חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

טיפול בהתמכרויות - מחקרים, שיטות, עדכונים והמלצות 2018

דרג פריט זה
(61 הצבעות)
התמכרות - טיפול, אבחון, מחקרים, סוגים התמכרות - טיפול, אבחון, מחקרים, סוגים

איך מטפלים בהתמכרות?

הגדרות, סיבות, מחקרים, סוגים וטיפול

 

 

Addictions Psychotherapy and Recovery

 

פנו אלינו לשיחת הכוונה

ופגשו איש מקצוע שיצעד אתכם 

יחד במכון טמיר ת"א

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ

1-800-509-809


מהי התמכרות?

התמכרות היא דפוס התנהגות של שימוש מופרז במשהו, אשר האדם מפתח בו תלות מסוימת, עד כדי פגיעה בתפקוד ובשגרת החיים. אמנם ההתמכרויות המוכרות יותר הן לסמים (קוקאיןסמי פיצוציות והתמכרות לגראס) לאלכוהול ולהימורים, אך קיימות גם התמכרויות התנהגותיות: אפשר להתמכר גם לספורט, לריגושים, לאינטרנטלעבודה , לטלוויזיה, למין (כמו התמכרות לשירותי מין עם זונות), למסחר בבורסה,  לקניות, ואפילו לקפאין, לריטלין, לסמארטפון, לפחמימות ולשוקולד.

בקיצור, לא חסרים חומרים ממכרים ולא התנהגויות מתמכרות. 

התמכרות מתאפיינת בהתדרדרות כרונית הכרוכה בתלות כפייתית בשימוש בסם למרות ההשלכות המזיקות של השימוש בטווח הקצר והארוך.

התמכרות נחשבת כיום למחלה מוחית היות והסמים הממכרים משנים את מבנה המוח ואת פעילותו- מה שהופך את ההתמכרות לאחד ההרגלים הקשים ביותר להכחדה. יחד עם זאת, באמצעות טיפול נפשי מקצועי ותמיכה מתאימה ניתן להתגבר ולהחלים.

התנאים הבסיסיים של התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים הם תסמיני גמילה והסבילות, המבטאים את התלות של הגוף בסם: 

  • הסבילות משמעה ששימוש מתמשך בחומר ידרוש כמות רבה יותר ויותר לאורך זמן כדי להשיג את ההשפעה המקורית.
  • התלות משמעה שמי ששימוש בחומר מביא את המכור לפחות תלות גופנית ופסיכולוגית- לא רק שהגוף זקוק לחומר, האדם צריך את הסם כדי להירגע או כדי להרגיש טוב יותר. 

חוקרים מציינים כי למרות שהשימוש הראשוני נובע לרוב מבחירה, ההתמכרות עצמה אינה בחירה 

האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה מגדירה התמכרות כתופעה שבה האדם ימשיך לעשות משהו על אף ההשלכות המזיקות של ההתנהגות. במילים אחרות, האדם סובל מכפייתיות (קומפולסיה) בצריכת חומר או בביצוע הרגל מסוים.

 

 

ADDICTION TREATMENT

 

 

סוגים של התמכרויות

התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים - הירואין, קוקאין, אלכוהול, אופיאטים. 

התנהגויות מתמכרות - התמכרות לקניות, הימורים, אינטרנט, ספורט, מין 

 

 

התמכרויות לחומרים פסיכואקטיביים מדורגות על 4 רמות: 

  • שימוש מזדמן  
  • שימוש לצורך בילוי ופנאי 
  • שימוש מתמשך 
  • התמכרות - עם תלות רגשית ו/או פיזית - חומרים ממכרים למיניהם, מייצרים סוג נוסף של תלות-  תלות פיזיולוגית:  החומר הממכר מייצר צורך ממשי של הגוף בו, ובהיעדרו- נגרם חוסר נוחות ממשי, ולעיתים גם מכאובים ותסמיני מחלה מגוונים.

 

 

ALCOHOLISM 

 

 

 

התנהגויות מתמכרות 

השנים האחרונות מלמדות קלינאים שהתמכרויות מופיעות בחיי המטופלים גם בלי קשר לתלות הנוירולוגית שמאפיינת תלות בחומרים פסיכואקטיביים. רבים מאיתנו מכורים להתנהגות מסוימת שגורמת לנו לריגוש, שחרור אדרנלין, אנדופרינים, אקסוטוצין ודופמין, מבלי שזו תענה לקריטריונים הפסיכיאטריים של הפרעת התמכרות. כן, לקום בחמש בבוקר, אפילו שיורד גשם, ולצאת לריצה, זה הרבה יותר בריא מהתמכרות לסיגריות, אבל שניהם מגבילים את האוטונומיה שלנו לקיים חיים מאוזנים ובריאים. מטפלים מנוסים יודעים שתסמיני הנסיגה הפסיכולוגיים יכולים להיות חזקים לא פחות מהתסמינים הפסיכולוגיים.

