חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

תפריט טיפול פסיכולוגי

הפרעות אישיות | סימנים אבחון טיפול המלצות ומחקרים קליניים

דרג פריט זה
(51 הצבעות)

מהן הפרעות אישיות? 

כשאנו אומרים "אישיות" אנו מתכוונים למכלול סגנונות החשיבה שלנו, מכלול הרגשות שלנו ומכלול דרכי ההתנהגות שלנו. אישיות זה בעצם מי שאנחנו. כמובן שיש הבדלים גדולים בין אדם לאדם בצורת חשיבתו והתנהגותו ודברים רבים קובעים מחשבות והתנהגויות ברגעים נתונים. אולם, אפשר להגיד שאישיות של אדם אינה משתנה בצורה קיצונית, וגם אחרי טיפול פסיכולוגי טוב, ניתן לצפות לתגובות מסוימות במצבים מסוימים אצל רוב בני האדם. כאשר עוברים שינויים בחיים, גם אם טבעיים וגם שינויים בלתי צפויים  האישיות אמורה להיות גמישה מספיק בכדי להתמודד עם השינויים ולהתנהג בהתאם, כך שההתמודדות תהיה קלה יותר.  
 
כאשר מדברים על הפרעות אישיות מתייחסים לדפוסים של התנהגות, רגשות ומחשבות שבד"כ מתחילים להתייצב בתחילת גיל ההתבגרות. הדפוסים של ההתנהגות והמחשבות הללו, הקוגניציה והרגש של אותו אדם הופכים להיות יציבים לקראת סוף גיל ההתבגרות ואז מתגבשת האישיות שלנו.
בהפרעת אישיות יש בעצם את החוויה הפנימית והרגשות של האדם, אשר מתייצבים אך אינם תואמים את המציאות שלנו, את הדרישות של החברה מסביב. פירוש הדבר שהקו בין אישיות להפרעת אישיות הוא מאוד מטושטש.
 
 
כמו כל דבר בחיים, הכל שאלה של איזונים:
 
אדם שהוא מאוד חברותי ונהנה להיות בחברת אנשים ומוצא את עצמו נהנה בקבוצות של אנשים זה נורמטיבי, אך כשהצורך להיות בחברה של אנשים יגרום לו לעשות הכל ולכוון את כל ההתנהגות שלו למטרת השגת הקשרים החברתיים הללו אזי הדימוי העצמי וההערכה העצמית שלו יהיו מאוד תלויים בחברה מסביבו. מצד אחר, יש את האנשים שלא מוצאים הנאה בחברה, ולא מעניין אותם ההווי החברתי – חוסר רצון לחברה, רצון להיות לבד, לא מחפשים קשרים חברתיים או בינאישיים כלל. זה יכול להיות נורמטיבי אולם חוסר הרצון להיות בחברה של אנשים יכול להפוך גם להפרעת אישיות סכיזואידית.
אם כן, הפרעת אישיות היא מצב שבו יש לנו דפוסים יציבים אבל בעייתיים. בטיפול אנחנו מנסים לעזור לאדם לתקן, לשנות וללמוד לחיות חיים מלאים. 
 
אצל הנרקיסיסט הפיצול המרכזי הוא בין טוב לרע, שחור-לבן; אצל הסכיזואיד הפיצול הוא בין העולם הפנימי לבין העולם החיצוני; ואצל האובססיבי הפיצול בין השכל לרגש; בין החשיבה ליכולת להרגיש.
 
קיראו על הפרעות האישיות: 
 
בכל המקרים חשוב לזכור שאלו הן צורות שונות של ארגוני אישיות הגנתיים של הנפש, אשר מוצאת לעצמה כל מיני אופנים – תלוי כנראה בשלב הפגיעה – להתגונן מפני פגיעות נוספות.
personality

מהי אישיות בריאה ומהי אישיות בלתי גמישה?

באמצעות התייחסות לארבעה תחומים מוגדרים ניתן לקבוע האם לאדם יש אישיות בריאה:

  • זהות עצמית

  • מכוונות עצמית

  • אמפטיה

  • אינטימיות

 למרות "חוק גולדווטר" של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, האוסר אבחון מרחוק של פוליטיקאים, קובעת ועדת פסיכיאטרים מאוניברסיטת ייל:  דונלד טראמפ סובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית.

