים <

התנסות בדימיון מודרך לטיפול בחרדת בחינות

השלב האחרון של הטיפול התמקד בלימוד אסטרטגיות למידה. אחרי ששירי שינתה את הליבה הפסיכולוגית שחיבלה בביצוע שלה בבחינות, ניתן היה להתאמן איתה במצבי מבחן, לתכנן נכון את זמן הלימודים, לבנות למידה הדרגתית דרך יצירת משמעות ולארגן את החומר באופן שיטתי. שתי הפגישות האחרונות ופגישת הסיום, (הפגישה ה-16) התאפיינו בעיבוד ובהטמעה של השינוי, כדי שנוכחותו תהיה עמידה באישיותה של שירי. 

לפני שבועיים שוחחנו בטלפון. היא כבר בשנה הרביעית במסלול הלא נגמר של לימודי רפואה. קשה לה, אבל הקושי ממוקד בדרישות המערכת ממנה ולא מדרישותיה המשתקות מעצמה. היא חופשיה מחרדת בחינות. עבורי כפסיכולוגית זו חוויה מדהימה של סיפוק והנאה.

סימפטומים של חרדת בחינות

מקובל לדבר על 4 אשכולות של סימפטומים של חרדת מבחנים :
פיזיים, רגשיים, חשיבתיים והתנהגותיים.

  • הסימפטומים הפיזיים: בזמן הלמידה למבחן או בזמן ההגעה למבחן: רעד, הזעה, בחילה, כאבי ראש, כאבי בטן
  • הסימפטומים הרגשיים: תחושת פחד,מועקה, מצוקה, חרדה, לחץ וחוסר אונים
  • הסימפטומים הקוגניטיביים: אמונות עצמיות שליליות- "אני לא מסוגל", "אני פחות טוב מכולם", חשיבה דיכוטומית- "אני עומד להיכשל", "יכולתי להוציא 100 ופספסתי. "נבואות שחורות- "אני יודע שיהיה לא בסדר"
  •  הסקה מוכללת-"אם לא הצלחתי את השאלה, לא הבנתי בכלל מה למדתי", ייחוס פנימי שלילי קבוע- "נכשלתי כי אני גרועה", ייחוס חיצוני חיובי מצבי-"הצלחתי הפעם כי נתנו מבחן קל", קשיי ריכוז ומיקום, בלאק אאוט
  • הסימפטומים ההתנהגותיים: חוסר שקט, שימוש לרעה בחומרים, קושי להחליט להתיישב וללמוד- הימנעות, קושי להתמיד בפעילות אחת בבית או במבחן, למידה כפייתית, צורך בתנאים מאוד קבועים

מה גורם לפחד ממבחנים?

חרדת בחינות אופיינית בעיקר אצל אנשים עם נטייה מוקדמת לפרפקציוניזם- ועמו ציפיות מוגזמות, אנשים עם פחד גבוה מכישלון- לעיתים בליווי נוקשות ובעיות בדימוי העצמי, אנשים שמתמודדים עם פחד מהצלחה (הייתם מאמינים?:)), היעדר מיומנויות למידה וטראומות קודמות שקשורות ללמידה. 

cbt exam anxiety

הוסיפה מן המחקר לאה מרקו, פסיכולוגית במכון טמיר שאוהבת לטפל בסטודנטים:

חשוב לזכור כי הגורם המנחה את התנהגות האדם אינו המצב בו הוא מצוי, אלא הפרשנות הסובייקטיבית שלו וההערכה הקוגניטיבית שהוא מעניק למצב. דרך אחת להסביר את חרדת הבחינות היא דרך הרצון לקבל הערכה חיובית והחשש מביקורת והערכה שלילית. חוקרים מצאו קשר חיובי בין חרדת בחינות לסולם למדידת הפחד מהערכה שלילית. מחקרים שונים מצביעים על האפשרות כי הגורמים לחרדת בחינות קשורים לציפיות האקדמיות שהורים מציבים בפני ילדיהם. הילדים חוששים מההשלכות הצפויות אם לא יעמדו בציפיות הוריהם. בניסוי נוסף נמצא כי בכורים בעלי רמת חרדה גבוהה תפקדו פחות טוב מאחרים. כלומר, בעוד שסדר לידה בלבד אינו קשור לתפקוד, נראה כי בשילוב עם גורם אישיותי כמו חרדת מבחנים ישנה משמעות לסדר הלידה.

מחקרים רבים קשרו את חרדת הבחינות עם הפחד מהערכה חברתית. ניתן לראות בסיטואציה החברתית המתקשרת לחרדת הבחינות, גם פן חיובי. נמצא כי תמיכה חברתית, המסייעת בהתמודדות עם לחצים, משפיעה באופן חיובי על תפקודם של בעלי חרדת מבחנים גבוהה, ואף מסייעת בהפחתה של מחשבות טורדניות. אך כאמור, רבים המחקרים שהתייחסו בעיקר לפן השלילי של הערכה חברתית, לפחד מפני ביקורת ולהערכה שלילית.

הפחד מהערכה שלילית מביא את האדם החרד לנקוט באסטרטגיית התמודדות מסוימת. מונטה, ספדה ורוסט קישרו בין אסטרטגיות התמודדות לקראת מבחן עם גישות ללמידה. מחקרם העלה כי אנשים הנוטים לגישה עמוקה ואסטרטגית ללמידה ינקטו בהתמודדות ישירה עם הבעיה, הם ילמדו את החומר לעומק במטרה להבין ולא לשם שינון בלבד. לעומתם, אנשים הנוטים לגישה שטחית ללמידה ינקטו בתגובת הימנעות, תגובה של התנתקות מהקושי. לעומת תגובות אחרות כמו הסתגלות והתפשרות או הענשה עצמית, שתי אסטרטגיות אלו מקושרות באופן הבולט ביותר לגישות השונות ללמידה.

Kondo איתר חמש אסטרטגיות עיקריות להתמודדות עם חרדת בחינות:

  • חשיבה חיובית
  • הירגעות
  • הכנה
  • פרישה
  • ריכוז

כמו כן, הוא מצא כי אנשים בעלי חרדת בחינות גבוהה יותר, דיווחו על כך כי נקטו ביותר אסטרטגיות, באופן מובהק, מאשר אנשים בעלי חרדת בחינות נמוכה. בעלי חרדת הבחינות הגבוהה, דיווחו יותר מאלה בעלי חרדת הבחינות הנמוכה, על שימוש באסטרטגיות והרגלי למידה של הכנה וריכוז. ההסבר לכך, עפ"י Kondo, הינו שהדרך הבטוחה ביותר להפחית את האפשרות לכישלון הינה ללמוד יותר לפני הבחינה. כך, ככל שהחרדה גבוהה יותר, כך החשש מכישלון בבחינה גבוה יותר ומוביל ללמידה והכנה מאומצת יותר לפני הבחינה.

במקרים שבהם אנשים אינם מצליחים להתמודד עם חרדתם כלל תיתכן גם הימנעות מהמבחן. הימנעות היא למעשה התגובה הצפויה ביותר במצבים המעוררים חרדה, באמצעותה ניתן להימנע מחוסר הנוחות. נראה כי לא כל האנשים נוקטים באסטרטגיה זו לקראת בחינה, שכן לרוב לא ניתן להימנע מהבחינה עצמה. עדויות קליניות ומחקרים מעטים שנעשו בתחום, מצביעים על אסטרטגיה מרכזית נוספת בה נוקטים אנשים רבים, והיא למידה לבחינה, ואף למידת יתר. בעוד שההימנעות יכולה להתאפיין בהסחת הדעת, בדחיית הלמידה למבחן או בלמידה מרושלת, למידת היתר מתבטאת בדפוסי למידה מאומצת, אינטנסיבית ומופרזת. תופעה שעשויה להסביר מצב שכזה הינה תופעת ה- Counter phobia, תופעה שבה בעלי הפוביות מחפשים באופן מכוון אחר אותו מצב שמעורר בהם את הפחד.

הבחירה באסטרטגיית התמודדות מסוימת עשויה להיות קשורה הן לגורמים מצביים והן לגורמים אישיותיים המשפיעים על חרדת הבחינות. נוירוטיות למשל, הייתה מנבא משמעותי לדאגה ולעוררות הרגשית שמלווים חרדת מבחנים. גם דוגמאטיות נמצאה קשורה באופן חיובי לחרדת מבחנים. גורם אישיותי נוסף שנמצא משפיע על רמת חרדת הבחינות הוא מיקוד השליטה של האדם.

על מיקוד שליטה פנימי שמעת?

מחקרים רבים עוסקים בקשר בין מיקוד השליטה של האדם לבין תכונות אישיות אחרות ובהשפעה של גורמים אלו על ביצוע במצבי לחץ. באופן כללי, מחקרים רבים מחזקים את ההנחה כי אנשים בעלי מיקוד שליטה פנימי יתמודדו באופן יותר סתגלני עם מצבי לחץ. נמצא קשר חיובי בין מיקוד שליטה חיצוני ונוירוטיות. לא נמצא קשר למוחצנות (אקסטרוברטיות), אך אנשים שהיו גם בעלי מיקוד שליטה חיצוני וגם מוחצנים הראו ביצועים פחות טובים במבחנים. וולקמר וחבריו חקרו את הקשר בין מיקוד שליטה לחרדת בחינות ודפוס התנהגות Type A, המורכב ממימד של שאפתנות ומימד של חוסר סבלנות ונרגזות. אנשים בעלי מיקוד שליטה פנימי נטו להיות יותר שאפתנים ואילו אנשים בעלי מיקוד שליטה חיצוני נטו להיות יותר חסרי סבלנות ונרגזים. האחרונים היו גם בעלי רמת חרדת בחינות גבוהה יותר. אנשים בעלי מיקוד שליטה חיצוני מגיבים באופן פחות קונסטרוקטיבי לתסכול, כלומר פעולותיהם הן פחות יעילות במונחים של הצלחה במשימה. הם נוטים להאשמה עצמית ועומדים פחות טוב בלחצים ביחס לבעלי מיקוד שליטה פנימי. בנוסף, נמצא קשר בין מוטיבציה להישגים לבין מיקוד שליטה. אנשים בעלי מיקוד שליטה פנימי, אשר מייחסים הצלחות לעצמם, נטו להראות יותר צורך בהישגיות ולקחת על עצמם משימות הישגיות. תלמידי תיכון בעלי מיקוד שליטה פנימי מראים יותר נכונות ללמוד בעתיד באקדמיה לעומת בעלי מיקוד חיצוני. כמו כן, נמצא כי אנשים בעלי מיקוד שליטה פנימי נטו פחות לדחות מטלות, השיגו ציונים גבוהים יותר במבחנים וכן היו בעלי רמת חרדת בחינות נמוכה יותר.

נראה כי בסוגיית אסטרטגיית ההתמודדות, מאפיין אישיותי מרכזי שעשוי להוביל אדם לנקיטה בלמידת יתר או לחילופין בהימנעות, הוא מידת השליטה שהאדם תופס שיש לו בנוגע לסיכויו להיכשל או להצליח בבחינה. אדם המאמין כי מידת הצלחתו בבחינה אינה תלויה בו, אלא בגורמים חיצונים, הינו אדם בעל מקוד שליטה חיצוני. לפיכך, אדם כזה אינו רואה אפשרות לכך שהוא יוכל להשפיע על מידת הצלחתו במבחן. לכן, סביר להניח שאדם בעל מיקוד שליטה חיצוני לא ינקוט באסטרטגיה המכוונת לשיפור הישגיו. במקום זאת הוא ייטה להימנע מהבחינה, וכך להימנע מהכישלון לו הוא מצפה. לעומת זאת, אדם המאמין כי מידת הצלחתו בבחינה תלויה בו, הינו אדם בעל מיקוד שליטה פנימי. אדם כזה, מבין כי קיימת בידיו האפשרות להשפיע על מידת הצלחתו בבחינה. לפיכך סביר להניח, כי אדם בעל מיקוד שליטה פנימי ינקוט באסטרטגיות שנועדו לשפר את הישגיו, כמו למידת יתר- אסטרטגיה שנועדה למנוע את הכישלון.

אסטרטגיות התמודדות עם חרדת בחינות

חרדת בחינות מוגדרת כתגובה למצב המעורר לחץ ומתח ומשפיעה על התנהגות האדם העומד בפני מבחן ואף על ביטוי יכולותיו במבחן עצמו. כך, היא למעשה מקרה פרטי של חרדה כללית חרדת והיא מופיעה כקבוצה של תגובות לגירויים מסוימים שנקשרו בחוויית האדם להערכה ולבחינה. חרדה כוללת תופעות פיזיולוגיות ותגובות התנהגותיות, אשר אף מוגדרות כהפרעות פסיכולוגיות במצבן הקיצוני. מצבי חרדה מתאפיינים ברמות מוגזמות של פחד, דאגה וחשש. חרדת הבחינות, עשויה להשפיע על אנשים בגילאים שונים ובכל תחומי החיים בהם יכולותיהם נמצאות תחת הערכה חיצונית, ויכולה להימצא בטווח הנורמה או בחריגה לתחום פתולוגי.

תיאוריית הקשב הקוגניטיבי

תיאוריית הקשב הקוגניטיבי גורסת כי בעלי חרדת בחינות גבוהה מחלקים את הקשב בין עיסוק פנימי בדאגה שלהם, כמו החשש מכישלון, לבין נושאים הקשורים במשימה. לעומתם בעלי חרדת בחינות נמוכה מסוגלים להתמקד באופן מלא במשימה עצמה. אחת הבעיות המשמעותיות הנגרמות כתוצאה מהחרדה היא מחשבות טורדניות אשר מפריעות לחשיבה המכוונת לביצוע משימה. תגובותיו של האדם החרד מכוונות לעצמו, ולכן תשומת הלב והקשב מוסטים מהמשימה, דבר הפוגע ברמת ביצועיו.

מודל ה"מצב-תכונה" (ספילברגר)

מודל ה"מצב-תכונה" הוא סיווג את החרדה לשני סוגים: חרדה מצבית וחרדה תכונתית. חרדת בחינות מצבית היא ארעית ומתייחסת לתגובתו הרגשית וההתנהגותית המסוימת של אדם לגירוי של בחינה ברגע נתון. חרדת בחינות תכונתית מתייחסת לתכונה אישיותית יציבה למדי, לנטייה של אדם לקלוט אירועים המקושרים עם בחינות כמאיימים ולהגיב אליהם באופן קיצוני המבטא חרדה מצבית. לפי המודל של ספילברגר מדובר בתהליך המתחיל בהופעתו של גירוי בחינה (Test Stimuli), אשר הפרט מקשר עם הערכה. הופעת הגירוי מובילה לפרשנות של היחיד (Interpretation of Test Stimuli) על פי התנסותו הקודמת עם גירוי מעין זה. הגירויים יכולים להיתפס כבעלי משמעות חיובית ומעניינת, כמאיימים או כניטראליים. אנשים בעלי חרדת בחינות אינם נוטים לבחון את הפרשנות שלהם לגירוי הבחינה כאחת מיני פירושים רבים, אלא מקבלים אותה כמציאות היחידה. לפי ספילברגר, תגובות של חרדה מצבית יובילו להערכה קוגניטיבית מחודשת (Cognitive Reappraisal), על פיה האדם מגיב לחרדה המצבית שלו. תגובות אלה יכולות להיות בונות, הגנתיות, הימנעותיות או שילוב שלהן.

 חשוב לציין כי מרבית המוסדות האקדמיים מספקים שירותי ייעוץ לסטודנטים, להתמודדות עם חרדת מבחנים

נעצור לבינתיים. עכשיו הגיע הזמן לפנות אלינו, הפסיכולוגים המומלצים שלנו פרוסים בכל הארץ, אנחנו טובים בזה, ומציעים עלויות נוחות מאוד לסטודנטים.

קיראו כאן כתבה מ'וואלה', בה יש חומר נוסף בראיון עם הפסיכולוג איתן טמיר 



מתמודדים עם לחץ מבחינות, ומעוניינים לשפר את ההתמודדות שלכם?

טיפול ייחודי ומלווה במחקר המוצע בחינם עשוי להתאים!
המחקר הטיפולי בוחן התערבות חדשה ומקיפה בנושא חרדת בחינות

הטיפול כולל 6 מפגשים (2 מפגשים בשבוע, במשך 3 שבועות) שייערכו במהלך מאי או יוני.

הטיפול יינתן ע"י פסיכולוגים שהם דוקטורנטים בפסיכולוגיה קלינית

לפרטים:

מעבדת רגש ויחסים בין-אישיים
03-7384660

(ניתן להשאיר הודעה)

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

המחקר בהנחייתו של פרופ' אשכול רפאלי,
המרכז לחקר המח, אוניברסיטת בר אילן

 

 


 

 

Google

טיפול חרדת בחינות
Rated 5/5 based on 53 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות(*)
אימות

הקוד שגוי





תגובות

 

תפריט CBT - מובייל

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

תמונות ממשרדנו

מכון טמיר - סניפים

סניף תל אביב

רח' יגאל אלון 157
תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il

 

סניף חיפה

רח' אלחנן 13
מרכז הכרמל
חיפה, 3445217