טיפול בהתמכרויות - מחקרים, שיטות, עדכונים והמלצות 2019

דרג פריט זה
(83 הצבעות)
התמכרות - טיפול, אבחון, מחקרים, סוגים התמכרות - טיפול, אבחון, מחקרים, סוגים

טיפולים בהתמכרות

 

הגדרות, סיבות, מחקרים, סוגים וטיפול

 

 

Addictions Psychotherapy and Recovery

 

פנו אלינו לשיחת הכוונה

ופגשו איש מקצוע שיצעד אתכם 

יחד במכון טמיר תל אביב,

בכפר סבא,בית שמש

ובכל הארץ

1-800-509-809


מהי התמכרות?

התמכרות היא דפוס התנהגותי של שימוש מופרז בחומר או עיסוק כפייתי בהתנהגות, בהם מפתח המתמודד תלות מסוימת, שבכוחה לפגוע בתפקוד הרגשי, הקוגניטיבי, החברתי, הזוגי, האקדמי או התעסוקתי. 

התמכרות מתאפיינת גם בהסלמה כרונית ובהתמדה בהתנהגות ההרסנית, על אף ההשלכות המזיקות שלה בטווח הקצר והארוך.

עובר מומחים רבים, התמכרות נתפסת כיום כמחלה נוירולוגית, היות והסמים הממכרים משנים את מבנה המוח ואת פעילותו - מה שהופך את ההתמכרות לאחד ההרגלים האנושיים הקשים ביותר להכחדה.

יחד עם זאת, באמצעות טיפול נפשי מקצועי, תמיכה סביבתית מתאימה ולעיתים היעזרות בטיפול תרופתי, ניתן להתגבר ולהחלים.

 

ההתמכרויות הכי שכיחות

ההתמכרויות המוכרות יותר למטפלים ופסיכולוגים הן התמכרות לסמים (קוקאין סמי פיצוציות  והתמכרות לגראס) ולאלכוהול, אך קיימות גם התמכרויות התנהגותיות:

אפשר להתמכר גם לספורט, לריגושים , לאהבהלאינטרנטלעבודה , לטלוויזיה, למין (כמו התמכרות לשירותי מין עם זונות), למסחר בבורסהלקניות, ואפילו לקפאין ,לריטלין, לסמארטפון, לפחמימות ולשוקולד .

 

בקיצור, לא חסרים חומרים ממכרים ולא התנהגויות מתמכרות. 

התנאים הבסיסיים של התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים הם תסמיני גמילה והסבילות, המבטאים את התלות של הגוף בסם: 

  • הסבילות משמעה ששימוש מתמשך בחומר ידרוש כמות רבה יותר ויותר לאורך זמן כדי להשיג את ההשפעה המקורית.
  • התלות משמעה שמי ששימוש בחומר מביא את המכור לפחות תלות גופנית ופסיכולוגית- לא רק שהגוף זקוק לחומר, האדם צריך את הסם כדי להירגע או כדי להרגיש טוב יותר. 

חוקרים מציינים כי למרות שהשימוש הראשוני נובע לרוב מבחירה, ההתמכרות עצמה אינה בחירה 

האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה מגדירה התמכרות כתופעה שבה האדם ימשיך לעשות משהו על אף ההשלכות המזיקות של ההתנהגות. במילים אחרות, האדם סובל מכפייתיות (קומפולסיה) בצריכת חומר או בביצוע הרגל מסוים.

 

 

ADDICTION TREATMENT 

סוגים של התמכרויות

התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים - הירואין, קוקאין, אלכוהול, אופיאטים. 

התנהגויות מתמכרות - התמכרות לקניות, הימורים, אינטרנט, ספורט, מין 

 

 

התמכרויות לחומרים פסיכואקטיביים מדורגות על 4 רמות: 

  • שימוש מזדמן  
  • שימוש לצורך בילוי ופנאי 
  • שימוש מתמשך 
  • התמכרות - עם תלות רגשית ו/או פיזית - חומרים ממכרים למיניהם, מייצרים סוג נוסף של תלות-  תלות פיזיולוגית:  החומר הממכר מייצר צורך ממשי של הגוף בו, ובהיעדרו- נגרם חוסר נוחות ממשי, ולעיתים גם מכאובים ותסמיני מחלה מגוונים.

 

 

ALCOHOLISM 

 

 

 

התנהגויות מתמכרות 

השנים האחרונות מלמדות קלינאים שהתמכרויות מופיעות בחיי המטופלים גם בלי קשר לתלות הנוירולוגית שמאפיינת תלות בחומרים פסיכואקטיביים.

רבים מאיתנו מכורים להתנהגות מסוימת שגורמת לנו לריגוש, שחרור אדרנלין, אנדופרינים, אקסוטוצין ודופמין, מבלי שזו תענה לקריטריונים הפסיכיאטריים של הפרעת התמכרות.

כן, לקום בחמש בבוקר, אפילו כשיורד גשם מבול, ולצאת לריצה, זה הרבה יותר בריא מהתמכרות לסיגריות, אבל שתי ההתנהגויות מגבילות את האוטונומיה שלנו לקיים חיים מאוזנים ובריאים.

מטפלים מנוסים יודעים שתסמיני הנסיגה הפסיכולוגיים יכולים להיות חזקים לא פחות מהתסמינים הפסיכולוגיים.

 

שימו לב  - בניגוד לשימוש בחומרים, התמכרויות התנהגותיות אינן מאפשרות התנזרות מוחלטת מהאוביקט הממכר -

פחמימות? סקס? אינטרנט?

זה לא בדיוק חד-משמעי כמו הפסקה מלאה של שימוש בסם. 

גם כאשר מטופלים מפסיקים את ההתנהגות המתמכרת, באופן מלא, קיימת הסתברות גבוהה למדי ל"נדידה התמכרותית" - שינוי ההתמכרות לדפוס התנהגות הרסני וממכר אחר.

מטופלים שבוחרים להימנע לחלוטין מההתנהגות הבעייתית נמצאים במיעוט.

Most Common Addictions

 

כמה עקרונות לגבי התנהגויות מתמכרות

  • ככל שהתמכרות התנהגותית החלה בגיל מוקדם יותר, כך נראה קושי רב יותר להיגמל ופחות מיומנויות התמודדות כחלק מארסנל בסיסי להתמודדות.
  • התנהגות מתמכרת מהווה תמיד סימפטום לכאב נפשי קשה.
  • פיתוח התנהגות מתמכרת היא אינדיקציה אבחונית לקיומן של הפרעות נפשיות קשות יותר - חלקן קיימות בפועל וחלקן מזדחלות לפני פריצתן (כמו הפרעה ביפולרית, או סכיזופרניה).

