חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

תפריט ייעוץ פסיכולוגי

הפרעות אישיות | סוגים, אבחון, טיפול, המלצות ומחקרים 2018

דרג פריט זה
(71 הצבעות)
הפרעות אישיות - גורמים, סוגים, מחקרים וטיפול הפרעות אישיות - גורמים, סוגים, מחקרים וטיפול

 

הפרעות אישיות

 

 
 
כשאנו אומרים "אישיות" אנו מתכוונים למכלול סגנונות החשיבה שלנו, מכלול הרגשות שלנו ומכלול דרכי ההתנהגות שלנו. אישיות זה בעצם מי שאנחנו. כמובן שיש הבדלים גדולים בין אדם לאדם בצורת חשיבתו והתנהגותו ודברים רבים קובעים מחשבות והתנהגויות ברגעים נתונים. לאורך השנים עלו ויכוחים רבים בפסיכולוגיה-  האם ניתן להתייחס לאישיות כמבנה קבוע ויציב לאורך השנים? לא פתור סופית. 
 
אבל כן ניתן לומר שהאישיות של אדם, מה שאנחנו מכנים גם אופי, אינה משתנה בצורה קיצונית. אפילו אחרי טיפול פסיכולוגי טוב, ניתן לצפות די במדויק את התגובות המסוימות במצבים המסוימים אצל אנשים שאנחנו מכירים היטב. 
הפרעות אישיות מתבטאות כדפוסים של התנהגות, רגשות ומחשבות שמתחילים להתייצב לרוב בתחילת גיל ההתבגרות. הדפוסים של ההתנהגות והמחשבות הללו, הקוגניציה והרגש של אותו אדם הופכים להיות יציבים לקראת סוף גיל ההתבגרות, אז מתגבשת האישיות שלנו. הפרעת אישיות מייצגת חוויה פנימית אנושית שאינה תואמת לפעמים לדרישותיה (התובעניות) של החברה מסביב.
 
 

 

הסבר בגישה פסיכודינמית  

בראייה העשירה של תיאוריות בגישת הטיפול הפסיכודינמי, הפרעת אישיות דומה לבניין נטוש, לא גמור, בניין שלא בא לידי מימוש,  ויש בתוכו ריק.

זה תיאור די אכזרי, אבל ניתן לומר כיום, ברמה גבוהה של ודאות, שעם טיפול פסיכולוגי איכותי ועבודה מאומצת אפשר להשלים בהצלחה את בניית הבית, לקבל מפתח, לעצב את פנימיותו ולבחור את תכולתו. 

המתמודדים עם הפרעת אישיות, על פי הגישות השונות של הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית, לא השלימה את המשימות ההתפתחותיות החיוניות וההכרחיוית לעיצוב אישיות מגובשת, גמישה ואינטגרטיבית, אישיות שיש בה כבר קביעות אובייקט (פסיכולוגיית האגו),  שהצליחה לבסס עצמי קוהסיבי, לכיד (פסיכולוגיית העצמי - קוהוט). שהעצמי האמיתי בה אינו לכוד בקיפאון, שהעצמי הכוזב אינו ממלא בלעדית את דרישות החיים ושלא השתבשו בה יחסי סביבה-ילד שאחראית על צמיחתו והתגלותו של העצמי האמיתי (דונלד ויניקוט). הסובלים מהפרעות אישיות, לפי גישות יחסי אובייקט, מתנהגים במצבי לחץ רגשי בילדותיות, משום שקשה להם להכיל את המורכבות הרגשית שמזמנים החיים ומנגנון הפיצול משרת אותם עדיין כמעקה נפשי שמרגיע באמצעות חלוקה פרימיטיבית של העולם הפנימי לחלקים קטנים יותר (מלאני קליין). היצירתיות, אותו רכיב תודעתי כל כך חיוני לחיים טובים, נחסמה, ובטיפול נוכל לעזור לה לשוב ולזרום (סטיבן מיטשל, גישת הטיפול ההתייחסותי). 

