הפרעות אישיות | סוגים, אבחון, תסמינים, טיפול, המלצות ומחקר (2020)

דרג פריט זה
(103 הצבעות)
הפרעות אישיות הפרעות אישיות

 

הפרעות אישיות

 

  

כתיבה: 

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר;

טוויטר | פייסבוק | בלוג |  Quara | לינקדאין

עריכה אחרונה:

10 לספטמבר 2020 ☑️


 

 

 

עזרו בתהליך הכתיבה והעריכה:

דפנה אברמוביץ׳, MA, פסיכולוגית קלינית מומחית  

אופיר ברגמן, MA, מנהלת קהילת העמיתים 

אביגיל וינר, פסיכולוגית; תלמידת המסלול לדוקטורט ישיר

רונה קופרבוים, MSW, לימודי פסיכואנליזה בגישת העצמי

סמדר שטינברג, MA, ביבליותרפיסטית, זוכת פרס ספיר

 

מהי הפרעת אישיות?

הפרעות אישיות מתבטאות כדפוסים יציבים ובלתי גמישים של התנהגות, רגשות ומחשבות,  אשר מתחילות בדרך כלל בילדות ומתייצבות לרוב בתחילת גיל ההתבגרות. הפרעת אישיות מייצגת חוויה פנימית אנושית שאינה תואמת לעיתים קרובות לדרישותיה התובעניות של החברה סביב. בעבר סברו המומחים כי הפרעות אישיות עמידות לטיפול וכי מטופלים הסובלים מהן אינם ברי-טיפול. לשמחתנו, התפיסות הטיפוליות, הן הפסיכולוגית והן הפסיכיאטרית, יודעות כיום כי הפרעות אישיות הן אמנם מאתגרות, אך המתמודדים יכולים לקבל המון בטיפול ולהשיג איכות חיים גבוהה ויציבה.

   

מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה טלפונית והתאמת מטפל, ולקבל בסיומה המלצה על פסיכולוג/ית קליני/ית בתל אביב, לטיפול פסיכולוגי אונליין באינטרנט, או עם מטפלי הקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ. 

 
  personality disorder
 
 

מהי אישיות?

כשאנו אומרים "אישיות" אנו מתכוונים למכלול סגנונות החשיבה שלנו, מכלול הרגשות שלנו ומכלול דרכי ההתנהגות שלנו.

אישיות זה בעצם מי שאנחנו.

כמובן שיש הבדלים גדולים בין אדם לאדם בצורת חשיבתו והתנהגותו ודברים רבים קובעים מחשבות והתנהגויות ברגעים נתונים. לאורך השנים עלו ויכוחים רבים בפסיכולוגיה-  האם ניתן להתייחס לאישיות כמבנה קבוע ויציב לאורך השנים?

לא פתור סופית.  

אבל כן ניתן לומר שהאישיות של אדם, מה שאנחנו מכנים גם אופי, אינה משתנה בצורה קיצונית לאורך החיים. 

מתוך הפולמוס הקליני, וגם מהניסיון שלנו במכון טמיר, גם לאחר טיפול פסיכולוגי טוב, ניתן לצפות די במדויק את התגובות המסוימות במצבים המסוימים אצל אנשים שאנו מכירים היטב.

 

 

מהי אישיות בריאה?

לאישיות הבריאה יש מספר רכיבים, אם כי קיים פולמוס פסיכולוגי עשיר של דעות מומחים.

להלן פרופיל עדכני של אישיות בריאה, המבוסס על מחקר שפורסם לאחרונה

 

  • פתיחות לחוויה
  • ישירות
  • תחושת מסוגלות
  • חמימות
  • רגשות חיוביים
  • רמות נמוכות של מרירות ועוינות 
  • מידות נמוכות של חרדה ודיכאון 
  • פגיעות נמוכה לסטרס (לחץ נפשי) 
  • אימפולסיביות נמוכה   

כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ נוֹשֵׂא אֶת הָאֶבֶן בַּבֶּטֶן

בְּזָוִית קְצָת שׁוֹנָה

וְקוֹרֵא לַזָּוִית אִישִׁיּוּת

 

-- מאיר ויזלטיר 


מהם הקריטריונים לאבחון הפרעות אישיות?