קראו ניתוח של היחסים בין טראמפ לקים ג׳ונג און - מתוך כתבה של איתן טמיר באתר ״ניוז1״


 

עד כמה המאפיינים של הזהות של האדם (העצמי או ה- SELF) חדים, מגובשים, יציבים. בתוך הזהות הזו בודקים עד כמה האדם מכוון למימוש עצמי (אנשים שהם יציבים ובריאים בנפשם יכולים להציב לעצמם גם מטלות לטווח קצר וגם לטווח ארוך). בהמשך, בודקים את היכולת הבין אישית, אדם בעל אישיות בריאה יכול לפתח קשרים בינאישיים וזה אומר שיש לו יכולת אמפטית (היכולת להרגיש, להבין, להזדהות עם הרגש של האחר). לבסוף, בודקים את יכולת האינטימיות בקשר, יכולת להיות בקשר בינאישי לא אומרת שהאדם מסוגל להתמודד עם אינטימיות (יכולת לחלוק מחשבות ורגשות עם האחר, להראות קירבה).

על רעיון זה מתבסס המודל "BIG 5" שלפיו כדי למדוד אישיות על כל היבטיה אנו צריכים לבדוק מדדים כמו פתיחות, נגישות, מוחצנות, יציבות וכו'.

לכל אחד מאיתנו יש מידה כזו או אחרת בתכונות הללו, על רצף מסוים.

לא כך הדבר אצל אלה הסובלים מהפרעת אישיות, לאנשים אלה קשה יותר להתגמש עם השינויים, קשה יותר להשתנות ולהתאים את עצמם למצבים משתנים. בדרך כלל לסובל מהפרעות אישיות אין מגוון רחב של רגשות ודרכי התנהגות. לעיתים קרובות האנשים הקרובים ימצאו עצמם מופתעים מתגובותיהם של אנשים הסובלים מההפרעה, וצורת חשיבתם והתנהגותם של בעלי הפרעות האישיות תיראה ל"כלל" חריגה, יוצאת דופן ובלתי צפויה. דבר זה יקשה מאוד על קיומם של יחסים בין-אישיים תקינים והסובלים מהפרעת אישיות עלולים למצוא את עצמם מתרחקים מהכלל ונדחים על ידי החברה, אפילו הקרובה ביותר. אנשים אלה ירגישו בדרך כלל חריגים, שונים ולא יוכלו לפתח תחושת שייכות, אם כייהיו גם כאלה אשר התנהגותם תיראה להם טבעית ונכונה ודווקא הכלל ייראה להם מוזר ואף אשם בעימותים שנוצרים.אנשים הסובלים מהפרעת אישיות יתאפיינו בדפוס מקובע של צורת חשיבה ודרך התנהגות, דפוס אשר ילווה אותם בדרך כלל בכל מעשיהם,בכל תחום ובכל מצב.

איך מאבחנים הפרעת אישיות?

הפרעות אישיות ניתן לאבחן כבר בגיל ההתבגרות ולעיתים אפילו בילדות. אין לכלול בהפרעות האישיות הפרעות שצצו כתוצאה מטראומה או פגיעה מוחית. ההפרעות נחלקות לכמה קטגוריות: הפרעות "מוזרות" - בעיקר חשדניות, הפרעות "דרמטיות" בעיקר רגשות קיצוניים ואימפולסיביות, והפרעות חרדה. בכל קטגוריה מספר הפרעות ספציפיות, עליהן נרחיב במאמרים נוספים..בעזרת טיפול פסיכולוגי מתאים ניתן ללמד את הסובלים מהפרעות אישיות כיצד להבין טוב יותר את החברה, כיצד להתנהג במצבים חברתיים שונים וכיצד לבנות מערכות יחסים נכונות יותר בכל תחומי החיים. נמצא כי טיפול קבוצתי יעיל ביותר במקרים אלה ומספק תמיכה ויכולת התמדה בטיפול.  

קריטריונים לאבחון על פי הDSM-5:

  1. חוויה והתנהגות שסוטים באופן בולט מהמצופה בחברה בה אדם חי, מכמה בחינות:

  • קוגניציה (תפיסה ופירוש של העצמי, האחר ואירועים שונים).

  • אפקט

  • תפקוד בינאישי

  • שליטה בדחפים

אנשים שסובלים מהפרעת אישיות מגלים דפוסים קבועים של התנהגות או ביטוי של מחשבות, תפיסות, פרשנות של מציאות – בצורה שהיא לקויה. מדובר בחוויה והתנהגות שהיא סוטה גם מבחינת הרגש, להרבה אנשים יש התפרצויות זעם וזה בסדר אולם אם ההתפרצויות הללו הופכות לחלק מהאישיות ומתפרשות על פני מספר שנים או זמן מאוד ארוך ובאינטנסיביות מאוד גבוהה. מבחינת התפקוד הבינאישי, יש אנשים שהם לא יכולים בלי הסביבה החברתית שלהם ויעשו הכל (אפילו ברמה של רמיזות מיניות ולבוש פרובוקטיבי, אפילו להמציא מחלה קשה כמו סרטן כדי שאנשים יתייחסו אליהם) כדי לקבל יחס. לבסוף, יש אנשים שהם בעלי קושי רב לשלוט בדחפים שלהם, הם יכולים להתנהל מאוד טוב בקשרים בינאישיים אבל מספיק חיוך או הבעה מסוימת כדי לגרום להם לפרש את זה אחרת ולהשתולל.

