מכון טמיר לפסיכותרפיה
איך משלבים טיפול פסיכיאטרי עם טיפול פסיכולוגי?
אחד היעדים המרכזיים של הרפואה, והפסיכיאטריה בפרט, הוא גילוי ופיתוח תכשירים ותרופות שבכוחם לסייע ביעילות למתמודדים עם הפרעות נפשיות.
אם החלטת לנסות להיעזר בטיפול תרופתי פסיכיאטרי, הניתן באמצעות מרשם של פסיכיאטר, נוירולוג, או רופא משפחה, עומד בפנייך אתגר:
כמו עם טיפול פסיכולוגי, בו נדרש איתור איש המקצוע המתאים לך במדויק, גם בטיפול תרופתי, חשוב למצוא את התרופה היעילה, הנוחה והמתאימה לך ביותר.
התהליך הזה יכול להיות ממושך ומחייב לעיתים בדיקה הדרגתית של ניסוי וטעיה, שבכוחה לוודא שהתרופה משיגה את מטרותיה עם מינימום של תופעות לוואי פיזיולוגיות ופסיכולוגיות.
מה ההבדל בין פסיכיאטר לפסיכולוג קליני?
פסיכיאטרים הם רופאים, פסיכולוגים לא.
פסיכיאטרים רושמים תרופות, פסיכולוגים לא מורשים.
פסיכיאטרים מאבחנים הפרעות ומחלות, מנהלים את הטיפול ומספקים מגוון טיפולים למחלות נפש מורכבות וקשות.
פסיכולוגים קליניים מתמקדים במתן פסיכותרפיה (טיפול בשיחות) ובאבחון פסיכולוגי / פסיכודיאגנוסטי.
תרופות פסיכוטרופיות (Psychotropic drugs)
על מדף בית המרקחת מוצע מגוון רחב של תרופות לעזרה נפשית:
חלקן דומות עם שמות מסחריים שונים, חלקן משיגות אפקט טיפולי שמציע שחרור מהיר או הדרגתי יותר של החומר הפעיל (למשל, ריטלין עם שחרור מושהה, שמאפשר עיכול איטי של החומר).
פרמקולוגיה, מדע התרופות, הופך להיות ממוקד יותר ומותאם יותר אישית, כאשר מתוכו הלך והתפתח תחום הפסיכו-פרמקולוגיה- טיפול תרופתי בתחום הנפשי.
סוגי תרופות אלו נקראות גם תרופות פסיכוטרופיות (בפירוש המילולי - "משנות נפש").
נתחיל בכמה מילים על הקשר בין ביוכימיה להתנהגות, רגשות ומחשבות:
נוירוטרנסמיטורים, הפרעות נפשיות ותרופות פסיכיאטריות:
מהם נוירוטרנסמיטורים?
נוירוטרנסמיטורים הם מוליכים עצביים, כימיקלים והורמונים שמתפקדים כשליחים להעברת מידע חשמלי וביוכימי בין תאי העצב, הנוירונים במוח.
אחד ההישגים פורצי הדרך של הפסיכיאטריה וחקר המוח במאה הקודמת היה גילוי הזיקה בין חוסר איזון ביוכימי לבין הפרעות נפשיות:
סכיזופרניה הייתה הראשונה, כאשר נמצא קשר בין המחלה לבין רמות גבוהות של דופמין במוח, בעוד שרמות נמוכות מדי של דופמין קושרו למחלת פרקינסון.
אחריה זוהו עוד ועוד נוירוטרנסמיטורים, שהמפורסם בהם הוא סרוטונין, נוירוטרנסמיטור שכונה לאורך השנים ״ההורמון השמח״ (זאת בשל התפקיד שסרוטונין ממלא בוויסות מצב הרוח והרגשות).
תוך מספר עשורים, ועד ימינו אנו, מנוסחות עוד ועוד השערות לגבי השפעתם של המוליכים העצביים במרחב הסינפטי, הרווח שבין הנוירונים, על המצב המנטלי שלנו, כאשר המצבים הנפשיים החשובים ביותר שנמצא קשר ביניהם לבין חוסר איזון כימי הם דיכאון, הפרעה דו-קוטבית וחרדה.