  • קוגניציה - תפיסה ופירוש של העצמי והאחר
  • קשיים באפקט
  •  קשיים בתפקוד בינאישי
  •  קשיים בשליטה בדחפים
  • תבנית אופי לא גמישה ונוטה לסטות מהנורמה בטווח רחב של מצבים אישיים וחברתיים.
  • התבנית המתמשכת מובילה לדחק, לחץ נפשי, משמעותי או פוגמת בתפקוד החברתי, התעסוקתי והזוגי
  • התבנית יציבה ונמשכת זמן רב, וניתן לזהות את תחילתה בגיל ההתבגרות.
  • אינה ניתנת להסבר כתולדה של הפרעה נפשית אחרת
  • אינה נובעת מהשפעה פסיכולוגית של חומר פסיכואקטיבי, תרופה או מצב רפואי ספציפי (פגיעת ראש, למשל)

 

 

״התחלה התייחסתי לאבחנה הזאת, של הפרעת אישיות גבולית כעלבון עמוק, קראתי על התסמינים ונבהלתי. זה אני?? זאת הייתה ביקורת צורבל על כל הווייתי.עבר קצת זמן עד שהתחלתי להבין שזו רק אבחנה, הסבר תיאורטי של תיאור אנשים שמרגישים כמוני. בדיוק כמו ברפואה, כאב בטן יכול להיות מאובחן כדלקת אפנדיציט וזה אומר שאני חולה. יש סיבה לגיטימית לכאב, יש לו שם, מה שעשוי לגרום לי לקבל טיפול ולדאוג לעצמי. אותו דבר עם הפרעת אישיות...״

 

 

האם הפרעת אישיות היא תורשתית?

ישנם מחקרי תאומים ומשפחות שמציעים כי הפרעות אישיות מושפעות מגנטיקה וכי יש להן מרכיב תורשתי וגנטי נרחב.

כמו כן, נמצא כי הפרעות נפשיות אחרות אצל בני משפחה קרובים מעלים את הסיכוי לחלות בהפרעת אישיות.

עם זאת, קשה לנתק את המרכיבים הסביבתיים מן המרכיביים הגנטיים, ולכן יש לקחת עדויות אלו בעירבון מוגבל.  

 

האם ניתן לרפא הפרעת אישיות?

מידת השינוי האפשרי של המבנה האישיותי, שמתבטא במחשבות, רגשות, דפוסים, אמונות והתנהגויות, תלוי באיזו הפרעת אישיות יש לאדם, כמו הפרעת אישיות טורדנית כפייתית, הפרעת אישיות פרנואידית או הפרעת אישיות גבולית.

לכל הפרעות האישיות יש דבר אחד במשותף:

הן אינן חולפות בדרך כלל ללא טיפול פסיכולוגי מקצועי.

  

איך מובנות הפרעות אישיות בגישה הפסיכודינמית?

בראייה העשירה של תיאוריות בגישת הטיפול הפסיכודינמי , הפרעת אישיות דומה לבניין נטוש, לא גמור, בניין שלא בא לידי מימוש,  ויש בתוכו ריק.

זה תיאור די קשה, אבל ניתן לומר כיום, ברמה גבוהה של ודאות, שעם טיפול פסיכולוגי איכותי ועבודה מאומצת ניתן להשלים בהצלחה את בניית הבית, לקבל מפתח, לעצב את פנימיותו ולבחור את תכולתו. 

Pesronality definition

המתמודדים עם הפרעת אישיות, על פי הגישות השונות של הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית, לא השלימו את המשימות ההתפתחותיות החיוניות וההכרחיות לעיצוב אישיות מגובשת, גמישה ואינטגרטיבית, אישיות שיש בה כבר קביעות אובייקט (פסיכולוגיית האגו ),  שהצליחה לבסס עצמי קוהסיבי, לכיד (פסיכולוגיית העצמי - קוהוט ). ש העצמי האמיתי בה אינו לכוד בקיפאון, שהעצמי הכוזב אינו ממלא בלעדית את דרישות החיים ושלא השתבשו בה יחסי סביבה-ילד שאחראית על צמיחתו והתגלותו של העצמי האמיתי (דונלד ויניקוט ). 

הסובלים מהפרעות אישיות, לפי גישות יחסי אובייקט , מתנהגים במצבי לחץ רגשי בילדותיות, משום שקשה להם להכיל את המורכבות הרגשית שמזמנים החיים ומנגנון הפיצול משרת אותם עדיין כמעקה נפשי שמרגיע באמצעות חלוקה פרימיטיבית של העולם הפנימי לחלקים קטנים יותר (מלאני קליין) .

היצירתיות, אותו רכיב תודעתי כל כך חיוני לחיים טובים, נחסמה, ובטיפול נוכל לעזור לה לשוב ולזרום (סטיבן מיטשל, גישת הטיפול ההתייחסותי). 

הגבול הדימיוני בין אישיות 'נורמטיבית' לבין הפרעת אישיות מטושטש עד מאוד. המשמעות החוויותית היא שניתן להבין כמעט כל אדם הסובל ממנה, ולהיות אמפתי כלפיו. 
כמו כל דבר בחיים, הכל שאלה של איזונים:
נניח, אדם מאוד חברותי שנהנה ויוזם מפגשים חברתיים זה אחלה. אבל כאשר היכולת להיות לבד מעוררת חרדה קשה שגוררת אותו לעשות הכל כדי להיות בקרבת אחרים, ניתן לומר שהדימוי וההערכה העצמית שלו תלויים יתר על המידה בסביבתו. 
 