 

כל מושא התמכרות, יוצר סביבו תלות נפשית. משמעות התלות הנפשית היא צורך עז של האדם להשתמש או לבוא במגע עם מושא ההתמכרות. הצורך הזה כה עז, שהוא אינו משאיר מקום לדברים אחרים, ולעיתים אפילו אינו מאפשר לאדם להמשיך לקיים שגרת עבודה, מערכות יחסים תקינות וחיים תקינים. צורך כה עז, דודא, שהאדם אינו מרפה עד שהוא משיג אותו והוא חש תסכול בלתי נסבל בהיעדרו. זו התלות הנפשית, ובעיני רבים- היא הקשה ביותר לטיפול.

 

 

האם קושי כרוני לקום בבוקר הוא התמכרות? <

טיפול במכור "הפרפר" - מטופלים שמתקשים להתמסר לגמילה <

גורמים להתמכרות

נכון להיום, אין ודאות לגבי אילו אנשים עלולים לפתח התמכרות ומהם בדיוק גורמי הסיכון לה.

עם זאת, ההנחה היא שקיים שילוב של גורמים ביולוגיים, נוירולוגיים וגנטיים, יחד עם גורמים סביבתיים ופסיכולוגיים, המייצרים מוכנות נפשית להתמכרות, ויוצרים אנשים המועדים יותר לסבול מהתמכרות, לעומת אחרים שחסינים יותר בפניה. 

אנחנו כן יודעים שהתמכרות נוטה להישנות בגלל תהליכים התנהגותיים מורכבים, אבל המעידה מתרחשת באמצעות שינויים מורכבים לא פחות במוח - כן, המוח של המכור לאלכוהול או סמים שונה מאדם שאינו מכור.

 

מכיוון שסמים משנים את המוח באופן שמקדם ומחזק שימוש בסמים ואלכוהול, גמילה היא אתגר קשה, גם עבור אלו שמאוד רוצים להשיג אותה. 

 

 

 

איך זה עובד?

חומרים ממכרים פועלים במוח כאגוניסטים דופמינרגיים (חומרים כימיים שמפעילים רצפטורים של דופמין במוח). בשנים האחרונות גדלה הדאגה מתופעות הלוואי שלהם, במיוחד נוכח העובדה שהם גורמים להתנהגויות כפייתיות ובלתי נשלטות, כמו הפרעות שליטה בדחפים (ICDs).

מחקר שנערך ב-2006 מצא קשר בין אגוניסטים דופמינרגיים לאכילה כפייתית . מחקרים אחרים מצאו קשר להימורים כפייתיים, קניות קומפולסיביות , היפר-סקסואליות והתמכרות לאינטרנט. מטופלים לרוב אינם מודעים להתנהגויות אלו ואינם משוחחים עליהן עם הרופאים מתוך מבוכה, הכחשה או חוסר ידיעה כי מדובר בעצם בתופעת לוואי. בנוסף לכך, קיימים תסמיני גמילה קשים מאגוניסטים דופמינרגיים. על כן, חשוב שרופאים ומטופלים ינהגו בשיקול דעת בכל הקשור לשימוש בהם וינקטו משנה זהירות כאשר יש צורך בהפחתת המינון.

 

 

מי נמצא בסיכון לפתח התמכרות?

  • אנשים המתקשים לווסת את רגשותיהם  ולדחות סיפוקים
  • הסטוריה משפחתית של התמכרות - שעוברת כדרך התמודדות לגיטימית במצבי לחץ
  • אנשים שמתקשים לשמר מערכות יחסים
  • נפגעי פוסט-טראומה
  • אנשים המצויים במעמד סוציו-אקונומי נמוך
  • אנשים שחסרים מערכות תמיכה סביבתית, זוגית ו/או משפחתית


תסמינים של התמכרות

  • מצבים בהם האדם מתקשה להתנהל ללא משהו, מתקשה להסיט את מחשבותיו מדבר מסוים ולהתמקד בדברים אחרים.
  • כשהדבר המסוים אינו בהישג ידו, האדם הופך עצבני, מודאג, חרד, חסר אונים, ואינו מסוגל להירגע.
  • האדם מוכן להשקיע משאבים בלתי נגמרים בהשגת הדבר בו חפץ, גם במחיר של שיפוט לקוי ואובדן שיקול דעת.
  • האדם עלול לבזבז את כל כספו, את כספיהם של אחרים, לגנוב, לסחוט, עד שנראה כי הרצון מעביר עליו את דעתו ואינו מאפשר לו לשמור על גבולות התנהגות בסיסיים.
  • כאשר האדם מזניח תחומי חיים, הן תחומי אחריות והן תחביבים. למשל, כאשר אדם מתחיל להחסיר ימי עבודה, לשנות את מידת השקעתו בעבודה, מפסיק לעשות דברים שנהג לעשות כדוגמת ספורט או מפגשים חברתיים.
  • כאשר האדם מסתיר את מעשיו, עושה אותם בפרטיות, מתבייש בהתנהגותו ומצניע אותה.
  • במידה ומדובר בחומר ממכר מסוים- כאשר האדם מראה תסמיני גמילה בהיעדרו, ייתכן כי פיתח תלות פיזיולוגית וכי הינו מכור.

 

 

מה הן ההתמכרויות הכי קשות?


מומחי הגמילה של aspenridgerecovery.com  מציינים את 10 ההתמכרויות הקשות ביותר: 

חשוב לזכור כי על אף שמדובר בהתמכרויות קשות, אין זה אומר שהגמילה מהן בלתי-אפשרית, למעשה באמצעות טיפול מקצועי איכותי ומתאים ניתן להתגבר על כל אחת מהן.

הטיפולים במגזר הציבורי - המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות, תחנות לבריאות הנפש ומרכזי ייעוץ ליאזון - מציעים טיפולים לגמילה מסמים ומאלכוהול ותחזוקה לאחר הניקיון.

עם זאת, כמו תמיד, יש קשיים תקציביים, למשל בתקצוב של פרויקט יזה״ר בתחנה המרכזית בתל אביב, על ידי המשרד לביטחון פנים. 

Denial in Addictions

התמכרות והכחשה

הכחשה נחשבת למנגנון ההגנה הנפוץ ביותר שנעשה בו שימוש בקרב מתמכרים.

יש הטוענים כי ביטויי הכחשה מופיעים בצורה כל-כך שכיחה ושגורה בפי מתמכרים, כמו "אני לא יכול להיות מכור, אני הרי הולך לעבודה כל בוקר", עד שניתן לבסס אבחנה של התמכרות רק על-פי קיומן.

מנגנון ההכחשה משמש את המתמכרים כדי להצדיק, להסתיר ולהגן על השימוש בסם או על המשך ההתנהגות המתמכרת, במקביל לשמירה על איזון בהערכה העצמית.

ההכחשה מאפשרת למתמכר לא לקחת אחריות על השימוש, להימנע מקבלת טיפול ולהמשיך לצרוך את הסם.

מתמכרים אינם מכחישים רק את השימוש בסם, אלא את כל ההתנהלות והטקסיות סביב צריכת הסם:

ניצול בני משפחה, בני זוג וחברים במטרה להשיג את הסם, פגיעה בקרובים להם ביותר, התנהגות הרסנית כלפי עצמם והליכה על הקצה עם סכנות בריאותיות ממשיות שנשקפות לחייהם. 


