חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

תפריט CBT

טיפול CBT בהתמכרויות - איך מטפלים נכון? | מכון טמיר לפסיכותרפיה

דרג פריט זה
(38 הצבעות)

איך מטפלים בהתמכרות?

הגדרות, סיבות, סוגים וטיפול

addiction and recommended psychologists

פנו אלינו עכשיו (לא מחר...) לשיחת הכוונה

ופגשו איש מקצוע שיצעד אתכם יחד

במטרה לנצח את ההתמכרות שלכם !

1-800-509-809


אז מהי התמכרות?

התמכרות היא דפוס התנהגות של שימוש מופרז במשהו, אשר האדם מפתח בו תלות מסוימת, עד כדי פגיעה בתפקוד ובשגרת החיים. אמנם ההתמכרויות המוכרות יותר הן לסמים (קוקאיןסמי פיצוציות והתמכרות לגראס) לאלכוהול ולהימורים, אך ניתן להתמכר גם לספורט, לריגושיםלעבודה , לטלוויזיה, למין (כמו התמכרות לשירותי מין עם זונות), למסחר בבורסה, לאינטרנט לקניות, ואפילו לקפה, לסמארטפון, לפחמימות ולשוקולד. בקיצור לא חסרים הרגלים וחומרים ממכרים. 

Gambling Addiction

כל מושא התמכרות, יוצר סביבו תלות נפשית. משמעות התלות הנפשית היא צורך עז של האדם להשתמש או לבוא במגע עם מושא ההתמכרות. הצורך הזה כה עז, שהוא אינו משאיר מקום לדברים אחרים, ולעיתים אפילו אינו מאפשר לאדם להמשיך לקיים שגרת עבודה, מערכות יחסים תקינות וחיים תקינים. צורך כה עז, דודא, שהאדם אינו מרפה עד שהוא משיג אותו והוא חש תסכול בלתי נסבל בהיעדרו. זו התלות הנפשית, ובעיני רבים- היא הקשה ביותר לטיפול.

האם קושי כרוני לקום בבוקר הוא התמכרות? ►

מה עם התמכרות ליחסי אהבה הרסניים? ►

האם אכילה עלולה להיות התמכרות?

איך נדע שאנחנו מכורים? 

על הקשר החזק בין התמכרות להפרעות אכילה

טיפול במכור "הפרפר" - מטופלים שמתקשים להתמסר לגמילה

DBT- טיפול מוכח לגמילה מהתמכרות

חומרים ממכרים למיניהם, מייצרים סוג נוסף של תלות- תלות פיזיולוגית. החומר הממכר מייצר צורך ממשי של הגוף בו, ובהיעדרו- נגרם חוסר נוחות ממשי, ולעיתים גם מכאובים ותסמיני מחלה מגוונים.

addiction to internet

מה גורם לנו להתמכר?

נכון להיום, אין ודאות לגבי אילו אנשים עלולים לפתח התמכרות ומהם בדיוק גורמי הסיכון לה. עם זאת, ההנחה היא שקיים שילוב של גורמים ביולוגיים, נוירולוגיים וגנטיים, יחד עם גורמים סביבתיים ופסיכולוגיים, המייצרים מוכנות נפשית להתמכרות, ויוצרים אנשים המועדים יותר לסבול מהתמכרות, לעומת אחרים שחסינים יותר בפניה. 
התמכרות היא מחלה פסיכיאטרית כרונית ובעלת נטייה לחזרה, עם תהליכים התנהגותיים מורכבים ושינויים מורכבים לא פחות ברשת המוחית. המוח של אדם המכור לאלכוהול או סמים שונה מאדם שאינו מכור. מכיוון שסמים משנים את המוח באופן שמקדם שימוש בסמים ואלכוהול, גמילה היא אתגר קשה, גם עבור אלו שמאוד רוצים זאת.
כיום נטען כי ישנם אנשים בעלי פגיעות גבוהה יותר להתמכרות וכן לחזרה להתמכרות לאחר גמילה (relapsing). מחקר שפורסם לאחרונה במגזין Nature חושף 'קיצור דרך' או 'דלת אחורית' במוחות של עכברים אשר יכולים להסביר מדוע מכורים לקוקאין שבים להשתמש גם לאחר גמילה. עד למחקר זה, התמכרות לסמים נתפסה כנובעת מכשל בקורטקס הפרה-פרונטלי, אשר קשור לקבלת החלטות, במסלול שמערב את האמיגדלה, חלק נוסף במוח, אשר מזוהה עם הקשר בין גירוי לרגש. לאחרונה הוכח במחקר שזה ממש לא המעגל היחיד שקשור להתמכרות: נראה כי קיים מעגל שמחבר בין האמיגדלה (באופן לא ישיר) עם הסטריאטום - המוקד העצבי של הרגלים (habbits). מכיוון שמסלול זה אינו מערב את הקורטקס הפרה-פרונטלי, הוא אינו מערב שיקול דעת ובחירה. לפיכך, אצל מכורים מופיע  דחף פנימי שהם כלל אינם מודעים אליו - שגורר אותם שוב לשימוש בסמים. משערים כי לאנשים בעלי פגיעות גבוהה להתמכרות יש ככל הנראה נתיב חזק יותר, מעין 'כביש סופר מהיר' להיווצרות של הרגלים. לכן, מוצעת גמילה המשלבת טיפול התנהגותי ותרופתי בכדי להיגמל. זה נכון שאין תרופות יעילות למכורים מקוקאין, אך ייתכן וN-אצטיל-ציסטאין יכול להיות מועיל, במידה ונותנים אותו מוקדם מספיק כך שהמטופל עדיין עם מוטיבציה להפסיק.