  1. התבנית המתמשכת אינה גמישה וסוטה מהנורמה בטווח רחב של מצבים אישיים וחברתיים.

  2. התבנית המתמשכת מובילה לדחק משמעותי או פוגמת בתפקוד החברתי או התעסוקתי או בתפקודים חשובים אחרים.

  3. התבנית יציבה ונמשכת זמן רב, וניתן לזהות את ההתחלה שלה בגיל ההתבגרות או לפחות בתחילת הבגרות.

  4. התבנית המתמשכת אינה ניתנת להסבר כתוצאה של הפרעה נפשית אחרת.

  5. התבנית המתמשכת אינה תוצאה של השפעה פסיכולוגית ישירה של חומר או מצב רפואי כללי כגון פגיעת ראש.  

בעיתיות באבחון

  • היעדר הגדרה חדה – חוסר היכולת שלנו לשים קו חד וברור על מהי הפרעת אישיות משפיע על היכולת לאבחן.

  • התייחסות קטגוריאלית ולא רציפה - הניסיון להבין את המושג המימדי ולהפוך אותו לקטגוריאלי לא תמיד נכון כי חלק גדול מהאנשים יש להם "גם וגם".

  • המושג אישיות הוא תלוי תיאוריה

  • קריטריון הגיל – ניתן לאפיין מתבגרים כסובלים מהפרעת אישיות אבל זה בעייתי בפני עצמו כי חלק גדול מההתפתחות של האדם, השינויים בהתנהגות וביחס לסביבה הוא חלק מהתגבשות האישיות. הDSM ניסה לפתור את זה והגדיר שאם הדפוסים הללו מופיעים אצל מתבגר לפחות שנה אז נוכל לדבר על הפרעת אישיות (ניתן לטעון שגם שנה זה בעייתי, ולכן היום ההמלצה היא לאבחן מעל גיל 18, הפרעת האישיות היחידה שלא ניתן לאבחן לפני גיל 18 היא הדיסוציאלית כי חייב שיהיה אבחון של הפרעת התנהגות לפני גיל 18, בין 14 ל-18).

  • הבדלי מגדר – יש הפרעות מובהקות מבחינה סטטיסטית שיש הבדל מגדרי ביניהם; למשל דיסוציאלית מאפיינת גברים ב95%, והפרעה גבולית מאפיינת יותר נשים.

כאמור, הDSM מנסה להכניס את הפרעת האישיות לחשיבה קטגוריאלית (אבחון על פי סימפטומים). לעומת זאת, התיאוריה הדינמית מתייחסת לכך על פי רצף ולא באופן קטגוריאלי ולכן הגישה הדינמית מסבירה יותר טוב את האטיולוגיה של ההפרעות.

לכן , התועלת של ה-DSM בהפרעות פסיכיאטריות שנלמדו, פחות באה לידי ביטוי באבחון הפרעות אישיות.

 

אוטו קרנברג, מסביר בדקותיים מצוינות, על מידת החומרה של הפרעות אישיות:

 
 

שלושת האשכולות של הפרעות אישיות

יש לנו שלושה קלאסטרים / אשכולות:

Cluster A: odd eccentric

כולל את הפרנואידית, סכיזואידית וסכיזוטיפאלית. קבוצה זו מאופיינת במוזרות בחשיבה ובהתנהגות, שיכולים לבוא לידי ביטוי בחוסר ביטחון מוחלט. יש ממצאים שמראים ששכיחות של קיום ההפרעה מהקלאסטר הזה היא גבוהה במשפחה שיש בה היסטוריה של סכיזופרניה. דומה לתקופה שלפני התפרצות הסכיזופרניה. לא נמצא אותם בקליניקות מאחר ורובם לא יגיעו לטיפול ולעולם לא נדע מה השכיחות האמיתית שלהם, זאת מאחר והם מרגישים המון פעמים שאין להם צורך בטיפול.