על-מנת שההכחשה תוכל להמשיך להתקיים ולאפשר למתמכרים את השימוש בסם, עליהם להדוף בעקביות פיסות מידע מן המציאות אשר סותרות את תפיסתם השגויה והחלקית.

לפיכך, נוטים מתמכרים לצמצם את נקודת מבטם באופן משמעותי ולהפוך אותה לצרה ומוגבלת, וכך גם את כל תחומי חייהם.

גורם אשר דוחף ומעודד מתמכרים לעשות שימוש במנגנון ההכחשה הוא האיפיון החברתי שקיים בנוגע לשימוש בסמים.

איפיון זה נוטה לצייר מתמכרים כחלשים, שייכים לשולי החברה, חולים, מרתיעים, עבריינים, וחסרי יכולת לתפקוד נורמטיבי.

הקושי הגדול שטמון בשיוך הבניות חברתיות אלו להצגה העצמית, מעצים אצל מתמכרים את השימוש בהכחשה ומהווה עבורם הצדקה להמשך קיומה. 

גורם נוסף שמעודד ומחזק את חומת ההכחשות של מתמכרים, הוא עימות מוקדם וישיר מדי של המתמכר עם המציאות והחלקים המוכחשים שבה.

כמו כן, הסם עצמו, בפעילותו המקהה והמאלחשת, גורם למניפולציה על המציאות. הוא תורם ומחזק את מנגנון ההכחשה ופעולתו.

 

לבסוף, ביטוי נפוץ להמנעות מטיפול בהתמכרויות פיזיולוגיות והתנהגותיות הוא אשליה, מיתוס נפוץ, לפיו רק"המכה בקרקעית" (Rock Bottom), התרסקות מוחלטת של החיים, תוכל לבשר על ההתגייסות לגמילה המיוחלת.

זה פשוט לא נכון. 

ההנחה של Rock Bottom גורסת כי טיפול נפשי בהתמכרות לא יהיה יעיל עד שרוב או כל המשאבים החשובים בחיים ניזוקו או אבדו לחלוטין - זוגיות, הורות, עבודה, משפחה, חברים ובריאות.

מוטב להפסיק לספר לעצמנו סיפורים - טיפול בהתמכרות זה עכשיו

ADDICTION REHABILITATION

 

טיפולים פסיכולוגיים בהתמכרויות

 מה צריך להשיג טיפול נפשי באדם המתמודד עם התמכרות ויש לו נכונות לעבור גמילה?

בכל שיטות הטיפול בהתמכרויות, נרצה לצייד את המטופל בכמה אמצעים משותפים:

  • מיומנויות לשליטה עצמית התנהגותית - אלה כוללות הסכם התנהגות וקביעה משותפת של יעדים קליניים
  • דרכים וכלים למניעת מעידה
  • ניתוח התנהגותי  - סכימה כרונולוגית שמבהירה מה הוביל למשבר בתהליך. למשל,  איזה גירוי עורר איזה רגש וכיצד הוא הביא את הדחף שהוביל לנפילה. אנליזה התנהגותית עובדת בפשטות, על בסיס חיזוקים ועונשים) 
  • ניהול של טריגרים - זיהוי ולמידה על התמודדות יעילה עם גירויים חיצוניים ופנימיים שעלולים להביא את המטופל לחזרה לשימוש.

 

 

 

קריטריונים להצלחת הטיפול

קודם כל יש לנו בעיה רצינית להגדיר מהי הצלחה של טיפול בהתמכרות?

למשל, האם אלכוהוליסט שלא שתה 3 חודשים הצליח להיגמל?

מה אם הוא שותה מדי פעם? האם זה נחשב?

בהשוואה לניתוח תוצאות של טיפול נפשי בהפרעות אחרות, יש כאן מורכבות רבה יותר בהגדרת הקריטריון להצלחה. 

אחד הקריטריונים להחלמה הוא שהאדם מתחיל להרגיש שוב רגשות, לחוש שוב כאב נפשי, מה שבפני עצמו קשה מאוד ולא מתגמל.  ובאמת, אחת השאלות המרכזיות שמטפל מברר עם המטופל היא: מה הצורך שמילאה ההתמכרות בחייו? בדרך כלל מדובר בבריחה מרגשות קשים ומכאב נפשי בלתי נסבל

 

 

פילוסופיות טיפוליות

העולם הקליני מתחלק היום בין שתי פרדיגמות טיפוליות שונות שיוצאות מנקודות מוצא אחרות לגבי טיפול בהתמכרויות: 

  • הראשונה, Abstinence Approach, דורשת הימנעות מלאה כתנאי לקיום ולהצלחת הטיפול. 
  • הפרדיגמה השנייה, Harm Reduction, מדגישה את האתגר של עזרה טיפולית גם כאשר המטופל עדיין משתמש.

Harm Reduction 

 

מה משפיע על הצלחת הטיפול?

קיימים שפע של גורמים שעלולים לפגוע במידת המחויבות וההתמסרות של מכורים לטיפול:

ראשית, אורח החיים שמנהלים המטופלים המתמודדים עם התמכרויות נתון לשינויים קיצוניים במצבי הרוח. שנית, חלקם סובלים מהפרעות אישיות קשות (כדוגמת הפרעת אישיות גבולית), ואורח החיים שלהם כאוטי ובלתי יציב כשלעצמו.

רבים מהם מובטלים, אינם מסוגלים להחזיק עצמם מבחינה כלכלית, רבים מהם מעורבים בפעילויות עברייניות ופליליות.

לפעמים המכורים מתגוררים ברחוב או במגורים לא מסודרים, נמצאים בחובות כבדים והלוואות בשוק האפור. 

לרבים מהמכורים כלל אין סדר יום ברור -  הם אינם מקיימים חיי ערות ושינה סדירים ולכן, מתקשים מאוד להתמיד בפגישות שנקבעו, כדוגמת הפגישות הטיפוליות.

יתירה מכך, לעיתים הם כלל אינם מכירים במצבם, אינם מרגישים שהם זקוקים לטיפול ואינם מעוניינים  להשקיע באמת בשינוי המצב הקיים. רבים מהם אינם מוכנים לדון עם המטפל על מצבם, מכחישים פעילויות שליליות בהן הם מעורבים, מתביישים בעצמם וחווים רגשות אשם כבדים מנשוא.

מסיבות אלו ואחרות, טיפול נפשי בהתמכרות עשוי להיות מורכב ביותר, ורצוף עליות וירידות.

רבים טוענים שהתמכרות הינה מחלה כרונית, ממנה האדם לעולם אינו נרפא.

גם אם ישקם את חייו מן הקצה לקצה, המלחמה בהתמכרות היא מלחמה יומיומית שלעולם אינה שוככת.

לכן, כאשר מטפלים באדם הסובל מהתמכרות, יודעים כמה חשוב לטפל בו בכמה מישורים מקבילים.