ויש גם ההיפך: אנשים שאינם נהנים בחברה, לכן הם כלל לא מתעניינים בהווי חברתי ואינם מחפשים קשרים חבריים, זוגיים, משפחתיים. דפוס כזה יכול להיות 'נורמטיבי', אולם חוסר עניין קיצוני בהתקשרות ובניית יחסים עם אחרים יכול לבטא גם הפרעת אישיות סכיזואידית .
 
 

מהי הטריאדה של מסטרסון?

 

הטריאדה של הפסיכואנליטיקאי ג׳יימס מסטרסון היא מודל שפותח כדי לתאר את האטיולוגיה של הפרעות אישיות.

על פי מודל זה, שורשיהן של הפרעות אישיות מצוי בכשל התפתחותי שהתרחש בשנים הראשונות של החיים ומנע צמיחה נפשית בריאה.

תחילה, הפעוט מתחיל לשים לב לתחושת העצמי הייחודית המתפתחת שלו שנבדלת מהוריו.
בשלב זה הוא עלול לחוות בדידות ונטישה במידה והוא חווה את גילוי העצמי שלו כמעמסה בלתי נסבלת על הוריו.
חוויה זו קשה מנשוא עבור הפעוט ולכן הוא נסוג ומתאים את עצמו לתכונות או לציפיות של הוריו מתוך תקווה כי באופן זה יחזור להיות נאהב.

 


הפרעת אישיות, נסכם את המבוא, היא מצב קבוע של דפוסים פנימיים יציבים אך בעייתיים. בטיפול פסיכולוגי מתגייסים השניים, מטפל ומטופל, במאמץ משותף לעזור למטופל לתקן, לשנות וללמוד לחיות חיים מלאים. 

 

 
 
 

אבחון הפרעות אישיות

הפרעות אישיות היא קטגוריה אבחונית רחבה מאוד, וקשה לתאר קווים משותפים.

ניתן לומר שהסובלים מהפרעת אישיות חיים עם דפוסים עקביים וקבועים של התנהגויות, מחשבות, תפיסות ופרשנות של המציאות – הנחווים בצורה לקויה. אבל ההגדרה הזו יכולה לכלול המון דברים אחרים. 

 

בעייתיות באבחון

  • היעדר הגדרה חדה – חוסר היכולת שלנו לשים קו חד וברור על מהי הפרעת אישיות משפיע על היכולת לאבחן.
  • התייחסות קטגוריאלית ולא רציפה - הניסיון להבין את המושג המימדי ולהפוך אותו לקטגוריאלי לא תמיד נכון, מפני שלחלק גדול מהמתמודדים יש "גם וגם".
  • המושג אישיות הוא תמיד תלוי תיאוריה. אין הסכמה לגביו. 
  • קריטריון הגיל – ניתן לאפיין מתבגרים כסובלים מהפרעת אישיות אבל זה בעייתי בפני עצמו, שכן חלק משמעותי מהשינויים בהתנהגות וביחס לסביבה מתגבשים בגיל ההתבגרות. ה-DSM ניסה לפתור את זה והגדיר שאם הדפוסים הללו מופיעים אצל מתבגר לפחות שנה אז נוכל לדבר על הפרעת אישיות (ניתן לטעון שגם שנה זה בעייתי, ולכן היום ההמלצה היא לאבחן מעל גיל 18, הפרעת האישיות היחידה שלא ניתן לאבחן לפני גיל 18 היא הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית כי חייב שיהיה אבחון של הפרעת התנהגות לפני בין 14 ל-18).
  • הבדלי מגדר – יש הפרעות מובהקות מבחינה סטטיסטית שיש הבדל מגדרי ביניהם; למשל הפרעת אישיות אנטי סוציאלית מאפיינת גברים ב-95%, והפרעת אישיות גבולית מאפיינת יותר נשים.
 
רבים מתמודדים עם קשיים בניהול כעסים ,ויסות רגשות והתפרצויות זעם  - שבגלל תדירותם, עוצמתם והאינטנסיביות הגבוהה שלהם, הופכים לחלק בלתי נפרד מהאופי. 
מבחינת התפקוד הבינאישי, יש מי שמרגישים שאינם יכולים לשרוד בלי  קבלת יחס והכרה מהסביבה החברתית ויעשו הכל כדי להשיגם.
לבסוף, יש אנשים שמתקשים לשלוט בדחפים, הם יכולים להתנהל טוב בקשרים בינאישיים אבל מספיק חיוך או הבעה מסוימת כדי לגרום להם לפרש את זה אחרת ולהשתולל.
 