Cluster B: dramatic erratic

כולל את האנטי-סוציאלית, היסטוריונית, נרקיסיסטית, גבולית. מאופיין בדרמטיות מאוד גדולה. בניגוד לקבוצה הקודמת הם דווקא יהיו נוכחים מאוד בטיפולים כי מבחינתם זו הזדמנות למקד את תשומת הלב בעצמם (שעתיים של טיפול בהם אני יכול לדבר רק על עצמי).  

Cluster C: anxious fearful

כולל את ההפרעות אישיות נמנעת, התלותית והכפייתית. מאופיינים בפחד וחרדה ביחס לקבוצה החיצונית שלהם, במצבים קשים הם מסתגרים בבית. לכן מאוד קשה לעשות אבחנה בין הפוביה החברתית לבין הקלאסטר הנוכחי.

מחקר : סכמה תרפיה יעילה יותר מגישות אחרות לטיפול בהפרעות אישיות

סכמה תרפיה היא גישה חדשה יחסית, שפותחה על ידי ד"ר ג'פרי יאנג מאוניברסיטת קולומביה, באופן ייעודי לטיפול בהפרעות אישיות. זו שיטת טיפול אינטגרטיבית, השואבת מעקרונות הגשטאלט, CBT ופסיכותרפיות פסיכואנליטיות, ומהווה גישת טיפול ייחודית ומובנית עם מודל מגובש של אטיולוגיה וטיפול. היא צוברת פופולריות הולכת וגדלה באירופה, בעוד בארה"ב כמעט ואינה מוכרת כלל.
המחקר הנוכחי, שפורסם ב-2014 ב- American Journal of Psychiatry מצא שסכמה תרפיה יעילה יותר באופן משמעותי משתי גישות טיפוליות אחרות לטיפול במגוון רחב של הפרעות אישיות (נמנעת, אובססיבית קומפולסיבית, תלותית, פרנואידית, היסטריונית ונרקיסיסטית).

סכמה תרפיה הביאה לאחוזים גבוהים יותר של החלמה וירידה בדיכאון, עליה גדולה יותר בתפקוד חברתי וכללי והייתה בעלת אחוזי נשירה נמוכים יותר. הטיפול בסכמה תרפיה הינו חסכוני וממוקד יותר, התוצאות הושגו תוך 50 מפגשים קצובים, והגישה הוטמעה בקלות על ידי מטפלים עובדים במרפאות הקיימות.
מחקרים קודמים הראו שמטופלים רבים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית יכולים להשיג החלמה מלאה בכל קשת הסימפטומים בעזרת טיפול בסכמה תרפיה, שנמצאה יעילה כפליים מהאלטרנטיבה הפופולרית - פסיכותרפיה ממוקדת העברה. המחקר הנוכחי מרחיב את הממצאים הללו, על ידי הכללת הפרעות אישיות נוספות, נחקרות פחות, ומצביע על כך שסכמה תרפיה היא האמצעי היעיל ביותר הקיים לטיפול בהפרעות אלו.

אבן הפינה של טיפול בסכמה תרפיה היא ההתכווננות לפגוש באופן ישיר צרכים רגשיים מוקדמים שלא נענו, והעבודה מאורגנת סביב modes שונים של העצמי. עבודת המטפל היא להגיע מעבר לאופני-עצמי הגנתיים כגון "המגן המנותק" או "ההורה המעניש", אל הילד הפגיע וצרכיו. האלטרנטיבות הטיפוליות האחרות מתבססות על אינטראקציה בין שני מבוגרים, המשוחחים על פגיעויותיו של המטופל, בעוד בסכמה תרפיה נעשה ניסיון לקשר ישיר עם החלק הילדי והפגיע בעצמי. התכווננות זו משנה את הטון הטיפולי, ונחשבת כאחת הסיבות העיקריות לכך שמטופלים מתמסרים לטיפול מסוג זה ונושרים ממנו פחות. הצד המבוגר יותר של המטופל נכנס חזרה לתמונה לאחר שהוא הופך להיות בריא דיו בכדי למלא את הפונקציות של המטפל.
במחקר הנוכחי, חולקו 323 מטופלים מ-12 מרפאות בריאות הנפש בהולנד לשלוש קבוצות טיפול, ונערכה השוואה בין טיפול בסכמה תרפיה לבין טיפול מסוג Clarification oriented (נגזרת של טיפול ממוקד מטופל) וטיפול "רגיל". הטיפול בסכמה תרפיה ניתן אחת לשבוע במשך 40 מפגשים בשנה הראשונה, ועוד 10 מפגשים תמיכתיים בשנה השנייה. שני סוגי הטיפול האחרים ניתנו גם הם אחת לשבוע, ללא הגבלת מספר המפגשים. המדדים נלקחו שלוש שנים לאחר תחילת הטיפול. מטופלי הסכמה תרפיה הראו שיפור משמעותי יותר באופן מובהק בהחלמה מהפרעות אישיות : כ-80% בקבוצת הסכימה תרפיה, לעומת 60% בטיפול ממוקד מטופל ו-50% בטיפול הרגיל. גם שיעור הנשירה היה הנמוך ביותר בקרב קבוצת הסכמה תרפיה. המטפלים לא היו מטפלים מומחים לסכמה תרפיה אלא מטפלים קיימים במרפאות שקיבלו ארבעה ימי הכשרה והדרכת עמיתים, עובדה המצביעה על יכולתו של הטיפול בסכמה תרפיה להיות מוטמע בקלות יחסית במסגרות טיפוליות קיימות.