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהתמכרויות

מבחר רחב של תכניות טיפול בהתמכרות פותחו על ידי אנשי מקצוע, ביניהן שיטת הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי:

טיפול בהתמכרות לסמים, להימורים, התמכרות לאוכל , התמכרות לקניות, התמודדות עם גמילה מקנאביס, סמי פיצוציות וקוקאין, מניעת מעידה, חשיפה, שיטת הריאיון המוטיבציוני , פיתוח סלידה מחומרים, ואימון למיומנות חברתית.

תחום הטיפול ההתנהגותי הקוגניטיבי מתחדש כל הזמן ומאתגר את תכנית 12 הצעדים המסורתית בטיפול באלכוהוליזם ובהתמכרויות אחרות. 

 

האם CBT יעילה לטיפול בהתמכרויות?

כן.

סקירה של 34 מחקרים העלתה השפעה כללית מתונה של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, כאשר ההשפעה מתמידה גם זמן רב לאחר שהטיפול הסתיים.

אגב, התגובות העמידות ביותר לשיטה ניכרו בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לגמילה מקנאביס, ולאחר מכן מקוקאין וממשככי כאבים. 

 

 

איך עובד טיפול קוגניטיבי-התנהגותי כמענה לאלכוהוליזם ולהתמכרות לסמים? 

איך באמת עובד CBT לטיפול בהתמכרות?


בפגישה הראשונה המטופל מקבל מידע אודות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ונשאל על היסטוריית השימוש שלו בחומרים ממכרים.

לאחר מכן מנוסחת רשימה של התנהגויות שהמטופל מעוניין לשנות.

המטפל מעריך את דפוסי החשיבה של המטופל ולאחר מכן מעריך את ההתנהגויות, הרגשות והמחשבות שעלולים להסביר ואף להחמיר את בעיותיו.

כל המידע מעובד ליצירת תכנית טיפול אינדיווידואלית, ולאחר שזו נוסחה, ניתן לקדמה באמצעות מספר אסטרטגיות:

 

הצבת יעדים

המטפל והמטופל מחליטים על תוצאות מסוימות – כולן בנות-השגה וניתנות למדידה - שהמטופל ירצה להשיג בנוגע להתנהגויותיו הבעייתיות. מטרות אלה הן כלי בידי המטפל להערכת ההתקדמות. מטרות התחלתיות גדולות מדי עלולות לרפות את ידי המטופל.

 

קביעת סדר יום

המטפל והמטופל בונים תכנית לניצול זמן המפגשים ביניהם.

זה לא שאין מקום לאסוציאציות ולדיבור על החיים, אבל הטיפול מכוון למימוש המטרות והיעדים שהגדירו המטפל והמטופל.

ככה זה cbt... 

 

הרפיה וקרקוע (grounding)

טכניקות המפחיתות חרדה, לחץ ומתח לבחירת המטופל, למשל יוגה ומדיטציה, הן בעלות ערך עצום כנגד גורמים שעלולים לתרום להתדרדרות לשימוש.  

מכורים מתמודדים עם תגובות רגשיות וגופניות חזקות ומטלטלות, שעלולות לחזק את הנטיה לפנות לשימוש הרסני בחומרים ממכרים לשם השבת הוויסות הרגשי והחושי.

אחת השיטות של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, שיכולה לתת לכך מענה יעיל, היא קרקוע (grounding), טכניקה שמביאה את המטופל להעביר את המוקד התודעתי מבפנים החוצה ובכך להרגיע את מצוקתו ולסייע לו לשוב בשלווה אל ה״כאן ועכשיו״.

grounding cbt for addictions

 

מיומנויות לפתרון בעיות

המטופל והמטפל מזהים אסטרטגיות ומיומנויות התנהגותיות יעילות שיכולות לשמש כדרכי התמודדות חיוביות עם בעיות הקשורות, למשל, לשימוש בסמים ולמתח שנוצר סביב השימוש.

קיומן של אלה מגביר את ביטחונו של החולה ואת תחושת השליטה שלו על כל מצב שעשוי לצוץ.

 

 

הפעלה התנהגותית

אקטיבציה התנהגותית היא שיטה שמבוססת על מערך של אסטרטגיות התנהגותיות.

מטרתה המרכזית היא להשפיע לחיוב על מצב הרוח והרגשות, שכן כפי שמחשבות ורגשות משפיעים על התנהגות, גם ההפך הוא הנכון. הרעיון הוא להכניס לשגרת יומו של המטופל פעילויות מהנות ובכך לשפר את מצב רוחו ולהפחית דפוסי מחשבה שליליים.

Behavioural Activation 3rd wave 

 

מתן שיעורי בית

תרגול של כישורים, בקרת התנהגויות וחומרי קריאה, לשם המשכיות הטיפול. שיעורי הבית נבדקים בתחילת על מפגש על ידי המטפל והם מהווים כלי מרכזי בהתקדמות.

ככלל, טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמשך כל השבוע, לא רק בזמן הפגישה השבועית. 

 

תיקון עיוותי חשיבה

אתגר נוסף בו מתמקד הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בהתמכרויות הוא חיווט מחדש של דפוסי החשיבה השליליים והלקויים של המטופל, כלומר של עיוותי החשיבה שלו.


לפי התיאוריה עליה מבוסס הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, למכורים לסמים ולאלכוהול יש תפיסות מעוותות של עצמם ושל סביבתם, ותפיסות אלה הן המקור להתנהגותם בחפשם אחר סמים.

מטפלי cbt מתחקים אחר אותן תפיסות, במטרה להאירן ולבסוף לשנותן. 

 

Thought Distortions in CBT

 

הבניה קוגניטיבית

תהליך החיווט מחדש מכונה ״הבניה קוגניטיבית״ ובמהלכו המטופל מבטא אמונה הקשורה לשימוש האישי שלו בסמים או באלכוהול, והמטפל עובד איתו להחלפת מחשבה זו באחרת, בונה. 

התיקון יכול לספק למטופל את הביטחון הדרוש לו להתמודדות עם סיטואציות מלחיצות ולא נוחות מבלי לפנות לחומרים משני תודעה.
לבסוף, המטופל מקבל כלי נהדר, כאשר הוא לומד לבנות מחדש בעצמו את מחשבותיו ואמונותיו.

דוגמאות לעיוותי חשיבה שיכולים להשפיע לרעה על מעגל השימוש בחומרים ממכרים הם חשיבה ב״שחור או לבן״ (״אם אני משתמש בסמים אני אדם רע״), ו״קטסטרופיזציה״ (״אם אאבד את מקום העבודה שלי, אמות״).

קיימות טכניקות שונות לקרוא תיגר על עיוותי החשיבה הללו.

המטפל מעודד את המטופל להעלות טענות נגד דפוס החשיבה הלקוי, למשל באמצעות תשאול סוקרטי, שמחזק את טיעוני הנגד באמצעות מידע שהוצג במהלך המפגשים.

כל זאת להעצים את המהימנות של המחשבות וההתנהגויות החדשות.