שימו לב  - בניגוד לשימוש בחומרים, התמכרויות התנהגותיות אינן מאפשרות התנזרות מוחלטת מהאוביקט הממכר -

פחמימות? סקס? אינטרנט? זה לא בדיוק חד-משמעי כמו הפסקה מלאה של שימוש בסם. 

גם כאשר מטופלים מפסיקים את ההתנהגות המתמכרת, באופן מלא, קיימת הסתברות גבוהה למדי ל"נדידה התמכרותית" - שינוי ההתמכרות לדפוס התנהגות הרסני וממכר אחר. מטופלים שבוחרים להימנע לחלוטין מההתנהגות הבעייתית נמצאים במיעוט.

 

 

כמה עקרונות לגבי התנהגויות מתמכרות

  • ככל שהתמכרות התנהגותית החלה בגיל מוקדם יותר, כך נראה קושי רב יותר להיגמל ופחות מיומנויות התמודדות כחלק מארסנל בסיסי להתמודדות.
  • התנהגות מתמכרת מהווה תמיד סימפטום לכאב נפשי קשה.
  • פיתוח התנהגות מתמכרת היא אינדיקציה אבחונית לקיומן של הפרעות נפשיות קשות יותר - חלקן קיימות בפועל וחלקן מזדחלות לפני פריצתן (כמו הפרעה ביפולרית, או סכיזופרניה).

 

כל מושא התמכרות, יוצר סביבו תלות נפשית. משמעות התלות הנפשית היא צורך עז של האדם להשתמש או לבוא במגע עם מושא ההתמכרות. הצורך הזה כה עז, שהוא אינו משאיר מקום לדברים אחרים, ולעיתים אפילו אינו מאפשר לאדם להמשיך לקיים שגרת עבודה, מערכות יחסים תקינות וחיים תקינים. צורך כה עז, דודא, שהאדם אינו מרפה עד שהוא משיג אותו והוא חש תסכול בלתי נסבל בהיעדרו. זו התלות הנפשית, ובעיני רבים- היא הקשה ביותר לטיפול.

 

 

האם קושי כרוני לקום בבוקר הוא התמכרות? <

מה עם התמכרות ליחסי אהבה הרסניים? <

טיפול במכור "הפרפר" - מטופלים שמתקשים להתמסר לגמילה <

   

גורמים להתמכרות

נכון להיום, אין ודאות לגבי אילו אנשים עלולים לפתח התמכרות ומהם בדיוק גורמי הסיכון לה. עם זאת, ההנחה היא שקיים שילוב של גורמים ביולוגיים, נוירולוגיים וגנטיים, יחד עם גורמים סביבתיים ופסיכולוגיים, המייצרים מוכנות נפשית להתמכרות, ויוצרים אנשים המועדים יותר לסבול מהתמכרות, לעומת אחרים שחסינים יותר בפניה. 
אבל אנחנו כן יודעים שהתמכרות נוטה לחזור עם תהליכים התנהגותיים מורכבים ושינויים מורכבים לא פחות ברשת המוחית - המוח של המכור לאלכוהול או סמים שונה מאדם שאינו מכור. מכיוון שסמים משנים את המוח באופן שמקדם שימוש בסמים ואלכוהול, גמילה היא אתגר קשה, גם עבור אלו שמאוד רוצים זא
ת.

ה"יתרון" היחיד בהתמכרויות פיזיולוגיות הוא שבשלב כלשהו מגיעה "המכה בקרקעית" (Rock Bottom). 

 

איך זה עובד?

חומרים ממכרים פועלים במוח כאגוניסטים דופמינרגיים (חומרים כימיים שמפעילים רצפטורים של דופמין במוח). בשנים האחרונות גדלה הדאגה מתופעות הלוואי שלהם, במיוחד נוכח העובדה שהם גורמים להתנהגויות כפייתיות ובלתי נשלטות, כמו הפרעות שליטה בדחפים (ICDs).

מחקר שנערך ב-2006 מצא קשר בין אגוניסטים דופמינרגיים לאכילה כפייתית. מחקרים אחרים מצאו קשר להימורים כפייתיים, קניות קומפולסיביות, היפר-סקסואליות והתמכרות לאינטרנט. מטופלים לרוב אינם מודעים להתנהגויות אלו ואינם משוחחים עליהן עם הרופאים מתוך מבוכה, הכחשה או חוסר ידיעה כי מדובר בעצם בתופעת לוואי. בנוסף לכך, קיימים תסמיני גמילה קשים מאגוניסטים דופמינרגיים. על כן, חשוב שרופאים ומטופלים ינהגו בשיקול דעת בכל הקשור לשימוש בהם וינקטו משנה זהירות כאשר יש צורך בהפחתת המינון.