מחקר חדש ומעניין מלמד כי למרות מגבלות מסוימות, אבחון עצמי של הפרעות אישיות, שנעשה באמצעות שאלונים פסיכודיאגנוסטיים בעלי תוקף ומהימנות גבוהים, עשוי להיות מדויק ממש כמו אבחון על ידי איש מקצוע. 

  

PERSONALITY DISORDERS CLUSTERS 
 
 
 
מדריך האבחנות הפסיכיאטרי, DSM-5, מסווג את הפרעות האישיות לשלושה אשכולות (קלסטרים / Clusters): 
 
 

מה ההבדל בין הפרעות אישיות אקסצנטריות, דרמטיות וחרדתיות?

 
 

מהן הפרעות אישיות מאשכול A?  

המתמודדים עם הפרעות האישיות מקלסטר A, מאופיינת במוזרות בחשיבה, באקסצנטריות ובהתנהגות שיכולה לבוא לידי ביטוי בקשיים חברתיים ניכרים. 

הפרעות אישיות מאשכול A כוללות:

  • הפרעת אישיות פרנואידית
  • הפרעת אישיות סכיזואידית
  • הפרעת אישיות סכיזוטיפלית

המתמודדים עם הפרעות אישיות מאשכול A עושים כל מאמץ כדי להסתגל לאתגרים שמציב העולם החברתי ועשויים להיתרם רבות בטיפול רגשי.

 

 

מה זה As if personality?

אחת מדרכי ההתמודדות השכיחות המאפיינת את המתמודדים עם הפרעת אישיות מאשכול A ואשכול B היא פיתוח של  As if personality - "אישיות בכאילו", מונח שנטבע על ידי הפסיכולוגית הלן דויטש.

As if personality מתבטאת ביכולת שטחית, דלה ומוגבלת ביצירת קשרים בין-אישיים, שנראית תקינה למראית עין.  לפי מרשה לינהן, מפתחת הטיפול הדיאלקטי התנהגותי, היעדר סביבה מתקפת יוצרת עבורם תלות מסיבית באחר, כדי שיסייע פעם אחר פעם במענה על ההגדרה "מי אני?".  

 

מהי הפרעת אישיות NOS?

במסגרת השינויים בסיווג הפרעת אישיות ב- DSM-5, נינת אבחנה של הפרעת אישיות NOS כאשר האם מתמודד עם מאפיינים של הפרעת אישיות, אך אינו עומד במלואם בקריטריונים של אף הפרעת אישיות ספציפית.

היא משמשת גם לתיאור של מגוון תסמינים ממספר הפרעות אישיות שונות. 

ארבע הפרעות אישיות לא נכללו בגוף הראשי של הגרסה האחרונה של ה--DSM אך נעשה בהן עדיין שימוש בשיח הקליני.

ההפרעות שלא נכללו:

האם ניתן לאבחן ילד עם הפרעת אישיות?

הפרעות אישיות מתגלות בדרך כלל בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת. למרות שהן אינן שכיחות, הן כן יכולות להתחיל במהלך הילדות. 

כדי לאבחן הפרעת אישיות אצל קטין, מתחת לגיל 18, מאפייני ההפרעה אמורות להיות קיימות לפחות שנה.

 

 

יש ממצאים מחקריים שמראים כי שכיחות של הפרעות אישיות מקלסטר A גבוהה יותר במשפחות שיש בהן היסטוריה של סכיזופרניה, ואכן, חלק מהפרעות האישיות מאשכול זה מזכירות את התמונה הקלינית שמופיעה בתקופה  של טרום התפרצות המחלה.

הסבירות שאנשים עם הפרעת אישיות קלסטר A ייפנו לטיפול פסיכולוגי נמוכה יחסית, מאחר והם לרוב מרגישים שאין להם צורך בטיפול נפשי.

 

  • הפרעת אישיות פרנואידית - חשדנות קיצונית כלפי אחרים לצד נטיה לתפוס את "העצמי" כייחודי ואידיוסינקרטי. דריכות ועמידה תמידית על המשמר ותגובתיות מופרזת לאיומים נתפסים.

 

 

מהן הפרעות אישיות מאשכול B?

הפרעות אישיות מאשכול B מאופיינות בדרמטיות, חשיבה והתנהגויות אמוציונליות ובלתי צפויות, גם (ולעיתים במיוחד) באינטראקציות בינאישיות. 

גברים ונשים עם אישיות קלסטר B נוטים לפנות טיפולים פסיכולוגיים (למעט האנטי-סוציאליים) ומרביתם יוכלו להרוויח מפסיכותרפיה.  

ההפרעות שנכללות באשכול זה הן: הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות היסטריונית והפרעת אישיות נרקיסיסטית.

 

 

 

מהן הפרעות אישיות מאשכול C?