 

Relapse prevention

 

מניעת הישנות Relapse prevention

אחד ממוקדי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הוא מניעת הישנות.

המטפל מלמד את המטופל כיצד לזהות ״מצבים בסיכון גבוה״ שעלולים לגרום לו לשוב לשימוש בחומר הממכר, ומסייע לו לבנות כישורי התמודדות ליישום בסביבות בסיכון גבוה.

ניתן לעשות זאת גם במסגרת קבוצה ומשחקי תפקידים על ידי הדמיית סיטואציות במרחב בטוח ומבוקר, דבר המסייע לבניית הביטחון הדרוש כאשר נקרים בדרך טריגרים רלוונטיים.

 

לאסטרטגיות למניעת התדרדרות נוטים להיות כמה אלמנטים משותפים, ולכן מטופלים בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית חייבים:

- להצטייד במגוון של אסטרטגיות התמודדות על מנת להתמודד עם מצבים בסיכון גבוה.

- לבצע את השינויים הנדרשים בסגנון החיים, להפחתת התשוקה לחומרים משני תודעה.

- להגביר את כמות ותדירות הפעילויות האקטיביות שלהם.

- להתכונן למעידות קטנות כך שאלה לא יגיעו לכדי התדרדרות מלאה.

- לתרגל כישורים למניעת התדרדרות גם במקרה של התדרדרות, במקום להרים ידיים.

כאשר מטופל עומד בפני סיום תכנית הגמילה, המטפל ייצור ביחד איתו תכנית שתשמר את השינויים שהשיג במהלך הטיפול. מאחר ששיעור ההתדרדרות בקרב מכורים לחומרים אסורים הוא בין 40% ל-60%, חשוב שהמטופל יקבל תמיכה גם לאחר שהסתיימה תכנית ההחלמה. נגמלים רבים ממשיכים להגיע פעם או פעמיים בשבוע לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

 

טיפול דיאלקטי-התנהגותי DBT-SUD

DBT- טיפול דיאלקטי התנהגותי , נחשב לאחת הטיפולים היעילים ביותר להתמכרויות. הטיפול מאתגר את המטופל להפסקה מיידית של ההתנהגות המתמכרת, לצד הכרה בכך שמעידה וחזרה להרגלים הממכרים עלולות לקרות בכל רגע, מה שאינו מעיד על כך שהמטופל לא מסוגל להשתחרר מההתמכרות.

היבט דיאלקטי זה משקף את חשיבות הקבלה (Acceptence), המהווה יסוד מהותי בגישת DBT. במקרים של חזרה להתמכרות, המטפל יעודד מציאת דרכים לפתרון בעיות שקשורות בהתמכרות, כמו הפחתת סכנה של מנת- יתר במקרה וההתמכרות כרוכה בשימוש בסמים. השיטה מלמדת את המטופל באינטנסיביות את טכניקת המיינדפולנס, כמו גם מיומנויות עמידות במצוקה, מיומנויות ויסות רגשי ומיומנויות יעילות בין-אישית. 

 

Matrix therapy

 

DTR - Dysfunctional Thought Record

שיטה טיפולית נוספת היא DTR, דרך כתובה למעקב אחר מצבים מלחיצים, מחשבות לקויות ורגשות שליליים הנובעים מסיטואציות חדשות.

שטף הרישום הוא כדלקמן:

המטופל מדרג את רמת המהימנות של מחשבותיו השליליות >>
הוא מדרג את הרגשות שהם תוצאת המחשבות הללו >>
הוא מציג ראיות בעד ונגד המחשבה הספציפית >>
הוא מביא ראיות בעד ונגד המחשבה >>
הוא יוצר מחשבה חדשה בהתבסס על הראיות >>
הוא מדרג את אמינותה של המחשבה החדשה >>
הוא מדרג את הרגש שהוא תוצאתה של המחשבה החדשה.

השיטה הסוקרטית (שצוינה בחלק של ״הבניה קוגניטיבית״) ו-DTR הן טכניקות שימושיות לשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות של אנשים המשתמשים בחומרים ממכרים.

 

למרות שישנן ראיות משמעותיות בעד השימוש בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי להפרעות הקשורות בשימוש בחומרים ממכרים ובבריאות הנפש, עדיין יש לבצע סקירה מחקרית ענפה יותר על מנת להבין את מידת היעילות של הטיפול במקרה של תחלואה כפולה.

ישנם לוקים בתחלואה כפולה אשר חוו טראומה בעברם, ועשויים לחוות רגשות מכניעים שקשורים לכך אפילו כתוצאה מאירועים מזעריים.

דרכים שבהן ניתן לכוונן את הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי על מנת לטפל בתחלואה כפולה הן שימוש בעזרים ויזואליים, כמו מיפוי דפוסים או אילוסטרציות; השתתפות במשחק תפקידים כדי להתכונן לטריגרים וסיטואציות לא צפויות; מתן פידבק בנוגע ליישום הכישורים שנלמדו; שימוש ברשימות שמזכירות בכל עת את מטרות הלמידה ההתנהגותית; לאמוד את רכישת הידע; להשתמש באמצעים להעצמת הזיכרון, כמו מכשיר הקלטה או פתקים.
בגלל טבעה המורכב של תחלואה כפולה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עשוי להיות הכי יעיל בשילוב עם שיטה טיפולית נוספת.

 

טיפול במודל המטריקס 

תכנית טיפול מבוססת ראיות, שאורכת 45 מפגשים פרטניים וקבוצתיים. כיום נעשה שימוש רב בשיטת המטריקס גם עבור מטופלים המתמודדים עם התמכרות לקנאביס.

שיטת הטיפול משלבת למידה של מיומנויות קריטיות למד אינפורמציה על כל מה שצריך לדעת על תהליך הגמילה, כולל לימודי המשך והיכרות ראשונית עם קהילת המכורים לשעבר בקבוצות 12 הצעדים.

תפקיד המטפל הוא רב ממדי:

הוא מהווה בעת ובעונה אחת מורה שמנחיל מידע פסיכו-חינוכי, סוכן פסיכו-סוציאלי שעובד גם עם בני המשפחה של המטופל, מאמן שמאיץ במטופל להתקדם לעבר היעדים שנקבעו, דמות סמכותית שמפקחת על המחויבות לתהליך (למשל, אחריות על בדיקות שתן להימצאות סמים) והוא כמובן תומך רגשית בזמנים קשים, מעודד ומעצים את המטופל במטרה לשפר את בטחונו העצמי. 

 

 

טיפול בגישת הראיון המוטיבציוני

גישה זו, טיפול באמצעות הראיון המוטיבציוני, פותחה במקור במטרה לעזור לקשיי התמודדות של מטופלים המתאמצים להיגמל בהתמכרות. שיטה ייחודית זו ניגשת לבעיית ההתמכרות ממקום של כבוד ואמפתיה, לצד חקירה עקשנית של מקורות ההתנגדות לשינוי, חיזוק המוטביציה הפנימית (מוטיבציה אינטרינזית היא דרך הנעה שאינה תלויה בחיזוקים ועונשים מהסביבה), העלאת הביטחון העצמי והגברת המחויבות להתקדמות הדרגתית לקראת גמילה וניקיון. 