יחד עם זאת, בעוד שמחקרים שונים זיהו קשר בין חוסר איזון כימי מסוגים מסוימים לבין הפרעות נפשיות ספציפיות, חוקרים אינם יודעים עדיין כיצד הופר האיזון מלכתחילה ולא ניתן כיום לאבחן מטופלים המתמודדים עם קשיים נפשיים על סמך בדיקה של איזון הכימיקלים במוח.
במקום זאת, אבחנה של הפרעה נפשית נעשות בימינו על בסיס הערכה סימפטומטית בראיון מובנה ואבחון פסיכודיאגנוסטי , לצד ממצאים של בדיקה רפואית פיזית.
מה המטרות של טיפול תרופתי בפסיכיאטריה?
המאמץ המרכזי של הפרמקולוגיה הפסיכיאטרית היא לזהות מענים חדשים, להטות אוזן למחקרי מוח חדשים, לחקור ולפתח תרופות חדשות, לנסות אותן במחקרים מבוקרים שעומדים בסטנדרטים מחמירים של אתיקה ופרסום התוצאות גורמי פיקוח רגולטוריים (שהמוביל בהם הוא ה-FDA, רשות התרופות האמריקאית), לשלוט במצב ההפרעה הנפשית או במהלכה ולעזור למטופלים להגיע לרמיסיה ואף להחלמה מלאה.
במקור, המטרה הראשונית של פסיכו-פרמקולוגיה הייתה לווסת התנהגותו הגלויה של המטופל כדי להביא אותו למצב נוח יותר לשליטה, ועל ידי כך לבטל את השימוש הפרימיטיבי באמצעי ריסון שהיו נהוגים בעבר בפסיכיאטריה.
סוגים של תרופות פסיכיאטריות
לאורך השנים התפתחו כמה משפחות של חומרים כימיים פעילים הרווחות כיום כליווי תרופתי בטיפול בהפרעות נפשיות:
תרופות אנטי-פסיכוטיות - ניתנות במצבים פסיכוטיים ו/או בהפרעות נפשיות כרוניות, כמו סכיזופרניה והפרעה סכיזואפקטיבית.
תרופות העוזרות לייצב מצבי רוח קיצוניים, כמו ליתיום למטופלים עם הפרעה דו-קוטבית (מניה דפרסיה)
תרופות סטימולנטיות, כמו ריטאלין, לטיפול ב- ADHD
כאשר אנו מסתכלים על תרופות שנועדו ללווות טיפול נפשי פסיכולוגי, חשוב לזכור כי בני אדם שונים זה מזה בקצב שבו מתחולל בגופם חילוף החומרים הפעילים בתרופה- דהיינו, המהירות שבה מצליח גופם לפרק את התרופה לאחר נטילתה.
לכן אנשים שונים יצטרכו מינונים שונים כדי להגיע לתוצאה דומה.
קביעת המינון על ידי הרופא המטפל, תוך מעקב אחר דיווחי המטופל לגבי מצבו, הם גורמים משמעותיים מאוד, שכן מינון גבוה מדי עלול לסכן את המטופל (למשל, בהרעלת סרוטונין) בעוד מינון נמוך מדי לא יצליח להוביל להשפעה הטיפולית המיוחלת.
במכון טמיר ניתן לפגוש את ד"ר יאנה בייטלמן, פסיכיאטרית מבוגרים שרואה מטופלים שלנו באיזור המרכז.
צפו בסרטון שמסביר הכי מדויק שיש על האופן בו
תרופות פסיכיאטריות עובדות במערכת העצבים.
הוכן עבור סטודנטים לקראת בחינה, אז מתוקתק יופי:
ליווי תרופתי בשילוב טיפול פסיכולוגי
חשוב לזכור שטיפול תרופתי בהפרעות נפשיות אינו מרפא אותן.
אולי ביום מן הימים נוכל להגיע למצב שתרופות פסיכיאטריות תהיינה ספציפיות, רגישות ומדויקות דיין, אך עד אז ברור שהשימוש בתרופות לטיפול נפשי ללא טיפול פסיכולוגי נתפס בדרך כלל כלא נאות ולא יעיל מספיק.