 

 

מי נמצא בסיכון לפתח התמכרות?

  • אנשים המתקשים לווסת את רגשותיהם  ולדחות סיפוקים
  • הסטוריה משפחתית של התמכרות - שעוברת כדרך התמודדות לגיטימית במצבי לחץ
  • אנשים שמתקשים לשמר מערכות יחסים
  • נפגעי פוסט-טראומה
  • אנשים המצויים במעמד סוציו-אקונומי נמוך
  • אנשים שחסרים מערכות תמיכה סביבתית, זוגית ו/או משפחתית


תסמינים של התמכרות

  • מצבים בהם האדם מתקשה להתנהל ללא משהו, מתקשה להסיט את מחשבותיו מדבר מסוים ולהתמקד בדברים אחרים.
  • כשהדבר המסוים אינו בהישג ידו, האדם הופך עצבני, מודאג, חרד, חסר אונים, ואינו מסוגל להירגע.
  • האדם מוכן להשקיע משאבים בלתי נגמרים בהשגת הדבר בו חפץ, גם במחיר של שיפוט לקוי ואובדן שיקול דעת.
  • האדם עלול לבזבז את כל כספו, את כספיהם של אחרים, לגנוב, לסחוט, עד שנראה כי הרצון מעביר עליו את דעתו ואינו מאפשר לו לשמור על גבולות התנהגות בסיסיים.
  • כאשר האדם מזניח תחומי חיים, הן תחומי אחריות והן תחביבים. למשל, כאשר אדם מתחיל להחסיר ימי עבודה, לשנות את מידת השקעתו בעבודה, מפסיק לעשות דברים שנהג לעשות כדוגמת ספורט או מפגשים חברתיים.
  • כאשר האדם מסתיר את מעשיו, עושה אותם בפרטיות ומצניע אותם.
  • במידה ומדובר בחומר ממכר מסוים- כאשר האדם מראה תסמיני גמילה בהיעדרו, ייתכן כי פיתח תלות פיזיולוגית וכי הינו מכור.

 

 

מה הן ההתמכרויות הכי קשות?


מומחי הגמילה של aspenridgerecovery.com מציינים את 10 ההתמכרויות הקשות ביותר: 

חשוב לזכור כי על אף שמדובר בהתמכרויות קשות, אין זה אומר שהגמילה מהן בלתי-אפשרית, למעשה באמצעות טיפול מקצועי איכותי ומתאים ניתן להתגבר על כל אחת מהן.

 

 

התמכרות והכחשה

הכחשה נחשבת למנגנון ההגנה הנפוץ ביותר שנעשה בו שימוש בקרב מתמכרים. יש הטוענים כי כיוון שטענות המשקפות מצב של הכחשה מופיעות בצורה כל-כך שכיחה ושגורה בפי מתמכרים, כמו "אני לא יכול להיות מכור, אני הרי הולך לעבודה כל בוקר", , עד כי ניתן לבסס אבחנה של התמכרות רק על-פי קיומן. מנגנון ההכחשה משמש את המתמכרים כדי להצדיק, להסתיר ולהגן על השימוש בסם, ועל הערכתם העצמית במקביל. היא מאפשרת למתמכר לא ליטול אחריות על השימוש, להימנע מקבלת טיפול ולהמשיך לצרוך את הסם. מתמכרים אינם מכחישים רק את השימוש בסם, אלא גם את ההתנהלות כולה סביב צריכת הסם: ניצול משפחותיהם וחבריהם על-מנת להשיג את הסם, פגיעה בקרובים להם, התנהגותם ההרסנית כלפי עצמם והסכנות הבריאותיות הממשיות אשר נשקפות לחייהם (קאופמן, 2004).


על-מנת שההכחשה תמשיך להתקיים ולאפשר למתמכרים את השימוש בסם, עליהם להדוף בעקביות פיסות מידע מן המציאות אשר סותרות את תפיסתם השגויה והחלקית. לפיכך, נוטים מתמכרים לצמצם את נקודת מבטם באופן משמעותי ולהפוך אותה לצרה ומוגבלת, וכך גם את כל תחומי חייהם. גורם אשר דוחף ומעודד מתמכרים לעשות שימוש במנגנון ההכחשה הוא האיפיון החברתי שקיים בנוגע לשימוש בסמים. איפיון זה נוטה לצייר מתמכרים כחלשים, שייכים לשולי החברה, חולים, מרתיעים, עבריינים, וכחסרי יכולת לתפקוד נורמטיבי. הקושי הגדול הטמון בשיוך הבניות חברתיות אלו להצגה העצמית, מעצים אצל מתמכרים את השימוש בהכחשה ומהווה עבורם הצדקה להמשך קיומה (טומבס, 2005). גורם נוסף שמעודד ומחזק את חומת ההכחשות של מתמכרים, הוא עימות מוקדם וישיר מדי של המתמכר עם המציאות והחלקים המוכחשים שבה. גורם זה יידון בהרחבה כחלק עיקרי בסוגיה המקצועית שבחרתי. כמו כן, הסם עצמו, בפעילותו המקהה והמאלחשת, אשר עושה מניפולציה על המציאות, גם הוא תורם ומחזק את מנגנון ההכחשה ופעולתו.