הסובלים מהפרעת אישיות מקלסטר C אשכול מתאפיינים בחרדות, בחששות ובפחדים. הם רגישים ומאוימים מכך שאחרים ילגלגו עליהם, ידחו אותם או יפגעו בהם בביקורת ושיפוטיות. האשכול כולל את הפרעת האישיות הנמנעת, התלותית והטורדנית-כפייתית. מבחינה אבחונית, יותר ויותר קשה להבחין בין הפרעות הספקטרום של חרדה חברתית לבין הפרעות האישיות מאשכול C.

 

  •  הפרעת אישיות נמנעת - קושי ניכר לשאת רגשות שליליים, מיעוט במערכות יחסים קרובות, פחד קיצוני מדחיה או מלעג באינטראקציות בין-אישיות.

הפרעות אישיות מופיעות בדרך כלל עם תחלואה נלווית (קומורבידיות), כמו הפרעות חרדה, מה שמקשה על תוצאות הפסיכותרפיה.

 

מהי הפרעת האישיות הכי שכיחה?

מחקרים אפידמיולוגיים מלמדים כי הפרעת האישיות הנפוצה ביותר היא הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית.

בארצות הברית שיעור המתמודדים עם הפרעה זו עומד על 7.9%. בישראל השכיחות אינה ידועה, אך ידוע כי ישנם יותר גברים מנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות זו.

 

האם אדם יכול להתמודד עם יותר מהפרעת אישיות אחת?

בואו נסתכל על 2 הפרעות אישיות שנראות די רחוקות ושונות זו ומזו ונבחן את נקודות הדימיון והשוני ביניהן.

למרות שיש להן כמה מאפיינים חופפים, שתי ההפרעות הן מצבים קליניים נבדלים לחלוטין. 

עם זאת, אפשרי בהחלט שאדם ילקה בשתיהן גם יחד, שכן רבים מתמודדים עם יותר מהפרעת אישיות אחת.

מכיוון ששתיהן נופלות תחת הקטגוריה של הפרעות אישיות, הפרעת אישיות אנטי חברתית (הפרעת אישיות אנטי סוציאלית) והפרעת אישיות גבולית (אישיות בורדרליין) חולקות מאפיינים רבים. ואולם, הסיבות והדרכים שבהן המצבים הללו מתבטאים שונות מאוד. 

כדי שאדם יאובחן כסובל מהפרעת אישיות אנטי סוציאלית הוא חייב להיות בן 18 לפחות ולהפגין בעיות תפקודיות חמורות בשני התחומים הבאים: 

תפקוד עצמי – הפרעת אישיות אנטי סוציאלית היא הפרעה אשר ככלל מוגדרת כהתנהגויות שבהן אדם חושב רק על עצמו ו/או מתמקד במטרות ובסיפוק אישיים מבלי לקחת בחשבון את המקובל תרבותית ואתית. בהגדרה, אנשים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית ישיגו תחושת הערכה עצמית מהמרדף אחר עונג, כוח או השגת מבוקשם. 

תפקוד בינאישי – אנשים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית משוללי יכולת להציג דאגה או אמפתיה לרגשות ולצרכים של אחרים. יש להם קושי ליצור תחושה אמיתית של אינטימיות והם ישתמשו בכוח על מנת להיות דומיננטיים במערכות יחסים. 

 

תכונות של אישיות אנטי סוציאלית: 

אנטגוניזם – מניפולטיביות, למשל התנהגות מקסימה שמטרתה להשפיע על מישהו לעשות כמבוקשם. לעתים קרובות ינקמו על הקלת ראש מינורית ואף יפגינו אגרסיביות, אלימות ואכזריות.

חוסר עכבות – התעלמות מקונבנציות חברתיות והפגנת התנהגות פזיזה ומסוכנת על חשבון בטיחותם או רגשותיהם של אחרים. הפרת הבטחות, ״הברזה״ מפגישות או השתמטות מפעילויות מתוך שעמום או זדון הן שכיחות אצל לוקים ב-הפרעת אישיות אנטי סוציאלית.

ניתוק רגשי – הפגנת התנהגויות אגוצנטריות משמעותיות, המקשות על כינון מערכות יחסים מאוזנות ותומכות. הניתוק הרגשי עשוי לסבך פסיכותרפיה, שכן היא נשענת רבות על אינטראקציה פתוחה.

 

כדי שאדם יאובחן בהפרעת אישיות גבולית הוא חייב להיות בעל בעיות תפקודיות חמורות בשני התחומים הבאים: 

תפקוד עצמי – לרוב אנשים עם הפרעת אישיות גבולית נאבקים בזהותם ונוטים לתחושות של ריקנות, תיעוב עצמי וחוסר ערך. לכן, יש להם קשיים בהצבת מטרות ובהתמדה ארוכת טווח בתחומי עניין, כאשר לרוב הם חותרים תחת עצמם בכל צעד. 