brain and addiction

מי מועד לפתח התמכרות?

  • אנשים המתקשים לווסת את רגשותיהם  ולדחות סיפוקים
  • אנשים המתקשים לשמר מערכות יחסים
  • נפגעי טראומה
  • אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך
  • חסרי מערכות תמיכה סביבתיות ומשפחתיות

איך קשורה התמכרות להפרעה טורדנית כפייתית (OCD)?

addiction types

אילו סימנים עשויים להעיד על התמכרות?

  • מצבים בהם האדם מתקשה להתנהל ללא משהו, מתקשה להסיט את מחשבותיו מדבר מסוים ולהתמקד בדברים אחרים.
  • כשהדבר המסוים אינו בהישג ידו, האדם הופך עצבני, מודאג, חרד, חסר אונים, ואינו מסוגל להירגע.
  • האדם מוכן להשקיע משאבים בלתי נגמרים בהשגת הדבר בו חפץ, גם במחיר של שיפוט לקוי ואובדן שיקול דעת.
  • האדם עלול לבזבז את כל כספו, את כספיהם של אחרים, לגנוב, לסחוט, עד שנראה כי הרצון מעביר עליו את דעתו ואינו מאפשר לו לשמור על גבולות התנהגות בסיסיים.
  • כאשר האדם מזניח תחומי חיים, הן תחומי אחריות והן תחביבים. למשל, כאשר אדם מתחיל להחסיר ימי עבודה, לשנות את מידת השקעתו בעבודה, מפסיק לעשות דברים שנהג לעשות כדוגמת ספורט או מפגשים חברתיים.
  • כאשר האדם מסתיר את מעשיו, עושה אותם בפרטיות ומצניע אותם.
  • במידה ומדובר בחומר ממכר מסוים- כאשר האדם מראה תסמיני גמילה בהיעדרו, ייתכן כי פיתח תלות פיזיולוגית וכי הינו מכור.

טיפול בהתמכרות

מבחר רחב של תכניות טיפול בהתמכרות פותחו על ידי אנשי מקצוע, ביניהן שיטת הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי: טיפול בהתמכרות לסמים, להימורים, לאוכל, התמכרות לקניות, התמודדות עם גמילה מקנאביס, סמי פיצוציות וקוקאין, מניעת נפילה, חשיפה, שיטת הריאיון המוטיבציוני, פיתוח סלידה מחומרים, ואימון למיומנות חברתית. התחום מתחדש כל הזמן: לאחרונה, למשל, התוצאות מראות כי תכנית 12 הצעדים יעילה כמו טיפול התנהגותי קוגניטיבי בטיפול באלכוהוליזם.

הטיפול בהתמכרות עשוי להיות מורכב ביותר, ורצוף עליות וירידות. רבים טוענים שהתמכרות הינה מחלה כרונית, ממנה האדם לעולם אינו נרפא. גם אם ישקם את חייו מן הקצה לקצה, המלחמה בהתמכרות היא מלחמה יומיומית שלעולם אינה שוככת. לכן, כאשר מטפלים באדם הסובל מהתמכרות, חשוב לטפל בו במספר מישורים רלוונטיים:

  1. המישור האקוטי- הניתן בתחילת הגמילה מההתמכרות וכולל טיפול במספר רבדים
  2. המישור השיקומי- השומר על האדם "נקי" מהתמכרותו ויציב לאורך זמן.