 

ADDICTION REHABILITATION

 

 

טיפולים פסיכולוגיים בהתמכרויות

 מה צריך להשיג טיפול נפשי באדם המתמודד עם התמכרות ויש לו נכונות לעבור גמילה?

בכל שיטות הטיפול בהתמכרויות, נרצה לצייד את המטופל בכמה אמצעים משותפים:

  • מיומנויות לשליטה עצמית התנהגותית - אלה כוללות הסכם התנהגות וקביעה משותפת של יעדים קליניים
  • דרכים וכלים למניעת מעידה
  • ניתוח התנהגותי  - סכימה כרונולוגית שמבהירה מה הוביל למשבר בתהליך. למשל,  איזה גירוי עורר איזה רגש וכיצד הוא הביא את הדחף שהוביל לנפילה. אנליזה התנהגותית עובדת בפשטות, על בסיס חיזוקים ועונשים) 
  • ניהול של טריגרים - זיהוי ולמידה על התמודדות יעילה עם גירויים חיצוניים ופנימיים שעלולים להביא את המטופל לחזרה לשימוש.

 

 

 

קריטריונים להצלחת הטיפול

קודם כל יש לנו בעיה רצינית להגדיר מהי הצלחה של טיפול בהתמכרות?

למשל, האם אלכוהוליסט שלא שתה 3 חודשים הצליח להיגמל?

מה אם הוא שותה מדי פעם? האם זה נחשב?

בהשוואה לניתוח תוצאות של טיפול נפשי בהפרעות אחרות, יש כאן מורכבות רבה יותר בהגדרת הקריטריון להצלחה. 

אחד הקריטריונים להחלמה הוא שהאדם מתחיל להרגיש שוב רגשות, לחוש שוב כאב נפשי, מה שבפני עצמו קשה מאוד ולא מתגמל.  ובאמת, אחת השאלות המרכזיות שמטפל מברר עם המטופל היא: מה הצורך שמילאה ההתמכרות בחייו? בדרך כלל מדובר בבריחה מרגשות קשים ומכאב נפשי בלתי נסבל

 

 

פילוסופיות טיפוליות

העולם הקליני מתחלק היום בין שתי פרדיגמות טיפוליות שונות שיוצאות מנקודות מוצא אחרות לגבי טיפול בהתמכרויות: 

  • הראשונה, Abstinence Approach, דורשת הימנעות מלאה כתנאי לקיום ולהצלחת הטיפול. 
  • הפרדיגמה השנייה, Harm Reduction, מדגישה את האתגר של עזרה טיפולית גם כאשר המטופל עדיין משתמש.

 

 

 

 

מה משפיע על הצלחת הטיפול?

קיימים שפע של גורמים שעלולים לפגוע במידת המחויבות וההתמסרות של מכורים לטיפול:

ראשית, אורח החיים שמנהלים המטופלים המתמודדים עם התמכרויות נתון לשינויים קיצוניים במצבי הרוח. שנית, חלקם סובלים מהפרעות אישיות קשות (כדוגמת הפרעת אישיות גבולית), ואורח החיים שלהם כאוטי ובלתי יציב כשלעצמו. רבים מהם מובטלים, אינם מסוגלים להחזיק עצמם מבחינה כלכלית, רבים מהם מעורבים בפעילויות עברייניות ופליליות. לפעמים המכורים מתגוררים ברחוב או במגורים לא מסודרים, נמצאים בחובות כבדים והלוואות בשוק האפור. 

לרבים מהמכורים כלל אין סדר יום ברור -  הם אינם מקיימים חיי ערות ושינה סדירים ולכן, מתקשים מאוד להתמיד בפגישות שנקבעו, כדוגמת הפגישות הטיפוליות. יתירה מכך, לעיתים הם כלל אינם מכירים במצבם, אינם מרגישים שהם זקוקים לטיפול ואינם מעוניינים  להשקיע באמת בשינוי המצב הקיים. רבים מהם אינם מוכנים לדון עם המטפל על מצבם, מכחישים פעילויות שליליות בהן הם מעורבים, מתביישים בעצמם וחווים רגשות אשם כבדים מנשוא.

