סינדרום אספרגר - ASD / PDD אצל ילדים, נוער ומבוגרים- המלצות וטיפול

דרג פריט זה
(29 הצבעות)
אספרגר אצל ילדים נוער ומבוגרים - אבחון, מחקרים, מאמרים וטיפול אספרגר אצל ילדים נוער ומבוגרים - אבחון, מחקרים, מאמרים וטיפול

 

תסמונת אספרגר -

על ASD והספקטרום האוטיסטי

 

כתיבה:

צוות המטפלים, מכון טמיר בתל אביב

מהי תסמונת אספרגר?

תסמונת אספרגר היא לקות התפתחותית, אחת מבין הלקויות המשתייכות לתסמונות הספקטרום האוטיסטי.

הסובלים מתסמונת אספרגר הינם בעלי מנת משכל ממוצעת ולעיתים אף יותר מכך, אך הם סובלים מקשיים ומפערים חברתיים מהותיים. בנים מאובחנים בהפרעה פי 10 מבנות.

לקויות תקשורת הרצף האוטיסטי מתפרשות על קשת רחבה, כאשר הקושי הבולט ביותר הוא קושי בהבנת רמזים חברתיים ובפירוש סיטואציות חברתיות.

התנהגויות נוספות שמאפיינות את מי שנמצא על הרצף הן התעסקות אובססיבית בתחום מאוד מסוים ומצומצם, קושי בניהול מערכות יחסים ונטיה להעדיף להיות לבד.

בנוסף, רבים מהמאובחנים על הספקטרום רגישים מאוד לגירויים סביבתיים שונים, כמו רעש או עודף גירויים וויזואליים.

כאשר יעברו מבחן אינטיליגנציה, המאובחנים באוטיזם יתאפיינו ברמות IQ גבוהות. בנוסף, רבים מהמאובחנים על הספקטרום יפתחו חרדה חברתית.

 

הפרעות על הספקטרום האוטיסטימה הסימפטומים של אספרגר?

  • קושי בפירוש סיטואציות חברתיות בצורה נכונה. הסובלים מהתסמונת מתקשים לרכוש קודים חברתיים, מתקשים להבין את מה שאנו קוראים לו "טאקט". יתרה על כן, הם אינם מבינים שפת גוף ואינם בהכרח משתמשים בה בעצמם בצורה השגרתית אותה רוכשים בטבעיות מרבית בני האדם. בנוסף, הם מתקשים להבין הבעות פנים, וכן מתקשים להתאים את הבעת פניהם לסיטואציה (עשויים למשל לנחם אדם באבל כשעל פניהם הבעה שמחה ולא מותאמת).

 

  • קושי ביצירת מערכות יחסים ובשמירה עליהן, זה נובע מהקושי להביע אמפתיה כלפי האחר ומהקושי להביע רגשות.  

 

 

  • קושי בהבנת ביטויים וסלנג. הסובלים מהתסמונת נאיביים, לוקחים ביטויים מילוליים כפשוטם.  מתקשים להבין את המשמעות של ביטויים שגרתיים כדוגמת "אני מת מרעב", מתקשים בהבנת מטאפורות ודימויים.

 

  • אספרגרים נוטים לדיבור מונוטוני, מהיר, חסר אינטונציה מתאימה. יתרה על כן, הם אינם רגישים להאם האדם שמולם מקשיב להם ומבין אותם.

 

  • נטיה לפתח מומחיות ולעיתים אף כפייתיות בתחומי עניין צרים ולא שגרתיים.

 

Aspergers syndrome 

 

אספרגר ורגשות

הסובלים מסינדרום אספרגר רגישים לזולת אך אינם חסרים במיומנות התקשורתית המתאימה. הם מבינים את מניעי האחר ברמות רגישות ומורכבות מאוד גבוהות, אך אינם יודעים כיצד להשתמש ביעילות במידע שברשותם בדרך האינטואיטיבית, הטבעית והשגרתית בה משתמשים מרבית בני האדם.

 

 

איך אוטיסטים מרגישים?

אז ברור כבר שכן, אבל נרחיב ונבהיר: הסובלים מהתסמונת חשים, חווים ומרגישים את כל קשת הרגשות, אך מתקשים להביע אותם במילים ולעיתים קשה להם להגיב באופן אמפתי כלפי האחר, על אף שהם מבינים היטב ללבו. אין מדובר במצב של אדישות, אפאטיות, אלקסיתימיה ובוודאי שלא היעדר אמפתיה על רקע הפרעה אנטי-סוציאלית , בה אין כמעט יכולת לחוש אמפתיה לאחר.

 

למעשה, האופי, התכונות האישיותיות והיכולות הקוגניטיביות של המתמודדים עם תסמונת אספרגר נחשבות חיוביות בעיני רבים. לא מפתיע אפוא, כי רבים מהמתמודדים עם תסמונת אספרגר סבורים כי אפיוני ההפרעה סייעו לקדם את חייהם המקצועיים.

 

Asperger and Emotions

 

הבדידות והסטיגמה

למתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי יש קשיים רציניים ליצור חברויות חדשות, בביטוי מחוות לא ורבליות, בתגובה רגשית מתאימה לסביבה ובקושי להתחבר לאחרים.