הגבול הדימיוני בין אישיות 'נורמטיבית' לבין הפרעת אישיות מטושטש עד מאוד. המשמעות החוויותית היא שניתן להבין כמעט כל אדם הסובל ממנה, ולהיות אמפתי כלפיו. 
כמו כל דבר בחיים, הכל שאלה של איזונים:
נניח, אדם מאוד חברותי שנהנה ויוזם מפגשים חברתיים זה אחלה. אבל כאשר היכולת להיות לבד מעוררת חרדה קשה שגוררת אותו לעשות הכל כדי להיות בקרבת אחרים, ניתן לומר שהדימוי וההערכה העצמית שלו תלויים יתר על המידה בסביבתו. 
ויש גם ההיפך: אנשים שאינם נהנים בחברה, לכן הם כלל לא מתעניינים בהווי חברתי ואינם מחפשים קשרים חבריים, זוגיים, משפחתיים. דפוס כזה יכול להיות 'נורמטיבי', אולם חוסר עניין קיצוני בהתקשרות ובניית יחסים עם אחרים יכול לבטא גם הפרעת אישיות סכיזואידית.

הפרעת אישיות, נסכם את המבוא, היא מצב קבוע של דפוסים פנימיים יציבים אך בעייתיים. בטיפול פסיכולוגי מתגייסים השניים, מטפל ומטופל, במאמץ משותף לעזור למטופל לתקן, לשנות וללמוד לחיות חיים מלאים. 
 
 
 

אבחון הפרעות אישיות

 
הפרעות אישיות היא קטגוריה אבחונית רחבה מאוד, וקשה לתאר קווים משותפים. ניתן לומר שהסובלים מהפרעת אישיות חיים עם דפוסים עקביים וקבועים של התנהגויות, מחשבות, תפיסות ופרשנות של המציאות – הנחווים בצורה לקויה. אבל ההגדרה הזו יכולה לכלול המון דברים אחרים. 
 

בעיתיות באבחון

  • היעדר הגדרה חדה – חוסר היכולת שלנו לשים קו חד וברור על מהי הפרעת אישיות משפיע על היכולת לאבחן.
  • התייחסות קטגוריאלית ולא רציפה - הניסיון להבין את המושג המימדי ולהפוך אותו לקטגוריאלי לא תמיד נכון, מפני שלחלק גדול מהמתמודדים יש "גם וגם".
  • המושג אישיות הוא תלוי תיאוריה
  • קריטריון הגיל – ניתן לאפיין מתבגרים כסובלים מהפרעת אישיות אבל זה בעייתי בפני עצמו, שכן חלק משמעותי מהשינויים בהתנהגות וביחס לסביבה מתגבשים בגיל ההתבגרות. ה-DSM ניסה לפתור את זה והגדיר שאם הדפוסים הללו מופיעים אצל מתבגר לפחות שנה אז נוכל לדבר על הפרעת אישיות (ניתן לטעון שגם שנה זה בעייתי, ולכן היום ההמלצה היא לאבחן מעל גיל 18, הפרעת האישיות היחידה שלא ניתן לאבחן לפני גיל 18 היא הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית כי חייב שיהיה אבחון של הפרעת התנהגות לפני בין 14 ל-18).
  • הבדלי מגדר – יש הפרעות מובהקות מבחינה סטטיסטית שיש הבדל מגדרי ביניהם; למשל הפרעת אישיות אנטי סוציאלית מאפיינת גברים ב-95%, והפרעת אישיות גבולית מאפיינת יותר נשים.
 
 
רבים מתמודדים עם קשיים בניהול כעסים, ויסות רגשות והתפרצויות זעם  - שבגלל תדירותם, עוצמתם והאינטנסיביות הגבוהה שלהם, הופכים לחלק בלתי נפרד מהאופי. 
מבחינת התפקוד הבינאישי, יש מי שמרגישים שאינם יכולים לשרוד בלי  קבלת יחס והכרה מהסביבה החברתית ויעשו הכל כדי להשיגם.
לבסוף, יש אנשים שמתקשים לשלוט בדחפים, הם יכולים להתנהל טוב בקשרים בינאישיים אבל מספיק חיוך או הבעה מסוימת כדי לגרום להם לפרש את זה אחרת ולהשתולל.
 