לרוב, התוכנית הטיפולית האקוטית בהתמכרות כוללת פסיכותרפיה אישית, העוסקת בהקניית כוחות התמודדות, שיקום עולמו הפנימי של האדם, שיקום יכולותיו החברתיות ודימויו העצמי, תוך שינוי דפוסי החשיבה הפגומים והקניית טכניקות לויסות רגשות ודחיית סיפוקים. אל הפסיכותרפיה האישית, מצטרפות לרוב שיטות טיפוליות נוספות, כדוגמת טיפול משפחתי, טיפול זוגי, טיפול קבוצתי- אשר נחשב יעיל במיוחד כאשר מדובר בקבוצה המתמודדת עם גמילה מהתמכרות, ובמידת הצורך- טיפול תרופתי.

לעיתים, וכתלות במושא ההתמכרות ובחומרת המקרה, יש צורך באשפוז, ולעיתים די בטיפול במסגרת יומית או אפילו במסגרת הביתית. לאחר הגמילה הראשונית, בשלב הטיפול השיקומי- יש צורך במעקב ובשמירה על תכנית שיקומית של השתלבות מחדש בתחומי החיים השונים, בחזרה לשגרת חיים תקינה ובחזרה לתפקוד חברתי תקין ופרודוקטיבי.


 קווי סיוע לעזרה דחופה למתמודדים עם התמכרות:

SOS addictions


כמה אמונות שגויות אודות התמכרות

סביב התמכרויות, בדומה להפרעות נפשיות רבות ולתופעות רבות בחיינו, קיימות סטיגמות ואמונות רבות. בעוד חלק מהן נכונות, מבוססות על מאפיינים אמיתיים של ההתמכרות ועל ממצאי מחקרים, רבות מהן הינן חסרות בסיס והקשר בינן לבין האמת הינו מקרי לחלוטין.
בשנים האחרונות, תיאוריות ומחקרים חדשים מציעים הסברים חלופיים לכמה מהאמונות השגורות ביותר הקשורות להתמכרויות, אשר לרוב מבוססות על תיאוריות מיושנות, שמעולם לא הוכחו מחקרית.

התמכרות היא מחלה אינהרנטית

האמונה הראשונה, אשר בשנים האחרונות הולכת ומתנפצת למול הסברים חלופיים, היא הנטייה לראות בהתמכרות מגבלה אינהרנטית בסובל ממנה, מעין חיסרון שטבוע בו. כיום, מחקרים מציעים שההתמכרות היא הפרעה נלמדת, במהלכה האדם מקשר בין שימוש מוגזם במושא ההתמכרות, אשר יכול להיות סמים, אלכוהול, אוכל, הימורים וכל דבר אחר, לבין תחושת אושר, הקלה, ביטחון עצמי, ותחושות נעימות נוספות. כיום, המחשבה היא שבהיעדר הקישור הזה, לעולם לא היינו מפתחים את ה"קרייביינג" המוכר של ההתמכרות. הקישור הנלמד הזה הוא חזק ביותר, קשה להכחיד אותו, וכאשר מדובר בהתמכרות- הוא משפיע על הבחירות שלנו ועל שיקול הדעת התקין.

כל אדם מועד לפתח התמכרות

אמונה נוספת, היא שכל אדם שצורך חומרים ממכרים יתמכר בסופו של הדבר. האמת, אשר מגובה במחקרים רבים, מוכיחה כי לא כל אחד שיבוא במגע עם חומרים ממכרים יתמכר אליהם, וכן כי הדבר תלוי במשתנים רבים שאינם בהכרח ניתנים לצפייה מראש או לשליטה. למשל, בשנים האחרונות מתגבשת הידיעה כי הסיכויים להתמכרות לחומר מסוים גדולים הרבה יותר כאשר המגע הראשוני עם החומר הגיע ברגע של חולשה עבור האדם. למשל, לא מומלץ להתחיל לצרוך סמים או להתחיל להמר לאחר פרידה קשה, אובדן אדם יקר או פיטורין מהעבודה, שכן הסיכוי להתמכר אליהם גובר. קיימים גורמי סיכון רבים נוספים להתמכרות, כדוגמת אנשים שחוו טראומה בעברם.