למרות היכולת הטובה בהתפתחות הקוגניטיבית, הם מרגישים לעיתים קרובות בודדים. לצערנו, נתונים אלה קשורים לתחושת דחיה חברתית, כמו חרם , הערכה עצמית נמוכה וביטחון עצמי לא גבוה .

 

הסטיגמה החברתית ממנה סובלים אוטיסטים כבדה מנשוא:

למעשה, מחקר שהתקיים בלונדון מלמד כי לחץ נפשי על רקע של דחיה חברתית, אפליה וסטיגמה חברתית, עשוי להיות הסיבה המרכזית בגינה אוטיסטים חווים בעיות נפשיות רבות יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה 

 

 

 

המשפחה

לפי מחקרים על התמודדות המשפחה עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, ניתן ללמוד על מחירים כבדים למדי. למשל: 

  • הסתברות גבוהה יותר לקונפליקטים בחיי הנישואים
  • לחץ מרובה יותר על אמהות בהשוואה לאבות, ונטיה של אבות להפחית את מעורבותם במאמץ
  • מחלות גופניות ופסיכוסומטיות רבות יותר מהנורמה שכיחות גבוהה יותר של דיכאון וחרדה 

 

 

אספרגר וזוגיות

אחרי שהבנו שהמתמודדים והמתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי קולטים מצוין את הרגשות האישיים ואת רגשות הזולת, מיותר לציין את המוטיבציה העמוקה לאהוב ולהיאהב. אחת הדרכים הממחישות ביותר לקושי של שוחרי קשר זוגי שמתמודדים עם הפרעות תקשורת, מועבר בסדרה הנפלאה של תאגיד כאן, "על הספקטרום". 

הנה הפרק הראשון בסדרה, מתוך ערוץ התאגיד ביוטיוב: 

 

 

  

אבחון

מתמודדים עם אספרגר מצאו את עצמם בין הכיסאות לאורך עשרות שנים. תסמונת אספרגר מורכבת לאבחון, בגלל שלרוב, תפקודיו האחרים של הילד או הנער תקינים לחלוטין. ישנם דיווחים על תופעה של תת אבחון בהפרעה, בעיקר אצל מבוגרים ונשים.

ילדים הסובלים מתסמונת אספרגר רוכשים שפה בצורה תקינה, אינם סובלים מעיכוב התפתחותי או קוגניטיבי ורוכשים בקלות יכולות עצמאיות בסיסיות. הם אינם מציגים איחור משמעותי בשפה, בהתפתחות הקוגנטיבית או בסקרנות ביחס לסביבה: כן מעניין אותם לקרוא, הם יתעניינו במחשבים, יסתקרנו למשל לצבור ידע דקלרטיבי (נניח ללמוד ערי בירה של מדינות בעולם).

כל אלו אינם מתרחשים כרגיל בקרב ילדים עם אוטיזם בתפקוד נמוך או בינוני, ומכאן עיקר ההבדל בין השניים. לכן, בעוד שבעיות תקשורת על הקשת האוטיסטית ניתנות להערכה ואבחון כבר בגילאים 2-3, אספרגר אינו מאובחן סופית עד לפני הכניסה לבית הספר. ההפרעה מאופיינת בליקויים באינטרקציות חברתיות ובהתנהגויות ותחומי עניין מוגבלים ובתכונות אלו אכן קיים דימיון לאוטיזם.

 

 

אספרגר ב-DSM-5


DSM 5 שינה את צירי האבחנות של אוטיזם לרצף הפרעות על הספקטרום האוטיסטי - במקום תסמונת אספרגר, סביר שהמתמודד יאובחן כיום כמתמודד עם אוטיזם בתפקוד גבוה או עם SCD או ASD.

עם זאת, במאמר זה נתייחס למאפיינים המוכרים יותר של הסינדרום, אלו המדוברים יותר בתקשורת בין הורים, מורים ומטפלים, זאת במטרה ללמוד על המאפיינים ולא להצטמצם לתמורות דיאגנוסטיות (שחלקן מעוררות ביקורת רבה).

קריטריונים לאבחון אוטיזם לפי DSM-5  <

 

שיעור האבחון של ההפרעות נמצא בעליה חדה.

מה הסיבה לעליה בשיעור האבחון?

מומחים משערים כי הסיבה המרכזית היא התקדמות גלובלית של המודעות להפרעות תקשורת -  אם בעבר הן היו שכיחות יותר בארה"ב, בעיקר בקרב ילדים ומתבגרים לבנים, מחקרים אפידמיולוגיים מדווחים כי הפער הולך ומצטמצם במהירות, כך שכיום ילדים שחורים והיספנים מאובחנים כמעט בשיעור דומה.

 

אספרגר ואינטיליגנציה

המתמודדים עם אספרגר זכו לרוב ביכולות קוגניטיביות גבוהות, שבחלק מהמקרים גובלות בגאונות.