תפקוד בינאישי – תחושות של הערכה עצמית נמוכה המתבטאות לרוב ברגישות יתר לכל דבר שמפורש כביקורת או דחייה. לכן, אנשים עם הפרעת אישיות גבולית נוטים להשתלח אפילו לאור הקלת ראש מינורית (למשל הפרעה בשיחה). הם אינם יכולים לראות מעבר לצרכיהם האישיים ונוטים לחוסר אמפתיה ולהמצאות במערכות יחסים לא יציבות, המועדות לקונפליקטים. 

 

תכונות שמאפיינות הפרעת אישיות גבולית: 

רגשנות שלילית – שינויי מצב רוח בלתי יציבים ובלתי צפויים שהם דרמטיים באופן שאינו מוצדק לסיטואציה. הדבר כולל חרדה עזה נוכח סיטואציות חברתיות, פחד מתמיד מדחייה או תנודות פתאומיות לתחושות של דיכאון עמוק, בושה או אשמה. מחשבות אובדניות אינן נדירות במצב כזה. 

ביטול עכבות – התנהגויות אימפולסיביות ומסוכנות ללא התייחסות להשלכות. בשל תחושות בסיסיות של ערך עצמי נמוך, הפעולות מופנות פעמים רבות פנימה ומסתכמות בפגיעה או בהרס עצמיים. השתמטות מפגישות, מהבטחות ומפעילויות תעשה בקלות יחסית, אך יותר מתוך רגשות חוסר תקווה וכעס, ופחות מתוך שעמום. 

אנטגוניזם – נטיה לכעוס בקלות, אך סבירות נמוכה יותר לחסום אחרים. אנשים עם הפרעת אישיות גבולית יחפשו דווקא מערכות יחסים שבאופן חלקי ילחמו בדיכאון, מחד, וישמרו דימוי עצמי פגוע וקורבני, מאידך.

 

הדמיון בין הפרעת אישיות אנטי סוציאלית להפרעת אישיות גבולית

שתי ההפרעות חולקות קווי דמיון שגורמים להן להיות מסווגות תחת אשכול B של הפרעות האישיות, המאופיינות בחשיבה והתנהגות שהן מופרזות רגשית, דרמטיות ובלתי צפויות.

בין נקודות הדמיון: 

ביטול עכבות – אצל אנשים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית הדבר יתבטא בהשתתפות בהתנהגויות אימפולסיביות ״כי הם יכולים״, בעוד שאצל אנשים עם הפרעת אישיות גבולית ההשתתפות באותן התנהגויות תהיה ממקום של מלחמה ברגשות שליליים או כדי להעניש עצמם באופן אקטיבי. 

עוינות – הלוקים בשתי ההפרעות עשויים להגיב בכעס מוגזם על הקלות ראש מינוריות, אצל אנשים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית תהיה זו השתלחות באקט מודע של רשעות או עוינות, בעוד שאנשים עם הפרעת אישיות גבולית יישארו כועסים תמידית ועלולים לפגוע בעצמם. 

ירידה ברמת האימפולסיביות – סביר להניח שאנשים בגיל העמידה לא יענו על הקריטריונים לאבחנת ההפרעות הללו וזאת בשל הפחתת האימפולסיביות, עם התקדמות הגיל מצב בו היסודות הרגשיים של ההפרעה משתנים עם ההתבגרות. 

אובדנות – שיעור ההתאבדויות בשתי ההפרעות הוא 3-10%. 

 

הבדלים בין הפרעת אישיות אנטי סוציאלית להפרעת אישיות גבולית 

הנה כמה מהם:

סימפטומים – הפרעת אישיות אנטי סוציאלית מתאפיינת ברגשות מועטים בעוד ש-הפרעת אישיות גבולית מתאפיינת ברגשות קיצוניים, תנודות במצב הרוח וחוסר יכולת לווסת רגשות. 

מגדר – מחקרים מראים שהפרעת אישיות גבולית נפוצה באותה מידה אצל גברים ונשים אך גברים נוטים פחות לחפש טיפול, בעוד ש-הפרעת אישיות אנטי סוציאלית נפוצה פי 5 אצל גברים.

גיל – בעוד שהפרעת אישיות אנטי סוציאלית ניתנת לאבחון רק מגיל 18, אין מגבלה כזו ביחס ל-הפרעת אישיות גבולית. 

טיפול – צורות מסוימות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), כמו טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) ותרפיה מבוססת מנטליזציה (MBT), הן אפקטיביות ביותר בטיפול ב-הפרעת אישיות גבולית. מאידך, קשה ביותר לטפל ב-הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, ולרוב היא מטופלת באמצעות MBT, בדרגות הצלחה שונות. 