מסיבות אלו ואחרות, טיפול נפשי בהתמכרות עשוי להיות מורכב ביותר, ורצוף עליות וירידות. רבים טוענים שהתמכרות הינה מחלה כרונית, ממנה האדם לעולם אינו נרפא. גם אם ישקם את חייו מן הקצה לקצה, המלחמה בהתמכרות היא מלחמה יומיומית שלעולם אינה שוככת. לכן, כאשר מטפלים באדם הסובל מהתמכרות, חשוב לטפל בו במספר מישורים רלוונטיים:

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

מבחר רחב של תכניות טיפול בהתמכרות פותחו על ידי אנשי מקצוע, ביניהן שיטת הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי:

טיפול בהתמכרות לסמים, להימורים, התמכרות לאוכל, התמכרות לקניות, התמודדות עם גמילה מקנאביס, סמי פיצוציות וקוקאין, מניעת נפילה, חשיפה, שיטת הריאיון המוטיבציוני, פיתוח סלידה מחומרים, ואימון למיומנות חברתית. התחום מתחדש כל הזמן: לאחרונה, למשל, התוצאות מראות כי תכנית 12 הצעדים יעילה כמו טיפול התנהגותי קוגניטיבי בטיפול באלכוהוליזם. 

 

טיפול דיאלקטי-התנהגותי DBT-SUD

DBT- טיפול דיאלקטי התנהגותי, נחשב לאחת הטיפולים היעילים ביותר להתמכרויות. הטיפול מאתגר את המטופל להפסקה מיידית של ההתנהגות המתמכרת, לצד הכרה בכך שמעידה וחזרה להרגלים הממכרים עלולות לקרות בכל רגע, מה שאינו מעיד על כך שהמטופל לא מסוגל להשתחרר מההתמכרות.

היבט דיאלקטי זה משקף את חשיבות הקבלה (Acceptence), המהווה יסוד מהותי בגישת DBT. במקרים של חזרה להתמכרות, המטפל יעודד מציאת דרכים לפתרון בעיות שקשורות בהתמכרות, כמו הפחתת סכנה של מנת- יתר במקרה וההתמכרות כרוכה בשימוש בסמים. השיטה מלמדת את המטופל באינטנסיביות את טכניקת המיינדפולנס, כמו גם מיומנויות עמידות במצוקה, מיומנויות ויסות רגשי ומיומנויות יעילות בין-אישית. 

 

 

טיפול במודל המטריקס 

תכנית טיפול מבוססת ראיות, שאורכת 45 מפגשים פרטניים וקבוצתיים. כיום נעשה שימוש רב בשיטת המטריקס גם עבור מטופלים המתמודדים עם התמכרות לקנאביס. שיטת הטיפול משלבת למידה של מיומנויות קריטיות למד אינפורמציה על כל מה שצריך לדעת על תהליך הגמילה, כולל לימודי המשך והיכרות ראשונית עם קהילת המכורים לשעבר בקבוצות 12 הצעדים.

תפקיד המטפל הוא רב ממדי: הוא מהווה בעת ובעונה אחת מורה שמנחיל מידע פסיכו-חינוכי, סוכן פסיכו-סוציאלי שעובד גם עם בני המשפחה של המטופל, מאמן שמאיץ במטופל להתקדם לעבר היעדים שנקבעו, דמות סמכותית שמפקחת על המחויבות לתהליך (למשל, אחריות על בדיקות שתן להימצאות סמים) והוא כמובן תומך רגשית בזמנים קשים, מעודד ומעצים את המטופל במטרה לשפר את בטחונו העצמי. 

 

 

טיפול בגישת הראיון המוטיבציוני

גישה זו, טיפול באמצעות הראיון המוטיבציוני, פותחה במקור במטרה לעזור לקשיי התמודדות של מטופלים המתאמצים להיגמל בהתמכרות. שיטה ייחודית זו ניגשת לבעיית ההתמכרות ממקום של כבוד ואמפתיה, לצד חקירה עקשנית של מקורות ההתנגדות לשינוי, חיזוק המוטביציה הפנימית (מוטיבציה אינטרינזית היא דרך הנעה שאינה תלויה בחיזוקים ועונשים מהסביבה), העלאת הביטחון העצמי והגברת המחויבות להתקדמות הדרגתית לקראת גמילה וניקיון. 