 

הקריטריונים לאבחון הפרעות אישיות לא השתנו במעבר מ-DSM-4-ל-DSM-5 (למעט הסרת ציר 2): 

  • חוויה והתנהגות שחורגים באופן בולט מהמצופה בחברה בה אדם חי, מכמה בחינות:
  • קוגניציה (תפיסה ופירוש של העצמי, האחר ואירועים שונים).
  • אפקט
  •  קשיים בתפקוד בינאישי
  •  קשיים בשליטה בדחפים
  • התבנית המתמשכת אינה גמישה וסוטה מהנורמה בטווח רחב של מצבים אישיים וחברתיים. 
  • התבנית המתמשכת מובילה לדחק משמעותי או פוגמת בתפקוד החברתי או התעסוקתי או בתפקודים חשובים אחרים. 
  • התבנית יציבה ונמשכת זמן רב, וניתן לזהות את ההתחלה שלה בגיל ההתבגרות או לפחות בתחילת הבגרות.
  • התבנית המתמשכת אינה ניתנת להסבר כתוצאה של הפרעה נפשית אחרת. 
  • התבנית המתמשכת אינה תוצאה של השפעה פסיכולוגית ישירה של חומר או מצב רפואי כללי, פגיעת ראש למשל.
מדריך האבחנות הפסיכיאטרי, DSM-5, מסווג את הפרעות האישיות לשלושה אשכולות: 
 
 

אשכול A - הפרעות אישיות אקסצנטריות

קבוצה זו מאופיינת במוזרות בחשיבה ובהתנהגות, שיכולים לבוא לידי ביטוי בחוסר ביטחון מוחלט. יש ממצאים שמראים ששכיחות של קיום ההפרעה מאשכול זה היא גבוהה במשפחה שיש בה היסטוריה של סכיזופרניה. דומה לתקופה שלפני התפרצות הסכיזופרניה. הסבירות שייפנו לטיפול פסיכולוגי נמוכה מאחר והם לרוב מרגישים שאין להם צורך בטיפול.

 

 

 

אשכול B - הפרעות אישיות דרמטיות

 מאופיין בדרמטיות מאוד גדולה. בניגוד לאשכול הקודם הם דווקא יהיו נוכחים מאוד בטיפולים (למעט האנטי-סוציאליים):

 

 

אשכול C -  הפרעות אישיות חרדתיות

מאופיינים בפחד וחרדה ביחס לאחרים עד שבמצבים קשים הם מסתגרים בבית. מבחינה אבחונית, יותר ויותר קשה להבחין בין הפרעות הספקטרום של חרדה חברתית לבין האשכול השלישי: 

הפרעות אישיות מופיעות בדרך כלל עם תחלואה נלווית (קומורבידיות), כמו הפרעות חרדה, מה שמקשה על תוצאות הפסיכותרפיה. מחקר חדש ומעניין מלמד כי למרות מגבלות מסוימות, אבחון עצמי של הפרעות אישיות, שנעשה באמצעות שאלונים פסיכודיאגנוסטיים בעלי תוקף ומהימנות גבוהים, עשוי להיות מדויק ממש כמו אבחון על ידי איש מקצוע. 

 

טיפול

 

טיפולי CBT בהפרעות אישיות

 

משפחת טיפולי ה-CBT מציעה שלל פרוטוקולים ושיטות טיפול המוכיחים עצמם במחקרים קליניים מבוקרים. בניגוד לעמדות מסורתיות, שגרסו כי CBT אינו מצליח לטפל במורכבות הכרונית של הפרעות אישיות, אנו רואים בשנים האחרונות שיטות שמצליחות להביא תוצאות: DBT, סכמה תרפיה, טיפול במנטליזציה ועוד.