יש תחומים בהם הם נוטים להצטיין, כמו אסטרונומיה, אירועים היסטוריים, אזורים גיאוגרפיים ועוד. הם יכולים לדעת עובדות ולדקלם אותן באופן אובססיבי, לא משנה אם מישהו שומע או לא. הם מאוד קפדניים לגבי הידע שלהם ומצליחים בתחומים של דיוק וזיכרון.

סטודנטים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי יודעים כיצד לגייס כוחות ואסטרגטגיות התמודדות כדי להסתגל לדרישות האקדמיות במכללות ואוניברסיטאות: למשל, מחקר חדש מלמד כי בקרב סטודנטים עם ASD, קיים מתאם חיובי בין נטיה אובססיבית לבין קבלת ציונים גבוהים יותר.

חשוב להכיר בכך שכאשר חבר במשפחה מאובחן עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי, ההשפעה גורפת ומשפיעה על המשפחה כולה. לשמחתנו, המודעות בישראל הולכת וגוברת, וקיימים שירותים קהילתייםרבים בהם ניתן לקבל תמיכה ועזרה מקצועית.

אבל לצד מתת האינטלקט, קיימים גם דגלים אדומים מדאיגים, כאלה שתומכים בדעה שחשוב מאוד לפנות לעזרה מקצועית מוסמכת:

 

הספקטרום האוטיסטי וסיכון להתאבדות

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת Coventry  העלה כי בוגרים צעירים הסובלים ממאפיינים של אוטיזם מצויים בסיכון גבוה להתאבדות. הסיבות לכך, לפי החוקרים, היא תחושת חוסר השייכות החברתית, הרגשה שהם מהווים עול על בני-משפחתם וחבריהם ודיכאון

קשר בין אוטיזם לבין סיכון גבוה להפרעות נפשיות שונות, כמו גם קשר בין אוטיזם לבין סיכון מוגבר להתאבדות, זוהה בעבר במחקרים קליניים. אולם המחקר הנוכחי לא הסתפק באישוש הקשר, אלא בחן גם תחושות והנחות בין-אישיות שעשויות להיות משתנה מתווך בין החוויות הנפשיות של המתמודדים לבין פיתוח נטיות אובדניות. למשל, אמונות כמו "אני לא שייך לעולם הזה", או "אני מהווה נטל על אחרים".

במחקר השתתפו  163 בוגרים בטווח הגילאים 18-30, אשר מילאו שאלון דיווח עצמי במטרה להעריך את רמת המאפיינים האוטיסטיים, כמו גם את מידת הדיכאון והאובדנות. 

 

 

 

אבחנה מבדלת - אספרגר ותסמונות אחרות

 אספרגר ואוטיזם

קיימת מחלוקת מקצועית - האם אספרגר שונה לגמרי או שהיא ביטוי של אוטיזם?

מצד אחד, ניתן לראות אספרגר כאוטיזם בתפקוד גבוה ואז השוני כמותי ולא איכותי.

מצד שני, המצדדים בשוני איכותי בין התופעות טוענים כי למתמודדים עם אספרגר יש אמנם בעיה חברתית אך הם רגישים לסביבה וקולטים ידע חברתי. בנוסף, האבחנה באספרגר יותר מאוחרת. יש שפה יותר מורכבת, יותר תחומי עניין, החלק החברתי, על אף היותו פגוע, שונה מהאוטיזם. באוטיזם נראה הסתגרות וריחוק, בעוד שבאספרגר כן תהיה אקטיביות, פנייה לזולת ויצירת חיבורים. האקטיביות הזו אמנם מוזרה לעיתים, אך הם לא פאסיביים ומסתגרים.

 

אספרגר ו- SCD- הפרעה בתקשורת חברתית

במהדורה החמישית של ה-DSM, הוגדרה אבחנה חדשה של  הפרעה פרגמטית בתקשורת חברתית (SCD) . ניתן לומר כי רוב המתמודדים עם SCD הם בנים, בעלי אינטליגנציה גבוהה וגבוהה מאוד. התסמונת מתבטאת בעיקר בקשיים פרגמטיים בהבנה ובתפקוד בסיטואציות חברתיות. המתמודדים עם SCD יסבלו לעיתים קרובות מבדידות חברתית שנובעת מלקות במאפיינים פרגמטיים, כלומר ליקוי ביכולת יעילה דיה להתבטא מילולית ולהבין באופן מילולי את האחר. לדוגמא, חוסר טקט, דיבור מהיר, דיבור בקול רם מדי, בליעת מילים, קושי בשליפת תשובות, קושי לפענח משמעות של הבעות פנים ועוד. לעיתים נראה גם ביטויים של תוקפנות, אגרסיביות, התעניינות בתחומים מועטים בלבד, נוקשות גופנית ומשיכת תשומת לב שלילית.

חשוב להבין שמדובר בליקויים חברתיים עדינים יחסית: הם יכולים למצוא את עצמם משתפים "בסוד" של הפתעת יום הולדת או לפספס משמעות של מילים או ביטויים בעלי משמעות כפולה.