כדי להיגמל צריך להגיע לקרקעית 

לבסוף, אחת האמונות השמישות ביותר בתהליכי גמילה מסמים, במיוחד בשיטות כדוגמת שיטת 12 הצעדים המוכרת לגמילה מאלכוהול, בה משתמשים בקבוצות תמיכה מסוג "אלכוהוליסטים אנונימיים", היא שעל מנת להיגמל- צריך האדם להגיע לשפל המדרגה. על פי האמונה הזו, רק מי שמגיע לתחתית האמיתית, לסבל הבלתי נסבל על כל המשתמע ממנו (אובדן קשרים עם יקרים, אובדן שגרת חיים, הזנחה עצמית), יותר להביא עצמו לכדי גמילה והתמדה בה. בפועל, כיום ידוע כי אנשים רבים מצליחים להיגמל מההתמכרות ממנה סובלים הרבה לפני שהגיעו לנקודה השפלה ביותר עבורם, מה שמטיל ספק מיידי בנכונות האמונה הזו.

rock bottom addiction

כתוצאה מהאמונה שעל מנת להיגמל צריך להגיע לתחתית, פותחו שיטות טיפול שמחזקות אצל המטופל את התחושה שהוא בתחתית המדרגה, שדורשות ממנו להכיר בכך, וכן להכיר בעובדה שהוא נשלט ע"י ההתמכרות שלו, אחד השלבים של שיטת 12 הצעדים. מדובר בשיטות שגורמות סבל רב למטופל, לבושה, כעס ושנאה עצמית, אשר בלאו הכי נפוצים בקרב מכורים. בשנים האחרונות, הולכת וגוברת גם המחשבה ששיטות הטיפול היעילות ביותר עבור מכורים הן דווקא אלה אשר מביעות כלפיהם אמפתיה, הבנה, עידוד והעצמת הדימוי העצמי. כיום, מחקרים מראים אחוזי גמילה גבוהים בקרב מכורים ששימרו קשרים עם משפחתם, שעדיין נמצאים תחת מסגרת עבודה, ושהינם בעלי מערכות תמיכה יציבות. נתונים שכאלה מחזקים את המחשבה שדווקא אמפתיה והכלה, שהינם ההפך מהגעה לתחתית המדרגה, הן הדרך הנכונה לגמילה, והן אלה שיוכלו להביא את האדם לכדי התחזקות, חזרה לתלם והתמדה בו.

 

שימוש במציאות מדומה בטיפול בהתמכרות: התפתחות כלי חדש בטיפול קוגניטיבי- התנהגותי

אנשים המכורים להימורים אינם מסוגלים להתנגד לדחף להמר, מה שמשפיע כמובן על כל תחומי חייהם. טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לטיפול אפקטיבי בבעיה, והפרוטוקול הטיפולי כולל לרוב התמודדות הדרגתית עם הבעיה במרחב הבטוח של חדר הטיפול, ובהמשך יישום הכלים הנלמדים בחיי היום יום מחוץ לקליניקה. הקושי הוא בכך שהמציאות של המהמרים שונה מאד מסביבת הקליניקה, בעיקר כאשר הם נתקלים בסיטואציות של סיכון גבוה המעלות את הדחף להמר. אחד הפתרונות המיושמים הוא שימוש בדמיון מודרך, במהלכו מדמיינים המהמרים מצבים טעונים עבורם, ומנסים להתמודד עם הרגשות והדחפים העולים בהם. אבל המטפל לא יודע מה עולה במוחם, לא תמיד הם מצליחים לדמיין או לבטא את מה שראו בדמיונם במלים. הרעיון בשימוש במציאות מדומה הוא שכלי זה יכול לספק הקשרים טעונים- רגשית, אשר מגבירים את הצורך להמר, בתוך הסביבה הבטוחה של חדר הטיפול. המטפל נחשף לאותן תמונות דמיון יחד עם המטופל- מה שמהווה בסיס משותף. אבל הטכניקה הזאת מעלה את השאלה, האם התשוקה להמר (craving) בנסיבות כאלה, יכולה להיות מספיק "אמיתית" ומשמעותית כדי לדמות את מה שקורה למכור בחיי היום יום, ועם זאת מספיק מווסתת על מנת שתחושת הביטחון לא תיפגע. מחקרים ראשוניים בנושא נערכו רק לאחרונה.

virtual reality addictions therapy

מחקר ראשון בדק את התשוקה להמר במצב של מציאות מדומה בהשוואה להימורים אמיתיים ובהשוואה לקבוצת ביקורת של משחק ללא כסף. המחקר מצא כי המציאות המדומה אכן מסוגלת לעורר תשוקה וציפייה חיובית להמר בקרב מהמרים קבועים. ההשפעה של המציאות המדומה הייתה יותר משמעותית אצלם מאשר אצל מהמרים מזדמנים. רמת הריגוש והציפייה בקרב המהמרים הקבועים הייתה זהה לזו שמתעוררת בשעת הימורים במשחק לוטו אמיתי באמצעות הוידאו.

מחקר שני בדק את היעילות של פרוטוקול טיפולי עבור מהמרים כפייתיים, הכולל אך ורק שני מפגשים בהם משתמשים במציאות מדומה. במחקר זה נבדקה האפשרות לשלב את פרקטיקת המציאות המדומה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, את היעילות של הכלי בזיהוי סיטואציות "מסוכנות" עבור המהמר ובזיהוי מחשבות לא יעילות. בנוסף, נבדק כיצד זיהוי רגעי ה-cravings במהלך תרגול מניעתי (מניעת ה"נפילות" להימורים) קשור לתוצאות הטיפול, כמו גם הבטיחות של השימוש בפרקטיקת המציאות המדומה במושגים של התמכרות לאינטרנט. נמצא בין היתר כי מטפלים יותר מעודדים את מטופליהם לבטא את מחשבותיהם בקול בפרקטיקה זו, לעומת בשימוש בדמיון וכי היכולת לזהות סיטואציות סיכון גבוה יותר יעילה בשימוש במציאות מדומה.

מחקר שלישי בדק את הבטיחות של תכנית טיפולית הכוללת ארבעה מפגשים של טיפול קוגנטיבי התנהגותי עם מציאות מדומה. התוצאות מלמדות שבהשוואה לזיהוי הדחף להמר באמצעות תרגילי דמיון, השימוש במציאות מדומה בטוח מבחינה זו שהוא לא מוביל לדחפים חזקים יותר, ממושכים יותר או שמעוררים הרגשה של חוסר שליטה.

אלה הם רק ניסויים ראשונים שמלמדים על פוטנציאל השימוש בכלי. החוקרים מציעים המשך מחקר בתחום, בין היתר באמצעות הגדלת מספר המפגשים הכוללים שימוש במציאות מדומה.

התמכרות, אצל רבים הסובלים ממנה, נוטה לקבל צורה אפיזודית, כלומר לבוא ולחלוף יותר מפעם אחת בחייו של אדם. האדם נוטה 'ליפול' שוב אל ההתמכרות, המחוז המוכר והנוח, שנותן סיפוק מיידי כה עוצמתי, במצבי חיים שונים של דחק, צער, לחצים, עומסים וגם במצבי שעמום. השמירה על הגמילה היא כמו הליכה על חבל דק, ממנו קל מאוד ליפול. חשוב לדעת ששמירה על תוכנית גמילה, על מעקב טיפולי ועל מערכות תמיכה משמעותיות בחייו של האדם, הופכות את מסלול חייו מחבל דק ורעוע- לדרך סלולה וחסונה.

 נתוני משרד הבריאות מעידים ש-89% מהמכורים אינם מגיעים לטיפול פסיכולוגי ! כלומר, רוב המכורים אינם פונים לטיפול פסיכולוגי מקצועי והתנהגותי.

פנו אלינו ונעבוד על זה !!!

1800-509-809

צוות מכון טמיר לפסיכותרפיה

Google

טיפול CBT בהתמכרויות
Rated 4.95/5 based on 37 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

התמכרות התמכרויות שילוב של גורמים ביולוגיים, נוירולוגיים וגנטיים, יחד עם גורמים סביבתיים ופסיכולוגיים צורך עז של האדם להשתמש או לבוא במגע עם מושא ההתמכרות N-אצטיל-ציסטאין שיטת הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי, CBT,

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות(*)
אימות

הקוד שגוי





תגובות

 

תפריט CBT - מובייל

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

תמונות ממשרדנו

מכון טמיר - סניפים

סניף תל אביב

רח' יגאל אלון 157
תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il

 

סניף חיפה

רח' אלחנן 13
מרכז הכרמל
חיפה, 3445217