סקירה עדכנית של יעילות שיטות פסיכותרפיה מלמדת שלטיפול CBT בהפרעות אישיות יש תוצאות מעורבות לגבי שיפור הסימפטומים העיקריים, אך עדיין, טיפול קוגניטיבי התנהגותי הראה יתרון על פני טיפול דינמי קצר מועד בשיפור הסימפטומים המשניים.

טיפול CBT בהפרעות אישיות מתמקד בשיפור התפקוד הנוכחי, בפיתוח ובלימוד מיומנויות במערכות יחסים ובעמידות במצוקה בעיתות לחץ, בתיקון אמונות היסוד והסכמות, בשינוי ובאיתגור מחשבות שיש למטופל על עצמו ועל אחרים, תוך תירגול והבניה של אמונות חדשות ומותאמות יותר. 

 

סכמה תרפיה

 

סכמה תרפיה היא גישה חדשה יחסית, שפותחה על ידי ד"ר ג'פרי יאנג מאוניברסיטת קולומביה, באופן ייעודי לטיפול בהפרעות אישיות. זו שיטת טיפול אינטגרטיבית, השואבת מעקרונות הגשטאלט, CBT ופסיכותרפיות פסיכואנליטיות, ומהווה גישת טיפול ייחודית ומובנית עם מודל מגובש של אטיולוגיה וטיפול. היא צוברת פופולריות הולכת וגדלה באירופה, בעוד בארה"ב כמעט ואינה מוכרת כלל.

מחקר שפורסם ב-2014 ב- American Journal of Psychiatry מצא שסכמה תרפיה יעילה יותר באופן משמעותי משתי גישות טיפוליות אחרות לטיפול במגוון רחב של הפרעות אישיות (נמנעת, אובססיבית קומפולסיבית, תלותית, פרנואידית, היסטריונית ונרקיסיסטית).

סכמה תרפיה הביאה לאחוזים גבוהים יותר של החלמה וירידה בדכאון, עליה גדולה יותר בתפקוד חברתי וכללי והייתה בעלת אחוזי נשירה נמוכים יותר.

הטיפול בסכמה תרפיה הינו חסכוני וממוקד יותר, התוצאות הושגו תוך 50 מפגשים קצובים, והגישה הוטמעה בקלות על ידי מטפלים עובדים במרפאות הקיימות.

 

אם מתגבשת בך ההחלטה להתייעץ עם איש/ת מקצוע,

אנו מציעים לך להיעזר במקצועיות והניסיון שלנו

ומזמינים אותך לשיחת Matching טלפונית מושקעת.

 

המטרה היא לתפור אישית

בין המטרות שלך

לבין המטפל המתאים

שיוכל לעזור לך להגשים אותן.

 

בשיחה נזהה ברזולוציה אופטימלית

את הכתובת הטיפולית המתאימה -

במכון טמיר תל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ,

או במקורות עזרה רבים אחרים שמוכרים לנו.

 

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

תודה ובהערכה,

 

צוות מכון טמיר

1-800-509-809



מקורות:

 

 Allen J. G., Fonagy P., Bateman A. Mentalizing in Clinical Practice. Washington, DC: APPI; 2008.

Angstman KB (2011). Personality disorders: review and clinical application in daily practice. Am Fam Physician. 2011 Dec 1;84(11):1253-60.

BATEMAN, A., & FONAGY, P. (2010). Mentalization based treatment for borderline personality disorder. World Psychiatry, 9(1), 11–15.

Bender DS (2005). The therapeutic alliance in the treatment of personality disorders. J Psychiatr Pract. 2005 Mar;11(2):73-87.

Dadomo H (2018). Schema therapy for emotional dysregulation in personality disorders: a review. Curr Opin Psychiatry. 2018 Jan;31(1):43-49. doi: 10.1097/YCO.0000000000000380.