  • רבים מהילדים המתמודדים עם תסמונת זו מתקשים לדבר על רגשותיהם, ומתקשים לזהות רגשות בעצמם ועם האחר.
  • לעיתים הם מגלים נוקשות מחשבתית וזקוקים לסדר יום קבוע.
  • הרבה פעמים, כלפי חוץ, הסובלים מההפרעה נתפסים על ידי החברה כמי שמבטאים חוסר עניין ורצון במערכות יחסים.
  • מכיוון שהדגש האבחוני הוא על היבטים חברתיים, סביר שתסמינים יזוהו רק אחרי גיל 4.

לפי הספרות המחקרית, האטיולוגיה של ההפרעה הינה גנטית, כאשר הלקות נמצאת בהמיספרה הימנית של המח אשר אחראית על תפקודים חברתיים. לרוב ניתן לאבחן את ההפרעה באמצע גיל ההתבגרות, לקראת גיל 12 ובמקרים יוצאי דופן ניתן לאבחן כבר בגילאי הגן המאוחרים.

 

אספרגר והפרעות קשב

מעניין שחלק מהמתמודדים עם אספרגר והפרעות קשב וריכוז, ADHD , מדווחים על דימיון וחפיפה בין הסימפטומים של שתי ההפרעות. מרבית הילדים על שאובחנו הספקטרום האוטיסטי סובלים גם מתסמינים של ADHD - קושי להתמקד וחוסר מנוח, קשיים חברתיים, מיקוד רק בדברים שמעניינים אותם ואימפולסיביות. ADHD עצמה, לעומת זאת, איננה חלק מהפרעות הספקטרום האוטיסטי.

דימיון בין הסימפטומים של שתי ההפרעות:

התמודדות עם קשיים חברתיים, התנהגות חזרתית, לעיתים תחומי עניין מוגבלים ורגישות יתר לעיבוד סנסורי. נטען כי התסמינים המשותפים באים לידי ביטוי באופן יותר מוגבר בהפרעות על הספקטרום האוטיסטי, אבל גם מטופלים עם ADHD חווים אותם בעוצמה נמוכה יותר.

זה מרמז שנכון להיום קיימת המון מורכבות באבחנה של הפרעות תקשורת, בעיקר על הספקטרום האוטיסיטי והספקטרום של ויסות רגש, כיוון שלבעיות נפשיות רבות יש לעיתים קרובות סימפטומים דומים. חשוב מאוד שפסיכולוגים קליניים, קלינאיות תקשורת, פסיכיאטרים, נוירולוגים ורופאים בהתמחויות אחרות יתעדכנו בכל המידע המחקרי המתפרסם בכתבי עת מקצועיים ובכנסים, וכאשר הם מקיימים הערכה ואבחון פסיכודיאגנוסטי או נוירולוגי, לשמור על פתיחות ועל אוזניים כרויות לאפשרויות של קומורבידיות וחפיפה עם הפרעות אחרות.

 

אפ"י - עמותת אספרגר ישראל <

מי מטפל באלפי הילדים האוטיסטים ברצועת עזה? <

שיפור כישורים חברתיים אצל ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה <

קבוצות חברתיות למתמודדים עם אספרגר- אנשים יוצרים חברה <

ספר חדש: אספרגר ASD התסמונת המתעתעת / בנימינה ערן <

 

 

גורמים וסיבות לאוטיזם ואספרגר

נכון להיום, לא ידוע בדיוק מהו הגורם לאספרגר ולאוטיזם בכלל.

ההנחה המקובלת היא שמדובר באוסף גורמים, שילוב גנטי ותורשתי שפגש שרשרת חיים נסיבתית. ההנחה הבסיסית של חוקרים היא כי קיימת פגיעות גנטית מסוימת, או אבנורמליות מוחית, בשילוב עם פגיעה סביבתית במהלך ההיריון או לאחריו.

גנטיקה

חוקרי גנטיקה זיהו עד כה 65 גנים שקשורים להפרעות על הספקטרום האוטיסטי, ומחקרי תאומים זהים מלמדים כי כאשר תאום אחד לוקה באוטיזם, ההסתברות של השני ללקות בה מגיע ל-80%. חיזוק נוסף לסיבתיות הגנטית, מגיע מהעובדה שלהפרעות על הספקטרום האוטיסטי יש קשר חזק עם הגנטיקה של סינדרום ה-X השביר.  

 

תורשתיות

מחקר שוודי רב משתתפים זיהה קשר סטטיסטי חזק בין היסטוריה משפחתית של הפרעות כמו נכות אינטלקטואלית, ADHD, הפרעת טורדנית כפייתית, מחלות נפש כרוניות, כמו סכיזופרניה והפרעות פסיכוטיות, דיכאון, הפרעה ביפולרית, הפרעת אישיות, שיתוק מוחין ואף אפילפסיה, לבין סיכון גבוה יותר התפתחות של אוטיזם אצל ילדים.  

המחקר העלה גי ככל שהמשפחה בה קיימות ההפרעות נמצאות בקשר ביולוגי קרוב יותר, כך גדלים הסיכויים לצאצא שסובל מהפרעה על הספקטרום האוטיסטי.