  

איך מטפלים בהפרעות אישיות?

טיפול פסיכולוגי בהפרעות אישיות נחשב מאתגר לכל פסיכולוג, פסיכיאטר, מטפלת באמנות ופסיכותרפיסטית.

מחקרים מלמדים על השחיקה הרבה של מטפלים בהפרעות אישיות, בעיקר בהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, ועם זאת, שיטות טיפול חדשות ויצירתיות מאפשרות פריצות דרך בשיעורי ההצלחה והיעילות:

 

טיפולי CBT בהפרעות אישיות

 

משפחת טיפולי ה-CBT, למשל, מציעה שלל פרוטוקולים ושיטות טיפול המוכיחים עצמם במחקרים קליניים מבוקרים.

בניגוד לעמדות מסורתיות, שגרסו כי CBT אינו מצליח לטפל במורכבות הכרונית של הפרעות אישיות, אנו רואים בשנים האחרונות שיטות שמצליחות להראות תוצאות מרשימות: DBT , סכמה תרפיה, טיפול במנטליזציה ועוד.

סקירה עדכנית של יעילות שיטות פסיכותרפיה מלמדת שלטיפול CBT בהפרעות אישיות יש תוצאות מעורבות לגבי שיפור הסימפטומים העיקריים, אך עדיין, טיפול קוגניטיבי התנהגותי הראה יתרון על פני טיפול דינמי קצר מועד בשיפור הסימפטומים המשניים.

טיפול CBT בהפרעות אישיות מתמקד בשיפור התפקוד הנוכחי, בפיתוח ובלימוד מיומנויות במערכות יחסים ובעמידות במצוקה בעיתות לחץ, בתיקון אמונות היסוד והסכמות, בשינוי ובאיתגור מחשבות שיש למטופל על עצמו ועל אחרים, תוך תירגול והבניה של אמונות חדשות ומותאמות יותר. 

 

סכמה תרפיה  

סכמה תרפיה היא גישה חדשה יחסית, שפותחה על ידי ד"ר ג'פרי יאנג מאוניברסיטת קולומביה, באופן ייעודי לטיפול בהפרעות אישיות. טיפול מבוסס סכמה הוא שיטת טיפול אינטגרטיבית, השואבת מעקרונות הגשטאלט, גישת CBT ופסיכותרפיות פסיכואנליטיות, ומהווה גישת טיפול ייחודית ומובנית עם מודל מגובש של אטיולוגיה וטיפול.

היא צוברת פופולריות הולכת וגדלה באירופה, בארה"ב ובישראל. 

מחקר שפורסם ב-2014 ב- American Journal of Psychiatry מצא שסכמה תרפיה יעילה יותר באופן משמעותי משתי גישות טיפוליות אחרות לטיפול במגוון רחב של הפרעות אישיות (נמנעת, אובססיבית-קומפולסיבית, תלותית, פרנואידית, היסטריונית ונרקיסיסטית).

סכמה תרפיה הביאה לאחוזים גבוהים יותר של החלמה וירידה בדיכאון, שיפור משמעותי יותר בתפקוד חברתי וכללי ואחוזי נשירה נמוכים יותר מהטיפול.

הטיפול בסכמה תרפיה חסכוני וממוקד יותר מטיפולים מסורתיים -  התוצאות הושגו תוך 50 מפגשים קצובים והגישה הוטמעה בקלות על ידי מטפלים עובדים בצוותיים מקצועיים במרפאות קיימות של בריאות הנפש 

אנו מזמינים אתכם לשיחת הכוונה והתאמה, אישית ורגישה, שבסופה תוכלו לקבל המלצה על מטפל/ת CBT בתל אביב, או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ. 

 

צוות מכון טמיר מזמין אותך

לשיחת Matching טלפונית מושקעת.

 

בשיחה נזהה ברזולוציה אופטימלית

את הכתובת הטיפולית המתאימה -

במכון טמיר תל אביב,

או עם עמיתינו בכל הארץ,

או במקורות עזרה רבים אחרים שמוכרים לנו.

 

בחרו קליניקה קרובה לבית,

ופנו אלינו לשיחת התאמה:

 

ירושלים, חיפה, באר שבע, אשקלון,

אשדודרחובות, ראשון לציון, מודיעין,

חולון, רמת גןפתח תקווה, ראש העין,

השומרוןקריית אונו, הרצליהכפר סבא,

רעננה, נתניה, חדרה ופרדס חנה,

זכרון יעקב, צפון הארץ וכרמיאל,

בעברית, אנגלית, ערבית ורוסית -  

 

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

תודה ובהערכה,

 

צוות מכון טמיר 

 

072-3940004

 

 

 

 

 


מקורות:

 

 

 גיל, צ. , וילינסקי, ג. , יופן, א. , בר אל, ח. (2016). בין גבוליות לסכיזואידיות: הימנעות לעומת כאוטיות ביחסי אובייקט – חלק ב. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3389