כפי שציינו חוקרים רבים, תרופות פסיכיאטריות נוטות להקל על הסימפטומים באמצעות שינויים ביוכימיים ולא באמצעות הבאת האדם להתמודד עם גורמים אישיים או מצביים שכנראה מחזקים התנהגויות בעייתיות.
כלומר, למרות שתרופות פסיכיאטריות בהחלט עוזרות, חשוב לבנות תכנית טיפול שכוללת גם טיפול פסיכולוגי.
תרופות עוזרות גם לשמר או לשפר הישגים שאליהם הגיע המטופל בפסיכותרפיה.
עדויות נוספות באות ממחקרים שמראים על שיעורי הישנות גבוהים (relapse) יחסית, במקרים של הפסקת הטיפול התרופתי, בעיקר בהפרעות מצב רוח, אבל גם בשורה מתמשכת וארוכה של הפרעות נפשיות.
שילוב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי עם פסיכולוג קליני, או פסיכותרפיה מקצועית עם פסיכותרפיסט מוסמך בבריאות הנפש, נחשב היום למגמה העיקרית בחזית המחקר והטיפול בבעיות נפשיות.
השילוב הזה הוכח יעיל הן בטיפול נפשי לילדים ובני נוער והן במבוגרים ונראה כי הגישה המשולבת יעילה במיוחד אף בהפרעות אישיות או בהפרעות אחרות שנחשבות עמידות וקשות יחסית לטיפול.
השימוש בתרופות עשוי להקל על המטופל את הגישה, המוטיבציה והיכולת להשתמש בטיפול פסיכולוגי, לגייס כוחות התחלתיים ותקווה ולהפחית התנגדויות לטיפול כזה.
טיפול CBT או טיפול תרופתי?
התמודדות עם תחלואה נפשית דורשת תמיד עבודה קשה, החל משיטוט במסדרונות הבירוקרטיה ועד שכנוע עובדי מערך הבריאות בסבלו של המטופל, סבל שלעיתים אין לו ביטוי חיצוני.
אם בנוסף לכל אלה מועמסת על החולה התחושה שמצבו אינו משתפר בגלל שהוא אינו עובד מספיק קשה להחלמה, הדבר עלול רק להחריף את מצבו הנפשי.
לכן חשובה כל כך ההתאמה של טיפול מתאים לפונה מתאים.
במכון טמיר תוכלו להתחיל טיפול קוגניטיבי התנהגותי, עם מטפל CBT מומחה אונליין או פנים אל פנים בקליניקות בכל הארץ, בעלות של 320-380 ש״ח.
אז מתי מתאים יותר טיפול התנהגותי קוגניטיבי ומתי טיפול תרופתי?
ניתן לענות על שאלה זו דרך הבחנה בין טיפול בהפרעות פסיכיאטריות פסיכוטיות לבין טיפול בהפרעות פסיכיאטריות לא-פסיכוטיות.
בטיפול בהפרעות לא-פסיכוטיות, CBT נותן מענה לגורמים שעומדים בבסיס הפרעה ובכך מפחית את הסיכוי להישנות זמן רב לאחר תום הטיפול, בשונה מתרופות הנותנות מענה לסימפטומים, ושהשפעתן נשמרת רק כל עוד הטיפול בהן נמשך. למעשה, בטיפול בהפרעות לא-פסיכוטיות CBT נמצא יעיל לפחות כמו תרופות, ואינו כרוך בתופעות לוואי, אך בעל השפעה פחות מהירה. במקרים קשים יותר ניתן לשלב בין השניים על מנת להשיג תוצאות טובות יותר, או להשתמש בהם ברצף במקרים בהם נדרשת הטבה מידית.
בטיפול בהפרעות פסיכוטיות – הפרעות המערבות ניתוק מהמציאות או התנהגות מאנית, לטיפול תרופתי ישנה תמיכה מחקרית נרחבת יותר, וזהו לרוב הטיפול המומלץ. ל-CBT ולטיפול משפחתי עשויות להיות השפעות מסייעות, אך הם אינם מהווים תחליף בלעדי לטיפול תרופתי.
מובן שהתכנים כאן אינם באים להחליף ייעוץ מקצועי.
חסרונות של טיפול פסיכיאטרי תרופתי
טוב שחוקרים יודעים להכיר בטעויות, בוודאי כשמדובר בטיפול תרופתי נפשי:
חוקרים בדנמרק בדקו לעומק מידע שהתקבל מ-70 מחקרי פלסבו עם 18,500 משתתפים שכללו את התרופות האנטי דיכאוניות SSRIs ו-SNRIs ומצאו שחוקרים רבים לא מדווחים פעמים רבות (או לא מזהים) תופעות לוואי משמעותיות הנובעות מהשימוש התרופתי.
המחקר העלה כי ילדים הנוטלים את התרופות הללו נמצאים בסיכון מוגבר להתנהגות אגרסיבית כמו עוינות ואלימות כתוצאה מהשימוש.
החוקרים מצאו גם קשר הדוק בין השימוש בתרופות לסיכוי מוגבר לדיכאון ולהתאבדות. הדבר מדגיש בפנינו שאנו לא באמת יודעים עד הסוף מה הסיכונים הכרוכים בנטילת התרופות.
החוקרים ציינו שטיפולים אחרים כמו טיפולים פסיכולוגיים ופעילות גופנית נמצאו יעילים בטיפול בילדים באותה המידה שהכדורים נמצאו יעילים!
אין ספק שאלו האלטרנטיבות העדיפות.
בשלושת העשורים האחרונים מתעוררת התפתחות עצומה בחקר בטיפול התרופתי בהפרעות נפשיות.
שימוש בכלים חדשים כמו TMS, או נוירו-פידבק, פותחים אופקים חדשים שיהוו פלטפורמה לטיפול נפשי מותאם אישית ושלם שמביא לתוצאות עמידות.
לצד הצמיחה המואצת של ידע בהייקט ובביוטק, סביר שכבר בעתיד בקרוב נגלה האם הפסיכו-פרמקולוגיה פתחה צוהר לשינוי אפשרי באישיות של בני אדם.
בינתיים אנו רק מתחילים להבין את מסתרי הנפש, המוח, ההתנהגות ומה שביניהם.
ייעוץ פסיכיאטרי באינטרנט - מה למדנו בקורונה?
רופאים מאמצים לאט לאט, לאורך השנים האחרונות, את מדיום הטלפסיכיאטריה והטלרפואה בכלל, כדרך לספק ייעוץ מרחוק לצטטתים מקצועיים בחדרי מיון, יחידות בית חולים כלליות ולמטופלים.
בימי משבר הקורונה, ייעוץ נפשי וירטואלי הפך מתחום מתעורר לצו השעה:
יחד עם זאת חשוב לדעת שטיפול נפשי מרחוק אינו רק ברירת מחדל מצערת -
העדויות המחקריות עד כה מצביעות על כך שלייעוץ פסיכיאטרי אונליין יש תוצאות חיוביות כטיפול ישים למדי וכי יכולות להיות לו תועלות גבוהות יותר בהשוואה להתייעצות פנים אל פנים, זאת במיוחד כאשר ייעוץ אישי אינו זמין או שאינו נגיש.
הפחתה אחראית
בישראל החלו להתפתח יוזמות עצמאיות של אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, יחד עם מטופלים מהציבור הרחב, במטרה להתבונן באופן מושכל על השימוש הטיפולי בתרופות פסיכיאטריות.
אחד המיזמים המעניינים נקרא הפחתה אחראית, מסגרת שקיימה לאחרונה כנס ראשון, בו היא סוקרת באופן מאוזן את היתרונות של טיפול נפשי תרופתי, לצד התייחסויות ביקורתיות כלפי הפרזה במתן מרשמים בכדורים.
איגוד הפסיכיאטריה ממליץ למתן שימוש בתרופות נוגדות דיכאון ופסיכוזה:
https://twitter.com/eitan_tamir_psy/status/958248266327523328
מחקר חדש: 1 מתוך 6 אמריקאים קיבל לפחות פעם אחת מרשם לטיפול פסיכיאטרי תרופתי <
פנו אלינו
להכוונה מדויקת לפסיכיאטרית פרטית בתל אביב,
אצלנו במכון, אונליין או בקליניקה -
צוות המטפלים
והמטפלים העמיתים
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