 

גורמים נוירולוגיים

יש מספר צנוע של מחקרים נוירולוגיים מבוקרים לגבי מקורות ההפרעה, אולם חשוב לציין כי לאור הזינוק באבחון מקרים על הספקטרום האוטיסטי בעולם כולו, נמצאות ההפרעות ממשפחת ASD בחזית העניין המחקרי:

  • באחד המחקרים ניתן ללמוד על הבדלים בחומר אפור (Grey Matter) בין קבוצת מבוגרים עם אספרגר לבין קבוצת מבוגרים נורמטיביים. המחקר זיהה אבנורמליות של חומר אפור במוח הקטן (צרבלום), ובמבנים של האונות הטמפורליות והפרונטליות.
  • מחקר נוירולוגי אחר זיהה פעילות של רשתות מוח תפקודיות שקשורות להתנהגויות אופייניות בהפרעות הספקטרום האוטיסטי בילדים בני שנה עד שנתיים, המצויים בסיכון לפיתוח ASD.
  • מחקר חדש זיהה קשר בין אבחון ASD ו-ADHD לבין התמודדות אימהית עם תסמונת השחלה הפוליציסטית. מחקר נוסף קושר בין חשיפה של האם ל-DDT לבין התפתחות הפרעת ASD אצל היילוד.

 

Vaccines and ASD

 

מה לא גורם לאוטיזם ואספרגר?

חוקרים ופסיכולוגים יודעים לומר כיום בוודאות מה לא גורם להפרעות על הספקטרום. הנה שני גורמים שיוחסו בעבר להפרעות תקשורת ונחשבים כיום למיתוסים:

 

תפקוד ההורים

אם בעבר נכתבו השערות פסיכואנליטיות יצירתיות לגבי הקשר האפשרי בין תפקודה ומצב נפשה של האם (וגם של האב) לבין התפתחות הפרעות תקשורת קשות, מוסכם כיום כי אין זה המקרה. הפניית אצבע סיבתית מאשימה כלפי ההורים, בין אם היא נדונה בגלוי ובין אם נחרשה בשיח המקצועי או בתודעתם של קלינאים, כבר אינה בתוקף כיום, וברור כי התקדמות המחקר בשנים הבאות אינה מתקדמת לעבר כיוונים אלו. להיפך.

  

חיסונים

דיונים מחקריים וציבוריים רבים מספור העלו השערות (חלקן ממש קונספרטיביות) לגבי האפשרות של נזקים רפואיים עקב מתן חיסונים בשנות הילדות, שעלולים לתרום לפריצת הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. יש הגיון לחלק מהנימוקים לטענות אלו, אולם אם אנחנו נשענים על מחקרים רציניים כמקור להתייחסות ולתפיסות עולם, הרי שהקשר בין חיסונים לבין הפרעות התפתחותיות כמו ASD,  לא נתמך מחקרית

מחקר מטא-אנליזה מקיף שפורסם בכתב העת Vaccine בשנת 2014 , ובחן לעומק את הספרות המחקרית בתחום (עד למועד הסקירה), לא מצא קשר כלשהו בין חיסונים לבין אוטיזם.

לאחרונה יצאה הרשת החברתית הגלובלית פייסבוק במאבק מול דפים ואנשים שמקדמים את המחאה נגד חיסונים בפייס.

נראה לאן זה יתקדם. 

עם זאת, כמו תמיד, חכמת ההמונים אומרת את דברה - סקר עדכני מצביע על כך כי למעלה מ-50% מתושבי אנגליה, איטליה וצרפת משוכנעים כי הקשר בין חיסונים לאוטיזם קיים גם קיים.  

Asperger Psychotherapy 

טיפול באוטיזם ואספרגר

אספרגר, בדומה ליתר תסמונות הקשת האוטיסטית, אינה ניתנת כהיום לריפוי. מדובר בתסמונת כרונית שתלווה את האדם לאורך החיים.

נראה כי שירותי הבריאות הציבוריים, ובריאות הנפש בפרט, אינם ערוכים לטפל ולספק פתרונות דיור למתמודדים הרבים עם אוטיזם בישראל, בעיקר לאור העליה בשיעור המאובחנים. חלקם נדרשים להמתין שבועות ארוכים כדי לפגוש רופא מומחה.

  

מה מביא מבוגרים על הספקטרום להגיע לאבחון וטיפול בשלב מאוחר יחסית?

לעיתים אלו בני המשפחה ששמים לב שהילד שלהם, שכבר הפך למבוגר, עדיין מתקשה למצוא את עצמו מבחינה חברתית, מתקשה לעזוב את הבית ולקיים אורח חיים עצמאי. לעיתים אלו בני הזוג שגילו שהאדם הרגוע בהם התאהבו מתאפיין גם בהתנהגויות מוזרות ולעיתים רובוטיות.

סיבה נוספת שמביאה אנשים לטיפול היא התפרצות של קשיים רגשיים שמגיעים בעקבות הבעיות שקשורות במקור לספקטרום. אם זו חרדה חברתית או כל חרדה אחרת, התמכרויות, בעיקר התנהגותיות כמו התמכרות למחשב סלולרי והימורים. ולעיתים זהו קושי במערכת הזוגית שהתפרץ.

 

 

שיטות פסיכותרפיה לילדים, בני נוער ומבוגרים על הספקטרום

 

הטיפול במבוגרים על הרצף האוטיסטי יהיה מורכב לרוב מכמה גורמים שיכולים להתקיים במקביל: טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול רגשי וטיפול קבוצתי למיומנויות חברתיות.