מאיר ויזלטיר (2000).  שירים איטיים. הוצאת הקיבוץ המאוחד: https://www.kibutz-poalim.co.il/product?c0=37885

 

 

  Allen J. G., Fonagy P., Bateman A. Mentalizing in Clinical Practice. Washington, DC: APPI; 2008

 

Angstman KB (2011). Personality disorders: review and clinical application in daily practice. Am Fam Physician. 2011 Dec 1;84(11):1253-60

 

BATEMAN, A., & FONAGY, P. (2010). Mentalization based treatment for borderline personality disorder. World Psychiatry, 9(1), 11–15

 

Bender DS (2005). The therapeutic alliance in the treatment of personality disorders. J Psychiatr Pract. 2005 Mar;11(2):73-87

  

Dadomo H (2018). Schema therapy for emotional dysregulation in personality disorders: a review. Curr Opin Psychiatry. 2018 Jan;31(1):43-49

 

Dixon-Gordon, K. L., Whalen, D. J., Layden, B. K., & Chapman, A. L. (2015). A Systematic Review of Personality Disorders and Health Outcomes. Canadian Psychology = Psychologie Canadienne, 56(2), 168–190

  

Guilé, J. M., & Greenfield, B. (2004). Introduction personality disorders in childhood and adolescence. The Canadian child and adolescent psychiatry review = La revue canadienne de psychiatrie de l'enfant et de l'adolescent, 13(3), 51–52.

 

Giesen-Bloo, J. et. al. (2006). Outpatient Psychotherapy for Borderline Personality Disorder: Randomized Trial of Schema-Focused Therapy vs Transference-Focused Psychotherapy. Archives of General Psychiatry, 2006; 63:649-658

 

Overview of Personality Disorders, By Robert M. A. Hirschfeld, MD, DeWitt Wallace Senior Scholar and Professor, Department of Psychiatry, Weill Cornell Medical College: https://www.merckmanuals.com/home/mental-health-disorders/personality-disorders/overview-of-personality-disorders

  

Hofmann, S. G., Asnaani, A., Vonk, I. J. J., Sawyer, A. T., & Fang, A. (2012). The Efficacy of Cognitive Behavioral Therapy: A Review of Meta-analyses. Cognitive Therapy and Research, 36(5), 427–440

 

International Society of Schema Therapy. (2014, February 10). Schema Therapy for personality disorders proven more effective than other major treatments. ScienceDaily. Retrieved June 30, 2018 from www.sciencedaily.com/releases/2014/02/140210101955.htm

 

Lotte L.M. Bamelis, Silvia M.A.A. Evers, Philip Spinhoven, Arnoud Arntz. Results of a Multicenter Randomized Controlled Trial of the Clinical Effectiveness of Schema Therapy for Personality Disorders

 

John Livesley. Handbook of Personality Disorders: Theory, Research, and Treatment First Edition. Guilford Press, 2001. Journal of Psychiatry, 2013

 

Lynch, T. R. and Cheavens, J. S. (2008), Dialectical behavior therapy for comorbid personality disorders. J. Clin. Psychol., 64: 154-167

 

Matusiewicz, A. K., Hopwood, C. J., Banducci, A. N., & Lejuez, C. W. (2010). The Effectiveness of Cognitive Behavioral Therapy for Personality Disorders. The Psychiatric Clinics of North America, 33(3), 657–685

 

Reichborn-Kjennerud T. (2010). The genetic epidemiology of personality disorders. Dialogues in clinical neuroscience, 12(1), 103–114.

 

Skodol, E.A. (2012) Personality Disorders in DSM-5 Annual Review of Clinical Psychology 2012 8:1, 317-344

 

Stoffers-Winterling JM, Völlm BA, Rücker G, Timmer A, Huband N, Lieb K. Psychological therapies for people with borderline personality disorder. Cochrane Database of Systematic Reviews 2012, Issue 8

  

TYRER, P., et al. (2010). Personality disorder: a new global perspective. World Psychiatry, 9(1), 56–60

  

Twemlow S. W., Fonagy P., Sacco F. C. A developmental approach to mentalizing communities: I. A model for social change. Bull. Menninger Clin. 2005a;69(4):265–281

 

Widiger T. A. (2003). Personality disorder diagnosis. World psychiatry : official journal of the World Psychiatric Association (WPA), 2(3), 131–135.

 

https://www.goodtherapy.org/learn-about-therapy/issues/emptiness

  

http://www.meditrenz.com/an-overview-of-immature-personality-disorder.html

 

https://www.mind.org.uk/media-a/2945/personality-disorders-2016.pdf

  

http://www.news1.co.il/Archive/003-D-122624-00.html

  

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA

  

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020