בדומה לטיפול DBT, היא מבוססת על עקרונות קוגניטיביים-התנהגותיים, אך בשונה ממנה, היא שואבת את מקורותיה הקליניים משיטות הטיפול ההומניסטיות בפסיכולוגיה

 

קייימות שיטות טיפול רבות נוספות בהתמכרויות, בעיקר טיפולים רגשיים, כמו טיפול באמנות

על גישת 12הצעדים ניתן לקרוא כאן מאמר נפרד באתר.

 

 

טיפולים תרופתיים

יש שני סוגים עיקריים של טיפולים תרופתיים הניתנים לסיוע במקרי התמכרות:

כל הטיפולים התרופתיים יעילים במיוחד יחד עם טיפול פסיכולוגי. ספציפית להתמכרויות, התרופות רלוונטיות למשך זמן קצר ביותר, ונועדו להקל על הגמילה הפיזית הראשונית. טיפולים מסוגים אלו ניתנים בדרך כלל כאשר התלות היא פיזית וההתמכרות הייתה לחומרים ממכרים, ומטרתם היא לספק לאדם את הצורך הפיזי הבסיסי שסיפק לו החומר הממכר, או להפחית את הצורך של הגוף בו.

טיפול תרופתי נפוץ ביותר לסובלים מהתמכרות בשלבי הגמילה השונים הינו שימוש בתרופות פסיכיאטריות. כאמור, ההתמודדות הקשה המלווה כל התמכרות היא ההתמודדות הנפשית, ובדיוק על קושי זה מנסות התרופות הפסיכיאטריות להקל. לרוב נעשה שימוש בתרופות המקלות על דיכאון וחרדה.

מדוע בכלל יש צורך בטיפול תרופתי לטיפול בהתמכרות, בעיקר כאשר היא אינה קשורה בחומרים ממכרים?

חשוב מאוד להבין, כי כאשר האדם נמצא בהשפעת התמכרות כלשהי, גופו ונפשו מקצים את כל האנרגיות שברשותם בעיסוק במושא ההתמכרות, בהשגתו, עשייתו וכיוצא באלה. בעת ההתמכרות, האדם אינו פנוי לעיתים אף להכרה בכך שהוא מכור, ובטח שאינו פנוי להתמודדות עם ההתמכרות. רבים יעידו כי גם כאשר עשו ניסיונות אמיתיים, מלאי כוונה ומאמץ, להיגמל, הם לא הצליחו לבדם, ההתמכרות הייתה חזקה מהם. התמכרות היא מצב נפשי קשה ביותר, מעין מחלה, אשר צריכה להיות מטופלת מן היסוד ובאופן מקצועי, אחרת במרבית המקרים- תחזור.

 

איך עובד הטיפול התרופתי?

המטרה המרכזית של טיפול תרופתי היא לקדם את המכור למצב בו הוא פנוי להתמודד טיפולית עם ההתמכרות. מטרת הטיפול התרופתי היא להוציא את האדם מ"בור ההתמכרות", להעלות אותו למצב רגוע וצלול יותר, אשר יאפשר לו להתחיל להתמודד ולטפל בגופו ובנפשו.

כאמור, טיפול תרופתי כמעט לעולם אינו מספיק לפתירת בעיית התמכרות. גם אם ההתמכרות הספציפית תיפתר, התמכרות כלשהי לרוב תחזור, אולי תחת לבוש אחר, בתקופה מסוימת בחייו של הנגמל. לכן, יש חשיבות עליונה וחסרת תחליף לטיפול הנפשי ולקיומן של מערכות תמיכה בחיי האדם.

 

 

 

טיפול ANR

אחת השיטות המעניינות לגמילה פיזית מחומרים נרקוטיים ומאופיאטים נקראת ANR.

השיטה המוצלחת פותחה כאן, אצלנו באשקלון, על ידי ד"ר אנדרה וייסמן.

טיפול ANR - ויסות עצבי מואץ - מתקיים בפרוצדורה אשפוזית הכולל עירוי בהרדמה מלאה, לאורך 4 שעות, בהן המטופל עובר תהליך אינטנסיבי של ניקוי וחסימת הרצפטורים הגורמים לכמיהה הרבה לחומר הממכר. לאחר ההתאוששות, המטופל נחשב נקי מבחינה פיזיולוגית. מנקודה זו ניתן טיפול תמיכתי המשכי, אותו מקיים ד"ר וייסמן בבית החולים ברזילי באשקלון, כמו גם במרכזי גמילה שהוקמו בשוויץ, בגיאורגיה והודו.

אחת הבעיות המרכזיות של הנגשת הטיפול כיום קשורה בעלותו הגבוהה, שאינה מסובסדת עדיין על ידי קופות החולים. 

באוקטובר 2018 הוזמן ד"ר וייסמן לשאת נאום על פועלו בפני הוועדה לזכויות האדם של האו"ם בניו יורק.

 

 

 

מטפלים בהתמכרויות ופסיכולוגים מומלצים באשקלון <

 

תגובות רגשיות של פסיכולוגים כלפי מכורים

מחקר משנת 2008 מציע כי האופן בו אנשי מקצוע מתחום הטיפול מגיבים רגשית למטופלים המכורים לשימוש בחומרים וסובלים מהפרעת אישיות תלוי בסוג הפרעת האישיות. בעוד מחקרים קודמים הראו שהתנהגויות אגרסיביות ואנטי-סוציאליות של מטופלים משפיעות על תגובות אנשי המקצוע כלפיהם, אין בנמצא מחקרים שבחנו את ההבדלים בין הפרעות אישיות והפרעות התמכרות והשפעותיהם על איך אנשי המקצוע מרגישים כלפי המטופל. 

הרעיון שתגובותיו הרגשיות של איש המקצוע למטופליו משחקות תפקיד חשוב בתהליך הטיפולי הופיע כבר בעבודותיו של זיגמונד פרויד. הוא טבע את  המושגים 'העברה' 'העברה נגדית'  כדי לתאר את התהליך באמצעותו רגשותיו הלא מודעים של מטפל כלפי מטופל ורגשות של מטופל כלפי מטפל משפיעים בתהליך הטיפולי.

באופן לא מפתיע, המחקר מצא שמכורים עם מאפיינים של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית עוררו רגשות של ריחוק בקרב המטפלים. באופן מעניין, רגשות של יעילות (helpfulness) התעוררו מול מכורים עם מאפיינים של הפרעת אישיות נמנעת.

החוקרים מסבירים כי מטופלים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית נוטים להיות מניפולטיביים ואגרסיביים, ועל כן טבעי שחברי הצוות יגיבו להתנהגויותיהם באופן שלילי.