בדומה לטיפול DBT, היא מבוססת על עקרונות קוגניטיביים-התנהגותיים, אך בשונה ממנה, היא שואבת את מקורותיה הקליניים משיטות הטיפול ההומניסטיות בפסיכולוגיה

 

 

טיפולים תרופתיים

יש שני סוגים עיקריים של טיפולים תרופתיים הניתנים לסיוע במקרי התמכרות:

כל הטיפולים התרופתיים יעילים במיוחד יחד עם טיפול פסיכולוגי. ספציפית להתמכרויות, התרופות רלוונטיות למשך זמן קצר ביותר, ונועדו להקל על הגמילה הפיזית הראשונית. טיפולים מסוגים אלו ניתנים בדרך כלל כאשר התלות היא פיזית וההתמכרות הייתה לחומרים ממכרים, ומטרתם היא לספק לאדם את הצורך הפיזי הבסיסי שסיפק לו החומר הממכר, או להפחית את הצורך של הגוף בו.

טיפול תרופתי נפוץ ביותר לסובלים מהתמכרות בשלבי הגמילה השונים הינו שימוש בתרופות פסיכיאטריות. כאמור, ההתמודדות הקשה המלווה כל התמכרות היא ההתמודדות הנפשית, ובדיוק על קושי זה מנסות התרופות הפסיכיאטריות להקל. לרוב נעשה שימוש בתרופות המקלות על דיכאון וחרדה.

מדוע בכלל יש צורך בטיפול תרופתי לטיפול בהתמכרות, בעיקר כאשר היא אינה קשורה בחומרים ממכרים?

חשוב מאוד להבין, כי כאשר האדם נמצא בהשפעת התמכרות כלשהי, גופו ונפשו מקצים את כל האנרגיות שברשותם בעיסוק במושא ההתמכרות, בהשגתו, עשייתו וכיוצא באלה. בעת ההתמכרות, האדם אינו פנוי לעיתים אף להכרה בכך שהוא מכור, ובטח שאינו פנוי להתמודדות עם ההתמכרות. רבים יעידו כי גם כאשר עשו ניסיונות אמיתיים, מלאי כוונה ומאמץ, להיגמל, הם לא הצליחו לבדם, ההתמכרות הייתה חזקה מהם. התמכרות היא מצב נפשי קשה ביותר, מעין מחלה, אשר צריכה להיות מטופלת מן היסוד ובאופן מקצועי, אחרת במרבית המקרים- תחזור.

 

איך עובד הטיפול התרופתי?

המטרה המרכזית של טיפול תרופתי היא לקדם את המכור למצב בו הוא פנוי להתמודד טיפולית עם ההתמכרות. מטרת הטיפול התרופתי היא להוציא את האדם מ"בור ההתמכרות", להעלות אותו למצב רגוע וצלול יותר, אשר יאפשר לו להתחיל להתמודד ולטפל בגופו ובנפשו.

כאמור, טיפול תרופתי כמעט לעולם אינו מספיק לפתירת בעיית התמכרות. גם אם ההתמכרות הספציפית תיפתר, התמכרות כלשהי לרוב תחזור, אולי תחת לבוש אחר, בתקופה מסוימת בחייו של הנגמל. לכן, יש חשיבות עליונה וחסרת תחליף לטיפול הנפשי ולקיומן של מערכות תמיכה בחיי האדם.

 

  

תגובות רגשיות של פסיכולוגים כלפי מכורים

מחקר משנת 2008 מציע כי האופן בו אנשי מקצוע מתחום הטיפול מגיבים רגשית למטופלים המכורים לשימוש בחומרים וסובלים מהפרעת אישיות תלוי בסוג הפרעת האישיות. בעוד מחקרים קודמים הראו שהתנהגויות אגרסיביות ואנטי-סוציאליות של מטופלים משפיעות על תגובות אנשי המקצוע כלפיהם, אין בנמצא מחקרים שבחנו את ההבדלים בין הפרעות אישיות והפרעות התמכרות והשפעותיהם על איך אנשי המקצוע מרגישים כלפי המטופל. 

הרעיון שתגובותיו הרגשיות של איש המקצוע למטופליו משחקות תפקיד חשוב בתהליך הטיפולי הופיע כבר בעבודותיו של זיגמונד פרויד. הוא טבע את המושגים 'העברה' 'העברה נגדית' כדי לתאר את התהליך באמצעותו רגשותיו הלא מודעים של מטפל כלפי מטופל ורגשות של מטופל כלפי מטפל משפיעים בתהליך הטיפולי.

באופן לא מפתיע, המחקר מצא שמכורים עם מאפיינים של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית עוררו רגשות של ריחוק בקרב המטפלים. באופן מעניין, רגשות של יעילות (helpfulness) התעוררו מול מכורים עם מאפיינים של הפרעת אישיות נמנעת.

החוקרים מסבירים כי מטופלים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית נוטים להיות מניפולטיביים ואגרסיביים, ועל כן טבעי שחברי הצוות יגיבו להתנהגויותיהם באופן שלילי.