להרחבה: איך עובד טיפול סכמה תרפיה? 

ועם כל הכבוד למחקרים - על אפקט ציפור הדודו במחקר פסיכותרפיה, שמעתם?

תגובות רגשיות בקרב אנשי מקצוע למטופלים הסובלים מהפרעות אישיות

מחקר משנת 2008 מציע כי האופן בו אנשי מקצוע מתחום הטיפול מגיבים רגשית למטופלים המכורים לשימוש בחומרים וסובלים מהפרעת אישיות תלוי בסוג הפרעת האישיות. בעוד שמחקרים קודמים הראו שהתנהגויות אגרסיביות ואנטיסוציאליות של מטופלים משפיעות על האופן בו אנשי המקצוע מגיבים אליהם, אין בנמצא מחקרים שבדקו את ההבדלים של הפרעות אישיות אחרות והשפעותיהן על תחושותיהן של אנשי המקצוע.
הרעיון שתגובותיו הרגשיות של איש המקצוע למטופליו משחקות תפקיד חשוב בתהליך הטיפולי הופיע כבר בעבודותיו של זיגמונד פרויד. הוא טבע את המושג 'העברה נגדית' בכדי לתאר את התהליך באמצעותו רגשותיו הלא מודעים של מטפל כלפי מטופליו עלולים להתערב בתהליך הטיפולי.
בכדי לבחון האם העברה מסוג זה מתקיימת באינטראקציה בין אנשי בריאות הנפש לבין מטופלים מכורים, החוקרים ביקשו מחברי הצוות במרכז לטיפול בסמים ואלכוהול בדנמרק, להשלים שאלון תגובות רגשיות שחוו מול מטופליהם. במקביל, המטופלים, רובם גברים בשנות השלושים לחייהם, נתבקשו למלא שאלון דיווח עצמי לאבחון הפרעות אישיות. (שאלון הדיווח העצמי נועד בכדי לנטרל השפעות מתערבות של אבחון ע"י הצוות). לאחר מכן, החוקרים בדקו האם מתקיימים מתאמים בין התגובות הרגשיות שדווחו על ידי הצוות לבין סוג הפרעת האישיות ממנה סובל המטופל.
באופן לא מפתיע, המחקר מצא שמכורים עם מאפיינים של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית עוררו רגשות של ריחוק בקרב המטפלים. באופן מעניין, רגשות של יעילות (helpfulness) התעוררו מול מכורים עם מאפיינים של הפרעת אישיות נמנעת. החוקרים מסבירים כי מטופלים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית נוטים להיות מניפולטיביים ואגרסיביים, ועל כן טבעי שחברי הצוות יגיבו להתנהגויותיהם באופן שלילי. מאידך, מטופלים עם הפרעת אישיות נמנעת הינם לרוב אנשים זהירים, ונראים פגיעים ותלותיים, ובתגובה אליהם מטפלים רבים מרגישים שהם יכולים להיות מועילים עבורם ומרגישים בטוחים בתפקידם כמעניקי טיפול. החוקרים מציעים כי יש לקחת בחשבון את תגובות הצוות למטופלים שונים בהדרכות צוות ובבניית מודלים לטיפול במכורים הסובלים מהפרעות אישיות.

 התקשרו למכון טמיר לפסיכותרפיה,

לשיחת הכוונה טלפונית חינם

1-800-509-809

על כל שאלה העומדת על הפרק

צוות המכון



Google

הפרעות אישיות | סימנים אבחון טיפול המלצות ומחקרים קליניים
Rated 5/5 based on 50 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

Personality disorder

33449004

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות(*)
אימות

הקוד שגוי





תגובות

 

תפריט טיפול פסיכולוגי - מובייל

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

תמונות ממשרדנו

מכון טמיר - סניפים

סניף תל אביב

רח' יגאל אלון 157
תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il

 

סניף חיפה

רח' אלחנן 13
מרכז הכרמל
חיפה, 3445217