 קווי סיוע לעזרה דחופה למתמודדים עם התמכרות:

SOS addictions

  • נוער מקשיב לנוער - 03-6768219, 03-6919765 - התמכרויות אצל בני נוער
  • הרשות למלחמה בסמים - 1212-293-214
  • עמותת אפשר  - היחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול - 03-6733228
  • אגודת יד ביד - "אוזן קשבת" - 03-6204999, 2228*
  • ער"ן - עזרה נפשית  - בכל הארץ - 1201
  • אתר מידע ותמיכה לנוער - Yelem

סמים פסיכדליים כמקדמי גמילה מסמים

השימוש בסמים פסיכדליים אסור ברוב המדינות, אפילו עריכת מחקרים מדעיים אודות ההשפעות שלהם נאסרה באופן כמעט אוניברסאלי. אף על פי כן, נראה כי תכונות ספציפיות של פסיכדליים עשויות לסייע בטיפול מוצלח במגוון התמכרויות. הרעיון כאן הוא להשתמש בגורם המשפיע על המוח בכדי להתגבר על התלות בגורם אחר.

 

איבוגאין (Ibogaine)

אחד מהסמים הפסיכדליים שנחקרו הינו איבוגאין (Ibogaine) .

זהו סם הזיה עוצמתי שמעורר מגוון של זיכרונות וחוויות אצל האדם שצורך אותו.

ההשפעות של מנה אחת שלו בלבד מתוארות כמופלאות ופורצות דרך.

עם זאת, יש לזכור כי מדובר בסם רעיל ביותר וכי מעט מאוד  ידוע על דרך הפעולה שלו.

יתרה מכך, חלק מהחוקרים סבורים כי רק לאיבוגאין טבעי יש את המאפיינים הדרושים לטיפול בהתמכרויות.

אנשי מקצוע מתחום הבריאות מזהירים מפני השימוש בו היות ואיבוגאין ידוע כסם הגורם להתקפים ולכשלים לבביים.     

PSILOCYBIN

 

 

פסילוציבין (psilocybin)

 

פסילוציבין (psilocybin)  הוא חומר אורגני שנמצא בפטריות הזיה. 

יעילותה של Psilocybin נחקרה באופן נרחב, מאז שהצליחו חוקרים לבודד את החומר מהפטריה הטבעית ממנה הוא מופק. החל מסוף שנת 1950 נעשה שימוש מצומצם ב-פסילוציבין לטיפול בהתמכרות לאלכוהול.

כיום עושה החומר הפסיכדלי קאמבק, לאחר שהראה תוצאות מבטיחות בטיפול בהתמכרויות ובהפרעות פסיכיאטריות מסוימות. 

בניסוי קטן שנערך באוניברסיטת ג'ון הופקינס בבלטימור שבמרילנד נמצא כי פסילוציבין עשוי לסייע למעשנים כבדים להיגמל מעישון. 

במחקר אחר נעשה שימוש בפסילוציבין בטיפול בהתמכרות חמורה וקיצונית לאלכוהול. הממצאים היו טובים מאוד והראו שיפור משמעותי בקרב המשתתפים.      

LSD and Addiction

 

LSD

LSD הוא כנראה הסם הפסיכדלי המוכר ביותר.

עם זאת, מעטים מודעים לכך ש LSD הוא אחד הסמים הנחקרים ביותר לטיפול בהתמכרויות

במחקר רחב היקף שנערך ב-6 בתי חולים בקנדה וכלל 1,000 אלכוהוליסטים, נעשה שימוש ב-LSD לטיפול באלכוהוליזם ממנו סבלו.

במחקר השתתפו מטופלים שהיו ידועים בעמידות שלהם לסוגי טיפול אחרים, בריאותם הייתה לקויה מאוד והם סבלו ממצוקה רבה.

הממצאים הראו כי מרבית המשתתפים שטופלו ב-LSD הצליחו להתרחק מאלכוהול למשך פרק זמן ממושך יחסית. החוקרים דיווחו על הצלחה בשיעור של 70%.

 

 

התמכרות לבנזודיאזפינים

תרופות מרשם ממשפחת הבנזודיאזפינים נועדו לטיפול תרופתי בהפחתת חרדה. השמות הגנריים המוכרים לנו בישראל הם קסנקס, ואבן ועוד. 

למעשה, תרופות אלו פועלות במכניזם ביוכימי די דומה לאלכוהול: התרופות הבנזודיאזפיניות משפיעות על האופן בו רצפטורים מוחיים קולטים את הכימיקל GABA, מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור) שמטרתו להרגיע את פעילות מנגנוני המוח המעורבים בעת הופעת חרדה. אבל אליה וקוץ בה:  לאורך זמן, המוח מפתח תלות בבנזודיאזפינים על מנת להישאר רגוע.

לפי הערכות קליניות מעבר לים, לפחות 10% עד 15% מהמטופלים המתמודדים עם חרדות וצורכים בנזודיאזפינים מפתחים התמכרות לתרופה, בעוד אחוזים גדולים יותר מפתחים אליהן "רק" תלות רגשית.  לכן מומלץ לצרוך את התרופה כשבועיים עד 4 שבועות בלבד, ורק אם קיים צורך בשימוש לטווח הארוך, רופאים מאשרים ליטול את התרופה 2-3 פעמים בשבוע.

תסמיני הגמילה מבנזודיאזפינים אינם פשוטים. הם אפילו עשויים להיות חמורים יותר מתסמיני הגמילה מאופיאטים, משום כך ממליצים המומחים להיות תחת פיקוח רפואי במקרים של גמילה לאחר נטילת התרופות לזמן ממושך.

Drug Addidction and Rehab in Jails

טיפול במכורים בבתי כלא

בבתי הסוהר בישראל מושקעים מאמצים ניכרים להתמודדות עם התמכרויות.

התופעה הקשה והאירונית, בה אסירים נכנסו לכלא נקיים והשתחררו נרקומנים, מוכרת היטב בציבור הרחב.

 

טיפול בהתמכרויות בשב״ס

המחלקה לטיפול במכורים בכלא השרון ברעננה , למשל, היא מחלקה מיוחדת וחשובה שעוזרת לעבריינים מאוכלוסיות שונות ללמוד להתחבר לרגשותיהם ולהיגמל.

המחלקה מורכבת מעובדת סוציאלית, מדריך גמילה (בוגר המקום ונקי מזה 10 שנים) וקצינת חינוך. 

בראש המחלקה עומדת רב כלאי דורית כהן, שמכונה גם "האמא של המחלקה", שמזה עשרים שנה נמצאת בתפקיד באופן מסור ומעורר הערכה. 

הטיפול ארוך, מאתגר וחסר פשרות ומתחיל מ-9 חודשים עד מעל שנתיים. מדובר בתהליך לא פשוט שמאפשר שיקום ופתיחת דף חדש לאסירים רבים.

Psychiatric Drugs Approved by FDA

FDA אישר שימוש באפליקציה לטיפול בהתמכרויות

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration או FDA) אישר לאחרונה את השימוש באפליקציה חדשה, בשם Reset, לסיוע בטיפול בהפרעות שימוש בחומרים. בעולם הטיפול הנפשי בהתמכרויות, זה נחשב צעד גדול לכיוון המענים הדיגיטליים. 