 קווי סיוע לעזרה דחופה למתמודדים עם התמכרות:

SOS addictions


סמים פסיכדליים כמקדמי גמילה מסמים

השימוש בסמים פסיכדליים אסור ברוב המדינות, אפילו עריכת מחקרים מדעיים אודות ההשפעות שלהם נאסרה באופן כמעט אוניברסאלי. אף על פי כן, נראה כי תכונות ספציפיות של פסיכדליים עשויות לסייע בטיפול מוצלח במגוון התמכרויות. הרעיון כאן הוא להשתמש בגורם המשפיע על המוח בכדי להתגבר על התלות בגורם אחר.

איבוגאין (Ibogaine)

אחד מהסמים הפסיכדליים שנחקרו הינו איבוגאין (Ibogaine). זהו סם הזיה עוצמתי שמעורר מגוון של זיכרונות וחוויות אצל האדם שצורך אותו. ההשפעות של מנה אחת שלו בלבד מתוארות כמופלאות ופורצות דרך. עם זאת, יש לזכור כי מדובר בסם רעיל ביותר וכי מעט מאוד  ידוע על דרך הפעולה שלו. יתרה מכך, חלק מהחוקרים סבורים כי רק לאיבוגאין טבעי יש את המאפיינים הדרושים לטיפול בהתמכרויות. אנשי מקצוע מתחום הבריאות מזהירים מפני השימוש בו היות ואיבוגאין ידוע כסם הגורם להתקפים ולכשלים לבביים.     

פסילוציבין (psilocybin)

תרכובת טבעית נוספת שהראתה תוצאות מבטיחות בטיפול בהתמכרויות ובהפרעות פסיכיאטריות מסוימות הינה פסילוציבין (psilocybin), חומר אורגני שנמצא בפטריות הזיה.

בניסוי קטן שנערך באוניברסיטת ג'ון הופקינס בבלטימור שבמרילנד נמצא כי פסילוציבין עשוי לסייע למעשנים כבדים להיגמל מעישון. 

במחקר אחר נעשה שימוש בפסילוציבין בטיפול בהתמכרות חמורה וקיצונית לאלכוהול. הממצאים היו טובים מאוד והראו שיפור משמעותי בקרב המשתתפים.      

LSD

LSD הוא כנראה הסם הפסיכדלי המוכר ביותר. אך מעטים יודעים כי LSD הוא אחד הסמים הנחקרים ביותר לטיפול בהתמכרויותבמחקר רחב היקף שנערך ב-6 בתי חולים בקנדה וכלל 1,000 אלכוהוליסטים, נעשה שימוש ב-LSD לטיפול באלכוהוליזם ממנו סבלו. במחקר השתתפו מטופלים שהיו ידועים בעמידות שלהם לסוגי טיפול אחרים, בריאותם הייתה לקויה מאוד והם סבלו ממצוקה רבה. הממצאים הראו כי מרבית המשתתפים שטופלו ב-LSD הצליחו להתרחק מאלכוהול למשך פרק זמן ממושך יחסית. החוקרים דיווחו על הצלחה בשיעור של 70%.

 

 

טיפול במכורים בבתי כלא

בבתי הסוהר בישראל מושקעים מאמצים ניכרים להתמודדות עם התמכרויות.  המחלקה לטיפול במכורים בכלא השרון ברעננה, למשל, היא מחלקה מיוחדת וחשובה שעוזרת לעבריינים מאוכלוסיות שונות ללמוד להתחבר לרגשותיהם ולהיגמל. המחלקה מורכבת מעובדת סוציאלית, מדריך גמילה (בוגר המקום ונקי מזה 10 שנים) וקצינת חינוך. בראש המחלקה עומדת רב כלאי דורית כהן, שמכונה גם "האמא של המחלקה", שמזה עשרים שנה נמצאת בתפקיד באופן מסור ומעורר הערכה. הטיפול ארוך, מאתגר וחסר פשרות ומתחיל מ-9 חודשים עד מעל שנתיים. מדובר בתהליך לא פשוט שמאפשר שיקום ופתיחת דף חדש לאסירים רבים.

 

FDA אישר שימוש באפליקציה לטיפול בהתמכרויות

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration או FDA) אישר לאחרונה את השימוש באפליקציה חדשה, בשם Reset, לסיוע בטיפול בהפרעות שימוש בחומרים. 

האפליקציה משלבת התערבויות טיפוליות הנעשות דרך המכשיר הסלולרי, יחד עם ניתוח הנתונים כולל ממשק ייעודי עבור המטפל , המציג בפניו את תמונת המצב הקלינית של המטופל.

החלטת ה-FDA נשענה על מחקר, שבחן במשך 12 שבועות את יעילות השימוש באפליקציה יחד לטיפול פסיכולוגי רגיל, בהשוואה לטיפול פסיכולוגי בלבד.