קיימות גישות רבות לטיפולים פסיכולוגיים מבוססי-ראיות שפותחו ונבדקו במיוחד עבור הסובלים מהתסמונת.  כולן מתמקדות בהקניית מיומנויות חיים תוך שהן מערבות בתהליך הטיפולי את בני המשפחה ומשפרים כישורים חברתיים. 

 

בין שיטות הטיפול הנפוצות

 

  • טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים המסייעים לרכישת הבנה כלפי העולם, רכישת פרספקטיבה של האחר באמצעות מנטליזציה ותרגול משחקי תפקידים
  • טיפול באמנות - פעילויות מוסיקליות אקספרסיביות, כמו שירה או נגינה על כלי, משפרות את מיומנויות התקשורת החברתית של ילדים אוטיסטים, כמו גם את איכות החיים המשפחתית. טיפול במוסיקה ושירה משפר גם את הקישוריות המוחית ברשתות מרכזיות המשפיעות על תקשורת חברתית פרגמטית, כך לפי מחקר קנדי.
  • טיפולים באמצעות בעלי חיים שתכליתם לעורר תקשורת ואמפתיה בקרב הלוקים בתסמונת, וכן ריפוי בעיסוק

 

 

טיפול תרופתי

לא קיים טיפול תרופתי ייחודי לאספרגר, אבל יש תרופות שיכולות לשפר את התסמינים החופפים בין ההפרעה לבין הפרעות אחרות, כמו הפרעות קשב וריכוז, קשיים בוויסות הרגשי, תנודות במצבי רוח , התקפי זעם ועצבנות , התנהגויות אובססיביות שמלוות בטקסים כפייתיים והפרעות חרדה .

פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים קליניים שמטפלים במתמודדים עם אספרגר אמנם אינם רושמים תרופות, אבל הם מכירים ומחוברים לפסיכיאטרים ונוירולוגים מנוסים ויוכלו להפנות את המטופל ובני משפחתו לכתובת המתאימה.

 

 

קנאביס?

הורים רבים, שמגדלים ילדים עם צרכים מיוחדים וספציפית על הספקטום האוטיסטי, מלינים על הרפורמה החדשה של משרד הבריאות לגבי השימוש בקנאביס רפואי: אם עד כה ניתן היה לבחור את זן הקנאביס המתאים ביותר לילד, כיום מוגבלות האפשרויות לשתיים בלבד.

מחקר עדכני מתאר את ההשפעה החיובית של שמן קנאביס על יכולות התקשורת אצל ילדים אוטיסטים, בשיעור של 80% מהמקרים. יחד עם זאת, רבים מהילדים נאלצים להתמודד עם תופעות לוואי בעקבות השימוש בשמן - בעיקר הפרעות שינה ושינויים בתיאבון.

 

 

MDMA 

לאקסטזי יש מוניטין גרוע, על רקע היותו סם פסיכדלי שנעשה בו שימוש לרעה בהקשרים פרועים. ועם זאת, בשנים האחרונות פותח טיפול פורץ דרך בפוסט טראומה, שמבוסס בחלקו על שימוש מבוקר בסם.

מחקר חדש שפורסם לאחרונה על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת UCLA, מלמד כי ל-MDMA יש השפעה חיובית על חרדה חברתית של מבוגרים המתמודדים עם הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. אין ספק שזה מעורר סקרנות ודורש מחקרים נוספים שיכריעו לכאן או לכאן. 

 

 

קבוצות כישורים חברתיים לילדים ובני נוער

אחד האתגרים המרכזיים בטיפול בהפרעה הוא לצייד את המתמודדים במיומנויות חברתיות, ובאופן ספציפי, ללמד כיצד לפרש ביטויים לא מילוליים: זהו חלק מרכזי בטיפול באספרגר שמאפשר יצירה של אינטראקציות חברתיות יחסים ותקשורת בין-אישית יעילה שמצמצמת מאוד את הבדידות ותחושת החריגות שמתלוות לעתים קרובות למבוגרים ובני נוער עם אספרגר. כחלק ממאמצי ההשתלבות ורכישת מיומניוות בין-אישיות להתקרבות החברתית, לומדים המתמודדים לומדים, מחוות ונורמות,  באופן מלאכותי, יותר מאשר רוכשים אותם בטבעיות דרך התנסויות מצטברות בחיים. הם יכוליםף למשל, לשנן מה אמור להרגיש האחר במידה ועבר אירוע מסוים ולתרגל דרכים לבטא התייחסויות אמפטיות לגבי הרגש המתאים לסיטואציה. למידה כזו זה אכן מקדמת וחיונית, אך כדי שההתנהלות תקבל גוונים של זרימה וספונטניות מומלצים לרוב תרגולים בתהליכים טיפוליים קבוצתיים ואישיים. 

הכשרה במיומנויות חברתיות מומלץ לקיים במסגרת קבוצתית, עם מנחה/ים שבקיא במיומנויות הבין-אישיות הנחוצות והרלוונטיות. בישראל פועלת מזה שנים רבות עמותת רעים , המופעלת על ידי חברת המתנ"סים ומקיימת קבוצות כאלה בכל הארץ, בעלות מינימלית. 