Dixon-Gordon, K. L., Whalen, D. J., Layden, B. K., & Chapman, A. L. (2015). A Systematic Review of Personality Disorders and Health Outcomes. Canadian Psychology = Psychologie Canadienne, 56(2), 168–190. http://doi.org/10.1037/cap0000024

Giesen-Bloo, J. et. al. (2006). Outpatient Psychotherapy for Borderline Personality Disorder: Randomized Trial of Schema-Focused Therapy vs Transference-Focused Psychotherapy. Archives of General Psychiatry, 2006; 63:649-658.

Overview of Personality Disorders, By Robert M. A. Hirschfeld, MD, DeWitt Wallace Senior Scholar and Professor, Department of Psychiatry, Weill Cornell Medical College: https://www.merckmanuals.com/home/mental-health-disorders/personality-disorders/overview-of-personality-disorders

Hofmann, S. G., Asnaani, A., Vonk, I. J. J., Sawyer, A. T., & Fang, A. (2012). The Efficacy of Cognitive Behavioral Therapy: A Review of Meta-analyses. Cognitive Therapy and Research, 36(5), 427–440. http://doi.org/10.1007/s10608-012-9476-1

International Society of Schema Therapy. (2014, February 10). Schema Therapy for personality disorders proven more effective than other major treatments. ScienceDaily. Retrieved June 30, 2018 from www.sciencedaily.com/releases/2014/02/140210101955.htm

Lotte L.M. Bamelis, Silvia M.A.A. Evers, Philip Spinhoven, Arnoud Arntz. Results of a Multicenter Randomized Controlled Trial of the Clinical Effectiveness of Schema Therapy for Personality Disorders. AmericanW.

John Livesley. Handbook of Personality Disorders: Theory, Research, and Treatment First Edition. Guilford Press, 2001. Journal of Psychiatry, 2013; DOI: 10.1176/appi.ajp.2013.12040518

Lynch, T. R. and Cheavens, J. S. (2008), Dialectical behavior therapy for comorbid personality disorders. J. Clin. Psychol., 64: 154-167. doi:10.1002/jclp.20449

Matusiewicz, A. K., Hopwood, C. J., Banducci, A. N., & Lejuez, C. W. (2010). The Effectiveness of Cognitive Behavioral Therapy for Personality Disorders. The Psychiatric Clinics of North America, 33(3), 657–685. http://doi.org/10.1016/j.psc.2010.04.007

Skodol, E.A. (2012) Personality Disorders in DSM-5 Annual Review of Clinical Psychology 2012 8:1, 317-344

Stoffers-Winterling JM, Völlm BA, Rücker G, Timmer A, Huband N, Lieb K. Psychological therapies for people with borderline personality disorder. Cochrane Database of Systematic Reviews 2012, Issue 8. Art. No.: CD005652. DOI: 10.1002/14651858.CD005652.pub2.

TYRER, P., MULDER, R., CRAWFORD, M., NEWTON-HOWES, G., SIMONSEN, E., NDETEI, D., … BARRETT, B. (2010). Personality disorder: a new global perspective. World Psychiatry, 9(1), 56–60.

Twemlow S. W., Fonagy P., Sacco F. C. A developmental approach to mentalizing communities: I. A model for social change. Bull. Menninger Clin. 2005a;69(4):265–281

https://www.goodtherapy.org/learn-about-therapy/issues/emptiness

http://www.meditrenz.com/an-overview-of-immature-personality-disorder.html

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-122624-00.html

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA

 

כתבו ועיבדו:  אופיר ברגמן, סמדר שטינברג, דפנה אברמוביץ', אביגיל וינר, רונה קופרבוים ואיתן טמיר

 

Google

הפרעות אישיות | סימנים, סוגים, אבחון, טיפול המלצות ומחקרים קליניים
Rated 5/5 based on 70 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

Personality disorder

33449004
%MCEPASTEBIN%

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





תגובות

 

תפריט פסיכותרפיה - מובייל

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il