המחקר בחן 399 מטופלים שסבלו מהפרעות שימוש לרעה באלכוהול, מריחואנה, קוקאין, או חומרים ממריצים:

נמצא כי ההתמדה בטיפול בקרב המטופלים שהשתמשו באפליקציה (41%) הייתה גבוהה באופן מובהק מזו של המטופלים שלא עשו שימוש בה (17.6%).  לא נמצאו תופעות לוואי הקשורות בשימוש באפליקציה.

יש כאן צעד פוליטי ומקצועי חשוב של ה-FDA, שלמעשה נוקט לראשונה עמדה משמעותית בנושא טיפול נפשי באמצעות אפליקציות סלולריות, בהתאם למגמה העולמית של המעבר לפלטפורמה הדיגיטלית בתחומים רבים אחרים.  

נסכם:

לאור ממצאי המחקרים השונים, קיימת חשיבות רבה לשקול מחדש את האיסור המוחלט בשימוש בסמים פסיכדליים למטרות רפואיות ומחקריות. אחד הכיוונים העתידיים האפשריים הינו פיתוח תרופות סינתטיות בעלות מאפיינים דומים לאלה של הסמים הפסיכדליים עם פחות תופעות לוואי אך עם יכולת ליצור שינויים במוח (שימוש עיקרי שלהם יכול להיות לטיפול בהתמכרות לאופיום).     

התמכרות, אצל רבים הסובלים ממנה, נוטה לקבל צורה אפיזודית, כלומר לבוא ולחלוף יותר מפעם אחת בחייו של אדם. האדם נוטה 'ליפול' שוב אל ההתמכרות, המחוז המוכר והנוח, שנותן סיפוק מיידי כה עוצמתי, במצבי חיים שונים של דחק, צער, לחצים, עומסים וגם במצבי שעמום. השמירה על הגמילה היא כמו הליכה על חבל דק, ממנו קל מאוד ליפול. חשוב לדעת ששמירה על תוכנית גמילה, על מעקב טיפולי ועל מערכות תמיכה משמעותיות בחייו של האדם, הופכות את מסלול חייו מחבל דק ורעוע- לדרך סלולה וחסונה.

נתוני משרד הבריאות מעידים ש-89% מהמכורים אינם מגיעים לטיפול פסיכולוגי! 

כלומר, נכון לשנת 2018, מרבית המכורים במדינת ישראל אינם פונים לטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי, מקצועי והתנהגותי - זה מחייב שינוי עמוק באחריות ובתרומה של כולנו.  בין אם אתם מתמודדים, ובין אם יקרים לכם, ישו מעשה וצרו קשר להתייעצות למטרת הכוונה לטיפול המתאים - אצלנו או במרכז פסיכולוגי אחר. 

 

להתאמת מטפל - 

1800-509-809

צוות מכון טמיר בתל אביב

ובקליניקות העמיתות בכל הארץ

 

 

 סיכמו: דפנה אברמוביץ', שירלי מוריץ, שיר אינדיג, דניאלה עמרמי, גיא רומח

 

מקורות

 

 טומבס, ד.ל. (2005). מבוא להתנהגויות מתמכרות, חולון: ראמים.

קאופמן, א (2004). פסיכותרפיה של מתמכרים, חולון: ראמים.

http://brainblogger.com/2017/11/01/psychedelics-and-drug-addiction/

https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpsyt.2017.00027/full

https://www.aspenridgerecovery.com/blog/list-top-10-hardest-addictions-kick/

http://www.rehabcenter.net/matrix-model-addiction-treatment/

https://www.psychiatry.org/patients-families/addiction/what-is-addiction

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2977997/

https://www.bhpalmbeach.com/recovery-articles/efficacy-abstinence-treatment-vs-harm-reduction/

http://mynetraanana.co.il/article/266664/4

http://www.cam.ac.uk/research/features/highway-to-addiction-how-drugs-and-alcohol-can-hijack-your-brain

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19536937

https://www.sciencedaily.com/releases/2008/04/080409205852.htm

https://www.aspenridgerecovery.com/blog/list-top-10-hardest-addictions-kick/

https://www.news-medical.net/news/20170918/Reducing-mental-health-disparities-through-online-therapy.aspx

 http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2772658

 

Google

טיפול CBT בהתמכרויות
Rated 4.95/5 based on 45 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

התמכרות התמכרויות שילוב של גורמים ביולוגיים, נוירולוגיים וגנטיים, יחד עם גורמים סביבתיים ופסיכולוגיים צורך עז של האדם להשתמש או לבוא במגע עם מושא ההתמכרות N-אצטיל-ציסטאין שיטת הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי, CBT,

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





תגובות

 

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il