האפליקציה משלבת התערבויות טיפוליות הנעשות דרך המכשיר הסלולרי, יחד עם ניתוח הנתונים כולל ממשק ייעודי עבור המטפל , המציג בפניו את תמונת המצב הקלינית של המטופל.

החלטת ה-FDA נשענה על מחקר, שבחן במשך 12 שבועות את יעילות השימוש באפליקציה יחד לטיפול פסיכולוגי רגיל, בהשוואה לטיפול פסיכולוגי בלבד.

המחקר בחן 399 מטופלים שסבלו מהפרעות שימוש לרעה באלכוהול, מריחואנה, קוקאין, או חומרים ממריצים:

נמצא כי ההתמדה בטיפול בקרב המטופלים שהשתמשו באפליקציה (41%) הייתה גבוהה באופן מובהק מזו של המטופלים שלא עשו שימוש בה (17.6%).  לא נמצאו תופעות לוואי הקשורות בשימוש באפליקציה.

יש כאן צעד פוליטי ומקצועי חשוב של ה-FDA, שלמעשה נוקט לראשונה עמדה משמעותית בנושא טיפול נפשי באמצעות אפליקציות סלולריות, בהתאם למגמה העולמית של המעבר לפלטפורמה הדיגיטלית בתחומים רבים אחרים.  

נסכם? 

לאור ממצאי המחקרים השונים, קיימת חשיבות רבה לשקול מחדש את האיסור המוחלט בשימוש בסמים פסיכדליים למטרות רפואיות ומחקריות. 

אחד הכיוונים העתידיים האפשריים הינו פיתוח תרופות סינתטיות בעלות מאפיינים דומים לאלה של הסמים הפסיכדליים עם פחות תופעות לוואי אך עם יכולת ליצור שינויים במוח (שימוש עיקרי שלהם יכול להיות לטיפול בהתמכרות לאופיום).     

התמכרות, אצל רבים הסובלים ממנה, נוטה לקבל צורה אפיזודית, כלומר לבוא ולחלוף יותר מפעם אחת בחייו של אדם. האדם נוטה 'ליפול' שוב אל ההתמכרות, המחוז המוכר והנוח, שנותן סיפוק מיידי כה עוצמתי, במצבי חיים שונים של דחק, צער, לחצים, עומסים וגם במצבי שעמום. השמירה על הגמילה היא כמו הליכה על חבל דק, ממנו קל מאוד ליפול. חשוב לדעת ששמירה על תוכנית גמילה, על מעקב טיפולי ועל מערכות תמיכה משמעותיות בחייו של האדם, הופכות את מסלול חייו מחבל דק ורעוע- לדרך סלולה וחסונה.

נתוני משרד הבריאות מעידים ש-89% מהמכורים אינם מגיעים לטיפול פסיכולוגי! 

כלומר, נכון לשנת 2018, מרבית המכורים במדינת ישראל אינם פונים לטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי,  מקצועי והתנהגותי - זה מחייב שינוי עמוק באחריות ובתרומה של כולנו.  בין אם אתם מתמודדים, ובין אם יקרים לכם, ישו מעשה וצרו קשר להתייעצות למטרת הכוונה לטיפול המתאים - אצלנו או במרכז פסיכולוגי אחר. 

 

להתאמת מטפל - 

1800-509-809

צוות מכון טמיר בתל אביב

ובקליניקות העמיתות בכל הארץ

 

 

סיכמו, חיפשו, שקדו וכתבו: דפנה אברמוביץ', שירלי מוריץ, שיר אינדיג, דניאלה עמרמי, גיא רומח, אסתר מכלוף והמטפלים בהתמכרויות במכון טמיר תל אביב

עריכה: איתן טמיר, MA, ראש המכון 

 

 

 

 

מקורות:

 

טומבס, ד.ל. (2005). מבוא להתנהגויות מתמכרות, חולון: ראמים.

קאופמן, א (2004). פסיכותרפיה של מתמכרים, חולון: ראמים.

 

American Psychiatric Association. Practice guideline for the treatment of patients with substance use disorders. 2. Arlington, VA: American Psychiatric Association; 2006. [accessed 29 October 2009]. Available at: http://www.psychiatryonline.com/pracGuide/loadGuidelinePdf.aspx

Addiction and Change: How Addictions Develop and Addicted People Recover, Second Edition. Carlo C. DiClemente 2018. Guilford Press. 

Alavi, S. S., Ferdosi, M., Jannatifard, F., Eslami, M., Alaghemandan, H., & Setare, M. (2012). Behavioral Addiction versus Substance Addiction: Correspondence of Psychiatric and Psychological Views. International Journal of Preventive Medicine, 3(4), 290–294. 

BMC Psychiatry. (2008, April 9). Personality Disorders Cause Emotional Reactions In Staff. ScienceDaily. Retrieved July 30, 2018 from www.sciencedaily.com/releases/2008/04/080409205852.htm

Nicholas T. Bello and Andras Hajnal (2014). Dopamine and binge eating behaviors. Pharmacol Biochem Behav. 2010 Nov; 97(1): 25–33. Published online 2010 Apr 24. doi: 10.1016/j.pbb.2010.04.016

Bouchard, S. (2017) .Using Virtual Reality in the Treatment of Gambling Disorder: The Development of a New Tool for Cognitive Behavior Therapy. Front. Psychiatry, 24 February 2017 

Glasner-Edwards, S., & Rawson, R. (2010). Evidence-Based Practices in Addiction Treatment: Review and Recommendations for Public Policy. Health Policy (Amsterdam, Netherlands), 97(2-3), 93–104. 

Potenza M.N., Steinberg M.A., Skudlarski P., Fulbright R.K., Lacadie C.M., Wilber M.K., …Wexler B.E. Gambling urges in pathological gambling. A functional magnetic resonance imaging study. Archives of General Psychiatry. 2003;60:828–836

van Holst R.J., van den Brink W., Veltman D.J., Goudriaan A.E. Why gamblers fail to win: A review of cognitive and neuroimaging findings in pathological gambling. Neuroscience and Biobehavioral Reviews. 2010;34:87–107.

 

http://brainblogger.com/2017/11/01/psychedelics-and-drug-addiction/

https://www.aspenridgerecovery.com/blog/list-top-10-hardest-addictions-kick/

http://www.rehabcenter.net/matrix-model-addiction-treatment/

https://www.psychiatry.org/patients-families/addiction/what-is-addiction

https://www.bhpalmbeach.com/recovery-articles/efficacy-abstinence-treatment-vs-harm-reduction/

http://mynetraanana.co.il/article/266664/4

http://www.cam.ac.uk/research/features/highway-to-addiction-how-drugs-and-alcohol-can-hijack-your-brain

https://www.aspenridgerecovery.com/blog/list-top-10-hardest-addictions-kick/

https://www.news-medical.net/news/20170918/Reducing-mental-health-disparities-through-online-therapy.aspx

 http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2772658

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר