התמכרות למסכים: סמארטפון ומשחקים - מחקרים, המלצות וטיפול

התמכרות למסכים

 

התמכרות למסכים

 

מתקשים להיפרד מהטאבלט או מהאייפון?

אמרו לכם שאתם משחקים יותר מדי שעות מול המסך?

טוב שאתם מוטרדים וכדאי שתקראו

  

כתיבה:

אופיר ברגמן, מאבחנת לקויות למידה (MA) 

סמדר שטינברג, ביבליותרפיסטית (MA), זוכת פרס ספיר

שייקו ברנדווין, פסיכולוג (MA)

 

עריכה:

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

  

 

כשאנו נתקלים במילה התמכרות, עולות בראשנו התמכרויות קיצוניות,

כמו התמכרות לסמים, לאלכוהול, למין.

האסוציאציות שעולות אינן מייחסות את המילה 'התמכרות' אלינו,

למרחב הפסיכולוגי של אנשים רגילים.

אבל אם נסתכל סביב, ככל הנראה שבטווח של

כמה עשרות סנטימטרים מאיתנו נמצא הסמארטפון.

לא במקרה הוא נחשב להתמכרות הגדולה

של המאה ה-21, בה' הידיעה, לפחות בינתיים.

רבים מאיתנו משוכנעים שאי אפשר לחיות בלעדיו,

לפחות לא לאורך זמן, ולמרביתנו קשה עם ההגדרה מכורים לנייד.

 

וכמובן גיימינג - ה-Play Station וה- X Box -

התמכרות למשחקי מחשב,

אליה מתייחס ארגון הבריאות העולמי (WHO)

ב-2020 כהפרעה נפשית לכל דבר.

כל זה מגובה בהמלצה המחמירה החדשה של WHO

לפיה הורים מתבקשים לא לחשוף תינוקות למסכים עד גיל שנה.

 

אנחנו חיים בעולם עם קצב שינוי מוטרף, תקופה בה פחד מהחמצה מהתל בנו, שהטכנולוגיות הופכות כל תגובה למהירה, קלה ורב שימושית. אלו כנראה הסיבות שאנחנו אוהבים מאוד להשתמש בסמארטפון וכמעט לכל אחד כיום יש אחד. עם זאת, לצד יתרונותיו, יש גם חסרונות: הטלפון הניד מפריע לאינטראקציה בין-אישית ספונטנית, הוא מצמצם את 'הכאן ועכשיו' לצילום תמונה או הבדיקה האובססיבית של עדכוני רשת, שמעידה על ההתמכרות לאינטרנט

הסמאטרפונים פרצו לחיינו בעשור האחרון, ולכן מדובר בהתמכרות שניתן להתייחס אליה באופן מוגבל, ויחד עם קיימת הסכמה בקרב פסיכולוגים, שהיא תפסה תאוצה אדירה.

התמכרות לסמארטפון מופיעה אצל עולם - החל מילדים צעירים ועד למבוגרים.

מרביתנו הרי משתמשים בסמאטרפון לאורך שעות היום, למגוון רחב מאוד של שימושים, עד שנוצרת בנו אשליה אנחנו לא מסוגלים להסתדר בלעדיו. יכול להיות שהתמכרות לסמארטפון, בייחוד בקרב ילדים ובני נוער, שינתה לתמיד את הדרך בה בני אדם מתקשרים זה עם זה ויתכן שהיא מספרת על שינוי כלל אנושי במיומנויות התקשורת הבין-אישית שלנו גם בדורות הבאים.

אפשר ללמוד על כך ממחקרים שמרמזים על הבאות:

במחקר שנערך ב-2015, נמצא כי 73% מבעלי הסמארטפונים קראו הודעת טקסט או מייל, 70% צילמו תמונה או וידאו, ו-64% שלחו הודעה במהלך מפגש חברתי.

כשמשתתפי המחקר עסקו יתר על המידה בסמארטפון, הם יצרו פחות קשרים חברתיים עם אחרים, מה שעלול בהדרגה להחליש את המיומנויות והכישורים החברתיים הנחוצים בכל שלב של החיים. תוצאה עתידית לכך עלולה גם להוביל לפיתוח ביישנות או פחד לבטא את דעות ורגשות בפני אחרים כאשר מתקיימת תקשורת חברתית במפגשים פנים מול פנים.

לפי מחקר אמריקאי חדש, השילוב בין קבלת החלטות בקניות לבין שימוש מקביל בסמאטרפון גורם לנו לקנות 9% יותר מוצרים ממה שהיינו קונים בלי הקוביה הדיגיטלית. כשאנחנו משוטטים עם העגלה בסופר, המכשיר הניד גורם להסחת הדעת ולנטרול ספקות חשובים.

אנחנו יותר זורמים והקופה יותר רושמת...

 

הכי חשוב -

להתמכרות למכשיר הניד יש גם השלכות קטלניות על חיי אדם:

שימוש בטלפון הנייד תוך כדי נהיגה גורם ישירות לנהיגה פרועה, מהירה מדי או איטית מדי, ומכאן קצרה הדרך לתאונות ולאובדן חיים. הפניית הקשב למכשיר מזיקה ואינה פוסחת על סכנה להולכי רגל שחוצים רמזורים בלי לחשוב פעמיים ונפגעים. גם הפיתוי לראות ולשלוח הודעות טקסט תוך כדי נסיעה על אופניים חשמליים גובה מחיר יומיומי ומעניין יהיה לראות את המחקרים.

  

איתן טמיר , פסיכותרפיסט ומנחה קבוצות, מספר:

לפני כשנה הנחיתי קבוצה של יועצות חינוכיות במסגרת השתלמות שנתית על השלישי הדיגיטלי (סדנה בנושא השפעת הטלפונים החכמים על חיינו, בעיקר במערכת החינוך).

בחדר ישבו במעגל 25 יועצות חינוכיות, רובן ככולן נשות מקצוע רציניות שניתן ללמוד מהן הרבה.

את תרגיל הפתיחה החלטתי לבצע באופן הבא: ביקשתי מרכזת היועצות לעבור בתוך המעגל עם כובע קש שהכנתי מראש ולאסוף מכל משתתפת את הטלפון הניד שלה עד לסוף הסדנה.

מטרתי הייתה לבחון את השלכות המהלך הזה על המשתתפות ולהגיע כך להזדהות עם ההתמודדות של בני הנוער.

קשה לי לתאר לכם (הקוראים) כמה קשה הייתה התגובה: יותר מהכל, התמונות והאסוציאציות שעלו הזכירו לי הנחיה של קבוצות מכורים שהנחיתי שנים רבות. המצב עמו הן התמודדו דמה ל'קריז', עד לרמה שהחלטתי להפסיק את התרגיל ולהשיב אליהן את המכשירים. עד כדי כך אנחנו מכורים למלבנים הסלולריים שלנו.

 

הסכנות שבהתמכרות לסמארטפון הן רבות. הסמארטפון עשוי ליצור בידוד חברתי מן העולם המציאותי, הזנחת המשפחה ותחומי החיים בהם לוקח האדם חלק- עבודתו, תחביביו, מקורביו. המחיר שמשלם האדם על חוסר יכולתו להתנתק מהמכשיר החכם עשוי להיות כבד מנשוא, ואף בלתי הפיך. על אף כל זאת, כולנו נוברים בו בלי סוף, ולרגע לא מעלים בדעתנו להגביל את השימוש שאנו עושים בו.

 

הטריגר שהביא את זאב, גבר בן 40 וקצת, להכיר בבעיית ההתמכרות שלו לסמארטפון היה תלונתו של בנו בן ה-5. הבן פשוט תפס את אבא זאב לשיחת גברים, ואמר לו בצורה מפורשת שהוא 'תקוע' כל היום בתוך המסך.  זאב הופתע מאוד, אפילו קצת נפגע, אך לאחר שהזכיר לעצמו כמה חשובה לו הנוכחות האבהית בחיי שני ילדיו וכמה יקר גילוי הלב של בנו, החליט לפנות לעזרה מקצועית ופנה לייעוץ קוגניטיבי התנהגותי שעזר לו להתמודד עם הבריחה שלו להסחת הדעת הטלפונית. הטיפול היה קצר, חד וממוקד ובסופו זאב למד כיצד למנן את זמן השימוש ולכבות את המכשיר בזמן שהוא נמצא עם הילדים. 

 

במאמר זה נדבר על התמכרות לסמארטפון והתמכרות למסכים (טאבלטים, ניידים ואפילו מחשבים שולחניים או קונסולת משחקים).

תופעה זו די חמקמקה. הסמארטפון הוא כמו איבר נוסף, שלא שמנו לב כיצד הצטרף לגופנו כאילו היה שם תמיד.

בדומה להתמכרות לסיגריות או לשוקולד, במבט ראשון ההתמכרות נראית לא מאוד מזיקה, לפחות לא נזק אקוטי כמו שאנו מכירים מהתמכרות לסמים קשים, ולכן יש נטיה לדחות את הגמילה מהתמכרויות מהסוג הזה, שנראות זניחות.

גם מצד החברה, שמגיבה מאוד בחומרה כאשר מדובר בהתמכרויות לסמים או לאלכוהול, לא ניכרת ביקורת רבה מדי כאשר מדובר בהתמכרות לסמארטפון, שכן כאמור- מדובר בהרגל שגרתי.

 

המחקרים המטרידים נערמים וממשיכים להתפרסם.

תחילה נסקור מחקרים שמתייחסים למחירים הנפשיים של שימשו-יתר בניידים.

מייד אחר כך ניגע ביתרונות המסכים ונציג את המחקרים שסותרים את הטיעון לגבי נזקים פוטנציאליים

 

 

מחקרים על נזקים נפשיים עקב שימוש במסכים

הנה כמה מאמרים מחקריים שמתארים את המציאות החדשה שלנו עם הפרטנר הסלולרי החדש: 

מחקר אחד מעלה תוצאות עצובות על הפגיעה בהערכה העצמית של בני נוער.

מחקר שני, שבוצע על ידי פסיכולוגים בריטיים ופורסם בכתב העת הנכבד The Lancet, מעיד על קשר בין חשיפה אינטנסיבית לרשתות החברתיות (אינסטגרם ופייסבוק) לבין מצוקה נפשית נרחבת בקרב נערים ונערות, כאשר אצל בנות עלוהתוצאות מובהקות יותר.

מחקר שלישי מציף את התלותיות העצומה שלנו במכשיר.

מחקר רביעי מלמד כי הרחקת המכשירים הניידים בזמן ארוחה משפחתית משותפת פוגעת בהנאה הקבוצתית.

 

ויש עוד המון:

מחקרים רבים אחרים מתארים פגיעות פיזיות קשות כמו נזקים לשמיעה, טשטוש בראייה, נזק לבלוטות הרוק וקיימים אפילו מחקרים שמתארים קשר לגידולים סרטניים.

בקיץ 2018 התפרסם מאמר חדש שמבהיר כי קיים קשר בין שימוש מופרז בטלפונים הניידים לבין פיתוח הפרעת קשב וריכוז.

וזה עובד גם רטרוספקטיבית:

מחקר מצא כי אחת ההשפעות הפסיכולוגיות השליליות של התעללות רגשית בילדות מתבטאת בשימוש מוגזם בטלפונים חכמים ובהתמכרות למסכים אצל בני נוער.

חוקרים מאוניברסיטת קוריאה בסיאול סרקו את את מוחם של נערים שאובחנו כמכורים לאינטרנט או לסמארטפון באמצעות MRI.

תוצאות הסריקה הושוו לבני נוער שלא היו מכורים והממצאים היו ברורים:

במוחם של הבנים המכורים היו רמות גבוהות יותר של המוליך העצבי GABA, נוירוטרנסמיטר אינהיביטורי (מעכב), שההשלכות ההתנהגותיות שלו באות לידי ביטוי בפגיעה בפונקציות / תפקודים ניהוליים .

חוצמזה, מסתבר שקריאת ספרים היא עדיין פעילות חיונית, כמעט ברמה של צורך וכי אין לה עדיין תחליף או אפילו מתחרה ראוי.

מחקר, קצת לא צפוי, מציף תופעה בינלאומית חדשה:

מתחילת העשור התקבלו למעלה מ-250 דיווחים על מוות מתאונה במהלך צילום סלפי מהסלולרי. התאונות נגרמו בעיקר במקרים של צילום על אוניה, בה נפל המצלם לים וטבע. תאונות קטלניות שכיחות מתרחשות גם במהלך ניסיונות לתעד רגע נדיר עם חיית בר, דריסה על ידי כלי רכב ורכבות במהלך צילום תנועתי ונפילה משיאי גובה של צוקים, הרים ומגדלים. 

 

השפעת האור הכחול

ידוע זה מכבר כי אור מדכא מלטונין, אותו הורמון חיוני שאחראי על ויסות שינה. אבל מסתבר שלא רק אור מפחית מלטונין. חוקרים זיהו את השפעותיו המעוררות של אור כחול, המצוי בטווח 460- 480 ננומטר על ספקטרום האור, וגורם לעירנות וקשיי שינה לאורך כל שעות היום והלילה.

המוסד הבינלאומי לחקר השינה מצא כי אותו אור כחול, המוקרן ממסך הסלולרי, הלפ טופ, הטאבלט, מסכים דיגיטליים אחרים ואפילו פנסי תאורה שמופעלים ברחוב בחשיכה, גורם להפעלת פוטורצפטור המגיב אליו (מלאנופסין).

מלאנופסין אחראי על הוויסות של שחרור מלטונין וכאשר הוא מופעל, מועבר סינגל ישירות לגרעין הסופרה-קיאזמטי - אותו איזור במוח שאחראי על תפקודי השעון הביולוגי.

באמצעות שרשרת פעולות נוירולוגית זו, גם אם היא מתוארת כאן בפשטנות מה, פוגע האור הכחול ביכולת שלנו להירדם.

אבל לא רק בה:

עדות נוספת לחשיבותו של ויסות האור הכחול לחיינו הרגשיים, עולה מתוך מחקרים על תרומת האיזון שלו ייצוב נפשי בקרב מתמודדים עם מניה דפרסיה.

  

אינסומניה טכנולוגית

השימוש הממושך שלנו במכשירים חכמים, בייחוד לפני השינה, פוגע בהרגלי השינה שלנו ואף עלולים לגרום לאינסומניה (נדודי שינה) טכנולוגית - הפרעת שינה חדשה שקשורה בשימוש במכשירים טכנולוגיים חכמים.

אינסומניה טכנולוגית יכולה לעורר סיוטים ולגרום גם להיפראקטיביות ולפאראסומניה (דיבור מתוך שינה, סהרוריות, הרטבה). הפרעה זו יכולה גם לפגוע בתפקוד שלנו בלימודים או בעבודה.  

אור שמקורו בתאורת מסכים נמצא במתאם גבוה עם אפיזודות דיכאוניות והוא מעורר סימפטומים של חרדה גם אצל אנשים "בריאים".

המסקנה מכך היא שאנשים שעובדים משמרות לילה או מבלים שעות ארוכות מול מחשב, נמצאים בסיכון יתר לחרדה ודיכאון.

קרוב לוודאי, שהסיבות לכך קשורות בשינויים ברמות הורמון המלטונין שאחראי לוויסות שינה ומצב רוח.

אם אתם הורים לילדים ובני נוער, שקלו להגביל את השימוש בטלפונים נייידים, ובכלל במסכים, לפחות חצי שעה לפני השינה. חשוב להתייעץ ואולי לחשוב עם הורים אחרים והילדים עצמם,  האם נכון לאפשר להם להשתמש במכשירים אינטרנטיים בחדר השינה או לפני כיבוי אורות. 

 

פגיעה ביכולות קוגניטיביות 

קווין רוס, כותב מוכשר ומוכר בדסק של הניו יורק טיימס, מתאר במדויק תופעה חשובה של תלות במסכים, שפחות מתייחסים אליה:

הוא מספר שככל שהגביר את שעות השימוש במסכים כך פחתה יכולתו לקרוא ספרים, לצפות בסרטים מהתחלה עד הסוף או לנהל שיחות ארוכות ומעמיקות לאורך ערב שלם. תחשבו על זה, המסכים לא נועדו לעזור לנו לחשוב, להתרכז או לקיים שיחות אינטימיות מלאות. כמו שוויז גורם לנו לאבד את חוש ההתמצאות הטבעי במרחב כך קריאה חפוזה של פוסטים מצמצמת את הסובלנות שלנו למורכבות.

כבני אדם, אנחנו הולכים ומאבדים יכולות אבולוציוניות.

 

עייפות זום

עייפות זום היא תופעה חדשה לימי הקורונה.

הבעיה היא שבאופן כמעט אוטומטי אנחנו מעבירים את האינטראקציות והמפגשים הוירטואליים שלנו משיחות כתובות בצ'אט אל במייל לשיחות ועידה בווידיאו. המעבר הזה מוסיף שעות מסכים שמעמיסות עוד סטרס על המערכת הקוגניטיבית והרגשית, והן מתקיימות כבחירה תקשורתית ראשונה אפילו אם היא חסרת תועלת מלכתחילה, או שניתן לתקשר במקומה באימייל או וואטסאפ.

גם פגישות שנעשו בדרך כלל בשיחת טלפון, הפכו בן רגע למפגשי זום כברירת מחדל לא הכרחית. 

 

 

 

יתרונות פסיכולוגיים של משחקי מחשב ואינטרנט

 

לשימוש במסכים יש גם יתרונות לא מבוטלים. 

למשל, חוקרים דיווחו כי שימוש במדיה חברתית אצל קשישים עשוי לתרום להפחתה של ממש בהשפעות הבריאותיות של כאב ומחלות כרוניות המאפיינות את בני ובנות הגיל, תוך שהוא מסייע להתמודד עם בדידות באמצעות יצירת קשרים בין-אישיים וירטואליים.

לאחרונה, ביוני 2020, אישר FDA משחק מחשב טיפולי חדש, EndeavorRx, לאחר ניסויים קליניים שתמכו ביעילותו (n=600). המשחק יירשם ע"י רופא, עבור ילדים שמתמודדים עם הפרעת קשב בגילים 8-12. המדיום הדיגיטלי אינו מחליף טיפול תרופתי או פסיכותרפי.

ועדיין, לצד היתרונות הרבים, חשוב לדעת שלשימוש במכשירים אלו יש השפעה על הבריאות שלנו. לילות ללא שינה משאירים אותנו עייפים ונרגנים ביום שאחרי.

 

המכשירים החכמים השפיעו על תחומים רבים בחיינו באופן משמעותי במהלך השנים האחרונות. הפכנו פרודוקטיביים יותר, משימות יום יומיות מתבצעות בקלות ובלחיצת אצבע , ויש לנו יכולת לשמור על קשר עם חברים בכל העולם.

בנוסף, לא כל החוקרים מצויים בדעה אחת לגבי הנזקים של שימוש מוגבר בטלפונים הניידים ובמסכים:

מחקר שפורסם בקיץ 2019 סותר רבים אחרים, ומלמד כי הקשר בין שימוש מרובה במסכים לבין דיכאון אצל בני נוער כמעט ואיננו קיים.

מחקר אורך מקיף שפורסם במאי 2021, מלמד כי לא קיימת עדות לקשר בין עיסוק של ילדים ומתבגרים במדיה חברתית לבין החרפת בעיות נפשיות. 

 

 

התמכרות למסכים אצל ילדים ובני נוער

סקר שנערך ע״י Common Sense Media, אשר פורסם ב-2015, העלה כי ל- 53 אחוזים מהילדים בגילאים 8-12 יש כבר טאבלט, ול- 24 אחוז יש טלפון חכם.

סביר ששיעור השימוש של ילדים ובני נוער במסכים עלה במהלך השנים שחלפו מאז פרסום הנתונים. בקרב בני הנוער, דיווחו במועצת הפסיכולוגים של ארה״ב, לא פחות מ-67% מהמתבגרים והמתבגרות דיווחו שיש בבעלותם סמארטפון

במחקר חדש שנערך על מדגם של 11,000 בנות נוער, מצאו חוקרים מאוניברסיטת אסקס ואוניברסיטת קולג 'בלונדון, כי בנות נוער בגיל 14 ישנות 7 שעות בלילה ופחות בגלל פעילות בשעות הערב המאוחרות והלילה במדיה חברתית. המשתתפות דיווחו במקביל שאינן מרוצות מהופעותן החיצונית והחוקרים מזהירים מפני תופעות של פגיעה עצמית ומחשבות אובדניות אצל צעירות כתוצאה של גורמים אלו. מעניין שהגלישה באינטרנט בלילות מאפיינת הרבה יותר נערות בהשוואה לנערים.

הקשר בין הורים לילדים עובר שינוי דרמטי, ודאי כאשר אנחנו כהורים נתונים לאותן השפעות מרחיקות לכת של השימוש במסכים. במשפחות רבות קיימת ׳ברית של שתיקה׳: גם הילדים וגם ההורים תקועים בתוך המסכים. תפקידנו כהורים להגדיר פה גבולות של זמנים.

 

מחקרים עדכניים על התמכרות ל- Gaming - משחקים באינטרנט <

 

 

טיפול פסיכולוגי בהתמכרות למסכים

אנחנו מבינים כבר שיש לנו בעיה פסיכולוגית חדשה וגדולה שדורשת מענה מקצועי.

למעשה, הפסיכולוגיה הקלינית מפגרת כמה צעדים אחרי הטכנולוגיה הדיגיטלית, ובהיעדר קווים מנחים מוסכמים, לוקחות קבוצות הורים את ההגה לידיים ומובילות יוזמות עצמאיות במטרה להגביל את זמן המסך של ילדיהם

הביטויים של שימוש יתר ופיתוח תלות פסיכולוגית בשימוש במכשיר הניד מתאפיין בהמון התנהגויות, רובן עדיין לא מופו באבחון פסיכודיאגנוסטי.

למשל, אנשים עם נטיה אובססיבית קומפולסיבית, מוצאים את עצמם קוראים שוב ושוב שרשור של שיחות ב-SMS - הודעות טקסט שקיבלו, התגובות שכתבו והמשך השתלשלות השרשור. הם עסוקים באופן מופרז בניסיון להבין את המשמעות הנסתרת מאחורי המילים, לתת לה פרשנויות נוספות ולהתחרט על דברים שנכתבו, או שלא נכתבו, בעיתוי של קיום השיחה שחלפה.

נוכחותו של פרוטוקול כתוב ביחסים בין-אישיים מהווה תופעה חדשה יחסית ביחסים בין בני אדם, מה שמציע כר נרחב לספקות בקרב אנשים אובססיביים, שברמה ההתנהגותית עלולים למצוא את עצמם מתעכבים על כל משפט ואפילו על מילה יחידה בטקסט, מתייסרים ו'מאבססים' על מסר שלא זכה להבהרה או לחידוד מספקים.

מכאן קצרה הדרך למחשבות טורדניות וללופ שלא נותן לנפשם מנוח (פסיכולוגים מכירים היטב את נטייתם של מטופלים לשלוף את הסמארטפון במהלך הפגישה הטיפולית ולבקש מהמטפל לקרוא תכתובת של שיחה טעונה ועמוסת פרטים).

 

אז כיצד ניתן להיגמל מההתמכרות הזו?

בניגוד להתמכרויות אחרות- השאיפה איננה ל'גמילה' מוחלטת, כי אם בשינוי דפוסי השימוש, בעיקר באמצעות הפחתת סך השעות המושקעות בו.

לסמארטפונים תועלות בלתי מבוטלות בחיים של כולנ, כולל אפליקציות לעזרה נפשית. אפילו אחרוני המתנגדים לשימוש בטכנולוגיה נכנעים ליתרונות שמציע אמצעי תקשורת מפליא זה.

בראש ובראשונה, חשוב להזכיר לעצמנו כי בניגוד לחיים האמיתיים, בהם רגעים חולפים ואינם ניתנים לשחזור, בסמאטרפון הכל מחכה - הודעות שטרם נקראו אינן נמחקות, בדומה לידיעות חדשותיות ועדכונים מאפליקציות ומשחקים. לעתים הבנה זו כשלעצמה מצליחה לעזור למשתמשים לווסת את הצריכה, למתן את תחושת הדחיפות שבכל סיגנל קולי ולהניח את המכשיר בצד.

במידה והאדם אינו מצליח להפחית את השימוש בעצמו, עד כדי שימוש במינון שיוצא משליטה ופוגע בשגרת החיים, ניתן להיעזר בכלים מקוונים, שבאופן אירוני מוצעות בשנה האחרונה על ידי חברות הדיגיטל עצמן.

למשל, גוגל מציעה אפליקציה של טיימר, אשר סופרת את זמן הצפייה של המשתמש בסרטוני יוטיוב ביממה ממוצעת, תוך שהיא מאפשרת למשתמש לבחור במספר שעות רצוי ביממה ולקבל התראה כאשר חצה את משך זמן השימוש שהציב כמגבלה. גם פינטרסט יצאה ב-2019 בקמפיין עזרה נפשית למשתמשים (בעיקר המשתמשות) בלוחות הרשת הידועים.

עוד טיפ חשוב:

הגדירו לעצמכם אזורים נטולי טלפון - השאירו אזורים ומצבים אליהם אין כניסה בשום אופן לסמארטפון. ארוחות, למשל, הן דוגמה לסיטואציה שבה הטלפון מיותר לחלוטין. במקום זאת נהלו שיחה עם היושבים איתכם ואכלו כמו שצריך, בצורה מודעת. אם יש לכם ילדים, הם יתבוננו בהורים וילמדו את הערך של שיחה, שיתוף והקשבה.

במקרים בהם המשאבים הסביבתיים והעזרים הטכנולוגיים המווסתים אינם עוזרים, כדאי לשקול פניה לייעוץ מקצועי. עלות מפגש טיפולי במכון טמיר: 320-380 ש״ח.

 

 

התמכרות למשחקי מחשב: הפרעה נפשית?

בשנים האחרונות אנו שומעים על מגוון של התמכרויות, מעבר להתמכרויות הקלאסיות לאלכוהול ולסמים, שעדיין לא הוגדרו רשמית כ"הפרעה נפשית". התמכרות למשחקי מחשב/ וידאו נחשבה עד היום להתמכרות שכזו, עד היום.

החל מה - 18.6.18 התמכרות למשחקי מחשב ווידאו תכנס למדריך סיווג המחלות (ICD) המהווה, בין היתר, מערכת סיווג פסיכיאטרית המונחה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO). כך, על פי הארגון אנשים אשר מכורים לאותם משחקים יוכלו להיות מאובחנים עם "הפרעת גיימינג".

למעשה, מומחים בתחום הבריאות חזו בתסמינים אצל מטופליהם אשר הגיעו לקליניקות בשל התסמינים שסווגו להפרעות אחרות כגון דיכאון: שעות משחק ארוכות, יחסי אנוש רעועים, ומצב פיזי מוזנח.

ובכללי- הזנחה של נדבכים רבים בחיים מלבד המשחקים. במחקר שנעשה בנושא בשנת 2009, כ9% מהשחקנים מפתחים התמכרות.

ההגדרה הרשמית של ההתמכרות כהפרעה נפשית תוכל לעזור בכיסוי לטיפול על ידי חברות הביטוח. אולם, לפני כן יש לפתור בעיה מרכזית נוספת- כיום קיים מחסור של אנשי מקצוע המומחים לנושא. הקהילה הטיפולית עוד לא מוכנה מספיק לטפל בכל מי שזקוק לכך. 

הפסיכולוגית ד״ר דורין דוגן מקגי, פרסמה ב-2018 ספר חשוב על הבעייתיות הנוכחית בהתמכרות דיגיטלית: Deviced!: Balancing Life and Technology in a Digital World. היא טוענת כי במצב ההסתגלות הנוכחי, בו נעדרות מוסכמות קליניות חד ערכיות, נוצרת לעתים קרובות חלוקה בין-דורית במשפחה לגבי דפוסי השימוש במחשקי מחשב, ובפרט בפורטנייט. חלוקה עמומה זו, טוענת הפסיכולוגית, עשויה להוביל לקונפליקטים ומאבקי כוח לגבי הרגלי משחק "נורמטיביים" לעומת "מוגזמים".

דוגן מקגי מדגישה שהורים נוטים להטיף לילדים והמתבגרים בבית על נזקי השימוש במסכים, בעוד הם צמודים בעצמם בלי הפסקה לסמארטפון. אנחנו יודעים שילדים רואים הרבה יותר ממה שאנחנו, כהורים, סבורים שאנחנו מראים להם.

הם תמיד צעד אחד קדימה...

דיסוננס בין הטפה הורית מוסרנית לגבי שימוש יתר במסכים, לבין התנהגות ההורה הפועל, עלול לגרום למצב בו בני נוער מסתירים את פעילות הגלישה, התנהגות שאופיינית למכורים מכל התמכרות התנהגותית שהיא. 

 

אבל... 

בשורה לגיימרים: משחקי מחשב תורמים להפחתת חרדה

לפעמים נדמה שכל ההתנהגויות השליליות יוחסו למשחקי וידאו:

נטען כי הם גורמים לאלימות בקרב ילדים, שהם המקור לבעיות של קשב וריכוז ושהם פוגעים בהתפתחות של מיומנויות וכישורים החברתיים.

 

אולם מחקר חדש שנערך בקרב גברים מבוגרים, מצא כי למשחקי וידאו יש לפעמים דווקא תרומה חשובה בהפחתה של מתח, לחץ נפשי וחרדה.

המחקר בדק את מושג ההתאוששות (Recovery) שלאחר יום עבודה. על פי החוקרים, התאוששות לאחר יום עבודה הינה קריטית להפגת המתח ביום שחלף, כמו גם ב"מילוי מצברים" לקראת היום שלמחרת. משחקי וידאו עוזרים רבות להשיג את אותה תחושת ניתוק מהעבודה, סוג של בהייה חסרת מטרה תועלתנית, רגיעה וחוויה של שליטה. כל אלו, תורמים להשגת ההתאוששות.

מחקרים מראים שמשחקים עוזרים להקל על תחושת אוטונומיה בכך שהם נותנים לשחקנים חופש בחירה ובהתאם למשחק, נרטיב משמעותי להשלמת משימות. משחקים מעוצבים היטב מאפשרים גם הם להרגיש תחושת מסוגלות על ידי הצגת אתגרים שאינם קשים או קלים מדי שמעניקים תגמול מנטלי על ההתמודדות עמם.

 

סיון ירום מומחית לטיפול בהתמכרויות הוד השרון

  סיון ירום, מומחית לטיפול בהתמכרויות, הוד השרון

 

FOMO  - פחד מהחמצה -  (Fear of Missing Out)

כחלק מהדומיננטיות של הרשתות החברתיות כאמצעי זמין ומהיר להעברת מידע, אנו נחשפים ליותר ויותר אפשרויות לאירועים ומפגשים חברתיים. מאחר וכמות הזמן לעסוק בבילויים, תחביבים או פעילות חברתית כזו או אחרת לא עלתה בהתאם לכמות המידע שעובר תחת עינינו, מרבית ההזדמנויות החברתיות שאנו נחשפים אליהם, ייערכו קרוב לוודאי בלעדינו.

העיסוק המוגבר בפחד מהחמצה (Fear of Missing Out), המכונה גם Fomo , הינו תופעה פסיכולוגית ידועה ומוכרת שהופכת נפוצה יותר ויותר בימינו. התופעה מוגדרת היטב על ידי תיאוריית ההכוונה העצמית (Self-Determination Theory) שעוסקת בהיבטים שונים של מוטיבציה והנעה לפעולה.

ההנחה המרכזית של התיאוריה היא, שכאשר אדם בוחר את מטרותיו ועיסוקיו באופן חופשי, כך מתפתחת תחושת המסוגלות שלו וצרכיו הפסיכולוגיים מסופקים. במילים אחרות, חופש בחירה הוא מתכון טוב לבריאות נפשית. הפחד מהחמצה, מנקודת המבט התיאורטית הזו נעוצה בתחושה של חוסר סיפוק צרכים בסיסיים, שהראשי ביניהם הוא מיצוי חופש הבחירה.

 

במחקר שנערך באנגליה בשנים האחרונות, נמצא קשר הדוק בין חוסר סיפוק של צרכים פסיכולוגיים לבין פעילות מוגברת ברשתות חברתיות.

החוקרים טוענים, שרגישות גבוהה לפחד מהחמצה, היא גורם שמתווך את הקשר בין חוסר הסיפוק של הצרכים הפסיכולוגיים, לפעילות המוגברת ברשתות החברתיות.

באופן אירוני, הפחתת השימוש במדיה החברתית עושה אותנו הרבה פחות בודדים.

 

איך בריחה לעולם הוירטואלי משפיעה על הקשרים הבין-אישיים שלנו?

במחקר שהתקיים באוניברסיטת אילינוי בארה"ב, נמצא כי נגרם נזק ממשי למערכות יחסים כאשר בן או בת הזוג מאפשרים למכשיר הטלפון להפריע לאינטראקציה פנים-מול-פנים עם האדם השני, בעודם מתקשרים במקביל עם אנשים אחרים און-ליין ולא נמצאים באופן בלעדי עם האדם שמולם.

במחקר אחר שפורסם בשנת 2014, נמצא כי כאשר מכשירים טכנולוגיים מפריעים באופן תדיר למערכת היחסים, בני הזוג חווים יותר קונפליקטים ומריבות סביב הבעיה, שביעות רצון נמוכה מהנורמה בזוגיות, עליה בסימפטומים דיכאוניים ודיווח כללי על מידת סיפוק בחיים. כל זאת במסגרת מעגל שמזין את עצמו וגורם לבריחה גוברת עוד יותר לעבר העולם הטכנולוגי.

בקרב ילדים, נמצא כי חרדת החמצה, לצד התמכרות למסכים, פוגעת בבניית מימנויות חברתיות. היא גם תורמת וקשורה להשמנה, לבעיות שינה, לבעיות חברתיות ולקשיים אקדמיים בבית הספר. 

מאחר וזוהי תופעה חדשה יחסית בשדה המחקר הפסיכולוגי, החוקרים פיתחו כלי דיווח עצמי ואמצעי ניטור ומעקב אחר פעילות ברשתות החברתיות במטרה לבדוק את השערותיהם.

הממצאים העיקריים מסדרת המחקרים שערכו הראו שיש קשר הדוק בין גורמים כגון דחייה חברתית, שביעות רצון נמוכה מהחיים ותחושות בדידות ושעמום לפחד מהחמצה. נמצא שצעירים (וגברים צעירים במיוחד) נוטים לחוות יותר פחד מהחמצה מקבוצות אוכלוסייה אחרות.

עוד נמצא שעיסוק מוגבר במשחקי מחשב וספורט מגביר את הפחד מהחמצה. יתכן שהדבר נובע מכך שהם חווים חרדת FOMO יותר ממתבגרים אחרים, שכן העיסוקים הטכנולוגיים גוזלים עבורם זמן רב, שפוטנציאלית יכול לעבור תעדוף לפעילות חברתית. 

 

קשה להאמין. אבל כל זה התחיל בסך הכל לפני 25 שנה בערך:

 

 

באופן מעניין, נמצא שהרצון להשתתף בפעילות חברתית, מכל סוג שהוא, הינו גורם המוטיבציה העיקרי לפעילות ברשת החברתית בקרב ילדים ובני נוער המתמודדים באופן תדיר עם פחד מהחמצה.

עם זאת, ייתכן שהפחד מהחמצה אינו נובע מרמת ההיענות להזמנה לפעילות חברתית, אלא מושפע הרבה יותר ממנגנונים נפשיים פנימיים.

סדרת מחקרים זו הינה בין הראשונות הבוחנות את הפחד מהחמצה והקשר שלה לבריאות נפשית, כחלק מהתנהגויות ברשת החברתית.

הפער הגדול בין שפע ההזדמנויות שנמצא ברשת לבין מאפיינים נפשיים ואישיותיים המאתגרים את המעורבות החברתית בפועל, מהווה מקור לתסכול ומצוקה רבים.

אין ספק שהפחד מהחמצה צריך לזכות לתשומת לב ניכרת במחקר הפסיכולוגי, בעיקר האבחוני והקליני, במטרה לאפשר למטפלים ולמטופלים לתת שם מדויק יותר לתחושותיהם.

מתוך ההכרה בפחד מהחמצה כקושי פסיכולוגי בעל מנגנון פעולה מובחן, ניתן יהיה להתערב מקצועית ביעילות ולסייע לאלו הסובלים ממנו.

 

 

אפליקציות להתמודדות עם FOMO

כלים דיגטליים אלו פותחו במטרה למדוד ולנהל את זמן השימוש בסמארטפון.

 

הנה כמה דוגמאות:

 

  • אפליקציית Twilight - מאפשרת להתאים את תאורת המסך של המכשיר לפי הזמן ביממה בכדי להקל על ההירדמות ולמנוע הפרעות שינה לאחר השימוש בסמארטפון.

  • אפליקציית Moment - אפליקציה העוקבת אחר זמן השימוש בפלאפון או באייפד ומאפשרת לקבוע הגבלות יומיות תוך מתן התראה במקרים של חריגה מהזמן המוגדר (IOS, חינם). הורים יכולים להשתמש בה בכדי לעקוב אחר זמן השימוש של ילדיהם ולהגביל אותו.

  • אפליקציית QualityTime - אפליקציה זו עוקבת אחר הרגלי השימוש בסמארטפון וקובעת התראות והגבלות לאפליקציות מסוימות (אנדרואיד 4.0, חינם).

  • אפליקציית Freedom - אפליקציה זו חוסמת אפליקציות ואתרי אינטרנט לזמן מוגבל (IOS, 2.42$ לחודש).

 

 

מה זה Selfitis? התמכרות לצילום סלפי

האם צילומי סלפי היא בעיה נפשית?

המדיה הדיגיטלית של מאפשרת למעשה לכל אדם לעלות כרצונו בכל רגע נתון תמונות סלפי לחשבון הפייסבוק, האינסטגרם או באפליקציית טיק טוק הסינית, שכובשת את תודעת בני התשחורת בישראל בסערה, למרות שדיווחים על המתרחש בה מתארים שיימינג, פרובוקציה ומיניות לא מותאמת. 

APA, ארגון הפסיכולוגים האמריקאי,  מגדיר Selfitis כרצון חזק, אפילו צורך כפייתי, לצלם את עצמך ולהעלות את התמונה האחת הפלטפורמות במדיה חברתית. תופעה מוכרת אחרת היא ה"טוויטריטיס" - נשמע מצחיק - המתבטאת בהתמכרות חריפה לדיווחים תכופים בטוויטר.

יותר ויותר בני ובני נוער מראים תלות-יתר באינסטגרם, אבל "אינסטגרמיטיזם" זה שלנו... כן, אם תשאלו מתבגרים, תראו שאיכות המצלמה במכשיר היא אחד הקריטריונים המרכזיים בהעדפת סמארטפון. 

 

סלפיטיס יכולה להופיע בשלוש רמות חומרה:

  • גבולית

  • חריפה

  • כרונית

 

גורמים לסלפיטיס

השערה רווחת כיום היא שצילום תמונות סלפי ופרסום תדיר שלהן במדיה החברתית נובעים מחשיבה אובססיבית שמטרתה לפצות על דימוי עצמי נמוך וחסך בקרבה ואינטימיות.

עם זאת, יש לציין כי מדובר בהשערה בלבד שטרם זכתה לביסוס מחקרי כלשהו. חוקרים ופסיכולוגים מנסים לבחון ולסווג אבחונית את הגורמים הנפשיים לצילום הסלפי, לנסות לקבוע מתי נחצה הגבול בין הרגל ברוח התקופה לבין התנהגות מוגזמת שיכולה להעיד על קיומה של בעיה נפשית. 

מנגד, עולים קולות ביקורתיים הטוענים כי כל התנהגות עלולה להפוך מופרזת או אובססיבית ולכן אין באמת ייחודיות לתופעת הסלפיטיס.

אפילו להיפך - לאור שכיחות השימוש במדיה החברתית בתרבות המערבית, יש בעייתיות של ממש בעצם הניסיון להמשיג את התופעה כהפרעה נפשית.

שיתוף תמונות באינטרנט מסייע בהבניה של זהות אישית בתוך מרקם חברתי.

עד לרמות מסוימות יש בשיתוף הזה מילוי של צרכים נרקיסיסטיים בריאים, ניסוי ותעיה לגבי חשיפה עצמית, העלאת הערך העצמי והתנסות רב-ממדית באמצעות הצגת העצמיות בכמה פרופילים חברתיים במקביל.

במחקר עדכני, נמצא קשר חיובי בין שיתוף תמונות סלפי בפייסבוק לבין יצירתיות, גם בין שיירינג של תמונות לבין ממוצע ציוני אינטיליגנציה בינוניים. 

 

 

 האם סמארטפונים עושים אותנו פחות חכמים? מחקר <

משחקי מחשב פוגעים בחשק המיני - מחקר <

 

 

מילה ממכון טמיר על שימוש במסכים בימי הקורונה

נדמה שהשאלה הידועה "כמה שעות מומלץ לילד מול מסך כל יום?" איבדה את הרלוונטיות שלה בתקופת הקורונה.

בתנאים של בידוד והפסקת הלימודים בבתי הספר, השאלה שעומדת על הפרק היא "מהי איכות התכנים המומלצת שהילד יצרוך מול המסך?".

כהורים, אנו ממליצים לכם להתאים את הגבולות למצב החדש, לשינוי ההתנהגותי שמתהווה ומתחדש מיום ליום.

וגם למידה של חמלה וקבלה עצמית. 

אנחנו ערוכים לפגוש אתכם לטיפול אונליין בזום או בסקייפ, להדרכת הורים ממוקדת ותכליתית, לעשות סדר עם פסיכולוגית ילדים ונוער.

 

 

אם אתם מרגישים בשלים

להתייעצות מקצועית 

אנא התקשרו אלינו להכוונה: 

 

072-3940004

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 מקורות:

 

אליזרע רותם (2019).  מחקר: שימוש בטלפון בזמן קניות בסופר עולה לכם ביוקר. מתוך אתר ynet צרכנות

 

קייזר-הלר, ש. (2018). צליל מקוון – פגיעות נפשיות בילדים ובבני נוער ברשת. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 23/9/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3728

  

Mary Alvord (2015). Digital Guidelines: Promoting Healthy Technology Use for Children. APA. https://www.apa.org/helpcenter/digital-guidelines.aspx

  

Andrew K. Przybylski a, Kou Murayama b, Cody R. DeHaan c, Valerie Gladwell (2013). Motivational, emotional, and behavioral correlates of fear of missing out. Computers in Human Behavior 29 (2013) 1841–1848

 

Brivio E., Ibarra F. C. (2009). Self presentation in blogs and social networks. Stud. Health Technol. Inform. 144 113–115

 

Bruno, N., Pisanski, K., Sorokowska, A., & Sorokowski, P. (2018). Editorial: Understanding Selfies. Frontiers in Psychology, 9, 44

  

Diefenbach, S., & Christoforakos, L. (2017). The Selfie Paradox: Nobody Seems to Like Them Yet Everyone Has Reasons to Take Them. An Exploration of Psychological Functions of Selfies in Self-Presentation. Frontiers in Psychology, 8, 7

 

Doreen Dodgen-Magee (2018). Deviced!: Balancing Life and Technology in a Digital World

 

Karwowski and Brzeski (Selfies and the (Creative) Self: A Diary Study. Frontiers in Psychology. 8 February 2017

  

Khanna, A., & Sharma, M. K. (2017). Selfie use: The implications for psychopathology expression of body dysmorphic disorder. Industrial Psychiatry Journal, 26(1), 106–109

 

Kuss, D. J., & Lopez-Fernandez, O. (2016). Internet addiction and problematic Internet use: A systematic review of clinical research. World Journal of Psychiatry, 6(1), 143–176

 

Lopez-Fernandez O. How has Internet addiction research evolved since the advent of Internet Gaming Disorder? An overview of cyberaddictions from a psychological perspective. Curr Addiction Rep. 2015;2:263–271

 

Sadeghian E. The effect of computer and internet on childs and adolescents. E-Journal Nama. 2006;4:1–6

  

Saltz J. (2014). Art at Arms' Length: A History of the Selfie. New York Magazine, 47, 71–75

  

Starcevic V, et al.  (2018). Selfitis, selfie addiction, Twitteritis: Irresistible appeal of medical terminology for problematic behaviours in the digital age. Aust N Z J Psychiatry

  

Toma C. L. (2013). Feeling better but doing worse: effects of Facebook self-presentation on implicit self-esteem and cognitive task performance. Media Psychol. 16 199–220

 

Van Deursen A.J.A.M., Bolle C.L., Hegner S.M., Kommers P.A.M. Modeling habitual and addictive smartphone behavior: The role of smartphone usage types, emotional intelligence, social stress, self-regulation, age, and gender. Computers in Human Behavior. 2015;45:411–420

  

Vuorre, M., Orben, A., & Przybylski, A. K. (2021). There Is No Evidence That Associations Between Adolescents’ Digital Technology Engagement and Mental Health Problems Have Increased. Clinical Psychological Science. https://doi.org/10.1177/2167702621994549

 

European College of Neuropsychopharmacology (ECNP). (2016, September 18). Internet addiction may indicate other mental health problems in college-aged students. ScienceDaily. Retrieved June 27, 2018 from www.sciencedaily.com/releases/2016/09/160918180002.htm

 

WHO classifies 'gaming disorder' as mental health condition, By Susan Scutti, CNN, June 18, 2018

  

https://www.theguardian.com/sustainable-business/2016/may/18/five-apps-help-smartphone-addicts-fight-fomo

 

http://www.who.int/features/qa/gaming-disorder/en/

 

https://www.stanforddaily.com/2018/02/22/qa-anna-lembke-on-smartphone-technology-addiction/ 

 

https://www.wsj.com/articles/the-need-to-read-1480083086

 

https://nypost.com/2017/12/15/selfitis-is-a-genuine-mental-disorder/

 

https://learnbonds.com/133729/video-games-better-sex-relieving-stress/  

 

https://www.forbes.com/sites/brucelee/2017/12/26/what-is-selfitis-and-when-does-taking-selfies-become-a-real-problem/#24a98cf30dc4

  

https://www.wsj.com/articles/how-smartphones-hijack-our-minds-1507307811

 

European College of Neuropsychopharmacology (ECNP). "Internet addiction may indicate other mental health problems in college-aged students." ScienceDaily. ScienceDaily, 18 September 2016

6 תגובות

  • קישור לתגובה זהבה חמישי, 02 מאי 2019 16:07 פורסם ע"י זהבה

    מאמר מעולה! אני מעוניינת להשתמש במאמר לעבודה במכללה, באיזה שנה המאמר פורסם? זה נראה שבשנת 2015 אך נראה שהתעדכן במהלך השנים כי הוא מכיל מחקר מ2018..אשמח לתשובה. תודה.

  • קישור לתגובה איתן טמיר חמישי, 02 מאי 2019 20:24 פורסם ע"י איתן טמיר

    הי זהבה,
    תודה רבה על הפרגון!
    המאמר על התמכרות למסכים, כמו מאמרים אחרים באתר המכון, מתעדכנים מעת לעת.
    הציטוט הוא:

    התמכרות למסכים: סמארטפון ומשחקים - מחקרים, המלצות וטיפול, מעודכן 2019, מתוך אתר מכון טמיר לפסיכותרפיה. נדלה ב-2.5.2019 מתוך: http://bit.ly/2ZSTZt2

  • קישור לתגובה רותי קונרה שני, 13 מאי 2019 10:20 פורסם ע"י רותי קונרה

    מאמר מצויין הייתי רוצה לשבת עם הילדים שלי ולהעביר חלק מהאינפורמציה כדי שיאמצו מרצונם חלק מהמגבלות או יורידו לניידים את האפליקציות המגבילות. פחות שזה יבוא ממישטור שלי. יש לכם איזה המלצה לסרט או משהו נוסף שאפשר לעשות עם ילדים בנושא ?

  • קישור לתגובה איתן טמיר ראשון, 26 מאי 2019 07:48 פורסם ע"י איתן טמיר

    תודה רבה רותי!
    אני לא מכיר אבל גם לא מספיק העמקתי בחיפוש.
    האם יש הצעה למישהו/י מהקוראים?
    איתן

  • קישור לתגובה דורון חמישי, 14 מאי 2020 15:30 פורסם ע"י דורון

    בת זוגי מתנהגת בדיוק כפי שתיארת. ניסיתי כמה וכמה פעמים להעיר לה על כך, אבל היא נעלבת מכך, טוענת שהיא כלל לא נמצאת הרבה בטלפון. היא עשויה לבלות כל יום כשעתיים ואולי יותרבמצטבר בפייסבוק ובאינסטגרם, ynet או בהודעות כאלו ואחרות בוואטסאפ, בודקת את הטלפון כל רגע שיש התראה, והטלפון איתה כל היום. ומעבר לזה כשהיא לא במדיות הללו היא משחקת בטלפון באחד המשחקים וגם זה במשך שעות רבות. מה עושים?

  • קישור לתגובה איתן שישי, 15 מאי 2020 20:33 פורסם ע"י איתן

    הי דורון,
    מתסכל...
    עניין אחד זה שהיא מכורה לסמארטפון ועניין שני זה שהיא נפגעת כשאתה נותן לה משוב.
    אפשר לנסות שיחה כנה על מה שמפריע לך, תתכונן היטב ותבקש לפני "בלי העלבויות".

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021