חדש: קבוצת כישורים חברתיים לילדים בראשון לציון  <

 

 

קבוצות הורים

הורים שמגדלים ילדים על הספקטרום במקביל לאחיו ה"נורמטיביים" יודעים להגיד ש"ילדים בלי אוטיזם גדלים בעצמם". עד כדי כך גדול הפער בין הורות סטנדרטית לבין הורות שבאחריותה ילד על הספקטרום האוטיסטי במשפחה. מדובר באתגר יומיומי שמעצים גורמי לחץ נפשיים מוכרים, כמו עבודה על הזוגיות, פיתוח חיי הקריירה וניהול מערכות היחסים עם הילדים הנוספים.

לכן, חשוב מאוד ומומלץ מאוד לפנות לקבוצות הורים. בישראל מתקיימות פעילויות וולונטריות מרשימות, בעיקר בעמותות ואגודות שהוקמו על ידי הורים לילדים אוטיסטים, המוכרת והגדולה שבהן היא עמותת אלוט. הפעילויות בעמותה אף מציעות להורים המעוניניים בכך, לתרום מיכולותיהם וכישוריהם למען קהילת המתמודדים בכללה, למשל באמצעות קידום והקמה של מסגרות חדשות למבוגרים, הנקראות כיום בית לחיים (בעבר נקראו הוסטלים). 

  

חשוב לדעת כי אספרגר ממש אינה גזר דין הרסני. רבים הסובלים מהתסמונת רוכשים השכלה גבוהה, משתלבים במקומות עבודה ומקימים משפחה. חיים טובים אפשריים פה.

 

מי מוסמך לטפל באוטיזם?

משרד הבריאות נמצא בתהליך הסדרה, בה יוסמכו מטפלים ויקבלו הכרה כמטפלים עבור מתמודדים על הספקטרום האוטיסטי.
 
תהליכים כאלה מתמשכים זמן ארוך, בעיקר בכל מה שקשור לחופש העיסוק, אולם בינתיים עולות גם בעיות אחרות:
 
האגודה לשלום הילד מדווחת בסקר חדש, כי חסרים פסיכולוגים קליניים לילדים בדרום הארץ, בהשוואה לתל אביב והמרכז. הנתונים קשים מנשוא, כאשר לפי האגודה, 81% מהילדים המאובחנים על הספקטרום בערי הדרום אינם זוכים לטיפול פסיכולוגי ותקשורתי ראוי ומקצועי. 

 

 

התקשרו לשיחת הכוונה להתאמת מטפל

במכון טמיר בתל אביב

או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ

1-800-509-809

 

 

 

"שבעה גוונים לקשת" - ספר חדש שגיבורו ילד שמתמודד עם אוטיזם <

 

 

כתבו וסיכמו: יעל טל, סמדר שטינברג, נועה נוסבאום, אביגיל וינר, מיה גינסברג וצוות מטפלי מכון טמיר

 

 

 

 

 

 

מקורות:

  

יובל בגנו (2019). סקר חושף: 81% מהילדים בדרום המאובחנים באוטיזם לא מקבלים טיפול ראוי. מתוך ישראל היום, נדלה ב 13/02/2019.

פרופ' עמנואל תירוש ורחל בלומנפלד - אוטיזם - Autism - מתוך ויקירפואה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 27/7/2018

פרוי,מ., מאירי, ג. וארבל, ש. (2016).  ה-5-DSM ואוטיזם: שינויים אבחוניים והסתמנויות קליניות בילדות המוקדמת . הרפואה • כרך 155, חוב' 5. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 27/7/2018   

שגיב פרידגוט, ק. (2018). התפתחות טיפולים מבוססי ידע באוטיזם (פוסט אורח).  [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 27/7/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=2766

בלומרוזן-סלע, ש. (2014). בעיית תת-האבחון של תסמונת אספרגר בקרב מבוגרים בכלל ונשים בפרט. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 22/3/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3157

יצחק-אוגנוב, ג (2018). גם סטודנטים על הרצף האוטיסטי יכולים להצליח. ניוז 1, 18.6.2018. http://www.news1.co.il/Archive/001-D-403521-00.html

עדי אנהנג, 2013, הסבר בעברית על אספרגר: https://www.youtube.com/watch?v=dkjL366feso

 

 

Bejerot S, Nylander L, Lindstrom E. Autistic traits in obsessive-compulsive disorder. Nordic Journal of Psychiatry. 2001;55:169–176 

Belén López‐Pérez, Tamara Ambrona and Michaela Gummerum, Interpersonal emotion regulation in Asperger's syndrome and borderline personality disorder, British Journal of Clinical Psychology, 56, 1, (103-113), (2016).

Columbia University's Mailman School of Public Health. (2018, August 16). First biomarker evidence of DDT-autism link: National birth cohort study finds DDT metabolites in the blood of pregnant women are associated with elevated odds of autism in offspring. ScienceDaily. Retrieved August 16, 2018 from www.sciencedaily.com/releases/2018/08/180816081500.htm

Countryman, J. (2008). Social Skills Groups for Asperger’s Disorder and Pervasive Developmental Disorder Not Otherwise Specified. Psychiatry (Edgmont), 5(1), 42–47. 

Craig, F., Lamanna, A. L., Margari, F., Matera, E., Simone, M., & Margari, L. (2015). Overlap Between Autism Spectrum Disorders and Attention Deficit Hyperactivity Disorder: Searching for Distinctive/Common Clinical Features. Autism Research, 8(3), 328–337. http://doi.org/10.1002/aur.1449

Elder LM, Caterino LC, Chao J, Shacknai D, De Simone G. The efficacy of social skills treatment for children with Asperger syndrome. Education and Treatment of Children. 2006;29(4):635–663.

Evans B. The Metamorphosis of Autism: A History of Child Development in Britain. Manchester (UK): Manchester University Press; 2017. Chapter 2, The first autism controversies. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK436848/

Faridi, F., & Khosrowabadi, R. (2017). Behavioral, Cognitive and Neural Markers of Asperger Syndrome. Basic and Clinical Neuroscience, 8(5), 349–359. http://doi.org/10.18869/nirp.bcn.8.5.349

Clinical Practice of Cognitive Therapy with Children and Adolescents: Second Edition: The Nuts and Bolts. Robert D. Friedberg and Jessica M. McClure, 2018. Guilford press

Freitag CM. The genetics of of autistic disorders and its clinical relevance: a review of the literature. Mol Psychiatry. 2007;12(1):2–22

Gates, J. A., Kang, E., & Lerner, M. D. (2017). Efficacy of group social skills interventions for youth with autism spectrum disorder: A systematic review and meta-analysis. Clinical Psychology Review, 52, 164–181

Assessment of Autism Spectrum Disorder: Second Edition. Edited by Sam Goldstein and Sally Ozonoff, 2018. Guilford press

Robin Holloway (2016). Asperger's children : psychodynamics, aetiology, diagnosis, and treatment / London, England : Karnac 2016

Jacob, S., Landeros-Weisenberger, A., & Leckman, J. F. (2009). Autism Spectrum and Obsessive–Compulsive Disorders: OC Behaviors, Phenotypes and Genetics. Autism Research : Official Journal of the International Society for Autism Research, 2(6), 293–311. http://doi.org/10.1002/aur.108

Isaac C. Smith, DSM-5 and Autism Spectrum Disorder, Encyclopedia of Autism Spectrum Disorders, 10.1007/978-1-4614-6435-8_102158-1, (1-6), (2017).

Lerner MD, Mikami AY, Levine K. Socio-dramatic affective-relational intervention for adolescents with Asperger syndrome & high functioning autism: Pilot study. Autism. 2011;15(1):21–42. http://dx.doi.org/10.1177/1362361309353613

Mazefsky, C. A., & White, S. W. (2014). Emotion Regulation: Concepts & Practice in Autism Spectrum Disorder. Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America, 23(1), 10.1016/j.chc.2013.07.002. http://doi.org/10.1016/j.chc.2013.07.002

Megan Foley-Nicpon, Staci L. Fosenburg, Kristin G. Wurster and Susan G. Assouline, Identifying High Ability Children with DSM-5 Autism Spectrum or Social Communication Disorder: Performance on Autism Diagnostic Instruments, Journal of Autism and Developmental Disorders, 47, 2, (460), (2017)

Meier, S. M., Petersen, L., Schendel, D. E., Mattheisen, M., Mortensen, P. B., & Mors, O. (2015). Obsessive-Compulsive Disorder and Autism Spectrum Disorders: Longitudinal and Offspring Risk. PLoS ONE, 10(11), e0141703. http://doi.org/10.1371/journal.pone.0141703

M. K. Pelton, S. A. Cassidy. Are autistic traits associated with suicidality? A test of the interpersonal-psychological theory of suicide in a non-clinical young adult sample. Autism Research, 2017; DOI:10.1002/aur.1828

Luke E., Taylor Amy L, .Swerdfeger Guy and D.Eslick (2014).  Vaccines are not associated with autism: An evidence-based meta-analysis of case-control and cohort studies. Vaccine. Volume 32, Issue 29, 17 June 2014, Pages 3623-3629

Thomas R Berni, Christopher L Morgan, Ellen R Berni, D Aled Rees; Polycystic Ovary Syndrome Is Associated With Adverse Mental Health and Neurodevelopmental Outcomes, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 103, Issue 6, 1 June 2018, Pages 2116–2125, https://doi.org/10.1210/jc.2017-02667

 

https://blogs.psychcentral.com/adhd-man/2018/03/aspergers-adhd-conundrum

https://www.sciencedaily.com/releases/2017/10/171023180114.htm

https://www.ruachtova.org.il/organizations/15994

https://www.medicinenet.com/asperger_syndrome/article.htm#what_is_aspergers_syndrome

https://www.autismspeaks.org/family-services/tool-kits/asperger-syndrome-and-high-functioning-autism-tool-kit/how-will-affect-my-

https://aspergers101.com/aspergers-syndrome/aspergers-dsm-5/

 

 

 

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il